Talmud Builders

    Sanhedrin 51b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 51b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Actually, Rabbi Eliezer’s statement is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, and this is what he is saying: The expression: With her father, means under her father’s authority, i.e., she is still betrothed, and she is executed by burning if she commits adultery. And the expression: With her father-in-law, means that after getting married, she engages in intercourse with her father-in-law, and she is therefore executed by stoning. And if she commits adultery with any other man after getting married, she is executed by strangulation, like any other married woman.

    2Rava says: What is different between the wording of the two clauses of Rabbi Eliezer’s statement that allows for them to be understood differently? Either explain this one and that one literally, i.e., that she engages in intercourse with her father or father-in-law, or explain this one and that one as referring to the authority of the father or father-in-law.

    3Rather, Rava says: Actually, Rabbi Eliezer’s statement is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon that burning is more severe than stoning, and Rabbi Eliezer holds that the halakha of the married daughter of a priest is comparable to that of the betrothed one. Just as with regard to the betrothed daughter of a priest we raise her punishment by one level vis-à-vis the betrothed daughter of a non-priest, from stoning to burning, so too, with regard to the married daughter of a priest, we raise her punishment by one level vis-à-vis the married daughter of a non-priest, from strangulation to stoning.

    4Rav Ḥanina objects to this explanation: Doesn’t Rabbi Shimon himself say that both in this case and in that case, i.e., whether she is betrothed or married, the daughter of a priest is executed by burning? His opinion cannot be interpreted contrary to his own statement.

    5Rather, Ravina says: Actually, Rabbi Eliezer’s statement is in accordance with the opinion of the Rabbis, that the married daughter of a priest is executed by burning and the betrothed daughter of a priest is executed by stoning. And reverse the wording of Rabbi Eliezer’s statement as follows: When she is with her father, i.e., when she is betrothed, she is executed by stoning, and when she is with her father-in-law, i.e., when she is married, she is executed by burning. And the fact that the tanna states the phrase: With her father, instead of simply stating that she is betrothed, is because he was merely drawn to the common usage, i.e., the wording of the verse, and employed it.

    6Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that Rav says: The halakha in this matter is in accordance with the explanation that Ravin sent in the name of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina. Rav Yosef said in response: Does one issue a halakha for the messianic period? Since the destruction of the Temple, courts do not have the authority to adjudicate capital cases (see 52b), and this authority will be restored only once the Temple is rebuilt, in the messianic period. Therefore, what is the purpose of stating the halakha in this matter when it is not currently relevant?

    7Abaye said to him: If that is so, let the tanna not teach all the halakhot of the slaughter of sacrificial animals, i.e., tractate Zevaḥim , as it is entirely a halakha for the messianic period. Rather, one studies these halakhot due to the principle of: Study Torah and receive reward, i.e., one is rewarded for the study of Torah regardless of its practical applicability. Here too, study Torah and receive reward.

    8Rav Yosef responded: This is what I meant to say: Why do I need the halakha with regard to this subject to be stated? Is a halakha stated in the discussion of Rabbi Eliezer’s statement? The statements of the amora’im are merely explanations of how to understand the wording of Rabbi Eliezer’s statement, but there is no difference between them with regard to the halakha .

    9§ The Gemara discusses the opinion of Rabbi Yishmael that the betrothed daughter of a priest who committed adultery is executed by burning, whereas the married daughter of a priest who committed adultery is executed by strangulation. What is the source for the opinion of Rabbi Yishmael? It is as it is taught in a baraita : With regard to the verse: “And the daughter of a priest, when she profanes herself by playing the harlot” (Leviticus 21:9), the verse is speaking of a young woman who is betrothed.

    10Do you say that it is referring only to a young woman who is betrothed, or that it is referring even to a married woman? The verse states: “And a man who commits adultery with another man’s wife, he who commits adultery with his neighbor’s wife, both the adulterer and the adulteress shall be put to death” (Leviticus 20:10). All adulterers were included in the category of: “The adulterer and the adulteress,” and were executed by strangulation, until the verse singled out the betrothed daughter of a non-priest for execution by stoning and the daughter of a priest for execution by burning. It is therefore derived that just as when the verse singles out the daughter of a non-priest for stoning the Torah states that the reference is to a woman who is betrothed and not married, so too, when the verse singles out the daughter of a priest for burning it is referring to a woman who is betrothed and not married.

    11The baraita continues: The conspiring witnesses concerning the daughter of a priest, and the paramour of the daughter of a priest, are included in the verse: “And you shall do to him as he conspired to do to his brother” (Deuteronomy 19:19).

    12The Gemara interjects and asks: What reason is there for the punishment of “as he conspired” to be applied with regard to her paramour? Rather, the baraita should be read: Her conspiring witnesses are included in the death penalty of her paramour, i.e., they are executed by strangulation, which they sought to impose upon her paramour. They are not executed by burning, which is the death penalty that they sought to impose upon her.

    13This is because it is stated: “And you shall do to him as he conspired to do to his brother,” which is interpreted to mean: “To his brother,” but not to his sister. This is the statement of Rabbi Yishmael.

    14Rabbi Akiva says: Both the betrothed and the married daughter of a priest are singled out for execution by burning. One might have thought that even an unmarried daughter of a priest who engaged in promiscuous intercourse should be executed by burning. This is incorrect, as here it is stated: “Her father,” and there it is stated, with regard to a betrothed woman who committed adultery: “Her father” (Deuteronomy 22:21). It is derived through a verbal analogy that just as below, the reference is to the promiscuous intercourse of one who has a bond to a husband, so too here, the reference is to the promiscuous intercourse of one who has a bond to a husband.

    15Rabbi Yishmael said to him: If the halakha of a priest’s daughter who committed adultery is compared to the halakha of a betrothed woman who committed adultery, then it can be inferred that just as there the reference is specifically to a young woman who is betrothed, so too here, the reference is to a young woman who is betrothed. This serves as a proof for the opinion of Rabbi Yishmael, which is that only the betrothed daughter of a priest is executed by burning.

    16Rabbi Akiva said to him: Yishmael, my brother, I derive it from the fact that the verse could have stated: “The daughter of a priest,” but instead states: “And the daughter of a priest,” with the conjunction “and,” that married daughters of priests are also included in this punishment.

    17Rabbi Yishmael said to him: And because you derive this from the difference between the term “the daughter” and the term “and the daughter,” we should take this married daughter of a priest out to be executed by burning? This derivation of yours is inconsistent, because if the conjunction “and” indicates the inclusion of the married daughter of a priest, then it should include the unmarried daughter of a priest too. And if it indicates the exclusion of an unmarried one, exclude the married one as well.

    18The Gemara asks: And how would Rabbi Akiva respond? The Gemara answers: According to Rabbi Akiva, the verbal analogy between the halakha of the daughter of a priest and the halakha of a betrothed woman serves to exclude the case of an unmarried daughter of a priest from execution by burning, and the distinction between the terms “the daughter” and “and the daughter” serves to include the case of a married woman.

    19And Rabbi Yishmael challenged Rabbi Akiva’s opinion because he thought that since Rabbi Akiva had said to him that a married woman is included due to the distinction between “the daughter” and “and the daughter,” it was possible to conclude from it that Rabbi Akiva had retracted his derivation from the verbal analogy, which would have included a married woman, and instead derived the halakha only from the conjunction “and” in the term “and the daughter.” But in fact, Rabbi Akiva combined this derivation with the verbal analogy.

    20The Gemara asks: And as for Rabbi Yishmael, what does he derive from this distinction between “the daughter” and “and the daughter”? The Gemara answers: He requires it for that which the father of Shmuel bar Avin taught in a baraita : Since we find that the verse differentiates with regard to male priests between unblemished priests and blemished priests, as only unblemished priests may perform the Temple service, one might have thought we should differentiate between their daughters as well, and rule that the daughter of a blemished priest should not be sentenced to execution by burning for adultery. Therefore, instead of stating: “The daughter,” the verse states: “And the daughter,” to include the daughter of a blemished priest.

    21The Gemara asks: And from where does Rabbi Akiva derive this? The Gemara answers: He derives it from the verse: “They shall be holy to their God, and not profane the name of their God; for the offerings of the Lord, the bread of their Lord, they offer; and they shall be holy” (Leviticus 21:6). From the phrase “And they shall be holy” it is derived that all priests are considered holy, even if they cannot bring offerings in the Temple. Consequently, there is no difference in this regard between the daughter of a blemished priest and the daughter of an unblemished priest.

    22The Gemara asks: And why does Rabbi Yishmael not derive this halakha from this verse? The Gemara answers: Rabbi Yishmael would say: If it were to be derived from that verse, I would say that this matter applies with regard to the priests themselves, who are considered holy even if they are blemished, but not with regard to their daughters. Therefore, the term “and the daughter” teaches us that the halakha with regard to the daughters of blemished priests is just like the halakha with regard to the daughters of unblemished priests.

    23The Gemara asks: And as for Rabbi Yishmael,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לעולם רבי ישמעאלדאמר ארוסה יצתה ולא נשואה והכי קאמר ר' אליעזר את אביה ברשות אביה דהיינו ארוסה בשריפה:

    ואת חמיהדהיינו נשואה אם מחמיה זינתה בסקילה כבת ישראל ומכל אדם בחנק כישראל דנשואה לא יצתה מן הכלל:

    לעולם כר"שדאמר שריפה חמורה הלכך על כרחיך ארוסה יצתה לשריפה ובנשואה קסבר רבי אליעזר הואיל ובישראל קלה מאד דבחנק דיי לך אם תחמיר על בת כהן לדונה בסקילה דסלקא חד דרגא דלר"ש כך סדרן שריפה סקילה חנק והרג ואת אביה ואת חמיה דקאמר רשות נינהו:

    הא אידי ואידי ר"ש בשריפה קאמרועל כרחיך לא מצית למימר ר' אליעזר בהא פליג עליה דמהיכא תיתי אי לית ליה בנין אב דר' ישמעאל על כרחיך כיון דשריפה חמורה וקרא בת כהן סתמא כתיב שתיהן במשמע ואי אית ליה בנין אב דבארוסה הכתוב מדבר נשואה על כרחיך לא יצתה מכלל נשואה בת ישראל ומי הוציאה לסקילה אם החמיר הכתוב בארוסה בת כהן מבת ישראל שכן היא חמורה תחמיר בנשואה שהיא קלה:

    איפוךאידי ואידי רשות והאי דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט אמילתיה דתנא קמא סריך דאיירי בלישנא דקרא:

    הלכתא למשיחאהלכה זו כשיבאו ימות המשיח אצטריך לנו שישובו ד' מיתות בית דין למקומן:

    הכי קאמינא הלכה למה לי סוגיא דשמעתא הלכה קאמרבתמיה מי שייך למימר הלכה בכי האי מחלוקת שאין בין רבין לרבינא לא חיוב ולא פטור ולא חילוק מיתה דתרוייהו מפרשי נשואה בשריפה ארוסה בסקילה ובתיקון לשון הברייתא פליגי מר מתקן לה ללישנא דלא אצטריך לאפוכה ומר מפיך לה משום דוחקא דלישנא ומאי הלכה איכא למימר בסוגיא דשמעתא אחרי שאין אנו למידין ממנה כלום כשיבא המשיח ויחיה המתים נשאל את רבי אליעזר באיזה לשון אמרה:

    מות יומת הנואף והנואפתכל מיתה סתם חנק:

    הכל היו בכלל הנואף והנואפתנשואות וארוסות כהנת וישראלית:

    הוציא הכתובמכלל זה את ארוסה לסקילה כדכתיב (דברים כ״ב:ט״ו) והוציאו את הנערה והוציאו כתוב אחר בת כהן לשריפה וכתב סתם ולמד סתם מן המפורש מה כשהוציא בישראל מכלל חנק ארוסה הוציא ולא נשואה אף כשהוציא כו':

    זוממיהבכלל מיתת בועלה שלא יצא מן הכלל דכתיב (ויקרא כא) היא ולא בועלה וזוממיה בכלל מיתת בועליהן דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו במקום שיש חילוק מיתה בעדותן כגון כאן שחייבו לה שריפה ולו סקילה כדינו נדונין ולא כדינה:

    אחת ארוסה ואחת נשואהדקרא סתמא כתיב:

    אמר לו רבי ישמעאלהואיל ודורש אתה גזירה שוה דרוש נמי הא דבארוסה משתעי:

    בת ובתוי"ו יתירה לרבות הנשואה:

    נוציא זו בשריפהונחמיר עליה ממיתה המפורשת בה דהוי חנק דאם משמע גזירה שוה להביא את הנשואה הביא נמי את הפנויה ואם משמע להוציא פנויה הוציא וכו':

    ורבי ישמעאלדפריך ליה אם משמע וכו' לא ידע דעתיה דרבי עקיבא והוה סבירא ליה מדמהדר ליה בת ובת אני דורש שמע מינה דרבי עקיבא הדר ביה מגזירה שוה והכי קאמר ישמעאל אחי אין אני דורש גזירה שוה זו דאתא בת ובת ואפקה והכי קאמר ליה אם כן למעוטי פנויה מנא לך:

    בזכריםבכהנים:

    בין תמימים לבעלי מומיןלענין עבודה יכול אף בנות בעלי מומין יצאו מכלל קדושתן ויהיה דינם כבנות ישראל אם זנו:

    והיו קדשלרבות אף בעלי מומין לקדושה:

    הני מילידנפקי שאף בעלי מומין בקדושתן מוהיו קדש:

    אינהוהכהנים עצמן נתרבו לקדושה שלא תאמר הואיל ופסולין לעבודה יהיו מותרין לטמא למתים:

    ור' ישמעאלדנפקא ליה במה מצינו ולא איצטריך ג"ש:

    סנהדרין 51 עמוד ב

    1לעולם כרבי ישמעאל, והכי קאמר: את אביה ברשות אביה, בשריפה; ואת חמיה מחמיה, בסקילה; וכל אדם בחנק.

    2אמר רבא: מאי שנא? או אידי ואידי ממש, או אידי ואידי רשות.

    3אלא אמר רבא: לעולם כר"ש וקסבר ר"א נשואה כארוסה. מה ארוסה חד דרגא מסקינן לה, מסקילה לשריפה, אף נשואה חד דרגא מסקינן לה, מחנק לסקילה.

    4מתקיף לה ר' חנינא: הא אידי ואידי ר"ש בשריפה קאמר?

    5אלא אמר רבינא: לעולם כרבנן, ואיפוך את אביה בסקילה, ואת חמיה בשריפה. והאי דקאמר ״את אביה״ סירכא בעלמא נקט.

    6אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, אמר רב: הלכה כדשלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא. אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?

    7א"ל אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא ליתני? הלכתא למשיחא! אלא, דרוש וקבל שכר. הכא נמי, דרוש וקבל שכר.

    8הכי קאמרי: הלכתא למה לי? סוגיא דשמעתא הלכה קאמר.

    9מאי רבי ישמעאל? דתניא: (ויקרא כא, ט) ״ובת [איש] כהן כי תחל לזנות״ בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר.

    10אתה אומר בנער' והיא ארוסה, או אינו אלא אפי' נשואה? ת"ל (ויקרא כא, יח) ״איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת ״הנואף והנואפת״. הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב ״בת״ ישראל בסקילה ״ובת. כהן בשריפה מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה׃

    11זוממיה ובועלה בכלל (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם וגו'׃

    12בועלה מאי כאשר זמם איכא אלא זוממיה בכלל מיתת בועלה׃

    13משום שנאמר ״ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו דברי רבי ישמעאל״,׃

    14ר"ע אומר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשריפה יכול אפילו פנויה נאמר כאן אביה ונאמר להלן אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כאן זנות עם זיקת הבעל׃

    15א"ל ר' ישמעאל, אי מה להלן נערה והיא ארוסה אף כאן נערה והיא ארוסה׃

    16א"ל ר"ע ישמעאל אחי (ויקרא כא, ט) בת ובת אני דורש׃

    17א"ל וכי מפני שאתה דורש בת ובת נוציא זו לשריפה אם משמע להביא את הנשואה הביא את הפנויה ואם משמע להוציא את הפנויה הוציא את הנשואה׃

    18ור"ע אהני גזירה שוה למעוטי פנויה ואהני בת ובת לרבות את הנשואה׃

    19ורבי ישמעאל סבר מדקאמר ליה בת ובת ש"מ הדר ביה מגזירה שוה׃

    20ור' ישמעאל האי בת ובת מאי דריש ביה מיבעי ליה לכדתני אבוהי דשמואל בר אבין לפי שמצינו שחלק הכתוב בזכרים בין תמימים לבעלי מומין יכול נחלוק בבנותיהן ת"ל בת ובת׃

    21ורבי עקיבא (ויקרא כא, ו) מוהם מקריבים והיו קדש נפקא׃

    22ור' ישמעאל אי מההיא הוה אמינא ה"מ אינהו אבל בנותיהן לא קמ"ל׃

    23ורבי ישמעאל׃

    Tosafot

    סירכא נקטפ"ה והא דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט וקשה דבכל הספרים כתיב והא דקאמר את אביה בשריפה ויש לומר דנותן טעם במה טעה התנא ששנה את אביה בשריפה כיון שהיא בסקילה ומשני סירכא נקט סירכיה דקרא דכתיב את אביה היא מחללת באש תשרף ומיהו קשה דלא יהיב טעמא אלא אמאי נקט את אביה בשריפה אבל בכלתו לא יהיב טעמא וי"ל דהא דקתני את אביה בשריפה סירכא נקט משום דבעלמא בתו בשריפה וכלתו בסקילה:

    הלכתא למשיחאבפרק ב"ש בזבחים (מה.) פריך נמי הכי והא דפסקינן הלכה כר' יוסי (במשנת) י' יוחסין (קדושין דף עב:) דעתידי' ממזרים ליטהר נ"מ בזה"ז שלא להתרחק ממשפחות שאינן ידועות דבממזר שאינו ידוע מיירי ובפ"ק דיומא (ד' יג. ושם) דפסקו כרבי יוסי ראשון חוזר לעבודתו נ"מ לנשיא או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת האונס מיהו בס"פ התכלת (מנחות נב. ושם) קשה דפסק ר' יוחנן כאבא (שאול) בן דוסאי ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי הכא ובפ' ב"ש (זבחים ד' מה.) והר"ר חיים פירש דלא פריך אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסורא כיון דליכא נפקותא אלא על ידי איסור אין לפסוק הלכה למשיחא ונ"ל דלא פריך אלא היכי דלא נ"מ אלא ליישב לישני דשמעתין כדמסיק אבל הנך יש נפקותא איסור והיתר אף על גב דהוי למשיחא:

    לאחיו ולא לאחותותימה ת"ל מדכתיב היא ולא בועלה היא ולא זוממיה וי"ל דאי מהיא לחודא לא הוה ממעטינן זוממים משום דבעינן כאשר זמם קמ"ל לאחיו ולא לאחותו ואי מהתם ה"א ה"מ היכא דמעידין נמי על הבועל:

    ורבי ישמעאל סבר מדקא"ל בת ובת כו'וא"ת היכי ס"ד דהדר ביה דאם כן בת ובת למה ליה דהא לא אתא בת ובת אלא לאפוקי מג"ש וי"ל דלא תימא דוקא ארוסה מדינא דלעיל דמה כשהוציא בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב הלכתא כדשלח רבין משמא דר' יוסי ברבי חנינא ומתמה רב יוסף הלכתא למשיחא כלומר דיני נפשות עכשיו אין דנין אין צריכין זו ההלכה אלא בימות המשיח. א"ל אביי אלא מעתה שחיטת קדשים נמי הכי וכי יש עכשיו מקדש להקריב בו קדשים אלא דרוש וקבל שכר הכי נמי דרוש וקבל שכר ואסיק' סוגיא דשמעתא הלכה כוותיה קאמרינן מאי ר' ישמעאל דאמרינן לעילא ולא כר' ישמעאל דתניא בת כהן כי תחל לזנות בנערה ארוסה הכתוב מדבר דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשרפה יכול אפילו פנויה כו' עד א"ל רבי עקיבא ישמעאל אחי בת ובת אני דורש כלומר היה לו לומר בת כהן כי תחל לזנות למה אמר ובת כהן לא הוסיף ו' אלא לרבות אחת ארוסה ואחת נשואה לשרפה א"ל ר' ישמעאל וכי מפני שאתה דורש בת ובת נוציא נשואה בת כהן לשרפה אם ובת משמע להביא הנשואה אפי' פנויה בת כהן נמי שזינתה בשרפה ואסיק' בעינן זנות עם זיקת הבעל ומייתי לה ר"ע בגזירה שווה ובמדרש בת ובת וזו השמועה עוד ביבמות פ' [אלמנה לכה"ג (דף סח:)] ור' ישמעאל האי בת ובת מאי

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 51b

    Sanhedrin 51b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 399 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לעולם רבי ישמעאל דאמר ארוסה יצתה ולא נשואה והכי קאמר ר' אליעזר את אביה ברשות אביה דהיינו ארוסה בשריפה:

    ואת חמיה דהיינו נשואה אם מחמיה זינתה בסקילה כבת ישראל ומכל אדם בחנק כישראל דנשואה לא יצתה מן הכלל:

    לעולם כר"ש דאמר שריפה חמורה הלכך על כרחיך ארוסה יצתה לשריפה ובנשואה קסבר רבי אליעזר הואיל ובישראל קלה מאד דבחנק דיי לך אם תחמיר על בת כהן לדונה בסקילה דסלקא חד דרגא דלר"ש כך סדרן שריפה סקילה חנק והרג ואת אביה ואת חמיה דקאמר רשות נינהו:

    הא אידי ואידי ר"ש בשריפה קאמר ועל כרחיך לא מצית למימר ר' אליעזר בהא פליג עליה דמהיכא תיתי אי לית ליה בנין אב דר' ישמעאל על כרחיך כיון דשריפה חמורה וקרא בת כהן סתמא כתיב שתיהן במשמע ואי אית ליה בנין אב דבארוסה הכתוב מדבר נשואה על כרחיך לא יצתה מכלל נשואה בת ישראל ומי הוציאה לסקילה אם החמיר הכתוב בארוסה בת כהן מבת ישראל שכן היא חמורה תחמיר בנשואה שהיא קלה:

    איפוך אידי ואידי רשות והאי דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט אמילתיה דתנא קמא סריך דאיירי בלישנא דקרא:

    הלכתא למשיחא הלכה זו כשיבאו ימות המשיח אצטריך לנו שישובו ד' מיתות בית דין למקומן:

    הכי קאמינא הלכה למה לי סוגיא דשמעתא הלכה קאמר בתמיה מי שייך למימר הלכה בכי האי מחלוקת שאין בין רבין לרבינא לא חיוב ולא פטור ולא חילוק מיתה דתרוייהו מפרשי נשואה בשריפה ארוסה בסקילה ובתיקון לשון הברייתא פליגי מר מתקן לה ללישנא דלא אצטריך לאפוכה ומר מפיך לה משום דוחקא דלישנא ומאי הלכה איכא למימר בסוגיא דשמעתא אחרי שאין אנו למידין ממנה כלום כשיבא המשיח ויחיה המתים נשאל את רבי אליעזר באיזה לשון אמרה:

    מות יומת הנואף והנואפת כל מיתה סתם חנק:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 51b · Sefaria

    Tosafot

    סירכא נקט פ"ה והא דקאמר את אביה ולא נקט לשון ארוסה ולשון נשואה סירכא נקט וקשה דבכל הספרים כתיב והא דקאמר את אביה בשריפה ויש לומר דנותן טעם במה טעה התנא ששנה את אביה בשריפה כיון שהיא בסקילה ומשני סירכא נקט סירכיה דקרא דכתיב את אביה היא מחללת באש תשרף ומיהו קשה דלא יהיב טעמא אלא אמאי נקט את אביה בשריפה אבל בכלתו לא יהיב טעמא וי"ל דהא דקתני את אביה בשריפה סירכא נקט משום דבעלמא בתו בשריפה וכלתו בסקילה:

    הלכתא למשיחא בפרק ב"ש בזבחים (מה.) פריך נמי הכי והא דפסקינן הלכה כר' יוסי (במשנת) י' יוחסין (קדושין דף עב:) דעתידי' ממזרים ליטהר נ"מ בזה"ז שלא להתרחק ממשפחות שאינן ידועות דבממזר שאינו ידוע מיירי ובפ"ק דיומא (ד' יג. ושם) דפסקו כרבי יוסי ראשון חוזר לעבודתו נ"מ לנשיא או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת האונס מיהו בס"פ התכלת (מנחות נב. ושם) קשה דפסק ר' יוחנן כאבא (שאול) בן דוסאי ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי הכא ובפ' ב"ש (זבחים ד' מה.) והר"ר חיים פירש דלא פריך אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסורא כיון דליכא נפקותא אלא על ידי איסור אין לפסוק הלכה למשיחא ונ"ל דלא פריך אלא היכי דלא נ"מ אלא ליישב לישני דשמעתין כדמסיק אבל הנך יש נפקותא איסור והיתר אף על גב דהוי למשיחא:

    לאחיו ולא לאחותו תימה ת"ל מדכתיב היא ולא בועלה היא ולא זוממיה וי"ל דאי מהיא לחודא לא הוה ממעטינן זוממים משום דבעינן כאשר זמם קמ"ל לאחיו ולא לאחותו ואי מהתם ה"א ה"מ היכא דמעידין נמי על הבועל:

    ורבי ישמעאל סבר מדקא"ל בת ובת כו' וא"ת היכי ס"ד דהדר ביה דאם כן בת ובת למה ליה דהא לא אתא בת ובת אלא לאפוקי מג"ש וי"ל דלא תימא דוקא ארוסה מדינא דלעיל דמה כשהוציא בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה:

    Tosafot on Sanhedrin 51b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב הלכתא כדשלח רבין משמא דר' יוסי ברבי חנינא ומתמה רב יוסף הלכתא למשיחא כלומר דיני נפשות עכשיו אין דנין אין צריכין זו ההלכה אלא בימות המשיח. א"ל אביי אלא מעתה שחיטת קדשים נמי הכי וכי יש עכשיו מקדש להקריב בו קדשים אלא דרוש וקבל שכר הכי נמי דרוש וקבל שכר ואסיק' סוגיא דשמעתא הלכה כוותיה קאמרינן מאי ר' ישמעאל דאמרינן לעילא ולא כר' ישמעאל דתניא בת כהן כי תחל לזנות בנערה ארוסה הכתוב מדבר דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשרפה יכול אפילו פנויה כו' עד א"ל רבי עקיבא ישמעאל אחי בת ובת אני דורש כלומר היה לו לומר בת כהן כי תחל לזנות למה אמר ובת כהן לא הוסיף ו' אלא לרבות אחת ארוסה ואחת נשואה לשרפה א"ל ר' ישמעאל וכי מפני שאתה דורש בת ובת נוציא נשואה בת כהן לשרפה אם ובת משמע להביא הנשואה אפי' פנויה בת כהן נמי שזינתה בשרפה ואסיק' בעינן זנות עם זיקת הבעל ומייתי לה ר"ע בגזירה שווה ובמדרש בת ובת וזו השמועה עוד ביבמות פ' [אלמנה לכה"ג (דף סח:)] ור' ישמעאל האי בת ובת מאי

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 51b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא לעולם כרבי ישמעאל כו' ואת חמיה מחמיה בסקילה כו' דהשתא לא תקשי מאי אריא בת כהן אפילו בת ישראל נמי כלתו בסקילה דלר' ישמעאל כיון דשריפה חמורה איצטריך לאשמועינן דכלתו בסקילה ולא בשריפה החמורה דס"ד דבת כהן כלתו נמי בשריפה לחומרא אבל לעיל דתרוייהו ממש את אביה מאביה ואת חמיה מחמיה פריך שפיר ממ"נ אי למאן דאמר שריפה חמורה תקשי לך בתו בת כהן בשריפה מאי אריא בת כהן בת ישראל נמי בשריפה החמורה ואי למ"ד דסקילה חמורה תקשי לך כלתו בת כהן בסקילה מאי אריא בת כהן בת ישראל נמי בסקילה וק"ל:

    תוס' בד"ה הלכתא למשיחא כו' ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי הכא ובפרק ב"ש והר"ר חיים כו' עכ"ל בפ"ק דיומא מפורשים דבריהם וז"ל וי"ל דאין התלמוד תופס זה בקשיא הלכתא למשיחא אלא רב יוסף מקשה אותו בפ' ד' מיתות ובפ' ב"ש כו' ורבינו חיים כו' עכ"ל נראה מדבריהם דהוו גרסי גם בפרק ב"ש אמר רב יוסף הלכתא למשיחא כו' ובכל הגמרא שלנו גרסינן אמר רבא הלכתא כו' גם למה שכתבו התו' לקמן ונ"ל דלא פריך אלא היכא דלא נ"מ אלא ליישב כו' הוא מגומגם דהא בפ' ב"ש איכא נפקותא שפיר דאיסור והיתר ואפילו הכי פריך התם הלכתא למשיחא כו' ונראה להגיה בדבריהם הכא במקום היכא כצ"ל ונראה לי דלא פריך אלא הכא דלא נ"מ אלא ליישב כו' ולפי גירסת הספרים שלנו בפרק ב"ש דלא גרסי' אמר רב יוסף אלא אמר רבא הלכתא ולא באו התוס' הכא לתרץ אלא סוגיין דלא פריך רב יוסף אלא הכא דלא נ"מ אלא ליישב לישני כו' ודו"ק:

    בד"ה לאחיו כו' דאי מהיא לחודא כו' ואי מהתם ה"א ה"מ היכא דמעידין נמי על הבועל עכ"ל וק"ק דהשתא נמי דכתיב היא לא נמעט זוממיה דלא גלי קרא לאחיו למעט זוממיה אלא היכא דמעידים נמי על הבועל דמקיים ביה כאשר זמם אבל היכא דלא מעידין על הבועל בעינן כאשר זמם ודו"ק:

    בד"ה ור' ישמעאל כו' וא"ת והיכי ס"ד דהדר ביה דא"כ בת ובת ל"ל וי"ל דהא כו' עכ"ל וכתב מהרש"ל יש מוחקין בכאן וי"ל ומגיהין אותו אח"כ וי"ל דלא תימא כו' אומר אני טעות הוא בידם דא"כ ה"ל לר' עקיבא לאתחולי ברישא בת ובת כו' אלא נראה כמ"ש כו' פירוש אף דלא דריש ג"ש והדר מינה מ"מ אי לאו ובת ה"א דדרשינן כו' מאחר דבלאו הכי איכא נמי כו' עכ"ל דבריו דחוקים ורחוקים מן הדרך דאם נאמר כן דאתא ובת לאפוקי מג"ש ואי לאו ובת ה"א דדרשינן הג"ש א"כ מאי קשיא להו מעיקרא דהא בפשיטות איכא למימר דבת ובת מפקא מג"ש ומי הכריח אותם לדחוקי בתירוצם דה"א דדרשינן ג"ש ומאחר דבלאו הכי איכא דינא דר' ישמעאל ומה למדת הג"ש למדת בנין אב דודאי חד מהן סגי למאן דדאין להו ומי הכריח אותן להרכיב הב' מדות הללו ואין זו מכלל הי"ג מדות אבל הנראה דודאי כיון דאין אדם דן ג"ש בעצמו כמ"ש בכמה דוכתי וכפירש"י בספ"ק א"כ שפיר קא קשיא להו כיון דהדר ביה ר"ע מג"ש ולא קבל מרבו הג"ש כלל א"כ בת ובת ל"ל לאפוקי מג"ש דהא אין אדם דן ג"ש מעצמו ותירצו ויש לומר דהוי סבר רבי ישמעאל דהא לא אתא בת ובת לרבי עקיבא לאפוקי מג"ש אלא דלא תימא כו' כצ"ל ור"ל דודאי כקושייתם דלא אתי בת ובת לאפוקי מג"ש דלא איצטריך ליה כיון דלית ליה ג"ש כלל ולא קבלה אלא דאיצטריך בת ובת לאפוקי מדינא דבנין אב דלעיל ומה שהקשה מהרש"ל דה"ל לר' עקיבא לאתחולי ברישא בת ובת לאפוקי מדינא דרבי ישמעאל אין זה קושיא דמי יימר דשמע ר"ע מעיקרא דינא דר' ישמעאל אלא לבתר דקאמר ר"ע אחת ארוסה ואחת נשואה כו' ומפיק פנויה מג"ש דאביה א"ל ר' ישמעאל אי מה להלן נערה כו' יש במשמע שיש ללמוד כך אי מג"ש ואי מבנין אב וקא"ל ר' עקיבא בת ובת אני דורש דמג"ש אני חוזר אבל בת ובת אני דורש לאפוקי מבנין אב כמ"ש התוספות ודו"ק כי הדברים ברורים וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 51b · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה הלכתא למשיחא וכו' ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי ר"ל אבל שאר אמוראי לא פרכי לה משום דאין זו קושיא ולפי תירוץ זה צריך לגרוס בפרק ב"ש אמר רב יוסף הלכתא למשיחא אבל בספרים שלנו גרסי התם אמר רבא הלכתא למשיחא:

    בא"ד ונ"ל דלא פריך אלא היכא דלא נפקא מינה אלא ליישב לישנא דשמעתין וכו' וי"ל ודקארי לה מאי קארי לה ומה הקשו התוס' מתחלה וכי לא ראו תירוצא דגמ' שהשיב רב יוסף הכי קאמרי הלכתא למה לי סוגיא דשמעתין הלכתא קאמר ונראה דהתוס' לא גרסי בגמ' הא אלא ה"ג הכי קאמרי הלכתא למה לי וכן בפ' ב"ש גרסי הכי ופירש"י קביעות הלכה הוא דמתמהנא מיגרס דבעי מיתנא משניות ומחלוקת הלכות עבודה לפי שתורה היא ודרוש וקבל שכר אבל קביעות הלכה אינו אלא להורות הלכה למעשה וכן מפרשי התוס' הכא ולכך הקשו מה שהקשו ותירוצא בתרא דתוספות דקאמר ונ"ל דלא פריך אלא דלא נ"מ אלא ליישב לישנא דשמעתין וכו' מפרש לה הכי הא דקאמר הלכתא למה לי או גריס בהדיא סוגיא דשמעתין הלכה קאמר אלא שעדיין יש להקשות איפכא על תירוצא בתרא דהתוספות שכתבו ונ"ל דלא פריך דלא נ"מ אלא ליישב לישנא דשמעתין וכו' הא בפרק ב"ש נפקותא איסור והיתר דאיירי שם בדין פיגול ולא בישוב לישנא דשמעתין ואפ"ה פריך שם הלכתא למשיחא ודוחק לומר דתירוץ של התוספות לא אתי אלא לתרץ שמעתתא דהכא ולא ההיא דבפרק ב"ש:

    Maharam on Sanhedrin 51b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 51, Amud Bet, about 399 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “לעולם כרבי ישמעאל, והכי קאמר: את אביה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    2. Segment 212 words

      Opens “אמר רבא: מאי שנא? או אידי ואידי…”

      Named: רבא.

    3. Segment 325 words

      Opens “אלא אמר רבא: לעולם כר"ש וקסבר ר"א…”

      Named: רבא.

    4. Segment 410 words

      Opens “מתקיף לה ר' חנינא: הא אידי ואידי…”

    5. Segment 519 words

      Opens “אלא אמר רבינא: לעולם כרבנן, ואיפוך את…”

    6. Segment 622 words

      Opens “אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה,…”

      Named: רב נחמן, רבי יוסי ברבי חנינא, רב יוסף, רבה.

    7. Segment 719 words

      Opens “א"ל אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא…”

      Named: אביי.

    8. Segment 89 words

      Opens “הכי קאמרי: הלכתא למה לי? סוגיא דשמעתא…”

    9. Segment 918 words

      Opens “מאי רבי ישמעאל? דתניא: (ויקרא כא, ט)…”

      Named: רבי ישמעאל.

    10. Segment 1056 words

      Opens “אתה אומר בנער' והיא ארוסה, או אינו…”

    11. Segment 1111 words

      Opens “זוממיה ובועלה בכלל (דברים יט, יט) ועשיתם…”

    12. Segment 1210 words

      Opens “בועלה מאי כאשר זמם איכא אלא זוממיה…”

    13. Segment 1313 words

      Opens “משום שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות…”

      Named: רבי ישמעאל.

    14. Segment 1429 words

      Opens “ר"ע אומר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת…”

    15. Segment 1514 words

      Opens “א"ל ר' ישמעאל, אי מה להלן נערה…”

    16. Segment 1611 words

      Opens “א"ל ר"ע ישמעאל אחי (ויקרא כא, ט)…”

    17. Segment 1726 words

      Opens “א"ל וכי מפני שאתה דורש בת ובת…”

    18. Segment 1812 words

      Opens “ור"ע אהני גזירה שוה למעוטי פנויה ואהני…”

    19. Segment 1912 words

      Opens “ורבי ישמעאל סבר מדקאמר ליה בת ובת…”

      Named: רבי ישמעאל.

    20. Segment 2030 words

      Opens “ור' ישמעאל האי בת ובת מאי דריש…”

      Named: שמואל.

    21. Segment 2110 words

      Opens “ורבי עקיבא (ויקרא כא, ו) מוהם מקריבים…”

      Named: רבי עקיבא.

    22. Segment 2212 words

      Opens “ור' ישמעאל אי מההיא הוה אמינא ה"מ…”

    23. Segment 232 words

      Opens “ורבי ישמעאל…”

      Named: רבי ישמעאל.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Sanhedrin 51b · Segment 9 — “מאי רבי ישמעאל? דתניא: (ויקרא כא, ט) ״ובת [איש]…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Sanhedrin 51b · Segment 6 — “…ברבי חנינא. אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sanhedrin 51b · Segment 5 — “אלא אמר רבינא: לעולם כרבנן, ואיפוך את אביה בסקילה,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 51b · Segment 7 — “א"ל אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא ליתני? הלכתא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 51b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026