ולא תוכיח אחותו - וכיון דלא נפקא לן מדינא תלמוד לומר מקרא שני בפרשת קדושים תהיו ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה ואין צריך להזהיר שכבר הזהיר ולא הוה ליה לאשמועינן אלא עונש כדעבד באשת אח ובאחותו איש כי יקח אחות אביו ואחות אמו עונם ישאו וקרא יתירא הוא לרבות אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האם:

למה לי למכתב - האי קרא יתירא בתרוייהו לכתוב בחדא ותיתי אידך מינה:

יש לה חייס - דמשפחת אב קרויה משפחה דכתיב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם (במדבר א׳:י״ח):

אחות אם ודאי קרובתו אבל אחות אב שמא ח"ו אין זה אביו:

מה להלן מן האב - אם אחי אביו מן האב הוא הוי קרוב לענין גאולה יותר ומצות גאולה מוטל עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם:

ה"ג ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה כו':

והא דתנן אמרו לו מתה אשתך כו' - כגון דינה בת לאה מיעקב ויוכבד בת לאה מחצרון ושרה בת חצרון מקטורה ורבקה בת קטורה מבתואל ומלכה בת בתואל מחנה וראובן נשא את מלכה והלך למדינת הים אמרו לו מתה אשתך ונשא את רבקה שהיא אחותה מאביה חזרו ואמרו לו מתה רבקה ונשא את שרה אחותה מאמה אמרו לו מתה שרה ונשא את יוכבד אחותה מאביה אמרו לו מתה יוכבד ונשא את דינה אחותה מאמה חזרו ואמרו לו כולן קיימות:

מותר בראשונה - במלכה אשתו:

ובשלישית - שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קידושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן (לקמן יבמות דף צז.) נושאין על האנוסה:

ובחמישית - דינה ואע"פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פיתוי היא ואינה קידושין מפני שהשלישית היו קידושיה קידושין:

ופוטרות צרותיהן - אם מת וחלצו האחין לאחת מהן פוטרות צרותיהן:

ואסור בשניה - מפני הראשונה וברביעית מפני השלישית:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

יבמות 54 עמוד ב

1ביומי תליא מילתא. אשת אח בבנים תליא רחמנא.

2אלא פריך הכי: מה לנדה ואשת אח שכן אין אוסרן מתירן. תאמר באשת איש שאוסרה מתירה!

3אלא אמר ר' יונה, ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע, אמר קרא: ״(ויקרא יח״, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות הוקשו כל העריות כולן לנדה: מה נדה בהעראה, אף כל בהעראה.

4ואלא ״נדה״ דכתיב״א גבי אשת אח למה לי״? לכדרב הונא. דאמר רב הונא: רמז ליבמה מן התורה מנין, מנין?! הא כתיב: ״יבמה יבא עליה״! אלא: רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מנין?

5האי סברא היא: מדאמר רחמנא לאחר מיתת בעלה שריא, מכלל דבחיי בעלה אסורה!

6ודלמא: לאחר מיתת בעלה מצוה, בחיי בעלה רשות? אי נמי: לאחר מיתת בעלה אין, בחיי בעלה לא, ולאו הבא מכלל עשה עשה,׃

7אמר קרא: ״(ויקרא כ״, כא) ״ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא״, וכי אשת אחיו נדה היא? אלא כנדה: מה נדה, אף על פי שיש לה היתר לאחר מכאן בשעת איסורא בכרת, אף אשת אח [נמי], אף על פי שיש לה היתר לאחר מכאן בחיי בעלה בכרת.

8אלא: העראה דכתיב״א גבי אחות אב ואחות אם״, למה לי?

9לכדבעא מיניה רבינא מרבא: המערה בזכור מהו? בזכור ״משכבי אשה״ כתיבא!

10אלא: המערה בבהמה, מהו? אמר ליה: אם אינו ענין להעראה, דכתיב״א גבי אחות אב ואחות אם״, דאתיא בהקישא מדרבי יונה, תנהו ענין להעראה דבהמה.

11מכדי בהמה חייבי מיתות בית דין היא, מאי טעמא כתיב ״להעראה דידה גבי חייבי כריתות״? לכתוב גבי מיתת בית דין, ונילף מיתת ב"ד ממיתת ב"ד׃

12איידי דכוליה קרא לדרשא אתי, כתיב ״ביה נמי הא מילתא לדרשא״.

13מאי דרשא? דתניא: (ויקרא יח, יב) ״ערות אחות אביך לא תגלה״, בין מן האב, בין מן האם. אתה אומר בין מן האב בין מן האם, או אינו אלא מן האב ולא מן האם׃

14ודין הוא: חייב כאן וחייב באחותו, מה אחותו בין מן האב בין מן האם, אף כאן בין מן האב בין מן האם.

15או כלך לדרך זו: חייב כאן וחייב בדודתו, מה דודתו מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם,׃

16נראה למי דומה? דנין איסור הבא מאליו מאיסור הבא מאליו, ואל תוכיח דודתו, שאין איסור הבא מאליו.

17או כלך לדרך זה: דנין קרובי האב מקרובי האב, ואל תוכיח אחותו שקרובי עצמו׃

18תלמוד לומר: ״ערות אחות אביך לא תגלה״ בין מן האב בין מן האם. ״ערות אחות אמך לא תגלה״ בין מן האב בין מן האם.

19למה לי למכתבא באחות אב, למה לי למכתבא באחות אם? אמר רבי אבהו: צריכי, דאי כתב רחמנא באחות אב, שכן יש לה חייס, אבל אחות אם אימא לא.

20ואי כתב רחמנא באחות אם שכן ודאית, אבל אחות אב אימא לא, צריכא.

21ודודתו, דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם, מנא ליה?

22אמר רבא: אתיא ״דודו״ ״דודו״. כתיב הכא: (ויקרא כ, כ) ״ערות דודו גלה״, וכתיב התם: (ויקרא כה, מט) ״או דודו או בן דודו יגאלנו״, מה להלן מן האב ולא מן האם, אף כאן מן האב ולא מן האם.

23והתם מנלן? אמר קרא: ״ממשפחתו יגאלנו״, משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה.

24והדתנן: אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה, מתה ונשא אחותה מאמה, מתה ונשא אחותה מאביה, מתה ונשא אחותה מאמה׃

25מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית, ופוטרות צרותיהן. ואסור בשניה וברביעית, ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה.

26ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה, מותר בשניה וברביעית, ופוטרות צרותיהן, ואסור בשלישית ובחמישית.

תוספות

אלא רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מנין - דכיון דשריא רחמנא אחר מיתה אין סברא לומר דאסירא בחיי בעלה דלא מיסתבר שהיה בא הכתוב לומר דאתי עשה ודחי לא תעשה שיש בו כרת אי לאו דמוכח קרא בהדיא:

בזכור מהו - הא דלא יליף זכור ובהמה מהקישא דרבי יונה משום דאת מקורה הערה כתיב והנהו לא שייך בהו מקור ועוד דאפסקינהו בקרא דמולך אי נמי משום דזכור ובהמה לא חשיב ביאה דאין דרך ביאה בכך ולהכי בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נד:) צריך אזהרה ועונש לשוכב ונשכב בזכור אע"ג דבעלמא לא בעי קרא לחייב האשה הנשכבת:

אמרו לו מתה אשתך כו' - בתלתא הוה סגי אלא קמ"ל דאף על פי שיש ערבוב שכל חמשתן שלשלת אחוה וצריך להוציא האסורות לא גזרינן הנך דשרינן אטו הנך דאסירן:

צרותיהן - איצטריך אע"ג דס"ד דמוטב שיחלוץ הצרות גזירה שלא יחלוץ לשניה או רביעית:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אלא רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מנין - כלומר כשגרשה אחיו. ואף על גב דכתיב ערות אשת אחיך לא תגלה, הוה אמינא דוקא בעודה אשת אחיו ומכיון שנתגרשה כבר נתבטל אותו שם, דומיא דאשת איש דלכשנתגרשה או נתאלמנה שריא. ולקמן (יבמות נה, א) נמי אצטריכא לרבויי לאיסורא אשת אח שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה, וטעמא כיון שנעקר ממנה אותו שם. וכן הצריכו רבויי לאשת אביו ולכלתו בפ"ד מיתות (סנהדרין נד, א).

הא דבעינן המערה בבהמה מהו - איכא למידק והא בהמה בפרשת עריות היא דכתיבא (ויקרא יח, כג) ואף היא תיפוק לן מהיקשא דר' יונה. ויש לומר דלא הוקשו לנדה אלא בת מינה, אבל בהמה דלא בת מינה לא (רמב"ן).

והא דתנן אמרו לו מתה אשתו כו' - ואם תאמר למה ליה לתנא למיחשב כל הני ליתני תלתא ומותר בראשונה ובשלישית ואסור בשניה. יש לומר סלקא דעתך כיון דנפישי ערבוביא איכא הכא ויבא ערבוב ויבטל את השורה קא משמע לן דלא (רמב"ן).

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת יבמות דף נ״ד עמוד ב׳

מסכת יבמות דף נ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 26 קטעים ממוספרים, כ־542 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–122)עמוד

היעד שנמצא: יבמות דף נ״ד ע״ב

פתיחה בקורא