Talmud Builders

    Sanhedrin 75b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 75b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Abaye says: This is what the baraita is saying. From where is it derived to render a relative who comes from his family, e.g., the daughter of his daughter and the daughter of his son, like a relative who comes from her family, e.g., the daughter of his wife and the daughter of his wife’s daughter? Lewdness is stated here and lewdness is stated there. Just as there, the Torah renders the status of male relatives like that of female relatives, so too here, the Torah renders the status of males like that of females. The Gemara asks: But isn’t it so that with regard to a relative from his family the term lewdness is not written, as the verse states: “The nakedness of your son’s daughter, or of your daughter’s daughter, their nakedness you shall not expose; for theirs is your own nakedness” (Leviticus 18:10)?

    2Rava says: Rav Yitzḥak bar Avudimi said to me: The equation of his relative to her relative is derived by means of a verbal analogy between the word “ henna ” written with regard to his relative: “The nakedness of your son’s daughter, or of your daughter’s daughter, their nakedness you shall not expose; for theirs [ henna ] is your own nakedness” (Leviticus 18:10), and the word “ henna ” written with regard to her relative: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter, to uncover her nakedness; they [ henna ] are near kinswomen; it is lewdness” (Leviticus 18:17). Additionally, it is derived from a verbal analogy between the word “lewdness” (Leviticus 18:17) and the word “lewdness” in the verse: “And if a man takes a woman and her mother, it is lewdness; they shall be burned with fire both him and them, and there shall be no lewdness among you” (Leviticus 20:14).

    3The Master says: From where is it derived to render the status of a relative below like the status of a relative above? The Gemara asks: What is the meaning of: The status of a relative below like the status of a relative above? If we say this means that the status of second-generation relative, i.e., the daughter of the son of his wife and the daughter of her daughter is like the status of first-generation relative, i.e., her daughter, this is difficult, as they are derived together, as all of them are mentioned in the same verse (see Leviticus 18:17).

    4Rather, it means that the status of the mother of his father-in-law and the mother of his mother-in-law is like that of his mother-in-law. The Gemara challenges: If so, is this an example of: A relative below is like the status of a relative above? On the contrary, it is an example of: A relative above is like the status of a relative below. The Gemara responds: Emend the baraita and teach: The status of a relative from the generation above is like the status of a relative from the generation below them.

    5The Gemara asks: If so, as for the continuation of the baraita : Lewdness is stated here, with regard to the prohibition, and lewdness is stated there, with regard to the punishment, now, if the mother of his father-in-law and the mother of his mother-in-law are not written in the Torah and are derived through interpretation, is the term lewdness written concerning them?

    6Abaye says: This is what the baraita is saying: From where is it derived to render the status of a relative for three generations above, his wife, his mother-in-law, and the mother of his mother-in-law, like the status of a relative for three generations below, his wife, his daughter, and the daughter of his daughter? Lewdness is stated with regard to relatives below, the offspring of his wife (Leviticus 18:17), and lewdness is stated with regard to relatives above, the ancestors of his wife (Leviticus 20:14). Just as with regard to relatives below, one is liable for engaging in intercourse with three generations of women, so too with regard to relatives above, one is liable for engaging in intercourse with three generations of women.

    7And just as with regard to punishment, the verse rendered the status of relatives below like that of relatives above, so too, with regard to the prohibition, the verse rendered the status of relatives above like that of relatives below.

    8Rav Ashi says: Actually, it is not necessary to emend the baraita , and the baraita may be interpreted as it is taught. And what is the meaning of the term below? The reference is to below in terms of the prohibition, i.e., below refers to more distant relatives, e.g., the mother of his mother-in-law, with regard to whom the prohibition is less severe, and above refers to closer relatives, e.g., his mother-in-law, with regard to whom the prohibition is more severe.

    9Based on that interpretation of the baraita , the Gemara asks: If so, why not say: Just as the mother of the mother of his wife is forbidden to him, so too the mother of his mother is forbidden to him, and say that he would be liable to be executed by burning?

    10Abaye says that it is not possible that one is liable to be burned for engaging in intercourse with the mother of his mother, as the verse states: “The nakedness of your father and the nakedness of your mother you shall not expose; she is your mother, you shall not expose her nakedness” (Leviticus 18:7). Infer from this: Due to his intercourse with his mother you deem him liable to be executed, but you do not deem him liable to be executed due to his intercourse with the mother of his mother.

    11Rava says: Both according to the one who says with regard to the method of derivation by means of a verbal analogy: Infer the halakha from it, i.e., from the source of the verbal analogy, and derive the details from it, i.e., from that source, and according to the one who says: Infer the halakha from it but interpret the halakha according to its own place, i.e., the derived halakha is subject to the principles that govern that which is derived by means of the verbal analogy, it is not derived that one is liable to be burned for engaging in intercourse with the mother of his mother.

    12The Gemara elaborates: According to the one who says: Infer the halakha from it and derive the details from it, one might infer: Just as with regard to relatives of his wife, the mother of her mother is forbidden to him, so too with regard to his relatives, the mother of his mother is forbidden to him. And derive again from it: Just as with regard to relatives of his wife, he is liable to be executed by burning due to his intercourse with the mother of her mother, so too with regard to his relatives, he is also liable to be executed by burning due to his intercourse with the mother of his mother.

    13The Gemara proceeds to explain why one cannot derive that one is liable to be burned for engaging in intercourse with the mother of his mother. According to the one who says: Execution by burning is more severe than execution by stoning, the inference from the halakha of relatives of his wife can be refuted as follows: What is notable about her relatives, where he is liable to be burned for engaging in intercourse with the mother of her mother? They are notable in that one who engages in intercourse with the mother of his wife is liable to be executed by the more severe punishment of burning, not the less severe, more common, punishment of stoning. Will you then say that the same halakha should apply with regard to his relatives, where one who engages in intercourse with his mother is liable to be executed by the less severe punishment of stoning?

    14And furthermore, as one who engages in intercourse with his mother is executed by the less severe punishment of stoning, is it possible that one who engages in intercourse with the mother of his mother, a more distant relative, is executed by the more severe punishment of burning?

    15And furthermore, just as with regard to her relatives, you did not distinguish between her mother and the mother of her mother, and one who engages in intercourse with either is executed by burning, so too with regard to his relatives, you should not distinguish between his mother and the mother of his mother. Since one who engages in intercourse with his mother is punished by stoning, not burning, it follows that one who engages in intercourse with the mother of his mother is punished by stoning, not burning.

    16And according to the one who says that stoning is more severe than burning, although the first two refutations of the derivation, based on the fact that execution by burning is more severe, are not relevant, due to this third difficulty, this halakha is not derived. Just as with regard to her relatives, you did not distinguish between her mother and the mother of her mother, so too with regard to his relatives, you should not distinguish between his mother and the mother of his mother.

    17And according to the one who says: Infer the halakha from it but interpret the halakha according to its own place, one might infer: Just as with regard to relatives of his wife, the mother of her mother is forbidden to him, so too with regard to his relatives, the mother of his mother is forbidden to him. And interpret the halakha according to its own place: It is there, with regard to the relatives of his wife, that one who engages in intercourse with the mother of her mother is executed by burning; but here, with regard to his relatives, one who engages in intercourse with the mother of his mother is executed by stoning, as we found that this is the punishment with regard to one who engages in intercourse with his mother.

    18The Gemara explains why the derivation with regard to the prohibition is not valid. According to the one who says that execution by burning is more severe than execution by stoning, the derivation can be refuted:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמר אבייהאי זכרים ונקבות עליו ועל אשתו קאמר והכי קאמר מניין לעשות שאר הבא ממנו דהיינו בתו ובת בנו ובת בתו מאנוסתו דלאו בכלל אשה ובתה דקרא נינהו דהתם באשתו ע"י קידושין קאמר דדרשינן לה ביבמות [צז.] מקראי דרבה רמי כתיב ערות בת בנך או בת בתך וגו' הא בת בנה ובת בתה שלא ילדה ממך גלה וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה משמע בין שילדתו לך בין שילדתו לאיש אחר לא קשיא כאן באונסין כאן בנישואין אם אנוסתך או מפותה לך היא אי אתה מוזהר על בתה אלא אם כן ממך היא ואם אשתך היא אתה מוזהר אף על בת שילדה לאיש אחר:

    כשאר הבא ממנהכבת אשתו ובת בתה ובת בנה דרבינן להו לעיל בגזירה שוה:

    והא בשאר דידיה לא כתיב זמהדמהאי קרא נפקא לן בת בתו ובת בנו מאנוסתו ערות בת בנך או בת בתך כדפרישית לעיל ובתו לקמן יליף לה ובההוא קרא זמה לא כתיב:

    אתיא הנה הנה אתיא זמה זמהמעיקרא מייתינן לה בהנה הנה והדר בזמה זמה כתיב הכא (ויקרא י״ח:י׳) כי ערותך הנה וכתיב בשאר אשתו (שם) שארה הנה מה להלן זמה עמו אף כאן זמה עמו ובתר דאייתינן זמה לשאר דידיה ילפינן בה שריפה בזמה זמה נאמר כאן (שם) זמה ונאמר להלן (שם כ) בשריפה זמה מה להלן שריפה אף כאן שריפה:

    אילימא בת בנה ובת בתהשהן דורות תחתונים ואחרונים כלמעלה כלומר כבתה שהיא קדמה והיינו עליונה:

    למעלה כלמטה היאשהאבות לעולם עליונים נקראו שהן קדמו:

    השתא אינהו לא כתיבןאם חמיו ואם חמותו לאזהרתן ולעונשן לא כתיבא:

    זמה דידהו כתיבאבתמיה דקאמר נאמר כאן זמה:

    הכי קאמרלעולם אאם חמיו ואאם חמותו מהדר ובהאי צד נקטיה לדרשה דידיה:

    מנין לעשות למעלהמאשתו שלשה דורות לאיסור דהיינו אם חמיו שהוא דור שלישי לאשתו וכן אם חמותו:

    כשלשה דורות למטהכמו שמצינו שהוזהר ונענש למטה הימנה שלשה דורות דהיינו בת בתה וכן בת בנה:

    נאמר למטה זמהשארה הנה זמה היא:

    ונאמר למעלה זמהדכתיב (שם) כי יקח את אשה ואת אמה זמה היא:

    מה למטה שלשה דורות אף למעלה שלשה דורותאתרבו בדינא דקרא הרי למדנו לעונש ועדיין אזהרה לא שמענו בהם דהא זמה למעלה גבי עונש כתיב והדר יליף מסקנא דברייתא מה בעונש עשה למטה בתה ובת בתה ובת בנה כלמעלה בחמותו דהא רבינן להו לעיל שריפה אף באזהרה עשה למעלה חמותו ואם חמותו ואם חמיו שלא נאמר בהן אזהרה כלמטה כבתה ובת בתה ובת בנה הרי למדנו לעונש (מאזהרה) ולישנא דברייתא הכי קאמר מנין לעשות למעלה מאשתו כלמטה מאשתו לענין שלשה דורות נאמר למעלה מאשתו זמה ונאמר למטה מאשתו זמה ועשה הכתוב למטה כלמעלה בת בתה כבתה אף למעלה מאשתו עשה למעלה כלמטה עשה אם חמותו כחמותו. הרי למדנום לעונש ללמדם לאזהרה שאף חמותו עצמה לא נאמר באזהרה מה בעונש למטה כלמעלה רבינן שאר של מטה הימנה לשריפה כשאר של מעלה ממנה אף באזהרה עשה שאר של מעלה הימנה כשאר של מטה הימנה ואע"ג דברייתא איפכא תני אביי מפיך:

    רב אשי אמר לעולם כדקתנידלא תצטריך לאפוכה ולמתני מה להלן למטה כלמעלה אף כאן למעלה כלמטה אלא אף כאן למטה כלמעלה ומאי למטה דקאמר למטה באיסור איסור הקל קרי למטה והחמור קרי למעלה והכי קאמר מנין לעשות אם חמיו ואם חמותו שהן רחוקות ואסורין למטה כחמותו שהיא קרובה ואיסורה עליון וחמור נאמר כאן זמה [כו'] ורב אשי לא קשיא ליה הא דקשיא לן לעיל השתא אינהו לא כתיבי זמה דידהו כתיבי דהאי נאמר כאן זמה לאו עלייהו קאי אלא הכי נקט למילתיה נאמר כאן בחמותו זמה ונאמר להלן בבת אשתו זמה מה להלן למטה באיסור כלמעלה באיסור חייב הכתוב על בת בתה ובת בנה כבתה אף כאן נעשה אם חמיו ואם חמותו כחמותו והיינו למטה באיסור כלמעלה באיסור וסיפא דהדר תני מה כאן למטה כלמעלה אף להלן למעלה כלמטה רב אשי כאביי מפרש לה למילף אזהרה בחמותו ואם חמותו ואם חמיו והכי קאמר ומה כאן בעונש רבינן בגזרה שוה שאר של מטה הימנה כשאר של מעלה הימנה לשריפה אף באזהרה החמורה בשאר של מטה נרבה שאר של מעלה מאשתו חמותו ואם חמותו כשאר של מטה באזהרה:

    איכיון דאמרת מניין לעשות שאר הבא הימנו כשאר הבא הימנה נימא מה היא אם אמה אסורה לו אף הוא אם אמו אסורה לו משום ערוה ואנן גבי שניות מדברי סופרים (תנן) לה ביבמות בפרק כיצד (דף כא.):

    אמך היאמיעוטא הוא:

    רבא אמרלא מבעי ליה קרא למעוטי דלא תיסק אדעתין לאתויי הא בגזירה שוה דבין למאן דאמר בכל גזירות שוות שבתורה דון מינה ומינה בין למאן דאמר וכו' לא אתיא שפיר כדמפרש ואזיל:

    דון מינה ומינהלכל דבריה נלמוד ממנה מאחר שעיקרו של דבר למדתי מחבירו אף לכל דבריה נלמוד ממנה וכן אם באת ללמוד אם אמו מאם אמה לאיסורא צריך אתה ללמוד הימנה אף לשריפה שתהא בשריפה:

    בין למאן דאמר דאמרינן דון מינה ואוקי באתרהדון עיקר הדבר ללמדו מחבירו אבל לשאר דבריו שאתה מוצא דינו מפורש בו ואתה יכול ללמוד מיניה וביה דבר מדבר ואינך צריך ללמד מחבירו העמידנו במקומו ואל תשווהו לחבירו וכאן נמי למוד אם אמו מאם אמה לאיסורא דלא כתיבא בה בהדיא אבל לענין מיתה תעמידנה במקומה למילף שאר דידיה מיניה וביה דבר מדבר ולמוד אף אם אמו בסקילה מאמו שהיא בסקילה דהא גבי דידה נמי אם אמה כאמה שויא לשריפה:

    ולא אתיאכדמפרש ואזיל:

    מה היא בשריפה אף הוא בשריפהכלומר מה שאר אשתו אם אמו בשריפה היא אף הוא שאר שלו אם אמו בשריפה:

    איכא למיפרךבתחלת הדין דילפת מיניה לאיסורא:

    מה להיאלשאר אשתו דין הוא להחמיר ולאסור את אם אמה שכן החמיר הכתוב על אמה לשריפה ואשכחן בה צד חמור:

    ועוד אמו בסקילהשהיא קלה אם אמו תהא בשריפה חמורה בתמיהה:

    ועודכיון דאית לן למידן מינה ומינה מאי חזית דדיינת הכי דון הכי מה היא לא חלקת בה בין אמה לאם אמה אף הוא לא תחלוק וכו' הלכך לא אתיא לשריפה וכיון דלא מצית למילף מינה ומינה אף תחילת הדין לאיסורא לא תלמוד ולמאן דאמר נמי סקילה חמורה וליתנהו תרתי פירכי קמאי מיהו משום האי קושיא בתרייתא לא נדונם זה מזה:

    איכא למיפרךעל תחילת הדין דקא ילפת לה לאיסורא אם אמו מאם אמה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 75 עמוד ב

    1אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שאר הבא ממנו כשאר הבא ממנה? נאמר כאן ״זמה״ ונאמר להלן ״זמה״ וכו'. והא בשאר דידיה לא כתיבא ביה ״זמה״!

    2אמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבודימי, אתיא ״הנה״ ״הנה״, אתיא ״זמה״ ״זמה״.

    3אמר מר: מנין לעשות למטה כלמעלה. מאי ״למטה כלמעלה״? אילימא בת בנה ובת בתה כבתה, בהדי הדדי קאתיין!

    4אלא, אם חמיו ואם חמותו כחמותו. האי ״למטה כלמעלה״? ״למעלה כלמטה״ הואי תני: ״למעלה כלמטה״.

    5אי הכי, נאמר כאן ״זמה״ ונאמר להלן ״זמה״, ומה השתא: אינהי לא כתיב״ה זמה דידהו כתיבא״?

    6אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שלשה דורות למעלה כשלשה דורות למטה? נאמר למטה ״זמה״ ונאמר למעלה ״זמה״. מה למטה שלשה דורות, אף למעלה שלשה דורות.

    7ומה בעונש עשה למטה כלמעלה, אף באזהרה נמי עשה למעלה כלמטה.

    8רב אשי אמר: לעולם כדקתני, ומאי ״למטה״? למטה באיסור.

    9אי: מה היא אם אמה אסורה, אף הוא אם אמו אסורה?

    10אמר אביי: אמר קרא ״אמך היא״, משום אמו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אם אמו.

    11רבא אמר: בין למאן דאמר ״דון מינה ומינה״, ובין למאן דאמר ״דון מינה ואוקי באתרה״ לא אתיא.

    12למ"ד דון מינה ומינה, מה היא אם אמה אסורה אף הוא נמי אם אמו אסורה. ומינה: מה היא בשריפה אף הוא נמי בשריפה.

    13למ"ד שריפה חמורה, איכא למיפרך. מה להיא שכן אמה בשריפה, תאמר בהוא שאמו בסקילה?

    14ועוד: אמו בסקילה, אם אמו בשריפה?

    15ועוד: מה היא לא חלקת בה בין אמה לאם אמה, אף הוא נמי לא תחלוק בו בין אמו לאם אמו?

    16ולמ"ד סקילה חמורה, מהאי קושיא לא נידונה.

    17ולמ"ד דון מינה ואוקי באתרה: מה היא אם אמה אסורה, אף הוא נמי אם אמו אסורה. ואוקי באתרה: התם הוא דבשריפה, אבל הכא בסקילה, כדאשכחן באמו.

    18למ"ד שריפה חמורה, איכא למיפרך:

    Tosafot

    מנין לעשות שאר הבא ממנו כו'ואם תאמר מה לשאר הבא ממנה שכן אם אמה אסורה תאמר בשאר הבא ממנו דאם אמו מותרת ועוד למאן דאמר שריפה חמורה מה לשאר הבא ממנה שכן אמה בשריפה תאמר בהא שאמו בסקילה וי"ל דכיון דיליף מאי דכתיב בהדיא גבי האי כאלו כתיב גבי האי לא שייך לאקשויי מידי:

    אמך היאבפ' ד' מיתות (לעיל סנהדרין דף נד.) דרשינן משום אמו אתה מחייבו וכו' ותרתי ש"מ:

    איכא למיפרך מה להיא כו'אין הג"ש מופנה משני צדדין ולכן למדין ומשיבין:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    אם אמו לא נאסרה מן התורה אלא שהיא מן השניות כמו שיתבאר ביבמות ותמה על עצמך האיך אפשר שאם אמו אינה מן התורה ואם אמה של אשתו מן התורה ירדה תורה לסוף דעתן של בריות ומה שהוא מצוי לחטוא הפליגה באיסורו יותר ואמו מ"מ מתוך שמצוי בקטנותו להיות עמה בקירוב בשר הוצרכה לכתוב את ענשה שהרי מבן תשע נתחייבה היא בהעראתו כמו שהתבאר ובכמה דברים סמכה תורה על דעת מביני סתריה:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 75b

    Sanhedrin 75b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 280 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אמר אביי האי זכרים ונקבות עליו ועל אשתו קאמר והכי קאמר מניין לעשות שאר הבא ממנו דהיינו בתו ובת בנו ובת בתו מאנוסתו דלאו בכלל אשה ובתה דקרא נינהו דהתם באשתו ע"י קידושין קאמר דדרשינן לה ביבמות [צז.] מקראי דרבה רמי כתיב ערות בת בנך או בת בתך וגו' הא בת בנה ובת בתה שלא ילדה ממך גלה וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה משמע בין שילדתו לך בין שילדתו לאיש אחר לא קשיא כאן באונסין כאן בנישואין אם אנוסתך או מפותה לך היא אי אתה מוזהר על בתה אלא אם כן ממך היא ואם אשתך היא אתה מוזהר אף על בת שילדה לאיש אחר:

    כשאר הבא ממנה כבת אשתו ובת בתה ובת בנה דרבינן להו לעיל בגזירה שוה:

    והא בשאר דידיה לא כתיב זמה דמהאי קרא נפקא לן בת בתו ובת בנו מאנוסתו ערות בת בנך או בת בתך כדפרישית לעיל ובתו לקמן יליף לה ובההוא קרא זמה לא כתיב:

    אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה מעיקרא מייתינן לה בהנה הנה והדר בזמה זמה כתיב הכא (ויקרא י״ח:י׳) כי ערותך הנה וכתיב בשאר אשתו (שם) שארה הנה מה להלן זמה עמו אף כאן זמה עמו ובתר דאייתינן זמה לשאר דידיה ילפינן בה שריפה בזמה זמה נאמר כאן (שם) זמה ונאמר להלן (שם כ) בשריפה זמה מה להלן שריפה אף כאן שריפה:

    אילימא בת בנה ובת בתה שהן דורות תחתונים ואחרונים כלמעלה כלומר כבתה שהיא קדמה והיינו עליונה:

    למעלה כלמטה היא שהאבות לעולם עליונים נקראו שהן קדמו:

    השתא אינהו לא כתיבן אם חמיו ואם חמותו לאזהרתן ולעונשן לא כתיבא:

    זמה דידהו כתיבא בתמיה דקאמר נאמר כאן זמה:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 75b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    מנין לעשות שאר הבא ממנו כו' ואם תאמר מה לשאר הבא ממנה שכן אם אמה אסורה תאמר בשאר הבא ממנו דאם אמו מותרת ועוד למאן דאמר שריפה חמורה מה לשאר הבא ממנה שכן אמה בשריפה תאמר בהא שאמו בסקילה וי"ל דכיון דיליף מאי דכתיב בהדיא גבי האי כאלו כתיב גבי האי לא שייך לאקשויי מידי:

    אמך היא בפ' ד' מיתות (לעיל סנהדרין דף נד.) דרשינן משום אמו אתה מחייבו וכו' ותרתי ש"מ:

    איכא למיפרך מה להיא כו' אין הג"ש מופנה משני צדדין ולכן למדין ומשיבין:

    Tosafot on Sanhedrin 75b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Meiri

    אם אמו לא נאסרה מן התורה אלא שהיא מן השניות כמו שיתבאר ביבמות ותמה על עצמך האיך אפשר שאם אמו אינה מן התורה ואם אמה של אשתו מן התורה ירדה תורה לסוף דעתן של בריות ומה שהוא מצוי לחטוא הפליגה באיסורו יותר ואמו מ"מ מתוך שמצוי בקטנותו להיות עמה בקירוב בשר הוצרכה לכתוב את ענשה שהרי מבן תשע נתחייבה היא בהעראתו כמו שהתבאר ובכמה דברים סמכה תורה על דעת מביני סתריה:

    Meiri on Sanhedrin 75b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה אתיא הנה כו' מעיקרא מייתינן לה בהנה כו' ובתר דאייתינן זמה לשאר דידיה ילפינן בה שריפה בזמה זמה כו' עכ"ל ולא ניחא לפרש כפשטיה דילפינן הכא הנה מהנה דבת אשתו ודבת אשתו ילפינן זמה זמה מחמותו כנראה מפירש"י בפ"ק דיבמות דא"כ בהיפך הל"ל אתיא זמה זמה אתיא הנה הנה וכן בברייתא נקט הג"ש דזמה זמה ולא נקט דהנה הנה דמשמע דמג"ש דזמה זמה אתיא בת בתו מחמותו והיינו דמייתינן מעיקרא זמה לשאר דידיה כפירש"י מיהו יש לדקדק בזה למה הוצרך התלמוד לכך וק"ל:

    בד"ה ורב אשי לא קשיא ליה הא דקשיא כו' דהאי נאמר כאן זמה לאו עלייהו קאי אלא הכי נקט כו' עכ"ל משום דלאביי ניחא טפי למאי דאפכה והכי קאמר מניין לעשות שלשה דורות למעלה דהיינו חמותו ואם חמותו כשלשה דורות למטה דהיינו בתו ובת בתו ועלה קאי שפיר נאמר למטה זמה בשלשה דורות דלמטה ונאמר למעלה זמה בשלשה דורות דלמעלה כו' אבל לרב אשי דלא מפיך לה ומפרש לה מנין לעשות למטה באיסור דהיינו אם חמותו כלמעלה באיסור דהיינו הא דקאמר נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה מה כו' ע"כ דלא קאי אחמותו ואאם חמותו דנאמר כאן באם חמותו ונאמר להלן באם חמותו דא"כ הדרן קושיין לדוכתין השתא אינהו לא כתיבא זמה דידהו כרבא אלא דלאו עלייהו קאי אדלעיל אלא הכי נקט למלתיה כו' דהיינו נאמר בחמותו ונאמר להלן בבת אשתו ומשום דזה קצת דחוק לרב אשי לומר דנאמר כאן זמה כו' לא קאי אלמעלה ולמטה דקאמר לעיל מיניה דקדק אביי לפרש לתירוצו מנין לעשות ג' דורות למעלה כו' וכמ"ש ולא ניחא ליה לפרש כפשטיה מנין לעשות למעלה דהיינו אם חמותו כלמטה דהיינו חמותו דהכי מפרש לה בתר הכי אף כאן למעלה דהיינו אם חמותו כלמטה כחמותו דאם כן נאמר כאן זמה כו' דקאמר לא קאי אלמעלה ולמטה דלעיל ודו"ק:

    בא"ד וסיפא דהדר תני מה כאן למטה כו' רב אשי כאביי כו' עכ"ל וכצ"ל הגירסא לעיל בברייתא בסיפא ומה כאן למטה כלמעלה אף להלן למעלה כלמטה ולא כמו בספרים הישנים דגרס בסיפא ומה כאן למעלה כלמטה אף כאן למעלה כו' דאין להולמו בין לאביי ובין לרב אשי ומיהו מה שכתוב בספרים ישינים לעיל בפירש"י דגרסינן בסיפא ומה כאן למטה כלמעלה אף כאן למטה כלמעלה יש ליישב לרב אשי בפשיטות איסור למטה ולמעלה באיסור אלא שמדברי רש"י שכתב הכא דרב אשי כאביי מפרש לה ליתא להך גירסא ויש להגיה בפירש"י לעיל וכ"ה בדפוסים חדשים ומה כאן למטה כלמעלה אף להלן למעלה כלמטה וק"ל:

    תוס' בד"ה מנין לעשות כו' דכיון דיליף מאי דכתיב בהדיא גבי האי כאילו כו' עכ"ל ונראה לפרש דבריהם לכאורה דר"ל בת בתו ובת בנו גופיה כתיבי בהדיא בקרא ולא ילפינן מחמותו בזמה זמה אלא מאי דכתיב בה דהיינו שריפה כאילו כתיב גבי בת בתו ובת בנו ואג"ש כי הא אין משיבין כלל אבל לקמן באם אמו דלא כתיבא כלל לית לן למילף אי איכא להשיב וכמ"ש התוספות לקמן דלמדין ומשיבין אך ק"ק דאם כן לקמן בתו מאנוסתו נמי לא כתיבא וילפינן לה לקמן בהך ג"ש ויש ליישב דבתו מאנוסתו כמה דכתיבא דמי דהכי ילפינן לה בג"ש דהנה הנה דמה להלן בתה כבת בתה אף כאן בתו כבת בתו אבל באם אמו כיון דאמו גופה נמי לא כתיבא בהדיא בהאי קרא דכתיב ביה הנה משיבין עליה אך ק"ל בעיקר תירוצם דא"כ בכל גזרה שוה כי הך גזרה שוה דעיקר הדבר כתיב בקרא ולא ילפינן מג"ש שום דינא אמאי משיבין עליה אי לא מופנה משני צדדים כההיא דריש פרק היו בודקין דילפינן דרישה וחקירה מג"ש דהיטב היטב ואי לאו מופנה היו משיבין עליה וכן בכמה דוכתין ועל כרחך נראה לפרש דהכי פירושא דהכא הגזרה שוה אינה אלא גילוי מילתא בעלמא כיון דכתיב הכא זמה וכתיב התם זמה ולא ידעינן ממה היא זמה להכי יליף לה מחמותו דמאי דכתיב בהדיא רצה לומר מפורש בחמותו דזמה היינו שריפה הוה ליה כאילו כתיב גבי זמה דהאי נמי שריפה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 75b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 75, Amud Bet, about 280 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 126 words

      Opens “אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שאר…”

      Named: אביי.

    2. Segment 214 words

      Opens “אמר רבא: אמר לי רב יצחק בר…”

      Named: רב יצחק בר אבודימי, רבא.

    3. Segment 318 words

      Opens “אמר מר: מנין לעשות למטה כלמעלה. מאי…”

    4. Segment 415 words

      Opens “אלא, אם חמיו ואם חמותו כחמותו. האי…”

    5. Segment 516 words

      Opens “אי הכי, נאמר כאן ״זמה״ ונאמר להלן…”

    6. Segment 626 words

      Opens “אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שלשה…”

      Named: אביי.

    7. Segment 711 words

      Opens “ומה בעונש עשה למטה כלמעלה, אף באזהרה…”

    8. Segment 89 words

      Opens “רב אשי אמר: לעולם כדקתני, ומאי ״למטה״?…”

      Named: רב אשי.

    9. Segment 911 words

      Opens “אי: מה היא אם אמה אסורה, אף…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “אמר אביי: אמר קרא ״אמך היא״, משום…”

      Named: אביי.

    11. Segment 1117 words

      Opens “רבא אמר: בין למאן דאמר ״דון מינה…”

      Named: רבא.

    12. Segment 1223 words

      Opens “למ"ד דון מינה ומינה, מה היא אם…”

    13. Segment 1314 words

      Opens “למ"ד שריפה חמורה, איכא למיפרך. מה להיא…”

    14. Segment 146 words

      Opens “ועוד: אמו בסקילה, אם אמו בשריפה?…”

    15. Segment 1520 words

      Opens “ועוד: מה היא לא חלקת בה בין…”

    16. Segment 167 words

      Opens “ולמ"ד סקילה חמורה, מהאי קושיא לא נידונה.…”

    17. Segment 1726 words

      Opens “ולמ"ד דון מינה ואוקי באתרה: מה היא…”

    18. Segment 185 words

      Opens “למ"ד שריפה חמורה, איכא למיפרך:…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 75b · Segment 1 — “אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שאר הבא ממנו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 75b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026