רש"י
ואוכלן בטומאת עצמן שהגוף טהור והם טמאים:
לוקה כדיליף לקמן:
מה שאין כן בתרומה דאינו מוזהר בה אלא בטומאת הגוף כדכתיב (ויקרא כ״ב:ד׳) בקדשים לא יאכל וגו' אבל בטומאת עצמה לא מצינו אזהרה אלא איסור עשה הוא דאשכחן ביה לקמן בשמעתין ומדלא קתני ליה שמע מינה תנא ושייר:
ואמר מר במסכת מכות (דף יז.):
ותרומת ידך אלו הבכורים דבעי הבאת מקום כדכתיב (דברים כ״ו:ב׳) ושמת בטנא והלכת והתם אשמעי' עשה והכא אשמעינן אזהרת לאו לאוכלן בגבולין דאילו תרומה ממש קדשי הגבול היא ולא בעיא חומה:
תרומה מותרת לאונן כדאמר בריש פירקין (יבמות דף ע.) זרות אמרתי לך ולא אנינות:
מר מקיש ת"ק מקיש בכורים למעשר דכתיב ביה (דברים כו) בערתי הקדש:
והיכן מוזהר על אכילה איני יודע ת"ל לא תוכל כו' והכי גרסינן ללישנא דברייתא בספרי גבי האי קרא דלא תוכל מכלל שנאמר לא בערתי ממנו בטמא בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא והיכן מוזהר על אכילה איני יודע ת"ל לא תוכל כו'. והכי פירושו מכלל שנאמר בוידוי מעשר לא בערתי ממנו בטמא דמשמע בין שאני טמא כו' הוא מתודה שלא בערו באש ולא הדליק בו את הנר וכל שכן בטהור דלא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה וממילא שמעינן מדלא הוצרך להתודות על הטהור שמע מינה הכי קאמר אפילו בשעת הטומאה שלא יכולתי לאוכלו לא נתתיו להדלקה אלמא אינו נאכל בטומאה והיכן מוזהר על כך:
ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Yevamot 73b · Sefaria