ולא מייתא קרבן — דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור כדילפינן בהוריות (דף ב:) מבעשותה:
הך קמייתא — דקתני חוץ מאשת איש כולה רבנן היא ולא תיתני שניסת דמשמע אבל בעדים לא אלא תריץ ושניסת ומשתמעין תרוייהו:
חוץ מאשת איש — דהיינו בעדים ושניסת ע"פ ב"ד בעד אחד דתרוייהו בעו גט וכיון דבעינן גיטא אלמא מילתא היא ומתסרא אקמא:
כתב לשם מלכות שאינה הוגנת — סופר שהיה צריך למנות למלכי ישראל או לשם מלכות אחרת כגון לשם מלכי רומי ותנא קרי לה שאינה הוגנת משום דאין להם לא כתב ולא לשון כדכתיב (עובדיה א׳:ב׳) בזוי אתה מאד:
תצא מזה ומזה — אם ניסת באותו גט:
כל הדרכים — כל הנך קלקולי דמתני':
מאי הוה לה למיעבד — סבורה היתה שהוא גט כשר:
לאקרויה לגיטא — לפני חכם:
והלכה צרתה ונשאת — לשוק שנפטרה בייבום חברתה ואח"כ נמצאת זו אילונית ואין ביאתה פוטרת צרתה כדאמר בפ"ק (דף יב.) פרט לאילונית שאין יולדת:
תצא — צרתה מזה שניסת לו ומיבמה ורבי עקיבא היא (לקמן יבמות דף צב.) דעביד חייבי לאוין כגון יבמה לשוק כחייבי כריתות כאשת איש ממש:
כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן — לשוק בלא חליצה ויבום כגון ט"ו נשים דפ"ק (דף ב.):
הלכו צרות אלו ונישאו — לשוק ונמצאת הערוה אילונית ונודע שהוזקקה צרתה לייבום למפרע דערוה אילונית אינה פוטרת צרתה דאילונית מקח טעות הוא ולאו אשתו היא ואין זו צרת ערוה וזקוקה ליבם כדתנן בפ"ק (שם) וכולן שמתו או שמיאנו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות:
תצא — הצרה מזה ומזה כו':
גט לאיש ושובר לאשה — שהבעל נותן שכר הגט והאשה כותבת שובר לגבות כתובתה מן בעלה ולתת לו השובר שאם לא היתה נותנת לו שובר לא יפרע לה כתובה:
ונתנו זה לזה — כסבורה זו לקבל גט מיד בעלה וקבלה שובר והיא נתנה לו גט:
גט קרח — בגט מקושר קמיירי כדאמר בבבא בתרא (דף קס.) גט פשוט עדיו מתוכו גט מקושר עדיו מאחוריו כשהיה כופלו חותם העד על הכפל וחוזר וכופלו וחותם עד שני וכן שלישי ואם היו קשריו מרובים מעדיו היינו גט קרח ופסול:
סבר למיעבד עובדא במאי הוה לה למיעבד — ולהחזיר לבעלה אשת איש שנשאת בעדים:
והתניא כל הני — ולא אמרינן מאי הוה לה למיעבד:
אמר ליה ולא שנינהו אמר ליה ואשינויי לסמוך — אם זה דוחק ומתרץ לדחוק התשובה אנן ממילא שמעינן דלא אמרינן מאי הוה לה למיעבד (: ופסק.) ונמנע ולא עבד עובדא:
ולקלא לא חיישינן — אם ניסת בבית דין ואח"כ יצא קול שבעלה חי ולפנינו לא בא:
