Talmud Builders

    Sanhedrin 43b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 43b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ Apropos the last verse cited in this baraita , Rabbi Yehoshua ben Levi says: With regard to anyone who slaughters his evil inclination after it has tempted him to sin, if he repents and confesses his sin, the verse ascribes him credit as though he had honored the Holy One, Blessed be He, in two worlds, this world and the World-to-Come, as it is written: “Whoever slaughters a thanks-offering [ toda ] honors Me [ yekhabdaneni ]” (Psalms 50:23), which can also be read as: Whoever slaughters his evil inclination and confesses [ mitvadeh ] honors Me, and the two instances of the letter nun in the word yekhabdaneni allude to the two worlds.

    2And Rabbi Yehoshua ben Levi also says: When the Temple is standing, if a person sacrifices a burnt-offering, he has the reward given for bringing a burnt-offering, and if he sacrifices a meal-offering, he has the reward given for bringing a meal-offering. But as for one whose spirit is humble, the verse ascribes him credit for his prayer as though he has sacrificed all the offerings, as it is stated: “The offerings of God are a broken spirit” (Psalms 51:19), which teaches that a broken spirit is equivalent to the offerings to God, in the plural. And moreover, his prayer is not rejected, as it is stated in the continuation of that verse: “A broken and contrite heart, God, You will not despise.”

    3MISHNA: When the condemned man is at a distance of about ten cubits from the place of stoning, they say to him: Confess your transgressions, as the way of all who are being executed is to confess. As whoever confesses and regrets his transgressions has a portion in the World-to-Come. For so we find with regard to Achan, that Joshua said to him: “My son, please give glory to the Lord, God of Israel, and make confession to Him” (Joshua 7:19). And the next verse states: “And Achan answered Joshua, and said: Indeed I have sinned against the Lord, God of Israel, and like this and like that have I done.” And from where is it derived that Achan’s confession achieved atonement for him? It is derived from here, as it is stated: “And Joshua said: Why have you brought trouble on us? The Lord shall trouble you this day” (Joshua 7:25). Joshua said to Achan as follows: On this day of your judgment you are troubled, but you will not be troubled in the World-to-Come.

    4And if the condemned man does not know how to confess, either from ignorance or out of confusion, they say to him: Say simply: Let my death be an atonement for all my sins. Rabbi Yehuda says: If the condemned man knows that he was convicted by the testimony of conspiring witnesses, but in fact he is innocent, he says: Let my death be an atonement for all my sins except for this sin. The Sages who disagreed with Rabbi Yehuda said to him: If so, every person who is being executed will say that, to clear himself in the eyes of the public. Therefore, if the condemned man does not make such a statement on his own, the court does not suggest it to him as an alternative.

    5GEMARA: Since the mishna referred to Achan’s sin, the Gemara cites several statements concerning that incident. The Sages taught in a baraita : Joshua said to Achan: “Please [ na ] give glory to the Lord, God of Israel, and make confession to Him.” The word “ na ” is nothing other than an expression of supplication. Why would Joshua employ an expression of supplication when approaching Achan?

    6The baraita explains: When the Holy One, Blessed be He, said to Joshua: “Israel has sinned” (Joshua 7:11), Joshua said to Him: Master of the Universe, who is the one who has sinned? God said to him: Am I an informer [ deilator ]? Go cast lots and find out for yourself. Joshua then went and cast lots, and the lot fell upon Achan. Achan said to him: Joshua, do you come to execute me merely based on a lot, without any corroborating evidence? You and Elazar the priest are the two most distinguished leaders of the generation, but if I cast a lot upon the two of you, it will perforce fall upon one of you. What then can you prove from a lottery? Joshua said to him: I ask of you, do not spread slander about the lots, as Eretz Yisrael will one day be divided by lots, as it is stated: “Nevertheless, the land shall be divided by lot” (Numbers 26:55). Due to you the results of that lottery may be challenged. Therefore, Joshua used the word “ na ,” pleading with Achan to confess.

    7Joshua said to Achan: “Please give glory to the Lord, God of Israel, and make confession to Him.” Ravina says: Joshua won over Achan with his words, saying: Do we ask anything of you but a confession? Make confession to Him and be discharged. Thinking that if he confessed, he would be pardoned, Achan immediately responded: “And Achan answered Joshua, and said: Indeed I have sinned against the Lord, God of Israel, and like this and like that have I done” (Joshua 7:20).

    8With regard to the words “And like this and like that have I done,” Rav Asi says that Rabbi Ḥanina says: This teaches that Achan misused consecrated property from three dedications, i.e., three groups of property that had been dedicated to the Lord. Two were during wars waged in the days of Moses, and one was in the days of Joshua, as it is stated: “And like this and like that have I done,” indicating that he had already committed similar offenses twice before committing the offense in Jericho. Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Achan misused property from five dedications, four during wars waged in the days of Moses, and one in the days of Joshua, as it is stated: “I have sinned against the Lord, God of Israel, and like this and like that have I done,” with each “and” alluding to an additional prior offense.

    9The Gemara asks: If so, what is the reason that the Jewish people were not punished on Achan’s account until now? Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Because God did not punish the nation as a whole for hidden sins committed by individuals until the Jewish people crossed the Jordan River.

    10The Gemara notes that this is subject to a dispute between tanna’im . The verse states: “The hidden matters belong to the Lord our God, but those matters that are revealed belong to us and to our children forever [ ad olam ], that we may do all the words of this Torah” (Deuteronomy 29:28). Why in a Torah scroll are there dots over each of the letters in the words “to us and to our children” and over the letter ayin in the word “forever [ ad ]”? The dots, which function like erasures that weaken the force of the words, teach that God did not punish the nation for hidden sins until the Jewish people crossed the Jordan River. This is the statement of Rabbi Yehuda.

    11Rabbi Neḥemya said to him: And does God ever punish the nation as a whole for hidden sins committed by individuals? But isn’t it already stated: “The hidden matters belong to the Lord our God…forever,” indicating that the Jewish people will never be collectively held responsible for the secret sins of individuals? Rather, the dots over the words teach that just as God did not ever punish the nation as a whole for hidden sins committed by individuals, so too, He did not punish the entire nation for sins committed publicly by individuals until the Jewish people crossed the Jordan River. The Gemara asks: But if so,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    זובח את יצרולאחר שהסיתו לחטוא הוא זובחו והורגו ושב בתשובה ומתוודה עליו שני נוני"ן דריש לשני כבודים:

    זבחי אלהיםלשון רבים משמע:

    לא תבזהאין דרכך לבזותו:

    מתני' כזאת וכזאת עשיתיבגמרא מפרש שמעל בחרמים אחרים:

    שהוא מזומםשהעדים שקרים ובמחשבתם הרעה הרגוהו:

    יהו כל אדםאף החוטאים יהו אומרים כן לנקות את עצמן מן הבריות ויוציא לעז על העדים והדיינין:

    גמ' שים נא כבודנא בקשה:

    דילטוררכיל:

    אמר לועכן:

    יהושע בגורל אתה באלהורגני שלא בעדים:

    בבקשה ממךהיינו דקאמר ליה נא:

    שחדיה במיליהשחידו בשוחד דברים עד שהודה שכשאמר לו תן לו תודה סבור שאין מבקשין ממנו אלא הודאה ולא יהרגוהו:

    אנכי חטאתיבמעל זה:

    וכזאת וכזאת עשיתיהרי שלשה:

    שנים בימי משהאותה של כנעני מלך ערד דכתיב (במדבר כ״א:ב׳) וידר ישראל נדר וגו' והחרמתי את עריהם אסרום עליהם בהנאה וכיוצא בזו עשה בעיירות אחרות ולא נתפרסמו:

    מאי טעמא לא איענושישראל על מעילתו כי היכי דאיענוש השתא:

    לפי שלא ענשהמקום את צדיקים שבישראל:

    על הנסתרותשביד עוברי עבירה אלא על העבירות הידועות:

    עד שעברו את הירדןושמעו וקבלו עליהם ברכות וקללות בהר גריזים והר עיבל ונעשו ערבים זה בזה כדאמרינן במסכת סוטה (דף לז:) מיד נענשו זה על זה ואפי' לא ידע זה בעבירות שביד חבירו ובימי עכן כבר עברו את הירדן:

    והנגלות לנוקולר תלוי בצואר כולנו ואי לאו נקודה הוה אמינא כך היא המדה לעולם באתה הנקודה לדרוש דאין מדה זו נוהגת לפוטרנו מן הנסתרות אלא עד שעברו את הירדן והיה לו לנקוד את הנקודה הזאת על לה' אלהינו ללמד שלא עד עולם הן לה' אלהינו אבל לאו אורח ארעא לנקוד את השם ונקוד על לנו ולבנינו לומר שאין כאן מקומו ממש אלא למעלה מן הנגלות נמי ניתן לדרוש כך הנסתרות לה' אלהינו ולנו ולבנינו שאף אנו נענשים ומיהו אי הוה כתיב ליה הכי הוה משמע דאף קודם שעברו את הירדן נמי להכי פלגינהו ונקד לומר דלכאן ולכאן הוא נדרש ולומר לך דעד השתא בסוף ארבעים שנה שנאמר להם מקרא זה בערבות מואב לא היו הנסתרות אלא לה' אלהינו אבל מכאן ואילך הם אף לנו ולבנינו ונקודה דעי"ן שבעד לחלק באתה דלא תימא מעולם ועד עולם אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהוג עד עולם:

    מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו כו'נראה לי דה"ג מלמד שענש על הנסתרות משעברו ולמאי דגרס נמי שלא ענש עד שעברו היא היא והכי קאמר מלמד שמה שלא ענש על הנסתרות לא נהג אלא עד שעברו אבל משעברו ענש והכי דרשינן לקרא הנסתרות לה' אלהינו משמע עליו לבקש עלבון העבירה וליפרע מן העוברים ואין עלינו עונש בדבר:

    וכי ענש על הנסתרותהאחרים לעולם:

    והרי כבר נאמר עד עולםואי לאו אפטורא דנסתרות קאי לאשמועינן דעד עולם תנהוג מדה זו דלא תימא משיעברו את הירדן ויקבלו עליהם ערבות יענשו זה על זה למה לי דכתביה אי משום חיובא דנגלות פשיטא דעונש הנוהג עכשיו ינהוג לעולם דלמה יפסוק:

    אלאהנקודה לימדתך דהאי דכתיב הנגלות לנו ולבנינו לאו עד הנה נהגה מדה זו אלא מכאן ואילך דכל נקודה למעט דכך לא ענש את אחרים על עונשין שבגלוי עד שעברו את הירדן:

    אלאלרבי נחמיה כיון דאף משעברו לא ענש על הנסתרות:

    סנהדרין 43 עמוד ב

    1אריב"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עליו, מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו להקב"ה בשני עולמים העולם הזה והעולם הבא, דכתיב: ״(תהלים נ״, כג) זובח תודה יכבדנני.

    2ואריב"ל בזמן שבית המקדש קיים, אדם מקריב עולה שכר עולה בידו, מנחה שכר מנחה בידו. אבל מי שדעתו שפלה, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולן, שנאמר: ״(תהלים נא יט) זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר״: (תהלים נא, יט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:

    Mishna

    3היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע (יהושע ז, יט) בני שים נא כבוד [לה'] אלהי ישראל ותן לו תודה (יהושע ז, כ) ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי וכזאת וכזאת וגו' ומנין שכיפר לו וידויו שנאמר ״(יהושע ז״, כה) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה ביום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא׃

    4ואם אינו יודע להתוודות אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ר' יהודה אומר אם היה יודע שהוא מזומם אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי חוץ מעון זה אמרו לו א"כ יהו כל אדם אומר כן כדי לנקות עצמו:

    Gemara

    5ת"ר נא אין נא אלא לשון בקשה׃

    6בשעה שאמר הקב"ה ליהושע (יהושע ז, יא) חטא ישראל אמר לפניו רבש"ע מי חטא אמר ליה וכי דילטור אני לך הפל גורלות הלך והפיל גורלות ונפל הגורל על עכן אמר לו יהושע בגורל אתה בא עלי אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד מכם הוא נופל אמר לו בבקשה ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר ״(במדבר כו״, נה) אך בגורל יחלק את הארץ׃

    7תן תודה אמר רבינא שחודי שחדיה במילי כלום נבקש ממך אלא הודאה תן לו תודה והיפטר מיד ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃

    8אמר רב אסי אמר רבי חנינא מלמד שמעל עכן בשלשה חרמים שנים בימי משה ואחד בימי יהושע שנאמר ״כזאת וכזאת עשיתי רבי יוחנן אמר משום ר' אלעזר בר' שמעון חמשה ארבעה בימי משה ואחד בימי יהושע שנאמר אנכי חטאתי וכזאת וכזאת עשיתי״׃

    9ועד השתא מאי טעמא לא איענוש א"ר יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן׃

    10כתנאי (דברים כט, כח) הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן דברי ר' יהודה׃

    11א"ל ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות לעולם והלא כבר נאמר עד עולם אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן אלא׃

    Tosafot

    אל תוציא לעזאף על גב דבחלוקת הארץ היו אורים ותומים:

    כזאת וכזאתהא דלא מרבינן חרמים הרבה כדדריש (לעיל סנהדרין דף כא.) גבי כהנה וכהנה לפי שלא היו כ"כ מלחמות במדבר שנוכל לרבות שמעל בחרמים:

    מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדןכך כתוב ברוב ספרים וקשה דהא אי לאו הנקודה ה"א דלא נענש אפילו אחר שעברו דהכי משמע פשטיה דקרא הנסתרות לה' אלהינו ולא לנו עונש לדבר וא"כ באתה נקודה לדרוש דמשעברו ענש ולכך גריס בקונטרס מלמד שענש הקב"ה על הנסתרות משעברו ונקודה דעי"ן שבעד פ"ה דלחלק באתה דלא תימא מעולם המה לנו ולבנינו אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהג עד עולם וקשה דבלאו נקודה דעי"ן הייתי יכול לומר כן דא"כ לא נכתוב אלא הנסתרות והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וע"כ מדכתיב לה' אלהינו וכתיב נמי נקודה יש לי לדרוש שתיהם וי"ל לפי שיטתו דעי"ן שבעד נקוד כדי לנקד י"א אותיות כנגד י"א אותיות שבשם לאשמועינן שהנקודה ראויה להיות על השם למעט משום דמעתה גם הנסתרות לנו ולבנינו אלא שאין דרך לנקוד את השם:

    אמר ליה ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות את האחרים לעולם והלא כבר נאמר עד עולם - אפטורא דנסתרות קאי דעד עולם תנהוג מדה זו דלחיובא דנגלות לא איצטריך דעונש הנוהג עתה פשיטא שינהוג עד עולם אלא הנקודה למדתך דחיוב דנגלות לא נהגה אלא מכאן ואילך ולכך ניקדה י"א אותיות כמנין אותיות של השם לומר לך שאף הנגלות לשם דהיינו קודם שעברו את הירדן עד שלא קיבלו ערבות ור"ת מקיים גירסת הספרים והנסתרות לה' אלהינו לאו היינו פשטיה דקרא דאין לך עונש בדבר אלא כלומר הנסתרות שאין מכיר בהן אלא השם והנגלות שניהם לנו ולבנינו ליענש עליהם ונקוד על לנו ולבנינו למימר שאין גזירת מדה זו נוהגת לעולם אלא משיעברו את הירדן ולא קודם ואם היה נקוד על כל עד או לא היה נקוד על עד כלל ה"א דבין נסתרות ובין נגלות כך דינם לכך ניקד עי"ן שבעד חצי התיבה לומר לך חציין לעולם וחציין משעברו ומסתברא דנסתרות משעברו ונגלות לעולם אמר ליה רבי נחמיה וכי ענש על הנסתרות והלא כבר נאמר עד עולם ואי קאי עד עולם אנסתרות ע"כ יש להשוותן דבאותו ענין דקאי אנגלות קאי אנסתרות דמסתמא קאי בשוה אם איתא דקאי אתרוייהו אלא ודאי לא קאי אנסתרות כלל שזו היא הסברא דלא מיענשי אחריני עלייהו לעולם ולא כתיב נסתרות אלא להקיש להו נגלות דכשם שלא ענש על הנסתרות קודם שעברו שזהו הסברא כך לא ענש על הנגלות ולהכי אתיא היקש ונקודה דאי לאו נקודה ה"א דאהני היקש דלא מיענשי עונשא רבא אבל זוטא מיענשי לפי שהיה להם למחות קמ"ל נקודה דלא מיענשי כלל ולפי' נקודה דעי"ן לא יתישב לר' נחמיה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    למימר הכרוז ביום פלוני בשעה פלונית במקום פלוניאמר ר' יהושע בן לוי כל המתודה וזובח יצרו מעלה עליו כאילו כיבד הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר זובח תודה יכבדנני [ואמר ריב"ל] בזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב הקרבנות כולן שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנא' לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:

    [מתני'] [היה] רחוק מבית הסקילה ד' אמות אומרים לו התוודה שכן דרך כל המומתין מתוודין שכל המתוודה יש לו חלק לעוה"ב שכן מצינו בעכן כו':

    ת"ר אין נא אלא לשון בקשה כו'אמר רבינא שחודי שחדיה יהושע לעכן בדברים בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה תן לו תודה והיפטר מיד ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ואמר ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון בה' חרמים מעל ד' בימי משה וא' בימי יהושע. פי' בחרם מדין. ובחרם כנעני מלך ערד. ובחרם סיחון. ובחרם עוג. אלו בימי משה. ובחרם יריחו בימי יהושע הרי ה' וכן פירשם ר' תנחומא בתלמוד ארץ ישראל ואמר ד' וחשב סיחון ועוג א' ואקשי' וכיון שעבר בכל אלה בימי משה רבינו מאי טעמא לא איענש עד השתא א"ר יוחנן מפני שלא ענש על הנסתרות עד שעברו הירדן. כתנאי הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו הוא ולבנינו וגו' וא"ר יוסי לעולם [לא] נענשו ישראל על הנסתרות ולא [על] עונשין שבגלוי ואלו שעבר בימי משה גלויים היו לרבים לפיכך לא נענשו בהן. ובימי יהושע לא ידעו אלא אשתו בלבד אינן נסתרות דהא ידעא אשתו וגלויין נמי אינן דהא לא ידעו בו רבים:

    פי' דילטור בלשון יון מלשון חטא

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 43b

    Sanhedrin 43b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 442 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    זובח את יצרו לאחר שהסיתו לחטוא הוא זובחו והורגו ושב בתשובה ומתוודה עליו שני נוני"ן דריש לשני כבודים:

    זבחי אלהים לשון רבים משמע:

    לא תבזה אין דרכך לבזותו:

    מתני' כזאת וכזאת עשיתי בגמרא מפרש שמעל בחרמים אחרים:

    שהוא מזומם שהעדים שקרים ובמחשבתם הרעה הרגוהו:

    יהו כל אדם אף החוטאים יהו אומרים כן לנקות את עצמן מן הבריות ויוציא לעז על העדים והדיינין:

    גמ' שים נא כבוד נא בקשה:

    דילטור רכיל:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 43b · Sefaria

    Tosafot

    אל תוציא לעז אף על גב דבחלוקת הארץ היו אורים ותומים:

    כזאת וכזאת הא דלא מרבינן חרמים הרבה כדדריש (לעיל סנהדרין דף כא.) גבי כהנה וכהנה לפי שלא היו כ"כ מלחמות במדבר שנוכל לרבות שמעל בחרמים:

    מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן כך כתוב ברוב ספרים וקשה דהא אי לאו הנקודה ה"א דלא נענש אפילו אחר שעברו דהכי משמע פשטיה דקרא הנסתרות לה' אלהינו ולא לנו עונש לדבר וא"כ באתה נקודה לדרוש דמשעברו ענש ולכך גריס בקונטרס מלמד שענש הקב"ה על הנסתרות משעברו ונקודה דעי"ן שבעד פ"ה דלחלק באתה דלא תימא מעולם המה לנו ולבנינו אלא מעתה מתחלת מדה זו ותנהג עד עולם וקשה דבלאו נקודה דעי"ן הייתי יכול לומר כן דא"כ לא נכתוב אלא הנסתרות והנגלות לנו ולבנינו עד עולם וע"כ מדכתיב לה' אלהינו וכתיב נמי נקודה יש לי לדרוש שתיהם וי"ל לפי שיטתו דעי"ן שבעד נקוד כדי לנקד י"א אותיות כנגד י"א אותיות שבשם לאשמועינן שהנקודה ראויה להיות על השם למעט משום דמעתה גם הנסתרות לנו ולבנינו אלא שאין דרך לנקוד את השם:

    אמר ליה ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות את האחרים לעולם והלא כבר נאמר עד עולם - אפטורא דנסתרות קאי דעד עולם תנהוג מדה זו דלחיובא דנגלות לא איצטריך דעונש הנוהג עתה פשיטא שינהוג עד עולם אלא הנקודה למדתך דחיוב דנגלות לא נהגה אלא מכאן ואילך ולכך ניקדה י"א אותיות כמנין אותיות של השם לומר לך שאף הנגלות לשם דהיינו קודם שעברו את הירדן עד שלא קיבלו ערבות ור"ת מקיים גירסת הספרים והנסתרות לה' אלהינו לאו היינו פשטיה דקרא דאין לך עונש בדבר אלא כלומר הנסתרות שאין מכיר בהן אלא השם והנגלות שניהם לנו ולבנינו ליענש עליהם ונקוד על לנו ולבנינו למימר שאין גזירת מדה זו נוהגת לעולם אלא משיעברו את הירדן ולא קודם ואם היה נקוד על כל עד או לא היה נקוד על עד כלל ה"א דבין נסתרות ובין נגלות כך דינם לכך ניקד עי"ן שבעד חצי התיבה לומר לך חציין לעולם וחציין משעברו ומסתברא דנסתרות משעברו ונגלות לעולם אמר ליה רבי נחמיה וכי ענש על הנסתרות והלא כבר נאמר עד עולם ואי קאי עד עולם אנסתרות ע"כ יש להשוותן דבאותו ענין דקאי אנגלות קאי אנסתרות דמסתמא קאי בשוה אם איתא דקאי אתרוייהו אלא ודאי לא קאי אנסתרות כלל שזו היא הסברא דלא מיענשי אחריני עלייהו לעולם ולא כתיב נסתרות אלא להקיש להו נגלות דכשם שלא ענש על הנסתרות קודם שעברו שזהו הסברא כך לא ענש על הנגלות ולהכי אתיא היקש ונקודה דאי לאו נקודה ה"א דאהני היקש דלא מיענשי עונשא רבא אבל זוטא מיענשי לפי שהיה להם למחות קמ"ל נקודה דלא מיענשי כלל ולפי' נקודה דעי"ן לא יתישב לר' נחמיה:

    Tosafot on Sanhedrin 43b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    למימר הכרוז ביום פלוני בשעה פלונית במקום פלוני אמר ר' יהושע בן לוי כל המתודה וזובח יצרו מעלה עליו כאילו כיבד הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר זובח תודה יכבדנני [ואמר ריב"ל] בזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב הקרבנות כולן שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנא' לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה:

    [מתני'] [היה] רחוק מבית הסקילה ד' אמות אומרים לו התוודה שכן דרך כל המומתין מתוודין שכל המתוודה יש לו חלק לעוה"ב שכן מצינו בעכן כו':

    ת"ר אין נא אלא לשון בקשה כו' אמר רבינא שחודי שחדיה יהושע לעכן בדברים בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה תן לו תודה והיפטר מיד ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי ואמר ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון בה' חרמים מעל ד' בימי משה וא' בימי יהושע. פי' בחרם מדין. ובחרם כנעני מלך ערד. ובחרם סיחון. ובחרם עוג. אלו בימי משה. ובחרם יריחו בימי יהושע הרי ה' וכן פירשם ר' תנחומא בתלמוד ארץ ישראל ואמר ד' וחשב סיחון ועוג א' ואקשי' וכיון שעבר בכל אלה בימי משה רבינו מאי טעמא לא איענש עד השתא א"ר יוחנן מפני שלא ענש על הנסתרות עד שעברו הירדן. כתנאי הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו הוא ולבנינו וגו' וא"ר יוסי לעולם [לא] נענשו ישראל על הנסתרות ולא [על] עונשין שבגלוי ואלו שעבר בימי משה גלויים היו לרבים לפיכך לא נענשו בהן. ובימי יהושע לא ידעו אלא אשתו בלבד אינן נסתרות דהא ידעא אשתו וגלויין נמי אינן דהא לא ידעו בו רבים:

    פי' דילטור בלשון יון מלשון חטא

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 43b · Sefaria

    Meiri

    לעולם יהא אדם מכניע את יצרו תמיד ומעלה חטאיו על לבו ויהא בטוח שתשובתו מתקבלת בכך שאף סוף כונת הקרבן לא היתה אלא להכנעת הלב ולוידוי החטאים והוא שאמרו כל הזובח את יצרו ומתודה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב קרבן וכן אמרו בזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו וכל מי שמשפיל את עצמו ומכניע את יצרו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה:

    Meiri on Sanhedrin 43b · Sefaria

    Maharam

    בתוס' ד"ה כזאת וכזאת הא רלא מרבי חרמים הרבה וכו' ר"ל דלמדרש הכי כזאת הוי שנים דמשמע כאשר עשיתי עתה עשיתי ג"כ כבר הרי שנים וכזאת הוי ד' וק"ל:

    ד"ה מלמד שלא ענש על הנסתרות וכו' וקשה דבלאו נקודה דע' לא הייתי יכול לומר כן כן נ"ל להגיה הגם שיש ליישב התוס' מ"מ עדיף טפי להגיה כי לא כך הוא לשון הרגיל:

    בא"ד דא"כ לא נכתוב אלא הנסתרות והנגלות וכו' ואני אומר שאין לחשוד את רש"י גדול המפרשים שיפול בזה ולא ירגיש בקושיא כזו ועוד הלא רש"י בעצמו כתב ומיהו אי הוה כתב הכי הוה משמע דאף קודם שעברו נמי להכי פלגינהו ונקוד וכו' הרי שמזה שלא נכתב לנו ולבנינו ולמעלה נלמד שקודם שעברו הירדן לא הוי הנסתרות לנו ולבנינו אלא לה' לבדו ואיך פירש רש"י אחר זה מיד דנקודה דע' לחלק באתה דלא תימא מעתה ועד עולם וכו' אלא האמת דרש"י ס"ל דגם עתה לאחר שעברו הירדן שנענשים גם על הנסתרות מ"מ יש חילוק בין נגלות לנסתרות דנגלות הן לנו ולבנינו לבד והנסתרות הם לה' אלהינו וגם לנו ולבנינו וכן דייק לישנא דרש"י שכתב שאף אנו נענשים עליהם ר"ל שאף הן לה' אלהינו מ"מ אף אנו נענשים עליהן וכן בסמוך כתב אבל מכאן ואילך הם אף לנו ולבנינו (אינו כתוב) וס"ל לרש"י דהניקוד מרמז דלנו ולבנינו אינו כתיב במקומו ממש אלא שייך ג"כ למעלה והוה כאלו כתיב תרתי זימני וה"פ הנסתרות לה' אלהינו ולנו ולבנינו והנגלות לנו ולבנינו לבד ואי הוה כתב ג"כ לנו ולבנינו למעלה בפירוש ה"א דכן היה המדה מעולם אף קודם שעברו הירדן להכי כתוב למטה ולא למעלה רק שנקוד להורות שבהנסתרות לא היה המדה כן לעולם ולכך לא כתיב לנו ולבנינו למעלה לפי שהיה זמן שלא היה הנסתרות גם לנו ולבנינו אלא לה' אלהינו לבד אבל הנגלות הן לנו ולבנינו לבד לעולם לכך נכתב לנו ולבנינו אחרי והנגלות אלא שנקוד להורות ששייך ג"כ למעלה והשתא אי לא ננקד הע' ה"א לעולם אימא דהמדה היתה נוהגת כך אף קודם שעברו הירדן הנסתרות לה' אלהינו וגם לנו ולבנינו והא דלא נכתב לנו ולבנינו למעלה גבי נסתרות דאי הוה כתיב הכי הנסתרות לה' אלהינו לנו ולבנינו והנגלות ותו לא משמע שנם הנגלות הן כמו הנסתרות שהן ג"כ לה' אלהינו עם לנו ולבנינו לכך נכתב לנו ולבנינו למטה אחר הנגלות להורות שזה מקומה המוחלט שהנגלות הן לנו ולבנינו לבד רק שהניקוד מודה ששייך ג"כ למעלה גבי הנסתרות לרמז שהן לה' אלהינו וגם לנו ולבנינו מאי אמרת א"כ נכתוב בפי' לנו ולבנינו למעלה אחר הנסתרות לה' אלהינו להורות הנסתרות הן לה' אלהינו ולנו ולבנינו והדר נכתב זימנא אחריתא לנו ולבנינו אחר והנגלות להורות שהנגלות הן לנו ולבנינו לבד ולא אצטריך שום נקוד זה אין קושיא כלל דהתורה לא רצה לכתוב שום יתור וכתבה לנו ולבנינו פעם אחת למטה ונקדה אותו להורות שלמטה הוא מקומו המוחלט ושייך ג"כ למעלה והוי כאלו נכתב ב' פעמים למעלה ולמטה אבל מעולם הוה אמינא דהמדה הזאת היתה נוהגת כך אף קודם שעברו הירדן שהיו הנסתרות לה' אלהינו וגם לנו ולבנינו לכך ננקדה גם כן הע' דעד עולם להורות שהנקוד שבלנו ולבנינו בא להורות שלא היתה המדה זו לעולם כ"א לאחר שעברו הירדן ולענין זה תהא הניקוד נדרש ולא ללמוד על הנגלות כי אם על הנסתרות שלא היו כך לעולם וזה ר"ל רש"י במ"ש ונקודת הע' שבעד לחלק באתה דלא תימא מעולם ועד עולם וזה נראה לי ברור בפירוש דברי רש"י ועתה אין מקום כלל לקושיות התוס' ודברי רש"י נכונים:

    Maharam on Sanhedrin 43b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים (תהלים נ, כג). הדקדוקים רבו במאמר הזה וידועים הם ואין צריך לפרשם. ונראה לי בס"ד היצר נקרא 'לֵב' שנאמר לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י, ב) זה יצר הרע וכן הוא אומר כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (בראשית ח, כא) והזובח יצרו שוברו לשנים כמו שנאמר לֵב נִשְׁבָּר (תהלים נא, יט) ואם תשבר ' לֵב ' לשנים יהיו שבריו ' וי וי ' [32÷2=16] והוא ענין הודוי שצריך האדם להתודות ולומר וי על הנסתרות וי על הנגלות. וזהו שאמר כָּל הַזּוֹבֵחַ יִצְרוֹ היא הלב ששוברו לשני גזרין וּמִתְוַדֶּה ' עָלָיו ' דייקא דהיינו על מספר ל"ב שהוא כינוי ליצר שיאמר ודוי כפול וי על הנסתרות וי על הנגלות הנה זה כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים שהם עולם הגלוי ועולם הנסתר באומרו ב' פעמים וי על הנגלות ועל הנסתרות ששני פעמים וי עולה מספרם כבוד [32] שהוא מספר ל"ב. והנה ידוע ששתי עולמות שהם עולם הזה הגלוי הוא בסוד אות ה"א אחרונה שמספרה חמשה והיא בסוד כ"ה כי חמש פעמים חמשה הוא כ"ה כנודע וכן עולם הבא הנסתר הוא בסוד אות ה"א ראשונה שמספרה חמשה שגם היא בסוד כ"ה כאמור הרי עולם הזה ועולם הבא שהם בסוד שני ההין שהם כ"ה וכ"ה המה עולים מספר אות נו"ן. ולזה אמר ' זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי ' (תהלים נ, כג) שנכתב בנו"ן יתירה לרמוז שיכבדני בשתי עולמות שהם עולם הזה ועולם הבא שהם סוד כ"ה וכ"ה שעולה מספר נו"ן. ובאופן אחר נראה לי בס"ד אומרו ' כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו ' והוא על פי מה שאמר רבינו מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל בשער רוח הקודש וזה לשונו: דע כי גם בדפק האדם כמו שבו נודע וניכר תחלואים הגופניים אל הרופאים הגופניים, כך מורי זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] היה מכיר בו חולי הנפש ממשמש בדפק האדם והוא בסוד כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ (תהלים קד, כד) שהחכמה תתפשט בבחינת הוורידים והעורקים של הדם החיוני שבאדם שהם בחינת הדפקים הדופקים הנודעים וכו'. והנה נודע מה שאמר בתיקונין (דף קח.) שיש עשרה מיני דפקים והם קמ"ץ פת"ח צר"י וכו' וביאור הענין כי הנקודות הם בחכמה כנודע וכל אותם הדפקות שדופק כולם הם בציור נקודות וכאשר תמשש בידך על הדפק תמצא לפעמים שהוא דופק נקודה אחת ואחר כך דופק נקודה שני בצדה וזהו סוד נקודת צר"י. ולפעמים דופק אחת למעלה ונקודה שני תחתיה והוא נקודת שב"א. ולפעמים דופק נקודה אחת ארוכה והשנית נקודה אחת קטנה בלבד והוא נקודת קמ"ץ, וכן על דרך זה כל שאר נקודות. וזה מורה כפי בחינת החיות הנמשך לה בעת ההיא וכו' ויש דופק כעין קמ"ץ זה יורה שחטא בכתר ולפעמים מורה להפך על שעשה מצוה בבחינה ההיא עד כאן דבריו עיין שם. והנה בודאי ענייני הדפק הנזכר הנראין לרבינו האר"י ז"ל הוא על ידי הכונות שהוא מכוון בעת שאוחז ביד האדם לראות בדפק שלו שאז ירגיש בדפק שלו ציורין של הנקודות הנזכר. ואמרתי בס"ד לפי זה לכן תמצא קודם אותיות ' יֵצֶר ' יש אותיות ' קפט ' ואם תחלק אות טי"ת לשני חלקים שהם אותיות 'דה' יהיו אותיות ' הדפק ' לרמוז שכל מעשה היצר עם האדם שמחטיאו הם ניכרים על ידי הדפק ונרגשים שם באותם הוורידים ועורקים הדופקים ונודע שכל אות יונק ונשפע מאות שקדם אליו בסדר עשרים־ושתים אותיות אלפ"א בית"א. ובזה פרשתי בס"ד רמז דברי הברייתא (כריתות ו.) הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף, כלומר הַצֳּרִי אותיות 'הַיֵּצֶר' אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף כי הוא מתייחס לאש ושורף לבו של אדם ברבוי התאוה וכמו שאמר רב עמרם חסידא ליצר הרע חזי דאנת נורא ואנא בשרא (קידושין פא.). ואמר עוד ' הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף ' הם אותיות 'קטף' הנזכר שהם סמוכים לאותיות 'יֵצֶר' בסדר אלפא ביתא והם יונקים מהם כאמור ואותיות 'קטף' שהם קודם 'יֵצֶר' המה עולים מספר 'הדפק' ומשם נוטף וניכר החטא והמכשול אשר חוטא האדם בו והבן בדברים כי נכון הוא בעזה"י [בעזרת השם יתברך]. ועל כן המכיר את מיני פשעיו וחטאיו שפגם בהם על ידי 'הדפק' הרמוז באותיות שהם למעלה מאותיות 'יֵצֶר' ומתוודה עליהם הרי זה בודאי הוא ודוי שלם ומתוקן יען כי הוא פורט ומתוודה בשפתיו כפי מה שפגם וקלקל למעלה בספירות ובשמות הקודש. וזהו שאמר כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה ' עָלָיו ' דייקא רצונו לומר מתוודה על פגם שעשה למעלה כאשר יגיד לו הדפק שהוא למעלה מן יצר הרי זה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בעולם הזה ובעולם הבא כי בזה ניכר כבודו יתברך שהוא עושה רושם לעניינים העליונים בגופים הגשמיים.

    מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב, כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן (תהלים נא, יט). נראה לי בס"ד כי העניו הוא מרוצה לפני הקדוש ברוך הוא לקבל מצותיו ותפילותיו יותר מכל הצדיקים ולכן עם תפלתו ומצותו נתלים ונמשכים כמה תפלות ומצות של אחרים שהם חסרים. ובזה פרשתי רמז הכתוב פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם (תהלים קב, יח) דקשה פתח בלשון יחיד וסיים בלשון רבים? וכמו שכתב הרי"ף ז"ל כאן. ובזה ניחא ' פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר ' זה העניו והשפל ועל ידי כך ' לֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם ' של אחרים הנתלים עם תפלתו של זה ולזה אמר 'כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם' כלומר קרבנות של אחרים שהם נתלים בו.

    בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת, שֶׁעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק בְּגוֹרָל (יהושע ז, יא). יש להקשות אם כן למה אמר לו 'שִׂים נָא כָבוֹד לַהֳ' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל' (יהושע ז, יט)? ונראה לי בס"ד מאחר דהקדוש ברוך הוא אמר שתתחלק הארץ בגורל אם יוציא לעז על הגורלות הרי זה נוגע בכבודו יתברך שצוה על הגורלות. ועוד שצוה לידע ענין זה עצמו על פי הגורל שאמר לו ליהושע הפל גורלות. ועוד נראה לי שאמר לו ' שִׂים נָא כָבוֹד לַהֳ' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל ' דאיתא בילקוט בשם פרקי רבי אליעזר (ילקוט שמעוני על נ"ך יח, ג) ראה יהושע בשתים־עשרה אבנים בחשן אשר על כהן גדול שהם כנגד שתים־עשרה שבטים וכל שבט ושבט שהיה עושה דבר של צדקה היה אבנו מזהיר אורה ואם עשה דבר עבירה היתה מכהה אורה וראה שהיתה אבנו של יהודה מכהה אורה וידע ששבט יהודה מעל בחרם והפילו גורלות ביניהם ונלכד עכן עד כאן לשונו. וכאן אמר לו יהושע 'שִׂים נָא כָבוֹד לַהֳ' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל' כי כיון שהיתה אבנו של יהודה מכהה אורה היתה קשה עליהם כהוי אבן זו יותר משאר אבנים כי שמו יתברך היה כתוב כולו בשם יהודה ואותיות אלו אשר חקוקים על האבן היה מכהה אורם כל עוד שלא הודה עכן ולכן אמר לו 'שִׂים נָא כָבוֹד לַהֳ' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל' הוא שם הוי־ה ברוך הוא שכתוב על אבן שבטך שעתה אורם כהה. גם אמר לו כמו שזקנך יהודה קידש שם שמים בגלוי בהודאתו שאמר 'צָדְקָה מִמֶּנִּי' (בראשית לח, כו) דלכך זכה ונקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא כן אתה תן תודה וקדש שם שמים בגלוי.

    "וְתֶן לוֹ תוֹדָה", אָמַר רַבִינָא שְׁחוּדֵי שַׁחֲדֵיהּ בְּמִילֵי (יהושע ז, יא). נראה לי בס"ד כפל הלשון שאמר 'שְׁחוּדֵי שַׁחֲדֵיהּ' דמאחר שראה שיש לו חמוד ממון כל כך על כן שחדו שני שוחדות האחד לפטרו מן העונש והשני שלא ישלם ממון החרם אלא יהיה לו כמו שפירש מהרש"א ז"ל.

    מְלַמֵּד, שֶׁמָּעַל עָכָן בִּשְׁלֹשָׁה חֲרָמִים, שְׁנַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה, וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, יא) (דברים כט, כח). יש להקשות לפי דברי רבותינו ז"ל בפרקי רבי אליעזר שהבאנו לעיל דהיה להם סימן גדול באבנים של שתים־עשרה שבטים שאם עשה אותו השבט עבירה אז אור אבנו כהה ומכח דבר זה הרגיש יהושע דשבט יהודה מעל בחרם ולכך הטילו גורלות ונלכד עכן, אם כן קשא אמאי לא הרגישו בימי משה רבינו ע"ה באותם שני חרמים שמעל עכן מכח אבן של שבט יהודה שאורו כהה? ונראה לי בס"ד דלא היתה נעשית סגולה זו שיכהה אור אבן השבט אפילו בעבור חטא אדם אחד לבדו אלא רק אחר שעברו הירדן דאז נתחייבו בערבות, אבל בימי משה רבינו ע"ה שעדיין לא נתחייבו בערבות לא היה כהה אור האבן שהיא של השבט כולו בעבור חטא אדם אחד מן השבט. והנה לפי דברי המאמר הנזכר יש לתרץ בס"ד קושיא גדולה ועצומה שנתחבטו בה הראשנים והאחרונים והוא מה שכתב הגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים וזה לשונו: במאמר הזה הקושיא מפורסמת דהא אמרינן בפרק שבועת הדיינים (שבועות לט.) דישראל ערבים זה לזה דוקא כשיש בידם למחות אבל אין בידם למחות פטורים, ואיך אמרינן דלרבי יהודה משעברו הירדן נתחייבו אף על הנסתרות והלא אפילו על הנגלות כשאין בידם למחות פטורין, קל וחומר נסתרות דשום אדם לא ידע! וכיצד יתחייבו? וגם לרבי נחמיה נהי דאינו מעניש על הנסתרות אבל לדידיה כשידעו אשתו ובניו חייבין הכל, והלא ישראל לא ידעו ואיך ימחו? עד כאן עיין שם. ולפי דברי המדרש הנזכר שהיה סגולה באבנים שבחושן שכל שיש דבר עבירה באחד מן השבט תהיה אבנו של אותו השבט אורה מכהה מתורץ שפיר, כי כאשר עשה עכן דבר עבירה מוכרח דאבן של שבטו אורה כהה ודבר זה כל ישראל רואין אותו אם כן נודע להם שיש עבירה ביד אותו השבט או ביד אחד מן השבט והיה למחות ביד בני השבט ולומר להם שיחקרו וידרשו עד שיבררו הדבר הזה ביד מי הרעה ומה היא והיה מתגלה הדבר ולכך נענשו. ונראה לרמוז בדברי עכן שאמר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַהֳ' (יהושע ז, כ) שרמז באותיות 'אָמְנָה' על חטאו שחטא בימי משה ואהרן כי ' אָמְנָה ' הוא ראש וסוף שם מ ש ה וראש וסוף שם א הר ן ולכן כתיב וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת הֳ' (הושע ב, כב) כי הקדוש ברוך הוא כביכול נזדווג עם ישראל על ידי משה ואהרן שרמוזים באותיות 'אָמְנָה' וכמו שנאמר נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (תהלים עז, כא).

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 43b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 43, Amud Bet, about 442 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 126 words

      Opens “אריב"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עליו,…”

    2. Segment 251 words

      Opens “ואריב"ל בזמן שבית המקדש קיים, אדם מקריב…”

    3. Segment 379 words

      Opens “מתני׳ היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות…”

    4. Segment 442 words

      Opens “ואם אינו יודע להתוודות אומרים לו אמור…”

    5. Segment 58 words

      Opens “גמ׳ ת"ר נא אין נא אלא לשון…”

    6. Segment 676 words

      Opens “בשעה שאמר הקב"ה ליהושע (יהושע ז, יא)…”

    7. Segment 731 words

      Opens “תן תודה אמר רבינא שחודי שחדיה במילי…”

    8. Segment 842 words

      Opens “אמר רב אסי אמר רבי חנינא מלמד…”

      Named: רב אסי, רבי חנינא, רבי יוחנן.

    9. Segment 923 words

      Opens “ועד השתא מאי טעמא לא איענוש א"ר…”

    10. Segment 1033 words

      Opens “כתנאי (דברים כט, כח) הנסתרות לה' אלהינו…”

    11. Segment 1131 words

      Opens “א"ל ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sanhedrin 43b · Segment 9 — “ועד השתא מאי טעמא לא איענוש א"ר יוחנן משום…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sanhedrin 43b · Segment 7 — “תן תודה אמר רבינא שחודי שחדיה במילי כלום נבקש…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 43b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026