מדשבקיה לבר זוגיה — דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:
מלא היתה — דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:
והא אפקיה — ר' יוסי להוציא את הארוסה:
חד מלא היתה — להוציא את הארוסה:
מלאיש — למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:
והא אמר ר' שמעון — לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ"ג:
כשרה לכהונה — לא מחזקינן לה כזונה:
אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי — ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:
כדרב הונא — לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו:
דרב הונא רמי — אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו':
הוי אומר — מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:
בראויה ליבעל — אע"פ שלא נבעלה:
כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו — הא אשה אע"פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא:
פניה מוריקות — נס היה:
הדרוקן — פניהן של עוברי עבירה מוריקין:
מאנשי יבש גלעד — בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים:
בפירוש שמיע לך — מיניה דרבי יהושע בן לוי:
או מכללא — דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון:
מאי כללא — מאיזה כלל היה לו לומר:
ערער — לפסול משפחת העיר:
רומנוס — גרסינן:
והכשירה — הניחה תחת בעלה כהן:
ואי מכללא מאי — ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא:
הכא סופה להיות זונה תחתיו — בתמיה. אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא:
וקשיא ליה — כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב:
ומשני הכי — כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':
מפיקנא לך ר' יעקב מאונך — כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך:
