Talmud Builders

    Sanhedrin 54b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 54b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1We have learned the punishment for homosexual intercourse, but from where is the prohibition derived? The verse states: “And you shall not lie with a male as with a woman; it is an abomination” (Leviticus 18:22).

    2We have learned from here the prohibition for the one who engages in homosexual intercourse actively. From where do we derive the prohibition for one who engages in homosexual intercourse passively? The verse states: “There shall not be a sodomite [ kadesh ] among the children of Israel” (Deuteronomy 23:18). And another verse, cited to clarify the meaning of the term kadesh , states: “And there were also sodomites [ kadesh ] in the land, they did according to all the abominations of the nations which the Lord drove out before the children of Israel” (I Kings 14:24). This is the statement of Rabbi Yishmael.

    3Rabbi Akiva says: It is not necessary to derive this halakha from the verse: “There shall not be a sodomite.” Rather, it says: “And you shall not lie [ tishkav ] with a male as with a woman.” Read into the verse: You shall not enable your being lain with [ tishakhev ] by a male.

    4§ The Gemara asks: From where do we derive that one who engages in intercourse with an animal is liable to receive capital punishment? It is as the Sages taught: “And if a man lies with an animal, he shall be put to death, and you shall kill the animal” (Leviticus 20:15). The word “man” excludes a minor boy. The phrase “lies with an animal” is referring to any animal, whether old or young.

    5The phrase “shall be put to death” refers to execution by stoning. Do you say that they are executed by stoning, or is it rather by one of all the other types of death penalty that are stated in the Torah? It is stated here: “You shall kill,” and it is stated there, with regard to an inciter: “But you shall kill him…and you shall stone him with stones and he shall die” (Deuteronomy 13:10–11). Just as there the verse states that an inciter is executed by stoning, so too here, one who engages in bestiality is executed by stoning.

    6We have learned the punishment for one who engages in bestiality actively, but from where do we derive the punishment for one who engages in bestiality passively? The verse states: “Whoever lies with an animal shall be put to death” (Exodus 22:18). If this verse is not needed for the matter of the one who actively lies with an animal, i.e., a male who sexually penetrates an animal, apply it to the matter of the one who causes an animal to lie with him, by being penetrated by the animal, i.e., any type of intercourse with an animal is punishable by death.

    7We have therefore learned the punishment for both one who engages in bestiality actively and one who engages in bestiality passively, but from where is the prohibition derived? The verse states: “And you shall not lie with any animal to defile yourself with it” (Leviticus 18:23).

    8We have learned the prohibition for one who engages in bestiality actively. From where do we derive the prohibition for one who engages in bestiality passively? The verse states: “There shall not be a kadesh among the children of Israel,” and another verse states: “And there were also kadesh in the land,” which shows that anyone who engages in intercourse in a way that is like the abominations of the nations is called a kadesh . This is the statement of Rabbi Yishmael.

    9Rabbi Akiva says: It is not necessary to derive the halakha prohibiting passively engaging in bestiality from this verse. Rather, it says: “You shall not lie [ shekhovtekha ],” which can be read as follows: You shall not enable your being lain with [ shekhivatkha ].

    10The Gemara discusses cases to which these halakhic expositions are relevant: What is the halakha of one who unwittingly engages in intercourse with a male, and unwittingly causes a male to engage in intercourse with him, within one lapse of awareness, i.e., without realizing in the interim that these behaviors are forbidden? Is he considered to have transgressed two separate prohibitions and therefore liable to bring two sin-offerings, or is he considered to have transgressed one prohibition twice and liable to bring only one sin-offering?

    11Rabbi Abbahu says: According to the statement of Rabbi Yishmael, he is liable for transgressing two different prohibitions: One is derived from the verse: “You shall not lie,” and the other one is derived from the verse: “There shall not be a sodomite,” which includes one who engages in homosexual intercourse passively. But according to the statement of Rabbi Akiva, he is liable for only one prohibition, as the prohibitions of “you shall not lie [ tishkav ]” and you shall not enable your being lain with [ tishakhev ] are one statement in the verse.

    12Similarly, with regard to one who unwittingly engages in intercourse with an animal, and then unwittingly causes an animal to engage in intercourse with him within one lapse of awareness, Rabbi Abbahu says: According to the statement of Rabbi Yishmael he is liable for transgressing two different prohibitions. One is derived from the verse: “You shall not lie,” and the other one is derived from the verse: “There shall not be a sodomite.” But according to the statement of Rabbi Akiva he is liable for only one prohibition, as the prohibitions of “you shall not lie [ shekhovtekha ]” and you shall not enable your being lain with [ shekhivatkha ] are one statement in the verse.

    13Abaye says: Even according to the statement of Rabbi Yishmael he is liable for only one prohibition, as when it is written: “There shall not be a sodomite,” it is written only with regard to intercourse with men, but not with regard to bestiality.

    14The Gemara asks: But according to Abaye, from where does Rabbi Yishmael derive the prohibition for one who engages in bestiality passively? The Gemara answers: He derives it from the verse: “Whoever lies with an animal shall be put to death.” If this verse is not needed for the matter of the one who actively lies with the animal, apply it to the matter of the one who causes the animal to lie with him.

    15And it is derived from the fact that the Merciful One expresses the halakha of one who engages in bestiality passively using the term for one who engages in bestiality actively: Just as with regard to one who engages in bestiality actively the Torah both punishes for this action and prohibits it, so too, with regard to one who engages in bestiality passively, the Torah both punishes for this action and prohibits it.

    16With regard to the case of one who was unwittingly sodomized by a male and then unwittingly was one with whom an animal copulated within one lapse of awareness, Rabbi Abbahu says that according to the statement of Rabbi Akiva he is liable for transgressing two prohibitions. One is derived from the verse: “You shall not lie with a male,” and the other one is derived from the verse: “You shall not lie with any animal.” According to the statement of Rabbi Yishmael he is liable for transgressing only one prohibition, as both this prohibition and that prohibition are derived from the verse: “There shall not be a sodomite.”

    17Abaye says: Even according to the statement of Rabbi Yishmael he is liable for transgressing two prohibitions, as it is written: “Whoever lies with an animal shall be put to death.” If the verse is not needed for the matter of one who engages in bestiality actively, as this prohibition is stated explicitly in the verse: “And you shall not lie with any animal” (Leviticus 18:23), apply it to the matter of one who engages in bestiality passively. And it is derived from the fact that the Merciful One expresses the halakha of one who engages in bestiality passively using the term for one who engages in bestiality actively: Just as with regard to one who engages in bestiality actively the Torah both punishes for this act and prohibits it, so too, with regard to one who engages in bestiality passively, the Torah both punishes for this act and prohibits it.

    18But with regard to one who unwittingly engages in intercourse with a male, and then unwittingly causes a male to engage in intercourse with him, and who unwittingly engages in intercourse with an animal, and then unwittingly causes an animal to engage in intercourse with him, performing all of these actions in one lapse of awareness, in this case, both according to Rabbi Abbahu and according to Abaye, the halakha according to the opinion of Rabbi Yishmael is that he is liable for transgressing three prohibitions; the ones mentioned above and the prohibition of: “There shall not be a sodomite,” whereas according to the opinion of Rabbi Akiva he is liable for transgressing only two prohibitions.

    19§ The Sages taught: With regard to intercourse with a male, the Torah does not deem a younger boy to be like an older boy; but with regard to intercourse with an animal, the Torah does deem a young animal to be like an old animal.

    20The Gemara asks: What does it mean that the Torah does not deem a younger boy to be like an older boy? Rav says: It means that the Torah does not deem the intercourse of one who is less than nine years old to be like the intercourse of one who is at least nine years old, as for a male’s act of intercourse to have the legal status of full-fledged intercourse the minimum age is nine years. And Shmuel says: The Torah does not deem the intercourse of a child who is less than three years old to be like that of one who is three years old.

    21The Gemara asks: With regard to what principle do Rav and Shmuel disagree? The Gemara answers: Rav holds that any halakha that applies to one who engages in intercourse actively applies to one who engages in intercourse passively, and any halakha that does not apply to one who engages in intercourse actively does not apply to one who engages in intercourse passively. Therefore, just as one who engages in intercourse actively is not liable if he is less than nine years old, as the intercourse of such a child does not have the halakhic status of intercourse, so too, if a child who is less than nine years old engages in homosexual intercourse passively, the one who engages in intercourse with him is not liable.

    22And Shmuel holds: It is written: “And you shall not lie with a male as with a woman,” indicating that the halakha of a male who engages in intercourse passively is like that of a woman; just as the intercourse of a woman has the halakhic status of intercourse from when she is three years old, the same is true with regard to a male who engages in intercourse passively. Consequently, in Shmuel’s opinion, one who engages in intercourse with a male who is older than three is liable.

    23It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav: One who engages in homosexual intercourse with a male aged nine years and one day,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    וגם קדש היה בארץמה קדש האמור כאן יש בו תועבה אף בלא יהיה קדש יש בו תועבה והדר גמרינן תועבה האמור בלא יהיה קדש מתועבה האמור במשכב זכור דכתיב אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם דמיהם בם מה תועבה האמור שם אף נשכב במשמע:

    וגם קדש היה בארץלשון זנות דכתיב כתועבות הגוים ומשכב זכור תועבה היא:

    לא תשכבקרי ביה נמי לא תשכב:

    ונאמר להלן במסיתדכתיב וסקלתו באבנים:

    לנשכב מנייןזכר שנרבע לבהמה:

    אזהרה מנייןבשוכב בהדיא כתיב ובכל בהמה לא תתן שכבתך אבל נשכב בזכר לא כתיב:

    כתועבות הגויםהאי נמי מתועבותיהם הוא דכתיב בפרשת עריות (ויקרא י״ח:כ״ז) כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ:

    הבא על הזכור והביא זכר עליובהעלם אחת:

    חייב שתיםדשני לאוין הם דמתרי קראי אתו לפיכך חלוק חטאות ביניהם והביא זכר עליו גרסינן ולא גרסינן זכור דלא מקרי זכור אלא נקב המשכב:

    לדברי ר' עקיבא אינו חייב אלא אחתדכיון דמחד קרא נפקי אין חלוק חטאות ביניהם:

    דכי כתיב לא יהיה קדשבזנות דגברי כתיב אבל לבהמה אין זנות כדילפינן ביבמות (דף נט:) מאתנן זונה ומחיר כלב ולא שייך בה לשון קדשות והאי דתניוה תנא לעיל לא יהיה קדש לרווחא דמילתא אבל עיקר אזהרה לאו מהתם:

    אלא מנא לן נפקא ליה מכל שוכבדאפיקתיה לעונש לנשכב בלשון שוכב לילפיה משוכב לאזהרה הלכך אזהרה לשוכב ונשכב מלאו דלא תתן שכבתך הוא חד במשמעותיה וחד מדאיתקש לחבריה וכיון דחד לאו לתרוייהו אין חלוק חטאות ביניהם:

    אביי אמר אף לדברי ר' ישמעאל חייב שתיםדכי כתיב לא יהיה קדש בגברי הוא דכתיב כדאמרן לעיל ונרבע לבהמה לאו מיניה יליף אלא מדאפקיה בלשון שוכב ואיכא לאו דלא תתן שכבתך:

    בין לרבי אבהו בין לאביי לר' ישמעאל חייב שלשלרבי אבהו בא על הזכור מלא תשכב הביא זכר עליו מלא יהיה קדש בא על הבהמה מלא תתן שכבתך אבל משום נרבע לבהמה לא מחייב בהדיא הביא זכר עליו דמחד קרא נפקי ולאביי בא על הזכור והביאו עליו תרי נינהו ואת זכר לא תשכב ולא יהיה קדש בא על הבהמה והביאה עליו מלא תתן שכבתך אבל משום נרבע לבהמה לא מחייב דכיון דחזינן נרבע מהאי קרא וכל שוכב עם בהמה מדאפקיה רחמנא בלשון שוכב לא מחייב אלא אחת כיון שאינן חלוקין בלאוין:

    זכור לא עשה בו קטן כגדולבנשכב מיירי והכי קאמר ליחייב שוכבו כדאמרינן לעיל אשר ישכב את זכר בין גדול בין קטן ואשמעינן הכא דלאו בכל קטנים קאמר אלא דלא בעינן בני עונשין לחייב שוכבו אבל גדול קצת בעינן ולקמן פריך מאי היא:

    בהמה עשה בה גדולה כקטנהלחייב את הרובעה:

    מאי לא עשו בו קטן כגדולאיזהו קטן פטור שוכבו ואיזהו דקרית ליה גדול לחייב שוכבו דהא פשיטא לן דלאו גדול ממש ובר עונשין בעי דהא את זכר כתיב בין גדול בין קטן:

    לא עשו בו ביאת פחות מבן תשע וכו'אם בא על פחות מבן תשע פטור ולקמן מפרש טעמא:

    רב סברהואיל ואזהרת נשכב משוכב אתא כדר' עקיבא כל דליתיה בשוכב ליתיה בנשכב ושוכב פחות מבן תשע הבא על הזכור גדול ובר עונשין אינו מחייבו מיתה דהא לאו ביאה היא כדאמרינן במסכת נדה (דף מה.) ולקמן מייתי לה בשמעתין בן ט' שנים ויום אחד הבא על יבמתו וכו' הלכך נשכב פחות מבן ט' נמי אינו מחייב את שוכבו:

    ושמואל סבר משכבי אשה כתיבבזכר ואשה בת ג' שנים ראויה לביאה ומחייב שוכבה מיתה וזכר נשכב נמי ל"ש:

    תניא נמי הכי וכו'בן תשע שנים ויום אחד הוי זכור הא פחות מכן לא הוי זכור ובנשכב קאמר דאילו בשוכב לא קאמר זכור ועוד אי בשוכב קאמר ולחייב את הנשכב גדול קאמר מאי שנא זכור דנקט כל עריות נמי לא ניחייבו על ידי ביאת קטן פחות מבן תשע:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 54 עמוד ב

    1עונש שמענו, אזהרה מניין? ת"ל (ויקרא יח, כב) ״ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא״.

    2למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מניין? ת"ל (דברים כג, יח) ״לא יהיה קדש מבני ישראל״. ואומר: (מלכים א יד, כד) ״וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבות הגוים אשר הוריש וגו'״. דברי רבי ישמעאל.

    3רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״ואת זכר לא תשכב משכבי אשה״. קרי ביה ״לא תשכב״.

    4בהמה מנא לן? דתנו רבנן: (ויקרא כ, טו) ״איש״ פרט לקטן, ״אשר יתן שכבתו בבהמה״ בין גדולה בין קטנה.

    5״מות יומת״ בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה? נאמר כאן ״תהרגו״, ונאמר להלן (דברים יג, י) ״כי הרג תהרגנו״. מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה.

    6למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנלן? ת"ל (שמות כב, יח) ״כל שוכב: עם בהמה מות יומת״. אם אינו ענין לשוכב, תניהו ענין לנשכב.

    7למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב אזהרה מניין ת"ל (ויקרא יח, כג) ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה׃

    8למדנו אזהרה לשוכב לנשכב מניין ת"ל (דברים כג, יח) לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר (מלכים א יד, כד) וגם קדש היה בארץ וגו' דברי רבי ישמעאל׃

    9רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך׃

    10הבא על הזכור והביא עליו זכר׃

    11אמר ר' אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא יהיה קדש לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחת לא תשכב לא תשכב חדא היא׃

    12הבא על הבהמה והביא בהמה עליו אמר רבי אבהו לדברי ר' ישמעאל חייב שתים חדא מלא תתן שכבתך וחדא מלא יהיה קדש לדברי רבי עקיבא אינו חייב אלא אחת שכבתך ושכיבתך חדא היא׃

    13אביי אמר אפי' לדברי רבי ישמעאל נמי אינו חייב אלא אחת דכי כתיב ״לא יהיה קדש בגברי כתיב״׃

    14אלא לרבי ישמעאל אזהרה לנשכב מנא ליה נפקא ליה (שמות כב, יח) מכל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב׃

    15ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר׃

    16הנרבע לזכר והנרבע לבהמה אמר רבי אבהו לדברי רבי עקיבא חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא תתן שכבתך לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת אידי ואידי לא יהיה קדש הוא׃

    17אביי אמר אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי חייב שתים דכתיב ״כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תניהו ענין לנשכב ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר״׃

    18אבל הבא על הזכור והביא זכר עליו הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בין לר' אבהו בין לאביי לרבי ישמעאל חייב שלש לרבי עקיבא חייב שתים׃

    Baraita

    19תנו רבנן זכור לא עשו בו קטן כגדול בהמה עשו בה קטנה כגדולה׃

    20מאי לא עשו בו קטן כגדול אמר רב לא עשו ביאת פחות מבן תשע שנים כבן תשע שנים ושמואל אמר לא עשו ביאת פחות מבן שלש שנים כבן שלש שנים׃

    21במאי קמיפלגי רב סבר כל דאיתיה בשוכב איתיה בנשכב וכל דליתיה בשוכב ליתיה בנשכב׃

    22ושמואל סבר משכבי אשה כתיב׃

    Baraita

    23תניא כוותיה דרב זכר בן תשע שנים ויום אחד׃

    Tosafot

    עונש שמענו אזהרה מנייןומהך ג"ש דדמיהם בם לא משמע ליה לאפוקי מה להלן ענש והזהיר:

    עשו כתועבות הגויםגבי זכור ניחא דיליף שפיר משום דכתיב בהו תועבה בגופיה אבל בבהמה לא כתיב תועבה בגופיה ואי כפ"ה דכתיב בפרשת עריות כי את כל התועבות אם כן כל עריות נמי ליחייב שתים משום לא יהיה קדש ומשום לאו דגופייהו ויש לפרש משום דבתר זכור כתיב וכל בהמה וי"ו מוסיף על ענין ראשון וכאילו כתיב תועבה בגופייהו:

    הבא על הזכור והביא זכר עליואע"ג דבריש כריתות (דף ב:) בעי קרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו הכא חייב לר' ישמעאל ב' כיון שהן ב' ביאות אע"ג דליכא קרא לחלק אי נמי סוגיא דהכא כרבי אלעזר דאמר התם (דף ג.) כ"מ שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחת חלוק חטאות בינייהו דלאוין מחלקין:

    ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכבלר' אבהו הא דאפקיה לנשכב בלשון שוכב איצטריך לכדדרשינן בפרק קמא (דף טו.) דהוא ובהמתו בכ"ג:

    הנרבע לזכר ונרבע לבהמהאף על גב דגופות מוחלקים לא מחייב רבי ישמעאל אלא אחת וגבי ה' נשים נדות דפרק אמרו לו (כריתות דף טו.) וה' שפחות חרופות דפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט.) דמחייב על כל אחת ואחת משום דדרשינן (שם) ואשה לחלק על כל אשה ואשה והיא שפחה לחייב על כל שפחה ושפחה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    תשכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לא יהיה קדש מבני ישראל וכתיב וגם קדש היה בארץ עשו ככל תועבות הגוים וגו'. דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא אומר אינו צריך לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך. הבא על הזכר והביא זכר עליו לדברי רבי ישמעאל דמפיק לחיובי דנשכב מלא יהיה קדש חייב שתים לר' עקיבא דמפיק לתרווייהו לשוכב ולנשכב מלאו אחד לא תשכב אינו חייב אלא אחד וכדין הזה הבא על הבהמה והביא בהמה עליו:

    ת"ר זכור לא עשה בו קטן כגדול כו' אמר רב לא עשו ביאת פחות מבן ט' שנים כבן ט' מאי טעמא כיון דאם ישכב פחות מבן ט' עם אחת מן העריות אין ממיתין על ידו כדתנן בנדה פ"ה בן ט' שנים ויום א' שבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה מתות על ידו והוא פטור. ודייקינן מינה דווקא בן ט' שנים ויום אחד אבל פחות מיכן לא וכיון שהוא אין לו ביאה כך אין חייבין עליו בשוכב עם זכר. אבל בן ט' שנים ויום א' כיון שיש לו שכיבה ממיתין על ידו כך אם ישכבו עמו מתין השוכבין עמו והוא פטור ושמואל אמר לא עשו ביאת פחות מבן ג' כבן ג' מאי טעמא משכבי אשה כתיב. תניא כוותיה דרב הבא על הזכור בן ט' שנים ויום א':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 54b

    Sanhedrin 54b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 488 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    וגם קדש היה בארץ מה קדש האמור כאן יש בו תועבה אף בלא יהיה קדש יש בו תועבה והדר גמרינן תועבה האמור בלא יהיה קדש מתועבה האמור במשכב זכור דכתיב אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם דמיהם בם מה תועבה האמור שם אף נשכב במשמע:

    וגם קדש היה בארץ לשון זנות דכתיב כתועבות הגוים ומשכב זכור תועבה היא:

    לא תשכב קרי ביה נמי לא תשכב:

    ונאמר להלן במסית דכתיב וסקלתו באבנים:

    לנשכב מניין זכר שנרבע לבהמה:

    אזהרה מניין בשוכב בהדיא כתיב ובכל בהמה לא תתן שכבתך אבל נשכב בזכר לא כתיב:

    כתועבות הגוים האי נמי מתועבותיהם הוא דכתיב בפרשת עריות (ויקרא י״ח:כ״ז) כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ:

    הבא על הזכור והביא זכר עליו בהעלם אחת:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    עונש שמענו אזהרה מניין ומהך ג"ש דדמיהם בם לא משמע ליה לאפוקי מה להלן ענש והזהיר:

    עשו כתועבות הגוים גבי זכור ניחא דיליף שפיר משום דכתיב בהו תועבה בגופיה אבל בבהמה לא כתיב תועבה בגופיה ואי כפ"ה דכתיב בפרשת עריות כי את כל התועבות אם כן כל עריות נמי ליחייב שתים משום לא יהיה קדש ומשום לאו דגופייהו ויש לפרש משום דבתר זכור כתיב וכל בהמה וי"ו מוסיף על ענין ראשון וכאילו כתיב תועבה בגופייהו:

    הבא על הזכור והביא זכר עליו אע"ג דבריש כריתות (דף ב:) בעי קרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו הכא חייב לר' ישמעאל ב' כיון שהן ב' ביאות אע"ג דליכא קרא לחלק אי נמי סוגיא דהכא כרבי אלעזר דאמר התם (דף ג.) כ"מ שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחת חלוק חטאות בינייהו דלאוין מחלקין:

    ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב לר' אבהו הא דאפקיה לנשכב בלשון שוכב איצטריך לכדדרשינן בפרק קמא (דף טו.) דהוא ובהמתו בכ"ג:

    הנרבע לזכר ונרבע לבהמה אף על גב דגופות מוחלקים לא מחייב רבי ישמעאל אלא אחת וגבי ה' נשים נדות דפרק אמרו לו (כריתות דף טו.) וה' שפחות חרופות דפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט.) דמחייב על כל אחת ואחת משום דדרשינן (שם) ואשה לחלק על כל אשה ואשה והיא שפחה לחייב על כל שפחה ושפחה:

    Tosafot on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    תשכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לא יהיה קדש מבני ישראל וכתיב וגם קדש היה בארץ עשו ככל תועבות הגוים וגו'. דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא אומר אינו צריך לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך. הבא על הזכר והביא זכר עליו לדברי רבי ישמעאל דמפיק לחיובי דנשכב מלא יהיה קדש חייב שתים לר' עקיבא דמפיק לתרווייהו לשוכב ולנשכב מלאו אחד לא תשכב אינו חייב אלא אחד וכדין הזה הבא על הבהמה והביא בהמה עליו:

    ת"ר זכור לא עשה בו קטן כגדול כו' אמר רב לא עשו ביאת פחות מבן ט' שנים כבן ט' מאי טעמא כיון דאם ישכב פחות מבן ט' עם אחת מן העריות אין ממיתין על ידו כדתנן בנדה פ"ה בן ט' שנים ויום א' שבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה מתות על ידו והוא פטור. ודייקינן מינה דווקא בן ט' שנים ויום אחד אבל פחות מיכן לא וכיון שהוא אין לו ביאה כך אין חייבין עליו בשוכב עם זכר. אבל בן ט' שנים ויום א' כיון שיש לו שכיבה ממיתין על ידו כך אם ישכבו עמו מתין השוכבין עמו והוא פטור ושמואל אמר לא עשו ביאת פחות מבן ג' כבן ג' מאי טעמא משכבי אשה כתיב. תניא כוותיה דרב הבא על הזכור בן ט' שנים ויום א':

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    הרובע את הבהמה אין אצל הבהמה שום חלוק בין גדולה לקטנה אלא בת יום אחד כבת מאה לחטא ומ"מ הזכר הרובעה או הנקבה הנרבעת מן הבהמה יש בהן חלוק אף להריגת הבהמה וכיצד הוא הדין גדול הרובע את הבהמה או גדולה הנרבעת מן הבהמה שניהם נסקלין ר"ל הבהמה והרובע או הנרבע הן שתהא הבהמה רבת שנים הן אף ביום לידתה ואחד הבהמה ואחד חיה ועוף בכללן קטן שרבע את הבהמה או הביאה עליו אם הוא בן תשע שנים ויום אחד היא נסקלת על ידו והוא פטור ואם הוא פחות מכן אף הבהמה אינה נסקלת וכן קטנה שהביאה בהמה על עצמה אם היא מבת שלש שנים ויום אחד ולמעלה היא פטורה והבהמה נסקלת על ידה ואם מכאן ולמטה אף הבהמה אינה נסקלת:

    Meiri on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא נאמר כאן תהרוגו ונאמר להלן כי הרוג תהרגנו מה להלן בסקילה כו' בסמ"ג לאוין צ"ה מייתי עוד קרא ואומר והרגת את האשה מות יומתו דמיהם בם כו' ע"ש ומהרא"ש בביאוריו האריך בזה דאיצטריך לאתויי תרווייהו קראי אבל בכל נוסחי תלמוד שלנו לא מייתי רק קרא דכתיב במסית כי הרוג תהרגנו ונראה דלא מייתי הג"ש מקרא דסמיך ליה והרגת את האשה וגו' כדמייתי בסמ"ג משום דאיהו גופיה מג"ש דדמיהם בם יליף עונש סקילה וניחא ליה לאתויי הג"ש ממסית דביה מפורש עונש סקילה וק"ל:

    שם אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב כו' כתב עוד בסמ"ג שם ויש להסתפק למה לא נלמד עונש לנשכב מלשון שכבתו הנשמע גם שכיבתו עכ"ל ור"ל ר"ע דיליף הכי באזהרה קרי ביה לא תתן שכיבתך ה"ל ללמד כן בעונש אשר יתן שכיבתו נראה דלאו קושיא היא דודאי לבתר דגלי העונש לשניהם לשוכב ולנשכב כגון לעיל בזכר דכתי' שניהם דמיהם בם וגו' והתורה לא תענש אא"כ הזהיר ע"כ אית לן לאפוקי אזהרת שוכב ממשמעות' נמי לאזהרת נשכב וקרי ביה לא תושכב אבל בבהמה אי לא הוה כתיב העונש לנשכב בהדיא מהיכא תיתי לן להוציא המקראות מן המשמעות בין שכבתו דעונש ובין שכבתך דאזהרה לעונש ולאזהרה לנשכב אבל לבתר דיליף העונש לנשכב מכל שוכב גו' באא"ע כו' מפקינן גם אזהרה ממשמעות וקרי ביה שכיבתך דודאי התורה לא תענש אא"כ הזהיר וק"ל:

    בפירש"י בד"ה (מה) [וגם] קדש כו' והדר גמרינן תועבה האמור בלא יהיה קדש מתועבה כו' מה תועבה האמור שם אף נשכב במשמע עכ"ל והא דלא יליף בפשיטות תועבה האמור באזהרה מתועבה האמור בעונש מה תועבה האמור שם אף נשכב במשמע אף התועבה הנאמר באזהרה אף נשכב במשמע משום דא"כ לר' ישמעאל נמי לא היה חייב אלא אחד בבא על הזכר והביא זכר עליו כיון דתרוייהו מלא תשכב נפקי וק"ל:

    תוס' בד"ה עשו כתועבות כו' א"כ כל עריות נמי ליחייב שתים משום לא יהיה קדש כו' עכ"ל ויש לדקדק ומאי קושיא מכל עריות לפירש"י הא איכא בריש כריתות מאן דבעי קרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו ולא ס"ל כר' אליעזר דאמר דלאוין מחלקין כמ"ש התוספות גופייהו לקמן לחד תירוצא דבבא על הזכר והביא הזכר עליו לא מחייב ב' אלא משום דהוי ב' מיני ביאות וא"כ ואימא לפירש"י נמי לכך לא ליחייב ב' בכל עריות דלא אמרינן הלאוין מחלקין בגוף אחד ובחד ביאה ויש ליישב דלאו דוקא בכל העריות אלא בכה"ג בעריות דאיכא ב' מיני ביאות כגון בבא על אביו והביא אביו עליו או בבא על אחי אביו והביא אחי אביו עליו דליחייב ב' חוץ מלאו דזכר משום לאו דלא יהיה קדש ומשום לאו דגופייהו ודו"ק:

    בא"ד ויש לפרש משום דבתר זכר כתיב וכל בהמה כו' וכאילו כתיב תועבה בגופייהו עכ"ל ויש לדקדק דאכתי מיהת תיקשי להו משוכב דזכר דכתיב תועבה בגופיה ליחייב ב' משום לא יהיה קדש ומשום לאו דגופיה ומתוך הסוגיא משמע דלא מחייב משום לא יהיה קדש בשוכב מדלא קאמר תלמודא הבא על הזכר לחוד לרבי ישמעאל חייב ב' ולרבי עקיבא חייב א' ולמאן דלית ליה כרבי אליעזר דהלאוין מחלקין ניחא אבל לחד תירוצא שכתבו התוספות לקמן דהסוגיא אזלא כר"א דהלאוין מחלקין קשה ויש ליישב ודו"ק:

    בד"ה הבא על הזכר והביא כו' אע"ג דבריש כריתות בעי קרא לחלק כו' עכ"ל ולעיל בבא על אביו ועל אחי אביו דמחייב תרתי לא קשיא להו דהתם שני שמות הויין לאו דזכר ולאו דערות אביך ואחי אביך ולכ"ע לקי תרתי על ב' לאוין דב' שמות אף על גב דהוי חדא ביאה דמה"ט לכ"ע בעי מיעוטא דאמך היא למעט אשת אב וכן אביך היא אתי למעט א"א לר"י ולרבנן מחייב תרתי דלית להו מיעוטא ומחייב על ב' לאוין בב' שמות אבל אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו לא מקרי שמות מחולקין כיון דגוף א' הוא וכולן מין אחוה הוא וק"ל:

    בד"ה ואפקיה רחמנא כו' לרבי אבהו הא דאפקיה לנשכב בלשון שוכב איצטריך לכדדרשינן בפ"ק כו' עכ"ל עונש לנשכב דיליף באא"ע מכל שוכב גו' אינו מפורש שהוא סקילה ואיכא למימר נמי לרבי אבהו מדאפקיה לנשכב בלשון שוכב וכ"כ הסמ"ג אלא שהתוספות ניחא להו לאתויי מילתא דקאמר התלמוד בפרק קמא בהדיא דהוא ובהמה בכ"ג ועיין בזה מש"כ בפרק קמא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה הנרבע וכו' דדרשינן ואשה עיין שער המלך פרק י"ז הלכה י"א מהלכות איסורי ביאה:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 54b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 54, Amud Bet, about 488 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 116 words

      Opens “עונש שמענו, אזהרה מניין? ת"ל (ויקרא יח,…”

    2. Segment 234 words

      Opens “למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מניין? ת"ל…”

      Named: רבי ישמעאל.

    3. Segment 318 words

      Opens “רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא…”

      Named: רבי עקיבא.

    4. Segment 419 words

      Opens “בהמה מנא לן? דתנו רבנן: (ויקרא כ,…”

    5. Segment 531 words

      Opens “״מות יומת״ בסקילה. אתה אומר בסקילה, או…”

    6. Segment 623 words

      Opens “למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנלן? ת"ל…”

    7. Segment 719 words

      Opens “למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב אזהרה…”

    8. Segment 827 words

      Opens “למדנו אזהרה לשוכב לנשכב מניין ת"ל (דברים…”

      Named: רבי ישמעאל.

    9. Segment 914 words

      Opens “רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא…”

      Named: רבי עקיבא.

    10. Segment 106 words

      Opens “הבא על הזכור והביא עליו זכר…”

    11. Segment 1127 words

      Opens “אמר ר' אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב…”

      Named: רבי ישמעאל.

    12. Segment 1233 words

      Opens “הבא על הבהמה והביא בהמה עליו אמר…”

      Named: רבי אבהו, רבי עקיבא.

    13. Segment 1318 words

      Opens “אביי אמר אפי' לדברי רבי ישמעאל נמי…”

      Named: רבי ישמעאל, אביי.

    14. Segment 1425 words

      Opens “אלא לרבי ישמעאל אזהרה לנשכב מנא ליה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    15. Segment 1513 words

      Opens “ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב מה שוכב…”

    16. Segment 1632 words

      Opens “הנרבע לזכר והנרבע לבהמה אמר רבי אבהו…”

      Named: רבי אבהו, רבי עקיבא, רבי ישמעאל.

    17. Segment 1736 words

      Opens “אביי אמר אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי…”

      Named: רבי ישמעאל, אביי.

    18. Segment 1826 words

      Opens “אבל הבא על הזכור והביא זכר עליו…”

      Named: רבי ישמעאל, רבי עקיבא, אביי.

    19. Segment 1913 words

      Opens “תנו רבנן זכור לא עשו בו קטן…”

    20. Segment 2030 words

      Opens “מאי לא עשו בו קטן כגדול אמר…”

      Named: רב לא, שמואל.

    21. Segment 2114 words

      Opens “במאי קמיפלגי רב סבר כל דאיתיה בשוכב…”

      Named: רב סבר.

    22. Segment 225 words

      Opens “ושמואל סבר משכבי אשה כתיב…”

      Named: שמואל.

    23. Segment 239 words

      Opens “תניא כוותיה דרב זכר בן תשע שנים…”

      Named: רב זכר.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Sanhedrin 54b · Segment 2 — “…הוריש וגו'״. דברי רבי ישמעאל.

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Sanhedrin 54b · Segment 3 — “רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״ואת…

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Sanhedrin 54b · Segment 11 — “אמר ר' אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב שתים חדא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 54b · Segment 13 — “אביי אמר אפי' לדברי רבי ישמעאל נמי אינו חייב…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 54b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026