דאי עבר ונסיב — או בת ישראל או גיורת:
דאי לא כתב קרא — מידי דעל ידי עבירה קאתי לא כתב קרא למימר בנים אשר יולדו כו' דהא לא שכיח למיתי לידי דור שלישי:
והרי ממזר — דאיהו לא הוי ממזר אלא ע"י עבירה שבא אביו על חייבי כריתות וכתביה קרא לא יבא ממזר ואע"ג דלא שכיח איצטריך קרא למיכתביה דלכי מיתרמי לא נטמע ביה:
דאי להיתירא — כגון שלישי יבא וגו':
והרי מחזיר גרושתו — משניסת לאחר דאי הוא וכתב קרא להיתירא דכתיב (דברים כד) כי תועבה היא ודרשינן (קידושין ד' עז.) היא תועבה ואין בניה תועבין:
התם משום עיקר איסורא כתביה — לאשמועינן דאיהי מיהא תועבה הויא:
אם נאמר בנים כו' — לכתוב בן שלישי יבא וגו' או דור שלישי יבא להם ולא לכתוב בנים:
בן ראשון ושני — גר מצרי שנולדו לו שלשה בנים לאחר שנתגייר הבן הראשון והשני יאסרו והשלישי מותר:
לכך נאמר דורות — לאשמועינן דכל בניו אסורים ובני בנים מותרים:
ואם נאמר דור שלישי ולא נאמר בנים — הייתי אומר לאותם ישראלים העומדים על הר סיני הוא אומר דור שלישי שלכם יבוא להם בקהל כלומר בכם ובבניכם אסורין מצרי ואדומי אבל בבני בנים מותרים ומשם והלאה מותרין מצריים אפילו גר ראשון:
מהם מנה — הוא ראשון בנו שני ובן בנו מותר:
להם הלך אחר פסולן — תרי להם כתיבי ומשמע הלך אחריהם דאם נטמעו בכשרים כגון מצרי שנשא ישראלית וישראל שנשא מצרית הלך אחריהן והולד פסול עד דור שלישי:
ואיצטריך למכתב להם — דמשמע דמהם מנה ואיצטריך אשר יולדו דלא תימא אשר יולדו מבניהם מנה וקשו קראי אהדדי אלא למילתא אחריתי איצטריך:
כתב רחמנא אשר יולדו — למימר דכל לידה דמגרות ואילך חדא דרא היא:
לו גבי ממזר — למימר הלך אחר פסולו שאם נשא כשרה בנו ממזר:
מן טפה כשרה — מישראל טהור:
שאני התם — גבי שפחה גזירת הכתוב היא דולד שפחה כשפחה:
אפי' ראשונה נמי — ישיא לבנו:
רצה בה מתכפר — והולד ירעה:
רצה מתכפר בולדה — והיא תרעה:
אי אמרת בשלמא עובר לאו ירך אמו הוא — משום הכי רצה בולדה מתכפר דהוי חשוב בשעת הפרשה כבהמה באנפי נפשה והוה ליה כמפריש ב' חטאות באחריות שאם תאבד האחת יתכפר בחברתה וכי אמרינן ולד חטאת למיתה היכא דאפריש בהמה ריקנית ונתעברה וילדה:
והשניה תרעה — וכי אמרינן (תמורה דף טז.) חטאת שכפרו בעליה למיתה אזלא כגון שהפריש חטאת ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת ראשונה:
בלידה — הלך אחר האם:
קרקפנא — אדם חשוב:
בי עמודי — היכא דגרסי:
כי אמר ר' יוחנן — ומפי השמועה אמרת ולא מדעתך:
אין צריך טבילה — לשום גירות דסלקא ליה טבילה דאימיה:
משום דר' יצחק דאמר דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ — והכא לא קפיד בהאי חציצה האי ולדא דרביתיה הוא ואע"ג דאמר התם גזרו על רובו שאין מקפיד כו' הכא אוקימנא אדאורייתא:
