Talmud Builders

    Sanhedrin 11b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 11b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1the earlier, stern authorities and the later, humble authorities, for although Rabban Shimon ben Gamliel was known as particularly humble, his proclamation was written with less modesty than that of his father, Rabban Gamliel, who was known to be particularly stern.

    2As it is taught in a baraita ( Tosefta 2:6): There was an incident involving Rabban Gamliel, who was sitting on a step on the Temple Mount, and Yoḥanan, that scribe, was standing before him, and three blank documents cut from parchment and ready for writing were set before him.

    3Rabban Gamliel said to the scribe: Take one document, and write: To our brothers, the people of the Upper Galilee, and to our brothers, the people of the Lower Galilee, may your peace increase. We are informing you that the time has come for eradication of tithes that had been separated from produce but not yet given to their designated recipients, as is to be done in the fourth and seventh years of the Sabbatical-Year cycle, to separate the tithe from the vat of olives, because most of the local olives were grown in the Galilee. Rabban Gamliel continued, instructing the scribe: And take one document, and write: To our brothers, the people of the South, meaning the area of Judea and its environs, may your peace increase. We are informing you that the time has come for eradication, to separate the tithe from the mounds of stalks of grains, because most of the local grain was grown in the Judea region.

    4Rabban Gamliel continued to instruct the scribe: And take one document, and write: To our brothers, the people of the Diaspora in Babylonia, and to our brothers who are in Media, and to the rest of the entire Jewish Diaspora, may your peace increase forever. We are informing you that the fledglings are tender, and the lambs are thin, and time for the spring has not come. And consequently, the matter is good before me and before my colleagues, i.e., in our estimation, and I have consequently added thirty days to this year. The third letter indicates that evidently Rabban Gamliel included others in his decision. The Gemara rejects this, and explains: Perhaps this incident occurred after they deposed Rabban Gamliel from his position as Nasi . When he was reinstated, he shared his office with Rabbi Elazar ben Azarya. Therefore, he wrote the decision in the name of his colleagues as well.

    5§ The Sages taught in a baraita ( Tosefta 2:2): The court may intercalate the year for three matters: For the ripening of the grain, if it is not yet time for the barley to ripen; for the fruit of the trees, if they have not yet ripened; and for the equinox, i.e., to ensure that the autumnal equinox will precede Sukkot . If two of these concerns apply, the court intercalates the year even if the third factor does not apply; but for only one of them the court does not intercalate the year.

    6The baraita continues: And when the ripening of the grain is one of the concerns, everyone is happy. Since the grain is not yet ripe, the people do not mind waiting an extra month for Nisan. If the grain is already ripe, however, the extra month would simply prolong the period during which the grain may not be eaten due to the prohibition of the new crop, as the new crop may be harvested and eaten only after the sacrifice of the omer offering on the sixteenth of Nisan (see Leviticus 23:14). Rabban Shimon ben Gamliel says: For the equinox. The Gemara seeks to clarify this statement: A dilemma was raised before the Sages. When he said: For the equinox, did he mean this is the reason that everyone is happy, or did he mean that only for the equinox may the court intercalate the year? The dilemma shall stand unresolved.

    7The Sages taught in a baraita ( Tosefta 2:2): The court may intercalate the year for three regional lands of Eretz Yisrael, meaning that the court considers the agricultural situation in three regions: Judea, and Transjordan, and the Galilee. If there is a concern about two of them, the court intercalates the year even if the third region does not need it, but if there is a concern about only one of them the court does not intercalate the year. And when Judea is one of them, everyone is happy, because the omer offering comes only from Judea. If the court therefore ensures that the crops in Judea ripen just before the omer is brought, the crops will certainly be ripe in the other regions as well, and there will be no complications with the prohibition of the new crop.

    8§ The Sages taught in a baraita ( Tosefta 2:2): The court may intercalate the years only when located in Judea. And if they intercalated it when located in the Galilee, the year is nevertheless intercalated. Ḥananya of Ono testified: Even if the court already formally intercalated the year when located in the Galilee, it is not intercalated. Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, says: What is the reasoning of Ḥananya of Ono? The verse states: “But to the place that the Lord your God shall choose out of all your tribes to put His name there, to His abode shall you seek, and there you shall come” (Deuteronomy 12:5). This is interpreted as: Every pursuit that you shall pursue in the area of halakha must be only in the abode of the Omnipresent, in close proximity to Jerusalem, i.e., in Judea.

    9The Sages taught in a baraita ( Tosefta 2:7): The court may intercalate the year only during the day; and if the court intercalated it at night, it is not intercalated. And the court may sanctify the month only during the day; and if the court sanctified it at night, it is not sanctified. Rav Abba says: What is the verse from which this halakha is derived? “Sound the shofar at the New Moon, at the concealed time for our Festival day” (Psalms 81:4). On which Festival is the new moon concealed? You must say it is Rosh HaShana, which occurs on the first of the month, before the moon is visible, whereas the moon is visible during the other Festivals, which occur later in the month. And it is written in the next verse: “For it is a statute for Israel, a judgment of the God of Jacob” (Psalms 81:5). Just as all civil judgment is done during the day, so too is the sanctification of Rosh HaShana, and the sanctification of the month in general, done during the day.

    10The Sages taught in a baraita ( Tosefta 2:5): The court does not intercalate the year

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    תקיפי קמאירבן גמליאל שהיה נוהג שררה וזורק מורא בתלמידים כדאשכחן בבכורות (דף לו.) ובברכות (דף כז:) ובראש השנה (דף כה.) דצעריה לר' יהושע ואפ"ה קתני ביה ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חבראי ורבן שמעון בריה דהוה מעינוותני בתראי כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פה.) לא אמר באנפי חבראי:

    דזמן ביעורא מטאשנה שלישית או ששית לשמיטה כל מי ששיהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה חייב לבערן עכשיו תרומה ניתן לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני ומעשר שני מתבער בכ"מ שהוא שאם לא העלהו לירושלים קודם פסח היה מבערו ערב פסח ומתודה בערתי הקודש:

    ממעטני זיתאמקום קיבוץ הזיתים להתחמם זה על זה בגליל הוי זיתים מרובין ובדרום חטים מרובין גליל ודרום מא"י הן ואין צריך להודיען על העיבור שקרובים הן לב"ד אבל לבני גולה שרחוקים מא"י צריך להודיעם על העיבור שלא יאכלו חמץ בפסח:

    דילמא בתר דעברוהולרבן גמליאל מנשיאותו נעשה עניו:

    על האביבאם לא בישלה התבואה מעברין דקרא כתיב (שמות י״ג:ד׳) בחדש האביב ואית דמפרשים לפי שאין להם מהיכן להקריב העומר וקשה לי דאמרינן לקמן על שלש ארצות מעברין את השנה על שתים מהן מעברין ואם בישלה תבואה ביהודה ולא בישלה בעבר הירדן ובגליל מעברין השנה ואי טעמא משום עומר הוא הרי בישלה התבואה ביהודה:

    ועל פירות האילןאם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב (במדבר כ״ח:כ״ו) וביום הביכורים ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת:

    ועל התקופהבין על תקופת תמוז שמתעכבת ונמשכת שאין תקופת תשרי נופלת עד עבור החג מעברין דנפקא לן לקמן מקרא בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט"ז בניסן שהבאת העומר דילה בתוך תקופת טבת מעברין לדחות את המועדות כדלקמן (דף יג:):

    ובזמן שאביב אחדמן השנים שמתעברת שנה עליהן הכל שמחין שאין חוששין בדחיית הפסח לפי שאין התבואה ראויה ואין איסור חדש נארך עליהם אבל כשאביב ראוי ליקצר והשנה מתעברת על הפירות והתקופות עציבין שזמן איסור חדש נארך עליהן:

    ה"ג רשב"ג אומר על התקופה ול"ג אף:

    איבעיא להו על התקופה שמחיןשאם התקופה נופלת כתיקונה בתחלת תשרי והם מעברין השנה בשביל דברים אחרים ודוחין את החג בתוך ימות החורף חודש נמצאו עולי רגלים מצטערין בגשמים לפי שהעיתים הולכין אחר תקופת החמה לפיכך כשהיא צריכה לעבר על פירות האילן וזה מצטרף עמו היו שמחין או דילמא על התקופה לחודה מעברין ומפני שעיבורה מן התורה אתא רשב"ג למיפלג:

    על שלש ארצותשלא הגיע אביב שלהן או שרואין ב"ד שמתאחר בהן זמן בישול פירות האילן מעברין שלשתן מא"י הם:

    על שתים מהןאפילו על עבר הירדן והגליל מעברין דהואיל וברובא דא"י לא מטא אביב לא קרינן ביה חדש האביב ועל אחת מהן אין מעברין אפילו לא הגיע ביהודה והגיע בעבר הירדן והגליל אין מעברין דהואיל ומביאין עומר מעבר הירדן או מגליל דתנן במנחות (דף סד:) כרמל רך ומלא בעינן מיכן אמרו אין מביאין עומר אלא מן הקרוב לירושלים דהיינו יהודה לא ביכר הקרוב לירושלים מביאין אותו ממקום רחוק ומעשה שבא עומר מגנות צריפין כו' ושתי הלחם מבקעת עין סוכר:

    ובזמן שיהודה אחדמן המאוחרות הכל שמחין לפי שאין עומר בא להיות מצוה מן המובחר אלא מיהודה הלכך אם בישל ביהודה ועיברוה בשביל השתים כשמגיע זמן העומר כבר יבשו תבואות שביהודה ואנו רך ומלא בעינן וצריך להביאו משאר ארצות ועוד שאם ביכר יהודה ורואין ציבור שראוי להביא העומר וב"ד מעברין בשביל השתים מאריכין עליהם זמן איסור חדש קשה להם הדבר אבל בשלא ביכר יהודה ובאחת מהשתים אין קשה להם אע"פ שראוי להביא מהג' לפי שמצותו להביא מיהודה:

    אין מעברין את השנה אלאבב"ד הקבוע ביהודה:

    שכנו של מקוםירושלים והוא ביהודה:

    שהחדש מתכסה בושהלבנה אינה נראית בעליל לכל העולם דכתיב חדש בכסה:

    הוי אומר זה ראש השנהשחגה בראש חדש הוא אבל שאר חגים באמצע החדש הם וכתיב כי חק כלומר חק שישראל עושין באותו חג דהיינו קידוש החדש הרי הוא כמשפט ומשפט ביום דכתיב ביום הנחילו את בניו כדדרשינן באחד דיני ממונות (לקמן סנהדרין דף לד:):

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 11 עמוד ב

    1תקיפאי קדמאי, לעינוותני בתראי.

    2דתניא: מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית, והיה יוחנן סופר הלז עומד לפניו, ושלש איגרות חתוכות לפניו מונחות.

    3אמר לו: טול איגרתא חדא וכתוב: לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני גלילאה תתאה, שלומכון יסגא. מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא. וטול איגרתא חדא וכתוב: לאחנא בני דרומא, שלומכון יסגא. מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא מעומרי שיבליא׃

    4וטול איגרתא חדא וכתוב: לאחנא בני גלוותא בבבל, ולאחנא דבמדי, ולשאר כל גלוותא דישראל, שלומכון יסגא לעלם. מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין, ואימריא ערקין וזמנא דאביבא לא מטא, ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חביריי, ואוסיפית על שתא דא יומין תלתין. דילמא בתר דעברוהו.

    Baraita

    5תנו רבנן: על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה. על שנים מהן מעברין, ועל אחד מהן אין מעברין.

    6ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין. רבי שמעון בן גמליאל אומר: על התקופה איבעיא להו על התקופה שמחין או על התקופה מעברין תיקו:

    Baraita

    7ת"ר על שלשה ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל על שתים מהן מעברין ועל אחת מהן אין מעברין ובזמן שיהודה אחת מהן הכל שמחין שאין עומר בא אלא מיהודה׃

    Baraita

    8ת"ר אין מעברין את השנים אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד חנניה איש אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת א"ר יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי מאי טעמא דחנניה איש אונו אמר קרא ״(דברים יב״, ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום׃

    Baraita

    9ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת ואין מקדשין את החדש אלא ביום ואם קידשוהו בלילה אינו מקודש א"ר אבא מאי קרא (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב ״כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מה משפט ביום אף קידוש החדש ביום״׃

    Baraita

    10ת"ר אין מעברין את השנה׃

    Tosafot

    ממעטני דזיתאמה שהקשתי על פירוש הקונטרס בסוף כירה (שבת מז. ד"ה בגלילא) והמוציא יין (שם עח.) מפורש שם:

    מן עומרי שיבליאוהא דתניא בפרק בתרא דמעשר שני (מ"ח) אמר ר' יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי הבתים שבמדינות מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת ביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד כל פירות שלא באו לעונות מעשרות פטורים מן הביעור הכא ר"ג קודם לרבי עקיבא היה:

    בתר דעברוהופירוש והיה לו חבר ר' אלעזר בן עזריה שהיה נשיא עמו לכך אמר באנפי חבראה:

    או דילמא מעבריןפירש בקונטרס משום דתקופה דאורייתא כדכתיב (שמות לד) חג האסיף תקופת השנה וקשה דאביב נמי דאורייתא כדכתיב (דברים טז) שמור את חדש האביב וכן פירות האילן (שמות כג) וחג הקציר בכורי מעשיך ונראה דהיינו טעמא דתקופה משום דאי אפשר לטעות בה אבל בפירות האילן ובאביב עבידי דטעו בהו:

    אין מעברין השנה אלא ביהודהוהא דר' עקיבא עיבר השנה בנהרדעא בריש פרק האשה שלום (יבמות דף קטו. ושם) ונהרדעא מחוצה לארץ שאני רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל כדאמרינן בסוף ברכות (דף סג.) וא"ת והא אמרינן בזה בורר (לקמן סנהדרין דף כו. ושם) ר' חייא בר זרונקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר השנה בעסיא ועסיא חוצה לארץ כדמוכח בחזקת הבתים (ב"ב דף מו. שם) דאמר כל שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר למעוטי עדרסקים עסיא ואספמיא ואין לומר דלא הניחו כמותם דהא ר"ל קרי להו רועי בקר ויש לומר דעיבורא דהתם היינו חישוב בעלמא כמו ועיבר ג' שנים זו אחר זו דרבי עקיבא לקמן (סנהדרין דף יב.) דחזרו ב"ד וישבו וקבעו בארץ ישראל תדע דהתם שנה שביעית היתה ותניא לקמן דאין מעברין בשביעית וא"ל דר' עקיבא חושבנא בעלמא עבד בנהרדעא אלא דאדרבי עקיבא שלא הניח כמותו סמכו ואדר"ש בן יהוצדק לא סמכו והדור עבוד חושבנא דבברכות (דף סג.) משמע מעובדא דחנניה דקביעות ממש עבד ובירושלמי אמרינן בהדיא דכשאין יכולין לעבר אותה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה יחזקאל ברוך בן נריה עיברו בחוץ לארץ והדר מייתי עובד' דחנניה וקשה קצת דבברכות (שם:) נפקא לן מדכתיב כי מציון תצא תורה וגו' והכא מייתי מלשכנו תדרשו:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    באנפאי ואוסיפת על שתא דא תלתין יומין איני והא איהו דתני חדש ופריק רב פפא רצו חדש רצו שלשים יום ואקשינן תא חזי [מה] בין תקיפי קמאי לענוותני בתראי תקיפי קמאי והוא רבן גמליאל דהוא כשכתב לא כתב אלא ושפרת מלתא באנפאי ובאנפי חבראי ואילו רשב"ג הוא ענוותן סגיא כדגרסינן בהשוכר את הפועלים א"ר ג' ענוותנין הן אבא ובני בתירא ויהונתן בן שאול לא כתב ובאנפי חבראי אלא ושפר באנפאי בלבד ופרקינן דלמא ר' גמליאל לא כתב הכי אלא בתר דעברוה לרבן גמליאל ואותיבו בהדיה רבי אלעזר בן עזריה ומשום ראב"ע כתב הכי:

    ת"ר על ג' סימנין מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על ב' מהן מעברין ועל א' מהן אין מעברין ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין לעבר פי' על אלו סימנים ועל כיוצא בהם היתה מסורת בידם שכל זמן שבית דין מומחה בישראל יש לו רשות לעבר על הסימנים הללו וכדגרסינן בר"ה פרק ארבעה (כא.) כי חזית דמשכה תקופת טבת עד ששה עשר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה וכך היתה הלכה למשה מסיני שמעברין את השנה על האביב ועל סימנים אחרים ואם אינו מצוי להיקרב כלל אביב שבניסן וצריכין שיהיה מצוי ביהודה ובעבר הירדן ובגליל ואם היה מצוי בשתים מהן ובאחת מהן לא היה מצוי לא היו מעברין דת"ר על ג' ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן וגליל על שתים מהן מעברין (ועל אחת מהן מעברין) ועל אחת מהן אין מעברין ובזמן שארץ יהודה אחת מהן הכל שמחין לעבר שאין עומר בא אלא מיהודה:

    ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת ואין מקדשין את החודש אלא ביום ואם קידשוהו בלילה אינו מקודש. שנאמר תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה פי' אין מזכירין בר"ה ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה וכתיב ביה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מה משפט ביום דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו וכתיב והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם אף קידוש ביום:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 11b

    Sanhedrin 11b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 308 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    תקיפי קמאי רבן גמליאל שהיה נוהג שררה וזורק מורא בתלמידים כדאשכחן בבכורות (דף לו.) ובברכות (דף כז:) ובראש השנה (דף כה.) דצעריה לר' יהושע ואפ"ה קתני ביה ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חבראי ורבן שמעון בריה דהוה מעינוותני בתראי כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פה.) לא אמר באנפי חבראי:

    דזמן ביעורא מטא שנה שלישית או ששית לשמיטה כל מי ששיהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה חייב לבערן עכשיו תרומה ניתן לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני ומעשר שני מתבער בכ"מ שהוא שאם לא העלהו לירושלים קודם פסח היה מבערו ערב פסח ומתודה בערתי הקודש:

    ממעטני זיתא מקום קיבוץ הזיתים להתחמם זה על זה בגליל הוי זיתים מרובין ובדרום חטים מרובין גליל ודרום מא"י הן ואין צריך להודיען על העיבור שקרובים הן לב"ד אבל לבני גולה שרחוקים מא"י צריך להודיעם על העיבור שלא יאכלו חמץ בפסח:

    דילמא בתר דעברוהו לרבן גמליאל מנשיאותו נעשה עניו:

    על האביב אם לא בישלה התבואה מעברין דקרא כתיב (שמות י״ג:ד׳) בחדש האביב ואית דמפרשים לפי שאין להם מהיכן להקריב העומר וקשה לי דאמרינן לקמן על שלש ארצות מעברין את השנה על שתים מהן מעברין ואם בישלה תבואה ביהודה ולא בישלה בעבר הירדן ובגליל מעברין השנה ואי טעמא משום עומר הוא הרי בישלה התבואה ביהודה:

    ועל פירות האילן אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב (במדבר כ״ח:כ״ו) וביום הביכורים ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת:

    ועל התקופה בין על תקופת תמוז שמתעכבת ונמשכת שאין תקופת תשרי נופלת עד עבור החג מעברין דנפקא לן לקמן מקרא בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט"ז בניסן שהבאת העומר דילה בתוך תקופת טבת מעברין לדחות את המועדות כדלקמן (דף יג:):

    ובזמן שאביב אחד מן השנים שמתעברת שנה עליהן הכל שמחין שאין חוששין בדחיית הפסח לפי שאין התבואה ראויה ואין איסור חדש נארך עליהם אבל כשאביב ראוי ליקצר והשנה מתעברת על הפירות והתקופות עציבין שזמן איסור חדש נארך עליהן:

    9 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    ממעטני דזיתא מה שהקשתי על פירוש הקונטרס בסוף כירה (שבת מז. ד"ה בגלילא) והמוציא יין (שם עח.) מפורש שם:

    מן עומרי שיבליא והא דתניא בפרק בתרא דמעשר שני (מ"ח) אמר ר' יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי הבתים שבמדינות מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא הגיע שעת ביעור עד שבא ר' עקיבא ולימד כל פירות שלא באו לעונות מעשרות פטורים מן הביעור הכא ר"ג קודם לרבי עקיבא היה:

    בתר דעברוהו פירוש והיה לו חבר ר' אלעזר בן עזריה שהיה נשיא עמו לכך אמר באנפי חבראה:

    או דילמא מעברין פירש בקונטרס משום דתקופה דאורייתא כדכתיב (שמות לד) חג האסיף תקופת השנה וקשה דאביב נמי דאורייתא כדכתיב (דברים טז) שמור את חדש האביב וכן פירות האילן (שמות כג) וחג הקציר בכורי מעשיך ונראה דהיינו טעמא דתקופה משום דאי אפשר לטעות בה אבל בפירות האילן ובאביב עבידי דטעו בהו:

    אין מעברין השנה אלא ביהודה והא דר' עקיבא עיבר השנה בנהרדעא בריש פרק האשה שלום (יבמות דף קטו. ושם) ונהרדעא מחוצה לארץ שאני רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל כדאמרינן בסוף ברכות (דף סג.) וא"ת והא אמרינן בזה בורר (לקמן סנהדרין דף כו. ושם) ר' חייא בר זרונקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר השנה בעסיא ועסיא חוצה לארץ כדמוכח בחזקת הבתים (ב"ב דף מו. שם) דאמר כל שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר למעוטי עדרסקים עסיא ואספמיא ואין לומר דלא הניחו כמותם דהא ר"ל קרי להו רועי בקר ויש לומר דעיבורא דהתם היינו חישוב בעלמא כמו ועיבר ג' שנים זו אחר זו דרבי עקיבא לקמן (סנהדרין דף יב.) דחזרו ב"ד וישבו וקבעו בארץ ישראל תדע דהתם שנה שביעית היתה ותניא לקמן דאין מעברין בשביעית וא"ל דר' עקיבא חושבנא בעלמא עבד בנהרדעא אלא דאדרבי עקיבא שלא הניח כמותו סמכו ואדר"ש בן יהוצדק לא סמכו והדור עבוד חושבנא דבברכות (דף סג.) משמע מעובדא דחנניה דקביעות ממש עבד ובירושלמי אמרינן בהדיא דכשאין יכולין לעבר אותה בארץ ישראל מעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה יחזקאל ברוך בן נריה עיברו בחוץ לארץ והדר מייתי עובד' דחנניה וקשה קצת דבברכות (שם:) נפקא לן מדכתיב כי מציון תצא תורה וגו' והכא מייתי מלשכנו תדרשו:

    Tosafot on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    באנפאי ואוסיפת על שתא דא תלתין יומין איני והא איהו דתני חדש ופריק רב פפא רצו חדש רצו שלשים יום ואקשינן תא חזי [מה] בין תקיפי קמאי לענוותני בתראי תקיפי קמאי והוא רבן גמליאל דהוא כשכתב לא כתב אלא ושפרת מלתא באנפאי ובאנפי חבראי ואילו רשב"ג הוא ענוותן סגיא כדגרסינן בהשוכר את הפועלים א"ר ג' ענוותנין הן אבא ובני בתירא ויהונתן בן שאול לא כתב ובאנפי חבראי אלא ושפר באנפאי בלבד ופרקינן דלמא ר' גמליאל לא כתב הכי אלא בתר דעברוה לרבן גמליאל ואותיבו בהדיה רבי אלעזר בן עזריה ומשום ראב"ע כתב הכי:

    ת"ר על ג' סימנין מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה על ב' מהן מעברין ועל א' מהן אין מעברין ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין לעבר פי' על אלו סימנים ועל כיוצא בהם היתה מסורת בידם שכל זמן שבית דין מומחה בישראל יש לו רשות לעבר על הסימנים הללו וכדגרסינן בר"ה פרק ארבעה (כא.) כי חזית דמשכה תקופת טבת עד ששה עשר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה וכך היתה הלכה למשה מסיני שמעברין את השנה על האביב ועל סימנים אחרים ואם אינו מצוי להיקרב כלל אביב שבניסן וצריכין שיהיה מצוי ביהודה ובעבר הירדן ובגליל ואם היה מצוי בשתים מהן ובאחת מהן לא היה מצוי לא היו מעברין דת"ר על ג' ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן וגליל על שתים מהן מעברין (ועל אחת מהן מעברין) ועל אחת מהן אין מעברין ובזמן שארץ יהודה אחת מהן הכל שמחין לעבר שאין עומר בא אלא מיהודה:

    ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת ואין מקדשין את החודש אלא ביום ואם קידשוהו בלילה אינו מקודש. שנאמר תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה פי' אין מזכירין בר"ה ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה וכתיב ביה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מה משפט ביום דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו וכתיב והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם אף קידוש ביום:

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    זמן האביב הוא הוא עיקר העבור והוא שיבא יום ראשון של פסח בתקופת ניסן וכל שנמשכה תקופת טבת עד שבית דין רואין שאין חמה נכנסת במזל טלה עד ששה עשר בניסן או אחריו מעברין כדי שיבא פסח בתקופת ניסן שהוא זמן אביב וזהו הנקרא מפני התקופה וכל שצריכין לעבר מטעם זה אין צריכין להשגיח לסבה אחרת ויש שם סימנין אחרים דומים לזה והם שאע"פ שהגיע התקופה ליום ראשון של פסח נתאחר האביב לקצת סיבות ואין העומר מצוי בריוח וזהו הנקרא על האביב כלומר אע"פ שהגיע זמן האביב הואיל ומ"מ נתאחר האביב לאיזו סבה וכן שנתאחרה צמיחת פירות האילן שדרכן לצמוח בזמן זה עד שניכר שלא יתחיל בשולם בעצרת שהוא התחלת זמן הבאת בכורים ואע"פ שאפשר לאחרם עד החג אפשר שיתאחרו קצתם עד שלא יהו הבכורים ראויים להביא בחג ויצטרכו לעלות עליהם פעם אחרת שהרי זמנן עד חנוכה ושני סימנין אלו אם אירעו שניהם כאחד מעברין אע"פ שלא הוצרכו לעבר מצד המשך תקופת טבת אבל על אחד מהם אין מעברין ואם נתאחר האביב יטרחו הרבה עד שימצאו ואיחור אביב זה ופירות אלו אין דנים אליהם אלא על ארץ ישראל וארץ ישראל עצמה על שלש ארצות שבה היו דנין יהודה ועבר הירדן וגליל וכל שנתאחרו בשתים מהן מעברין אע"פ שלא נתאחרה בשלישית וכל שהגיע זמן האביב וצמיחת הפירות בשתים מהן אין מעברין אע"פ שנתאחרה בשלישית ושלשה סימנין אלו שהזכרנו התקופה לבד היא היא עיקר העבור ושניים לה השנים האחרים שהם באים לרוב פעמים מצד איחור התקופה ואעפ"כ היו מעברין לקצת הדברים אחרים מצד עולי רגלים כמו שהזכרנו:

    ויש שם דברים אחרים שאין מעברין בשבילם אלא שעושין אותן סעד להודעת העבור כדי שיטעימו את הענין לבני אדם ולא יהא הדבר קשה להם כל כך והם הגדיים והטלאים שהיו רכים ביותר ואין הטלאים ראויים כל כך לאכילה והם צריכים להם לפסחיהם שלא היה הפסח בא אלא זכר בן שנתו מן הכבשים ומן העזים וכן הגוזלות שלא פרחו שהיו צריכים להם לקני יולדות וזבים וזבות שכלם משהים את קניהם לרגל ומ"מ רשאים להעביר את שעתן בטלאים אלו ואף בעלי קנים יכולים להביא בני יונה שכשרותם בקטנים הואיל ועלעלו הגוזלות ושהיו הטלאים בני שמונה ימים וכיצד עושין אותן סעד הנשיא שולח ואומר הרי אנו מודיעין לאחינו שבגולה שהשנה צריכה עבור מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן או מפני אחת מן הסבות שמעברין עליהן ואף מצד שהטלאים קטנים והגוזלות רכים ביותר וראינו אנו וחבירינו לעבר את השנה וכל כיוצא בזה:

    זה שביארנו שעל התקופה לבד מעברין ולא נאמר על שתים אלא באביב ופירות האילן כך היא שיטתנו ומפני שהתקופה היא היא עיקר העבור וכן נסעדים בה ממה שאמר רשב"ג על התקופה ואנו פוסקין בה על התקופה לבד מעברין וכן ממה שאמרו למטה אבל מפני הדחק מעברין אותה ואחר ראש השנה מיד והרי אין לך סיבה נכרת שתהא מזקיקתינו לעבר אלא תקופה ומ"מ דרכים וגשרים ושאר הדברים שהזכרנו למעלה הואיל שהם צורך שעה והכרח גמור לאותו זמן אין צריכין שתוף ולא נאמרו בהן גדיים וטלאים אלא לסעד לא לצורך וי"מ בהן שאין מעברין לאותן הסבות אלא בסדור זה והדברים נראים כשטתנו:

    כשבית דין מעברין את השנה אין מעברין אלא אדר כמו שבארנו במסכת ראש השנה ו' א' והם מוסיפים חדש אחד ואין מזכירין בו אם מלא אם חסר אלא לפי מה שתארע הראייה בסופו אבל כששולחין למקומות הרחוקים שאין שליחים מגיעים לשם להודיע חדש העבור שולחין להם לפי מה שיסכימו רצו חדש חסר והוא תשעה ועשרים יום רצו חדש מלא והוא שלשים יום לפי מה שיראה להם:

    כל סוף שלש שנים שבשנות השמיטה והוא שנה שלישית וששית כל ששהא מעשרותיו חייב לבערן וליתנן לבעליהן תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי וכן כל המתנות ומתודה עליהן ודבר זה בפסח של רביעית ושביעית במנחה ביום טוב אחרון על הדרך שיתבאר במקומו:

    אין מעברין את השנה אלא בבית דין הקבוע בארץ יהודה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישות שאתה דורש לא יהו אלא לשכנו של מקום ואם עברוה הסנהדרין בגליל או בית דין הסמוכין שנתנו להם הסנהדרין רשות הרי זו מעוברת ומ"מ אין לסנהדרין ליתן רשות לעבר אלא במקום שהם בני תורה והוא שאמרו בירושלמי בעא ר' ירמיה הדא לוד לאו מארץ יהודה היא אמר ליה אין ומפני מה אין מעברין בה שנה מפני שהם גסי הרוח ומעוטי תורה:

    אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עברוה בלילה אינה מעוברת וכן אין מקדשין את החודש אלא ביום ואם קדשוהו בלילה אינו מקודש:

    Meiri on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה ועל התקופה בין על תקופת תמוז כו' בין על תקופת טבת שנמשך זמנה עד ט"ז בניסן כו' עכ"ל ר"ל בין על תקופת תמוז כו' היינו כר' יוסי דלקמן דלא בעי רק מקצת חג בתקופה חדשה ובין על תקופת טבת כו' היינו כאחרים למאי דמוקמי הא דאחרים דבתקופת ניסן קיימי והלכתא כאחרים בהא כדאמרינן בפ"ק דר"ה כי חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן ליעברה להאי שתא כו' ומה שיש לדקדק בזה דל"ל טעמא דתקופת טבת כלל דתיפוק לה כולה משום תקופת תשרי כו' עיין לקמן באורך בתוס' לפירוש הקונטרס ולפירוש ר"ת וק"ל:

    תוס' בד"ה אין מעברין כו' אלא דאר' עקיבא שלא הניח כמותו סמכו כו' עכ"ל הוצרכו לזה מדהוצרך תלמודא בפ"ב דברכות למימר שאני ר"ע שלא הניח כו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמרא ועל אחד מהן אין מעברין עיין ר"ה דף כא ע"א תוספות ד"ה כי:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 11b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 11, Amud Bet, about 308 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “תקיפאי קדמאי, לעינוותני בתראי.…”

    2. Segment 222 words

      Opens “דתניא: מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על…”

      Named: רבן גמליאל.

    3. Segment 345 words

      Opens “אמר לו: טול איגרתא חדא וכתוב: לאחנא…”

    4. Segment 442 words

      Opens “וטול איגרתא חדא וכתוב: לאחנא בני גלוותא…”

    5. Segment 524 words

      Opens “תנו רבנן: על שלשה דברים מעברין את…”

    6. Segment 623 words

      Opens “ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין. רבי…”

      Named: רבי שמעון.

    7. Segment 731 words

      Opens “ת"ר על שלשה ארצות מעברין את השנה…”

    8. Segment 851 words

      Opens “ת"ר אין מעברין את השנים אלא ביהודה…”

      Named: רבי שמעון.

    9. Segment 961 words

      Opens “ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום…”

      Named: אבא.

    10. Segment 105 words

      Opens “ת"ר אין מעברין את השנה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Sanhedrin 11b · Segment 9 — “ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביום ואם עיברוה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 11b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026