לפי שאינה בצרת צרה - דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:

ולימא ליה - רבי יוחנן לר"ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר"ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:

וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו - כלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':

על הצרה - אם היתה לה צרה ונפטרה בחליצתה של זו דכתיב בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים ואותה צרה חמורה לעמוד על כולן באיסור אשת אח בכרת שנפטרה מהן כדמפרש טעמא:

כדקיימי קיימי - באיסור אשת אח:

ור' יוחנן - אמר לך מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי אח חליץ ואי בעי האי אח חליץ שהרשות ביד כולן ולענין צרתה נמי מעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא משום דחליץ חד לחדא קאי על צרה בכרת וכן אחיו על כולהו בכרת:

האי שליחותא דידהו עבד - דמעיקרא היה הרשות ביד כולן וכן היא שליחותא דצרה עבדה וכי היכי דהוא עלה בלא יבנה כן על צרתה בלא יבנה וכן האחים על שתיהם:

אמאי צריכה חליצה - נהי נמי דקידושין תפסי בה דאיהו לא קאי עלה בכרת מיהו כשמת תיפטר ותצא מן האחים משום ערוה הואיל ובכרת היא עלייהו:

עמד אחד מן האחין וקדשה - שלא קדשה החולץ אלא אחד מן האחין:

אין לה עליו כלום - דאין קידושין תופסין לו בה ואינה צריכה הימנו גט דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:

סיפא אתאן לרבי עקיבא - ורישא רבנן ומיהו חייבי לאוין הוא דברי הכל:

יבמות י עמוד ב

1היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו, ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.

2ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו ״חמש עשרה״, יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו. א"ל ר"ל לרבי יוחנן: ללוי דאמר ״דאי״ נמי קתני לתני: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, ומת בלא בנים, דמגו דאיהי אסורה צרתה נמי אסירא!

3א"ל לפי שאינה בצרת צרה.

4ולימא ליה: חייבי לאוין היא, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו.

5לדבריו קאמר ליה: לדידי חייבי לאוין הם, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו. אלא לדידך חייבי כריתות נינהו. לפי שאינן בצרת צרה.

6איתמר: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, אמר ר"ל הוא אין חייב על החלוצה כרת,׃

7והאחין חייבין על החלוצה כרת. על הצרה, בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת.

8ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת, ולא על הצרה כרת. מ"ט דר"ל אמר קרא: ״(דברים כה״, ט) ״אשר לא יבנה״, כיון שלא בנה שוב לא יבנה.

9איהו הוא דקאי בלא יבנה, אבל אחיו כדקיימי קיימי.

10ועלה דידה, הוא דקאי בלא יבנה, הא צרה כדקיימי קיימי׃

11ורבי יוחנן: מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ, ואי בעי האי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, והשתא קאי עלה בכרת?

12אלא, איהו שליחותא דאחים קעביד, איהי שליחותא דצרה קעבדה.

13איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר וקדשה, ומת צריכה חליצה מן האחין. בשלמא לדידי, דאמינא חייבי לאוין נינהו, היינו דצריכה חליצה מן האחין.

14אלא לדידך, אמאי צריכה חליצה?

15ולטעמיך, אימא סיפא: עמד אחד מן האחין וקדשה, אין לה עליו כלום. ואי חייבי לאוין נינהו, אמאי אין לה עליו כלום?

16אמר רב ששת: סיפא אתאן לר"ע דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין. וליתני: לדברי ר"ע אין לו עליו כלום!

תוספות

לפי שאינן בצרת צרה - הקשה הר"ר משה כהן לר"ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי"ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר"ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:

החולץ ליבמתו וחזר וקדשה - וליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור"ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור"ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה"ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:

איהו הוא דקאי בלא יבנה - אי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר"ל קם ליה בכרת:

וליתני לר"ע אין לו עליו כלום - תימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולא פריך ולימא לדברי ר"ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

א"ל ר"ל ור"י ללוי דאמר דאי נמי קתני וכו' א"ל לפי שאינה בצרת צרתה. כלומר, דלכולהו אחי אסירא וא"א לה לינשא לאחי. וא"ת א"כ ליתניה בשש עריות חמורות (להלן יבמות יג, א). איכא למימר היינו אשת אחיו מאביו, כלומר שלא במקום מצוה דקתני במתניתין בשש עריות וזו בכלל דמשום אשת המת חייב עליה ולא משום אשת חולץ. ואם תאמר היכי קאמר דליתא בצרת צרה, והא משכחת לה כשנולד לו אח לאחר שחזר וקדשה ואליבא דר' שמעון וכדאיתא בשמעתין (להלן יבמות יא, א) בהדיא, צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים (כ"ה גי' רבינו ועוד ראשונים ולפנינו הילודים ועי' מאירי), כלומר לאחר שקדשה אליבא דר' שמעון, והכי נמי שחזר וקדשה ונולד לו אח ואחר כך מת הוא ועמד נולד ויבמה ולא אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפני האחין הראשונים כשם שהיא אסורה כך צרתה פטורה. ויש לומר דלא קתני אלא פלוגתא דסבירא לן כוותי', ובהא לא קיימא לן כר' שמעון. והיינו נמי דלא קתני ממזרת ונתינה ושאר חייבי לאוין אליבא דר"ע, משום דלא סבירא לן כוותיה.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת יבמות דף י׳ עמוד ב׳

מסכת יבמות דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־271 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–122)עמוד

היעד שנמצא: יבמות דף י׳ ע״ב

פתיחה בקורא