בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף י׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביוקידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:

    ללוי דאמר דאי נמי קתנידהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:

    וחזר וקדשהוקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ומת בלא בניםולו אשה אחרת:

    דמיגו דהיא אסורהלאחים דקיימא עלייהו בכרת לר"ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:

    לפי שאינה בצרת צרהדליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:

    ולימא ליהרבי יוחנן לר"ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר"ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:

    וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהוכלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':

    על הצרהאם היתה לה צרה ונפטרה בחליצתה של זו דכתיב בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים ואותה צרה חמורה לעמוד על כולן באיסור אשת אח בכרת שנפטרה מהן כדמפרש טעמא:

    כדקיימי קיימיבאיסור אשת אח:

    ור' יוחנןאמר לך מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי אח חליץ ואי בעי האי אח חליץ שהרשות ביד כולן ולענין צרתה נמי מעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא משום דחליץ חד לחדא קאי על צרה בכרת וכן אחיו על כולהו בכרת:

    האי שליחותא דידהו עבדדמעיקרא היה הרשות ביד כולן וכן היא שליחותא דצרה עבדה וכי היכי דהוא עלה בלא יבנה כן על צרתה בלא יבנה וכן האחים על שתיהם:

    אמאי צריכה חליצהנהי נמי דקידושין תפסי בה דאיהו לא קאי עלה בכרת מיהו כשמת תיפטר ותצא מן האחים משום ערוה הואיל ובכרת היא עלייהו:

    עמד אחד מן האחין וקדשהשלא קדשה החולץ אלא אחד מן האחין:

    אין לה עליו כלוםדאין קידושין תופסין לו בה ואינה צריכה הימנו גט דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:

    סיפא אתאן לרבי עקיבאורישא רבנן ומיהו חייבי לאוין הוא דברי הכל:

    יבמות י עמוד ב

    1היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו, ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.

    2ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו ״חמש עשרה״, יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו. א"ל ר"ל לרבי יוחנן: ללוי דאמר ״דאי״ נמי קתני לתני: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, ומת בלא בנים, דמגו דאיהי אסורה צרתה נמי אסירא!

    3א"ל לפי שאינה בצרת צרה.

    4ולימא ליה: חייבי לאוין היא, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו.

    5לדבריו קאמר ליה: לדידי חייבי לאוין הם, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו. אלא לדידך חייבי כריתות נינהו. לפי שאינן בצרת צרה.

    6איתמר: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, אמר ר"ל הוא אין חייב על החלוצה כרת,׃

    7והאחין חייבין על החלוצה כרת. על הצרה, בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת.

    8ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת, ולא על הצרה כרת. מ"ט דר"ל אמר קרא: ״(דברים כה״, ט) ״אשר לא יבנה״, כיון שלא בנה שוב לא יבנה.

    9איהו הוא דקאי בלא יבנה, אבל אחיו כדקיימי קיימי.

    10ועלה דידה, הוא דקאי בלא יבנה, הא צרה כדקיימי קיימי׃

    11ורבי יוחנן: מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ, ואי בעי האי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, והשתא קאי עלה בכרת?

    12אלא, איהו שליחותא דאחים קעביד, איהי שליחותא דצרה קעבדה.

    13איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר וקדשה, ומת צריכה חליצה מן האחין. בשלמא לדידי, דאמינא חייבי לאוין נינהו, היינו דצריכה חליצה מן האחין.

    14אלא לדידך, אמאי צריכה חליצה?

    15ולטעמיך, אימא סיפא: עמד אחד מן האחין וקדשה, אין לה עליו כלום. ואי חייבי לאוין נינהו, אמאי אין לה עליו כלום?

    16אמר רב ששת: סיפא אתאן לר"ע דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין. וליתני: לדברי ר"ע אין לו עליו כלום!

    תוספות

    לפי שאינן בצרת צרההקשה הר"ר משה כהן לר"ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי"ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר"ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:

    החולץ ליבמתו וחזר וקדשהוליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור"ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור"ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה"ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:

    איהו הוא דקאי בלא יבנהאי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר"ל קם ליה בכרת:

    וליתני לר"ע אין לו עליו כלוםתימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולא פריך ולימא לדברי ר"ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    א"ל ר"ל ור"י ללוי דאמר דאי נמי קתני וכו' א"ל לפי שאינה בצרת צרתה. כלומר, דלכולהו אחי אסירא וא"א לה לינשא לאחי. וא"ת א"כ ליתניה בשש עריות חמורות (להלן יבמות יג, א). איכא למימר היינו אשת אחיו מאביו, כלומר שלא במקום מצוה דקתני במתניתין בשש עריות וזו בכלל דמשום אשת המת חייב עליה ולא משום אשת חולץ. ואם תאמר היכי קאמר דליתא בצרת צרה, והא משכחת לה כשנולד לו אח לאחר שחזר וקדשה ואליבא דר' שמעון וכדאיתא בשמעתין (להלן יבמות יא, א) בהדיא, צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים (כ"ה גי' רבינו ועוד ראשונים ולפנינו הילודים ועי' מאירי), כלומר לאחר שקדשה אליבא דר' שמעון, והכי נמי שחזר וקדשה ונולד לו אח ואחר כך מת הוא ועמד נולד ויבמה ולא אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפני האחין הראשונים כשם שהיא אסורה כך צרתה פטורה. ויש לומר דלא קתני אלא פלוגתא דסבירא לן כוותי', ובהא לא קיימא לן כר' שמעון. והיינו נמי דלא קתני ממזרת ונתינה ושאר חייבי לאוין אליבא דר"ע, משום דלא סבירא לן כוותיה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף י׳ עמוד ב׳

    מסכת יבמות דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־271 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו קידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:

    ללוי דאמר דאי נמי קתני דהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:

    וחזר וקדשה וקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ומת בלא בנים ולו אשה אחרת:

    דמיגו דהיא אסורה לאחים דקיימא עלייהו בכרת לר"ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:

    לפי שאינה בצרת צרה דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:

    ולימא ליה רבי יוחנן לר"ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר"ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:

    וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו כלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':

    ועוד 8 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yevamot 10b · Sefaria

    תוספות

    לפי שאינן בצרת צרה הקשה הר"ר משה כהן לר"ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי"ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר"ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:

    החולץ ליבמתו וחזר וקדשה וליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור"ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור"ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה"ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:

    איהו הוא דקאי בלא יבנה אי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר"ל קם ליה בכרת:

    וליתני לר"ע אין לו עליו כלום תימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולא פריך ולימא לדברי ר"ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:

    Tosafot on Yevamot 10b · Sefaria

    רשב"א

    א"ל ר"ל ור"י ללוי דאמר דאי נמי קתני וכו' א"ל לפי שאינה בצרת צרתה. כלומר, דלכולהו אחי אסירא וא"א לה לינשא לאחי. וא"ת א"כ ליתניה בשש עריות חמורות (להלן יבמות יג, א). איכא למימר היינו אשת אחיו מאביו, כלומר שלא במקום מצוה דקתני במתניתין בשש עריות וזו בכלל דמשום אשת המת חייב עליה ולא משום אשת חולץ. ואם תאמר היכי קאמר דליתא בצרת צרה, והא משכחת לה כשנולד לו אח לאחר שחזר וקדשה ואליבא דר' שמעון וכדאיתא בשמעתין (להלן יבמות יא, א) בהדיא, צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים (כ"ה גי' רבינו ועוד ראשונים ולפנינו הילודים ועי' מאירי), כלומר לאחר שקדשה אליבא דר' שמעון, והכי נמי שחזר וקדשה ונולד לו אח ואחר כך מת הוא ועמד נולד ויבמה ולא אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפני האחין הראשונים כשם שהיא אסורה כך צרתה פטורה. ויש לומר דלא קתני אלא פלוגתא דסבירא לן כוותי', ובהא לא קיימא לן כר' שמעון. והיינו נמי דלא קתני ממזרת ונתינה ושאר חייבי לאוין אליבא דר"ע, משום דלא סבירא לן כוותיה.

    Rashba on Yevamot 10b · Sefaria

    ריטב"א

    אתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה הוא אינו חייב על חליצה כרת ופי' משום קדושין גרידי לא שייך כרת כלל ומלקות נמי ליכא משום לא יבנה אלא דאנן אתינן למימר דין ביאתם עליה ועל צרתה כדי לדון על קדושיו כשמת בלא בנים ולו אשה אחרת ר"ל דאמר האחים חייבים על חליצה לדידהו בכרת וכיון שהיתה אשתו הויא לה אידך צרת ערוה ושתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום אבל לר' יוחנן אף החליצה אינה אלא חייבי לאוין והויא ליה היא צרה באיסור קדושיה וחולצת ולא מתייבמת וצרתה מותרת:

    אמר קרא אשר לא יבנה בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה מכאן ואילך את אשת אחיו וה"ל לאו גמור נתקו הכתוב מכרת ללאו גרידא. וסבר ר"ל דלגבי חולץ הכתוב במקרא ולגבי חליצה גופה הוא דנתקו הכתוב ללאו אבל לגבי שאר אחים באיסור כרת כדקיימ' קיימא ור' יוחנן סבר דאע"ג דקרא בחולץ וחולצת משתעי כיון דאיהו ואיהי שליחותא דידהו עבדי דינם כמותם:

    וליטעמיך פי' דהשבת לה (לא) מתרצא אימא סיפא אנא ודאי משבשת' היא וליתני לדברי ר"ע אין לה עליו כלום פירש דאע"ג דאשכחן טובא דאמרינן רישא רבנן וסיפא ר' פלוני הכא בבבא יתירתא קשה לן למה לי למיתני בבא דסיפא כלל ליתני ארישא גופא של דברי ר"ע אין לה עליו כלום:

    Ritva on Yevamot 10b · Sefaria

    מאירי

    החולץ ליבמתו וחזר החולץ עצמו וקדשה קדושיו תופסין בה וצריכה גט שאע"פ שחלץ לה ונפקעה מצות יבום ונשאר איסור אשת אח שלא במקום מצוה לא חזרה לה לגמרי לדין אשת אח להיותה בכרת אלא בלאו שהכתוב הוציאה מכלל כרת להעמידה בלאו שנאמר אשר לא יבנה מכיון שלא בנה ר"ל שהפקיע יסודו של בנין וחלץ שוב לא יבנה ומכיון שהדין כן בחלוצתו הוא הדין בצרתה ר"ל שלא קדש חלוצתו אלא צרתה שאינה אלא בלאו וקדושיו תופסין בה וכן הדין בשאר אחין מכיון שהוציאה הכתוב מכלל אשת אח שלא לידון בכרת אלא בלאו לא לו בלבד אלא אף לאחים ולא עליה בלבד אלא אף לצרה ומעתה כל שחזר וקדש את חלוצתו אם מת צריכה חליצה מן האחים כדין שאר חייבי לאוין ור"ל מן האחים הנולדים כבר במיתתו של ראובן אבל אינה צריכה חליצה מן הילודים ר"ל שנולדו לאחר חליצה שהרי אשת אח לזה שלא היה בעולמו בכרת היא ואפילו נולד אחר חליצה וקדושין ומת החולץ שהרי לדעת חכמים אשת אח שלא היה בעולמו בכרת אף ביבם ואחר כך נולד וכן אם עמד אחד מן האחים הנולדים וקדשה צריכה חליצה מן האחים עמד אחד מן הילודים וקדשה אין לה עליו כלום אפילו נולד לאחר שקדשה החולץ ומת החולץ וקדשה הוא וכדעת חכמים שאף ביבם ולבסוף נולד אמרו שהיא בכרת כמו שהתבאר:

    Meiri on Yevamot 10b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה החולץ ליבמתו וחזר וקדשה כו' וה"ה דה"מ למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין עכ"ל מהרש"ל הגיה וחזר א' מן האחין וקדשה וה"פ כו' ואין צורך אבל דברי התוס' נמשכים לגירסת ר"ת ור"ח לקמן גבי הבא על יבמה ובא כו' דפליגי בה רב אחא ורבינא ובפלוגתא דר"ל ור"י וגרסינן שם וחזר ובא הוא או אחד מן האחים על צרתה וא"כ ה"נ הכא בפלוגתא דר"י ור"ל בחלץ ליבמתו ה"ל נמי לתלמודא למנקט בכה"ג ואהא קאמרי התוס' דחזר הוא ובא עליה ודאי לא ה"מ למנקט הכא דכ"ע מודו הכא דהוא אינו חייב על חלוצתו כרת אלא לקמן נקט שפיר וחזר הוא ובא על צרתה דעל צרתה ודאי חייב כרת לר"ל דלא יבנה לא קאי אלא אדידה וצרה כדקיימי קיימי אמנם כתבו דהאי מלתא אחריתא דהיינו ובא אחד מן האחין ודאי ה"ה דה"מ למנקט הכא כדהתם:

    Chidushei Halachot on Yevamot 10b · Sefaria

    מהר"ם

    תוס' ד"ה לפי שאינה בצרת צרה וכו' כגון שנולד אחיו אחר שחלץ וקדשה וכו'. ואותו אח ייבם צרתה ומת ולו אשה אחרת ונפלו קמי האח שהיה בעולם בעת שחלץ וחזר וקדשה היבם הראשון ונאסרה אותה היבמה עליה וצרתה פוטרת צרתה:

    בא"ד ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו בסיפא פירש דגם לוי תני ג"כ הסיפא ובסיפא תני אנוסת אביו דהיינו כר"י וא"כ איירי בפלוגתא והשתא צ"ל דלוי תני אנוסת אביו תרי זימני ברישא ובסיפא ברישא כגון שנשאה אחיו ובסיפא כשנשאה איש נכרי:

    ד"ה החולץ ליבמתו וכו' עד ושניהם מודים במחזיר גרושתו וכו' דרך בנין אסרה תורה. נראה שהספר חסר וכך צ"ל הכל מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אמרה רחמנא ה"נ דדרך בנין אסרה תורה ועיין בפרק עשרה יוחסין בקדושין דף ע"ח:

    בא"ד וה"ה דהוי מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין פירוש ופליגי דלר"ל חייב כרת ולר"י מלקות ובספר ח"ש גריס וחזר וקדשה אחד מן האחים ופליגי אי הקדושין תופסין לר"ל אי אין הקדושין תופסין דחייבי כריתות הן וכו':

    Maharam on Yevamot 10b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' לפי שאינה בצרת צרה לעיל דף ג ע"ב:

    Gilyon HaShas on Yevamot 10b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יבמות, דף י׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־271 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו,…״

    2. קטע 236 מילים

      נפתחת ב״ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו ״חמש עשרה״, יש…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    3. קטע 35 מילים

      נפתחת ב״א"ל לפי שאינה בצרת צרה.…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״ולימא ליה: חייבי לאוין היא, וחייבי לאוין…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״לדבריו קאמר ליה: לדידי חייבי לאוין הם,…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״איתמר: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, אמר ר"ל…״

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״והאחין חייבין על החלוצה כרת. על הצרה,…״

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״איהו הוא דקאי בלא יבנה״, אבל אחיו…״

    10. קטע 1010 מילים

      נפתחת ב״ועלה דידה, הוא דקאי בלא יבנה״, הא…״

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״ורבי יוחנן: מי איכא מידי דמעיקרא אי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    12. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״אלא, איהו שליחותא דאחים קעביד, איהי שליחותא…״

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר…״

    14. קטע 145 מילים

      נפתחת ב״אלא לדידך, אמאי צריכה חליצה?…״

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״ולטעמיך, אימא סיפא: עמד אחד מן האחין…״

    16. קטע 1619 מילים

      נפתחת ב״אמר רב ששת: סיפא אתאן לר"ע דאמר:…״

      חכמים: רב ששת.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף י׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026