והכתיב בכל קדש לא תגע — בההיא פרשתא ואמר מר במסכת מכות (דף יד:) בכל קדש לרבות התרומה דאסורה בה כל ימי טוהר שהיא טבולת יום לטומאת לידתה:
ותלתא קראי בתרומה — בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר ואוקימנא לעיל מיניה בתרומה הכתוב מדבר דבר השוה בזרעו של אהרן ובא השמש וטהר עד מלאת ימי טהרה:
לא ידענא במאי — איזהו היא גמר טהרתו דעל כרחך גמר טהרה משמע:
ה"מ היכא דלאו בר כפרה — דהא כולה ענינא בבעל ב' ראיות ומצורע מוסגר וטמא שרץ ומת משתעי:
כתב רחמנא עד מלאת — דאפי' יולדת דבת כפרה היא טהורה בהערב שמש:
והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה — ועל כרחך בקודש מוקמת לה דהא כתיב קרא אחרינא ובא השמש וטהר דמוקמת ליה בתרומה:
תרי קראי — עד אשר יטהר וכפר עליה וטהרה בקדשים למה לי לאשמועינן דעד דמייתי כפרה:
מרובה טומאתה — שמנים יום לאכילת תרומה וקדשים:
יולדת הותרה מכללה — שרואה דם וטהורה לבעלה אבל זב לא הותר מכללו דכל כמה דלא פסיק טמא:
במים יובא וטמא עד הערב — ע"כ לתרומה איירי מדבעי הערב שמש למה לי תיפוק לי מובא השמש וטהר:
לנגיעה — דקרא דלעיל באכילה משתעי כדכתיב (ויקרא כ״ב:ז׳) ואחר יאכל מן הקדשים והאי קרא בכלים משתעי דנגיעה בעלמא היא ואשמעינן כלי וה"ה לאדם טבול יום לא יגע בתרומה:
וטמא — במים יובא וטמא אף לאחר ביאת המים קראו טמא:
יכול לכל — הוי טמא ת"ל וטהר מדלא כתיב ויטהר משמע דאמעיקרא קאי קודם הערב שמש:
ואי בעית אימא נגיעה דתרומה — לטבול יום מהכא נפקא דתניא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל שלא תאכל בתרומה כל זמן שהיא טבולת יום ארוך:
נטילת נשמה — הבא למקדש טמא בכרת שנא' (במדבר י״ט:כ׳) ונכרתה כי את מקדש ה' טמא:
אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה — דהיינו אכילה בטומאה שהוא גבי קדש בכרת ואוכל תרומה בטומאה במיתה דכתיב (ויקרא כ״ב:ט׳) ומתו בו כי יחללוהו:
נגיעה כאכילה — האסור לאכול אסור ליגע:
מאן תנא משתמרת לביאה פסולה אכלה — דקתני ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא הרי אלו יאכלו אע"ג דמצפה ומשתמרת לביאתו:
במחלוקת שנויה — בפרק הבא על יבמתו (לעיל יבמות נו:) אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין:
נפצעו — כמו פצע (שמות כ״א:כ״ה) מכת חרב וסכין:
נמקו — מחמת מכה נמקו והוקטנו מאליהן:
ואפילו חסרו — כל שהוא:
בכרם — שהיו יושבים שורות שורות ככרם הנטוע שורות שורות:
סריס חמה ס"ד — הא סריס חמה בידי שמים (הוא) מחמת חולי והאי לאו חולי הוא:
כסריס חמה וכשר — דלא אסרה תורה אלא פצוע ודך וכרות:
