Talmud Builders

    Sanhedrin 28a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 28a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ The Gemara resumes its discussion of the source for the disqualification of relatives from bearing witness. From the fact that the verse: “The fathers shall not be put to death for the children” (Deuteronomy 24:16), is not phrased in the singular, i.e., A father shall not be put to death for his child, it is derived that not only are a father and child disqualified from bearing witness about one another, but closely related relatives, i.e., brothers, are also disqualified from bearing witness about each other’s children. Consequently, we found a source for the disqualification of fathers from bearing witness about their children or the children of their brothers, and for the disqualification of children from bearing witness about their fathers or their fathers’ brothers.

    2And all the more so, the related fathers, e.g., brothers, are disqualified from bearing witness about each other, as they are certainly more closely related to each other than are a nephew and an uncle.

    3But from where do we derive that one brother’s children cannot bear witness about the children of the other brother?

    4The Gemara answers: If so, if the children of one brother can bear witness about the children of the other brother, let the verse write: The fathers shall not be put to death for the child. For what reason is “children” written, in the plural? It is derived from here that even children of brothers are disqualified from bearing witness about each other.

    5We found a source for the halakha that the children of brothers cannot bear witness about each other. From where do we derive that the children of brothers cannot bear witness together about others?

    6Rami bar Ḥama says: This halakha is based on logical reasoning, and is not derived from a verse. This is as it is taught in a baraita : The witnesses are not rendered conspiring witnesses unless they are both rendered conspiring witnesses. And therefore, if it enters your mind that related children are fit to bear witness together about others, a conspiring witness can be found to be executed based on the testimony of his brother, i.e., his relative. Since a conspiring witness is executed for his testimony only if his co-witness is also rendered a conspiring witness, the testimony of his co-witness, who is a relative, is what causes him to be executed. This is tantamount to relatives bearing witness about each other. Therefore, relatives cannot serve as witnesses together.

    7Rava said to him: But according to your reasoning, there is a difficulty arising from that which we learned in a mishna ( Bava Batra 56b): If one occupied land for three years, this serves in court as proof that he is the legal owner. If three brothers testify to his three-year possession of the land, with each one testifying separately about one year, and one unrelated individual joins with each of the brothers as the second witness, these are considered three distinct testimonies and are therefore accepted by the court. If they were to be considered one testimony it would not be accepted, as brothers may not testify together. But they are considered one testimony for the purpose of rendering them conspiring witnesses. In other words, they are punished only if all six of the witnesses are rendered conspiring witnesses, and the liability is divided among them.

    8Rava states his objection: If so, a conspiring witness can be found to be paying money due to the testimony of his brother, and nevertheless, the brothers’ testimony is not disqualified.

    9Rather, this is clearly not considered tantamount to brothers bearing witness about each other, as the rendering of one as a conspiring witness comes not from his co-witness but from others, i.e., the witnesses who testify that he had been with them. Here too, it cannot be proven logically that relatives are disqualified from bearing witness together, as the rendering of one as a conspiring witness comes from others.

    10Rather, the halakha that relatives are disqualified from bearing witness together is derived from a different source: If it is so that relatives can bear witness together, let the verse write: And a child shall not be put to death for the fathers, or: They shall not be put to death for the fathers. For what reason is “and the children” written in the plural? This indicates that related children are disqualified from bearing witness even about others.

    11The Gemara asks: We found a source for the disqualification of paternal relatives. From where do we derive the disqualification of maternal relatives? The Gemara answers: The verse states “fathers,” “fathers,” i.e., it states the word twice. This repetition is unnecessary, as the verse could have stated: And the children shall not be put to death for them. If the superfluous word “fathers” is not needed to teach the matter of paternal relatives, as this matter was already derived from the verse, apply it to the matter of maternal relatives.

    12The Gemara asks: We found a source for the halakha that one cannot bear witness to the detriment of his relative, as the verse states: “Shall not be put to death.” From where do we derive that one cannot testify to the benefit of his relative?

    13The Gemara answers: The verse states the term “shall not be put to death,” “shall not be put to death,” twice. If it is not needed to teach the matter of testimony to the detriment of one’s relative, as this halakha was already derived from the verse, apply it to the matter of testimony to the benefit of one’s relative.

    14The Gemara asks: We found a source for the disqualification of relatives in cases of capital law, as the verse is referring to execution. From where do we derive this halakha in cases of monetary law?

    15The Gemara answers that the verse states: “You shall have one manner of law” (Leviticus 24:22), which is interpreted to mean: A law that is equal for you. In other words, monetary law and capital law essentially follow the same guidelines.

    16§ Rav says: My paternal uncle will not testify about me, neither he, nor his son, nor his son-in-law, in accordance with the ruling of the mishna. Furthermore, I will not testify about him, neither I, nor my son, nor my son-in-law.

    17The Gemara asks: And why, for example, can Rav’s son not testify about the brother of his father’s father? But it is the testimony of a member of the third generation with regard to a related member of the first generation, as there is a two-generation difference between them. And we learned in the mishna that a member of the second generation cannot testify about a member of the second generation, e.g., one cannot testify about the son of his paternal uncle. We also learned that a member of the second generation cannot testify about a member of the first generation, e.g., one cannot testify about his uncle. But we did not learn that a member of the third generation cannot testify about a member of the first generation.

    18The Gemara answers: In the statement that is taught in the mishna: They themselves, and their sons, and their sons-in-law are considered relatives, what is the ruling of the mishna concerning his son-in-law referring to? It is referring to the son-in-law of his son. Accordingly, the mishna disqualifies the testimony of a member of the third generation about a member of the first generation.

    19The Gemara asks: But if so, let the mishna teach: And his son and the son of his son, instead of: His son-in-law. This would be a more straightforward manner of conveying the halakha with regard to a member of the third generation testifying about a member of the first generation.

    20The Gemara answers: By mentioning his son-in-law, the mishna teaches us a matter in passing: That with regard to the different levels of familial relationships, a husband is like his wife. Therefore, there is no difference between one’s son and one’s son-in-law.

    21The Gemara asks: But if the mishna is referring to the son-in-law of his son, a difficulty is posed by that which Rabbi Ḥiyya teaches in a baraita : Eight fathers, i.e., eight principal relatives mentioned in the mishna, are disqualified, which are twenty-four including the son and son-in-law of each. If the mishna is referring to one’s grandson these are thirty-two, as the son, the son-in-law, and the grandson of each are included.

    22The Gemara consequently rejects the explanation that the mishna is referring to the son-in-law of one’s son: Rather, the mishna is in fact referring to his actual son-in-law. And why does Rav refer to him as the son-in-law of his son, deriving from this case that a member of the third generation cannot testify about a member of the first generation? Since one’s son-in-law comes from outside the family he is considered a more distant relative than his son, as if he belongs to another generation.

    23The Gemara challenges this: If that is so, then the testimony of an individual with regard to the son-in-law of his father is equivalent to that of a member of the third generation with regard to a member of the second generation. And Rav is known to have deemed a member of the third generation fit to bear witness about a member of the second generation.

    24Rather, Rav stated his ruling not in accordance with the mishna, but in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar says: Just as my paternal uncle will not testify about me, neither he, nor his son, nor his son-in-law, so too, the son of my paternal uncle will not testify about me, neither he, nor his son, nor his son-in-law. Accordingly, one cannot testify about the grandchild of his brother.

    25The Gemara asks: But still, according to Rabbi Elazar, the grandson of one’s uncle cannot testify about his great-great uncle, which is the testimony of a member of the third generation about a member of the second generation; and Rav deemed a member of the third generation fit to bear witness about a member of the second generation.

    26The Gemara answers: Rav holds in accordance with Rabbi Elazar’s opinion in one case, i.e., he disqualifies testimony of a member of the third generation with regard to a member of the first generation, and he disagrees with him in one case, i.e., he does not disqualify the testimony of a member of the third generation about a member of the second generation.

    27What is the reason for the opinion of Rav? It is as the verse states: “The fathers shall not be put to death for the children, and the children shall not be put to death for the fathers.” The phrase “for the children, and the children” is interpreted to include another generation, the grandchildren of one’s brother; they are also disqualified.

    28And Rabbi Elazar derives his opinion from the fact that the Merciful One states: “For the children,” which is interpreted to mean that the ones disqualified from bearing witness about the fathers are cast on the children as well. In other words, anyone who is disqualified from bearing witness about a father is also disqualified from bearing witness about his children.

    29§ Rav Naḥman says: The brother of my mother-in-law will not testify about me; the son of the brother of my mother-in-law will not testify about me; the son of the sister of my mother-in-law will not testify about me. And the tanna of the mishna also taught this halakha : His sister’s husband, and the husband of his father’s sister, and the husband of his mother’s sister, and his mother’s husband, and his father-in-law, and his brother-in-law, they themselves, and their sons, and their sons-in-law. This describes the same familial relationship from the perspective of the younger generation.

    30Rav Ashi said: When we were in Ulla’s study hall, we were asked: With regard to testifying about the brother of one’s father-in-law, what is the halakha ? With regard to the son of the brother of one’s father-in-law, what is the halakha ? With regard to the son of the sister of one’s father-in-law, what is the halakha ?

    31And Ulla said to us: You learned the answer to this question in the mishna: His brother, and his paternal uncle, and his maternal uncle, and his mother’s husband, and his father-in-law, and his brother-in-law, they themselves, and their sons, and their sons-in-law. These relationships are the same as those you were asked about, from the perspective of the younger generation.

    32Rav arrived at a certain place to buy

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אשכחן אבות לבניםראובן לבן שמעון דהיינו אחי אביו:

    ובנים לאבותבן שמעון לראובן דהיינו בן אחיו וכל שכן אבות להדדי דהא בנים מכח דידהו קא אתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי אביו:

    בנים להדדי מנלןדקתני במתני' בן אחי אביו פסול לו:

    ליכתוב לא יומתו אבות על הבןדכיון דכתיב אבות שני אחים משמע ועל הבן הוי משמע בנו של כל אחד ואחד הוי פסול לשניהם:

    לעלמאשיהו שנים קרובים פסולין להעיד על אדם מן השוק:

    בעדות אחיודאי לאו דאסהיד האי קרובו בהדיה לא הוה מיקטל נמצא בנים מתים זה על זה:

    שלשה אחים ואחדמן השוק עם כל אחד ואחד מעידים על אכילת שני חזקה של קרקע של אדם מן השוק ומעיד אחד מן האחין והבא מן השוק על שנה ראשונה ואחד מן האחין והבא מן השוק על שנה שניה והשלישי על השלישית והרי אלו שלש עדיות והחזקה קיימת ולא אמרי' עדות אחת היא והרי העדים קרובים אלא ג' עדיות נינהו דאשתא דקא מסהיד האי לא מסהיד האי:

    והן עדות אחת להזמהדעד דמתזמי כולהו לא משלמי ממונא דהא לא הוה מתוקמא בידא דלוקח אלא בסהדותא דכולהו:

    אלא הזמה מעלמא קא אתי להוע"י המזימין אותן הן משלמים ולא זה על יד זה:

    הוה ליה שלישי בראשוןבני שלישי הוא ואחי אבא ראשון דאבא ואחיו ראשונים ואני שני ובני שלישי ואמר רב דשלישי לא יעיד בראשון:

    ואנןבמתני' שני בשני ושני בראשון תנן אבל כולי האי לא פסיל מתני':

    שני בשניכגון אחי אביו ובנו אחי אבא לי ואני לו הרי ראשון בשני ושני בראשון בן אחי אבא לי ואני לו הרי שני בשני אבל בני לאחי אבא לא תנן:

    מאי חתנו דקתני מתני'אחי אביו ובנו וחתנו האי חתנו דמתני' אבנו קאי דהוה שלישי האי חתן ולקמן פריך א"כ הוה שלישי בשני:

    אגב אורחיהדבעי לאשמועינן שלישי פסול נקט חתן בנו דאשמועינן נמי בעל כאשתו:

    שמנה אבותעם בניהם וחתניהם הוו כ"ד אע"ג דבמתני' תשעה תנן בר מחורגו שאין בן וחתן עמו לקמן פריך להו:

    תלתין ותרתיןח' אבות וח' בנים וח' חתנים וח' בני בנים ואע"ג דאיכא תו ח' חתנים שם חתנות חד קרי ליה:

    ואמאי קרי ליהרב לחתנו דמתני' חתן בנו כיון דחתן לא הוי מזרעו ומעלמא אתי כדור שלישי חשיב ליה רב והלכך בני נמי לאחי אבא דהוי שלישי בראשון פסול ואיכא לאקשויי לרב כיון דאמר חתן כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו לאחי אבא הוה ליה רביעי בראשון אלא מילתא אחריתי אקשי ליה עד דאפקיה מהאי טעמא לגמרי:

    אי הכידחתן נמי כדור אחר דמי וקתני מתני' חתן אחי אבא פסול לי הוה ליה שלישי פסול להעיד בשני ורב אכשר שלישי בשני דקאמר אף אני לא אעיד לו אני ובני אבל בני לבנו יעיד:

    ה"ג אלא רב דאמר כר"אולעולם חתן לאו כדור אחר דמי ורב דפסיל שלישי בראשון כר' אלעזר דאמר שלישי בשני פסול וכ"ש שלישי בראשון ומיהו לית הלכתא כוותיה דאמרינן ביש נוחלין (ב"ב ד' קכח.) דשלישי (בראשון) כשר והלכתא כוותיה דרב מדבתראי הוה:

    בן בנו של אחי אבאלדידי הוי שלישי בשני ורב שלישי בראשון נפקא ליה מדכתיב בנים הוו שנים:

    וי"ו לרבות בני בניםדפסולין לאבות דהוה שלישי בראשון:

    רבי אלעזרכרב סבירא ליה דוי"ו לרבות אתא ודריש על בנים למימר דכל דפסילי לאבות פסול לבנים הלכך כי היכי דג' בראשון פסול שלישי בשני נמי פסול:

    ותנא תונאתנא דידן כמו אבונא אחונא: חתן בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני אחי חמותו ואני לחתן בעל אחות אבי בן אחי חמותו אני ולחתן בעל אחות אמי בן אחות חמותו אני מילתיה דרב נחמן מחתניהן דקתני מתני' יליף וכן מילתיה דרב אשי מחתניהן דאחיו ואחי אביו ואחי אמו שפסולין לו והוא להם הוי איהו לגבייהו אחי חמיו ובן אחי חמיו ובן אחות חמיו:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 28 עמוד א

    1אשכחן אבות לבנים, ובנים לאבות.

    2וכ"ש אבות להדדי.

    3בנים לבנים מנלן?

    4א"כ ליכתוב קרא: ״לא יומתו אבות על בן״! מאי ״בנים״? דאפילו בנים להדדי.

    5אשכחן בנים להדדי, בנים לעלמא מנלן?

    6אמר רמי בר חמא: סברא הוא, כדתניא: אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהן. ואי ס"ד בנים לעלמא כשרין, נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו.

    7אמר ליה רבא: וליטעמיך, הא דתנן: שלשה אחין וא' מצטרף עמהן הרי אלו ג' עדיות, והן עדות אחת להזמה.

    8נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו.

    9אלא, הזמה מעלמא קאתי. ה"נ הזמה מעלמא קאתי.

    10אלא, א"כ ליכתוב קרא ״ובן על אבות״, אי נמי ״הם על אבות״. מאי ״ובנים״? אפילו בנים לעלמא.

    11אשכחן קרובי האב, קרובי האם מנלן? אמר קרא: ״אבות״ ״אבות״ תרי זימני. אם אינו ענין לקרובי האב, תניהו ענין לקרובי האם.

    12אשכחן לחובה, לזכות מנא לן?

    13אמר קרא: ״יומתו״, ״יומתו״ תרי זימני. אם אינו ענין לחובה, תנהו ענין לזכות.

    14אשכחן בדיני נפשות, בדיני ממונות מנלן?

    15אמר קרא: ״(ויקרא כד״, כב) ״משפט אחד יהיה לכם״ משפט השוה לכם.

    16אמר רב: אחי אבא לא יעיד לי, הוא ובנו וחתנו. אף אני לא אעיד לו, אני ובני וחתני.

    17ואמאי? הו"ל שלישי בראשון, ואנן שני בשני תנן, שני בראשון תנן, שלישי בראשון לא תנן!

    18מאי ״חתנו״ דקתני במתניתין? חתן בנו.

    19וליתני ״בן בנו״!

    20מילתא אגב אורחיה קמ"ל דבעל כאשתו.

    21ואלא הא דתני רבי חייא: שמונה אבות, שהן עשרים וארבעה הני תלתין ותרתין הוי!

    22אלא, לעולם חתנו ממש. ואמאי קרי ליה ״חתן בנו״? כיון דמעלמא קאתי, כדור אחר דמי.

    23אי הכי, הוה ליה שלישי בשני, ורב אכשר שלישי בשני.

    24אלא רב דאמר כרבי אלעזר. דתניא: רבי אלעזר אומר, כשם שאחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו, כך בן אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו.

    25ואכתי הוה ליה שלישי בשני, ורב אכשר שלישי בשני.

    26רב סבר ליה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא.

    27מאי טעמא דרב? דאמר קרא: ״לא יומתו אבות על בנים ובנים״, לרבות דור אחר.

    28ורבי אלעזר, ״על בנים״ אמר רחמנא: פסולי דאבות שדי אבנים.

    29אמר רב נחמן: אחי חמותי לא יעיד לי, בן אחי חמותי לא יעיד לי, בן אחות חמותי לא יעיד לי. ותנא תונא: בעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, הן ובניהן וחתניהן.

    30אמר רב אשי: כי הוינן בי עולא, איבעי לן: אחי חמיו מהו? בן אחי חמיו מהו? בן אחות חמיו מהו?

    31אמר לן: תניתוה, אחיו ואחי אביו ואחי אמו הן ובניהן וחתניהן.

    32רב איקלע למזבן׃

    Tosafot

    מאי חתנו דקתני מתני' חתן בנותימה א"כ מתני' דקתני גיסו ובנו וחתנו היינו חתן בנו אלמא חתן בן אחות אשתו פסול הא אפי' חתן בן אשתו כשר דקתני חורגו לבדו וי"ל דכיון דחתנו הוי חתן בנו איכא למימר דחורגו לאו למעוטי בן חורגו וחתן חורגו אלא אתא למעוטי בן בן חורגו וחתן בן חורגו:

    שמונה אבות שהן כ"דאיכא טובא דחדא נינהו אלא לפום ריהטא דמתני' קחשיב:

    תלתין ותרתין הווהא דלא קאמר ארבעים הוו הם ובניהם וחתניהם וחתן בניהם ובני בניהם משום דלא קתני להו בהדיא במתני' אי נמי שם חתנות חד הוא:

    (תלתין ותרתין הוופי' הקונט' דחתן בניהם לא חשיב דשם חתנות חדא הוא ור"י אומר דבני בניהם לא חשיב משום דלא קתני להו במתני' בהדיא):

    כיון דמעלמא אתי כדור אחר דמיפ"ה והא דלא אקשי' ליה לרב כיון דאמרת כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו לאחי אביו הוה ליה רביעי בראשון משום דקשיא ליה מילתא אחריתי והקשה הר"ר יוסף אחי הר"ף להר"ף דאמאי לא מקשי לרב דאכשר ג' בשני דקאמר אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו וחתנו כדור אחר דמי א"כ פסול שלישי בשני ותירץ הר"ף אה"נ דהוה מצי לאקשויי הכי אלא משום דאקשי ליה מילתא אחריתי לא אסיק אדעתיה דהכי נמי תירץ בשיטת הקונטרס:

    רב דאמר כר' אלעזראומר ר"ת דכן הלכה דשלישי בראשון פסול כדמוכח בפ' יש נוחלין (ב"ב ד' קנח: ושם) דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר ומשמע הא בראשון פסול ואמר התם דהכי הלכתא ובירושלמי נמי אמרי' משה מהו להעיד באשת פנחס ואמר ר' יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד דהוה שלישי בראשון והא דלא אמרינן אשה כבעלה כי הכא באשת חורגו משום דהתם איתפלג דרא:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    בנים להדדי כגון ראובן ואליפז להדדי מנא לן ופשטינן אם כן ליכתוב לא יומתו אבות על הבן אמאי כתב בנים ללמד שאפילו בנים להדדי עדותן בטלה. בנים לעלמא מנא לן כגון עדות ראובן ואליפז לעלמא שעדותן בטלה. ובא רמי בר חמא למיפשטה מעדים זוממין ובא רבא ודחה מהא דתנן בפ' חזקת הבתים ג' אחים וא' מצטרף עמהן כו' ופשטה הכי אם כן דבנים לעלמא כשרין הן לכתוב קרא לא יומתו אבות על בנים והן לא יומתו על אבותם ובנים למה לי אלא אפי' בנים לעלמא פסולין. אשכחן אחי אביו ובן אחי אמו אחי אמו ובן אחי (אמו) [אביו]. ששנינו במשנתנו מנא לן ופשטנא מדכתיב אבות אבות תרי זימני דלא צריך דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו עליהן. אבות דכתב רחמנא תרי זימני למה לי אם אין לו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם. אשכחן שעדותן בטלה לחובה מדכתיב לא יומתו עדות הקרובים אם יעידו [לזכות] להדדי או לעלמא מניין כי עדותן בטלה ופשטנא מדכתיב יומתו תרי זימני למה לי דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות יומתו יומתו תרי זימני למה לי אלא אם אינו ענין לחובה דלא הוה צריך ליה תנהו ענין לזכות ובדיני נפשות והוא הדין לדיני ממונות דכתיב משפט אחד יהיה לכם:

    אמר רב (אחא) [אחי] אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף (אבי) [אני] לא אעיד לו אני ובני וחתני. פי' כגון יעקב אבינו בן יצחק אומר ישמעאל שהוא אחי אבי ונביות בנו ועשו חתנו לא יעידו לי. אף אני יעקב וראובן בני ושכם חתני לא נעיד לו ואקשינן אמאי והא ראובן שלישי הוא כי הוא בן יעקב בן יצחק וישמעאל דהוא ראשון שהוא ויצחק אחים והן ראשונים וראובן לישמעאל יבא שלישי בראשון ולא שנינו במשנתנו שהן פסולין אלא הן ובניהן שני בראשון ושני בשני שלישי בראשון לא תנן שהוא פסול. ושקלינן וטרינן ודברים פשוטין הן. ואסיקנא רב במשנת ר' אלעזר אמר דתניא ר' אלעזר אומר כשם שאחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כו'. ואקשינן והא רב אכשר שלישי בשני. ופרקי' רב סבר לה כוותיה בהא דתני אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו ופליג עליה בחדא דרב סבר שלישי בשני כשר וכך הלכה ור' אלעזר אומר כך בן אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כלומר שלישי בשני פסול ולית הלכתא כוותיה מאי טעמא דרב דייק ובנים כלומר ובנים שהבנים בלבד פסולין כמו אבותם ולמעלה מהן כשר דדייק ו' ור' אלעזר אמר מדלא כתיבי לא יומתו אבות על פי בנים אלא ובנים שמעינן מינה כי בנים כאבות מה אבות הן ובניהן פסולין אף בניהן הן ובניהן פסולין זה דור שלישי. אמר ר"נ אחי חמותי לא יעיד לי ובן אחי חמותי ובן אחות חמותי לא יעיד לי. פי' אחי חמותי הוא חתן בעל אחותי בן אחי חמותי הוא חתן בעל אחות אביו בן אחות חמותו הוא חתן בעל אחות אמו וזהו ששנינו בעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו הן ובניהן וחתניהן (ובן) אחי חמיו בן אחי חמיו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו וכו':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 28a

    Sanhedrin 28a. The full printed text of this folio side — 32 numbered segments, about 386 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אשכחן אבות לבנים ראובן לבן שמעון דהיינו אחי אביו:

    ובנים לאבות בן שמעון לראובן דהיינו בן אחיו וכל שכן אבות להדדי דהא בנים מכח דידהו קא אתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי אביו:

    בנים להדדי מנלן דקתני במתני' בן אחי אביו פסול לו:

    ליכתוב לא יומתו אבות על הבן דכיון דכתיב אבות שני אחים משמע ועל הבן הוי משמע בנו של כל אחד ואחד הוי פסול לשניהם:

    לעלמא שיהו שנים קרובים פסולין להעיד על אדם מן השוק:

    בעדות אחיו דאי לאו דאסהיד האי קרובו בהדיה לא הוה מיקטל נמצא בנים מתים זה על זה:

    שלשה אחים ואחד מן השוק עם כל אחד ואחד מעידים על אכילת שני חזקה של קרקע של אדם מן השוק ומעיד אחד מן האחין והבא מן השוק על שנה ראשונה ואחד מן האחין והבא מן השוק על שנה שניה והשלישי על השלישית והרי אלו שלש עדיות והחזקה קיימת ולא אמרי' עדות אחת היא והרי העדים קרובים אלא ג' עדיות נינהו דאשתא דקא מסהיד האי לא מסהיד האי:

    והן עדות אחת להזמה דעד דמתזמי כולהו לא משלמי ממונא דהא לא הוה מתוקמא בידא דלוקח אלא בסהדותא דכולהו:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    מאי חתנו דקתני מתני' חתן בנו תימה א"כ מתני' דקתני גיסו ובנו וחתנו היינו חתן בנו אלמא חתן בן אחות אשתו פסול הא אפי' חתן בן אשתו כשר דקתני חורגו לבדו וי"ל דכיון דחתנו הוי חתן בנו איכא למימר דחורגו לאו למעוטי בן חורגו וחתן חורגו אלא אתא למעוטי בן בן חורגו וחתן בן חורגו:

    שמונה אבות שהן כ"ד איכא טובא דחדא נינהו אלא לפום ריהטא דמתני' קחשיב:

    תלתין ותרתין הוו הא דלא קאמר ארבעים הוו הם ובניהם וחתניהם וחתן בניהם ובני בניהם משום דלא קתני להו בהדיא במתני' אי נמי שם חתנות חד הוא:

    (תלתין ותרתין הוו פי' הקונט' דחתן בניהם לא חשיב דשם חתנות חדא הוא ור"י אומר דבני בניהם לא חשיב משום דלא קתני להו במתני' בהדיא):

    כיון דמעלמא אתי כדור אחר דמי פ"ה והא דלא אקשי' ליה לרב כיון דאמרת כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו לאחי אביו הוה ליה רביעי בראשון משום דקשיא ליה מילתא אחריתי והקשה הר"ר יוסף אחי הר"ף להר"ף דאמאי לא מקשי לרב דאכשר ג' בשני דקאמר אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו וחתנו כדור אחר דמי א"כ פסול שלישי בשני ותירץ הר"ף אה"נ דהוה מצי לאקשויי הכי אלא משום דאקשי ליה מילתא אחריתי לא אסיק אדעתיה דהכי נמי תירץ בשיטת הקונטרס:

    רב דאמר כר' אלעזר אומר ר"ת דכן הלכה דשלישי בראשון פסול כדמוכח בפ' יש נוחלין (ב"ב ד' קנח: ושם) דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר ומשמע הא בראשון פסול ואמר התם דהכי הלכתא ובירושלמי נמי אמרי' משה מהו להעיד באשת פנחס ואמר ר' יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד דהוה שלישי בראשון והא דלא אמרינן אשה כבעלה כי הכא באשת חורגו משום דהתם איתפלג דרא:

    Tosafot on Sanhedrin 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    בנים להדדי כגון ראובן ואליפז להדדי מנא לן ופשטינן אם כן ליכתוב לא יומתו אבות על הבן אמאי כתב בנים ללמד שאפילו בנים להדדי עדותן בטלה. בנים לעלמא מנא לן כגון עדות ראובן ואליפז לעלמא שעדותן בטלה. ובא רמי בר חמא למיפשטה מעדים זוממין ובא רבא ודחה מהא דתנן בפ' חזקת הבתים ג' אחים וא' מצטרף עמהן כו' ופשטה הכי אם כן דבנים לעלמא כשרין הן לכתוב קרא לא יומתו אבות על בנים והן לא יומתו על אבותם ובנים למה לי אלא אפי' בנים לעלמא פסולין. אשכחן אחי אביו ובן אחי אמו אחי אמו ובן אחי (אמו) [אביו]. ששנינו במשנתנו מנא לן ופשטנא מדכתיב אבות אבות תרי זימני דלא צריך דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו עליהן. אבות דכתב רחמנא תרי זימני למה לי אם אין לו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם. אשכחן שעדותן בטלה לחובה מדכתיב לא יומתו עדות הקרובים אם יעידו [לזכות] להדדי או לעלמא מניין כי עדותן בטלה ופשטנא מדכתיב יומתו תרי זימני למה לי דהוה ליה למכתב לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות יומתו יומתו תרי זימני למה לי אלא אם אינו ענין לחובה דלא הוה צריך ליה תנהו ענין לזכות ובדיני נפשות והוא הדין לדיני ממונות דכתיב משפט אחד יהיה לכם:

    אמר רב (אחא) [אחי] אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף (אבי) [אני] לא אעיד לו אני ובני וחתני. פי' כגון יעקב אבינו בן יצחק אומר ישמעאל שהוא אחי אבי ונביות בנו ועשו חתנו לא יעידו לי. אף אני יעקב וראובן בני ושכם חתני לא נעיד לו ואקשינן אמאי והא ראובן שלישי הוא כי הוא בן יעקב בן יצחק וישמעאל דהוא ראשון שהוא ויצחק אחים והן ראשונים וראובן לישמעאל יבא שלישי בראשון ולא שנינו במשנתנו שהן פסולין אלא הן ובניהן שני בראשון ושני בשני שלישי בראשון לא תנן שהוא פסול. ושקלינן וטרינן ודברים פשוטין הן. ואסיקנא רב במשנת ר' אלעזר אמר דתניא ר' אלעזר אומר כשם שאחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כו'. ואקשינן והא רב אכשר שלישי בשני. ופרקי' רב סבר לה כוותיה בהא דתני אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו ופליג עליה בחדא דרב סבר שלישי בשני כשר וכך הלכה ור' אלעזר אומר כך בן אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כלומר שלישי בשני פסול ולית הלכתא כוותיה מאי טעמא דרב דייק ובנים כלומר ובנים שהבנים בלבד פסולין כמו אבותם ולמעלה מהן כשר דדייק ו' ור' אלעזר אמר מדלא כתיבי לא יומתו אבות על פי בנים אלא ובנים שמעינן מינה כי בנים כאבות מה אבות הן ובניהן פסולין אף בניהן הן ובניהן פסולין זה דור שלישי. אמר ר"נ אחי חמותי לא יעיד לי ובן אחי חמותי ובן אחות חמותי לא יעיד לי. פי' אחי חמותי הוא חתן בעל אחותי בן אחי חמותי הוא חתן בעל אחות אביו בן אחות חמותו הוא חתן בעל אחות אמו וזהו ששנינו בעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו הן ובניהן וחתניהן (ובן) אחי חמיו בן אחי חמיו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו הוא חתן אחיו בן אחי חמיו הוא חתן אחי אביו בן אחות חמיו וכו':

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    כשם שהקרובים פסולים להעיד זה על זה כך שנים מהם פסולים להעיד על אחד מן השוק והוא שאמרו בכאן לעלמא מנלן וכו' ובתוספתא אמרו אין דנין זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה וכן אין מעידין זה את זה ולא זה עם זה ולא זה על זה ופירוש הדברים אין דנין זה את זה שאם הדיין קרוב לבעל הדין לא ידוננו ולא זה עם זה אם הדיינים קרובים זה לזה פסולים להיות שניהם בדין אחד ולא זה על זה שאין הדיין דן בעדות קרובו ר"ל של דיין ואין מעידין זה את זה שאין אדם מעיד לקרובו זה עם זה שלא יצטרפו שנים מהם להעיד לעלמא ולא זה על זה י"מ בו שאם העד קרוב לדיין אינו דן על פי אותה העדות ואע"פ שאמר גם כן אין דנין זה על זה חד אזהרה לדיין וחד אזהרה לעד ואין הלשון מתיישב בה כלל ועיקר הדברים שאם נתחייב בבית דין קרוביהם לא יעידו על אותו חיוב בבית דין אחר וי"א שאין מעידין זה את זה פירושו לזכות ואין מעידין זה על זה פירושו לחובה ומצאתי עוד בתוספתא ולא זה בפני זה בין בדיינים בין בעדים ויראה לי בפירושה בדיינין על מה שאמרו באחד מן התלמידים שאמר יש לי ללמד זכות או חובה שומעין דבריו ונושאין ונותנין עמו כמו שיתבאר שלא יעשה כן בפני הדיין קרובו ובעדות יש אומרים שרמז על מה שאמרו שמכניסין את הגדול ואין חוקרין אותו זה בפני זה ואין זה כלום שאף בעדים שאינם קרובים כן אלא יראה לפרש שלא יעיד בפני הדיין קרובו ונפרש זה על זה כשטה שנייה שכתבנו בו וי"מ בפני זה בדיינין במציאותו של זה כלומר שאם כתבו בית דין לאחד קבלת עדות אין בית דין קרובים לאותו בית דין דנין על פי אותו קבלת עדות וכללו של דבר כל סנהדרין או העד קרוב זה לזה או דיין לדיין או עד לעד או עד לדיין או אחד מהם למלוה או ללוה או לערב פסול בתלמוד המערב שנו כאן שהדיין צריך לשנות הטענות שנאמר ויאמר המלך זאת אומרת בני החי וכו':

    עדים זוממין אין נהרגין ולא לוקין ולא משלמין אא"כ הוזמו שניהם ואפילו הם מאה אם העידו כאחד או כל אחד בתוך כדי דבור של חבירו אין נענשין עד שיוזמו כלן אבל כל שהיה הפסק בין עדות השנים לעדות האחרים כל שהוזמו השנים הם נענשים כמו שיתבאר במקומו:

    כבר ידעת שכל שהחזיק בקרקע שלש שנים ובא אחד וערער עליו בעידי אבות והלה טוען שלקחה ואבד שטרו ומוציא עידי חזקה זכה בדין ואם נמצאו עדים אלו זוממין משלמין למערער דמי השדה ומעמידין את השדה בחזקתו העידו שנים על הראשונה ושנים על השניה ושנים על השלישית והוזמו כלן משלשין ביניהן ופורע כל כת מהם שליש הדמים ומ"מ אם לא הוזמו כלן אין המוזמין משלמין כלום ואפילו הוזמה הכת האחרונה המעידה על שנה שלישית שהיא גומרת ענין החזקה ואע"פ ששלש כתי עדויות הן עדות אחת הן להזמה ואין נעשין זוממין עד שיזומו כלן שלשה אחים ואחד מצטרף עמהם והעיד אחד מן האחים עם אחד שבשוק על שנה ראשונה והשניה עם זה שבשוק על שנה שניה והשלישי עם זה שבשוק על שנה שלישית הרי החזקה מתקיימת על פי עדותם ואין דנין אותה בעדות אחת ליפסל בנמצא אחד מהם קרוב או פסול אלא כל שנה ושנה עדות בפני עצמה היא ולא העיד זה על מה שהעיד אחיו ולענין הזמה נעשית עדות אחת ואין נעשין מוזמין עד שיזומו כלן הא כשהוזמו כלן נענשים בדינם על הדרך שבארנו במקומה בפרק חזקת הבתים ואין אומרין הרי נמצא עד זומם ע"פ עדות אחיו שאלמלא עדות אחיו לא בא לכלל עונש מ"מ הזמה מצד אחר היא באה:

    ממה שכתבנו בסדר הקורבות למדת שאין הדבר מתהפך בכל העדויות שבדרך שנפסל לזה יהא נפסל בזה שאין הפסול אלא לפי הקורבא מעתה אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כמו שבארנו במשנה אבל אני אע"פ שאיני מעיד לו בני וחתני מעידין לו שהרי שלישי בראשון הוא וכל שכן בן בנו או בן חתנו שיעיד לי ואני לו שהרי שלישי בשני הוא וכן למדת ממשנתנו שאחי חמותי לא יעיד לי שהרי בבעל אחותו נפסל חתנה ואחי חמותי הרי אני חתן בעל אחותו בן אחי חמותי לא יעיד לי שהרי בבעל אחות אביו נפסלה חתנה ובן אחי חמותי הריני לו חתן בעל אחות אביו בן אחות חמותי לא יעיד לי שהרי בעל אחות אמו נפסל חתנה במשנה ובן אחות חמותי הרי אני לו חתן בעל אחות אמו אחי חמי לא יעיד לי שהרי אחיו נפסל חתנו במשנה ואחי חמי הריני לו חתן אחיו בן אחי חמי לא יעיד לי שהרי אחי אביו נפסל חתנו ובן אחי חמי הריני לו חתן אחי אביו בן אחות חמי לא יעיד לי שהרי אחי אמו נפסל חתנה במשנה ובן אחות חמי הריני לו חתן אחי אמו וכן כי הקורבות אתה יכול להבין מדרגותיהם ממה שהקדמנו לבאר במשנה:

    Meiri on Sanhedrin 28a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה תלתין ותרתין כו' ובני בניהם משום דלא קתני להו בהדיא במתניתין אי נמי כו' עכ"ל ולמאי דמשני לעולם חתנו ממש ואמאי קרי ליה חתן בנו כו' להאי פירושא דלא תני ר' חייא בני בניהם משום דלא תני להו במתני' ניחא אבל לפירוש רש"י דשם חתנות חד הוא אבל מבני בניהם פריך ליה דהוה ליה ל"ב קצת קשה אם כן מאי משני לעולם חתנו ממש כו' דאכתי תקשה ליה ל"ב הוה עם בני בניהם דשלישי בראשון פסול ויש לומר כיון דחתנו ממש הוי כדור אחר והוי דור שלישי וקתני ליה דפסול לא איצטריך ליה למתני בני בניהם דהוי נמי דור ג' ודו"ק:

    בד"ה כיון דמעלמא כו' והקשה הר"ר יוסף כו' דאמאי לא מקשי לרב כו' דקאמר אחי אבא לא יעיד לי כו' אם כן פסול שלישי בשני כו' עכ"ל קצת קשה ומאי קושיא דאימא דקושטא הכי הוא דלרב פריך אי הכי הוה ליה שלישי בשני הא דקאמר רב אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כדור כו' ורב אכשר כו' ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 28a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 28, Amud Aleph, about 386 words in 32 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 32 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “אשכחן אבות לבנים, ובנים לאבות.…”

    2. Segment 23 words

      Opens “וכ"ש אבות להדדי.…”

    3. Segment 33 words

      Opens “בנים לבנים מנלן?…”

    4. Segment 413 words

      Opens “א"כ ליכתוב קרא: ״לא יומתו אבות על…”

    5. Segment 56 words

      Opens “אשכחן בנים להדדי, בנים לעלמא מנלן?…”

    6. Segment 625 words

      Opens “אמר רמי בר חמא: סברא הוא, כדתניא:…”

    7. Segment 719 words

      Opens “אמר ליה רבא: וליטעמיך, הא דתנן: שלשה…”

      Named: רבא.

    8. Segment 87 words

      Opens “נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו.…”

    9. Segment 98 words

      Opens “אלא, הזמה מעלמא קאתי. ה"נ הזמה מעלמא…”

    10. Segment 1017 words

      Opens “אלא, א"כ ליכתוב קרא ״ובן על אבות״,…”

    11. Segment 1121 words

      Opens “אשכחן קרובי האב, קרובי האם מנלן? אמר…”

    12. Segment 125 words

      Opens “אשכחן לחובה, לזכות מנא לן?…”

    13. Segment 1313 words

      Opens “אמר קרא: ״יומתו״, ״יומתו״ תרי זימני. אם…”

    14. Segment 146 words

      Opens “אשכחן בדיני נפשות, בדיני ממונות מנלן?…”

    15. Segment 1512 words

      Opens “אמר קרא: (ויקרא כד, כב) ״משפט אחד…”

    16. Segment 1618 words

      Opens “אמר רב: אחי אבא לא יעיד לי,…”

      Named: אבא.

    17. Segment 1715 words

      Opens “ואמאי? הו"ל שלישי בראשון, ואנן שני בשני…”

    18. Segment 186 words

      Opens “מאי ״חתנו״ דקתני במתניתין? חתן בנו.…”

    19. Segment 193 words

      Opens “וליתני ״בן בנו״!…”

    20. Segment 206 words

      Opens “מילתא אגב אורחיה קמ"ל דבעל כאשתו.…”

    21. Segment 2114 words

      Opens “ואלא הא דתני רבי חייא: שמונה אבות,…”

      Named: רבי חייא.

    22. Segment 2215 words

      Opens “אלא, לעולם חתנו ממש. ואמאי קרי ליה…”

    23. Segment 2310 words

      Opens “אי הכי, הוה ליה שלישי בשני, ורב…”

      Named: רב אכשר.

    24. Segment 2428 words

      Opens “אלא רב דאמר כרבי אלעזר. דתניא: רבי…”

      Named: רב דאמר, רבי אלעזר, אבא.

    25. Segment 259 words

      Opens “ואכתי הוה ליה שלישי בשני, ורב אכשר…”

      Named: רב אכשר.

    26. Segment 268 words

      Opens “רב סבר ליה כוותיה בחדא, ופליג עליה…”

      Named: רב סבר.

    27. Segment 2714 words

      Opens “מאי טעמא דרב? דאמר קרא: ״לא יומתו…”

    28. Segment 2810 words

      Opens “ורבי אלעזר, ״על בנים״ אמר רחמנא: פסולי…”

      Named: רבי אלעזר.

    29. Segment 2933 words

      Opens “אמר רב נחמן: אחי חמותי לא יעיד…”

      Named: רב נחמן.

    30. Segment 3020 words

      Opens “אמר רב אשי: כי הוינן בי עולא,…”

      Named: רב אשי, עולא.

    31. Segment 3111 words

      Opens “אמר לן: תניתוה, אחיו ואחי אביו ואחי…”

    32. Segment 323 words

      Opens “רב איקלע למזבן…”

      Named: רב איקלע.

    Sages named on this page

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Sanhedrin 28a · Segment 30 — “…כי הוינן בי עולא, איבעי לן: אחי חמיו מהו?…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 28a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026