Talmud Builders

    Sanhedrin 109a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 109a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1whom shall we send the gift? They decided: We will send it with Naḥum of Gam Zo, as he is experienced in miracles.

    2When he reached a certain lodging, he sought to sleep there. The residents of that lodging said to him: What do you have with you? Naḥum said to them: I am taking the head tax to the emperor. They rose in the night, opened his chest and took everything that was in it, and then filled the chest with dirt. When he arrived there, in Rome, earth was discovered in the chest. The emperor said: The Jews are mocking me by giving me this gift. They took Naḥum out to kill him. Naḥum said: This too is for the best. Elijah the prophet came and appeared to them as one of Naḥum’s traveling party. Elijah said to them: Perhaps this earth is from the earth of Abraham our forefather, who would throw dust and it became swords, and who would throw straw and it became arrows. They examined the dust and discovered that it was indeed the dust of Abraham.

    3There was a province that the Romans were unable to conquer. They threw some of this earth upon that province and they conquered it. In appreciation for the gift that Naḥum of Gam Zo had brought on behalf of the Jewish people, they brought him into the treasury and said: Take that which is preferable to you. He filled his chest with gold. When he returned to that lodging, those residents said to him: What did you bring to the king’s palace? Naḥum said to them: What I took from here, I brought to there. The residents concluded that the earth with which they had filled the chest had miraculous properties. They took earth and brought it to the emperor. Once the Romans discovered that the earth was ineffective in battle, they executed those residents.

    4§ The mishna teaches that the members of the generation of the dispersion have no share in the World-to-Come. The Gemara asks: What sin did they perform? Their sin is not explicitly delineated in the Torah. The school of Rabbi Sheila say that the builders of the Tower of Babel said: We will build a tower and ascend to heaven, and we will strike it with axes so that its waters will flow. They laughed at this explanation in the West, Eretz Yisrael, and asked: If that was their objective, let them build a tower on a mountain; why did they build it specifically in a valley (see Genesis 11:2)?

    5Rather, Rabbi Yirmeya bar Elazar says: They divided into three factions; one said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there. And one said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol worship. And one said: Let us ascend to the top of the tower and wage war. With regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and dwell there, God dispersed them. And that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and wage war, became apes, and spirits, and demons, and female demons. And with regard to that faction that said: Let us ascend to the top of the tower and engage in idol worship, it is written: “Because there the Lord confounded the language of all the earth” (Genesis 11:9).

    6It is taught in a baraita : Rabbi Natan says: All of those factions intended to build the tower for the sake of idol worship. It is written here: “And let us make a name for us” (Genesis 11:4), and it is written there: “And make no mention of the name of the other gods” (Exodus 23:13). Just as there, the connotation of “name” is idol worship, so too here, the connotation of “name” is idol worship.

    7Rabbi Yoḥanan says: The uppermost third of the tower was burned, the lowermost third of the tower was swallowed into the earth, and the middle third remained intact. Rav says: The atmosphere of the tower causes forgetfulness; anyone who goes there forgets what he has learned. As a result of the building of the tower, forgetting was introduced into the world. Rav Yosef says: Babylonia and the adjacent place, Bursif, are each a bad omen for Torah, i.e., they cause one to forget his knowledge. The Gemara asks: What is the meaning of Bursif? Rabbi Asi says: It is an abbreviation of empty pit [ bor shafi ].

    8§ The mishna teaches: The people of Sodom have no share in the World-to-Come. The Sages taught: The people of Sodom have no share in the World-to-Come, as it is stated: “And the men of Sodom were wicked and sinners before the Lord exceedingly” (Genesis 13:13). “Wicked” indicates in this world; “and sinners” indicates for the World-to-Come.

    9Rav Yehuda says: “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies; “and sinners” is referring to sins they committed with their money. “Wicked” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And how can I do this great wickedness, and sin against God” (Genesis 39:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother, and you give him nothing… for it shall be reckoned to you as a sin” (Deuteronomy 15:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly” means that they had intent and sinned and did not sin unwittingly or driven by lust.

    10It was taught in a baraita : “Wicked” is referring to sins they committed with their money; “and sinners” is referring to sins they committed with their bodies. “Wicked” is referring to sins they committed with their money, as it is written: “And your eye is wicked against your poor brother and you give him nothing” (Deuteronomy 15:9). “And sinners” is referring to sins they committed with their bodies, as it is written with regard to Joseph and the wife of Potiphar: “And sin against God” (Genesis 39:9). “Before the Lord”; this is referring to blessing, a euphemism for cursing, God. “Exceedingly [ meod ]” is referring to bloodshed, as it is stated: “Moreover Manasseh shed very [ meod ] much blood” (II Kings 21:16).

    11The Sages taught: The people of Sodom became haughty and sinned due only to the excessive goodness that the Holy One, Blessed be He, bestowed upon them. And what is written concerning them, indicating that goodness? “As for the earth, out of it comes bread, and underneath it is turned up as it were by fire. Its stones are the place of sapphires, and it has dust of gold. That path no bird of prey knows, neither has the falcon’s eye seen it. The proud beasts have not trodden it, nor has the lion passed thereby” (Job 28:5–8). The reference is to the city of Sodom, which was later overturned, as it is stated thereafter: “He puts forth His hand upon the flinty rock; He overturns the mountains by the roots” (Job 28:9).

    12The people of Sodom said: Since we live in a land from which bread comes and has the dust of gold, we have everything that we need. Why do we need travelers, as they come only to divest us of our property? Come, let us cause the proper treatment of travelers to be forgotten from our land, as it is stated: “He breaks open a watercourse in a place far from inhabitants, forgotten by pedestrians, they are dried up, they have moved away from men” (Job 28:4).

    13Rava taught: What is the meaning of that which is written: “How long will you seek to overwhelm a man? You will all be murdered like a leaning wall or a tottering fence” (Psalms 62:4)? This teaches that the people of Sodom set their sights on property owners. They would take one and place him alongside an inclined, flimsy wall that was about to fall, and push it upon him to kill him, and then they would come and take his property.

    14Rava taught: What is the meaning of that which is written: “In the dark they dig through houses; by day they shut themselves up; they know not the light” (Job 24:16)? This teaches that they would set their sights on property owners. They would take one and they would give him balsam, whose smell diffuses, and the property owner would place it in his treasury. In the evening, the people of Sodom would come and sniff it out like a dog and discover the location of the property owner’s treasury, as it is stated: “They return at evening; they howl like a dog, and go round about the city” (Psalms 59:7). And after discovering the location they would come and dig there, and they would take that property.

    15The Gemara cites verses that allude to the practices of the people of Sodom: “They lie at night naked without clothing, and they have no covering in the cold” (Job 24:7). And likewise: “They drive away the donkey of the fatherless; they take the widow’s ox as a pledge” (Job 24:3). And likewise: “They trespass; they violently steal flocks and graze them” (Job 24:2). And likewise: “For he is brought to the grave, and watch is kept over his tomb” (Job 21:32).

    16Rabbi Yosei taught in Tzippori the methods of theft employed in Sodom. That night three hundred tunnels were excavated in Tzippori in order to employ those methods. Homeowners came and harassed him; they said to him: You have given a way for thieves to steal. Rabbi Yosei said to them: Did I know that thieves would come as a result of my lecture? The Gemara relates: When Rabbi Yosei died, the gutters of Tzippori miraculously overflowed with blood as a sign of his death.

    17The people of Sodom would say: Anyone who has one ox shall herd the city’s oxen for one day. Anyone who does not have any oxen shall herd the city’s oxen for two days. The Gemara relates: They gave oxen to a certain orphan, son of a widow, to herd. He went and took them and killed them. The orphan said to the people of Sodom:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    בהדי מאןביד מי נשלח:

    כי מטא לההוא דייראכשהגיע לאותו מלון:

    למיבתללון:

    שרינהו לסיטפיההתירו הארגזים והמרצופין ופתחום ונטלו כל מה שבתוכו:

    אחוכימצחקי:

    הנך דיוריאותן בני הכפרים:

    א"כ ליבנו אחד בטוראא"כ שבנו כדי לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה היה להם לבנות על אחד ההרים:

    הפיצם ה'פיזרם בכל העולם:

    שדיםיש להם צורת אדם ואוכלין ושותין כבני אדם:

    רוחיןבלי גוף וצורה:

    ליליןצורת אדם אלא שיש להם כנפים במסכת נדה (דף נד:):

    זו שאומרה נעבוד ע"ז כי שם בלל ה'בלבל לשונם כדי שלא יהא אחד מכוון לדעת חבירו לעבוד ע"ז:

    שליש [נבלע]נבלעו יסודותיה משוקעת היא בקרקע עד שליש ושליש של מעלה נשרף ושליש אמצעי קיים בקרקע ולא שיהא עומד באויר:

    אויר מגדלמראש המגדל (כלומר) [כמו אוירה של עיר] מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה ומראה גובה שלו:

    משכחשכן נגזר על אותו מקום שישכח ולכך הם עצמם שכחו את לשונם:

    בבל ובורסיף סימן רע לתורהשמשכחין הלמוד מפני שעומדים באויר המגדל:

    סימן רעכלומר שמם סימן שכחה היא:

    למה נקרא שמה בורסיף בור שאפיבור שנתרוקן מימיו כלומר משכח האדם כל מה שלומד:

    שאפיכמו (ב"מ דף ס.) השופה את היין לשון (ירמיהו מ״ח:י״א) הורק מכלי אל כלי ומפני מה שמה בבל [שמשכחת] אמר רב יוסף כי שם בלל לפי שבלבל הקדוש ברוך הוא את לשונם לשם לכך היא משכחת:

    רעים בגופםשטופים בזימה:

    השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' והיה בך חטאוהיינו ממון:

    ארץ ממנה יצא לחםארץ שבעה וטובה היא:

    ותחתיה נהפך כמו אשואחר כן נהפכה:

    וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחםשיש לנו שיפוע לחם למה לנו עוברי דרכים:

    ונשכחשלא יעברו עוברי דרכים בארצנו:

    פרץהקב"ה נחל גפרית ואש:

    מעם גרממקום הליכתו שהיה הולך למעלה והשליכו עליהם הנשכחים מני רגל ונתדלדלו (מאדם) [מארצם] ונעו לדראון:

    גרקוררט"ל בלע"ז כמו (שמואל ב יד) מים הנגרים:

    תהותתותבקשו תרמיות ותואנות:

    תרצחו כולכםע"י קיר נטוי וגדר הדחויה:

    יומם חתמו למוהיום סותמים וסוגרין כאילו לא ידעו אור כלומר סותמין וחותמין:

    אפרסמוןשלהם להפקידו ביד בעלי ממון כדי שיהו מניחין פקדון שלהם בבית גנזיהם ובלילה מריחין האפרסמון וחותרין שם מנהגו של מפקיד צורר וחותם:

    דרש ר' יוסיבי מדרשא חתר בחשך בתים:

    איחתרו תלת מאה מחתרתאע"י ריח אפרסמון שהיו מריחין ויודעין היכן מניחין ממונם:

    מי הוה ידענא דאתו גנבי ל"א מי הוה ידענא דגנבי אתון:

    שפעי מרזבי דציפורי דמאדאדם גדול הוה ואיידי דאמר לעיל איחתרו מחתרתי בציפורי דאתרא דרבי יוסי התם הוה נקיט נמי הא מילתא דכי נח נפשיה כו' לאשמועינן דמצפורי הוה:

    דאית ליה תוראכך היה מנהגם של אנשי סדום מי שהיה לו שור אחד רועה כל בהמות העיר יום א' ומי שאין לו בהמה מגלגלין עליו לרעות ב' ימים:

    אמר להויתמי למרי דתורא דאית ליה חד תורא כו':

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 109 עמוד א

    1מאן נשדר? נשדר בהדי נחום איש גם זו, דמלומד בנסים הוא.

    2כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת. אמרי ליה: מאי איכא בהדך? אמר להו: קא מובילנא כרגא לקיסר. קמו בליליא, שרינהו לסיפטיה, ושקלו כל דהוה גביה ומלנהו עפרא. כי מטא להתם, אישתכח עפרא. אמר: אחוכי קא מחייכי בי יהודאי. אפקוהו למקטליה. אמר: גם זו לטובה. אתא אליהו ואידמי להו כחד מינייהו. אמר להו: דילמא האי עפרא מעפרא דאברהם אבינו הוא, דהוה שדי עפרא הוו חרבי, גילי הוו גירי. בדוק ואשכחו הכי.

    3הוה מחוזא דלא הוו קא יכלי ליה למיכבשיה. שדו מההוא עפרא עליה וכבשוה. עיילוהו לבי גנזא, אמרי: שקול דניחא לך. מלייה לסיפטא דהבא. כי הדר אתא, אמרו ליה הנך דיורי: מאי אמטית לבי מלכא? אמר להו: מאי דשקלי מהכא אמטאי להתם. שקלי אינהו אמטו להתם. קטלינהו להנך דיורי.

    4דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו'. מאי עבוד? אמרי דבי רבי שילא: נבנה מגדל ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו. מחכו עלה במערבא: א"כ ליבנו אחד בטורא׃

    5(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר: נחלקו לג' כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם ״הפיצם ה'״, וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) ״כי שם בלל ה' שפת כל הארץ״.

    Baraita

    6תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו. כתיב הכא: (בראשית יא, ד) ״נעשה לנו שם״, וכתיב התם: (שמות כג, יג) ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״. מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים׃

    7אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע לתורה. מאי בורסיף? אמר ר' אסי: בור שאפי.

    8״אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו'״. ת"ר אנשי סדום אין להן חלק לעולם הבא, שנאמר: ״(בראשית יג״, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים בעוה"ז וחטאים לעולם הבא׃

    9אמר רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונם רעים בגופן דכתיב ״(בראשית לט״, ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים וחטאים בממונם דכתיב ״(דברים טו״, ט) והיה בך חטא לה' זו ברכת השם מאד שמתכוונים וחוטאים׃

    10במתניתא תנא רעים בממונם וחטאים בגופן רעים בממונם דכתיב ״(דברים טו״, ט) ורעה עינך באחיך האביון וחטאים בגופן דכתיב ״(בראשית לט״, ט) וחטאתי לאלהים לה' זו ברכת השם מאד זו שפיכות דמים שנאמר ״(מלכים ב כא״, טז) גם דם נקי שפך מנשה (בירושלים) הרבה מאד [וגו']׃

    Baraita

    11ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב ״בהם (איוב כח״, ה) ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃

    12אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרות זהב לו למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו] בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שנאמר ״(איוב כח״, ד) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃

    13דרש רבא מאי דכתיב ״(תהלים סב״, ד) עד אנה תהותתו על איש תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדחויה מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלין את ממונו׃

    14דרש רבא מאי דכתיב ״(איוב כד״, טז) חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא (ראו) [ידעו] אור מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון ומניחים אותו בבית גנזיהם לערב באים ומריחין אותו ככלב שנא' (תהלים נט, ז) ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון׃

    15(איוב כד, י) ערום הלכו מבלי לבוש ואין כסות בקרה חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו (איוב כא, לב) והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

    16דרש ר' יוסי, בציפורי אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי אתו וקא מצערי ליה אמרו ליה יהבית אורחיה לגנבי אמר להו: מי הוה ידענא דאתו גנבי כי קא נח נפשיה דרבי יוסי שפעי מרזבי דציפורי דמא׃

    17אמרי דאית ליה חד תורא מרעי חד יומא דלית ליה לירעי תרי יומי ההוא יתמא בר ארמלתא הבו ליה תורי למרעיה אזל שקלינהו וקטלינהו אמר להו׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    מַחֲכוּ עֲלָהּ בְּמַעַרְבָא אִם כֵּן לִיבְנוּ אֶחָד בְּטוּרָאהגרסה הנכונה היא מה שאיתא בספר דקדוקי סופרים בתלמוד כתב יד דגריס 'לבנו יתה בטורא'.

    אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָרנֶחְלְקוּ לְשָׁלשׁ כִּיתּוֹת. קשא בשלמא שתי כתות בחרו בבקעה דניחא להו מושב הבקעה אך כת שרצו להלחם ברקיע למה בחרו בבקעה, אדרבה יותר טוב להם לבנות בהר וכמו שאמרו במערבא, ומה טעם מצאו בבקעה? ויש לומר דאין הכי נמי הם רצו בהר וכיון דשתי כיתות שהם הרוב בחרו בבקעה הוכרחו גם הם לבנות המגדל אצלם כדי שאם יהיו הם מנוצחים יעלו שתי כתות אלו למגדל לעזור להם ואם יבנו בהר איך ידעו שתי הכתות שהיו כת זו מנוצחים כדי שיבאו לעזור אותם דודאי ההרים רחוקים מן הבקעה ולכך הוכרחו לבנות המגדל אצלם בבקעה כדי שיראו אותם ולזה אמר לראות את העיר ואת המגדל תרי חלוקות נינהו דהיינו העיר של שני הכיתות והמגדל של כת השלישית.

    מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים (בראשית יא, ט)נראה לי בס"ד טעם שנחלק לשלשה חלקים שונים אלו כי האדם בנוי בארבעה יסודות ארמ"ע [אש, רוח, מים, עפר] וכנגד יסוד האש שבאדם נשרף שליש וכנגד ב' יסודות רוח מים שהם בלועים בגוף ויש להם ממשות בתוכו כי הגוף נוד מלא רוח גם מכיל בקרבו מים נבלע שליש וכנגד יסוד העפר שהוא קיים בגוף האדם כי סופו להיות עפר בקבר וזה ישאר קיים בקבר כמו שנאמר כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב (בראשית ג, יט) לכך שליש קיים. או יובן בס"ד הטעם דשלושה שותפים באדם (קידושין ל.) וכנגד שני חלקים של אב ואם שליש נשרף ושליש נבלע וכנגד חלק הקדוש ברוך הוא שליש קיים כי גופם אבד אך נפשם נשארה קיימת ונתקנה על ידי גלגולים. או יובן דידוע אנשי דור הפלגה הם היו גלגול דור המבול ואחר כך נתגלגלו באנשי סדום ולכן כתיב וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם (בראשית יט, ד) ואחר כך נתגלגלו בבני ישראל במצרים ושם נתקנו ולכן כנגד גלגולם בסדום שנשרפו באש וגפרית ולא נתקנו לכן שליש נשרף וכנגד בואם בדור המבול שנמחו ונבלעו בארץ שליש נבלע וכנגד גלגולם בבני ישראל במצרים ששם נתקנו ונתקיימו לכן שליש קיים.

    אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ (בראשית יא, ט)נראה לרמוז אותיות שהם עומדים בצל אותיות מִגְדָּל מלפניהם הם אותיות 'נדמה' שהוא לשון כריתה כמו נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן (ירמיה מז, ה) וכן נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת (הושע ד, ו) וכן השכחה עושה הכרתה לדברים שבלב שישתכח ויצאו מלבו. גם עוד אותיות נדמה [99] מספרם כמנין טִּיט הַיָּוֵן [99] כי השכחה באה מן הקליפה הנקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג).

    "מְאֹד" שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים (דברים טו, ט)פירוש יש רשע שהיצר הרע רודף אותו וצד אותו לעשות עון וזה נקרא 'מזיד' אך יש הוא רודף אחר העון לעשותו וזה נקרא 'מרד' וזהו שאמר שמתכונין להביא עצמן לידי עבירה לחטוא בה כמו המקשה עצמו לדעת וכיוצא בו. ומה שאמר 'מְאֹד' זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים נראה מְאֹד אותיות דם א' ואות א' רמז לאדם רצונו לומר שופכין דם אדם.

    וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ מִמָּמוֹנֵנוּ (איוב כח, ד) (בראשית יג, יג). נראה הכונה לחם קאי על כל צרכי הסעודה כי הסעודה כולה נקראת כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א) מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי אֶל הַלָּחֶם (שמואל א' כ, כז) ומנהגו של עולם יש עיר שנמצאים בה חיטים הרבה שזורעים בה אך אורז לא ימצא בה כלל אלא מביאים אותו להם ממקום אחר ויש גם צאן אינם גדלים בה כדי לשחוט ולאכול אלא מביאים אותם ממקום אחר ויש גם הירקות שצריכים לתבשיל לא ימצא בה אלא מביאים ממקום אחר אך סדום היה בה רוב טובה שכל דבר הצריך לבני אדם לאכילתם מצוי בה ולכן עוברי אורח שמביאים מיני פירות למכור כיון דאין להם צורך בהם נמצא אין באים אלא לחסר ממונם להכניס להם פירות ולהוציא מהם מעות.

    מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן (בראשית יג, יג)פירוש באורחים וגרים שהם בעלי ממון ולא בתושבים שקבועים בעיר כי כל מגמתם עיקרה היתה שלא יבואו אורחים להתגורר בארצם והם אין עושין לזה הגר רע להדיה אלא עושים בהסתר על ידי סדרים רעים ומקולקלים שתקנו בארצם והם עושים זה עם מי שאין לו בנים לרשת אותו אלא הוא לבדו גר אצלם וכיון דהפילו עליו הכותל ומת תקח הממשלה ממון שלו כי כן משפט הממשלה בענייני האורח שמת ואין לו יורשים.

    אָמַר לְהוּמִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי (בראשית יג, יג). פירוש מי ידענא דאתו גנבי לפרקא כי ודאי הבאים לפרקא יראי השם הם ולא סלקא דעתי שגם הגנבים יבואו לפרקא כדי שאהיה נשמר בדברי לקיים מה שאמר אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי (תהלים לט, ב).

    כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ רַבִּי יוֹסֵי שָׁפְעִי מַרְזְבֵי צִיפּוֹרִי דְּמָא (בראשית יג, יג)נראה לשון מליצה הוא לומר שהורידו עליו דמעות חדות כמו שאומרים העולם האבנים בכו עליו דם כן אנשי צפורי הורידו עליו דמעות רבות חדות וחמות. או אפשר אותו היום היה מטר גדול ושפוך מרזבי מטר אך על ידי נס נהפך גוון המטר אדום כדם לכבודו. או יובן דרך רמז קאמר כי הצדיק בחיי חיותו יתמלאו השבילים של בני עירו שפע חסד וברכה ואותו היום נהפך השפע שלהם לדינים כי הדם רומז לדין והיינו כי אותו היום נתחדשו עליהם צרות בר מינן.

    Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 109a

    Sanhedrin 109a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 661 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    בהדי מאן ביד מי נשלח:

    כי מטא לההוא דיירא כשהגיע לאותו מלון:

    למיבת ללון:

    שרינהו לסיטפיה התירו הארגזים והמרצופין ופתחום ונטלו כל מה שבתוכו:

    אחוכי מצחקי:

    הנך דיורי אותן בני הכפרים:

    א"כ ליבנו אחד בטורא א"כ שבנו כדי לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה היה להם לבנות על אחד ההרים:

    הפיצם ה' פיזרם בכל העולם:

    30 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 109a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Ben Yehoyada

    מַחֲכוּ עֲלָהּ בְּמַעַרְבָא אִם כֵּן לִיבְנוּ אֶחָד בְּטוּרָא הגרסה הנכונה היא מה שאיתא בספר דקדוקי סופרים בתלמוד כתב יד דגריס 'לבנו יתה בטורא'.

    אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לְשָׁלשׁ כִּיתּוֹת. קשא בשלמא שתי כתות בחרו בבקעה דניחא להו מושב הבקעה אך כת שרצו להלחם ברקיע למה בחרו בבקעה, אדרבה יותר טוב להם לבנות בהר וכמו שאמרו במערבא, ומה טעם מצאו בבקעה? ויש לומר דאין הכי נמי הם רצו בהר וכיון דשתי כיתות שהם הרוב בחרו בבקעה הוכרחו גם הם לבנות המגדל אצלם כדי שאם יהיו הם מנוצחים יעלו שתי כתות אלו למגדל לעזור להם ואם יבנו בהר איך ידעו שתי הכתות שהיו כת זו מנוצחים כדי שיבאו לעזור אותם דודאי ההרים רחוקים מן הבקעה ולכך הוכרחו לבנות המגדל אצלם בבקעה כדי שיראו אותם ולזה אמר לראות את העיר ואת המגדל תרי חלוקות נינהו דהיינו העיר של שני הכיתות והמגדל של כת השלישית.

    מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים (בראשית יא, ט) נראה לי בס"ד טעם שנחלק לשלשה חלקים שונים אלו כי האדם בנוי בארבעה יסודות ארמ"ע [אש, רוח, מים, עפר] וכנגד יסוד האש שבאדם נשרף שליש וכנגד ב' יסודות רוח מים שהם בלועים בגוף ויש להם ממשות בתוכו כי הגוף נוד מלא רוח גם מכיל בקרבו מים נבלע שליש וכנגד יסוד העפר שהוא קיים בגוף האדם כי סופו להיות עפר בקבר וזה ישאר קיים בקבר כמו שנאמר כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב (בראשית ג, יט) לכך שליש קיים. או יובן בס"ד הטעם דשלושה שותפים באדם (קידושין ל.) וכנגד שני חלקים של אב ואם שליש נשרף ושליש נבלע וכנגד חלק הקדוש ברוך הוא שליש קיים כי גופם אבד אך נפשם נשארה קיימת ונתקנה על ידי גלגולים. או יובן דידוע אנשי דור הפלגה הם היו גלגול דור המבול ואחר כך נתגלגלו באנשי סדום ולכן כתיב וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם (בראשית יט, ד) ואחר כך נתגלגלו בבני ישראל במצרים ושם נתקנו ולכן כנגד גלגולם בסדום שנשרפו באש וגפרית ולא נתקנו לכן שליש נשרף וכנגד בואם בדור המבול שנמחו ונבלעו בארץ שליש נבלע וכנגד גלגולם בבני ישראל במצרים ששם נתקנו ונתקיימו לכן שליש קיים.

    אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ (בראשית יא, ט) נראה לרמוז אותיות שהם עומדים בצל אותיות מִגְדָּל מלפניהם הם אותיות 'נדמה' שהוא לשון כריתה כמו נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן (ירמיה מז, ה) וכן נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת (הושע ד, ו) וכן השכחה עושה הכרתה לדברים שבלב שישתכח ויצאו מלבו. גם עוד אותיות נדמה [99] מספרם כמנין טִּיט הַיָּוֵן [99] כי השכחה באה מן הקליפה הנקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג).

    "מְאֹד" שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים (דברים טו, ט) פירוש יש רשע שהיצר הרע רודף אותו וצד אותו לעשות עון וזה נקרא 'מזיד' אך יש הוא רודף אחר העון לעשותו וזה נקרא 'מרד' וזהו שאמר שמתכונין להביא עצמן לידי עבירה לחטוא בה כמו המקשה עצמו לדעת וכיוצא בו. ומה שאמר 'מְאֹד' זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים נראה מְאֹד אותיות דם א' ואות א' רמז לאדם רצונו לומר שופכין דם אדם.

    וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ מִמָּמוֹנֵנוּ (איוב כח, ד) (בראשית יג, יג). נראה הכונה לחם קאי על כל צרכי הסעודה כי הסעודה כולה נקראת כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א) מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי אֶל הַלָּחֶם (שמואל א' כ, כז) ומנהגו של עולם יש עיר שנמצאים בה חיטים הרבה שזורעים בה אך אורז לא ימצא בה כלל אלא מביאים אותו להם ממקום אחר ויש גם צאן אינם גדלים בה כדי לשחוט ולאכול אלא מביאים אותם ממקום אחר ויש גם הירקות שצריכים לתבשיל לא ימצא בה אלא מביאים ממקום אחר אך סדום היה בה רוב טובה שכל דבר הצריך לבני אדם לאכילתם מצוי בה ולכן עוברי אורח שמביאים מיני פירות למכור כיון דאין להם צורך בהם נמצא אין באים אלא לחסר ממונם להכניס להם פירות ולהוציא מהם מעות.

    מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן (בראשית יג, יג) פירוש באורחים וגרים שהם בעלי ממון ולא בתושבים שקבועים בעיר כי כל מגמתם עיקרה היתה שלא יבואו אורחים להתגורר בארצם והם אין עושין לזה הגר רע להדיה אלא עושים בהסתר על ידי סדרים רעים ומקולקלים שתקנו בארצם והם עושים זה עם מי שאין לו בנים לרשת אותו אלא הוא לבדו גר אצלם וכיון דהפילו עליו הכותל ומת תקח הממשלה ממון שלו כי כן משפט הממשלה בענייני האורח שמת ואין לו יורשים.

    אָמַר לְהוּ מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי (בראשית יג, יג). פירוש מי ידענא דאתו גנבי לפרקא כי ודאי הבאים לפרקא יראי השם הם ולא סלקא דעתי שגם הגנבים יבואו לפרקא כדי שאהיה נשמר בדברי לקיים מה שאמר אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי (תהלים לט, ב).

    1 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 109a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 109, Amud Aleph, about 661 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “מאן נשדר? נשדר בהדי נחום איש גם…”

    2. Segment 270 words

      Opens “כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת. אמרי…”

    3. Segment 348 words

      Opens “הוה מחוזא דלא הוו קא יכלי ליה…”

    4. Segment 431 words

      Opens “דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא…”

      Named: רבי שילא, רבא.

    5. Segment 557 words

      Opens “(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר: נחלקו לג'…”

    6. Segment 635 words

      Opens “תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודת…”

      Named: רבי נתן.

    7. Segment 730 words

      Opens “אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש…”

      Named: רבי יוחנן, רב יוסף.

    8. Segment 831 words

      Opens “״אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא…”

    9. Segment 936 words

      Opens “אמר רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונם…”

      Named: רב יהודה.

    10. Segment 1046 words

      Opens “במתניתא תנא רעים בממונם וחטאים בגופן רעים…”

      Named: רבה.

    11. Segment 1147 words

      Opens “ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל…”

    12. Segment 1239 words

      Opens “אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם…”

    13. Segment 1336 words

      Opens “דרש רבא מאי דכתיב (תהלים סב, ד)…”

      Named: רבא.

    14. Segment 1451 words

      Opens “דרש רבא מאי דכתיב (איוב כד, טז)…”

      Named: רב באים, רב יהמו, רבא.

    15. Segment 1530 words

      Opens “(איוב כד, י) ערום הלכו מבלי לבוש…”

    16. Segment 1637 words

      Opens “דרש ר' יוסי, בציפורי אחתרין ההיא ליליא…”

      Named: רבי יוסי.

    17. Segment 1726 words

      Opens “אמרי דאית ליה חד תורא מרעי חד…”

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Sanhedrin 109a · Segment 7 — “…מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 109a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026