בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף ט׳ עמוד א׳

    פרק א׳ - חמש עשרה נשים

    Also cited as: Yevamot 9a, Chapter 1 Chamesh Esreh Nashim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ולא בעבודת כוכבים - אין חייבין צבור להביא פר לעולה ושעיר לחטאת:

    אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת - כגון זיבוח וקיטור ונסוך והשתחוואה אבל מחבק ומנשק לא והך דרשא מעליה נפקא כדמפרש ואזיל:

    ונאמר להלן עליה - בחייה שהוא מופנה לדרשא:

    לאשמת העם - כלומר אשמתו כאשמת צבור:

    [ולא בעבודת כוכבים] - קרבן עבודת כוכבים בפרשת שלח לך וכי תשגו:

    מעיני מעיני - מפר העלם דבר:

    ואם נפש אחת - התם כתיב בפרשת שלח לך:

    מעליון - מצבור והתם ילפינן להו מפר העלם:

    תורה אחת - לענין קרבן כתיב בפר עבודת כוכבים. תורה כל התורה במשמע הוקשה כל התורה לענין קרבן לעבודת כוכבים:

    מה עבודת כוכבים על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת - כדכתיב התם והנפש אשר תעשה ביד רמה ונכרתה אלמא כולה פרשתא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת מישתעי:

    אשכחן יחיד ונשיא ומשיח - בהך היקישא לא משמע אלא הני דכתיב והנפש ואלו לבדן במשמע שהן יחידין דהני קראי כתיבי בפרשת ואם נפש אחת בעבודת כוכבים:

    אמר קרא - גבי יחיד ונשיא ומשיח:

    ואם נפש - וי"ו מוסיף על ענין ראשון:

    וילמד עליון מתחתון - צבור מיחידים:

    יליף מעיני מעיני - שאר מצות מעבודת כוכבים:

    מרובים - עיר הנדחת:

    יכול נחלק בקרבנותיהם - אם עבדו בני עיר אחת עבודת כוכבים בשוגג יהו חלוקים בקרבנם שלא יביא כל אחד קרבנו שעירה כיחיד:

    ת"ל כו' - אין חלוקים מתורת יחיד אלא רוב ישראל או כולן כדכתיב ואם מעיני העדה (במדבר טו) אבל בני עיר אחת יחידים הם:

    בהוראה - היינו העלם דבר שהורו ב"ד שהעבודת כוכבים מותרת ועשו צבור על פיהם:

    א"נ - אפי' לא משכחת לה קרבן לחלק נימא צריכים הני מרובים חילוק בין יחיד וליכא הלכך אין להם כפרה קמ"ל:

    אמו אנוסת אביו - שנשאה אחיו מאביו אחרי כן ומת בלא בנים ונפלה לפני בנה לייבום:

    בפלוגתא דר' יהודה ורבנן - כדאמרי' לעיל (יבמות דף ד.) ורבי יהודה אוסר באנוסת אביו ולר' יהודה לא משכחת לה אם נופלת לפני בנה ליבום אלא לרבנן ובאנוסה ולהכי לא תנא לה דבפלוגתא לא קא מיירי:

    והרי איסור מצוה ואיסור קדושה - לקמן בפרק כיצד כו' (יבמות דף כ.) כל שאיסורה איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה כגון שניות מד"ס כדמפרש לקמן בפ"ב (יבמות כא.) או איסור קדושה כגון שנפלה לפניו ממזרת או נתינה שהיא בלאו חולצת ולא מתייבמת חולצת דלא אלים איסור לאו בלא כרת לאפקועי ייבום לגמרי ולא מתייבמת דהא אסורה לי'. ופליג ר"ע דאמר בפ' החולץ (לקמן יבמות דף מט.) חייבי לאוין כחייבי כריתות דקתני איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דיש ממזר מחייבי לאוין ולר"ע אלים לאו למיפטרה בולא כלום כערוה גמור':

    את הצרות - צרת ערוה מתייבמת:

    יבמות ט עמוד א

    1ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת. ותנן נמי: כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, יחיד מביא כשבה או שעירה, נשיא מביא שעיר, משיח וב"ד מביאין פר.

    2ובעבודת כוכבים יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה, צבור מביאים פר ושעיר, פר לעולה ושעיר לחטאת. מה"מ׃

    3דת"ר (ויקרא ד, יד) ״ונודעה החטאת אשר חטאו עליה״, רבי אומר: נאמר כאן ״עליה״, ונאמר להלן ״עליה״. מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת.

    4אשכחן צבור, משיח מנלן? דכתיב במשיח: (ויקרא ד, ג) ״לאשמת העם״, הרי משיח כצבור.

    5יחיד ונשיא אתיא ״מצות״ ״מצות״.

    6ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני״ ״מעיני.

    7יחיד, נשיא ומשיח (במדבר טו, כז) מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע. וי"ו מוסיף על ענין ראשון,׃

    8וילמד תחתון מן העליון.

    9ורבנן, האי סברא מנא להו? נפקא להו, מדמקרי ליה ר' יהושע לבריה: (במדבר טו, כט) ״תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה״, (במדבר טו, ל) ״והנפש אשר תעשה ביד רמה״׃

    10הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת.

    11אשכחן יחיד ונשיא ומשיח, בין בעבודת כוכבים ובין בשאר מצות. צבור בעבודת כוכבים מנין? אמר קרא: ״ואם נפש״, וילמד עליון מתחתון.

    12אלא, צבור בשאר מצות מנלן? יליף ״מעיני״ ״מעיני״. ורבי, האי ״תורה אחת״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא: לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים,׃

    13יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט, מרובין בסייף לפיכך ממונן אבד.

    14יכול נחלוק בקרבנותיהן תלמוד לומר: ״תורה אחת יהיה לכם״.

    15מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא: טעמא דכתב רחמנא ״תורה אחת יהיה לכם״, הא לאו הכי, ה"א נחלק. מאי לייתו? לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו.

    16כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי, שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי. פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו, ואלא מאי, שעירה יחיד נמי היינו קרבנו!

    17איצטריך, ס"ד אמינא: הואיל וצבור בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת, אינהו נמי ניתו איפכא.

    18א"נ צריך ואין לו תקנה קמ"ל׃

    19א"ל לוי לרבי: מאי איריא דתני ט"ו ליתני ט"ז א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו.

    20מאי דעתך, אמו אנוסת אביו?

    21אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא, ובפלוגתא לא קא מיירי.

    22ולא? והרי איסור מצוה ואיסור קדושה,׃

    23דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני!

    24בפרקין קא אמרינן. והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין, ובית הלל אוסרין!

    25בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה. והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו,׃

    תוספות

    מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת - אגב שיטפיה נקט לישנא דמתני' דהוריות (דף ח.) דאייתי לעיל דשגגתו חטאת לא קים ליה באחות אשה אלא מהכא:

    בעבודת כוכבים אתיא מעיני מעיני - לא מצינו למימר אתיא מצות מצות דכל מצות דכתיב בעבודת כוכבים איצטריך לכדדריש בספרי כל מצות זו עבודת כוכבים ששקולה כנגד כל המצות:

    וילמד תחתון מעליון - וא"ת תיפוק לי דכתיב התם כרת בהדיא כדדרשי רבנן בסמוך וי"ל דלר' ההוא כרת במברך את השם דהכי כתיב את ה' הוא מגדף ונכרתה ובפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צג:) אית לי' לרבי מגדף היינו מברך את השם:

    ורבנן האי סברא מנא להו - וא"ת כולה מילתא תיפוק לי מעליה דג"ש ניתנה לידרש לכל מילי וי"ל דעליה דכתיב גבי אחות אשה וגבי חטאת לא מופנה וההוא דיבום מופנה ור"ת אומר דאפילו מופנה ההיא דאחות אשה כיון דההוא דחטאת לאו מופנה שבקינן ליה למופנה מצד אחד ודרשינן ממופנה משני צדדין כדאמרינן בהמפלת (נדה דף כב: ושם):

    מה עבודת כוכבים דבר שחייבים על זדונה כרת - וא"ת ואימא מה עבודת כוכבים שחייבים על זדונה סקילה וי"ל דלא גמרינן אלא מה דכתיב בההוא קרא דלא כתיב התם אלא כרת דקסבר מגדף היינו עובד עבודת כוכבים וה"נ לרבנן דלא גמרי מה עבודת כוכבים שיש בה לאו וכרת ולא בעו לאו כיון דלא כתיב בההוא פרשה תדע דבפרק בתרא דמכות (ד' יג: ושם) ממעט פסח ומילה משום דבעינן דומיא דעבודת כוכבים דאמר רחמנא לא תעביד והני קום עשה נינהו ולא ממעט להו משום דלית בהו לאו כמו בעבודת כוכבים ומיהו לרבי דנפקא ליה חטאת מעליה בעי לאו וכרת כמו באחות אשה ואתי שפיר דבשבועות (דף יג.) דריש רבי דבפורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אית בהו כרת ולא חשיב להו בהדי ששה ושלשים כריתות משום דלא אשכחן בהו לאו:

    ורבנן - לית להו כרת בפורק עול ומפר ברית ומגלה פנים אלא מוקמי ג' כריתות בעבוד' כוכבים בסוף פרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סד:) ע"כ גליון:

    מאי לייתו לייתו פר כו' - קסבר דכיון שחלקם מכל חייבי מיתות ב"ד דממונן פלט חלקינן להו מכל מתכפרים וקשיא דליתו כבש או איל ואפי' איכא שום מתכפר דמייתי מ"מ הוה ליה לאקשויי:

    והרי איסור מצוה ואיסור קדושה דפליגי ר"ע ורבנן - בכל דוכתי פשיטא ליה להש"ס דחייבי לאוין לר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין לאו בני חליצה וייבום נינהו כמו חייבי כריתות הכא ובהערל (לקמן יבמות דף עט:) גבי פצוע דכא וכרות שפכה ובפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נג:) ותימה לר"י דאמאי לא אמרינן נמי לר"ע דליתי עשה ולידחי לא תעשה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    רבי אומר נאמר כאן עליה כו', מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת וכו'. ולא גרסינן ושגגתו חטאת, דבעריות לא ידעינן דאית בהו חטאת אלא מהכא.

    יחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת וא"ו מוסיף על ענין ראשון וכו' - ואם תאמר תיפוק ליה מגוף הפרשה דכתיב גבי ואם נפש אחת והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף ונכרתה (במדבר טו, ל), אלמא על דבר שחייבין על זדונו כרת דבר הכתוב. יש לומר דסבירא ליה השתא דמגדף היינו מברך את השם, וכיון דלאו בע"ז איירי אכתי לא ידעינן בעבודה זרה דלא יהא חייב אלא על דבר שזדונו כרת אלא מדילפינן תחתון מעליון. ורבנן דרשי תורה אחת סבירא להו דמגדף היינו עובד עבודה זרה. ור"ע דאית ליה בסנהדרין (סד, ב. צ, ב ועי' כריתות ז, ב) דמגדף היינו מברך, ואפילו הכי אשכחן ליה בפרק כלל גדול (שבת סח, ב) דאית ליה הא דמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה. לאו דוקא כלישניה דר' יהושע דריש, אלא הכי דריש הוקשה כל התורה כולה למברך. (עי' מס' שבת סט, א ד"ה מה) ורבי דלית ליה היא היקשא כלל, משום דמפיק ליה להאי תורה אחת לכדתניא לקמן הואיל וחלק הכתוב כו'.

    הא דאקשינן מאי ליתו ליתו פר וכו' - איכא למידק והלא כל זמן שאתה מחלקו משאר מחוייבי קרבן כע"ז, כן חלקת בקרבנותיהן. ויש לומר דבמיתתן וענשן אתה מחלקן משאר חייבי מיתות דעלמא, שאלו בסייף וממונן אבד, מה שאין כן בשום מקום חוץ מאלו אף כשתחלוק בקרבנותיהן אתה מחלקן מכל שאר חייבי קרבן הרמב"ן נר"ו.

    והרי איסור מצוה ואיסור קדושה דפלוגתא ר"ע ורבנן - כלומר, דלר' עקיבא כיון דאית ליה דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין והוה להו כחייבי כריתות דלאו בני חליצה ויבום נינהו. והקשו בתוס' (ד"ה והרי) מנא לן דלר"ע לא מייבמן נימא דאתי עשה ודחי לא תעשה דהא אפילו חייבי כריתות דלא תפסי בהו קדושי הוה אמרינן דליבמה אי לאו דאמרינן דלא אתי עשה ודחי לא תעשה שיש בו כרת. ויש לומר דלר' עקיבא גלי רחמנא בחייבי כריתות דלא תפסו בהוא קדושין, הוא הדין חייבי לאוין. ואינהו דהוי בקיאי בדר"ע, אינהו ידעין דר"ע הכין הוה סבירא ליה ולפיכך מקשו הכי להדיא (ועיין רמב"ן). והארכתי בה יותר בלקוטין שלי בס"ד (בשו"ת ח"ו סי' י"ט).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף ט׳ עמוד א׳

    מסכת יבמות דף ט׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־418 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף ט׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026