Talmud Builders

    Sanhedrin 93a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 93a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The righteous are greater than the ministering angels, as it is stated: “He answered and said: I see four men unbound, walking in the midst of the fire, and they have no hurt; and the appearance of the fourth is like a son of the gods” (Daniel 3:25). Nebuchadnezzar saw three righteous people and an angel in the fire of the furnace and noted the presence of the righteous people before noting the presence of the angel.

    2§ Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai says: At the moment that Hananiah, Mishael, and Azariah emerged from the fiery furnace, all the nations of the world came and struck the enemies of Israel, a euphemism for the Jewish people, in the face and said to them: You have a God with capabilities like that and you bow to the graven image? Immediately Hananiah, Mishael, and Azariah began and said: “Lord, righteousness is Yours, but we are shamefaced, as of this day” (Daniel 9:7).

    3Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says on a similar note: What is the meaning of that which is written: “I said: I will climb into the palm tree; I will grasp its boughs” (Song of Songs 7:9)? “I said: I will climb into the palm tree”; this is a reference to the Jewish people, who are likened to a palm tree, as they are upright and have one heart directed toward their Father in Heaven. God continues: And now that I have tested them by means of the decrees of Nebuchadnezzar, I have succeeded in grasping in My hand only the one bough of Hananiah, Mishael, and Azariah, as only they were willing to give their lives.

    4Rabbi Yoḥanan says: What is the meaning of that which is written: “I saw the night, and behold, a man riding upon a red horse, and he stood among the myrtle bushes that were in the depths” (Zechariah 1:8)? What is the meaning of the phrase “I saw the night”? The Holy One, Blessed be He, sought to transform the entire world into night and destroy it, as there were no righteous people. “And behold, a man riding”; the word “man” is referring to no one but the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “The Lord is a man of war, The Lord is His name” (Exodus 15:3). “Upon a red horse” alludes to the fact that the Holy One, Blessed be He, sought to transform the whole world into blood.

    5Once He looked at Hananiah, Mishael, and Azariah He was placated, as it is stated: “And he stood among the myrtle bushes [ hadassim ] that were in the depths [ bametzula ].” And hadassim is referring to no one but the righteous, as it is stated: “And he raised Hadassah, that is Esther, his uncle’s daughter” (Esther 2:7). Hadassah is an appellation for the righteous Esther. And metzula is referring to no place but Babylonia, as it is stated with regard to the downfall of Babylonia: “That says to the deep [ latzula ]: Be dry, and I will dry up your rivers” (Isaiah 44:27). Immediately those messengers, in the form of horses, filled with anger and became gray, and those who were red became white. Rav Pappa says: Conclude from it that seeing a white horse in a dream is a good portent for that dream, as it presages peace and quiet.

    6The Gemara asks: And with regard to the Sages, Hananiah, Mishael, and Azariah, where did they go after their miraculous deliverance, as there is no further mention of them? Rav says: They died as the result of the evil eye, as everyone was jealous of their deliverance. And Shmuel says: They drowned in the spittle of the nations of the world who held the Jewish people in contempt due to their failure to serve God in the appropriate manner. And Rabbi Yoḥanan says: They ascended to Eretz Yisrael and married women and fathered sons and daughters.

    7The Gemara comments: This amoraic dispute is parallel to a dispute between tanna’im . Rabbi Eliezer says: They died as the result of the evil eye. Rabbi Yehoshua says: They drowned in the spittle. And the Rabbis say: They ascended to Eretz Yisrael and married women and fathered sons and daughters, as it is stated: “Hear now, Joshua the High Priest, you and your fellows who sit before you, for they are men of wonder” (Zechariah 3:8). Who are the people who had a wonder performed for them in that generation? You must say that it is Hananiah, Mishael, and Azariah.

    8The Gemara asks: And where did Daniel go? He certainly did not bow to the graven image, and he was not cast into the furnace. Apparently, he was elsewhere. Rav says: He went to dig the great river in Tiberias. And Shmuel says: Daniel went to bring choice alfalfa seed from a distance, and therefore he was not in Babylonia. And Rabbi Yoḥanan says: He went to bring the high-quality pigs of Alexandria of Egypt. The Gemara asks: Is that so that he went to bring the pigs? But isn’t it taught in a baraita that Theodosius the doctor says: No cow or sow emerges from Alexandria of Egypt whose womb is not severed so that it will not give birth? The Gemara answers: They were small pigs that he brought without the knowledge of the people of Alexandria.

    9The Sages taught: Three were partners in that plan to ensure that Daniel would not be in Babylonia when the decree of persecution was in effect: The Holy One, Blessed be He; Daniel; and Nebuchadnezzar. The Holy One, Blessed be He, said: Let Daniel go from here, so that people would not say that Hananiah, Mishael, and Azariah were delivered from the fiery furnace due to the virtue of Daniel, rather than due to their own righteousness.

    10And Daniel said to himself: I will go away from here so that this verse will not be fulfilled in my regard: “The graven images of their gods shall you burn with fire” (Deuteronomy 7:25). Daniel was concerned that because Nebuchadnezzar worshipped him like a deity, his legal status was that of an idol, and he would be burned.

    11And Nebuchadnezzar said: Daniel should go away from here so that the people will not say: Nebuchadnezzar burned his god in fire. And from where is it derived that Nebuchadnezzar worshipped Daniel? It is derived from a verse, as it is written: “Then the king Nebuchadnezzar fell upon his face and worshipped Daniel and commanded that they should offer an offering and pleasing aromas to him” (Daniel 2:46).

    12§ Apropos the deliverance of Hananiah, Mishael, and Azariah, the Gemara cites the verses: “So says the Lord of hosts, the God of Israel, concerning Ahab, son of Kolaiah, and of Zedekiah, son of Maaseiah, who prophesy to you a lie in My name: Behold, I will deliver them into the hand of Nebuchadrezzar, king of Babylonia; and he shall slay them before your eyes” (Jeremiah 29:21). And it is written: “And of them shall be taken a curse by all the captivity of Judea, who are in Babylonia, saying: May the Lord make you like Zedekiah and like Ahab, whom the king of Babylonia toasted in the fire” (Jeremiah 29:22). It is not stated: Whom the king of Babylonia burned, but “whom the king of Babylonia toasted.” Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: This teaches that he rendered them like toasted wheat, which is toasted on all sides.

    13The verse states: “Because they have committed baseness in Israel, and have committed adultery with the wives of their neighbors” (Jeremiah 29:23). What did they do? The Gemara relates: They went to the daughter of Nebuchadnezzar. Ahab said to her: So says the Lord: Submit to Zedekiah and engage in intercourse with him. And Zedekiah said to her: So says the Lord: Submit to Ahab and engage in intercourse with him. She went and said to her father what they said to her. Nebuchadnezzar said to her: The God of these people abhors lewdness, so this is likely a false prophecy. When they come to you, send them to me.

    14When they came to her, she sent them to her father. Nebuchadnezzar said to them: Who told you to do this? They said: It was the Holy One, Blessed be He. Nebuchadnezzar said: But haven't I asked Hananiah, Mishael, and Azariah about this and they said to me: It is prohibited? They said to him: We too are prophets like they are. God did not say this prophecy to them; He said it to us. Nebuchadnezzar said to them: If so, I wish to put you to the test to determine if you are righteous, just as I put Hananiah, Mishael, and Azariah to the test.

    15Ahab and Zedekiah said to Nebuchadnezzar: They were three and we are only two, and our merit is not great enough to save us from the fire. Nebuchadnezzar said to them: Choose for yourselves a third person, whomever you wish, to be put to the test with you. They said to him: We choose Joshua the High Priest. They chose him because they thought: Let Joshua the High Priest come with us, since his merit is great and it will protect us.

    16They took the three of them down and cast them into the furnace. They were burned, and as for Joshua the High Priest, his garments were singed, as it is stated: “And He showed me Joshua the High Priest, standing before the angel of the Lord, and Satan was standing at his right to thwart him” (Zechariah 3:1). And it is written: “And the Lord said to Satan, the Lord shall rebuke you, Satan, the Lord Who has chosen Jerusalem shall rebuke you; is this man not a firebrand plucked from fire?” (Zechariah 3:2). This is an allusion to the fact that he was delivered from the fiery furnace, although he was slightly singed.

    17Nebuchadnezzar said to Joshua the High Priest: I know you are righteous because you were delivered from the fire, but what is the reason that the fire was slightly effective concerning you, and for Hananiah, Mishael, and Azariah the fire was not effective concerning them at all, and their garments were not singed? Joshua the High Priest said to him: They were three righteous people, and I am one. Nebuchadnezzar said to him: But wasn’t Abraham one person, and when he was cast into the furnace the fire had no effect? Joshua answered him: There, in the case of Abraham, there were no wicked people with him, and license to cause damage was not given to the fire. Here, in this case, there were wicked people with me, and license to cause damage was given to the fire. The Gemara adds that this explains the adage that people say: If there are two dry firebrands and one moist one in a fire, the dry firebrands burn the moist one.

    18The Gemara asks: What is the reason that Joshua the High Priest was punished and was cast into the furnace? Rav Pappa says: It was due to the fact that his sons would marry women who were not fit for marriage into the priesthood, and he did not reprimand them, as it is stated: “And Joshua was clothed in filthy garments, and he stood before the angel” (Zechariah 3:3). And was it the typical manner of Joshua to wear filthy garments? Rather this verse teaches an allusion that his sons would marry women who were not fit for marriage into the priesthood, and he did not reprimand them. That is why he appeared with soiled garments in the vision of the prophet Zechariah.

    19§ Apropos Hananiah, Mishael, and Azariah, the Gemara cites that which Rabbi Tanḥum says that bar Kappara taught in Tzippori: What is the meaning of that which is written with regard to the statement of Ruth to Naomi concerning Boaz: “These six grains of barley he gave me” (Ruth 3:17). What is the meaning of the phrase “six grains of barley”? If we say that the reference is to six actual grains of barley, is it the typical manner of Boaz to give a minimal gift of six grains of barley?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרתדברישא חשיב לתלתא צדיקי ומלאך לבסוף דכתיב ורויה די רביעאה דמי לבר אלהין:

    וטפחו לישראל על פניהםשהשתחוו לצלם:

    אני אמרתישכל התמר שלי הוא שיהיו בהם צדיקים הרבה ולא עלתה בידי וכו' ישראל נמשלו לתמר כדאמרי' (סוכה דף מה:) מה תמר זה אין לו אלא לב אחד וכו':

    והנה איש רוכב על סוס אדוםבזכריה כתיב:

    כל העולם כולו ללילהמפני שהשתחוו לצלם:

    והוא עומדהעמיד הקב"ה עצמו בזכות ההדסים שבמצולה:

    האומר לצולה חרבילבבל שיושבת במצולה:

    חרבילשון חרבו המים (בראשית ח):

    שרוקיםצבועים ואח"כ נעשו לבנים כשנסתכל בצדיקים נח מכעסו:

    סוסיא חיורא מעלי לחלמאמדקאמר שאדום הוי רמז לקללה:

    ורבנןחנניה מישאל ועזריה:

    להיכן אזלוכשיצאו מן הכבשן דתו לא מדכר להו בכולהו כתובי:

    בעין הרע מתושהיו מסתכלים בהן על שהיו תמהין בהן:

    ברוק טבעובאותו רוק שרקקו אומות העולם בישראל שאומרין אלוה כזה יש לכם והשתחויתם לצלם:

    הוי אומר זה חנניה מישאל ועזריהאלמא חזרו לארץ אצל יהושע כהן גדול:

    ודניאל להיכן אזלכשהושלכו חביריו לתוך כבשן האש שלא הושלך עמהם:

    למכרא נהרא רבא בטבריאלחפור ולהוציא נהר בטבריא ל"א למכרא נהרא בטורא בהר:

    לאתויי בירי דאספסתאלהביא זרע של עשב שהוא מאכל בהמה שלחו נבוכדנצר הכי הוה קים להו:

    לאתויי חזירי ממצריםשלחו כדי לגדלם לולדות שחזירי מצרים גדולים הם:

    והתניא אמר תודוס הרופאלחכמים שהיו אומרים ניטלה האם טרפה והא אין פרה וחזירה יוצאה ממצרים וכו' כדי שלא יהיו מצויין במקומות אחרים ואעפ"כ חיו:

    זוטרי אייתינהוולא העלו על לבם דלפריה ורביה בעי והניחו להוציאן בלא חתוך האם:

    באותה עצהשהלך משם דניאל:

    דלא לקיים בי פסילי אלהיהם תשרפון באשדנבוכדנצר עשאו אלוה כדכתיב ולדניאל הוה סגיד והוה ליה כפסילי אלהיהם שהמקרא הזה היה צווח עליהם לשורפן לכך היה מתירא:

    קליותשבלים המהובהבין באש:

    השמיעיהשתמשי:

    תלתאונפישי זכותייהו:

    הלא זה אוד מה אוד נחרך אף הוא נחרך:

    אהניהועיל:

    אקדושרפו:

    מאי טעמא איענושיהושע דאהני נורא למאניה דהאי דאהדר איהו לנבוכדנצר דחייה בעלמא דחייה:

    שש שעוריםשש גרעינים שעורים ממש:

    וכי דרכו של בועז ליתן שש שבליםוהא תנן (פאה פ"ח מ"ה) אין פוחתין לעני בגורן פחות מחצי קב שעורים:

    סנהדרין 93 עמוד א

    1גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שנאמר: ״(דניאל ג״, כה) ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה שריין מהלכין בגו נורא? וחבל לא איתי בהון ורויה די רביעאה דמה לבר אלהין׃

    2אמר ר' תנחום: בר חנילאי בשעה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש באו כל אומות העולם וטפחו לשונאיהן של ישראל על פניהם אמרו להם יש לכם אלוה כזה ואתם משתחוים לצלם מיד פתחו ואמרו (דניאל ט, ז) לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כיום הזה׃

    3אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ״(שיר השירים ז״, ט) אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד של חנניה מישאל ועזריה׃

    4אמר רבי יוחנן מאי דכתיב ״(זכריה א״, ח) ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה [וגו'] מאי ראיתי הלילה ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו ללילה והנה איש רוכב אין איש אלא הקב"ה שנאמר ״(שמות טו״, ג) ה' איש מלחמה ה' שמו על סוס אדום ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו לדם׃

    5כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו שנאמר ״(זכריה א״, ח) והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה ואין הדסים אלא צדיקים שנאמר ״(אסתר ב״, ז) ויהי אומן את הדסה ואין מצולה אלא בבל שנאמר ״(ישעיהו מד״, כז) האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש מיד מלאים רוגז נעשים שרוקים ואדומים נעשו לבנים אמר רב פפא שמע מינה סוסיא חיורא מעלי לחלמא:

    6ורבנן להיכא (אזול) [אזלו] אמר רב בעין [הרע] מתו ושמואל אמר ברוק טבעו ור' יוחנן אמר עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות׃

    7כתנאי ר' אליעזר אומר בעין [הרע] מתו ר' יהושע אומר ברוק טבעו וחכ"א עלו לא"י ונשאו נשים והולידו בנים ובנות שנאמר ״(זכריה ג״, ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה איזו הם אנשים שנעשה להן מופת הוי אומר זה חנניה מישאל ועזריה׃

    8ודניאל להיכן אזל אמר רב למיכרא נהרא רבא בטבריא ושמואל אמר לאתויי ביזרא דאספסתא ור' יוחנן אמר לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים איני והתניא תודוס הרופא אמר אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד זוטרי אייתי בלא דעתייהו׃

    Baraita

    9ת"ר שלשה היו באותה עצה הקב"ה ודניאל ונבוכדנצר הקב"ה אמר ניזיל דניאל מהכא דלא לימרו בזכותיה איתנצל׃

    10ודניאל אמר איזיל מהכא דלא ליקיים בי (דברים ז, כה) פסילי אלהיהם תשרפון באש׃

    11ונבוכדנצר אמר יזיל דניאל מהכא דלא לימרו קלייה לאלהיה בנורא ומניין דסגיד ליה דכתיב ״(דניאל ב״, מו) באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגיד וגו':

    12(ירמיהו כט, כא) כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיה בן מעשיה הנבאים לכם בשמי לשקר וגו' וכתיב ״(ירמיהו כט״, כב) ולוקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש אשר שרפם לא נאמר אלא אשר קלם אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מלמד שעשאן כקליות׃

    13(ירמיהו כט, כג) יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם מאי עבוד אזול לגבי ברתיה דנבוכדנצר אחאב אמר לה כה אמר ה' השמיעי אל צדקיה וצדקיה אמר כה אמר ה' השמיעי אל אחאב אזלה ואמרה ליה לאבוה אמר לה אלהיהם של אלו שונא זימה הוא כי אתו לגבך שדרינהו לגבאי׃

    14כי אתו לגבה שדרתנהו לגבי אבוה אמר להו מאן אמר לכון אמרו הקדוש ברוך הוא והא חנניה מישאל ועזריה שאלתינהו ואמרו לי אסור אמרו ליה אנן נמי נביאי כוותייהו לדידהו לא אמר להו לדידן אמר לן אמר להו אנא בעינא דאיבדקינכו כי היכי דבדקתינהו לחנניה מישאל ועזריה׃

    15אמרו ליה אינון תלתא הוו ואנן תרין אמר להו בחרו לכון מאן דבעיתו בהדייכו אמרו יהושע כהן גדול סברי ליתי יהושע דנפיש זכותיה ומגנא עלן׃

    16אחתיוהו שדינהו אינהו איקלו יהושע כהן גדול איחרוכי מאניה שנאמר ״(זכריה ג״, א) ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' וגו' וכתיב ״(זכריה ג״, ב) ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך וגו'׃

    17א"ל ידענא דצדיקא את אלא מאי טעמא אהניא בך פורתא נורא חנניה מישאל ועזריה לא אהניא בהו כלל א"ל אינהו תלתא הוו ואנא חד א"ל והא אברהם יחיד הוה התם לא הוו רשעים בהדיה ולא אתיהיב רשותא לנורא הכא הוו רשעים בהדי ואתיהיב רשותא לנורא היינו דאמרי אינשי תרי אודי יבישי וחד רטיבא אוקדן יבישי לרטיבא׃

    18מאי טעמא איענש אמר רב פפא שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן שנאמר ״(זכריה ג״, ג) ויהושע היה לבוש בגדים צואים וכי דרכו של יהושע ללבוש בגדים צואים אלא מלמד שהיו בניו נושאים נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן׃

    19אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מאי דכתיב ״(רות ג״, יז) שש השעורים האלה נתן לי מאי שש השעורים אילימא שש שעורים? ממש וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (דניאל ג, כה)קשא מהיכא משמע זה מהכא דשמא הם היו הולכים זה בצד זה כזה [הציור חסר] ולא זה את זה ונבוכדנצר קראו רְבִיעָאָה שחשב צד המלאך אחרון אך באמת הוא הראשון וטעה בו נבוכדנצר? ונראה לי בס"ד דחנניא מישאל ועזריה הם גדולים במעלה זה בזה וחנניה גדול ועזריה קטן שבהם ואם באמת נבוכדנצר טעה וצד המלאך הוא נחשב ראשון צריך שילך חנניה סמוך למלאך ואיך יטעה לחשוב צד המלאך אחרון אם ראה את חנניה הולך סמוך למלאך והיה צריך שיבין שצד המלאך הוא הראש ואיך קורא את המלאך רְבִיעָאָה? אלא ודאי הוא ראה את עזריה הקטן הולך סמוך למלאך ומזה הבין שצד של חנניה הוא הראש ולכך קרא את המלאך רְבִיעָאָה ואם כן שמע מינה גדולים יותר ממלאכי השרת דהא המלאך הולך רביעי סמוך לעזריה.

    בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, בָּאוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְטָפְחוּ לְשׁוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׁרָאֵל עַל פְּנֵיהֶם (דניאל ט, ז). הטעם שֶׁטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם נראה מפני שיודעים דעונות האדם רשומים על הפנים כמו שנאמר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ (ישעיה ג, ט) ולכן אמרו לְךָ אֲדֹנָ־י הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט, ז). גם עוד טָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם כי בישראל כתיב לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם (שמות כ, טז) ולכן כשעבדו עבודה זרה וסלקו היראה מעל פניהם טפחו אותם על פניהם. ומה שאמר ' אֲנִי אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר ' (שיר השירים ז, ט) נראה לי בס"ד הכונה דתמר אשת יהודה כדי שלא לבייש את יהודה קבלה להפיל עצמה לכבשן האש וכל שכן שישראל כולם ילמדו ממנה ליפול בכבשן בשביל כבודו יתברך אם בשביל בשר ודם כך קל וחומר בשביל כבוד שמים, ולזה אמר אני אמרתי אעלה ממעשה תמר שיהיו כל ישראל מפילים עצמן לכבשן בשביל כבודו וסוף לא עלה בידי אלא סנסן של חנניא מישאל ועזריה שהפילו עצמן לכבשן בשביל כבודי.

    וְאֵין 'הֲדַסִּים' אֶלָּא צַדִּיקִים (זכריה א, ח)נראה כי הדס החשוב הוא משולש וכן הצדיק משולש בתורה ויראה וגמילות חסדים כמו שפירש רש"י ז"ל על אשכולות איש שהכל בו (תמורה טו:) ונראה לי 'הֲדַסִּים' [119] גימטריא קי"ט וראשי תיבות חֲ נַנְיָה מִ ישָׁאֵל עֲ זַרְיָה [118] עם הכולל גימטריא קי"ט.

    וְעַכְשָׁיו לֹא עָלָה בְּיָדִי אֶלָּא סַנְסָן אֶחָד, שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (זכריה א, ח). הא דקרי לחנניא מישאל ועזריה בשם סנסן נראה בס"ד מפני שזכו לעשות להם נס כפול שהוא נס בתוך נס שהכבשן נתקרר מבפנים ונתרבה חומו מבחוץ גם חללו קר וכותליו חמים ביותר שהרי נפל הסיד ונפרץ הכותל מתוקף החום נמצא היה נס כפול לכן קראם סַנְסָן כי 'סַנְסָן' למפרע 'נֵס נֵס'.

    וְאֵין 'מְצֻלָּה' אֶלָּא בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר"הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי, וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ" (ישעיה מד, כז). נראה לי בס"ד הא דקרי לבבל צּוּלָה דאמרינן במכלתין (לעיל דף נו:) 'ויצו' זו עבודה זרה דכתיב הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו (הושע ה, יא) עיין שם. ושם בבבל היה עבודה זרה הנקראת בֵּל דכתיב וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל (ירמיה נא, מד) נמצא שם בבל רמוז בו עבודה זרה ולכן נקראת בבל בשם צּוּלָה חלק התיבה לשתים וקרי בה 'צו לה' והיינו צו עבודה זרה יש לה כי בל וצו הכל אחד דשמות עבודה זרה הם דנקראת כך ונקראת כך.

    מְלֵאִים רֹגֶז נַעֲשִׂים שְׂרֻקִּים, וַאֲדֻמִּים נַעֲשׂוּ לְבָנִים (ישעיה מד, כז)נראה לי בס"ד דתחילה כוחות הזדונות שהם 'מְלֵאִים רֹגֶז נַעֲשִׂים שְׂרֻקִּים' רצונו לומר כמו כוחות השגגות ואחר כך כוחות השגגות אלו 'נַעֲשׂוּ לְבָנִים' רצונו לומר כוחות זכויות שאין הקטיגור נעשה סניגור בבת אחת אלא בהדרגות.

    מַאי 'רָאִיתִי הַלַּיְלָה'? בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְלַיְלָה (זכריה א, ח). נראה לי עון עבודה זרה נקראה חטאה גדולה דכתיב אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב (שמות לב, לא) ואם תסיר מספר 'חטאה גדולה' [71] שהוא ע"א מן מספר עולם [146] ישאר מספר לילה [75]. אי נמי אמרו רבותינו ז"ל ישראל נקראו יונה בזמן שאין עובדים עבודה זרה כי היונה לא תזדווג אלא עם בעלה ואם תסיר מספר יונה [71] שהוא ע"א מן מספר עולם [146] ישאר מספר לילה [75]. ומה שאמר בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְלַיְלָה נראה לי בס"ד כיון שהשתחוו לצלם חטאו ופגעו ב'אמונה' [102] שמספרה ק"ב דכתיב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה (הושע ב, כב) ואם תחסר מן מספר עולם [146] מספר ק"ב [102] ישאר מספר דם [44]. או יובן כיון שחטאו בעבודה זרה פגעו באות א' דְּ אָ דָם הרומז ליחידו של עולם ולכן נשאר 'דם' באדם.

    וּשְׁמוּאֵל אָמַרבְּרֹק טָבְעוּ. נראה לי בס"ד דאיתא בפסחים (פסחים דף מב:) הא בדרווקא הא בדפורצני ורווקא הוא מים שנותנים בשמרי היין ומסננין אותם עיין שם, ומקודם היה להם יין הרבה ונמצא אצל מוכרי היין בורות גדולים מלאים יין ונזדמן בור אחד שהיה מלא מאלו המים שקורין רווקא ואירע הדבר שטבעו בהם. ולכן אחר שאמר רב שמתו בעין הרע בא שמואל והגיד איך היתה מיתתם ואמר שטבעו ברווקא, כי רוק ורווקא לשון אחד הוא ועיין בערוך ערך פרצן. או אפשר שטבעו ברקק של מים ולזה הרקק קרי ליה שמואל בשם רוק ומעשה שהיה כך היה. או אפשר שהיתה עיר אחת בימיהם ששמה רוק וכך היה קבלה בידם שטבעו בנהר בעיר ששמה רוק ובודאי היתה מיתתם כפרה על ישראל להשבית הקטרוג וכענין עשרה הרוגי מלוכה.

    זוּטְרֵי אַיְתִּי בְּלָא דַּעְתַּיְהוּפירש הרמ"ה ז"ל קטנים מאד הוציאום שלא הרגישו בני העיר בהוצאתם. ורש"י פירש שלא עלה על לבם דלפריה ורביה בעי. ולכל הפירושים קשא והלא נבוכדנצר היה מושל באותו זמן במצרים שנלחם עמהם והיו תחת ממשלתו ואם כן יביאם בפרהסייא? ונראה לי בס"ד כי הוא שלח את דניאל בסתר שלא ירגישו בו שהוא שלחו כדי שלא יאמרו הבריחו כדי שלא יאמרו אלקיה קליא בנורא ולכך לא הראה עצמו שהוא שלוח מן המלך.

    וְדָנִיֵּאל אָמַראֵיזִיל מֵהָכָא, דְּלָא לִיקַיֵים בִּי: "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵש" (דברים ז, כה). הנה בודאי מעיקרא לא קבל דבר זה עליו ואיך יהיה אלוה בעל כרחו? אך חש מלעז הבריות שהיו אומרים עליו כן.

    מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאָם כִּקְלָיוֹתנראה לי בס"ד הכונה אם היה זורקם לתוך האש לא היו נעשים כקליות אלא היו נעשים אפר וגחלים ותתאבד צורתן אך הוא הניחם בתוך מחבת של נחשת והעבירם בתוך הכבשן כאדם שתולה בשר בתוך המחבת ומאת ה' היתה שהניח בלבו לעשות כן כדי שיוציאום אחר כך מן הכבשן ויהיו נראין קלויים בעוד צורתן עליהם לעיני הכל ויתבזו ויתפרסם הנס ביותר, מה שאין כן אם היה זורקן לכבשן היו נעשים אפר ואין ניכרים ולא היה אפשר להוציאם קודם שיהיו אפר וגחלים כי מי יוכל להתקרב לכבשן להוציאם אבל במחבת יש ידות ארוכות ושלשלאות ברזל קבועים בה ומשכום והוציאום אחר שנקלו. וענין קלייה זו נרמזה באחאב שנקרא 'אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה' (ירמיה כט, כג) רצונו לומר בן שנעשה כקליות ונרמז דבר זה בו מפני כי הוא התחיל בקלקלה כי אחאב אזל בראשונה אצל בת נבוכדנצר וניבא לה השמיעי לצדקיה.

    מַאי עָבוּד? אָזִיל לְגַבֵּי בְּרַתֵּיהּ דִּנְבוּכַדְנֶאצַּר (ירמיה כט, כג)אף על גב דסוף לא נאפו עמה עם כל זה אמר הכתוב יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם (ירמיה כט, כג) יען ממה שרצו לעשות עם בתו של נבוכדנצר בנבואה של שקר מוכח שכבר עשו כזאת בישראל בנשי רעיהם ונאפו עמהם על ידי נבואת שקר כזו שהיו הולכים אצל האשה ואומרים לה דברים של נבואה בדבר זה כמו שאמרו לבתו של נבוכדנצר והיו מנאפים על ידי זה את נשי רעיהם. ומה שאמר לה אביה כִּי אַתּוּ לְגַבָּךְ שַׁדְרִינְהוּ לְגַבָּאִי, נראה שהיא בבואם אצלה ודברו לה נבואתם נתנה להם יום נועד שיבואו אצלה ביום פלוני וחשבה שתחילה תגיד לאביה על הדבר הזה ולכן אמר לה 'כִּי אַתּוּ לְגַבָּךְ' בזמן הנועד 'שַׁדְרִינְהוּ לְגַבָּאִי'.

    וְהָא חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שְׁאַלְתִּינְהוּ, וְאָמְרוּ לִיאָסוּר. קשא אמאי לא אמר להם והלא בתורתכם כתוב שזה אסור וכדהוה במעשה זמרי ונהרגו על ידי זה כ"ד אלף במגפה ובודאי הוא היה יודע זאת וכבר אמר לבתו 'אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא'? ונראה לי כי הם לא אמרו לה שדבר זה מותר לכל אדם אלא רק הותר 'להם' ועשו טעם לדבריהם כי אמרו לה רצון הבורא שיתן לו עוד מעלה חדשה לאביה אחר שנתן לו כמה מעלות והוא שיהיה מזרעו אדם נביא ואי אפשר להיות מזרעו שהוא נכרי אדם שתשרה עליו נבואה אלא אם כן תתעבר היא מנביאי ישראל שיהיו שנים נביאים באים עליה בזה אחר זה תכף ומיד ואז הולד שתתעבר מהם יהיה ראוי שתשרה עליו נבואה, ולכן הם כל אחד נתנבא על חבירו ושניהם באו אצלה ביחד כדי שיבואו עליה בזה אחר זה ותקלוט זרע משניהם וזה לא הותר לעשותו אלא רק פעם אחת ולהם דוקא מפני שהיו נביאים וכל זה נעשה לכבוד נבוכדנצר שיהיה מזרעו נביא. ולכן נבוכדנצר אמר להם וְהָא חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שְׁאַלְתִּינְהוּ, וְאָמְרוּ לִי ' אָסוּר ' פירוש שאלתי אותם אם מותר לבא על בתי כדי שתתעבר מכם ויהיה הולד נביא כמוכם ואמרו לי זה הדבר אסור לנו לעשותו. ואם כדבריכם למה לא צוה הקדוש ברוך הוא להם לעשות הדבר הזה מאחר דגם הם נביאים? ואמרו מה קושיא זו הנה אנחנו גם כן נביאים כמותם ואותנו צוה ולהם לא צוה כי בנו בחר לעשות הדבר הזה.

    אַמְרֵייְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל. קשא למה לא בחרו בדניאל איש חמודות ע"ה שהיה מפורסם וגדול ביותר, דהא אמרו רבותינו ז"ל הקדוש ברוך הוא עשה סיבה שלא יפיל דניאל לכבשן עם חנניא מישאל ועזריה כדי שלא יאמרו בזכותו ניצולו חנניא מישאל ועזריה? ונראה לי בס"ד אמרו בדעתם כהן גדול עדיף שנכנס כל שנה ביום הכיפורים למקום אש להבת שלהבת שהוא רוחני וקדוש ואינו נשרף וכל שכן כאן באש של הדיוט שלא ישרף. או יובן בס"ד בשביל שהיה בעינם דניאל נפיש זכותיה טובא חשו אם יפילו אותו עמהם הם ישרפו והוא ינצל שיעשה הקדוש ברוך הוא נס תוך נס וכדהוה אחר כך גבי יהושע שהוא ניצול והם נשרפו, אבל על יהושע לא חשבו שיזכה לנס כזה אלא ודאי הנס שיתקרר הכבשן להם ולו ולא הוי פלגא דינא ופלגא ניסא.

    אָמַר לוֹוְהָא אַבְרָהָם יָחִיד הֲוָה. כתב הרב עין יעקב רבים מקשים בזה דאמאי לא אמר נבוכדנצר טענה זו לאותם נביאי השקר כשאמרו 'אִינוּן תְּלָתָא הֲווּ וַאַנָן תְּרֵין'? ותירוצו הראשון דוחק, דאם יציל יחיד למה גרע היחיד אם יש עמו עוד צדיק? ותירוצו השני מוקשה מאד כי הוא כבר אמר להם 'אִיבְדְקִינְכוּ כְּמוֹ שֶׁבָּדַקְתִּי לַחֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה' וקבלו דבריו ולא טענו כזאת אלא רק השיבו ד'אִינוּן תְּלָתָא הֲווּ וַאַנָן תְּרֵין' ועתה איך ישיבו שאינו מלך הגון לחזור מדבריהם שכבר הודו שהוא מלך הגון, ועוד מעיקרא נמי לא הוו יכולים לומר לו שהוא אינו מלך הגון מאחר שכבר נעשה על ידו נס של חנניא מישאל ועזריה. ונראה לי בס"ד אם היה מוכיח להם מן אברהם אבינו ע"ה היו אומרים לי התם שאני כי היה נמרוד רוצה להעבירו על דברי תורה לעבוד עבודה זרה ולכן כיון שקדש שם שמים והפיל עצמו לכבשן אז אף על פי שהיה יחיד הגינה עליו מצות קדוש השם וניצול, מה שאין כן בענין שלהם שרצה להפילם כדי לבדוק אותם אם הם נביאים לא היה מפילם כדי לעבוד עבודה זרה והם לא היו עושים במפלתם מצוה גדולה של קדוש השם כדי שתגין עליהם כדהוה גבי אברהם. אך גבי יהושע בעת שהפילו ודאי לא אמר לו שהיא מפילו כדי לעשות רצונם של אלו שבקשו ממנו להפילו עמהם על לא חמס בכפו, כי גנאי זה למלך שכמותו שיעשה דבר זה בשביל לבדוק בו אחרים ושיהיה נכנע לאנשים אלו לקיים דבריהם בנפש אדם גדול וצדיק, אלא מוכרח שאמר לו שהוא רוצה שיבעל את בתו כדי שתקבל זרע ממנו ואם לא ירצה יפיל אותו בכבשן האש ויהושע לא רצה והפילו. ולכן כשיצא לשלום שפיר קאמר ליה הלא אברהם יחיד הוה ואתה מסרת עצמך בעבור מצות אלקיך כמוהו כי עבודה זרה וגילוי עריות הם שקולים שחייב האדם שיהרג ולא יעבור.

    מַאי טַעְמָא אִיעֲנַשׁקשא וכי חריכות בגדים הוא נחשב הפסד גדול שיהיה נחשב בכלל עונש? ויש לומר לאו משום דמיהם קאמר אלא בשביל כבוד הנס דאי לא אחרוך מאניה היה הנס גדול ופלא בעיני העולם על עתה והיה הוא מתכבד בו יותר עשר ידות.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 93a

    Sanhedrin 93a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 757 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת דברישא חשיב לתלתא צדיקי ומלאך לבסוף דכתיב ורויה די רביעאה דמי לבר אלהין:

    וטפחו לישראל על פניהם שהשתחוו לצלם:

    אני אמרתי שכל התמר שלי הוא שיהיו בהם צדיקים הרבה ולא עלתה בידי וכו' ישראל נמשלו לתמר כדאמרי' (סוכה דף מה:) מה תמר זה אין לו אלא לב אחד וכו':

    והנה איש רוכב על סוס אדום בזכריה כתיב:

    כל העולם כולו ללילה מפני שהשתחוו לצלם:

    והוא עומד העמיד הקב"ה עצמו בזכות ההדסים שבמצולה:

    האומר לצולה חרבי לבבל שיושבת במצולה:

    חרבי לשון חרבו המים (בראשית ח):

    24 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 93a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (דניאל ג, כה) קשא מהיכא משמע זה מהכא דשמא הם היו הולכים זה בצד זה כזה [הציור חסר] ולא זה את זה ונבוכדנצר קראו רְבִיעָאָה שחשב צד המלאך אחרון אך באמת הוא הראשון וטעה בו נבוכדנצר? ונראה לי בס"ד דחנניא מישאל ועזריה הם גדולים במעלה זה בזה וחנניה גדול ועזריה קטן שבהם ואם באמת נבוכדנצר טעה וצד המלאך הוא נחשב ראשון צריך שילך חנניה סמוך למלאך ואיך יטעה לחשוב צד המלאך אחרון אם ראה את חנניה הולך סמוך למלאך והיה צריך שיבין שצד המלאך הוא הראש ואיך קורא את המלאך רְבִיעָאָה? אלא ודאי הוא ראה את עזריה הקטן הולך סמוך למלאך ומזה הבין שצד של חנניה הוא הראש ולכך קרא את המלאך רְבִיעָאָה ואם כן שמע מינה גדולים יותר ממלאכי השרת דהא המלאך הולך רביעי סמוך לעזריה.

    בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, בָּאוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְטָפְחוּ לְשׁוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׁרָאֵל עַל פְּנֵיהֶם (דניאל ט, ז). הטעם שֶׁטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם נראה מפני שיודעים דעונות האדם רשומים על הפנים כמו שנאמר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ (ישעיה ג, ט) ולכן אמרו לְךָ אֲדֹנָ־י הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט, ז). גם עוד טָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם כי בישראל כתיב לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם (שמות כ, טז) ולכן כשעבדו עבודה זרה וסלקו היראה מעל פניהם טפחו אותם על פניהם. ומה שאמר ' אֲנִי אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר ' (שיר השירים ז, ט) נראה לי בס"ד הכונה דתמר אשת יהודה כדי שלא לבייש את יהודה קבלה להפיל עצמה לכבשן האש וכל שכן שישראל כולם ילמדו ממנה ליפול בכבשן בשביל כבודו יתברך אם בשביל בשר ודם כך קל וחומר בשביל כבוד שמים, ולזה אמר אני אמרתי אעלה ממעשה תמר שיהיו כל ישראל מפילים עצמן לכבשן בשביל כבודו וסוף לא עלה בידי אלא סנסן של חנניא מישאל ועזריה שהפילו עצמן לכבשן בשביל כבודי.

    וְאֵין 'הֲדַסִּים' אֶלָּא צַדִּיקִים (זכריה א, ח) נראה כי הדס החשוב הוא משולש וכן הצדיק משולש בתורה ויראה וגמילות חסדים כמו שפירש רש"י ז"ל על אשכולות איש שהכל בו (תמורה טו:) ונראה לי 'הֲדַסִּים' [119] גימטריא קי"ט וראשי תיבות חֲ נַנְיָה מִ ישָׁאֵל עֲ זַרְיָה [118] עם הכולל גימטריא קי"ט.

    וְעַכְשָׁיו לֹא עָלָה בְּיָדִי אֶלָּא סַנְסָן אֶחָד, שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה (זכריה א, ח). הא דקרי לחנניא מישאל ועזריה בשם סנסן נראה בס"ד מפני שזכו לעשות להם נס כפול שהוא נס בתוך נס שהכבשן נתקרר מבפנים ונתרבה חומו מבחוץ גם חללו קר וכותליו חמים ביותר שהרי נפל הסיד ונפרץ הכותל מתוקף החום נמצא היה נס כפול לכן קראם סַנְסָן כי 'סַנְסָן' למפרע 'נֵס נֵס'.

    וְאֵין 'מְצֻלָּה' אֶלָּא בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי, וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ" (ישעיה מד, כז). נראה לי בס"ד הא דקרי לבבל צּוּלָה דאמרינן במכלתין (לעיל דף נו:) 'ויצו' זו עבודה זרה דכתיב הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו (הושע ה, יא) עיין שם. ושם בבבל היה עבודה זרה הנקראת בֵּל דכתיב וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל (ירמיה נא, מד) נמצא שם בבל רמוז בו עבודה זרה ולכן נקראת בבל בשם צּוּלָה חלק התיבה לשתים וקרי בה 'צו לה' והיינו צו עבודה זרה יש לה כי בל וצו הכל אחד דשמות עבודה זרה הם דנקראת כך ונקראת כך.

    מְלֵאִים רֹגֶז נַעֲשִׂים שְׂרֻקִּים, וַאֲדֻמִּים נַעֲשׂוּ לְבָנִים (ישעיה מד, כז) נראה לי בס"ד דתחילה כוחות הזדונות שהם 'מְלֵאִים רֹגֶז נַעֲשִׂים שְׂרֻקִּים' רצונו לומר כמו כוחות השגגות ואחר כך כוחות השגגות אלו 'נַעֲשׂוּ לְבָנִים' רצונו לומר כוחות זכויות שאין הקטיגור נעשה סניגור בבת אחת אלא בהדרגות.

    מַאי 'רָאִיתִי הַלַּיְלָה'? בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְלַיְלָה (זכריה א, ח). נראה לי עון עבודה זרה נקראה חטאה גדולה דכתיב אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב (שמות לב, לא) ואם תסיר מספר 'חטאה גדולה' [71] שהוא ע"א מן מספר עולם [146] ישאר מספר לילה [75]. אי נמי אמרו רבותינו ז"ל ישראל נקראו יונה בזמן שאין עובדים עבודה זרה כי היונה לא תזדווג אלא עם בעלה ואם תסיר מספר יונה [71] שהוא ע"א מן מספר עולם [146] ישאר מספר לילה [75]. ומה שאמר בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְלַיְלָה נראה לי בס"ד כיון שהשתחוו לצלם חטאו ופגעו ב'אמונה' [102] שמספרה ק"ב דכתיב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה (הושע ב, כב) ואם תחסר מן מספר עולם [146] מספר ק"ב [102] ישאר מספר דם [44]. או יובן כיון שחטאו בעבודה זרה פגעו באות א' דְּ אָ דָם הרומז ליחידו של עולם ולכן נשאר 'דם' באדם.

    וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּרֹק טָבְעוּ. נראה לי בס"ד דאיתא בפסחים (פסחים דף מב:) הא בדרווקא הא בדפורצני ורווקא הוא מים שנותנים בשמרי היין ומסננין אותם עיין שם, ומקודם היה להם יין הרבה ונמצא אצל מוכרי היין בורות גדולים מלאים יין ונזדמן בור אחד שהיה מלא מאלו המים שקורין רווקא ואירע הדבר שטבעו בהם. ולכן אחר שאמר רב שמתו בעין הרע בא שמואל והגיד איך היתה מיתתם ואמר שטבעו ברווקא, כי רוק ורווקא לשון אחד הוא ועיין בערוך ערך פרצן. או אפשר שטבעו ברקק של מים ולזה הרקק קרי ליה שמואל בשם רוק ומעשה שהיה כך היה. או אפשר שהיתה עיר אחת בימיהם ששמה רוק וכך היה קבלה בידם שטבעו בנהר בעיר ששמה רוק ובודאי היתה מיתתם כפרה על ישראל להשבית הקטרוג וכענין עשרה הרוגי מלוכה.

    8 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 93a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 93, Amud Aleph, about 757 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 130 words

      Opens “גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שנאמר: (דניאל…”

    2. Segment 245 words

      Opens “אמר ר' תנחום: בר חנילאי בשעה שיצאו…”

    3. Segment 335 words

      Opens “אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר'…”

      Named: שמואל.

    4. Segment 460 words

      Opens “אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (זכריה א,…”

      Named: רבי יוחנן.

    5. Segment 559 words

      Opens “כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו…”

      Named: רבי ונהרותיך, רב פפא.

    6. Segment 624 words

      Opens “ורבנן להיכא (אזול) [אזלו] אמר רב בעין…”

      Named: רב בעין, שמואל.

    7. Segment 749 words

      Opens “כתנאי ר' אליעזר אומר בעין [הרע] מתו…”

    8. Segment 845 words

      Opens “ודניאל להיכן אזל אמר רב למיכרא נהרא…”

      Named: רב למיכרא, רבא, שמואל.

    9. Segment 917 words

      Opens “ת"ר שלשה היו באותה עצה הקב"ה ודניאל…”

    10. Segment 1014 words

      Opens “ודניאל אמר איזיל מהכא דלא ליקיים בי…”

    11. Segment 1126 words

      Opens “ונבוכדנצר אמר יזיל דניאל מהכא דלא לימרו…”

    12. Segment 1262 words

      Opens “(ירמיהו כט, כא) כה אמר ה' צבאות…”

      Named: רבי יוחנן.

    13. Segment 1352 words

      Opens “(ירמיהו כט, כג) יען אשר עשו נבלה…”

    14. Segment 1447 words

      Opens “כי אתו לגבה שדרתנהו לגבי אבוה אמר…”

    15. Segment 1525 words

      Opens “אמרו ליה אינון תלתא הוו ואנן תרין…”

    16. Segment 1635 words

      Opens “אחתיוהו שדינהו אינהו איקלו יהושע כהן גדול…”

    17. Segment 1756 words

      Opens “א"ל ידענא דצדיקא את אלא מאי טעמא…”

    18. Segment 1844 words

      Opens “מאי טעמא איענש אמר רב פפא שהיו…”

      Named: רב פפא.

    19. Segment 1932 words

      Opens “אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי…”

      Named: רבי תנחום.

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 93a · Segment 3 — “אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 93a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026