Talmud Builders

    Sanhedrin 14b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 14b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1clearly close to the city, so that there is no need to measure in order to determine the closest city, nevertheless they must involve themselves with the measurement.

    2§ The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita : Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: With regard to the breaking of the neck of the heifer, the verse states: “And your elders and your judges shall go out” (Deuteronomy 21:2). “Your elders,” this is referring to the Sanhedrin; “and your judges,” this is referring to the king and the High Priest. The baraita explains the assertion that the king is called a judge, as it is written: “The king by justice establishes the land” (Proverbs 29:4), and the High Priest is also called a judge, as it is written: “And you shall come to the priests the Levites, and to the judge that will be in those days” (Deuteronomy 17:9), referring to the High Priest.

    3A dilemma was raised before the Sages: Does Rabbi Eliezer ben Ya’akov disagree with the tanna’im of the mishna only with regard to one matter, or does he disagree with regard to two matters? Does he disagree only with regard to the requirement for the king and the High Priest to participate in the measurement, but with regard to the Sanhedrin he holds either in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda or in accordance with the opinion of Rabbi Shimon? Or perhaps he disagrees with regard to the Sanhedrin, too, as he says we require all of the members of the Sanhedrin to participate in the measurement.

    4Rav Yosef said: Come and hear a solution to this dilemma from a baraita discussing the case of a rebellious elder, a Sage who publicly teaches a halakha against the ruling of the Great Sanhedrin: If the rebellious elder found the members of the Sanhedrin in Beit Pagei outside of Jerusalem and rebelled against them by rejecting their decision, one might have thought that his rebellion is deemed a rebellion and he will be liable to receive the death penalty if he instructs the public to follow his opinion. Therefore, the verse states: “And you shall arise and go up to the place that the Lord your God shall choose” (Deuteronomy 17:8), and this teaches that the location determines the authority of the Sanhedrin; to a certain extent this authority exists only when the Sanhedrin is situated in the Chamber of Hewn Stone, adjacent to the Temple.

    5The Gemara clarifies: In the case discussed in the baraita , how many members of the Sanhedrin went out to Beit Pagei? If we say that only some of them went out, there is no significance in such a ruling issued by the rebellious elder, as perhaps those who are inside the Chamber of Hewn Stone are the majority and hold in accordance with his opinion; in which case he certainly would not be deemed a rebellious elder. Rather, it is obvious that they all went out. And for what reason did they go out? If we say that they did so for an optional matter, may they go out? But isn’t it written: “Your navel is like a round goblet wherein no blended wine is lacking” (Song of Songs 7:3), from which it is inferred that the Sanhedrin sit in a half-circle, and there must never be more than two-thirds of them lacking, as this is the measure of wine blended in water. Rather, since the Sanhedrin may not leave the chamber unnecessarily, it is obvious that they went out for a matter relating to a mitzva.

    6What are the circumstances? Is it not that they went out to measure the distance between a murder victim and the nearest city, in order to perform the ritual of the breaking of the neck of the heifer, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, from which it can be deduced that he says: We require all of the Sanhedrin to participate? Abaye said to him: No, that cannot be proven from here, as perhaps it is a case where they went out to extend the city of Jerusalem or the courtyards of the Temple, as we learned in the mishna: They may extend the city or the courtyards of the Temple only in accordance with the ruling of a court of seventy-one judges.

    7It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Yosef: If he found them in Beit Pagei and rebelled against them, such as in a situation where they went out to measure the distance between a murder victim and the nearest city, in order to perform the ceremony of the breaking of the neck of the heifer or to extend the city or the courtyards, one might have thought that his rebellion is deemed a rebellion. Therefore, the verse states: “And you shall arise and go up to the place,” which teaches that the location determines the authority of the Sanhedrin. This proves that there is a tanna who maintains that all of the members of the Sanhedrin must participate in the measurement.

    8§ The mishna teaches: Valuations of the fruits of a fourth-year sapling or second-tithe produce in cases where their value is not known is performed by three judges. The Sages taught in a baraita : What is the second tithe whose value is not known and requires a special court to assess it? This is fruit that has decomposed, and wine that has developed a film, and coins that have become rusted and cannot be traded at full value. Therefore, there is a need for expert assessment. The Sages taught in another baraita : The second tithe whose value is not known may be redeemed by three purchasers, i.e., experts in trade, but not by three ordinary people who are not purchasers. This may be done even if one of them is a gentile, and even if one of them is the owner.

    9Rabbi Yirmeya asks: Concerning three people who deposit their funds into one single purse, meaning they are partners in expenses and profits, what is the halakha ? With regard to valuations, are they considered as three people or as one? The Gemara answers: Come and hear a solution to the matter from a baraita : A man and his two wives may redeem produce of the second tithe where its value is unknown. It is apparent that three partners are considered a court for this matter. The Gemara rejects this proof: Perhaps this was a case of a marriage with special arrangements, such as that between Rav Pappa and his wife, the daughter of Abba of Sura. Rav Pappa and his wife handled their finances independently; she had her own property and was responsible for her own expenses.

    10§ The mishna teaches that the valuation of consecrated property is performed by three judges. The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita : Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Even a simple item such as a small fork of consecrated property requires a valuation by ten people in order to redeem it.

    11Rav Pappa said to Abaye: Granted, the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov can be understood, since what he says is in accordance with the opinion of Shmuel. As Shmuel says: Ten priests are written in this Torah portion, meaning the word “priest” appears ten times in the passage discussing consecrated property and redeeming consecrated property (Leviticus, chapter 27). For each time the word “priest” is stated, a judge is added to the court that must endorse the calculation of the redemption, leading to a total of ten judges. But according to the opinion of the Rabbis, from where do they derive a requirement for three judges?

    12And if you would say that the word “priest” is written with regard to them, i.e., with regard to the specific halakha of redeeming a consecrated animal, which can be generalized to any case of movable property, only three times (Leviticus 27:11–12), then in a case of redeeming land, with regard to which the word “priest,” is written four times (Leviticus 27:14, 18, 23), it should be enough to perform the valuation in a court of four judges. And if you would say: Indeed that is the case, why did we learn in the mishna that the valuation of consecrated land is performed by nine judges and one priest?

    13Rather, what would you say? That the count of ten instances of the word “priest” written in the section is completed with these, meaning that there is a cumulative calculation of all mentions of the word since the beginning of the passage? If so, concerning consecrated items such as animals, given that a similar cumulative count of six is completed with them, they should require six judges to perform the valuation. The Gemara concludes: Indeed, the matter is difficult.

    14§ The mishna teaches that the valuations that are movable property are performed by three judges. The Gemara asks: What is the meaning of: Valuations that are movable property? The term: Valuations, generally is referring to a unique type of calculation in which one vows to contribute the value of a person, according to the set amounts explicitly stated in the Torah (see Leviticus 27:1–8). This type of calculation does not apply to property, so to what does the mishna refer? Rav Giddel says that Rav says: The mishna was discussing a case where one says: The valuation of this utensil is incumbent upon me to contribute. As Rav Giddel says that Rav says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בעליל לעירבמפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות:

    בית פגימקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים לכל דבריו:

    מצאןזקן ממרא לסנהדרין חוץ ללשכת הגזית שהיתה בהר הבית:

    יכול תהא המראתו המראהלידון בחנק:

    אילימאדנפוק מקצתן והורו אותן שבחוץ והמרה על דבריהם מאי איריא מקום גורם תיפוק לי דפטור משום דילמא הנך דבלישכה כוותיה סבירא להו:

    שררך אגן הסהרכתיב ודרשינן באחד דיני ממונות (ד' לז.) אל יחסר המזג אם נצרך אחד מהן לצאת אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא:

    על העירעל ירושלים וצריך לקדש התוספת בשתי תודות ובשיר כדאמרינן בשבועות (ד' יד.):

    הקריםהחמיץ:

    החלידודרוייל"א בלע"ז:

    לקוחותסוחרים בקיאים בשומא:

    בת אבא סוראהאשת רב פפא כדאמר בכתובות פ' אלו נערות (כתובות ד' לט.) אמר רב פפא אמרה לי בת אבא סוראה כו' והיתה עושה לעצמה:

    צינוראמזלג קטן שטוין בו זהב:

    כשמואללקמן בשמעתין:

    עשרה כהנים כתוביןבפדיון הקדישות שלשה בפרשת ערכין שהיא ראשונה ושלשה בפדיון בהמה וארבעה בקרקעות:

    אילימא משום דכתיב בהושלשה כהנים בפדיון בהמה דהיינו פדיון הקדש והוא הדין לשאר הקדשות:

    תסגי בארבע אלמה תנן הקרקעות תשעה וכהןאלא משום הכי בעי קרקעות עשרה משום דפרשה אחרונה היא וכדשלים פרשת הקרקעות כבר נשלמו י' כהנים ותלמד תחתונה מעליונה לכהן תהיה אחוזתו לא ממניינין דלאו בשומא כתב אלא והעריכו הכהן כערכך הכהן וחשב לו הכהן וכיוצא בהן:

    הקדשותדהיינו פדיון בהמה טמאה שהיא אמצעית ומשלמי בה שיתא כהנים דהא איכתיבא לה פרשת ערכין גבה ניבעי שיתא:

    ערךלא שייך גבי כלים אלא באדם ונותן לפי שניו כמו שכתוב בפרשה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 14 עמוד ב

    1בעליל לעיר, צריך לעסוק במדידה.

    2מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: (דברים כא, ב) ״ויצאו זקניך ושופטיך ״זקניך״ זו סנהדרין, ושופטיך זה מלך וכהן גדול. מלך דכתיב: ״(משלי כט״, ד) ״מלך במשפט יעמיד ארץ״. כהן גדול דכתיב: ״(דברים יז״, ט) ״ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט׃

    3איבעיא להו: רבי אליעזר בן יעקב בחדא פליג או בתרתי פליג? במלך וכהן גדול פליג, אבל בסנהדרי אי כר' יהודה אי כרבי שמעון? או דילמא בסנהדרי נמי פליג, דאמר: כולה סנהדרי בעינן?

    4אמר רב יוסף: ת"ש מצאן אבית פגי והמרה עליהן, יכול תהא המראתו המראה? ת"ל (דברים יז, ח) ״וקמת ועלית אל המקום״, מלמד שהמקום גורם.

    5דנפוק כמה? אילימא מקצתן, דילמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה? אלא פשיטא דנפוק כולהו. למאי? אילימא לדבר הרשות, מי מצו נפקי? והכתיב: ״(שיר השירים ז״, ג) ״שררך אגן הסהר אל יחסר המזג״! אלא פשיטא לדבר מצוה.

    6היכי דמי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר בן יעקב היא, דאמר: כולי סנהדרי בעינן? אמר ליה אביי: לא, כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות, כדתנן: אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.

    Baraita

    7תניא כוותיה דרב יוסף: מצאן אבית פאגי והמרה עליהן, כגון שיצאו למדידת עגלה ולהוסיף על העיר ועל העזרות, יכול שתהא המראתו המראה? ת"ל ״וקמת ועלית אל המקום״, מלמד שהמקום גורם.

    8נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה. תנו רבנן: איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין? פירות שהרקיבו, ויין שהקרים ומעות שהחלידו. תנו רבנן: מעשר שני שאין דמיו ידועין, פודין אותו בשלשה לקוחות, אבל לא בשלשה שאין לקוחות. אפילו נכרי אחד מהן, אפילו אחד מהם בעלים.

    9בעי רבי ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס אחד, מהו? תא שמע: איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין. דילמא כגון רב פפא ובת אבא סוראה.

    10ההקדשות בשלשה. מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: ר' אליעזר בן יעקב אומר, אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה.

    11א"ל רב פפא לאביי: בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, דאמר כשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה, אלא לרבנן שלשה מנא להו?

    12וכי תימא דכתיב ״בהו שלשה״, קרקעות דכתיב ״בהו ארבעה תיסגי בארבעה״? וכי תימא: הכי נמי, אלמה תנן: הקרקעות תשעה וכהן?

    13אלא מאי, דמשלמי בהו עשרה? הקדשות, דמשלמי בהו שיתא, ליבעו שיתא! קשיא.

    14הערכין כו'. מאי ערכין המטלטלין? א"ר גידל אמר רב: באומר ״ערך כלי זה עלי״. דא"ר גידל אמר רב:

    Tosafot

    מתני' דלא כי האי תנאתימה אי משום דמתני' לא חשיבא מלך וכהן גדול ה"נ אשכחן גבי אין מוסיפין על העיר דבעינן מלך ונשיא ואורים ותומים וב' תודות ושיר כדתנן בפ"ב דשבועות (דף יד.) וכן גבי מוציאין למלחמת הרשות דבעינן מלך ומשוח מלחמה כדאמר בגמ' (דף טז.) וי"ל דבכל הנהו לא חשיב כולהו מילי אלא שבעים וא' לחודייהו אבל הכא דסגי בג' או בה' אם איתא דצריך מלך וכהן גדול הוה ליה למיתני בהדיא:

    מלמד שהמקום גורםואע"ג דבמעשר שני כתיב נמי מקום ומעשר שני נאכל בכל העיר הכא גבי סנהדרין לא מקרי מקום אלא לשכת הגזית סמוך למחנה שכינה כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלק בנימין אבל בית פגי אע"ג דדינו כירושלי' כדאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צ.) והא בעי חומה כגון דדשו לפנים מחומת בית פגי ובפרק התודה (מנחות דף עח:) אמרינן השוחט את התודה ולחמה חוץ לבית פגי לא קדש את הלחם ולאו דווקא אבית פגי אלא אפי' בירושלים אין שם מקומו וכדאמר בפ"ק דשבת (דף טו.) מ' שנה קודם שחרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ומפרש התם שלא דנו דיני נפשות ואמרינן בפרק בתרא דראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים:

    אילימא לדבר הרשות מי נפקיואחר תמיד של בין הערבים שהיו הולכין לביתם כדאמרי' בהנחנקין (לקמן סנהדרין פח:) היה הולך כל אחד ואחד לבדו ולא מתרמי שימצאו כולן ביחד:

    אל יחסר המזגכדאמר שאם הוצרך אחד מהן לצאת אם יש בה כ"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא והיינו כמזיגה דעל חד תרי ואע"ג דסתם מזיגה על חד תלת כדאמרינן בריש המוציא יין (שבת דף עז. ושם) היינו דווקא רבא שהיה רגיל למזוג כן שהוא כמשפט המזיגה על חד תלת אבל שאר בני אדם האוהבין יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרי כדמשמע בשילהי הזהב (ב"מ דף ס. ושם) שהיתה מזיגתו משונה דאמר רבא מזיגה דידי מידע ידיע ואמר נמי בכיצד מעברין (עירובין דף נד.) דמיא האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא וי"מ אל יחסר המזג שלא יחסר בגימטריא מז"ג שהוא חמשים אבל אי חסר מ"ט אין לחוש דמשתיירי כ"ב ואין ב"ד שקול ומוסיפין עליהם אחד הרי כאן כ"ג:

    נטע רבעי ומעשר שני כו' שאין דמיו ידועין כו'לא קאי אנטע רבעי וכן מוכח בגמרא דקתני בברייתא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין אבל רבעי לא קתני והיינו טעמא מתוך שאדם להוט לאכול פירות נטיעה זו חיישינן אפי' בדמיו ידועין ומיהו בזמן הזה שאין מחללין בשויין לא בעי שלשה:

    בשלשה לקוחותיש מפרשים שרוצין לקנותו ויקח מי שיתן יותר ופי' הקונטרס עיקר דאיש ושתי נשיו היכי דמי ודוחק לומר דנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה:

    צינורא של הקדשפירש בקונטרס שטוין בה זהב והוה כי ההיא דכלים (פ"ט מ"ו) דתנן כוש שבלע את הצינורא ומלמד שבלע את הדרבן כוש הוא הפלך שהנשים טוות בו ועוד איכא צינורא אחר דאמרינן שילהי ר' עקיבא (שבת צ.) ובפ' בתרא [דמנחות] (דף קז.) דמחטטין בה את הפתילות ומקנחין בה את הנרות ועוד יש צינורא אחר דאמר בפ"ק דיומא (דף יב.) כהן גדול לובש ומהפך בצינורא משמע שהיינו מזלג שמהפך בו איברי תמיד ורבינו חננאל פירש צינורא עצי נורא:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מתניתין דלא כר' אליעזר בן יעקב דבעי סנהדרין ומלך וכהן גדול ומיבעיא לן כוליה סנהדרין בעי או אפילו מקצתן ואתינן למפשטא מהא דתני מצאן זקן ממרא לסנהדרין בבית פאגי מקום נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם מאי לאו דנפקי כוליה סנהדרין למדידת העגלה כר' אליעזר. ודחינן לא נפקי אלא להוסיף על העיר ועל העזרות. כדתנן בשבועו' [פרק ב'] אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של שבעים ואחד. תניא בהדיא מצאן אבית פאגי כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל אל המקום מלמד שהמקום גורם:

    חליצה ומיאונין בג' וכן הלכתא והאי דאצריכוהו חליצה בה' לפרסומי מלתא:

    נטע רבעי ומעשר שני (שלו) שאין דמיו ידועים בג':

    ת"ר איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועים פירות שהרקיבו ויין שהחמיץ ומעות שהחלידו כגון זה פודין אותו בג' לקוחות ואפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים אבל לא בג' שאינן לקוחות ש"מ דכל לגבי שומא לקוחות בעינן הא דבעי ר' ירמיה ג' מטילין בתוך כיס אחד. פי' כגון ג' שותפים מאי. ת"ש איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין ש"מ אפילו ג' מטילין לתוך כיס אחד שפיר דמי ודחי' ודלמא כגון רב פפא ובת אבא שאין להן בממון נשיהן פשיטות יד ולא איפשיטא בהדיא:

    הקדישות בג'פירוש המקדיש מטלטלין נפדין בג' ודלא כר' אליעזר בן יעקב דאמר אפילו צינורא של הקדש אינה נפדית אלא בעשרה בני אדם כשמואל דאמר עשרה כהנים כתובין בפרשה ואלו הן ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה טמאה או טהורה וד' במקדיש בית או שדה ואמרינן אליבא דתנא קמא ג' מנא ליה אי נימא משום דכתיב במקדיש בהמות ג' כהנים וכל המטלטלין כיוצא בהן. אי הכי קרקעות דלא כתיב בהו אלא ד' כהנים תסגי להו דיהיו נפדין בד' אלמה תנן הקרקעות אין נפדין אלא בעשרה אלא מאי טעמא צריכין עשרה דמשלמי בהו עשרה דכתיבי ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה. וד' במקדיש בית או שדה נמצא מנין עשרה כהנים משלים

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 14b

    Sanhedrin 14b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 378 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בעליל לעיר במפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות:

    בית פגי מקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים לכל דבריו:

    מצאן זקן ממרא לסנהדרין חוץ ללשכת הגזית שהיתה בהר הבית:

    יכול תהא המראתו המראה לידון בחנק:

    אילימא דנפוק מקצתן והורו אותן שבחוץ והמרה על דבריהם מאי איריא מקום גורם תיפוק לי דפטור משום דילמא הנך דבלישכה כוותיה סבירא להו:

    שררך אגן הסהר כתיב ודרשינן באחד דיני ממונות (ד' לז.) אל יחסר המזג אם נצרך אחד מהן לצאת אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא:

    על העיר על ירושלים וצריך לקדש התוספת בשתי תודות ובשיר כדאמרינן בשבועות (ד' יד.):

    הקרים החמיץ:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    מתני' דלא כי האי תנא תימה אי משום דמתני' לא חשיבא מלך וכהן גדול ה"נ אשכחן גבי אין מוסיפין על העיר דבעינן מלך ונשיא ואורים ותומים וב' תודות ושיר כדתנן בפ"ב דשבועות (דף יד.) וכן גבי מוציאין למלחמת הרשות דבעינן מלך ומשוח מלחמה כדאמר בגמ' (דף טז.) וי"ל דבכל הנהו לא חשיב כולהו מילי אלא שבעים וא' לחודייהו אבל הכא דסגי בג' או בה' אם איתא דצריך מלך וכהן גדול הוה ליה למיתני בהדיא:

    מלמד שהמקום גורם ואע"ג דבמעשר שני כתיב נמי מקום ומעשר שני נאכל בכל העיר הכא גבי סנהדרין לא מקרי מקום אלא לשכת הגזית סמוך למחנה שכינה כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלק בנימין אבל בית פגי אע"ג דדינו כירושלי' כדאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צ.) והא בעי חומה כגון דדשו לפנים מחומת בית פגי ובפרק התודה (מנחות דף עח:) אמרינן השוחט את התודה ולחמה חוץ לבית פגי לא קדש את הלחם ולאו דווקא אבית פגי אלא אפי' בירושלים אין שם מקומו וכדאמר בפ"ק דשבת (דף טו.) מ' שנה קודם שחרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ומפרש התם שלא דנו דיני נפשות ואמרינן בפרק בתרא דראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים:

    אילימא לדבר הרשות מי נפקי ואחר תמיד של בין הערבים שהיו הולכין לביתם כדאמרי' בהנחנקין (לקמן סנהדרין פח:) היה הולך כל אחד ואחד לבדו ולא מתרמי שימצאו כולן ביחד:

    אל יחסר המזג כדאמר שאם הוצרך אחד מהן לצאת אם יש בה כ"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא והיינו כמזיגה דעל חד תרי ואע"ג דסתם מזיגה על חד תלת כדאמרינן בריש המוציא יין (שבת דף עז. ושם) היינו דווקא רבא שהיה רגיל למזוג כן שהוא כמשפט המזיגה על חד תלת אבל שאר בני אדם האוהבין יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרי כדמשמע בשילהי הזהב (ב"מ דף ס. ושם) שהיתה מזיגתו משונה דאמר רבא מזיגה דידי מידע ידיע ואמר נמי בכיצד מעברין (עירובין דף נד.) דמיא האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא וי"מ אל יחסר המזג שלא יחסר בגימטריא מז"ג שהוא חמשים אבל אי חסר מ"ט אין לחוש דמשתיירי כ"ב ואין ב"ד שקול ומוסיפין עליהם אחד הרי כאן כ"ג:

    נטע רבעי ומעשר שני כו' שאין דמיו ידועין כו' לא קאי אנטע רבעי וכן מוכח בגמרא דקתני בברייתא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין אבל רבעי לא קתני והיינו טעמא מתוך שאדם להוט לאכול פירות נטיעה זו חיישינן אפי' בדמיו ידועין ומיהו בזמן הזה שאין מחללין בשויין לא בעי שלשה:

    בשלשה לקוחות יש מפרשים שרוצין לקנותו ויקח מי שיתן יותר ופי' הקונטרס עיקר דאיש ושתי נשיו היכי דמי ודוחק לומר דנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה:

    צינורא של הקדש פירש בקונטרס שטוין בה זהב והוה כי ההיא דכלים (פ"ט מ"ו) דתנן כוש שבלע את הצינורא ומלמד שבלע את הדרבן כוש הוא הפלך שהנשים טוות בו ועוד איכא צינורא אחר דאמרינן שילהי ר' עקיבא (שבת צ.) ובפ' בתרא [דמנחות] (דף קז.) דמחטטין בה את הפתילות ומקנחין בה את הנרות ועוד יש צינורא אחר דאמר בפ"ק דיומא (דף יב.) כהן גדול לובש ומהפך בצינורא משמע שהיינו מזלג שמהפך בו איברי תמיד ורבינו חננאל פירש צינורא עצי נורא:

    Tosafot on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    מתניתין דלא כר' אליעזר בן יעקב דבעי סנהדרין ומלך וכהן גדול ומיבעיא לן כוליה סנהדרין בעי או אפילו מקצתן ואתינן למפשטא מהא דתני מצאן זקן ממרא לסנהדרין בבית פאגי מקום נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם מאי לאו דנפקי כוליה סנהדרין למדידת העגלה כר' אליעזר. ודחינן לא נפקי אלא להוסיף על העיר ועל העזרות. כדתנן בשבועו' [פרק ב'] אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של שבעים ואחד. תניא בהדיא מצאן אבית פאגי כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל אל המקום מלמד שהמקום גורם:

    חליצה ומיאונין בג' וכן הלכתא והאי דאצריכוהו חליצה בה' לפרסומי מלתא:

    נטע רבעי ומעשר שני (שלו) שאין דמיו ידועים בג':

    ת"ר איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועים פירות שהרקיבו ויין שהחמיץ ומעות שהחלידו כגון זה פודין אותו בג' לקוחות ואפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים אבל לא בג' שאינן לקוחות ש"מ דכל לגבי שומא לקוחות בעינן הא דבעי ר' ירמיה ג' מטילין בתוך כיס אחד. פי' כגון ג' שותפים מאי. ת"ש איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין ש"מ אפילו ג' מטילין לתוך כיס אחד שפיר דמי ודחי' ודלמא כגון רב פפא ובת אבא שאין להן בממון נשיהן פשיטות יד ולא איפשיטא בהדיא:

    הקדישות בג' פירוש המקדיש מטלטלין נפדין בג' ודלא כר' אליעזר בן יעקב דאמר אפילו צינורא של הקדש אינה נפדית אלא בעשרה בני אדם כשמואל דאמר עשרה כהנים כתובין בפרשה ואלו הן ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה טמאה או טהורה וד' במקדיש בית או שדה ואמרינן אליבא דתנא קמא ג' מנא ליה אי נימא משום דכתיב במקדיש בהמות ג' כהנים וכל המטלטלין כיוצא בהן. אי הכי קרקעות דלא כתיב בהו אלא ד' כהנים תסגי להו דיהיו נפדין בד' אלמה תנן הקרקעות אין נפדין אלא בעשרה אלא מאי טעמא צריכין עשרה דמשלמי בהו עשרה דכתיבי ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה. וד' במקדיש בית או שדה נמצא מנין עשרה כהנים משלים

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    עריפת עגלה שהזכרנו ענינה הוא שכשהיה הרוג נמצא בארץ ולא נודע מי הרגו אין מזיזין אותו ממקומו ויוצאין זקנים מבית דין הגדול שבירושלים הן שלשה לדעת הפוסקים כר' שמעון הן חמשה לדעת גדולי המחברים וכשטת תלמוד המערב ומודדים ממנו אל הערים שסביבותיו ואחר שנודע להם איזו קרובה קוברין את ההרוג במקומו וזקנים אלו חוזרין וזקני אותה העיר מביאין עגלה ועושין בה כדין האמור בתורה וכמו שהתבאר במקומו ואין בית דין הגדול יכולין לשלוח אחרים במקומן למדידה זו אלא הן עצמן יוצאין ואפילו נמצא בעליל ר"ל במקום המפורסם שעיר זו קרובה לחלל יותר משאר עיירות מודדין שמצוה לעסוק במדידה שמא מתוך המייתם יבא להם איזו אמתלא או איזה עדות עד שיגיעו לאמתת הענין ואין מלך וכהן גדול יוצאים למדידה זו ולא כל הסנהדרין אלא שלשה או חמשה על הדרך שבארנו:

    זקן ממרא האמור בתורה הוא חכם הנסמך שחלק עם בית דין הגדול בהוראה ולא חזר לדבריהם ולא עוד אלא שהורה לעשות כדבריו כמו שיתבאר דינו במסכתא זו ואם מצאן חוץ למקומן כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות שאין מוסיפין בהם אלא בסנהדרין של שבעים ואחד כמו שיתבאר והמרה עליהם שם פטור שנאמר וקמת ועלית מלמד שהמקום גורם ואפילו מצאם במקום הנקרא בית פאגי אע"פ שהיה לפנים מן החומה ונדון כירושלים עצמה לכל דבר אין זה כלום שאין דנין אלא במקומם בלשכת הגזית:

    סנהדרין ר"ל בית דין הגדול של שבעים ואחד אין יוצאין כלם ממקומם אלא לדברים הצריכים ליעשות על ידם כגון תוספת העיר והעזרות ודומיהם על הדרך שיתבאר אבל לדבר הרשות אין יוצאין כלם משם אלא צריך שישארו כל שעה ושעה לשם עשרים ושלשה והוא שאמרו דרך סמך שררך אגן הסהר ר"ל כחצי גרן וכן אל יחסר המזג ר"ל שליש הסנהדרין כיין שהוא שליש המים שהעשרים ושלשה שליש מלגאו לשבעים ואחד ואע"פ שעודפין שנים מ"מ אין המנין משתלש אלא לעשרים ושלשה:

    המשנה הרביעית והיא גם כן מענין החלק הראשון החליצה בשלשה פירוש שלשה שידעו לקרות ולהקרות ומ"מ במסכת יבמות אמרו שמצותה לכתחלה בחמשה לפרסם את הדבר אלא שעקרה בשלשה ולפיכך כשמזדמנין בה חמשה אין צריך שיהו השנים יודעים להקרות אלא אפילו עמי הארץ והמיאונין ר"ל קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה שאין קדושיה כלום אלא שחכמים תקנו שתהא צריכה מיאון והוא שתאמר בפני עדים איני רוצה בפלוני שקדשוני לו אמי ואחי ואומר עכשיו במשנה זו שמיאון זה צריך שיהיה בפני שלשה ומ"מ הלכה בפני שנים כמו שיתבאר במקומו:

    נטע רבעי ומעשר שני שבא לחללן על מעות כדי להביא המעות לירושלים ואין דמי אותו הנטע או המעשר ידועים ר"ל שאין להם שער ידוע לסמוך עליו כגון פירות שהרקיבו ויין שהקרים ומעות שהחלידו והוא צריך להחליפן כל אלו צריכין שישומו על פי שלשה ופירשוה בגמ' להחמיר ולהקל להחמיר שדוקא בשלשה תגרים ובקיאים בשומת סחורה וזהו שאמרו בשלשה לקוחות ולהקל שאפילו היה אחד מהם גוי או בעל המעשר או אפי' היו שלשתם מטילין הדינרין לכיס אחד שהיה לנו לדונם כאיש אחד בפירוש אמרו אפי' איש ושתי נשיו אבל אם היו דמיו ידועין דיו באחד שקצבת השער ידועה היא ואפילו בבעלים ואינו דומה להקדש שההקדש מתוך שאם יזלזל בפדיונו נמצא מרויח יש לחוש בכך אבל נטע רבעי ומעשר שני הרי הכל של בעלים אלא שצריך להעלות המעות לירושלים ומאחר שהכל שלו אין כאן חשש זלזול ובתוספות פירשו שלשה לקוחות שלשה בני אדם שכלם רוצים ליקח ואינו נכון:

    וההקדשות בשלשה ר"ל שכל שהקדיש לבדק הבית הן בהמה הן כלים ורצה המקדיש לפדותו הרשות בידו ומוסיף חומש ולמד במשנה זו שכשפודין אותן שמין אותן בשלשה בקיאין ושלא כדברי האומר שאפילו צנור קטן ר"ל מזלג קטן שטווין בו זהב צריך עשרה ואפילו הקדש פירות שהשער שלהן קצוב הואיל ויש בהקדש הרבה דברים שצריכין שומא לא נחלוק בהם:

    Meiri on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא ושופטיך זה מלך וכ"ג כו' יש לדקדק כיון דאצטריך ושופטיך למלך וכ"ג מנליה סנהדרי גדולה דהיינו מיוחדין שבשופטיך וי"ל דדרשות שקולים הם ולמאי דמסיק נמי דכל סנהדרי בעי כל הסנהדרין ומלך וכ"ג שקולים הם למילף משופטיך וק"ל:

    תוס' בד"ה מלמד כו' אע"ג דדינו כירושלים כדאמר כו' ובפרק התודה כו' ולאו דווקא אבית פגי אלא אפילו בירושלים כו' עכ"ל שיעור דבריהם אע"ג דדינו כירושלים כדאמר כו' ובפ' התודה כו' דלחמה חוץ מבית פגי לא קידש הלחם אבל לפנים מבית פגי קידש כמו בירושלים ה"נ הכא. לאו דוקא אבית פגי אלא אפילו בירושלים אין שם מקומן של סנהדרין וכדאמר כו' דהשתא נמי לענין סנהדרין הוי דין בית פגי שוה כירושלים וק"ל:

    בד"ה אל יחסר המזג כו' במזיגה דעל חד תרין כו' עכ"ל והיינו כ"ג דע"א לא יבא לכלל חלוקה לג' חלקים רק עד ס"ט דהיינו על חד תרי והשנים הנותרים לא יבואו לכלל חלוקה שליש ומהרש"ל בזה אינו ברור לי ואין להאריך וק"ל:

    בד"ה בג' לקוחות כו' דאיש ושתי נשיו ה"ד ודוחק לומר דנתנו לה ע"מ כו' עכ"ל ומהא דמבעיא ליה לר' ירמיה ג' ומטילין לכיס א' כו' ל"ק להו דאיכא למימר בהו שפיר שכ"א יש לו מעות מיוחדין וכ"א רוצה לקנותו לעצמו אלא דקמבעיא ליה כיון דמתעסקין בשותפות ומטילין לכיס א' ה"ל כדעת א' ופשיט ליה מאיש וב' נשיו כו' דמסתמא מטילין לכיס א' כאשה הנותנת ונושאת בתוך הבית ומשני דלמא כגון רב פפא כו' שאשתו לא היה נושאת ונותנת בתוך הבית אלא עשאה לעצמה כפירש"י ואהא קשיא להו דמ"מ באיש וב' נשיו לפי סברת המקשה דבעי למפשט מיניה לא שייך לומר שכ"א יקח לעצמו דדוחק לומר דנתנו לה על מנת כו' ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה בית פאגי מקום לפנים עיין מנחות דף עח ע"ב ברש"י ד"ה חוץ לחומת ב"פ:

    תוס' ד"ה מלמד וכו' אע"ג דדינו כירושלים עי' פ"א משנה ח דכלים בר"ש:

    ד"ה נטע וכו' לא בעי שלשה עיין ר"ה דף לא ע"ב תוס' ד"ה וביקש:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 14b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 14, Amud Bet, about 378 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “בעליל לעיר, צריך לעסוק במדידה.…”

    2. Segment 246 words

      Opens “מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: רבי…”

      Named: רבי אליעזר.

    3. Segment 332 words

      Opens “איבעיא להו: רבי אליעזר בן יעקב בחדא…”

      Named: רבי אליעזר, רבי שמעון.

    4. Segment 424 words

      Opens “אמר רב יוסף: ת"ש מצאן אבית פגי…”

      Named: רב יוסף.

    5. Segment 536 words

      Opens “דנפוק כמה? אילימא מקצתן, דילמא הנך דאיכא…”

    6. Segment 638 words

      Opens “היכי דמי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר…”

      Named: רבי אליעזר, אביי.

    7. Segment 730 words

      Opens “תניא כוותיה דרב יוסף: מצאן אבית פאגי…”

      Named: רב יוסף.

    8. Segment 846 words

      Opens “נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין,…”

    9. Segment 927 words

      Opens “בעי רבי ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס…”

      Named: רבי ירמיה, רב פפא, אבא.

    10. Segment 1022 words

      Opens “ההקדשות בשלשה. מתניתין דלא כי האי תנא,…”

    11. Segment 1122 words

      Opens “א"ל רב פפא לאביי: בשלמא לרבי אליעזר…”

      Named: רב פפא, רבי אליעזר, אביי, שמואל.

    12. Segment 1220 words

      Opens “וכי תימא דכתיב בהו שלשה, קרקעות דכתיב…”

    13. Segment 1312 words

      Opens “אלא מאי, דמשלמי בהו עשרה? הקדשות, דמשלמי…”

    14. Segment 1418 words

      Opens “הערכין כו'. מאי ערכין המטלטלין? א"ר גידל…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Eliezer ben Yaakov [II] · Second Generation of Tannaim

      A leading sage of the second generation of Tannaim and a student of Rabbi Akiva, Rabbi Eliezer ben Yaakov is known for…

      Source: Sanhedrin 14b · Segment 2 — “…האי תנא, דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: (דברים…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Sanhedrin 14b · Segment 4 — “אמר רב יוסף: ת"ש מצאן אבית פגי והמרה עליהן,…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 14b · Segment 11 — “…דאמר כשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה, אלא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 14b · Segment 6 — “…בעינן? אמר ליה אביי: לא, כגון שיצאו להוסיף על…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 14b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026