Talmud Builders

    Sanhedrin 51a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 51a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1I have a source only for the case of a priest’s daughter who married a priest. From where do I derive that she is also liable to be executed by burning if she married a Levite or an Israelite, a Samaritan, a priest disqualified due to flawed lineage [ ḥalal ], a son born from an incestuous or adulterous relationship [ mamzer ], or a Gibeonite? The verse states: “And the daughter of a priest,” indicating that this halakha applies even if she is not now a priestess, having married a non-priest.

    2It is derived from the verse: “She shall be burned with fire,” that she is executed by burning, but her paramour is not executed by burning; his punishment is the same as that of one who engages in adulterous intercourse with the betrothed or married daughter of a non-priest. It is further derived from the word “she” that she is executed by burning, but witnesses who testified concerning her that she committed adultery and who were proven to be conspiring witnesses are not executed by burning.

    3The baraita concludes: Rabbi Eliezer says: If she is with her father she is executed by burning, and if she is with her father-in-law she is executed by stoning, as the Gemara will explain below.

    4§ After quoting this baraita , the Gemara now clarifies and discusses it. The Master said in the baraita : One might have thought that even one who desecrated Shabbat should be executed by burning. The Gemara asks: If she desecrated Shabbat she is liable to be executed by stoning, just like anyone else who desecrates Shabbat, so why would one think that because she is the daughter of a priest she should be executed by burning, a less severe type of capital punishment?

    5Rava says: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says that burning is more severe than stoning. It might enter your mind to say that since the Merciful One treats priests more stringently, in that He gave them additional mitzvot, the daughter of a priest should be punished for desecrating Shabbat by burning, which, according to Rabbi Shimon, is more severe than stoning. Therefore, the verse teaches us that with regard to the desecration of Shabbat, the daughter of a priest receives the same punishment as the rest of the Jewish people.

    6The Gemara asks: In what way is she different from the priest himself? A priest who desecrates Shabbat is executed by stoning, so why would one have thought that the daughter of a priest should be punished by burning?

    7The Gemara answers: It might enter your mind to say that concerning the priest himself, the halakhot of Shabbat are less stringent, as acts that are forbidden on Shabbat are permitted to him with regard to the performance of the Temple service. Therefore, one might have thought that if a priest desecrates Shabbat in a manner that is forbidden to him, his punishment should not be more severe than that of a non-priest. But concerning her, the daughter of a priest, since acts that are forbidden on Shabbat are not permitted to her at all, as she does not perform the Temple service, one might say that she should be punished by burning, which is more severe. Therefore, the verse teaches us that this is not so.

    8The baraita teaches: One might have thought that even if she is unmarried and engages in promiscuous intercourse she should be executed by burning. The Gemara asks: Why might one think this? Isn’t it written in the verse: “When she profanes herself by playing the harlot [ liznot ]”? This term is referring to a sinful relationship such as adultery and not to the promiscuous intercourse of an unmarried woman.

    9The Gemara answers: The statement of the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says: An unmarried man who engages in intercourse with an unmarried woman, not for the purpose of marriage, has rendered her a zona , i.e., a woman who has engaged in intercourse with a man forbidden to her by the Torah. In the opinion of Rabbi Elazar, the term liznot is referring to any promiscuous intercourse.

    10The baraita teaches: Or perhaps one might have thought that the verse states “her father” only in order to exclude all men other than her father. The Gemara asks: Rather, what case is the verse referring to? Is it a case where she engaged in intercourse with her father? If so, why does the verse specifically mention the daughter of a priest? Even the daughter of a non-priest is executed by burning in such a case.

    11The Gemara answers that the prohibition of and punishment for intercourse between a father and daughter are not stated explicitly in the Torah; rather, they are derived by means of two verbal analogies. As Rava said: Rav Yitzḥak bar Avudimi said to me: This prohibition is derived by means of a verbal analogy between the word henna in the verse: “The nakedness of your son’s daughter, or of your daughter’s daughter, their nakedness you shall not uncover; for theirs [ henna ] is your own nakedness” (Leviticus 18:10), and the word henna in a different verse: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter, to uncover her nakedness. They [ henna ] are near kinswomen; it is lewdness” (Leviticus 18:17). This verbal analogy indicates that just as it is prohibited to engage in intercourse with one’s granddaughter and with one’s wife’s daughter or granddaughter, so too, it is prohibited to engage in intercourse with one’s daughter.

    12Furthermore, it is derived from a verbal analogy between the word “lewdness” (Leviticus 18:17) and the word “lewdness” in the verse: “And if a man take with his wife also her mother, it is lewdness; they shall be burned with fire, both he and they, so that there be no lewdness among you” (Leviticus 20:14), that one who engages in intercourse with his daughter or granddaughter is liable to be executed by burning.

    13Since the punishment for engaging in intercourse with one’s daughter is derived from a verbal analogy and is not stated explicitly, it was necessary for the verse to indicate that the daughter of a priest is liable to be executed by burning even if she commits adultery with a man who is not her father. Otherwise, it might enter your mind to say that the verse concerning the daughter of a priest is stated to exclude the statement of Rava in the following manner: From the fact that the Merciful One revealed this punishment explicitly with regard to the daughter of a priest and not with regard to the daughter of a non-priest, it may be derived that the punishment of burning does not apply to the daughter of a non-priest. Therefore, the verse teaches us through the expression “she profanes” that it is referring to a priest’s daughter who committed adultery with any man, and not just with her father.

    14The baraita teaches: From the expression “the daughter of a priest,” I have a source only for the case of a priest’s daughter who married a priest. From where is it derived that she is also liable to be executed by burning if she married a Levite, an Israelite, a Samaritan, a ḥalal , a Gibeonite, or a mamzer ? The verse states: “And the daughter of a priest,” indicating that this halakha applies even if she is not now a priestess.

    15The Gemara asks: Because she married one of these men who are not priests, is she no longer the daughter of a priest? Why should her punishment be different in these cases? And furthermore, is it written: A priestess who married a priest? The verse refers only to the status of her father, not to that of her husband.

    16The Gemara answers: It might enter your mind to say that when the Merciful One states: “When she profanes herself by playing the harlot,” it indicates that this matter applies only in a case where she profanes herself now by committing adultery. But in this case, where she is married to a non-priest, since she is already profaned from the outset, from the time of her marriage, the verse does not apply to her.

    17The Gemara clarifies: If she is married to a man of flawed lineage, she is already profaned. As the Master said, it is derived from the verse: “And if a priest’s daughter be married to a non-priest, she shall not eat of that which is set apart from the sacred” (Leviticus 22:12), that once she engaged in intercourse with one who is unfit for her, he has disqualified her from ever partaking of teruma .

    18And if she is married to a Levite or an Israelite, she is also disqualified from partaking of teruma for as long as they are married; as the verse states: “But if a priest’s daughter is a widow, or divorced, and has no child, and returns to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread” (Leviticus 22:13). By inference, while she is with her non-priest husband, she does not partake of teruma .

    19Evidently, the marriage of the daughter of a priest to anyone who is not a priest involves some measure of profanation, and therefore one might say that she should not be punished by burning, the punishment unique to the daughter of a priest, if she committed adultery. Therefore, the verse teaches us that the punishment of execution by burning applies to any daughter of a priest, regardless of the status of her husband.

    20The Gemara adds: And this baraita is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir. As it is taught in a baraita : With regard to a priest’s daughter who married an Israelite and then unwittingly partook of teruma , she pays the principal, as she partook of teruma to which she has no rights, but she does not pay the additional one-fifth, the fine paid by a non-priest who partakes of teruma unwittingly. This is because she is not completely disqualified from the priesthood; if she were to be widowed or divorced without children, it would again be permitted for her to partake of teruma . And, as befits the daughter of a priest, if she commits adultery, her death penalty is by burning.

    21Rabbi Meir continues: But if she married one of the men who are unfit for her, e.g., a ḥalal , a mamzer , or a Gibeonite, and she unwittingly partook of teruma , she pays the principal and the additional one-fifth, as she is permanently disqualified from partaking of teruma . And similarly, if she commits adultery, her death penalty is by strangulation, like the daughter of a non-priest, as she is completely disqualified from the priesthood. This is the statement of Rabbi Meir.

    22And the Rabbis say: Both this one, who married an Israelite, and that one, who married a man of flawed lineage, pay the principal and not the additional one-fifth, as they do not entirely forfeit their priesthood, and their death penalty is by burning, in accordance with the above baraita .

    23The Gemara continues its analysis of the baraita , which teaches: Rabbi Eliezer says: If she is with her father she is executed by burning, and if she is with her father-in-law, she is executed by stoning. The Gemara asks: What is the meaning of the expressions: With her father, and: With her father-in-law?

    24If we say that with her father means she engages in intercourse with her father, and with her father-in-law means she engages in intercourse with her father-in-law, why is this halakha stated specifically with regard to the daughter of a priest? Even in the case of the daughter of a non-priest the halakha is the same; in the case of one who engages in intercourse with his daughter, they are executed by burning, and in the case of one who engages in intercourse with his daughter-in-law, they are executed by stoning.

    25Rather, the expression: With her father, means under her father’s authority, i.e., she is still betrothed and not married yet, and the expression: With her father-in-law, means under her father-in-law’s authority, i.e., she is married.

    26The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this statement? If it is in accordance with the opinion of the Rabbis, don’t they say that the married daughter of a priest who committed adultery is singled out for execution by burning, but not one who is betrothed? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, doesn’t he say that both the betrothed daughter of a priest and the married one are executed by burning? The opinion of Rabbi Eliezer does not accord with either of these opinions.

    27And if it is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael (see 51b), doesn’t he say that only the betrothed daughter of a priest is singled out for execution by burning, but not one who is married? In his opinion, if the daughter of a priest is under the authority of her father-in-law, i.e., if she is married, her punishment is death by strangulation, like any other married woman who committed adultery.

    28Ravin sent the following explanation in the name of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: This is the explanation [ hatza’a ] of this mishna, i.e., the baraita : Actually, it is in accordance with the opinion of the Rabbis. And this is what it is saying: With regard to any act of adultery whose punishment is less severe than the death penalty for one who engages in intercourse with her father, here, in the case of the daughter of a priest, she receives the death penalty of one who engages in intercourse with her father, namely, execution by burning. And what act of adultery carries a less severe punishment than intercourse with one’s father? It is the case of the married daughter of a non-priest; as the married daughter of a non-priest who committed adultery is executed by strangulation.

    29With regard to any act of adultery whose punishment is more severe than the death penalty for one who engages in intercourse with her father, here, in the case of the daughter of a priest, she receives the death penalty of one who engages in intercourse with her father-in-law, namely, execution by stoning. And what case is it? It is the case of the betrothed daughter of a non-priest, as in general, the betrothed daughter of a non-priest who committed adultery is executed by stoning.

    30Rabbi Yirmeya objects to this explanation: Does the baraita teach the words more and less? These words, central to this interpretation, are not mentioned at all. Rather, Rabbi Yirmeya says an alternative interpretation:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אין לי אלא שנשאת לכהןלקמיה פריך מהיכא תיתי הא אטו משום דניסת ללוי וישראל לאו בת כהן היא:

    חללכהן שנשא גרושה או זונה וילדה לו בן מיקרי חלל מן הכהונה כדכתיב (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו:

    עובד כוכבים נתין וממזראע"פ שאסורין לבא בקהל יש להם קידושין והרי היא אשת איש דקדושין תופסין בחייבי לאוין ואע"ג דהאי מתניתין ר"ע דדריש וי"ו ושמעינן ליה דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין איכא תנא ביבמות (דף סט.) דאית ליה אליבא דר"ע דכי אמר ר"ע אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ה"מ בחייבי לאוין דשאר אבל בחייבי לאוין גרידי לא אמר עובד כוכבים איכא לאו דלא תתחתן בם (דברים ז, ג) וכן נתין דהוא מן הגבעונים:

    בת איש כהןאיש יתירא למה לי אלא למדרש דאב הוא דבעינן איש כהן אבל בעל לא בעינן איש כהן ואף על פי שאינה כהנת אבת כהן קפיד קרא שתהא בת איש כהן ולא אשת כהן:

    רבי אליעזר אומר כו'לקמן בעי מאי קאמר:

    חיללה שבת בת סקילהוהיכי ס"ד דהקל בה הכתוב משאר בנות ישראל לידון במיתה קלה:

    ומאי שנא מיניה דידיהלענין שבת למה יחמיר לנו בנקיבות יותר מן הזכרים כהנים:

    איהו אשתראי שבת כו'ומשו"ה היכא דלא אשתראי ליה מיהו לא תחמיר עליה:

    הא לזנות כתיבופנויה לאו זנות היא דאין לשון זונה אלא שזינתה ויצתה מתחת בעלה לאחרים כמו (הושע ט, א) כי זנית מעל אלהיך לשון מורדת ויוצאה מזה לזה אשוויר"א בלע"ז:

    כדר"אבמסכת יבמות בהבא על יבמתו:

    עשאה זונהליפסל מן הכהונה אלמא זנות מיקרייא:

    מאי נינהומאי קאמר לן קרא:

    שזינתה מאביהבתמיה:

    אתיא הנה הנהכתיב (ויקרא יח, י) בבת בנו ובבת בתו ערות בת בנך או בת בתך וגו' כי ערותך הנה וכתיב (ויקרא יח, יז) בבת אשתו שארה הנה זימה היא מה באשתו עשה בתה כבת בתה דכתיב (שם) ערות אשה ובתה וגו' אף כאן חייב על בתו כעל בת בתו ומן ק"ו לא תייתיה דאין עונשין מן הדין אבל גזרה שוה הוי כאילו מפורש בו דהא להך דרשה איכתיב הנה יתירא:

    אתיא זימה זימהלידון בשריפה כתיב הכא זימה היא וכתיב בשריפה זימה (ויקרא כ, יד) באש ישרפו וגו':

    סלקא דעתך אמינאהאי אביה קרא יתירא הוא דגליא שריפה בבת כהן שזינתה מאביה לאפוקי מגזירה שוה דרבא אתא למימר דלא תידרוש ליה לישראל הבא על בתו בשריפה דמדגלי רחמנא כו' קא משמע לן היא מחללת דבזינתה [עם] שאר כל אדם קאמר:

    לאו בת כהן היאבתמיה למה לי איש יתירא לריבויי:

    כי תחל לזנותכשהיא מתחללת על ידי זנות וזו נתחללה כבר ע"י נשואין שנשאת לחלל לנתין ולממזר נתחללה מן התרומה אפי' ימות וזרע אין לה לא תשוב עוד אל בית אביה כנעוריה ונפסלת נמי מן הכהונה שלא תינשא עוד לכהן וכולה יליף ביבמות בפרק אלמנה (דף סח.):

    לפסול להכגון נתין וממזר:

    פסלהעולמית מתרומה ומכהונה והתם פריך האי מיבעי ליה לגופיה זר שאינו כהן לא תאכל בתרומה בחייו ומשני ליה התם וחלל אף על גב דלא פסיל לה הוא דהא כשר לבא בקהל יליף לה בפרק אלמנה לכהן גדול (יבמות דף סט.) מלא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל אף זרעו פוסל דכהן גדול הבא על האלמנה פוסל מן הכהונה ומן התרומה דיליף לה מלא יחלל שני חילולין במשמע שמחלל אותה ואת הולד:

    ללוי וישראל נמיאע"פ שאינה מחוללת עולמית מיהו כל ימי חייו מחוללת מן התרומה כדכתיב ושבה וגו':

    ודלא כר"מהא דאמרן לעיל בת כהן הנשואה לממזר בקדושתה קיימת ונידונית בשריפה דלא כרבי מאיר:

    ואכלה בתרומה בשוגגדגבי זר איכא חיוב קרן וחומש:

    משלמת את הקרןדכיון דלא זכי לה רחמנא בגוה גזילה היא אצלה:

    ואינה משלמת את החומשדלאו זרה היא הואיל וראויה לחזור אם ימות בעלה וזרע אין לה:

    ומיתתה בשריפהאם זינתה:

    נשאת לאחד מן הפסוליםשנפסלה עד עולם ונתחללה הרי היא כזרה גמורה:

    מאביהשזינתה מאביה:

    כלתו בסקילהבמתני' (דף נג.):

    ברשות אביהארוסה:

    ברשות חמיהנשואה:

    אי כרבנןדאמרי סקילה חמורה איפכא מיבעי ליה דהא ארוסה חמורה מנשואה ולדידהו נשואה יצתה מכלל בת ישראל מחנק לשריפה ולא ארוסה מסקילה לשריפה:

    ואי כרבי שמעוןדאית ליה שריפה חמורה מסקילה הא אמר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאו לשריפה:

    ואי כר' ישמעאלהא דאמר שריפה חמורה כר' ישמעאל דאמר לקמן בשמעתא ארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה דיליף לה מבנין אב דבארוסה הכתוב מדבר:

    את חמיה חנק הואכדין בת ישראל דהא לא יצתה מכללה:

    כך הצעה של משנת ר"א כמו שהיא שנויה ולא תפכה ולעולם כרבנן דאית להו איפכא ארוסה בסקילה נשואה בשריפה ואיהו נמי הכי אמר כל שהיא בבת ישראל שזינתה מאחר:

    למטה ממיתת אביהשריפה כלומר במיתה שהיא קלה משריפה כגון נשואה דחנק בעלמא הוא הכא בבת כהן במיתת אביה כו' כאילו זינתה מאביה ובשריפה:

    כל שהיאבבת ישראלית למעלה ממיתת אביה כגון ארוסה דבסקילה ה"נ בבת כהן לא יצאת מכללה להקל ונידונית במיתה חמורה כאלו זנתה מחמיה דבסקילה וה"ק אביה בשריפה הסמוכה למיתת אביה דנחיתא מינה דרגא דהיינו נשואה בת ישראל הכא בבת כהן הוציאה הכתוב להחמיר בשריפה ושהיא למעלה משריפה כגון ארוסה את חמיה דיינין לה כדין כלתו דבסקילה. יש לגמגם אמאי נקיט את חמיה תיפוק ליה דכן דינה בסקילה אחרי שלא יצאה מן הכלל ומיהו הא מתקפינן אתקפתא אחריתי ומפקינן ליה מטעמא:

    סנהדרין 51 עמוד א

    1אין לי אלא שניסת לכהן. ניסת ללוי ולישראל, לעובד כוכבים לחלל, לממזר ולנתין מניין? ת"ל (ויקרא כא, ט) ״ובת איש כהן״, אע"פ שאינה כהנת.

    2(ויקרא כא, ט) ״היא״ בשריפה, ואין בועלה בשריפה. ״היא״ בשריפה, ואין זוממיה בשריפה.

    3רבי אליעזר אומר: את אביה בשריפה, ואת חמיה בסקילה.

    4אמר מר: יכול אפילו חיללה שבת? חיללה שבת בת סקילה היא!

    5אמר רבא: הא מני? ר"ש היא, דאמר שריפה חמורה. סד"א הואיל ואחמיר בהו רחמנא בכהני, דרבי בהו מצות יתירות תידון בשריפה! קא משמע לן.

    6מאי שנא מיניה דידיה?

    7סלקא דעתך אמינא: איהו, דאשתריא ליה שבת לגבי עבודה; היא, כיון דלא אשתריא שבת לגבה, אימא תידון בשריפה. קא משמע לן.

    8יכול אפילו פנויה? הא ״לזנות״ כתיב!

    9כדר"א דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה.

    10או אינו אומר ״אביה״ אלא להוציא את כל אדם? אלא מאי ניהו שזינתה מאביה? מאי איריא בת כהן? אפילו בת ישראל נמי!

    11דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבודימי, אתיא ״הנה״ ״הנה״.

    12אתיא ״זמה״ ״זמה״.

    13איצטריך, סד"א קרא לאפוקי מדרבא, מדגלי רחמנא בבת כהן ולא בבת ישראל. קמ"ל׃

    14בת כהן אין לי אלא שניסת לכהן. ניסת ללוי, לישראל, ולעובד כוכבים ולחלל, לנתין, ולממזר מניין? תלמוד לומר: ״בת איש כהן״ אף על פי שאינה כהנת.

    15משום דאינסבא להו להני, לאו בת כהן היא? ותו, מידי ״כהנת לכהן״ כתיב?

    16סד"א (ויקרא כא, ט) כי ״תחל לזנות״ אמר רחמנא, הני מילי היכא דקא מתחלא השתא, אבל הא, כיון דקא מתחלא וקיימא מעיקרא.

    17דאמר מר: (ויקרא כב, יב) ״ובת כהן כי תהיה לאיש זר״, כיון שנבעלה לפסול לה פסלה.

    18ללוי וישראל נמי, (ויקרא כב, יג) ״ושבה אל בית אביה כנעוריה״, מכלל דכי איתיה גביה לא אכלה,׃

    19אימא: לא תידון בשריפה. קמ"ל׃

    20ודלא כר"מ דתניא: בת כהן שניסת לישראל ואכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה.

    21ניסת לאחד מן הפסולין משלמת קרן וחומש, ומיתתה בחנק. דברי ר' מאיר.

    22וחכמים אומרים: זו וזו משלמות קרן ולא חומש, ומיתתן בשריפה.

    23ר"א אומר: את אביה בשריפה, ואת חמיה בסקילה. מאי את אביה ואת חמיה?

    24אילימא: את אביה מאביה, ואת חמיה מחמיה, מאי איריא בת כהן? אפילו בת ישראל נמי! בתו בשריפה, וכלתו בסקילה.

    25אלא, את אביה ברשות אביה, ואת חמיה ברשות חמיה.

    26כמאן? אי כרבנן, האמרי: נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה. אי כרבי שמעון, האמר: אחת ארוסה ואחת נשואה בשריפה.

    27ואי כרבי ישמעאל, האמר: ארוסה יצאת לשריפה, ולא נשואה. את חמיה חנק הוא!

    28שלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא: כך היא הצעה של משנה, לעולם כרבנן, והכי קאמר: כל שהוא למטה ממיתת אביה ומאי ניהו? נשוא' בת ישראל. דאילו נשוא' בת ישראל בחנק, הכא במיתת אביה בשריפה.

    29כל שהיא למעלה ממיתת אביה, ומאי ניהו? ארוסה בת ישראל. דאילו ארוסה בת ישראל בעלמא בסקילה, הכא במיתת חמיה בסקילה.

    30מתקיף לה ר' ירמיה: מידי ״למעלה״ ״למטה״ קתני? אלא, אמר רבי ירמיה:

    Tosafot

    הא מני ר"ש היאאע"ג דר"ש לא דריש וי"ו דושופטיך בפרק קמא (דף יד. ושם) הכא דריש:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר מר יכול אפילו חיללה שבת והא בחילול שבת בת סקילה היא מפקינן לה לשריפה לקולא. ואוקמא מתניתא דא לרבי שמעון היא דקסבר שריפה חמורה מהו דתימא נחמיר עליה ותידון בשריפה קמ"ל דלא ואקשינן ומאי שנא דאביה אם חילל שבת נידון בסקילה והיא בשריפה סלקא דעתך אמינא איהו אישתריא ליה שבת בעבודה במקדש כו'. יכול אפי' פנויה וכרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה קמ"ל דבעינן זנות עם זיקת הבעל לדברי הכל או אינו אומר את אביה אלא שזינתה עם אביה ודחי' האי מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל עם אביה בשרפה כדרבה דאמר אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זימה זימה. פי' בבת בנו ובבת בתו כתיב הנה וכתיב באשתו בבת בנה ובבת בתה (כתיב) שארה הנה זמה היא. נמצא בה הנה וזמה ובבת בנו ובבת בתו הנה יליף הנה מהנה מה אילו כתיב בהן הנה וזמה עמה. וכתיב קרא אחרינא ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן האי זמה דכתיב הכא מופנה הוא לדין ממנו בכל מקום שכתב בו זמה בשרפה כמו אלו הנה נמצא כל אדם עם בתו ובת בנו ובת בתו וכולן דינו עמהן בשרפה ואמרינן סד"א מדגלי רחמנא בת כהן עם אביה בשריפה מכלל שבת ישראל עם אביה אינה בשרפה ולאפוקי מג"ש דיליף רבה קמ"ל דלא ואסיק' כי הא דתניא בת כהן שנישאת לישראל או אפילו לכותי ולחלל ולנתין ואכלה בתרומה משלמת קרן וחומש ואם זינתה נידונת בשריפה ואע"פ שנתחללה:

    אמר מר ר' אליעזר אומר את אביה (היא מחללת היא) בשרפה ואת חמיה בסקילה. ואמרינן מאי את אביה ואת חמיה אילימא את אביה שזינתה מאביה ואת חמיה שזינתה את חמיה. מאי אתא ר' אליעזר לאשמעינן כולי עלמא ואפילו בת ישראל בתו בשרפה וכלתו בסקילה. אלא את אביה ברשות אביה כלומר ארוסה ואת חמיה ברשות חמיה כלומר נשואה כמאן לא כרבנן ולא כרבי שמעון ולא כרבי ישמעאל ושקלו וטרו בה ודברים פשוטים הם. ואוקמא רבינא דהוא בתרא הכי לעולם כרבנן דאמרי ארוסה בת כהן בסקילה והנשואה בשרפה ואפיך אימא הכי את אביה בסקילה כלומר זינתה ברשות אביה והיא ארוסה בסקילה ברשות חמיה נשואה בשרפה. והאי דקתני את אביה בשרפה סירכא נקט. כלומר כל בת עם אביה בשרפה וכלתו בסקילה. שלח רבין משמיה דר' יוסי בר' חנינא כך הצעה של משנה. את אביה בשרפה ואת חמיה בסקילה והכי קאמר בת כהן כל שהיא למטה ממיתת אביה ומאי ניהי נשואה בת ישראל אם זינתה דינה בחנק בת כהן נשואה שזינתה דינה בשרפה ככל בת שזינתה עם אביה שהיא בשרפה. וכל שמיתתה למעלה ממיתת אביה שזינתה עם אביה ומאי ניהי ארוסה דאלו ארוסה בת ישראל בסקילה הכא בבת כהן שזינתה ארוסה כמיתת כלה שזינתה עם חמיה בסקילה. ורבי אליעזר כרבנן סבירא ליה דאמר נשואה בת כהן יצאה לשרפה ולא ארוסה אלא ארוסה אפילו בת כהן בסקילה ואע"ג דרמי ירמיה מידי למטה ולמעלה קתני.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 51a

    Sanhedrin 51a. The full printed text of this folio side — 30 numbered segments, about 450 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אין לי אלא שנשאת לכהן לקמיה פריך מהיכא תיתי הא אטו משום דניסת ללוי וישראל לאו בת כהן היא:

    חלל כהן שנשא גרושה או זונה וילדה לו בן מיקרי חלל מן הכהונה כדכתיב (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו:

    עובד כוכבים נתין וממזר אע"פ שאסורין לבא בקהל יש להם קידושין והרי היא אשת איש דקדושין תופסין בחייבי לאוין ואע"ג דהאי מתניתין ר"ע דדריש וי"ו ושמעינן ליה דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין איכא תנא ביבמות (דף סט.) דאית ליה אליבא דר"ע דכי אמר ר"ע אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ה"מ בחייבי לאוין דשאר אבל בחייבי לאוין גרידי לא אמר עובד כוכבים איכא לאו דלא תתחתן בם (דברים ז, ג) וכן נתין דהוא מן הגבעונים:

    בת איש כהן איש יתירא למה לי אלא למדרש דאב הוא דבעינן איש כהן אבל בעל לא בעינן איש כהן ואף על פי שאינה כהנת אבת כהן קפיד קרא שתהא בת איש כהן ולא אשת כהן:

    רבי אליעזר אומר כו' לקמן בעי מאי קאמר:

    חיללה שבת בת סקילה והיכי ס"ד דהקל בה הכתוב משאר בנות ישראל לידון במיתה קלה:

    ומאי שנא מיניה דידיה לענין שבת למה יחמיר לנו בנקיבות יותר מן הזכרים כהנים:

    איהו אשתראי שבת כו' ומשו"ה היכא דלא אשתראי ליה מיהו לא תחמיר עליה:

    30 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 51a · Sefaria

    Tosafot

    הא מני ר"ש היא אע"ג דר"ש לא דריש וי"ו דושופטיך בפרק קמא (דף יד. ושם) הכא דריש:

    Tosafot on Sanhedrin 51a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר מר יכול אפילו חיללה שבת והא בחילול שבת בת סקילה היא מפקינן לה לשריפה לקולא. ואוקמא מתניתא דא לרבי שמעון היא דקסבר שריפה חמורה מהו דתימא נחמיר עליה ותידון בשריפה קמ"ל דלא ואקשינן ומאי שנא דאביה אם חילל שבת נידון בסקילה והיא בשריפה סלקא דעתך אמינא איהו אישתריא ליה שבת בעבודה במקדש כו'. יכול אפי' פנויה וכרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה קמ"ל דבעינן זנות עם זיקת הבעל לדברי הכל או אינו אומר את אביה אלא שזינתה עם אביה ודחי' האי מאי איריא בת כהן אפילו בת ישראל עם אביה בשרפה כדרבה דאמר אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זימה זימה. פי' בבת בנו ובבת בתו כתיב הנה וכתיב באשתו בבת בנה ובבת בתה (כתיב) שארה הנה זמה היא. נמצא בה הנה וזמה ובבת בנו ובבת בתו הנה יליף הנה מהנה מה אילו כתיב בהן הנה וזמה עמה. וכתיב קרא אחרינא ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן האי זמה דכתיב הכא מופנה הוא לדין ממנו בכל מקום שכתב בו זמה בשרפה כמו אלו הנה נמצא כל אדם עם בתו ובת בנו ובת בתו וכולן דינו עמהן בשרפה ואמרינן סד"א מדגלי רחמנא בת כהן עם אביה בשריפה מכלל שבת ישראל עם אביה אינה בשרפה ולאפוקי מג"ש דיליף רבה קמ"ל דלא ואסיק' כי הא דתניא בת כהן שנישאת לישראל או אפילו לכותי ולחלל ולנתין ואכלה בתרומה משלמת קרן וחומש ואם זינתה נידונת בשריפה ואע"פ שנתחללה:

    אמר מר ר' אליעזר אומר את אביה (היא מחללת היא) בשרפה ואת חמיה בסקילה. ואמרינן מאי את אביה ואת חמיה אילימא את אביה שזינתה מאביה ואת חמיה שזינתה את חמיה. מאי אתא ר' אליעזר לאשמעינן כולי עלמא ואפילו בת ישראל בתו בשרפה וכלתו בסקילה. אלא את אביה ברשות אביה כלומר ארוסה ואת חמיה ברשות חמיה כלומר נשואה כמאן לא כרבנן ולא כרבי שמעון ולא כרבי ישמעאל ושקלו וטרו בה ודברים פשוטים הם. ואוקמא רבינא דהוא בתרא הכי לעולם כרבנן דאמרי ארוסה בת כהן בסקילה והנשואה בשרפה ואפיך אימא הכי את אביה בסקילה כלומר זינתה ברשות אביה והיא ארוסה בסקילה ברשות חמיה נשואה בשרפה. והאי דקתני את אביה בשרפה סירכא נקט. כלומר כל בת עם אביה בשרפה וכלתו בסקילה. שלח רבין משמיה דר' יוסי בר' חנינא כך הצעה של משנה. את אביה בשרפה ואת חמיה בסקילה והכי קאמר בת כהן כל שהיא למטה ממיתת אביה ומאי ניהי נשואה בת ישראל אם זינתה דינה בחנק בת כהן נשואה שזינתה דינה בשרפה ככל בת שזינתה עם אביה שהיא בשרפה. וכל שמיתתה למעלה ממיתת אביה שזינתה עם אביה ומאי ניהי ארוסה דאלו ארוסה בת ישראל בסקילה הכא בבת כהן שזינתה ארוסה כמיתת כלה שזינתה עם חמיה בסקילה. ורבי אליעזר כרבנן סבירא ליה דאמר נשואה בת כהן יצאה לשרפה ולא ארוסה אלא ארוסה אפילו בת כהן בסקילה ואע"ג דרמי ירמיה מידי למטה ולמעלה קתני.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 51a · Sefaria

    Meiri

    נערה המאורסה בסקילה בין בת ישראל בין בת כהן כמו שכתבנו ואין דנין סקילה אלא כשהיא נערה וארוסה ובבית אביה אבל אם היתה בוגרת או נשואה אפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה אפילו מסרה האב לשלוחי הבעל וזינתה בדרך הרי היא בחנק וכל שהיא בבת ישראל בחנק בבת כהן בשריפה בין שנשאת לכהן בין ללוי ולישראל לכותי ולחלל לנתין ולממזר אע"פ שנפסלה מן הכהונה וכן יתבאר למטה שאף אם היתה בת כהן זו בעלת מום לא נפקע ממנה דין שריפה בכך וי"מ בה שהיתה בת כהן בעל מום:

    הבא על בתו בשריפה ואע"פ שבתו לא נכתבה בתורה ומבת בתו אי אתה רשאי להביאה שאין מזהירין מן הדין ולא עונשין מן הדין אם בבתו מאשתו הרי בכלל בת אשתו היא ואם בבתו מאנוסתו למדנוה ביבמות מהנה הנה זמה זמה כתב בבת בנו ובת בתו הנה ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה כי ערותך הנה ואנו מעמידין אותו בנולדו לו מאנוסתו שאם באים מאשתו הרי נכללו בבת בנה ובת בתה וכתיב בבת אשתו שארה הנה זמה היא מה בבת אשתו עשה בתה כבת בנה ובת בתה דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערוה שארה הנה זמה היא אף בתו מאנוסתו עשה בתו כבת בנו ובת בתו אזהרה שמענו עונש מנין אתיא זמה דכתיב בסדר קדושים תהיו ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן והרי שענש בבת אשתו ומה הנה של נשואין יש בו זמה אף הנה של אונסין דנין כאלו כתוב בו זמה ולמדין הנה שאין בו זמה מהנה שיש בו זמה ואח"כ למדין זמה זמה לשריפה וי"מ זמה זמה מה זמה האמורה בעונש ר"ל שריפה אף זמה האמורה באזהרה רומזת שריפה ואח"כ חוזרין ולמדין בת אנוסה מבת נשואה בהנה הנה והכל אחד ולמדת מ"מ שהבא על בתו בשריפה אבל הבא על כלתו בסקילה כמו שיתבאר:

    בת כהן שנשאת לישראל או שנשאת לפסול לה מיתתה בשריפה כמו שבארנו ונפסלה מלאכול בתרומה כזר גמור ומ"מ אם אכלה ממנה בשוגג משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש שלא נחשבה כזרה גמורה לענין חומש ובתלמוד המערב שבמסכת תרומות אמרו שאם היא חללה ר"ל בת גרושה או בת חלוצה זרה גמורה היא ומשלמת קרן וחומש:

    כבר בארנו שבת כהן בעלת מום או בת כהן בעל מום לא הופקעה מן השריפה ומ"מ יראה שחללה יצאה לה מכלל בת כהן אע"פ שהיא בת כהן שמכיון שהיא בת גרושה וחלוצה ונולדה בפסול כהונה אין לה דין כהונה כלל ויראה מכאן שכהן בעל מום אע"פ שפסול לעבודה מוזהר הוא על טומאת מת וכן כתבוה בהדיא גדולי הרבנים וכן יראה מדברי גדולי המחברים שלא הוציאו מדין טומאה אלא בנות אהרן וחללים ובשם תוספתא שמענו בהפך ולא יראה כן והוא שהביאוה בכאן מוהיו קודש בהויתן יהו:

    Meiri on Sanhedrin 51a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא היא בשריפה ואין בועלה בשריפה היא בשריפה ואין זוממיה בשריפה ר"א כו' כצ"ל:

    שם איצטריך סד"א קרא לאפוקי מדרבא מדגלי רחמנא בבת כהן כו' ואין להקשות דהשתא נמי דמרבינן מהיא מחללת דכל אדם אמור דאימא דאתא אביה בבת כהן לאפוקי מדרבא דאביה בבת כהן חייב שריפה ולא אביה בבת ישראל דא"כ אביה בבת כהן אינו חוזר לגופיה אלא למעט אביה בבת ישראל וק"ל:

    בפירש"י בד"ה פסלה עולמית כו' מלא יחלל שני חלולין במשמע שמחלל אותה ואת הולד עכ"ל וכתב מהרש"ל תימה גדולה הלא בברייתא בהדיא בפרק י' יוחסין וז"ל אין לי אלא זרעו היא מנין ת"ל לא יחלל מי שהיה כשר ונתחלל וכפי' רש"י שם לפי שבזרע אין שייך חילול לפי שמעיקרא נפסל כו' עכ"ל כפי הבנתו בפי' רש"י דאין במשמעות דלא יחלל אלא חילולה שהיה כשר ונתחללה א"כ חילול הזרע שיתחלל מעיקרא מהיכא קא אתיא ועוד דהא בקרא זרעו כתיב וע"כ נראה דודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו דזרעו כתיב אלא דא"כ הל"ל לא יחל ומדכתיב לא יחלל שני חילולין במשמע שהוסיף לך הכתוב חילול אחר מי שהיה כשר ונתחלל דזה החילול אינו שייך בזרע כ"א בה וסמך התלמוד עצמו בזה דכה"ג דרשינן לקמן בפרק הנשרפים גבי אל תחלל בתך גו' א"כ לימא קרא אל תחל מאי אל תחלל כו' וכן במסכת זבחים בפ' ב"ש ולא יחללנו וגו' בב' חילולין הכתוב מדבר ופי' רש"י מדלא כתיב ולא יחל וזה נראה לי ברור לקיים וליישב פי' רש"י הכא ופרק י' יוחסין ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 51a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 51, Amud Aleph, about 450 words in 30 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 30 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “אין לי אלא שניסת לכהן. ניסת ללוי…”

    2. Segment 213 words

      Opens “(ויקרא כא, ט) ״היא״ בשריפה, ואין בועלה…”

    3. Segment 39 words

      Opens “רבי אליעזר אומר: את אביה בשריפה, ואת…”

      Named: רבי אליעזר.

    4. Segment 411 words

      Opens “אמר מר: יכול אפילו חיללה שבת? חיללה…”

    5. Segment 524 words

      Opens “אמר רבא: הא מני? ר"ש היא, דאמר…”

      Named: רבי בהו, רבא.

    6. Segment 64 words

      Opens “מאי שנא מיניה דידיה?…”

    7. Segment 721 words

      Opens “סלקא דעתך אמינא: איהו, דאשתריא ליה שבת…”

    8. Segment 86 words

      Opens “יכול אפילו פנויה? הא ״לזנות״ כתיב!…”

    9. Segment 911 words

      Opens “כדר"א דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא…”

    10. Segment 1022 words

      Opens “או אינו אומר ״אביה״ אלא להוציא את…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר…”

      Named: רב יצחק בר אבודימי, רבא.

    12. Segment 123 words

      Opens “אתיא ״זמה״ ״זמה״.…”

    13. Segment 1313 words

      Opens “איצטריך, סד"א קרא לאפוקי מדרבא, מדגלי רחמנא…”

      Named: רבא.

    14. Segment 1426 words

      Opens “בת כהן אין לי אלא שניסת לכהן.…”

    15. Segment 1513 words

      Opens “משום דאינסבא להו להני, לאו בת כהן…”

    16. Segment 1622 words

      Opens “סד"א (ויקרא כא, ט) כי ״תחל לזנות״…”

    17. Segment 1716 words

      Opens “דאמר מר: (ויקרא כב, יב) ״ובת כהן…”

    18. Segment 1817 words

      Opens “ללוי וישראל נמי, (ויקרא כב, יג) ״ושבה…”

    19. Segment 195 words

      Opens “אימא: לא תידון בשריפה. קמ"ל…”

    20. Segment 2018 words

      Opens “ודלא כר"מ דתניא: בת כהן שניסת לישראל…”

    21. Segment 2112 words

      Opens “ניסת לאחד מן הפסולין משלמת קרן וחומש,…”

    22. Segment 2210 words

      Opens “וחכמים אומרים: זו וזו משלמות קרן ולא…”

    23. Segment 2313 words

      Opens “ר"א אומר: את אביה בשריפה, ואת חמיה…”

    24. Segment 2419 words

      Opens “אילימא: את אביה מאביה, ואת חמיה מחמיה,…”

    25. Segment 259 words

      Opens “אלא, את אביה ברשות אביה, ואת חמיה…”

    26. Segment 2618 words

      Opens “כמאן? אי כרבנן, האמרי: נשואה יצאת לשריפה…”

      Named: רבי שמעון.

    27. Segment 2713 words

      Opens “ואי כרבי ישמעאל, האמר: ארוסה יצאת לשריפה,…”

      Named: רבי ישמעאל.

    28. Segment 2835 words

      Opens “שלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא:…”

      Named: רבי יוסי ברבי חנינא.

    29. Segment 2920 words

      Opens “כל שהיא למעלה ממיתת אביה, ומאי ניהו?…”

    30. Segment 3012 words

      Opens “מתקיף לה ר' ירמיה: מידי ״למעלה״ ״למטה״…”

      Named: רבי ירמיה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 51a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026