בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף ס׳ עמוד ב׳

    פרק ו׳ - הבא על יבמתו

    Also cited as: Yevamot 60b, Chapter 6 HaBa Al Yevimto

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מדשבקיה לבר זוגיה - דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:

    מלא היתה - דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:

    והא אפקיה - ר' יוסי להוציא את הארוסה:

    חד מלא היתה - להוציא את הארוסה:

    מלאיש - למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:

    והא אמר ר' שמעון - לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ"ג:

    כשרה לכהונה - לא מחזקינן לה כזונה:

    אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי - ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:

    כדרב הונא - לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו:

    דרב הונא רמי - אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו':

    הוי אומר - מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:

    בראויה ליבעל - אע"פ שלא נבעלה:

    כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו - הא אשה אע"פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא:

    פניה מוריקות - נס היה:

    הדרוקן - פניהן של עוברי עבירה מוריקין:

    מאנשי יבש גלעד - בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים:

    בפירוש שמיע לך - מיניה דרבי יהושע בן לוי:

    או מכללא - דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון:

    מאי כללא - מאיזה כלל היה לו לומר:

    ערער - לפסול משפחת העיר:

    רומנוס - גרסינן:

    והכשירה - הניחה תחת בעלה כהן:

    ואי מכללא מאי - ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא:

    הכא סופה להיות זונה תחתיו - בתמיה. אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא:

    וקשיא ליה - כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב:

    ומשני הכי - כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':

    מפיקנא לך ר' יעקב מאונך - כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    יבמות 60 עמוד ב

    1והא אמר רבי שמעון: ראויה לכהן גדול מטמא לה, שאין ראויה לכהן גדול אין מטמא לה. שאני התם, דרבי רחמנא ״קרובה״.

    2א"ה מוכת עץ נמי! [רבי] ״קרובה״ אחת ולא שתים. ומה ראית? הא אתעביד בה מעשה, הא לא אתעביד בה מעשה.

    3ורבי יוסי, מדשבקיה לבר זוגיה, מכלל דבמוכת עץ כרבי מאיר סבירא ליה, מנא ליה מלא היתה לאיש.

    4והא אפיקתיה! חד מלא היתה״, וחד מלאיש״.

    5״אליו״ לרבות הבוגרת. והא אמר ר' שמעון: ״בתולה״ בתולה שלימה משמע! טעמא דידיה נמי התם מהכא, דדריש הכי מדאליו״ לרבות הבוגרת, מכלל דבתולה״ בתולה שלימה משמע.

    ברייתא

    6תניא, ר' שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה, שנאמר: ״(במדבר לא יח)״וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם״, והרי פנחס עמהם׃

    7ורבנן לעבדים ולשפחות אי הכי בת שלש שנים ויום אחד, נמי׃

    8כדרב הונא דרב הונא רמי כתיב ״(במדבר לא יז) כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו הא אינה יודעת קיימו מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו קיימו וכתיב (במדבר לא״, יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם הא ידעי הרוגו׃

    9הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר׃

    ברייתא

    10תניא נמי הכי וכל אשה יודעת איש בראויה ליבעל הכתוב מדבר אתה אומר בראויה ליבעל או אינו אלא נבעלה ממש כשהוא אומר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר׃

    11מנא ידעי אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא העבירום לפני הציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהיא ראויה ליבעל כל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל אמר רב נחמן סימן לעבירה הדרוקן׃

    12כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים כא, יב) וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר מנא ידעי אמר רב כהנא הושיבום על פי חבית של יין בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף׃

    13ונעברינהו לפני הציץ אמר רב כהנא בריה דרב נתן (שמות כח, לח) לרצון להם כתיב ״לרצון ולא לפורענות אי הכי במדין נמי אמר רב אשי להם כתיב להם לרצון ולא לפורענות ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות״׃

    14אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך׃

    15מאי כללא דאמר ר' יהושע בן לוי עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער ושגר רבי את רבי רומנוס ובדקה ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה רבי לכהונה אמר ליה בפירוש שמיע לי׃

    16ואי מכללא מאי דלמא שאני התם הואיל ואנסיב אנסיב דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי׃

    17הכי השתא בשלמא התם סופה להיות בוגרת תחתיו סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו׃

    18רב ספרא מתני לה מכללא וקשיא ליה ומשני ליה הכי׃

    19ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אמר ליה ר"נ בר יצחק מאי האי אמר ליה דאמר רבי יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר"ש בן יוחאי אמר ליה זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאונך׃

    ברייתא

    20תניא וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר׃

    תוספות

    והא אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע - תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר"י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו"ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר"י דצריך למכתב התם בתוליה ביו"ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי"ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל:

    הא אינה יודעת יקיימוה - לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו כו' אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא ידעה הרוגו:

    בראויה ליבעל הכתוב מדבר - ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו:

    סימן לעבירה הדרוקן - ע"י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אמר ר' שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה. פירש רש"י ז"ל דלא מחזקינן לה כזונה. ונראה שהזקיקו לרש"י ז"ל לפרש כן מדאמרינן עלה לקמן הכי השתא בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו, אלמא רבנן דפליגי עליה דרשב"י טעמייהו משום זונה. ותמיהא לי טובא דהא ביאה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד אינה ביאה, ואם בא עליה אחד מן הפסולין לא פסלה וכדתנן בנדה פרק יוצא דופן (נדה מד, ב) ועוד דהא ודאי בדאורייתא פליגי כדאיתא התם בהדיא, ואי משום זונה אינה אלא מדרבנן דחיישינן דלמא בא עליה גוי דסתמן זונות הן. ועוד דהא אמרינן בהדיא בפרק עשרה יוחסין (קידושין עח, א) דבפירושא דקרא פליגי, דתניא התם (גבי) [גמ'] ר' אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת אמר ר' שמעון בן יוחאי גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה שנאמר וכל הטף בנשים וכו', ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות אמר ר' יוחנן מקרא אחד דרשו (דאמר משמיה דרב) ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל, ר' אליעזר בן יעקב סבר מזרע ואפילו מקצת זרע ור' יוסי סבר משנזרעו מישראל, ר' שמעון בן יוחאי סבר משנזרעו בתוליה מישראל, אלמא בגזרת הכתוב תליא מלתא ובפרושא דקא פליגי, ולא בגזרת זונות כדרבנן. ואף על גב דדברי קבלה הן דאורייתא נינהו אלא דאתא יחזקאל וגלי, וכדאמרינן בעלמא (עיין תענית יז, ב) הא עד דאתא יחזקאל מאן אמרה אלא דאורייתא ואתא יחזקאל ופירש. וההיא דלקמן לטעמיה קאמר ליה, כלומר לטעמיך דאמרת הואיל ואנסיב אנסיב ומדמית לדרב ור' יוחנן, אלמא סבירא לך דטעמא לאו משום דאיפסלא לה מדאורייתא אלא מדרבנן ומשום גזרת זונה, דאי מדאורייתא אפילו כנס יוצא כממזרת ונתינה וחללה, וקא טעית נמי וסבירא לך דביאה פחות מבת שלש שנים ויום אחד אף על פי שאינה ביאה פסלה לכהונה ושויא זונה, אפילו הכי לא דמיא לדרב ור' יוחנן דהתם סופה להיות בעולה תחתיו אבל הכא אין סופה להיות זונה תחתיו. ומיהו קושטא דמלתא לאו משום זונה הוא כדאמרן כנ"ל. אחר כך מצאתי להרמב"ם ז"ל (הלכות איסורי ביאה פי"ח ה"ג) שכתב כדברי רש"י ז"ל, והראב"ד ז"ל תפס עליו בהשגות וז"ל א"א אינה משום זונה אלא דכתיב בתולות מזרע בית ישראל והכי איתא בקדושין ע"כ. [במגיד משנה שם: והרשב"א הסכים לדעת הר"א ז"ל ונראין לי דברי רבינו ורש"י ז"ל עיקר. ועיין ריטב"א כאן ותוס' להלן (יבמות סא, א) ד"ה אין זונה].

    מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף ס׳ עמוד ב׳

    מסכת יבמות דף ס׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־502 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף ס׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026