ביומי תליא מילתא — אפי' אם מת האוסרה שפסקה דם בראייה ראשונה אסורה כל שבעה:
בבנים תליא — אם יש לה בנים אפילו מת אחיו:
אין אוסרן מתירן — אין כח באוסר להתיר אלא דבר אחר מתירה ימים מתירין את הנדה ואשת אח כשהוא ערירי:
הוקשו כל העריות לנדה — שהרי כאן הוקשו כולן זו לזו ונדה כתובה בפרשת עריות הלכך בהעראה ילפינן כולהו מנדה:
נדה דכתיב גבי אשת אח — דילפינן מיניה לעיל העראה לאשת אח מנדה:
בחיי בעלה — אם גירשה אחיו:
ולאו הבא מכלל עשה עשה — אבל כרת ליכא:
משכבי אשה — וכיון דבאשה הוי העראה משכב ממילא איתסרא בזכור דהא בזכור כתיב משכבי אשה:
המערה בבהמה — שלא גמר ביאתו:
ואחות אב ואחות אם — לאו מחייבי מיתות הן דלא כתיבא בהו מיתה:
ליכתבה במיתת בית דין — כגון באמו וחמותו ולימא נמי אם אינו ענין להו דאתיא בהיקישא דר' יונה תנהו ענין לבהמה:
איידי דכוליה קרא — דכתיב באחות אב ואחות אם בפרשת קדושים תהיו לדרשא אתא כדתניא לקמן כתיב ביה נמי העראה בלא צורך לדרשא דבהמה:
ערות אחות אביך — קרא דאחרי מות קמא נקט:
בין — שהיא אחות אביך מן האב בין מן האם:
מה אחותו בין מן האב בין מן האם — דכתיב בת אביך או בת אמך:
מה דודתו מן האב ולא מן האם — שאם היה דודו אחי אביו מן האם ולא מן האב אין אשתו עליו ערוה ולקמן בעי מנלן:
דודתו אין איסורה בא עליו מאליו — אלא על ידי קדושי דודו:
ולא תוכיח אחותו — וכיון דלא נפקא לן מדינא תלמוד לומר מקרא שני בפרשת קדושים תהיו ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה ואין צריך להזהיר שכבר הזהיר ולא הוה ליה לאשמועינן אלא עונש כדעבד באשת אח ובאחותו איש כי יקח אחות אביו ואחות אמו עונם ישאו וקרא יתירא הוא לרבות אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האם:
למה לי למכתב — האי קרא יתירא בתרוייהו לכתוב בחדא ותיתי אידך מינה:
יש לה חייס — דמשפחת אב קרויה משפחה דכתיב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם (במדבר א׳:י״ח):
אחות אם ודאי קרובתו אבל אחות אב שמא ח"ו אין זה אביו:
מה להלן מן האב — אם אחי אביו מן האב הוא הוי קרוב לענין גאולה יותר ומצות גאולה מוטל עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם:
ה"ג ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה כו':
והא דתנן אמרו לו מתה אשתך כו' — כגון דינה בת לאה מיעקב ויוכבד בת לאה מחצרון ושרה בת חצרון מקטורה ורבקה בת קטורה מבתואל ומלכה בת בתואל מחנה וראובן נשא את מלכה והלך למדינת הים אמרו לו מתה אשתך ונשא את רבקה שהיא אחותה מאביה חזרו ואמרו לו מתה רבקה ונשא את שרה אחותה מאמה אמרו לו מתה שרה ונשא את יוכבד אחותה מאביה אמרו לו מתה יוכבד ונשא את דינה אחותה מאמה חזרו ואמרו לו כולן קיימות:
מותר בראשונה — במלכה אשתו:
ובשלישית — שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קידושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן (לקמן יבמות דף צז.) נושאין על האנוסה:
ובחמישית — דינה ואע"פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פיתוי היא ואינה קידושין מפני שהשלישית היו קידושיה קידושין:
ופוטרות צרותיהן — אם מת וחלצו האחין לאחת מהן פוטרות צרותיהן:
ואסור בשניה — מפני הראשונה וברביעית מפני השלישית:
