בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף קי״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' נותן גט לכל אחתאם אינו חפץ לישא את כולן:

    גמ' קידש קתנידאיכא למימר התם הוא דקאמר ר' טרפון דמניחה ביניהם דלא עשה מעשה אבל בעל לא קתני דליפלוג ר' טרפון דכיון דעשה בה מעשה וגינה אותה בקדושי ביאה צריך להוציא עצמו מידי עבירה וליתן לכולן:

    גזל קתנידהואיל ואיסורא עבד קניס ליה ר"ע אבל לקח מקח מחמשה ואין יודע אי זהו לא קתני דלקנסיה ר"ע:

    מכלל דת"ק פליג עליהואמר בקידש ולקח פליגי דליכא איסור כולי האי אבל בבעל וגזל אפי' ר' טרפון מודה:

    ומאי קידש קידש בביאהדגינה אותה ואפ"ה פטר רבי טרפון ולא תימא ליתני גזל ולא איבעי קידש דתרוייהו איצטריך תנא קידש בביאה להודיעך כחו דר"ע דאיסורא דרבנן הוא קעביד דרב מנגיד אמאן דמקדש בביא' ואין כאן איסורא דאוריי' אפ"ה קניס:

    מתני' מת בעלי ואח"כ מת בניוהריני מותרת לשוק נאמנת שהרי בחזקת לשוק יצאה והפה שאסר הוא הפה שהתיר:

    אינה נאמנתלהתייבם לו וחוששין לדבריה דאפקה נפשה מחזקה ולא מישתריא בלא חליצה דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא מעלמא:

    ניתן לי בןוהיא הלכה בלא בן ובחזקת עתידה לייבם:

    ניתן לי יבםשהלכה חמותי במדינת הים והיא הלכה בחזקת שאין לה יבם:

    מת בעלי ואח"כ מת יבמי כו'דתרוייהו קשריא נפשה לשוק נאמנת ומותרת לשוק בחזקתה הראשונה דהפה שאסר הוא הפה שהתיר:

    גמ' המזכה גט לאשתושעשה שליח לקבלה וזיכה לה ע"י שליח שתתגרש מעכשיו:

    במקום יבםשיש לו אח ונתכוון לפוטרה הימנו דשלא במקום יבם והוא בא לגרשה פשיטא לן דלא מיגרשה עד שתגיע לידה דאין חבין לאדם שלא בפניו אלא הכא מי אמרי' זכות הוא לה כו':

    וחוששין לדבריהמדקתני בתרוייהו חוששין ביצאה בחזקת [היתר] לשוק ובאה והחזיקה עצמה ליבם וקתני חוששין ולא אמרינן אוקמה אחזקה ותנשא דהא ודאי משקרא משום דרחמא ליה קאמרה אלמא לא מחזקינן לה באהבה ומדקתני נמי בחזקת יוצאה ליבם ובאה והחזיקה עצמה לשוק כגון ניתן לי בן ומת בעלי ואח"כ בני וקתני חוששין ולא תתייבם ולא אמרי' ודאי משקרא ומשום דסניא ליה קאמרה אלמא זימנין דלא סניא ליה. אלמא מספקא לן וגבי מזכה גט נמי מספקא לן אי רחמא ליה וחוב הוא לה אי סניא ליה וזכות הוא לה ותחלוץ ולא תתייבם:

    טן דוגופים שנים כל דהו בעל:

    דשומשמנא גבראגוץ כנמלה:

    כורסיה בי חרתא רמיאמחזקת עצמה כנשואה ונותנת כסאה אצל חשובות חורות הארץ:

    דנפצאאומנתו מאוסה מנפץ צמר:

    דקולסא גבראשמץ פסול משפחה:

    טלפחיעדשים שהוא מאכל קל ואין חסרון כיס כל כך אינה שואלת ממנו אך יקרא שמו עליה:

    יבמות 118 עמוד ב

    מתני׳ · משנה

    1קידש אחת מחמש נשים, ואין יודע אי זו קידש, כל אחת אומרת: ״אותי קידש״ נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן, ומסתלק, דברי רבי טרפון.

    2רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר ״אותי גזל״ מניח גזילה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שישלם לכל אחד ואחד.

    גמ׳ · גמרא

    3״קידש״ קתני, ״בעל״ לא קתני. ״גזל״ קתני, ״לקח״ לא קתני. מני מתני' לא תנא: קמא ולא רבי שמעון בן אלעזר׃

    4דתניא רשב"א אומר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל רבי טרפון אומר מניח כתובה ביניהן ומסתלק רבי עקיבא אומר עד שישלם לכל אחת ואחת׃

    5לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואין יודע מאיזה מהן לקח שמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק לא נחלקו אלא שגזל מחמשה שאמר ר' טרפון מניח גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד׃

    6מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בקידש ולקח לא פליגי מכלל דתנא קמא סבר פליגי מני׃

    7אי תנא קמא ליתני קידש ולקח אי רבי שמעון בן אלעזר ליתני בעל וגזל׃

    8לעולם רבי שמעון בן אלעזר ומאי קידש קידש בביאה תנא קידש להודיעך כחו דרבי עקיבא׃

    9דאע"ג דאיסורא דרבנן עבד קניס תנא גזל להודיעך כחו דרבי טרפון דאע"ג דאיסורא דאורייתא עבד לא קניס:

    מתני׳ · משנה

    10האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם ובאת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת׃

    11ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת׃

    12ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת׃

    13הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותה שתכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתו שישא אחותה:

    גמ׳ · גמרא

    14בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו׃

    15אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת׃

    16אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דלמא ניחא דגופא עדיף לה תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו׃

    17אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא רמו לה רב פפא אמר דנפצא גברא תיקרי בסיפי בבא ותיתיב׃

    18רב אשי אומר דקולסא גברא לא בעיא טלפחי לקידרא תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן:

    19הדרן עלך האשה שלום׃

    תוספות

    אמר ליה תנינא וחוששין לדבריהוא"ת האי דאינה מתייבמת משום דשויתה לנפשה חתיכה דאיסור' וי"ל דדייק מדקתני חולצת דמשמע שכן הדין מדלא קאמר מבקשים לחלוץ אי נמי משמע דחולצת אפילו נתנה אמתלא לדבריה:

    דקולסאמוכר קלסי כרוב:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דתנן בקדש אחת מחמש נשים דנותן כתובהאפילו לדברי הגאונים ז"ל (רש"ג ובנו רה"ג בשו"ת הגאונים חמדה גנוזה סי' קלג) שאמרו דארוסה אין לה כתובה אלא כשכתב, הא משכחת לה בשכתב סתם כתובה לארוסתו, או שהיו שמותיהן שוין, או שקנו מידו שיתן כתובה והלכו להם העדים למדינת הים. אי נמי במודה שכתב ואינו יודע לאיזו וכל אחת אומרת לי קדש וכתב. ומיהו יש לומר דיש כתובה לארוסה אף על פי שלא כתב וכבר הארכתי בו בריש פרק נערה שנתפתתה (כתובות מג, ב ד"ה מיגביא ועי"ש בד"ה והא שדחה דברי הרמב"ן כאן ועיין עוד בחי' הרשב"א קדושין סח, א ד"ה אמר רב).

    מתניתין ניתן לי בן במדינת הים מת בני ואחר כך בעלי נאמנתפירוש משום דהיא בחזקת ליבם היתה עומדת, ואף עכשיו באותה חזקה בעצמה היא מחזקת את עצמה ולפיכך נאמנת. ואיכא למידק אמאי נאמנת לימא רוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות, ומסתמא זו נתעברה וילדה ולד מעליא ובחזקת לשוק היא עומדת, וכדאמרינן לקמן בריש פרק האשה שהלך בעלה וצרתה (יבמות קיט, א) והלכך אדרבה כי קאמרה מת בני ואחר כך מת בעלי לא להימנה, וכי קאמרה מת בעלי ואחר כך מת בני להימנה. ויש לומר כיון שיצאה זו בלא בנים וחזרה בלא בנים, לא יצאת זו מחזקתה הראשונה.

    הא דבעא רבא מרב נחמן במזכה גט לאשתו במקום יבם מהולא איפשיטא וחולצת ולא מתיבמת. ומסתברא דדוקא גבי יבם הוא דאיבעיא להו, אבל בבעל אפילו אשת מוכה שחין או שהיתה קטטה בינו לבינה ותובעת להתגרש אין חוששין כלל אלא חולצת או מתיבמת. מדאיבעיא ליה גבי יבם ולא בעי לה גבי אשת איש דעלמא בריש פרק קמא דגיטין (טו, א). ועוד דהתם בפרק קמא דגטין מוכח הכין בהדיא בגמרא דבני מערבא (ה"ה) דגרסינן התם גבי מתניתין דחוב הוא לאשה שיוצאה מתחת בעלה, ר' חייא בר ווא א"ר יוחנן בעי הגע עצמך שהיתה אשתו מוכה שחין הרי זכות הוא לאשה כו' ומסקנא דלא. ובפרק האומר התקבל נמי גרסינן התם (ירושלמי שם פ"ו ה"א) בכל אתר אתמר התקבל כזכה והכא אתמר התקבל כהולך שנייא ההיא שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו, התיב ר' שמיי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש, אני אומר שמא חזר בה (ועיין רשב"א גיטין סב, ב ד"ה האומר וב"י אה"ע סי' קמ).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף קי״ח עמוד ב׳

    מסכת יבמות דף קי״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־475 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' נותן גט לכל אחת אם אינו חפץ לישא את כולן:

    גמ' קידש קתני דאיכא למימר התם הוא דקאמר ר' טרפון דמניחה ביניהם דלא עשה מעשה אבל בעל לא קתני דליפלוג ר' טרפון דכיון דעשה בה מעשה וגינה אותה בקדושי ביאה צריך להוציא עצמו מידי עבירה וליתן לכולן:

    גזל קתני דהואיל ואיסורא עבד קניס ליה ר"ע אבל לקח מקח מחמשה ואין יודע אי זהו לא קתני דלקנסיה ר"ע:

    מכלל דת"ק פליג עליה ואמר בקידש ולקח פליגי דליכא איסור כולי האי אבל בבעל וגזל אפי' ר' טרפון מודה:

    ומאי קידש קידש בביאה דגינה אותה ואפ"ה פטר רבי טרפון ולא תימא ליתני גזל ולא איבעי קידש דתרוייהו איצטריך תנא קידש בביאה להודיעך כחו דר"ע דאיסורא דרבנן הוא קעביד דרב מנגיד אמאן דמקדש בביא' ואין כאן איסורא דאוריי' אפ"ה קניס:

    מתני' מת בעלי ואח"כ מת בני והריני מותרת לשוק נאמנת שהרי בחזקת לשוק יצאה והפה שאסר הוא הפה שהתיר:

    אינה נאמנת להתייבם לו וחוששין לדבריה דאפקה נפשה מחזקה ולא מישתריא בלא חליצה דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא מעלמא:

    ניתן לי בן והיא הלכה בלא בן ובחזקת עתידה לייבם:

    ועוד 11 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yevamot 118b · Sefaria

    תוספות

    אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה וא"ת האי דאינה מתייבמת משום דשויתה לנפשה חתיכה דאיסור' וי"ל דדייק מדקתני חולצת דמשמע שכן הדין מדלא קאמר מבקשים לחלוץ אי נמי משמע דחולצת אפילו נתנה אמתלא לדבריה:

    דקולסא מוכר קלסי כרוב:

    Tosafot on Yevamot 118b · Sefaria

    רשב"א

    הא דתנן בקדש אחת מחמש נשים דנותן כתובה אפילו לדברי הגאונים ז"ל (רש"ג ובנו רה"ג בשו"ת הגאונים חמדה גנוזה סי' קלג) שאמרו דארוסה אין לה כתובה אלא כשכתב, הא משכחת לה בשכתב סתם כתובה לארוסתו, או שהיו שמותיהן שוין, או שקנו מידו שיתן כתובה והלכו להם העדים למדינת הים. אי נמי במודה שכתב ואינו יודע לאיזו וכל אחת אומרת לי קדש וכתב. ומיהו יש לומר דיש כתובה לארוסה אף על פי שלא כתב וכבר הארכתי בו בריש פרק נערה שנתפתתה (כתובות מג, ב ד"ה מיגביא ועי"ש בד"ה והא שדחה דברי הרמב"ן כאן ועיין עוד בחי' הרשב"א קדושין סח, א ד"ה אמר רב).

    מתניתין ניתן לי בן במדינת הים מת בני ואחר כך בעלי נאמנת פירוש משום דהיא בחזקת ליבם היתה עומדת, ואף עכשיו באותה חזקה בעצמה היא מחזקת את עצמה ולפיכך נאמנת. ואיכא למידק אמאי נאמנת לימא רוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות, ומסתמא זו נתעברה וילדה ולד מעליא ובחזקת לשוק היא עומדת, וכדאמרינן לקמן בריש פרק האשה שהלך בעלה וצרתה (יבמות קיט, א) והלכך אדרבה כי קאמרה מת בני ואחר כך מת בעלי לא להימנה, וכי קאמרה מת בעלי ואחר כך מת בני להימנה. ויש לומר כיון שיצאה זו בלא בנים וחזרה בלא בנים, לא יצאת זו מחזקתה הראשונה.

    הא דבעא רבא מרב נחמן במזכה גט לאשתו במקום יבם מהו לא איפשיטא וחולצת ולא מתיבמת. ומסתברא דדוקא גבי יבם הוא דאיבעיא להו, אבל בבעל אפילו אשת מוכה שחין או שהיתה קטטה בינו לבינה ותובעת להתגרש אין חוששין כלל אלא חולצת או מתיבמת. מדאיבעיא ליה גבי יבם ולא בעי לה גבי אשת איש דעלמא בריש פרק קמא דגיטין (טו, א). ועוד דהתם בפרק קמא דגטין מוכח הכין בהדיא בגמרא דבני מערבא (ה"ה) דגרסינן התם גבי מתניתין דחוב הוא לאשה שיוצאה מתחת בעלה, ר' חייא בר ווא א"ר יוחנן בעי הגע עצמך שהיתה אשתו מוכה שחין הרי זכות הוא לאשה כו' ומסקנא דלא. ובפרק האומר התקבל נמי גרסינן התם (ירושלמי שם פ"ו ה"א) בכל אתר אתמר התקבל כזכה והכא אתמר התקבל כהולך שנייא ההיא שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו, התיב ר' שמיי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש, אני אומר שמא חזר בה (ועיין רשב"א גיטין סב, ב ד"ה האומר וב"י אה"ע סי' קמ).

    Rashba on Yevamot 118b · Sefaria

    ריטב"א

    לא זו הדרך מוציאתו מידי עביר' פי' לצאת ידי שמים עד שיתן כתוב' לכל א' וא' פי' ואתיא כפשוטה כמ"ד יש כתוב' לארוס' מתקנ' חכמים ולמ"ד אין כתובה לארוסה מיירי בשכתב לה אלא שקנו מידו סתם או שהלכו עדים למ"ה והא דרשב"א ות"ק כתי' בסדר נזיקי' בס"ד:

    המזכה גט לאשתו במקום קטטה וא"ת ונשאל את פיה אם היא רוצה וזכות הוא לה וי"ל דבמילתא דהוי חוב אע"ג דלכי ידע' אמרה ניחא לי אין זכין לו למפרע וכדכתי' בפ' יש נוחלין מר"ה הר"ם ובהכי סליק פרקא תושבחתא למארי שמיא וארקא:

    Ritva on Yevamot 118b · Sefaria

    מאירי

    ועל ידי מה שהזכיר ר' עקיבא בלא זו הדרך כו' נתגלגל לבאר בקדש אחת מחמש נשים ואינו יודע אי זו קדש וכל אחת אומרת אותי קדש נותן גט לכל אחת ומניח כתובה ביניהם ומסתלק ואע"פ שכתבנו במציעא שאין לארוסה כתובה אלא בכתב ובזו ודאי אם כתב לה אף הדבר מתברר מתוכה איפשר ששמותיהן שוים או שמודה שכתב ואבדה הכתובה ואינו יודע לאי זו כתב או שקנו מידו ואינו יודע לאי זו ועדים הלכו להם ור' עקיבא אומר לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן כתובה לכל אחת ואחת ופירשו בגמרא שלא נחלק ר' עקיבא אלא בקדש בביאה ומשום דהואיל ועבד איסורא דרבנן וכמו שאמרו נ"ב א' רב מנגד אמאן דמקדש בביאה אבל בכסף או שטר אף ר' עקיבא מודה שמניח כתובה ביניהם ומסתלק וכן הלכה:

    ונתגלגל אחר כן מזו לגזל אחד מחמשה בני אדם ואין ידוע לאי זה גזל וכל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי ר' טרפון ור' עקיבא אומר אין זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד ואף זו דוקא אמרה ר' עקיבא בגזל דאיכא איסורא אבל לקח מאחד מחמשה ואינו יודע ממי אף הוא מודה שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק וכן בפקדון או מלוה וכיוצא בהן ואע"פ שאין בית דין מכריחין אותו בכלום שאע"פ שכלם תובעין אותו בריא והוא מודה שקבל מאחד מכל מקום לגבי כל חד וחד מנה לי בידך והלה אומר איני יודע שפטור הואיל ומכל מקום חייב הוא לאחד אינו יוצא ידי שמים אלא בדרך שהזכרנו אם לגזל אם למקח והלכה כר' עקיבא ואף בגזל כתבו גאוני ספרד דוקא בשכלם תובעים בבריא הא לאו הכי מניח גזילה כו' ואף בטענת בריא פירשוה דוקא בשבועה דרבנן כעין דאוריתא כדין חנוני ופועלים האמור בשבועות וכן בקדש חמש נשים בביאה לענין כתובה אין גובות אלא בשבועה:

    זהו ביאור המשנה ולמדת פסק שבה מתוך דברינו ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    המשנה הששית והכונה בה בביאור החלק החמישי והוא שאמר האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים באת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת נתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתיבמת נתן לי יבם במדינת הים ואמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך מת בעלי נאמנת הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותי שתכנס לביתה ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו ולא מתה אשתו שישא את אחותה אמר הר"ם בבבא ראשונה בהיותנו יודעין בולד והיא בזה הענין אסורה ליבם ולזה לא נאמינה באמרה מת בני ואחר מת בעלי ותהיה מותרת ליבם לפי שהדבר אשר התבאר אצלנו שהיא אוסרת אותה בענין מה לא נאמינה בהסרת זה הענין לפי דבריה אבל חוששין לדבריה כמו שנזכר ובבא השנית להיותנו יודעין שאין לה וולד ויצאת ממנו והיא מותרת ליבם הנה היא נאמנת באמרה אני נשארתי בזה הענין שמותרת ליבם ותתיבם וזהו נתן לי בן ומת בחיי בעלי שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אולם אם אמרה שהולד אשר נולד לי מת אחר מות אישי הנה היא אינה נאמנת לפי שהיא תרצה לפטור עצמה מן החליצה ומן היבום במאמרה ואנחנו נדע אותה בענין שהיתה בו זקוקה ליבם אבל מדרך האסור גם כן חוששין לדבריה כמו שנזכר נתן לי יבם במדינת הים וגו' זה כלו מבואר ממה שהקדמנו והוא הולך אחר העקר הידוע הפה שאסר הוא הפה שהתיר:

    אמר המאירי האשה שהלכה היא ובעלה ובנה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני ר"ל ואחר כך אמרה מת בני נאמנת שהרי אלו שתקה מבנה מותרת לעלמא והרי כשאומרת מת בעלי והאמנתה כשאמרה אחר כן מת בני לא חדשה בעצמה כלום שהרי היתה בחזקת היתר לשוק ובחזקת איסור לאחים:

    אמרה מת בני ונמצאת מזקקת עצמה ליבם לכשימות בעלה ואחר כך אמרה מת בעלי אינה נאמנת שמא עיניה נתנה ביבם ולא אמרו להאמינה במת בעלה אלא משום דעבידא מילתא לאיגלויי אבל זו שמא מת בעלה תחלה ומתוך שנתנה עיניה ביבם אמרה תחלה מת בני וידיעת אי זה מת תחלה אינו עשוי להגלות ואינה נאמנת להתיבם אלא חוששין לדבריה וחולצת ואחר כך מתירין אותה לשוק:

    הלכה היא ובעלה בלא בן ובאה ואמרה בן ניתן לי שם ואמרה מת בני שניתן לי שם ואחר כך אמרה מת בעלי נאמנת להתיבם שהרי מוחזקת היתה שאין לה בן והרי היא מעמדת עצמה בחזקתה ואלו היתה שותקת מבנה נאמנת ונמצא שלא נתחדש עליה בדבורה שום דבר:

    אמרה מת בעלי תחלה ואחר כך מת בני אינה נאמנת שהרי עכשו בדבורה הראשון שויא נפשה איבם חתיכה דאיסורא וחוששין שמא מתוך שרוצה להפקיע את עצמה מן היבם אומרת מת בני ואינה חוששת שהרי ידיעת אי זה מת תחלה אינו עשוי להגלות ומכל מקום חוששין לדבריה וחולצת מן היבם ואחר כך מתירין אותה לשוק ופירשוה בפרק אחרון דוקא בגרושה שכבר היתה אסורה לכהן מאיליה אבל אם היתה בחזקת כשרות לכהונה לא תחלוץ ותעמוד עגונה שאם תחלוץ שמא יבאו עדים שמת בעלה תחלה ואין לה אצל חליצה כלום ונמצאת מצריכה כרוז לכהונה אלא שאם אמרה דברים המוכיחים שאין עדים בעולם שידעו אי זה מת תחלה חולצת שלא יבא הענין לידי כך שידעו שאין החליצה כלום:

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Yevamot 118b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה קידש קתני כו' אבל בעל לא קתני דליפלוג רבי טרפון דכיון דעשה בה מעשה וגינה כו' עכ"ל יראה שדקדק לפרש דקידש קתני אבל בבעל מודה רבי טרפון משום דגינה אותה ולא בעי לפרש דקידש קתני ובבעל מודה רבי טרפון משום דאיסורא עבד כדאמרינן לקמן דא"כ אמאי פליג רבי טרפון בגזל כיון דאיסורא דאורייתא עבד אבל אי משום טעמא דגינה אותה מודה רבי טרפון בבעל מצינן למימר שפיר דפליג בגזל אך קשה לפי זה מהך סברא גופה הוי מצי למעבד לקמן צריכותא אבעל וגזל דמתניתין דאשמועינן בעל להודיעך כחו דרבי טרפון דאע"ג דגינה אותה לא קניס ותנא גזל להודיעך כחו דרבי עקיבא ועוד קשה לפירושו דאם בא לתת טעם לפי סברת המקשה השתא דלא פליגי בבעל ופליגי בגזל א"כ לא ה"ל למשתק נמי מלתת טעם השתא לפי סברת המקשה אמאי פליגי בקידש ולא פליגי בלקח דהא בתרוייהו לא עבד איסורא וצ"ע:

    תוס' בד"ה א"ל תנינא וחוששין לדבריה וא"ת האי דאינה מתייבמת כו' עכ"ל סמכו דבריהם אלו אסיפא ולא ארישא דקתני חוששין לדבריה וחולצת משום דמשמע להו דמחדא בבא קפשיט דאל"כ ה"ל למפשט מאינה נאמנת דרישא ודסיפא דאינה נאמנת ברישא משום דמרחמא ליה ובסיפא משום דזימנין סניא ליה אלא ע"כ דמחדא בבא קפשיט דקתני בכל חדא בבא אינה נאמנת וחוששין לדבריה דע"כ אית לן למימר דזימנין רחמא ליה וזימנין סניא ליה וניחא להו למימר דמאינה נאמנת וחוששין לדבריה דסיפא קא פשיט דהשתא דייק ליה שפיר הא דאינה מתייבמת לאו משום דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא הוא מדקתני חולצת דמשמע שכן הדין כמ"ש התוס' (ב) דארישא ליכא למידק הכי וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yevamot 118b · Sefaria

    בן יהוידע

    דְּשׂוּמְשְׂמָנָא גַּבְרָא, כּוּרְסָהּ בֵּי חָרְתָּא רָמוּ לָהּ קשא למה דמו אותו לנמלה ולא דמוהו לפרעוש שהוא קטן מנמלה והוה ליה למימר דפרעושא גברא? ונראה לי בס"ד כי הנמלה דרכיה מחוכמים וכמו שנאמר (משלי ו, ו) לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ, ואלו אינשי מדברים בהשכל דאם בעלה קצר קומה שהוא מאוס מצד מראה קומתו וגם עוד אין לו דעת ותבונה מי ישים כסא לאשתו בין החשובות חורי הארץ הלא ודאי גם אשתו תהיה בזויה כמוהו שהוא בזוי בעיני הכל! ורק מי שהוא קצר קומה הרבה שהוא מאוס מצד קומתו אך מלא דעת ותבונה שהכל צריכים לו ליקח ממנו עיצה הנה זה גם אשתו תתכבד לשום לה כסא בין נשים יקרות מפני שרואין שמכבדין בעליהן את בעלה ואז גם הן יכבדוה.

    דְּנַפְּצָא גַּבְרָא, תִּיקְרִי בְּסִיפֵי בָּבָא וְתֵיתִיב פירוש מי שמלאכתו לנפץ הצמר הנה הוא מאוס הרבה ומזוהם מכח אבק ועפרורית של הצמר ועם כל זה אשתו חושבתו בכלל בני אדם החשובים ומזדמנת בסף הבית ויושבת וממתנת על ביאתו כאלו הוא אדם חשוב ומתפארת בו.

    דְּקוּלְסָא גַּבְרָא, לָא בָּעִי טְלָפָחֵי לְקִידְרָא פירש רש"י קולסא שמץ פסול משפחה, ודוחק! ועוד לפי זה למה מזנה כמו שאמרו בברייתא וְכֻלָּן מְזַנּוֹת וְתוֹלוֹת בְּבַעֲלֵיהֶן? ונראה לי בס"ד קולסא הוא העץ של הכרוב (לאהנ"א) שנקרא קוּלְסָא כמו שאמרו במשנה דעוקצין בפרק קמא (משנה עוקצין א, ד) שורשי קולסי כרוב וזה העץ דרכו להיות קצר ועב הרבה ויש בו גבשושית מגבו ומלפניו וזה בעלה כמו זה קולסא דכרוב ועם כל זה חפצה בו מפני שאז נקראת אשה שיש לה בעל ובכן אפילו תבשיל עדשים שהוא בזול ומאכל עניים אינה רוצה ממנו. ועוד נראה לי בס"ד קוּלְסָא רוצה לומר ליסטים מזויין מלשון גדי מקולס שזה ודאי דרכו לצערה מפני שעסקיו רעים ועם כל זה היא חפיצה בחברתו כדי שיקרא שם בעל עליה וכמו שאמרו במדרש רבא בראשית פרשה ך' (בראשית רבה כ, ז) מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד והיה בעלה מצערה שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו כיון שבאה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר (בראשית ג טז) וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, ופירש רש"י רמזה להם אף על פי שהיא חשובה כמנורה של זהב והוא רק כנר של חרס שעל גבה אפילו הכי אוהבת אותו! עיין שם וכן הענין כאן.

    Ben Yehoyada on Yevamot 118b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יבמות, דף קי״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־475 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ קידש אחת מחמש נשים, ואין יודע…״

      חכמים: רבי טרפון.

    2. קטע 249 מילים

      נפתחת ב״רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא…״

      חכמים: רבי עקיבא, רבי טרפון.

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ ״קידש״ קתני, ״בעל״ לא קתני. ״גזל״…״

      חכמים: רבי שמעון.

    4. קטע 442 מילים

      נפתחת ב״דתניא רשב"א אומר לא נחלקו רבי טרפון…״

      חכמים: רבי טרפון, רבי עקיבא.

    5. קטע 543 מילים

      נפתחת ב״לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על…״

      חכמים: רבי טרפון, רבי עקיבא.

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בקידש ולקח…״

      חכמים: רבי שמעון.

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״אי תנא קמא ליתני קידש ולקח אי…״

      חכמים: רבי שמעון.

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״לעולם רבי שמעון בן אלעזר ומאי קידש…״

      חכמים: רבי שמעון, רבי עקיבא.

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״דאע"ג דאיסורא דרבנן עבד קניס תנא גזל…״

      חכמים: רבי טרפון.

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים…״

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת…״

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת…״

    13. קטע 1343 מילים

      נפתחת ב״הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה…״

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה…״

      חכמים: רב נחמן, רבא.

    15. קטע 158 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה וחולצת ולא…״

    16. קטע 1635 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו…״

      חכמים: רבא.

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא…״

      חכמים: רב פפא, אביי.

    18. קטע 1814 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אומר דקולסא גברא לא בעיא…״

      חכמים: רב אשי.

    19. קטע 194 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך האשה שלום…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף קי״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026