Talmud Builders

    Sanhedrin 50a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 50a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: The Rabbis hold that only the married daughter of a priest who committed adultery is singled out from all those who commit adultery, for burning, but not one who is betrothed, as a betrothed woman who committed adultery, whether or not she is the daughter of a priest, is executed by stoning. And since the Merciful One singles out a betrothed woman who is not married from all married women who commit adultery, to be executed by stoning, conclude from it that stoning is more severe than burning.

    2Stoning is considered more severe than decapitation by the sword, as it is meted out to one who blasphemes and to one who worships idols. And for what reason is the severity of these transgressions considered greater than others? As we said, it is because the transgressors undermine the fundamental tenets of Judaism.

    3The Gemara raises an objection: On the contrary; decapitation by the sword would appear to be more severe than stoning, as it is meted out to the people of an idolatrous city, who also undermine the fundamental tenets of Judaism. And for what reason is the severity of this case of an idolatrous city considered greater than others? Because the transgressors are not only executed, their property is destroyed as well.

    4The Gemara answers: In response to this objection, you should say: The severity of which transgression is greater: The severity of the transgression of the one who subverts the city, inciting them to sin, or the severity of the transgression of the subverted? You must say that the severity of the transgression of the subverter is greater. And it is taught in a baraita : The subverters of an idolatrous city are executed by stoning. Evidently, stoning is a more severe type of execution than decapitation.

    5Stoning is considered more severe than strangulation, as it is meted out to one who blasphemes and to one who worships idols. And for what reason is the severity of these transgressions considered greater? As we said, it is because the transgressors undermine the fundamental tenets of Judaism.

    6The Gemara raises an objection: On the contrary; strangulation is more severe, as it is meted out to one who wounds his father or his mother. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? Because the honor of one’s parents is compared to the honor of the Omnipresent (see Kiddushin 30b).

    7The Gemara answers: Since the Merciful One singles out the case of a betrothed Jewish woman from the category of a married Jewish woman, changing the punishment of a betrothed Jewish woman who committed adultery from strangulation to stoning, conclude from it that stoning is more severe.

    8Burning is considered more severe than decapitation by the sword, as it is meted out to a priest’s daughter who committed adultery. And for what reason is the severity of this transgression considered greater than others? Because she profanes both herself and her father.

    9The Gemara raises an objection: On the contrary; decapitation by the sword is more severe, as it is meted out to the people of an idolatrous city. And for what reason is the severity of this case considered greater? Because the transgressors are not only executed, their property is destroyed as well.

    10The Gemara answers: The severity of burning is derived by means of a verbal analogy. The term “her father” is stated with regard to stoning, in the verse: “And the men of her city shall stone her with stones and she shall die, because she has done a depraved thing in Israel, to play the harlot in the house of her father” (Deuteronomy 22:21), and the term “her father” is stated with regard to burning, in the verse: “And the daughter of a priest, when she profanes herself by playing the harlot, she profanes her father; she shall be burned with fire” (Leviticus 21:9). Therefore, just as concerning the term “her father” that is stated with regard to stoning it is established that stoning is more severe than decapitation by the sword, so too, concerning the term “her father” that is stated with regard to burning, it may be established that burning is more severe than decapitation by the sword.

    11Burning is considered more severe than strangulation, as it is meted out to a priest’s daughter who committed adultery. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? As we said, because she profanes both herself and her father.

    12The Gemara raises an objection: On the contrary; strangulation is more severe, as it is meted out to one who wounds his father or his mother. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? Because the honor of one’s parents is compared to the honor of the Omnipresent.

    13The Gemara answers: Since the Merciful One singles out the case of the married daughter of a priest from the category of a married Jewish woman, changing the punishment of the married daughter of a priest who committed adultery from strangulation to burning, conclude from it that burning is more severe than strangulation.

    14Decapitation by the sword is considered more severe than strangulation, as it is meted out to the people of an idolatrous city. And for what reason is the severity of this case considered greater? Because their property is destroyed as well.

    15The Gemara raises an objection: On the contrary; strangulation is more severe, as it is meted out to one who wounds his father or his mother. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? Because the honor of one’s parents is compared to the honor of the Omnipresent.

    16The Gemara answers: Nevertheless, the transgression of one who undermines the fundamental tenets of Judaism is more severe, as he defiles the honor of the Omnipresent Himself, so his punishment must certainly be the most severe.

    17§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says that the order of severity is burning, stoning, strangulation, and killing. The Gemara explains the basis for his opinion. Burning is considered more severe than stoning, as burning is meted out to a priest’s daughter who committed adultery. And for what reason is the severity of this transgression considered greater than the others? Because she profanes both herself and her father.

    18The Gemara raises an objection: On the contrary; stoning is more severe, as it is meted out to one who blasphemes and to one who worships idols. And for what reason is the severity of these transgressions greater? Because the transgressor undermines the fundamental tenets of Judaism.

    19The Gemara answers: Rabbi Shimon conforms to his line of reasoning, as he says that the daughter of a priest, whether she is betrothed or married, is singled out for burning. And since the Merciful One singles out the case of the betrothed daughter of a priest from the category of a betrothed Jewish woman, changing her punishment from execution by stoning to execution by burning, conclude from it that burning is more severe than stoning, as the punishment for a priest’s daughter who committed adultery must certainly be more severe than that of the daughter of a non-priest.

    20The Gemara continues to explain the order of severity according to Rabbi Shimon. Burning is considered more severe than strangulation, as it is meted out to a priest’s daughter who committed adultery. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? As we said, it is because she profanes both herself and her father.

    21The Gemara raises an objection: On the contrary; strangulation is more severe, as it is meted out to one who wounds his father or his mother. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? Because the honor of one’s parents is compared to the honor of the Omnipresent.

    22The Gemara answers: Since the Merciful One singles out the case of the married daughter of a priest who committed adultery from the category of a married Jewish woman who committed adultery, changing her punishment from execution by strangulation to execution by burning, conclude from it that burning is more severe than strangulation.

    23Burning is considered more severe than decapitation by the sword, as it is meted out to a priest’s daughter who committed adultery. And for what reason is the severity of this transgression considered greater? As we said, it is because she profanes both herself and her father.

    24The Gemara raises an objection: On the contrary; decapitation by the sword is more severe, as it is meted out to the people of an idolatrous city. And for what reason is the severity of this case considered greater? Because their property is destroyed as well.

    25The Gemara answers: In response to this objection, you should say: But the severity of which transgression is greater: The severity of the transgression of the subverter, or the severity of the transgression of the subverted?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קסברי רבנןדמתני':

    נשואהבת כהן יצאה מכלל נשואה בת ישראל מחנק לשריפה אבל ארוסה דגבי בת ישראל בסקילה לא יצאה בבת כהן מכלל ארוסה בת ישראל:

    ומדאפקיה רחמנא לארוסהבת כהן מכלל נשואה בת כהן משריפה לסקילה ש"מ סקילה חמורה דעל כרחיך ארוסה חמורה מנשואה שמחללת ומזנה בית אביה והכתוב החמיר עליה דהא נשואה בת ישראל בחנק שהיא קלה מכולן וארוסה בסקילה. לפום ריהטא דסוגיא הכי מיפרשא כדפרישית ומיהו כי דייקת בה שפיר לא אשכחת קרא לרבנן מנא להו דנשואה יצאה ולא ארוסה אלא משום דאית להו סקילה חמורה הוא דקאמרי על כרחיך לא יצאה ארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל מסקילה לשריפה להקל ויש להקשות היכי ילפינן מהכא דסקילה חמורה הא איהי לא קמה להו לרבנן אלא משום דקסברי סקילה חמורה הלכך על כרחיך האי מדאפקיה רחמנא לארוסה בת כהן בסקילה דנקט הכא לאו טעמא למילתייהו היא אלא יתובי מילתא בעלמא ועיקר טעמייהו מדניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבי' הוא ודקשיא לך אדרבה שריפה חמורה שכן ניתנה לבת כהן ומאי חומרא שכן מחללת את אביה הכי מתרצה לה כדמתרצינא לקמן גבי מכה אביו ואמו אפ"ה פושט ידו בעיקר עדיף והאי דקאמר דקסברי רבנן נשואה יצאה לשריפה כו' על כרחיך נקט ליה דלא תימא מדיצאה ארוסה בת כהן מארוסה בת ישראל מסקילה לשריפה ש"מ שריפה חמורה וה"ק לעולם סקילה חמורה דפושט ידו בעיקר עדיף וגבי בת כהן דאחשבה לשריפה לאו לגבי סקילה אחשבה אלא לגבי חנק אחשבה דנשוא' היא דיצאה ולא ארוסה והאי מדאפקיה רחמנא כו' אורך דברים הוא ונראה בעיני דלא גרסינן לה:

    כדאמרןשכן פושט ידו בעיקר:

    איזה כח מרובהכלומר אי זה עון חמור:

    מדיחי עיר הנדחת בסקילהבאלו הן הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פט:) יליף טעמא ומדמדיח בסקילה ונידחין בסייף ש"מ סקילה חמורה:

    מכה אביו ואמו בחנקדכתיב ביה (שמות כ״א:ט״ו) יומת סתמא וקיימא לן (לקמן סנהדרין דף נב:) כל מיתה האמורה בתורה סתם אינו אלא חנק:

    הוקש כבודם לכבוד המקוםנאמר כאן (שמות כ׳:י״ב) כבד את אביך ונאמר להלן (משלי ג׳:ט׳) כבד את ה' מהונך:

    על כרחיך ארוסה חמורה מנשואה שרעה לשמים ולבריות ולעצמה שפוגמת כבודה ומשפחתה ואיכא קלון טפי מנשואה שכבר נפגמה ומדאפקה רחמנא מכלל מות יומת הנואף (ויקרא כ׳:י׳) דהיינו חנק דאף ארוסה היתה בכלל אשת רעהו (שם) ואפקה בהדיא לסקילה כדכתיב (דברים כ״ב:כ״ג) כי תהיה נערה בתולה מאורסה וגו' ש"מ סקילה חמורה ואי קשיא לך למה לי להדורי בתר טעמא בכולהו דתיהוי סקילה חמורה מינייהו מכיון דאשכח סקילה חמורה משריפה ולקמן יליף שריפה חמורה מסייף ממילא ידעינן דסקילה חמורה מסייף תריץ משום דלקמן לא קיימא לן שריפה חמורה מסייף אלא מגזירה שוה מסקילה דאשכחן בה דחמיר מסייף הלכך מיבעי ליה לאהדורי אטעמא דחמורה סקילה מסייף:

    נאמר אביה בסקילהבנערה המאורסה לזנות בית אביה (דברים כ״ב:כ״א):

    ונאמר אביה בשריפהבבת כהן את אביה היא מחללת (ויקרא כ״א:ט׳):

    סקילה חמורה מסייףכדיליף טעמא לעיל ממדיחין ונידחין:

    מדאפקיה לנשואה דבת כהןסתמא כתיב ארוסה ונשואה משמע ורבנן הוא דמפקי ארוסה מההיא כלל ושבקי לה במילתא כדין ישראלית בסקילה משום דאית להו סקילה חמורה שכן ניתנה למגדף ונשואה מיהת אפקה קרא מדין נשואה ישראלית מחנק לשריפה אלמא שריפה חמורה ואע"ג דמצי לאיתויי בגזירה שוה דאביה אביה כדאייתיה לסייף ניחא לאיתויי מגופה:

    ר"ש לטעמיהלקמן (שם) יליף מקרא דכתיב בת כהן סתמא:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 50 עמוד א

    1קסברי רבנן: נשואה יוצאה לשריפה, ולא ארוסה. ומדאפקה רחמנא לארוסה בסקילה, ש"מ סקילה חמורה.

    2סקילה חמורה מסייף, שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים ומאי חומרא? כדאמרן.

    3אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת. ומאי חומרא? שכן ממונן אבד.

    4אמרת: איזה כח מרובה, כח המדיח או כח הנידח? הוי אומר: כח המדיח. ותניא: מדיחי עיר הנדחת בסקילה.

    5סקילה חמורה מחנק, שכן ניתן למגדף ולעובד עבודת כוכבים ומאי חומרא? כדאמרן.

    6אדרבה: חנק חמור שכן ניתן למכה אביו ואמו. ומאי חומרא? שכן הוקש כבודן לכבוד המקום.

    7מדאפקיה רחמנא לארוסה בת ישראל מכלל נשואה בת ישראל מחנק לסקילה, ש"מ סקילה חמורה.

    8שריפה חמורה מסייף, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? שכן מחללת את אביה.

    9אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת. ומאי חומרא? שכן ממונן אבד.

    10נאמר ״אביה״ בסקילה, ונאמר ״אביה״ בשריפה. מה ״אביה״ האמור בסקילה סקילה חמורה מסייף, אף ״אביה״ האמור בשריפה שריפה חמורה מסייף.

    11שריפה חמורה מחנק, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? כדאמרן.

    12אדרבה: חנק חמור, שכן ניתן למכה אביו ואמו. ומאי חומרא? שכן הוקש כבודן לכבוד המקום.

    13מדאפקיה רחמנא לנשואה בת כהן מכלל נשואה בת ישראל מחנק לשריפה, ש"מ שריפה חמורה.

    14סייף חמור מחנק, שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת. ומאי חומרא? שכן ממונם אבד.

    15אדרבה: חנק חמור שכן ניתן למכה אביו ואמו. ומאי חומרא? שכן הוקש כו'.

    16אפילו הכי, פושט ידו בעיקר עדיף.

    17רבי שמעון אומר כו'. שריפה חמורה מסקילה, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? שכן מחללת את אביה.

    18אדרבה: סקילה חמורה, שכן ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים ומאי חומרא? שכן פושט ידו בעיקר.

    19רבי שמעון לטעמיה, דאמר: אחת ארוסה ואחת נשואה יצאה לשרפה ומדאפקיה רחמנא לארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל מסקילה לשריפה, ש"מ שריפה חמורה.

    20שריפה חמורה מחנק, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? כדאמרן.

    21אדרבה: חנק חמור, שכן ניתן למכה אביו ואמו. ומאי חומר' שכן הוקש כבודם לכבוד המקו'׃

    22מדאפקיה רחמנא לנשואה בת כהן מכלל נשואה בת ישראל, מחנק לשריפה, ש"מ שריפה חמורה.

    23שריפה חמורה מסייף, שכן ניתנה לבת כהן שזינתה. ומאי חומרא? כדאמרן.

    24אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת. ומאי חומרא? שכן ממונם אבד.

    25אמרת: וכי איזה כח מרובה, כח המדיח או כח הנידח?

    Tosafot

    קסברי רבנן נשואה יצאה כו'פ"ה דעיקר טעמא דאפ"ה פושט ידו בעיקר עדיף וכן משמע בפ' הנשרפין (לקמן סנהדרין דף עט:) דתנן אמרו לו אילו לא היתה סקילה חמורה לא ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים וא"ת סייף יוכיח שניתן לאנשי עיר הנדחת שפושטין ידיהם בעיקר ואפ"ה שריפה חמורה ממנו כדמוכח בשמעתתא וי"ל דסייף יש לו חומרא אחריתי עמו שממונו אבד ושקולין שניהם כסקילה ואע"ג דאמרינן בסמוך אדרבה סייף חמור מסקילה שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת ומאי חומרא שכן ממונו אבד דמשמע שזה גורם לו שהוא חמור כיון שיש בו חומרא זו התם היינו טעמא דאכתי לא ידעינן דסייף קל ואית לן למימר מסברא דכיון דיש בו חומרא זו דממונו אבד מיתתו נמי חמורה אבל כיון דידעינן דסייף קל איכא למימר שזה גורם לו שניתן לפושט יד בעיקר משום חומרא דאיכא בהדיה דממונו אבד:

    סקילה חמורה מחנקה"ה דהמ"ל מק"ו משריפה או מסייף דחמורין מחנק וסקילה חמורה מהן דכה"ג קאמר לקמן לר"ש:

    אדרבה חנק חמור שכן ניתן למכה אביוותימה סקילה נמי ניתנה למקלל אביו ואמו דהוקש כבודן לכבוד המקום ועוד וכי מפני שהוקש יהא חמור מכבוד המקום עצמו ועוד דבכיצד הרגל (ב"ק דף כה.) אמר ק"ו לשכינה י"ד יום וי"ל דלא קאמר שיהא חמור מסקילה אלא כלומר חמור כסקילה שכן הוקש:

    נאמר אביה בסקילה כו'תימה אע"ג דמסברא סייף חמור אתיא ג"ש ומפיק ליה ואם כן לעיל נמי דמסברא סקילה חמורה משריפה כדפ"ה דפושט ידו בעיקר עדיף אמאי לא אתי גזירה שוה ומפקא מסברא ונימא אחת ארוסה ואחת נשואה יצאה לשריפה דמה אביה האמור בסקילה בארוסה אף אביה האמור בשריפה בארוסה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    משריפה סקילה חמורה מסייף מדאשכחן בעיר הנדחת הנדחין בסייף והמדיחין בסקילה ש"מ דסקילה חמורה מסייף סקילה חמורה מחנק מדאפקה רחמנא לארוס' בת ישראל מכלל נשואה בת ישראל להחמיר עליה ואפקה מחנק לסקילה. ש"מ סקילה חמורה מחנק. שרפה חמורה מסייף שיצאה להחמיר על בת כהן. וכשם שניתנה לבת כהן ואפילו זינתה מאביה גמר אביה אביה מסקילה מה בת ישראל שזינתה ארוסה בסקילה וכתיב בה אל פתח בית אביה ובבת כהן כתיב את אביה היא מחללת מה אביה שבסקילה סקילה חמורה מסייף אף אביה שבשרפה שרפה חמורהה מסייף. שרפה חמורה מחנק שכן נתנה לבת כהן החמורה כדאמרן מדאפיק רחמנא נשואה בת כהן מכלל נשואה בת ישראל שהיא בחנק והוציאה הכתוב מחנק לשרפה ש"מ שרפה חמורה מחנק. סייף חמור מחנק שניתן לאנשי עיר הנדחת שפשטו ידיהן בעיקר ר"ש אומר שרפה חמורה מסקילה מדאפיק רחמנא לארוסה בת כהן להחמיר עליה ואפקה מסקילה לשרפה ש"מ שרפה חמורה מסקילה ר"ש לטעמיה דאמר ארוסה בת כהן בשרפה. שרפה חמורה מחנק מדאפיק רחמנא לנשואה בת כהן. מחנק לשרפה. ש"מ שרפה חמורה מחנק כולה שמעתא בענין הזה ופשוטה היא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 50a

    Sanhedrin 50a. The full printed text of this folio side — 25 numbered segments, about 348 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קסברי רבנן דמתני':

    נשואה בת כהן יצאה מכלל נשואה בת ישראל מחנק לשריפה אבל ארוסה דגבי בת ישראל בסקילה לא יצאה בבת כהן מכלל ארוסה בת ישראל:

    ומדאפקיה רחמנא לארוסה בת כהן מכלל נשואה בת כהן משריפה לסקילה ש"מ סקילה חמורה דעל כרחיך ארוסה חמורה מנשואה שמחללת ומזנה בית אביה והכתוב החמיר עליה דהא נשואה בת ישראל בחנק שהיא קלה מכולן וארוסה בסקילה. לפום ריהטא דסוגיא הכי מיפרשא כדפרישית ומיהו כי דייקת בה שפיר לא אשכחת קרא לרבנן מנא להו דנשואה יצאה ולא ארוסה אלא משום דאית להו סקילה חמורה הוא דקאמרי על כרחיך לא יצאה ארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל מסקילה לשריפה להקל ויש להקשות היכי ילפינן מהכא דסקילה חמורה הא איהי לא קמה להו לרבנן אלא משום דקסברי סקילה חמורה הלכך על כרחיך האי מדאפקיה רחמנא לארוסה בת כהן בסקילה דנקט הכא לאו טעמא למילתייהו היא אלא יתובי מילתא בעלמא ועיקר טעמייהו מדניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבי' הוא ודקשיא לך אדרבה שריפה חמורה שכן ניתנה לבת כהן ומאי חומרא שכן מחללת את אביה הכי מתרצה לה כדמתרצינא לקמן גבי מכה אביו ואמו אפ"ה פושט ידו בעיקר עדיף והאי דקאמר דקסברי רבנן נשואה יצאה לשריפה כו' על כרחיך נקט ליה דלא תימא מדיצאה ארוסה בת כהן מארוסה בת ישראל מסקילה לשריפה ש"מ שריפה חמורה וה"ק לעולם סקילה חמורה דפושט ידו בעיקר עדיף וגבי בת כהן דאחשבה לשריפה לאו לגבי סקילה אחשבה אלא לגבי חנק אחשבה דנשוא' היא דיצאה ולא ארוסה והאי מדאפקיה רחמנא כו' אורך דברים הוא ונראה בעיני דלא גרסינן לה:

    כדאמרן שכן פושט ידו בעיקר:

    איזה כח מרובה כלומר אי זה עון חמור:

    מדיחי עיר הנדחת בסקילה באלו הן הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פט:) יליף טעמא ומדמדיח בסקילה ונידחין בסייף ש"מ סקילה חמורה:

    מכה אביו ואמו בחנק דכתיב ביה (שמות כ״א:ט״ו) יומת סתמא וקיימא לן (לקמן סנהדרין דף נב:) כל מיתה האמורה בתורה סתם אינו אלא חנק:

    הוקש כבודם לכבוד המקום נאמר כאן (שמות כ׳:י״ב) כבד את אביך ונאמר להלן (משלי ג׳:ט׳) כבד את ה' מהונך:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    קסברי רבנן נשואה יצאה כו' פ"ה דעיקר טעמא דאפ"ה פושט ידו בעיקר עדיף וכן משמע בפ' הנשרפין (לקמן סנהדרין דף עט:) דתנן אמרו לו אילו לא היתה סקילה חמורה לא ניתנה למגדף ולעובד עבודת כוכבים וא"ת סייף יוכיח שניתן לאנשי עיר הנדחת שפושטין ידיהם בעיקר ואפ"ה שריפה חמורה ממנו כדמוכח בשמעתתא וי"ל דסייף יש לו חומרא אחריתי עמו שממונו אבד ושקולין שניהם כסקילה ואע"ג דאמרינן בסמוך אדרבה סייף חמור מסקילה שכן ניתן לאנשי עיר הנדחת ומאי חומרא שכן ממונו אבד דמשמע שזה גורם לו שהוא חמור כיון שיש בו חומרא זו התם היינו טעמא דאכתי לא ידעינן דסייף קל ואית לן למימר מסברא דכיון דיש בו חומרא זו דממונו אבד מיתתו נמי חמורה אבל כיון דידעינן דסייף קל איכא למימר שזה גורם לו שניתן לפושט יד בעיקר משום חומרא דאיכא בהדיה דממונו אבד:

    סקילה חמורה מחנק ה"ה דהמ"ל מק"ו משריפה או מסייף דחמורין מחנק וסקילה חמורה מהן דכה"ג קאמר לקמן לר"ש:

    אדרבה חנק חמור שכן ניתן למכה אביו ותימה סקילה נמי ניתנה למקלל אביו ואמו דהוקש כבודן לכבוד המקום ועוד וכי מפני שהוקש יהא חמור מכבוד המקום עצמו ועוד דבכיצד הרגל (ב"ק דף כה.) אמר ק"ו לשכינה י"ד יום וי"ל דלא קאמר שיהא חמור מסקילה אלא כלומר חמור כסקילה שכן הוקש:

    נאמר אביה בסקילה כו' תימה אע"ג דמסברא סייף חמור אתיא ג"ש ומפיק ליה ואם כן לעיל נמי דמסברא סקילה חמורה משריפה כדפ"ה דפושט ידו בעיקר עדיף אמאי לא אתי גזירה שוה ומפקא מסברא ונימא אחת ארוסה ואחת נשואה יצאה לשריפה דמה אביה האמור בסקילה בארוסה אף אביה האמור בשריפה בארוסה:

    Tosafot on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    משריפה סקילה חמורה מסייף מדאשכחן בעיר הנדחת הנדחין בסייף והמדיחין בסקילה ש"מ דסקילה חמורה מסייף סקילה חמורה מחנק מדאפקה רחמנא לארוס' בת ישראל מכלל נשואה בת ישראל להחמיר עליה ואפקה מחנק לסקילה. ש"מ סקילה חמורה מחנק. שרפה חמורה מסייף שיצאה להחמיר על בת כהן. וכשם שניתנה לבת כהן ואפילו זינתה מאביה גמר אביה אביה מסקילה מה בת ישראל שזינתה ארוסה בסקילה וכתיב בה אל פתח בית אביה ובבת כהן כתיב את אביה היא מחללת מה אביה שבסקילה סקילה חמורה מסייף אף אביה שבשרפה שרפה חמורהה מסייף. שרפה חמורה מחנק שכן נתנה לבת כהן החמורה כדאמרן מדאפיק רחמנא נשואה בת כהן מכלל נשואה בת ישראל שהיא בחנק והוציאה הכתוב מחנק לשרפה ש"מ שרפה חמורה מחנק. סייף חמור מחנק שניתן לאנשי עיר הנדחת שפשטו ידיהן בעיקר ר"ש אומר שרפה חמורה מסקילה מדאפיק רחמנא לארוסה בת כהן להחמיר עליה ואפקה מסקילה לשרפה ש"מ שרפה חמורה מסקילה ר"ש לטעמיה דאמר ארוסה בת כהן בשרפה. שרפה חמורה מחנק מדאפיק רחמנא לנשואה בת כהן. מחנק לשרפה. ש"מ שרפה חמורה מחנק כולה שמעתא בענין הזה ופשוטה היא:

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    אנשי עיר הנדחת נידונין בסייף ומדיחיה בסקילה ואלו ואלו ממונן אבד שהרי צריך להיות מדיחיה מתוכה ולא יצא מכלל שלל העיר ואם אין שם דין עיר הנדחת כגון שלא נתקיימו בה התנאים שהם צריכים לכך על הצד שיתבאר הרי הם כיחידים והמודחים והמדיחים בסקילה וממונן פלט:

    Meiri on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' קסברי רבנן נשואה כו' עיין בזה פירוש רש"י וקרוב לפירושו בדברי בעל המאור ובספר מלחמות הוא מקיים הגרסא ע"ש באורך:

    שם שריפה חמורה מסייף כו' אמרת וכי איזה כח מרובה כח המדיח כו' ולא בעי למילף שריפה חמורה מסייף מג"ש דאביה אביה מסקילה כדיליף לעיל לרבנן דהא ר"ש נמי אית ליה הג"ש משום דסקילה גופה דחמורה מסייף נמי לא ילפינן אלא מהאי דינא גופה ק"ו מחנק דסקילה חמורה הימנו כדלקמן ודו"ק:

    בפירש"י בד"ה ומדאפקיה כו' והכתוב החמיר עליה דהא נשואה בת ישראל בחנק שהיא קלה מכולן וארוסה בסקילה כו' עכ"ל במהרש"ל יש מקשים כו' הלא אדרבה לקמן דייק דחנק קיל מסקילה מדארוסה בסקילה ונשואה בחנק ונראה דלא בא רש"י להביא ראיה דארוסה חמורה כו' עכ"ל ואין משמעות לשון רש"י סובל פירושו ובעיקר הקושיא נראה דלק"מ דודאי מעיקרא הוכיח התלמוד דסקילה חמורה מחנק מדאפקיה רחמנא לארוסה בת ישראל כו' מחנק לסקילה ומסברא דארוסה חמורה שמחללת ומזנה בית אביה אבל לבסוף דמסיק דשריפה וסייף חמורים מחנק איכא למילף נמי דסקילה חמורה מחנק מק"ו משריפה או מסייף דחמורין מחנק וסקילה חמורה מהן כמ"ש התוס' דהשתא א"נ דליכא שום סברא בארוסה דחמורה מנשואה איכא לאוכחי דחמורה מנשואה מדארוסה בסקילה שהיא חמורה מכולן ונשואה בחנק שהיא קלה מכולן כפירש"י והדברים ברורים למבין באין גמגום:

    בד"ה ע"כ ארוסה חמורה כו' ואי קשיא לך כו' מכיון דאשכחן סקילה חמורה משריפה כו' ממילא ידעינן דסקילה חמורה מסייף תריץ משום כו' עכ"ל יש לדקדק דתריץ שפיר הכי דליכא למילף מק"ו דסקילה חמורה מסייף מ"מ תקשי לן למילף דסקילה חמורה מחנק מק"ו וכמ"ש התוס' וי"ל דה"ק דאי הוה מצינן למילף גם סקילה חמורה מסייף מק"ו הוה קשיא שפיר ל"ל למיהדר טעמא בכולהו דהיינו דסקילה חמורה מסייף ומחנק כיון דאיכא למלפינהו כולהו מק"ו משריפה אבל השתא דליכא למילף סקילה חמורה מסייף מק"ו אלא מגופא ניחא ליה לאתויי נמי סקילה חמורה מחנק מגופה ומה"ט נמי בשריפה חמורה מחנק ה"מ למילף בק"ו מסייף אלא דניחא ליה לאתויי מגופה ודו"ק:

    תוס' בד"ה קסברי רבנן נשואה כו' ואע"ג דאמר בסמוך אדרבה סייף חמור מסקילה כו' התם היינו טעמא דאכתי לא ידעינן דסייף קיל כו' עכ"ל ולקמן נמי דקאמר אדרבה סייף חמור משריפה אע"ג דידעינן דסייף קיל מסקילה ומשום חומרא דאיכא בהדיה דממונו אבד ניתן לפושט יד בעיקר מ"מ לגבי שריפה כיון דלא ידעינן אכתי דקיל מיניה איכא למימר דכיון דיש בו חומרא דממונו אבד מיתתו נמי חמורה מיהו קשה לדבריהם אלו מה שהקשו לקמן התוספות לבתר דיליף דשריפה חמורה מסייף מג"ש תימה אע"ג דמסברא סייף חמור אתיא ג"ש ומפיק ליה וא"כ לעיל דמסברא סקילה חמורה כו' דהא לא דמיא דודאי לגבי שריפה לבתר דיליף דשריפה חמורה מסייף בג"ש איכא למימר אדרבה שניתן סייף לפושט יד בעיקר משום דאיכא בהדיה ממונו אבד ושקולים שניהם כסקילה או כשריפה אבל סייף לחוד אינו חמור אבל סקילה דליכא דבר אחר בהדיה כיון דניתן לפושט יד בעיקר ע"כ מסברא חמורה משריפה ולא נימא דהג"ש מפקא ליה מהסברא ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

    בד"ה אדרבה חנק כו' אמרינן ק"ו לשכינה י"ד יום וי"ל דלא קאמר שיהא חמור כו' עכ"ל וק"ו לשכינה י"ד יום הא קאמר התם ודיו לבא מן הדין להיות כנדון ז' יום וק"ל:

    בד"ה נאמר אביה וכו' אמאי לא אתיא ג"ש ומפקא מסברא ונימא אחת ארוסה ואחת נשואה יצאתה לשריפה כו' עכ"ל לכאורה דה"ל לאקשויי דמכח ג"ש נימא דוקא ארוסה יצתה מן הכלל ולא נשואה וכדבעי למימר בברייתא דלקמן נערה והיא נשואה כו' מניין כו' אלא מדפריך לקמן לרבי ישמעאל האי בת ובת מאי דריש כו' משמע דלכולהו תנאי לבר מר"י ידע מאי דדרשי מוי"ו דובת וא"כ א"נ דמג"ש יליף דארוסה יצתה לשריפה מ"מ נשואה נמי יצתה לשריפה מריבוי דוי"ו דובת ואין להקשות דלפי האמת דס"ל לרבנן דנשואה יצתה לשריפה ולא ארוסה וי"ו דובת ל"ל די"ל דמ"מ איצטריך לרבות בוגרת והיא נשואה דבלאו ריבויא אימא דוקא נערה והיא נשואה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ברש"י ד"ה קסברי רבנן וכו' והאי דקאמר דקסברי רבנן נשואה יוצאת לשריפה וכו' כצ"ל:

    Maharam on Sanhedrin 50a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 50, Amud Aleph, about 348 words in 25 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 25 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “קסברי רבנן: נשואה יוצאה לשריפה, ולא ארוסה.…”

    2. Segment 212 words

      Opens “סקילה חמורה מסייף, שכן ניתנה למגדף ולעובד…”

    3. Segment 313 words

      Opens “אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר…”

      Named: רבה.

    4. Segment 418 words

      Opens “אמרת: איזה כח מרובה, כח המדיח או…”

    5. Segment 512 words

      Opens “סקילה חמורה מחנק, שכן ניתן למגדף ולעובד…”

    6. Segment 615 words

      Opens “אדרבה: חנק חמור שכן ניתן למכה אביו…”

      Named: רבה.

    7. Segment 714 words

      Opens “מדאפקיה רחמנא לארוסה בת ישראל מכלל נשואה…”

    8. Segment 814 words

      Opens “שריפה חמורה מסייף, שכן ניתנה לבת כהן…”

    9. Segment 913 words

      Opens “אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר…”

      Named: רבה.

    10. Segment 1020 words

      Opens “נאמר ״אביה״ בסקילה, ונאמר ״אביה״ בשריפה. מה…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “שריפה חמורה מחנק, שכן ניתנה לבת כהן…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “אדרבה: חנק חמור, שכן ניתן למכה אביו…”

      Named: רבה.

    13. Segment 1314 words

      Opens “מדאפקיה רחמנא לנשואה בת כהן מכלל נשואה…”

    14. Segment 1413 words

      Opens “סייף חמור מחנק, שכן ניתן לאנשי עיר…”

    15. Segment 1513 words

      Opens “אדרבה: חנק חמור שכן ניתן למכה אביו…”

      Named: רבה.

    16. Segment 166 words

      Opens “אפילו הכי, פושט ידו בעיקר עדיף.…”

    17. Segment 1718 words

      Opens “רבי שמעון אומר כו'. שריפה חמורה מסקילה,…”

      Named: רבי שמעון.

    18. Segment 1815 words

      Opens “אדרבה: סקילה חמורה, שכן ניתנה למגדף ולעובד…”

      Named: רבה.

    19. Segment 1924 words

      Opens “רבי שמעון לטעמיה, דאמר: אחת ארוסה ואחת…”

      Named: רבי שמעון.

    20. Segment 2011 words

      Opens “שריפה חמורה מחנק, שכן ניתנה לבת כהן…”

    21. Segment 2115 words

      Opens “אדרבה: חנק חמור, שכן ניתן למכה אביו…”

      Named: רבה.

    22. Segment 2214 words

      Opens “מדאפקיה רחמנא לנשואה בת כהן מכלל נשואה…”

    23. Segment 2311 words

      Opens “שריפה חמורה מסייף, שכן ניתנה לבת כהן…”

    24. Segment 2413 words

      Opens “אדרבה: סייף חמור, שכן ניתן לאנשי עיר…”

      Named: רבה.

    25. Segment 2510 words

      Opens “אמרת: וכי איזה כח מרובה, כח המדיח…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 50a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026