מתני' לא פסל את הראשונה — שהרי ביאתן שוה ואי ראשונה קנויה היא הרי היא אשתו ואחרונה ביאת זנות ואי לאו קנויה היא הרי שתיהן נכריות אצלו שלא היתה קנויה לאחיו ומקיים את הראשונה שלא נפסלה עליו אבל אחרונה לא דלמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קמה הך עליה באיסור שני בתים:
פסל את הקטנה — משום גזירה דלמא קדים ובעיל חרשת ברישא וכדאמר בגמרא ואע"ג דממה נפשך היא שריא ליה הואיל וראשונה היא אי קנויה היא הא קנויה היא אי לאו קנויה היא נכרית בעלמא היא:
פסל את החרשת — שמא קטנה קנויה כולה וקנין החרשת משויירת:
רבי אלעזר — ה"ג במתני'. ובקמייתא רבי אליעזר גרס והכי אמרן בפ"ק דנדה (דף ח.):
מלמדין את הקטנה שתמאן בו — ותעקור נישואיה ויקיים את הגדולה:
גמ' וכן א"ר אלעזר — בן פדת דאמורא הוא הלכה כר"א דמתניתין והוא ר"א בן שמוע:
וצריכא — לשמואל ור' אלעזר בן פדת למימר בקמייתא הלכה כר' אליעזר ובהא נמי הלכה כרבי אלעזר דבתרוייהו מלמדין את הקטנה למאן:
דאי איתמר בקמייתא — גבי אחיות (לעיל יבמות דף קט.) משום דאכתי לא איקיים מצות ייבום הילכך מלמדין את הקטנה אשתו למאן ותתייבם יבמתו:
אבל בהא דאיקיים מצות ייבום — בשתיהן אימא לא אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר אלא יוציא שתיהן בגט:
ואי אשמעינן בהא משום דגדולה רמיא קמיה — לייבומי משום הכי מהדרינן אמיאון דקטנה כדי שתתייבם גדולה:
אבל אידך — בההיא דאחיות דגדולה אחות אשתו היא נימא לא רמיא קמיה ולא ילמדו קטנה למאן בשביל ייבומיה של גדולה צריכא:
מתני' יגדלו זה עם זה — ואם בא לגרשה אינו יכול עד שיגדיל דגט קטן אינו גט:
היבמה שאמרה בתוך שלשים יום — שכנסה היבם:
לא נבעלתי לו — ליבם וגט יבמין יוצא מתחת ידה כדמפרש בגמ' והוא אומר בעלתיך ודייך בגט כופין אותו לחלוץ דהיא נאמנת דעד תלתין יומין מוקי איניש אנפשיה מלבעול:
לאחר ל' יום — הוא נאמן דלא מוקים איניש אנפשיה מלבעול ומיהו איהי לא משתריא דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא ובעיא חליצה ומבקשין הימנו אבל כופין לא דהא בעל:
בחיי בעלה — ולא נתכוונה לפטור עצמה הימנו לאחר מיתת בעלה אלא שהיה להם כעס זה עם זה:
גמ' לא חולצין ולא מייבמין — קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית ואינם בני ייבום נמצאו פוגעין בערוה:
ביאה דאיסורא — קטן בגדולה דגדולה בת עונשין היא ושמא הקטן ימצא סריס והרי נבעלה לאסור לה שלא במקום מצוה וכן גדול בקטנה אם תמצא איילונית נמצא שפגע גדול בערוה אבל קטן וקטנה אפילו אינן בני ייבום כגון הוא סריס והיא אילונית אין כאן איסור דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו וה"נ שניהן לאו בני עונשין:
ולבתר שעתא — כשיגדלו:
ואימא הכי נמי — לעולם אסורה לו:
אפי' בן יום אחד — ישבו יחדו קאמר קרא יבמה יבא עליה ואפי' לא הוי משמע כל דהו מסברא שריא ליה בקטנות כדאמר:
טענת בתולים — להפסיד כתובתה:
כל שלשים יום — דיכול לטעון לא בעלתי עד עתה:
נסתרה לאלתר — הוא טוען ואם טוען לאחר זמן אינו נאמן דודאי מרישא בעל ומצאה בתולה ושתק והשתא הוא דרתח עלה:
