אם קודם מעשה — שבאת הוראה לידו אמרה ושנאה לתלמידיו בבית המדרש בשם רבו שומעין לו בשעת הוראה ואם לאו אין שומעין לו שמא מחמת מעשה הבא לידו אמרה:
דהא שמואל ובית דינו קיים — ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה:
הנה באהל — דאין דרך אשה לצאת מביתה:
כתנאי — דאיכא דנפקא ליה מעמוני ואיכא דנפקא ליה מעל דבר:
מוסרות — הן רצועות שקושרין בהן העול:
פתחת — שהתרת את הנקבות:
נעמה — אמו של רחבעם וממנה יצאו מלכי בית דוד:
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו — עלי ועל רחבעם בן בני חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות:
אני אמרתי — בשעה שנמשחתי עתה באתי לגדולה ומקרוב פסקו לי גדולה זו ולא ידעתי שמימי אברהם נכתבה עלי במגילת ספר:
בת גר עמוני — קא סלקא דעתך עמוני שנתגיירה אשתו עמו והורתה ולידתה בקדושה:
בת חלל — פסולה לכהונה בפ' עשרה יוחסין ופלוגתא דרבי יהודה ור' יוסי בפרק עשרה יוחסין:
מנא ליה — מנא תיתי לן האי דמשום דאין ראוי לבא בקהל בתו פסולה יותר משאר גרים הואיל ונקבותיהן מותרות:
מכהן גדול באלמנה — דהואיל ואינו ראוי בה בתו חללה ופסולה לכהונה:
מה לכ"ג שכן ביאתו בעבירה — תאמר בעמוני שנשא עמונית שאין ביאתו בעבירה:
חלל זכר יוכיח — שמותר בבת ישראל ואין ביאתו בה בעבירה ובתו פסולה לכהונה:
מה לחלל שכן יצירתו בעבירה שביאת אביו ואמו בעבירה תאמר בעמוני שאין יצירתו בעבירה:
כ"ג יוכיח — שאין יצירתו בעבירה ובתו מאלמנה פסולה:
הצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל — אינן כשאר רוב ישראל שהרי יש בכולן צד פגום כהן גדול ביאתו בעבירה חלל יצירתו בעבירה עמוני אינו ראוי לבא בקהל:
צד עבירה — בת כהן גדול יצירתה בעבירה בת חלל יצירת אביה בעבירה תאמר בעמונית שאין עבירה לא ביצירתה ולא ביצירת אביה ופשיטא שכשרה:
אמר ליה — אין. ולקמן יליף מעמיו:
בת גר עמוני ומצרי שני — שנשאו בת ישראל וביאתן בעבירה:
