Talmud Builders

    Sanhedrin 23b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 23b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And Rav Dimi, son of Rav Naḥman, son of Rav Yosef, says: This is referring to a case where the litigant accepted one of these people upon himself as one of the judges, in addition to two fit judges. Since the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis with regard to a litigant retracting his acceptance of someone who is generally disqualified from judging is stated in the next mishna, why is it stated in this mishna as well?

    2The Gemara answers: The statements in both mishnayot are necessary. As, had the Mishna taught this dispute only with regard to a litigant who said: My father is trusted to adjudicate for me, or: Your father is trusted to adjudicate for me, one might have reasoned that only in this case did the Rabbis say that he cannot retract his acceptance, because: My father, and: Your father, are fit to judge for the general public. But in a case where a litigant accepts one witness as equivalent to two witnesses, since one witness is someone who is not fit to testify by himself for the general public one might say that the Rabbis concede to Rabbi Meir that he can retract his acceptance. Therefore, it is necessary for the dispute to be stated with regard to the case in this mishna as well.

    3And conversely, if the Mishna would teach us their dispute only with regard to this case, where a litigant effectively accepted one witness as equivalent to two, one might have reasoned that specifically in this case Rabbi Meir says that he can retract his acceptance. But in that case, where he accepted his father or the father of the other litigant as a judge, one might say that Rabbi Meir concedes to the Rabbis that he cannot retract his acceptance. It is therefore necessary for the mishna to state both disputes.

    4The Gemara asks: But from the fact that in the former clause the mishna teaches that one litigant can disqualify the judge, in singular, chosen by the other litigant, and in the latter clause the wording is his witnesses, in plural, evidently the mishna teaches this specifically with regard to a case of two witnesses. It is incorrect to emend the text to read witness instead of witnesses.

    5Rabbi Elazar said: The mishna is referring to a case where the litigant and another person come to disqualify the witnesses, testifying that they are disqualified from bearing witness.

    6The Gemara asks: Is it in his power to testify that the witnesses of the other litigant are disqualified from bearing witness? His testimony is tainted by a conflict of interest; how can the court accept it?

    7Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: The mishna is referring to a case where he raised a challenge against the witness’s fitness to testify, which cannot be disregarded due to his conflict of interest.

    8The Gemara asks: A challenge over which matter? If we say that he raises a challenge by testifying that the witness is guilty of theft or some other transgression, is it in his power to testify to that effect? His testimony is tainted by a conflict of interest.

    9Rather, it is a challenge over a family flaw. The litigant testifies that the witness’s lineage prevents him from testifying, as he is from a family of Canaanite slaves. Rabbi Meir holds that the litigant’s testimony is accepted, as these witnesses, the litigant and the witness who testifies with him, are testifying about the family of the witness, and the witness is disqualified indirectly. The litigant is therefore not disqualified from giving this testimony due to his conflict of interest. And the Rabbis hold that since his testimony is ultimately tainted by a conflict of interest, it is not accepted.

    10When Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan says: The dispute is with regard to a case in which one of the litigants claims that there are two sets of witnesses who can testify on his behalf, and the other litigant responds that one of the sets of witnesses is disqualified. In this case, the second litigant’s claim is not tainted by a conflict of interest, as there is another set of witnesses who can testify against him in any event.

    11Rabbi Meir maintains that the litigant cannot give this testimony, as Rabbi Meir holds that a litigant who claims in court to have a certain number of witnesses ready to testify on his behalf is required to substantiate that they exist. Therefore, there is no concern that the other set of witnesses will not be brought to court, causing that litigant to lose the case due to the disqualification of the first set. And the Rabbis hold that one is not required to substantiate the existence of witnesses he claims to have. As the disqualification of the first set of witnesses can cause the first litigant to lose the case, the second litigant is consequently unable to disqualify that first set, due to his conflict of interest. But in a case of one set of witnesses, everyone agrees that a litigant cannot disqualify them, due to his conflict of interest.

    12Rav Dimi continued: Rav Ami and Rav Asi said before Rabbi Yoḥanan: If there is only one set of witnesses there, what is the halakha ?

    13The Gemara interrupts: If there is only one set of witnesses there, what is the dilemma? But didn’t you already say: But in a case of one set of witnesses, everyone agrees that a litigant cannot disqualify them? Rather, the question should be understood as follows: According to Rabbi Meir, who holds that a litigant can disqualify one of the other litigant’s two sets of witnesses, if the second set is ultimately found to be related to one of the litigants or to each other, or is disqualified from bearing witness for other reasons, what is the halakha ? Can the litigant whose witnesses were disqualified then claim that the other litigant was not capable of disqualifying the first set, as it turned out that they were the only witnesses who would be testifying against him?

    14Rabbi Yoḥanan said to them: The first pair of witnesses, i.e., the second litigant, who disqualified the other litigant’s first set of witnesses, already testified. Since his testimony was valid at the time it cannot be disqualified afterward. Some say this statement in the name of a different amora : Rav Ashi says: The first pair of witnesses already testified.

    15The Gemara asks: Shall we say that Rabbi Meir and the Rabbis disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and Rabban Shimon ben Gamliel?

    16As it is taught in a baraita : With regard to one who comes to court to be judged concerning a claim against land that is in his possession, if in order to support his claim of ownership he comes to court both with a deed of purchase proving that the land is his and with a claim of presumptive ownership of the land stating that it had been in his possession for the past three years, which would render the deed superfluous, in this case his claim is judged on the basis of the deed. The court examines whether or not the deed is valid. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: His claim is judged on the basis of his presumptive ownership.

    17And we discussed this dispute, asking: Can Rabban Shimon ben Gamliel possibly mean that the defendant’s claim is judged on the basis of only his presumptive ownership and not on the basis of his deed, i.e., is his deed of purchase ignored? Clearly, there is no reason to ignore the deed of purchase. Rather, say that Rabban Shimon ben Gamliel means that the defendant’s claim is judged not only on the basis of the deed of purchase, but even on the basis of his presumptive ownership. In other words, either claim suffices.

    18And we maintain that they disagree with regard to whether or not a litigant who claims to have more than one type of evidence is required to substantiate the existence of all his types of evidence. Rabbi Yehuda HaNasi holds that one who claims to have a deed of purchase is required to bring it to court and cannot rely on his presumptive ownership, whereas according to Rabban Shimon ben Gamliel he can rely on his presumptive ownership. Apparently, this dispute is parallel to the dispute between Rabbi Meir and the Rabbis in the mishna.

    19The Gemara rejects this: No. According to the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, everyone agrees that there is no need to substantiate the existence of all the types of evidence. When Rabbi Meir and the Rabbis disagree in the mishna it is according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as Rabbi Meir holds that one is required to substantiate the existence of all of his types of evidence, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

    20And the Rabbis could have said to you that Rabbi Yehuda HaNasi says there that one is required to substantiate the existence of his types of evidence only vis-à-vis a claim of presumptive ownership of the land. If one claims that he possesses the deed of sale for his land he cannot rely on his presumptive ownership, as the power of his presumptive ownership comes from the power of the deed; mere possession without an accompanying claim of how one became the owner is disregarded (see Bava Batra 41a). But here, in the case of two sets of witnesses, since the power of these witnesses does not come from the power of the other witnesses, even Rabbi Yehuda HaNasi concedes that one is not required to substantiate the existence of the other set of witnesses.

    21When Ravin came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan says a different interpretation of the dispute: The former clause, where Rabbi Meir rules that a litigant can disqualify a judge,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואמר רב דימיהא דקתני נאמן עלי אבא כגון דקבליה עליה בחד דיין ויש שנים כשרין עמו ואפילו הכי כיון דפסול מדאורייתא מצי הדר ביה הכא נמי כיון דחד לממון לא מתכשר מצי הדר ביה:

    אלמא דווקא קתנימדשני במילתיה דבדיינין נקט לשון יחיד ובעדים נקט לשון רבים וליתא לדריש לקיש והדרא קושיין לדוכתא והא עדים כמומחין דמו:

    א"ר אלעזרסיפא גבי עדים בבא הוא ואחר לפוסלן דהוו להו תרי דמסהדי אפסולה ומהימני ודיינין בערכאות שבסוריא כדאוקימנא ולא פסול ממש קאמר אלא בעינא בי דינא מעליא:

    נוגע בעדותו הואהאי בעל דין דמשום דלא ליסהוד עליה קאתי למיפסליה:

    שקרא עליו ערערבעל דין אומר לפנינו על מה הוא פוסלו ויש אחר עמו:

    ערערשמץ של פסול:

    דגזלנותאמעיד עליו הוא ואחר שגזלן הוא:

    נוגע בעדותו הואמשום דלא נסהיד עליה קאמר:

    דפגם משפחהעבד הוא ממשפחת עבד שלא נשתחרר בא ופסול הוא ומשפחתו:

    אמשפחה קמסהדיולאו משום האי לחודיה מסהדי הלכך סהדותא אחרינא הוא ולאו כנוגע בעדות דמי:

    מחלוקת בשתי כיתי עדיםשאמר בעל דין בפנינו יש לי שתי כיתי עדים בדבר זה הביא כת ראשונה ועמד הלוה ואחר ואמר פסולין הן דהשתא לאו כנוגע בעדות הוא שהרי אמר מלוה שיש לו כת אחרת ואם ביקש ולא מצא יפסיד דקסבר ר"מ צריך בעל דין לברר ולהעמיד על האמת כל דבריו שטוען בבית דין והני מיפסלי אף לעדיות אחרות ואם ביקש ומצא כת אחרת כשירה אף ע"פ שראשונה נפסלה הרי בירר דבריו שאמר להביאם והביא והוא לא דק דסבור שכשרים היו:

    ורבנן סברי אין צריך לבררויכול לומר אין לי עוד ונמצא זה נוגע בעדותו הוא ולא מיפסלי אפי' בעדות זו:

    נמצאת כת שניה קרובין או פסוליןע"י עדים גמורים מהו לר' מאיר מי אמרינן השתא ודאי נוגע בעדות הוא דאין לחבירו כת אחרת כשרה או דילמא מעיקרא מיהת כי אסהיד בעל דין ואחר עמו אקמאי למיפסלינהו לאו נוגע בעדות הוא דאכתי לא אשתכח כת שנייה פסולין הכי גרסינן לה כמו שפירשתי ולא נהירא חדא דאין זה בירור דברים לר' מאיר הואיל וכת האחת נפסלין ועדיין נוגע בעדות הוא ועוד דאי נמי הוי בירור דברים בהכי נוגע בעדות הוא דאם לא ימצא כת אחרת כשרה אלא כת פסולה נמצא מפסיד בפסול של ראשונים דאי לא נפסלו ראשונים היה מוציא ממונו על פיהם ודבריו נבררין ע"י שניה ואע"פ שפסולין ועכשיו הוא מפסיד הלכך אומר אני דגרסינן הכי והוא עיקר דר"מ סבר א"צ לברר וזה שאמר להביא שתי כיתי עדים והביאם והאחת נפסלת אין בכך כלום שא"צ לברר דבריו ודיו בכת אחת הכשרין ואלו נפסלין לעדות אחרת ע"פ בעל דין ואחר דאינו נוגע בעדות ורבנן סברי צריך לברר ונמצא זה נוגע בעדות ולא מפסיל נמצאת כת שניה קרובין או פסולין לר' מאיר מהו נהי דא"צ לברר מ"מ עכשיו אין כאן עדות וה"ל נוגע בעדות למפרע או דילמא כי אסהיד מיהא לאו נוגע בעדות הוה דאכתי לא מצאו כת שנייה פסולה:

    כבר העידו הראשונים(כת ראשונה) כשנמצאת כת שניה פסולה כבר נתקבלה בכשרות עדותן של אלו המעידין על הפסול ועדיין לא היה נוגע בעדות ומאחר שנתקבלה בהכשר נאמנין לפסול את הראשונים. ל"א כבר העידו העדים הראשונים כת ראשונה שהעידו בעדותן של בעלי דינין ומהימני דכיון דשניה פסולה תו לא מפסלי קמאי דה"ל נוגע בעדות ולשון ראשון נראה מדנקט בהאי לישנא כבר העידו:

    הבא לידון בשטר ובחזקהמחזיק בקרקע ואמר לו חבירו מה לך בכאן וא"ל אתה מכרתיה לי ואכלתיה שני חזקה ועדיין שטר מכירה בידי נידון בשטר על כרחו צריך להביא השטר ויברר דבריו ואם לא מצא שטר יפסיד דלא מהניא ליה חזקה ואע"ג דחזקה במקום שטר קיימא כדאמרי רבנן עד תלת שנין מזדהר איניש בשטרי' טפי לא מזדהר האי כיון דאמר ישנו בידי צריך לברר:

    נידון בחזקהמשמע על כרחו יביא עדי חזקה ושטר לא מהני להכי פריך בחזקה ולא בשטר והא שטר עיקר ראיה הוא וכיון דיש לו שטר אין בחזקה אפי' משום בירור דברים דבמקום שטר לא הוזכרה חזקה דהיא גופא לא אתיא אלא מכח השטר דאמר על ידי השטר החזקתי בו ואבד ממני לאחר ג' שנים:

    אף בחזקהבאיזה מהן שירצה ואם יש לו עדי חזקה א"צ לברר דבריו על השטר והיינו דאמר ר' מאיר כרבי ורבנן כר' שמעון:

    אפי' תימא רבנן כרבי סבירא להו דעד כאן לא קאמר רבי התם צריך לברר אלא משום דחזקה לאו עיקר ראיה הוא דמכח השטר הוא דאתיא דאי הוה טעין ברישא החזקתי בה מעצמי שלא אמר לי אדם דבר מעולם אין זו חזקה וכי אמר לו אתה מכרתיה לי דהיינו בשטר ואבדתיו לאחר ג' שנים הויא חזקה הלכך האי הואיל ואמר ישנו בידי צריך לברר אבל אמר יש לי ב' כיתי עדי' והביא אחת כיון דהני לאו מכח הני אתו א"צ לברר דבריו ולחזר אחר כת שניה וללישנא בתרא ה"ק אפי' תימא תרווייהו אליבא דרבי פליגי ור"מ אמר לך אנא דאמר אפי' לרבי ומשום דהלכה כרבי מחבריו מהדרינן לאוקומא לפלוגתייהו אליביה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 23 עמוד ב

    1ואמר רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף: כגון דקבליה עליה בחד.

    2צריכא, דאי תנא ״אבא״ ואביך בהא קאמרי רבנן דלא מצי הדר ביה, משום דאבא ואביך חזו לעלמא. אבל חד כבי תרי, דלעלמא לא חזי אימא: מודו ליה לר"מ׃

    3ואי אשמעינן בהא, בהא קאמר ר"מ אבל בההיא אימא מודו להו לרבנן. צריכא.

    4הא מדקתני רישא ״דיינו״, וסיפא ״עדיו״ אלמא דוקא קתני.

    5אמר ר' אלעזר: בבא הוא ואחר לפוסלן.

    6כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!

    7אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון שקרא עליו ערער.

    8ערער דמאי? אילימא ערער דגזלנותא, כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!

    9אלא: ערער דפגם משפחה. ר' מאיר סבר: הני אמשפחה קמסהדי, ואיהו ממילא קפסיל. ורבנן סברי: סוף סוף נוגע בעדותו הוא.

    10כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשתי כיתי עדים.

    11דר' מאיר סבר: צריך לברר, ורבנן סברי: אינו צריך לברר. אבל בכת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן.

    12אמרו לפניו רב אמי ורב אסי: אין שם אלא כת אחת, מהו?

    13אין שם אלא כת אחת? והאמרת: אבל בכת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן! אלא, נמצאת כת שניה קרובין או פסולין מהו?

    14אמר להן: כבר העידו עדים הראשונים. איכא דאמרי, אמר רב אשי: כבר העידו עדים הראשונים.

    15נימא, בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל קמיפלגי?

    16דתניא: הבא לידון בשטר ובחזקה, נידון בשטר דברי רבי. רשב"ג אומר: נידון בחזקה.

    17והוינן בה: בחזקה ולא בשטר? אלא אימא: אף בחזקה.

    18וקיי"ל דבצריך לברר פליגי.

    19לא. אליבא דרשב"ג כ"ע לא פליגי. כי פליגי, אליבא דרבי. דר"מ כרבי.

    20ורבנן אמרי לך: עד כאן לא קאמר רבי התם אלא בחזקה, דמכח שטרא קאתי. אבל הכא, דהני עדים לאו מכח עדים אחריני קאתו, אפילו רבי מודה דא"צ לברר.

    21כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: רישא׃

    Tosafot

    ואמר רב דימי כגון דקבליה בחדתימה למה לי לאתויי הא דרב דימי ויש לומר דאי לאו דרב דימי לא הוה קשיא ליה תנינא דאי מהתם ה"א דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא והתם קאמר ר"מ דיכול לחזור אבל בחדא לריעותא לא אמר רבי מאיר דיכול לחזור בו ומשום הכי מייתי מילתיה דרב דימי דקא משמע לן דאפילו בחדא ריעותא קאמר ר' מאיר יכול לחזור בו וקא מקשי שפיר תנינא:

    ורבנן סברי צריך לבררה"ג הקונטרס ללשון אחרון דרבנן סברי דצריך לברר כו' אם יאמר אדם בב"ד אביא ב' כיתי עדים כשרים צריך לברר דבריו ולהביא שתי כיתי עדים כשרים ואם לא הביאם כשרים יפסיד הלכך אינו יכול לפסול הראשונים שאם הראשוני' פסולים זה לא יגבה חובו בעדים אחרונים שצריך לברר ולהביא כולם כשרים וקשה לר"ת דבפ' גט פשוט (ב"ב קסט: ושם) משמע דאפילו מאן דאמר צריך היינו לכתחילה יאמרו לו ב"ד ברר דבריך אבל מכל מקום אם אין יכול לברר בכך לא יפסיד ונראה לר"ת כפ"ה ללשון ראשון ר"מ סבר צריך לברר הלכך יכול לפסול הראשונים לפי שלא יפסיד שום דבר אם הראשונים פסולין לפי שבית דין אומרים לו ברר דבריך דמסתמא יעשה מה שב"ד יצוה עליו וא"כ לא יפסיד לפסול הראשונים שמתקיים העדות בשאר:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואקשינן איני והא מדקתני רישא דיינו וסיפא עדיו אלמא עדיו דווקא קתני ונדחה זה הפירוק וחזרנו אלא מתני' כגון שמעיד בעל דין הנתבע הוא ואחר על משפחתם של עדים הללו שהן פסולי משפחת עבדים והדין ידוע שהעבד פסול לעדות הוא ר' מאיר סבר אמשפחה קא מסהיד והני סהדי מאיליהן פסלי ורבנן סברי האי בעל דין נוגע בעדותו הוא ואי מביא ראייה בעדים אחרים זולתי הוא שהן קרובים או פסולין שפיר ואם לאו הרי הן כשרין ואין יכול לפוסלן כי אתא רב דימי אמר מחלוקת ר' מאיר וחכמים בשתי כתי עדים דר' [מאיר] סבר צריך המגיש ראייתו לברר שזו הכת הן עדיו ואם נמצאו פסולין ויבא להגיש הכת האחרת יכול הנתבע לומר לו כבר בעת שביררת הכת האחרת כאילו בטלת (מעדות) [עדות] זו הכת זהו יכול לפוסלן שאמר ר' מאיר. וחכמים סברי אם בטלה עדות הכת הראשונה מגיש הכת השניה ושפיר דמי כי לא בטלם בתחלה. אבל בזמן שבתחלה אין שם אלא כת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן וכן אם נמצאת כת שנייה קרובין או פסולין מתקיימת העדות בכת הראשונה שכבר העידו ואמרינן לימא ר' מאיר וחכמים בפלוגתא דר' ורשב"ג פליגי ר' כר' מאיר וחכמים כרשב"ג דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר אף בחזקה. וקיי"ל דבצריך לברר פליגי ר' סבר צריך לברר וכיון שבא לידון בשטר ובירר כי בשטר זה תביעתו ונמצא השטר פסול בטלה גם החזקה. ורשב"ג סבר אם נפסל השטר מגיש עדי החזקה ומעמידין הקרקע בידו ודחינן לא הכא בשתי כתי עדים אפילו ר' כחכמים סבירא ליה דלא אמר ר' אלא בחזקה כי חזקה מכח שטרא קא אתיא והשטר הוא עיקר והחזקה אינה מועלת כלום אם אבד השטר. וכיון שנפסל העיקר בטלה החזקה הבאה מכחו אבל בשתי כתי עדים דהני לאו מכח הני קאתו אפי' ר' מודה דאין צריך לברר כחכמים וקיי"ל בהני כולהו כחכמים וצריך עיון.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 23b

    Sanhedrin 23b. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 274 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואמר רב דימי הא דקתני נאמן עלי אבא כגון דקבליה עליה בחד דיין ויש שנים כשרין עמו ואפילו הכי כיון דפסול מדאורייתא מצי הדר ביה הכא נמי כיון דחד לממון לא מתכשר מצי הדר ביה:

    אלמא דווקא קתני מדשני במילתיה דבדיינין נקט לשון יחיד ובעדים נקט לשון רבים וליתא לדריש לקיש והדרא קושיין לדוכתא והא עדים כמומחין דמו:

    א"ר אלעזר סיפא גבי עדים בבא הוא ואחר לפוסלן דהוו להו תרי דמסהדי אפסולה ומהימני ודיינין בערכאות שבסוריא כדאוקימנא ולא פסול ממש קאמר אלא בעינא בי דינא מעליא:

    נוגע בעדותו הוא האי בעל דין דמשום דלא ליסהוד עליה קאתי למיפסליה:

    שקרא עליו ערער בעל דין אומר לפנינו על מה הוא פוסלו ויש אחר עמו:

    ערער שמץ של פסול:

    דגזלנותא מעיד עליו הוא ואחר שגזלן הוא:

    נוגע בעדותו הוא משום דלא נסהיד עליה קאמר:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 23b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    ואמר רב דימי כגון דקבליה בחד תימה למה לי לאתויי הא דרב דימי ויש לומר דאי לאו דרב דימי לא הוה קשיא ליה תנינא דאי מהתם ה"א דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא והתם קאמר ר"מ דיכול לחזור אבל בחדא לריעותא לא אמר רבי מאיר דיכול לחזור בו ומשום הכי מייתי מילתיה דרב דימי דקא משמע לן דאפילו בחדא ריעותא קאמר ר' מאיר יכול לחזור בו וקא מקשי שפיר תנינא:

    ורבנן סברי צריך לברר ה"ג הקונטרס ללשון אחרון דרבנן סברי דצריך לברר כו' אם יאמר אדם בב"ד אביא ב' כיתי עדים כשרים צריך לברר דבריו ולהביא שתי כיתי עדים כשרים ואם לא הביאם כשרים יפסיד הלכך אינו יכול לפסול הראשונים שאם הראשוני' פסולים זה לא יגבה חובו בעדים אחרונים שצריך לברר ולהביא כולם כשרים וקשה לר"ת דבפ' גט פשוט (ב"ב קסט: ושם) משמע דאפילו מאן דאמר צריך היינו לכתחילה יאמרו לו ב"ד ברר דבריך אבל מכל מקום אם אין יכול לברר בכך לא יפסיד ונראה לר"ת כפ"ה ללשון ראשון ר"מ סבר צריך לברר הלכך יכול לפסול הראשונים לפי שלא יפסיד שום דבר אם הראשונים פסולין לפי שבית דין אומרים לו ברר דבריך דמסתמא יעשה מה שב"ד יצוה עליו וא"כ לא יפסיד לפסול הראשונים שמתקיים העדות בשאר:

    Tosafot on Sanhedrin 23b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    ואקשינן איני והא מדקתני רישא דיינו וסיפא עדיו אלמא עדיו דווקא קתני ונדחה זה הפירוק וחזרנו אלא מתני' כגון שמעיד בעל דין הנתבע הוא ואחר על משפחתם של עדים הללו שהן פסולי משפחת עבדים והדין ידוע שהעבד פסול לעדות הוא ר' מאיר סבר אמשפחה קא מסהיד והני סהדי מאיליהן פסלי ורבנן סברי האי בעל דין נוגע בעדותו הוא ואי מביא ראייה בעדים אחרים זולתי הוא שהן קרובים או פסולין שפיר ואם לאו הרי הן כשרין ואין יכול לפוסלן כי אתא רב דימי אמר מחלוקת ר' מאיר וחכמים בשתי כתי עדים דר' [מאיר] סבר צריך המגיש ראייתו לברר שזו הכת הן עדיו ואם נמצאו פסולין ויבא להגיש הכת האחרת יכול הנתבע לומר לו כבר בעת שביררת הכת האחרת כאילו בטלת (מעדות) [עדות] זו הכת זהו יכול לפוסלן שאמר ר' מאיר. וחכמים סברי אם בטלה עדות הכת הראשונה מגיש הכת השניה ושפיר דמי כי לא בטלם בתחלה. אבל בזמן שבתחלה אין שם אלא כת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן וכן אם נמצאת כת שנייה קרובין או פסולין מתקיימת העדות בכת הראשונה שכבר העידו ואמרינן לימא ר' מאיר וחכמים בפלוגתא דר' ורשב"ג פליגי ר' כר' מאיר וחכמים כרשב"ג דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר אף בחזקה. וקיי"ל דבצריך לברר פליגי ר' סבר צריך לברר וכיון שבא לידון בשטר ובירר כי בשטר זה תביעתו ונמצא השטר פסול בטלה גם החזקה. ורשב"ג סבר אם נפסל השטר מגיש עדי החזקה ומעמידין הקרקע בידו ודחינן לא הכא בשתי כתי עדים אפילו ר' כחכמים סבירא ליה דלא אמר ר' אלא בחזקה כי חזקה מכח שטרא קא אתיא והשטר הוא עיקר והחזקה אינה מועלת כלום אם אבד השטר. וכיון שנפסל העיקר בטלה החזקה הבאה מכחו אבל בשתי כתי עדים דהני לאו מכח הני קאתו אפי' ר' מודה דאין צריך לברר כחכמים וקיי"ל בהני כולהו כחכמים וצריך עיון.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 23b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    עד אחד מחייב שבועה מן התורה כמו שהתבאר במקומו אבל ממון אין מוציאין אותו על פי עד אחד אא"כ קבלוהו עליהם כשנים הא אם קבלו עליהם כשנים מוציאין על פיו אפילו קבלו עליהם פסול כמו שאמרו בנאמן עלי אבא או אביך ואפילו קבלו כשנים כמו שיתבאר במשנה השניה וכן אם קבלו קרוב או פסול לדון להם כשלשה מומחין כמו שאמרו בנאמנין עלי שלשה רועי בקר כמו שיתבאר:

    מלוה שטען ואמר שיש לו על אותה הלואה שתי כתי עדים והוציא כת אחת ובא הלווה ואחר לפסלם אין אומרין יהא נאמן בזה לפסלן עם האחר שהרי אין זה נוגע בדבר הואיל ויש לו כת אחרת שהרי צריך הוא לברר ולהעמיד מה שאמר ואין לו לגבות עד שיביא כת אחרת כמו שאמר ואם לא מצא מפסיד אפילו לא נפסלה הראשונה ואחר שכן יהא נאמן עם האחר לפסלן לעדות אחרת לעלמא אינו כן אלא אין צריך לברר שכל שמגזם בעצמו לברר טענתו ביתר ממה שאין מדת הדין תובעתו אין מכשילין אותו על פיו וכל שלא מצא כת אחרת גובה על פי זו שהוציא ראשונה ומעתה הרי זה נוגע בעדות ואינה נפסלת לא לעדות זה ולא לעדות דעלמא מתוך עדות זה ומעתה אין צריך לומר אם בירר דבריו והביא שתי כתי עדים ובא הוא ואחר לפסול את הראשונה ונמצאת השניה קרובה או פסולה על פי שני עדים שאינו נאמן שהרי בירר ולא דקדק בגזומו בפסול ובקורבא ונמצא שאף לדעת האומר צריך לברר גובה עכשיו על פי הראשונה ומ"מ יראה שאם קבל עליו להביא שתי כתי עדים שצריך לברר על פי כשרים ואין אומרים שלא דקדק בגזומו שכל שקונין ממנו צריך הוא לדקדק גיזם להביא שתי כתי עדים והביאן ובא הלווה עם אחר לפסול הראשונה אין זה נוגע בדבר שהרי גובה חובו בכת אחרת ואם אחר שנגמר דינו על פי כת האחרת נמצאת אותה הכת שנתחייב על פיה קרובה או פסולה יראה שחוזרין ודנין אותו כנוגע בדבר ויש חולקין בזה אחר שבשעת העדות לא היו נוגעין בדבר וממה שאמרו בכאן כבר העידו וכו' אלא שי"מ כבר העידה כת ראשונה על עדות זה ונמצא שעל פיה אנו צריכין להגבות ונמצא נוגע בעדות ואף לשאר המפרשים יש אומרים שלא נאמר לדעת חכמים ועיקר הגירסא שבסוגיא זו ר' מאיר סבר צריך לברר ורבנן סברי אין צריך לברר שהרי הלכה פסוקה אין צריך לברר:

    מי שהיה מוחזק בקרקע ובא עליו מערער בעידי אבות והלה בא בטענת מכירה או מתנה ושכבר דר בה שני חזקה והיה מספיק לו זה וגיזם על עצמו שאף השטר בידו עדיין אומרין לו לכתחלה להביא את השטר ולידון על פיה ומ"מ אם חזר ואמר שאינו בידו נידון בחזקה ואם מעיז לומר שיש לו ולא יוציא יראה שמעגנין עליו את הדין וכן כל כיוצא בזה:

    בעל דין שפסל עידי התובע והדיינין שדנוהו אפילו הוא ואחר עמו אינו נאמן כמו שביארנו אפילו בירר טענתו על אחת מאלו בעדים כשרים אין אומרים שנתבררה על האחרת אלא מה שבירר בירר ומה שלא בירר לא בירר ואין שומעין לו מדיין לעד ולא מעד לדיין אע"פ שהכל דין אחד אלא אם פסל הדיינין בבירור ידון בבית דין אחר על פי אותם העדים ואם פסל העדים בבירור ידון על פי עדים אחרים באותו בית דין:

    Meiri on Sanhedrin 23b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא משום דאבא ואביך חזו לעלמא אבל חד כו' אימא דמודו ליה לר"מ כו' לכאורה קשה דהא תנא נמי ג' רועי בקר בהך מתני' דלא חזו לעלמא וי"ל דלפום סברא דהשתא סד"א דלא פליגי רבנן אר"מ בג' רועי בקר דלא חזו לעלמא אלא בנאמן עלי אבא כו' פליגי דחזו לעלמא וק"ל:

    בפירש"י בד"ה נמצאת כו' דר"מ סבר אין צריך לברר וזה שאמר להביא ב' כיתי עדים והביאם והאחת נפסלת כו' עכ"ל רצה לומר שהביא גם כת השניה הכשרים קודם שבא חבירו לפסול הראשונים דהשתא אינו נוגע בעדות דדיו בכת א' הכשרים משא"כ לפירוש קמא לרבנן דמיירי שפסל הראשונים קודם שהביא כת השניה דהשתא ודאי נוגע בעדות הוא דהיה יכול לומר אין לי עוד כת אחרת גם מה שהקשה רש"י לר"מ לפירוש קמא דנוגע בעדות הוא דאם לא ימצא כת אחת כשירה אלא פסולה כו' היינו דיש לחוש כן כיון שעדיין לא הביאן קודם שפסל הראשונים שמא לא ימצא לו כלל כת כשירה אלא כת פסולה אבל הכא כיון שכבר הביא כת הכשרים קודם שבא לפסול הראשונים ודאי דאין לחוש שיפסלו כת השניה כיון דכשרים לפנינו כל זה נראה לדקדק מל' רש"י ומהרש"ל כתב בזה דרך אחרת ואין צורך להאריך ולפי דברינו הא דקאמר אבל בכת אחת ד"ה אינו יכול לפוסלן היינו שהיה כת א' כשבא לפסלן אף אם באו אחר כך כת אחרת ודו"ק:

    תוס' בד"ה ואמר רב דימי כו' ה"א דמיירי דקביל עליה כתרי דהוי תרתי לריעות' והתם קאמר ר"מ כו' עכ"ל ק"ק דהא קתני נמי ג' רועי בקר בהך מתני' דליכא אלא חדא לריעותא ואפ"ה קאמר ר"מ דיכול לחזור וכן מוכח דלא הוי בג' רועי בקר רק חדא לריעותא כפי מה שפירשו התוס' לקמן דרבנן דפליגי אדר"מ מודו ליה בתרתי לריעותא דיכול לחזור ויש ליישב דמ"מ ניחא ליה לאתויי דרב דימי לאקשויי נמי מרישא דנאמן עלי אבא כו' וק"ל:

    בד"ה ורבנן סברי כו' דמסתמא יעשה מה שבית דין יצוה עליו כו' עכ"ל ר"ל דאע"ג דאם אינו יכול לברר לא יפסיד חבירו בכך מכל מקום אין הוא נוגע בעדות דמסתמא יעשה חבירו מה שיצוה בית דין ויביא כת אחרת ובהכי יתיישב נמי מה שהקשה רש"י לפירוש קמא דאם לא ימצא כת אחת כשירה אלא כת פסולה כו' דכיון דאנו אומרין ע"כ לפירוש ר"ת דמסתמא יביא כת אחרת לברר דבריו נאמר ג"כ דמסתמא יברר דבריו להביא כת כשירה דכת פסולה אין זה בירור ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 23b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 23, Amud Bet, about 274 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “ואמר רב דימי בריה דרב נחמן בריה…”

      Named: רב דימי, רב נחמן, רב יוסף.

    2. Segment 228 words

      Opens “צריכא, דאי תנא ״אבא״ ואביך״ בהא קאמרי…”

      Named: אבא.

    3. Segment 313 words

      Opens “ואי אשמעינן בהא, בהא קאמר ר"מ אבל…”

    4. Segment 49 words

      Opens “הא מדקתני רישא ״דיינו״, וסיפא ״עדיו״ אלמא…”

    5. Segment 57 words

      Opens “אמר ר' אלעזר: בבא הוא ואחר לפוסלן.…”

    6. Segment 65 words

      Opens “כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!…”

    7. Segment 710 words

      Opens “אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון…”

      Named: רב אחא, רב איקא.

    8. Segment 810 words

      Opens “ערער דמאי? אילימא ערער דגזלנותא, כל כמיניה?…”

    9. Segment 920 words

      Opens “אלא: ערער דפגם משפחה. ר' מאיר סבר:…”

    10. Segment 1011 words

      Opens “כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן:…”

      Named: רב דימי, רבי יוחנן.

    11. Segment 1118 words

      Opens “דר' מאיר סבר: צריך לברר, ורבנן סברי:…”

    12. Segment 1212 words

      Opens “אמרו לפניו רב אמי ורב אסי: אין…”

      Named: רב אמי, רב אסי.

    13. Segment 1322 words

      Opens “אין שם אלא כת אחת? והאמרת: אבל…”

    14. Segment 1415 words

      Opens “אמר להן: כבר העידו עדים הראשונים. איכא…”

      Named: רב אשי.

    15. Segment 158 words

      Opens “נימא, בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל…”

      Named: רבי ורבן, רבן שמעון.

    16. Segment 1613 words

      Opens “דתניא: הבא לידון בשטר ובחזקה, נידון בשטר…”

    17. Segment 179 words

      Opens “והוינן בה: בחזקה ולא בשטר? אלא אימא:…”

    18. Segment 184 words

      Opens “וקיי"ל דבצריך לברר פליגי.…”

    19. Segment 1912 words

      Opens “לא. אליבא דרשב"ג כ"ע לא פליגי. כי…”

    20. Segment 2028 words

      Opens “ורבנן אמרי לך: עד כאן לא קאמר…”

      Named: רבי התם, רבי מודה.

    21. Segment 217 words

      Opens “כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: רישא…”

      Named: רבי יוחנן.

    Sages named on this page

    • Rav Aha b. Rav Ika · Amoraim · Fifth Generation of Amoraim

      Rav Ika, a prominent Amora, was the nephew of Rav Aha bar Yaakov and a key figure in Rav Ashi's academy.

      Source: Sanhedrin 23b · Segment 7 — “אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון שקרא עליו…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sanhedrin 23b · Segment 7 — “אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון שקרא עליו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 23b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026