Talmud Builders

    Sanhedrin 98a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 98a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Kings shall see and arise, princes shall prostrate themselves, because of the Lord, Who is faithful, and the Holy One of Israel, Who has chosen you” (Isaiah 49:7), indicating that redemption will come independent of repentance?

    2Rabbi Eliezer said to him: But isn’t it already stated: “If you will return, Israel, says the Lord, return to Me” (Jeremiah 4:1), indicating that redemption is contingent upon repentance? Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “And I heard the man clothed in linen, who was above the waters of the river, when he lifted up his right hand and his left hand to heaven and swore by the One Who lives forever that it shall be for a period, periods, and a half; when the crushing of the power of the holy people shall have been completed, all these things shall be finished” (Daniel 12:7), indicating that the time for redemption is set and unrelated to repentance? And Rabbi Eliezer was silent, unable to refute the proof from that verse.

    3§ And Rabbi Abba says: You have no more explicit manifestation of the end of days than this following phenomenon, as it is stated: “But you, mountains of Israel, you shall give your branches, and yield your fruit to My people of Israel, for they will soon be coming” (Ezekiel 36:8). When produce will grow in abundance in Eretz Yisrael, it is an indication that the Messiah will be coming soon. Rabbi Eliezer says: You have no greater manifestation of the end of days than this following phenomenon as well, as it is stated: “For before these days there was no hire for man, nor any hire for beast; nor was there peace from the oppressor to him who exits and to him who enters” (Zechariah 8:10). When there are no wages for work and no rent paid for use of one’s animal, that is an indication that the coming of the Messiah is at hand.

    4The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “Nor was there peace from the oppressor to him who exits and to him who enters”? Rav says: It means that even for Torah scholars, with regard to whom the promise of peace is written, as it is written: “Great peace have they who love Your Torah; and there is no obstacle for them” (Psalms 119:165), there will be no peace from the oppressor. And Shmuel says: It means that the Messiah will not come until all the prices are equal.

    5Rabbi Ḥanina says: The son of David will not come until a fish will be sought for an ill person and will not be found, as it is stated with regard to the downfall of Egypt: “Then I will make their waters clear and cause their rivers to run like oil” (Ezekiel 32:14), meaning that the current in the rivers will come to a virtual standstill. And it is written thereafter: “On that day I will cause the glory of the house of Israel to flourish” (Ezekiel 29:21).

    6Rabbi Ḥama bar Ḥanina says: The son of David will not come until the contemptuous [ hazalla ] kingdom of Rome will cease from the Jewish people, as it is stated: “And He shall sever the sprigs [ hazalzallim ] with pruning hooks” (Isaiah 18:5). And it is written thereafter: “At that time shall a present be brought to the Lord of hosts, by a people scattered and hairless” (Isaiah 18:7).

    7Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: The son of David will not come until the arrogant will cease to exist from among the Jewish people, as it is stated: “For then I will remove from your midst your proudly exulting ones” (Zephaniah 3:11), and it is written afterward: “And I will leave in your midst a poor and lowly people, and they shall take refuge in the name of the Lord” (Zephaniah 3:12).

    8Rabbi Simlai says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: The son of David will not come until all the judges and officers will cease to exist from among the Jewish people, and there will be no more autonomous government in Eretz Yisrael, as it is stated: “And I will turn My hand against you and purge away your dross as with lye and take away your base alloy. And I will restore your judges as at the first” (Isaiah 1:25–26).

    9Ulla says: Jerusalem is redeemed only by means of righteousness, as it is stated: “Zion shall be redeemed with justice and those who return to it with righteousness” (Isaiah 1:27). Rav Pappa says: If the arrogant will cease to exist, the Persian sorcerers will cease to exist as well. If the deceitful judges will cease to exist, the royal officers [ gazirpatei ] and taskmasters will cease to exist. Rav Pappa elaborates: If the arrogant will cease, the Persian sorcerers will cease, as it is written: “And I will purge away your dross [ sigayikh ] as with lye, and I will remove all your alloy [ bedilayikh ].” When the arrogant [ sigim ] are purged, the sorcerers, who are separated [ muvdalim ] from the fear of God, will also cease. And if the deceitful judges cease to exist, the royal officers and taskmasters will cease to exist, as it is written: “The Lord has removed your judgments; cast out your enemy” (Zephaniah 3:15).

    10Rabbi Yoḥanan says: If you saw a generation whose wisdom and Torah study is steadily diminishing, await the coming of the Messiah, as it is stated: “And the afflicted people You will redeem” (II Samuel 22:28). Rabbi Yoḥanan says: If you saw a generation whose troubles inundate it like a river, await the coming of the Messiah, as it is stated: “When distress will come like a river that the breath of the Lord drives” (Isaiah 59:19). And juxtaposed to it is the verse: “And a redeemer will come to Zion” (Isaiah 59:20).

    11And Rabbi Yoḥanan says: The son of David will come only in a generation that is entirely innocent, in which case they will be deserving of redemption, or in a generation that is entirely guilty, in which case there will be no alternative to redemption. He may come in a generation that is entirely innocent, as it is written: “And your people also shall be all righteous; they shall inherit the land forever” (Isaiah 60:21). He may come in a generation that is entirely guilty, as it is written: “And He saw that there was no man, and was astonished that there was no intercessor; therefore His arm brought salvation to Him, and His righteousness, it sustained Him” (Isaiah 59:16). And it is written: “For My own sake, for My own sake will I do it; for how should it be profaned? And My glory I will not give it to another” (Isaiah 48:11).

    12§ Rabbi Alexandri says: Rabbi Yehoshua ben Levi raises a contradiction in a verse addressing God’s commitment to redeem the Jewish people. In the verse: “I the Lord in its time I will hasten it” (Isaiah 60:22), it is written: “In its time,” indicating that there is a designated time for the redemption, and it is written: “I will hasten it,” indicating that there is no set time for the redemption. Rabbi Alexandri explains: If they merit redemption through repentance and good deeds I will hasten the coming of the Messiah. If they do not merit redemption, the coming of the Messiah will be in its designated time.

    13Rabbi Alexandri says: Rabbi Yehoshua ben Levi raises a contradiction between two depictions of the coming of the Messiah. It is written: “There came with the clouds of heaven, one like unto a son of man… and there was given him dominion and glory and a kingdom…his dominion is an everlasting dominion” (Daniel 7:13–14). And it is written: “Behold, your king will come to you; he is just and victorious; lowly and riding upon a donkey and upon a colt, the foal of a donkey” (Zechariah 9:9). Rabbi Alexandri explains: If the Jewish people merit redemption, the Messiah will come in a miraculous manner with the clouds of heaven. If they do not merit redemption, the Messiah will come lowly and riding upon a donkey.

    14King Shapur of Persia said to Shmuel mockingly: You say that the Messiah will come on a donkey; I will send him the riding [ barka ] horse that I have. Shmuel said to him: Do you have a horse with one thousand colors [ bar ḥivar gavanei ] like the donkey of the Messiah? Certainly his donkey will be miraculous.

    15Rabbi Yehoshua ben Levi found Elijah the prophet, who was standing at the entrance of the burial cave of Rabbi Shimon ben Yoḥai. Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: Will I be privileged to come to the World-to-Come? Elijah said to him: If this Master, the Holy One, Blessed be He, will wish it so. Rabbi Yehoshua ben Levi says: Two I saw, Elijah and me, and the voice of three I heard, as the Divine Presence was also there, and it was in reference to Him that Elijah said: If this Master will wish it so.

    16Rabbi Yehoshua ben Levi said to Elijah: When will the Messiah come? Elijah said to him: Go ask him. Rabbi Yehoshua ben Levi asked: And where is he sitting? Elijah said to him: At the entrance of the city of Rome. Rabbi Yehoshua ben Levi asked him: And what is his identifying sign by means of which I can recognize him? Elijah answered: He sits among the poor who suffer from illnesses. And all of them untie their bandages and tie them all at once, but the Messiah unties one bandage and ties one at a time. He says: Perhaps I will be needed to serve to bring about the redemption. Therefore, I will never tie more than one bandage, so that I will not be delayed.

    17Rabbi Yehoshua ben Levi went to the Messiah. He said to the Messiah: Greetings to you, my rabbi and my teacher. The Messiah said to him: Greetings to you, bar Leva’i. Rabbi Yehoshua ben Levi said to him: When will the Master come? The Messiah said to him: Today. Sometime later, Rabbi Yehoshua ben Levi came to Elijah. Elijah said to him: What did the Messiah say to you? He said to Elijah that the Messiah said: Greetings [ shalom ] to you, bar Leva’i. Elijah said to him: He thereby guaranteed that you and your father will enter the World-to-Come, as he greeted you with shalom . Rabbi Yehoshua ben Levi said to Elijah: The Messiah lied to me, as he said to me: I am coming today, and he did not come. Elijah said to him that this is what he said to you: He said that he will come “today, if you will listen to his voice” (Psalms 95:7).

    18§ Rabbi Yosei ben Kisma’s students asked him: When will the son of David come? Rabbi Yosei ben Kisma said: I am hesitant to answer you, lest you request from me a sign to corroborate my statement. They said to him: We are not asking you for a sign.

    19Rabbi Yosei ben Kisma said to them: You will see when this existing gate of Rome falls and will be rebuilt, and will fall a second time and will be rebuilt, and will fall a third time. And they will not manage to rebuild it until the son of David comes. The students said to him: Our rabbi, give us a sign. Rabbi Yosei ben Kisma said to them: But didn’t you say to me that you are not asking me for a sign?

    20They said to him: And nevertheless, provide us with a sign. Rabbi Yosei ben Kisma said to them: If it is as I say, the water of the Cave of Pamyas will be transformed into blood. The Gemara relates: And it was transformed into blood.

    21At the time of his death, Rabbi Yosei ben Kisma said to his students: Place my coffin deep in the ground,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כי למועד מועדיםאלמא יש קץ בדבר:

    וככלות נפץ יד עם קדשכשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:

    תכלינהאלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:

    מגולה מזהכשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:

    ר' אליעזר אומר מזההפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:

    שכר בהמהעבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:

    וליוצא ולבא אין שלוםאז יבא משיח:

    [שלום רב]והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:

    מן הצרמרוב הצרות ל"א מיצר הרע:

    שקוליןשוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל"א שקולין שוין שכולן יקרין:

    כשמן אוליךשיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה:

    עד שתכלה מלכות הזלהשלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה:

    נטישותיוענפים קטנים כלומר השרים והשופטים:

    וחסו בשם השםכלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי:

    סיגיךתערובות שבך:

    בדיליךהמובדלים לראשי עם:

    יהיריגסי רוח מישראל:

    אמגושיפרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת (דף עה.) פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים:

    גזירפטישופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות:

    ואצרוף כבור סיגיךרבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך:

    אמגושיהבדלים מיראת המקום:

    סיגיךכמו רב דמתרגמינן סגי:

    משפטיךכמו (צפניה ג) שופטיך:

    פנה אויבךגזירפטי:

    נוססהכמו (ישעיהו י) כמסוס נוסס וכמו (שם נא) יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם:

    יירשו ארץהיינו גאולה:

    עם ענני שמיא כבר אינש אתיבמהירות:

    וכתיב עני ורוכב על החמורכעני הבא על חמורו בעצלות:

    סוסי ברקאסוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל"א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ:

    בר חיור גווניכלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה:

    חיורמאה בלשון פרסי:

    האדון הזהשכינה היתה עמהם:

    קול שלשהדשכינה הוה בהדייהו:

    לדידיהלמשיח:

    בפתחא (דקרתא)נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי:

    סובלי חלאיםמנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיהו נ״ג:ד׳) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא:

    כולהומי שיש לו ארבע וחמש נגעים:

    אסרי להו ושרו בחדא זימנאמתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן:

    ואיהומשיח:

    שרי חדנגע ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים:

    אמר ליהר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום:

    אבטחך לך ולאביך לעולם הבאדאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך:

    היום אם בקולושל הקב"ה תשמעו:

    השער הזהשל עיר רומי. שבעיר רומי היה אותו שער:

    ואין מספיקין לבנותופעם שלישית:

    מי פמייסשירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות (דף נה.) דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר:

    העמיקו ארוניעשו לי קבר בקרקע עמוק:

    License: unknown

    סנהדרין 98 עמוד א

    1מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו?

    2אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר (ירמיהו ד, א) ״אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב״? אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר (דניאל יב, ז) ״ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו'״? ושתק רבי אליעזר.

    3ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: ״(יחזקאל לו״, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'״. רבי (אליעזר) אומר אף מזה שנאמר: ״(זכריה ח״, י) ״כי לפני הימים (האלה) [ההם] שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר׃

    4מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב ״(תהלים קיט״, קסה) שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר ושמואל אמר עד שיהיו כל השערים כולן שקולין׃

    5אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא שנאמר ״(יחזקאל לב״, יד) אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך וכתב (בתריה) (יחזקאל כט, כא) ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל׃

    6אמר רבי חמא בר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר ״(ישעיהו יח״, ה) וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב ״בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט״׃

    7אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר ״(צפניה ג״, יא) כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך וכתיב ״(צפניה ג״, יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה'׃

    8אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר ״(ישעיהו א״, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וגו' ואשיבה שופטיך׃

    9אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר ״(ישעיהו א״, כז) ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב ״(ישעיהו א״, כה) ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב ״(צפניה ג״, טו) הסיר ה' משפטיך פנה אויבך׃

    10אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר ״(שמואל ב כב״, כח) ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר ״(ישעיהו נט״, יט) כי יבא כנהר צר (ו) רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל׃

    11ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב ״(ישעיהו ס״, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב ״(ישעיהו נט״, טז) וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב ״(ישעיהו מח״, יא) למעני אעשה׃

    12אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב ״(ישעיהו ס״, כב) בעתה וכתיב ״אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה״׃

    13אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב ״(דניאל ז״, יג) וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב ״(זכריה ט״, ט) עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור׃

    14אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני׃

    15ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי׃

    16אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב׃

    17אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) היום אם בקולו תשמעו׃

    18שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות׃

    19א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות׃

    20אמרו לו ואף על פי כן אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם׃

    21בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני,׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    מַאי "לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר"? רַב אָמַראַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שָׁלוֹם (זכריה ח, י). נראה כי תורה שבכתב מכונית בשם קוֹל כי היא סוד התפארת שהוא בחינת קול ותרגום קול ' קָלָא ' [131] לכן מכנעת פלוני שמספר שמו קל"א [סמאל=131] שהוא זכר דקליפה. ותורה שבעל פה מכונית בשם ' רָמָה ' שהיא בחינת המלכות שנקראת רמה הנזכר במקום אחר, רמז לדבר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה (שמות יד, ח) פירוש יוצאים מן הגלות בזכות תורה שבעל פה שהוא סוד רמה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם (הושע ח, י) יִתְנוּ לשון 'מתניתין'. וכיון דתורה שבעל פה שהוא סוד הנוקבא מכונית בשם ' רָמָה ' מכנעת הנקבה דקליפה שהיא פלונית הנקראת ' מָרָה ' בסוד וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה (משלי ה, ד) כנזכר בספר מאורי אור ז"ל דהאותיות שוים הם. והנה צירוף ' קָלָא ' ו' רָמָה ' עולה מספר שָׁלוֹם [131+245=376] ולכן תלמידי חכמים שעוסקין בתורה שבכתב ושבעל פה כתיב בהו שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה) שהם זו"ן [זעיר ונוקבא] דקליפה שנקראים מִכְשׁוֹל ובחבלי משיח לא תהיה להם הארה זו.

    עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַשְּׁעָרִים כּוּלָּן שְׁקוּלִין (תהלים קיט, קסה)פירוש מנהגו של עולם אין לסחורות שער קבוע כל הימים אלא מתייקרים ובזה יהיה ריוח לסוחרים ולתגרים אך בחבלי משיח יהיו השערים שקולים תמיד שלא יש סחורה שתתייקר ואיך ירויח הסוחר? ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש מנהגו של עולם האדם קונה סחורה במקום הזול ומוכרה במקום היוקר ומרויח בה אך בחבלי משיח יהיו כל השערים שקולים שאם שוה סחורה כאן חמשה דנרים בכל העולם כולו שוה כך ואיך ירויח הלוקח?

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא (יחזקאל לב, יד). הנה ודאי אין דרך להאכיל דג לחולה והכונה כאן שאין להם בשר בהמה או עוף להאכיל לחולה ובעבור חיי שעה שהוא רעב מאד ואינו יכול לסבול יבקשו לו דג להשיב נפשו וגם זה לא יעלה בידם ואף על פי שהדג מצי בחנם בנהרות. או יובן בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל בשבת פרק י"ב (שבת קד.) אָלֶף־בֵּית אַלֵּף בִּינָה, גִּימֶל־דָּלֶת גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא? פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָּלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַּלִּים וּמַאי טַעְמָא מְהַדֵּר אַפֵּיהּ דְּדָלֶת מִגִּימֶל? דְּלִתֵּן לֵיהּ בְּצִנְעָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסוֹף מִינֵיהּ עיין שם. נמצא בסדר 'גד' רמוז שיתן בצנעה וגם שירדוף אחרי הדל אבל בסדר 'דג' שמורה הדל רודף אחר גומלי חסדים אין זה מן המובחר ובחבלי משיח קודם שיבא משיח תהיה הצדקה נעדרת דאפילו בסדר 'דג' לא תמצא. או יובן בס"ד מדתו וטבעו של דג שאינו יכול לעזוב ולהפרד מן המים כן ישראל אין עוזבים התורה שנמשלה למים (עיין עבודה זרה ג:) וכמו שאמר רבי עקיבא במשל של השועל עם הדגים (ברכות סא:) ועל שם זה ישראל נמשלו לדגים שיהיה להם כטבע הדגים במים של התורה ובאותו זמן יבוקש טבע הדג לחולה ישראל שבגלות ולא ימצא כי מרוב הטרדות אין יכולים לעסוק בתורה. או יובן דג לשון דאגה שלא יהיה להם דאגה מפני שיש להם מדת הבטחון.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזַּלָּה מִיִּשְׂרָאֵל (ישעיה יח, ה)נראה לי בס"ד הכונה על מנהיגי הדור שגם המנהיג נקרא מלך ובגמרא נקראת ההנהגה בשם מלכות כמו מלך רבה, מלך רב יוסף וכיוצא בזה ויש מנהיגים זלים וריקים ומולכים באלימות או לסיבה אחרת. או יובן מַלְכוּת 'הַזַּלָּה' ז ' לָהּ שאין לה אלא רק ז' מצות.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (צפניה ג, יא)נראה לי בס"ד כיון דנשמרים מן הגאוה יזכו שיהיו נשלמים שלשה אותיות או"ה של השם והכסא דכתיב כִּי יָד עַל כֵּס יָ־הּ (שמות יז, טז) וזה בעבור הרחקתם מן 'גַּאֲוָה' שהיא אותיות ג' או"ה. ומה שאמר ' עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל ' פירש בני ידידי כבוד הרב יעקב הי"ו הכונה שהממשלה תגזור שלא ידונו דייני ישראל דיני ממונות ולא יכתבו שטרות אלא הכל יהיה בערכאות שלהם וכאשר נמצא עתה בכל הממלכות עד כאן דבריו נר"ו.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי (ישעיה ס, כא). נראה לי בס"ד דוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי, 'זך י"א' שמזככים ומבררים את י"א סימני הקטורת על ידי מצות ועמ"ש שכל הדור יתעסקו בבירור זה. או יובן 'שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי' שעושין תשובה מאהבה 'אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב' שעושין תשובה מיראה כי 'חַיָּיב' הוא אותיות 'ח"י י"ב' ששמונה־עשרה פעמים שתים־עשרה [12×18=216] עולה מספר יִרְאֶה [216] או עולה מספר גְּבוּרָה [216] שכולם ימתיקו הגבורה.

    אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה (ישעיה א, כז)נראה לי בס"ד ידוע הגאולה תהיה בב"א [במהרה בימינו אמן] באות צד"י דמנצפ"ך וכנזכר בפרקי דרבי אליעזר וזו הצד"י היא גסה שמספרה תת"ק [900] אך תהיה בזכות התורה שנקראת מַיִם ורמוזה באות צד"י הדקה שמספרה תשעים כמנין מַיִם [90] וזהו שאמרו אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, חלקנה לשנים וקרי בה ' בצ ' דקה ' שרמוזה התורה בה. גם ידוע שדיו לעולם שישתמש בחצי השם שהוא שם י־ה (עירובין יח:) ותתפשט השפעתו בשש קצוות שהם מעלה ומטה וארבע רוחות וששה פעמים י־ה עולה כמנין אות צד"י הדקה [15×6=90] שמספרה תשעים וזהו צירוף צְדָקָה 'צ' דקה' כי צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בזה עם העולם.

    אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי (ישעיה א, כה)פירש רש"י עובדי עבודה זרה. נראה לי בס"ד הטעם דתלי זה בזה כי עובדי עבודה זרה טוענים מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו ואנחנו משיבין להם אין חולקין כבוד לעבד לפני רבו כי השכינה שורה למטה בעולם הזה. וידוע דהגאים גורמין סילוק שכינה ואם כן עושין פתחון פה לעובדי עבודה זרה לומר מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו.

    אָמַר לֵיהּ שָׁבוֹר מַלְכָּא לִשְׁמוּאֵל אָמְרִיתוּ מָשִׁיחַ עַל חֲמָרָא אָתֵי אִישַׁדַּר לֵיהּ סוּסְיָא בַּרְקָא דְּאִית לִי. נראה לי בס"ד דשבור מלכא הבין מה שנאמר 'וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר' (זכריה ט, ט) אין זה כפשוטו שאין לו סוס לרכוב עליו כי אם חמור אלא הוא ידע דהכונה על אומות העולם דכתיב בהו 'בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם' (יחזקאל כג, כ) והיינו שבחיה שימשול וישלוט על אומות העולם גם כן ולא על ישראל בלבד. ולכן אמר ליה מאי רבותא יש לו בזה ולמה מתעכב ואינו בא הלא גם אני מושל על ישראל ועל אומות העולם, יבא בכבוד ואתן לו הממשלה שלי שימשול במקומי! ומה שאמר ' סוּסְיָא בַּרְקָא שֶׁלִּי ' הוא לשון מליצה וכונתו על הממשלה שלו במלכותו. והשיב לו שמואל אין כונת הכתוב לשבחו על ממשלה שיש לו על התחתונים אלא משבחו על ממשלה שיש לו על שרים העליונים וידוע דראש השרים הוא פלוני שחציו ס"מ [100] מצד הרע והם מספר מאה דכוללים כל הסטרא אחרא דנפרטים עד מאה כנודע בסוד הוה עובדא עד מאה וחד ופקע שידא (פסחים קי.) וחציו א־ל מצד הטוב, ואמר לו שמואל שהמשיח ימשול על הסטרא אחרא שנפרטת למאות ולכן חמורו בר מאה גווני ולכן אָמַר לֵיהּ ' מִי אִית לְךָ בַּר חִיוֵּר גַּוְונֵי ' רצונו לומר אם יש שליטה של כוחות אומות העולם בכל פרטיהן שהם מאה כדי שאתה מתפאר לומר יבא וישב במקומי? והנה הרמ"ה ז"ל פירש ' סוּסְיָא בַּרְקָא ' סוס רץ כברק עיין שם. ורצונו לומר כמו הברק שהוא יוצא ומתעלם תכף כן זה הסוס מהיר במרוצתו שתכף מתעלם מעין רואהו. ועוד נראה לי ' סוּסְיָא בַּרְקָא ' רצונו לומר גוון שלו אדום צח ומצהיב כברק.

    זָכוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא (זכריה ט, ט)נראה לי בס"ד הכונה שיהיו צדיקים שלמים דאז תהיה הגאולה באתערותא דלתתא דוגמת העננים שהם אתערותא דלתתא שמוצאין אידים מן הארץ ועולין למעלה ויורד מהם המטר. ' לֹא זָכוּ עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר ' פירוש אינם צדיקים שלמים וצריך לעשות הקדוש ברוך הוא עמהם חסד גדול שיעריך מעשיהם לגבי מעשים של אומות העולם ואז יהיו נראין שלמים וזהו עָנִי הוא אך רוֹכֵב עַל חֲמוֹר הם העכו"ם ד'בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם' (יחזקאל כג, כ) דמרכיבם עליהם להעריך מעשיהם לגבי מעשים של אלו ואז נראין טובים ושלמים. או יובן בס"ד ' זָכוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא אׇתִי ' דידוע שם אהו־ה [17] הרמוז בראשי תיבות 'אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ' (בראשית א, א) הוא בדעת והוא בזכר הנקרא שָּׁמַיִם והוא מספר טוֹב [17] לכן כתיב וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים (משלי כד, ד). וכתב הרמ"ז [הרב משה זכות] ז"ל שזה הוא סוד הכתוב הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד (תהלים קלג, א) ששם אהו־ה מספרו טוֹב ועשרה פעמים אהו־ה שכל דבר שבקדושה כלול מעשר הרי ק"ע כמנין נָּעִים [17×10=170] ולזה אמר 'הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים' דהיינו בכללות ופרטות עיין שם. והנה עָנָן [170] גימטריא עשרה פעמים אהו‏־ה שהוא יו"ד פעמים טּוֹב והוא השפעה שלימה שתהיה למשיח אם זוכין ישראל. ובזה יובן מה שאמרו רבותינו ז"ל (לעיל בדף צז.) אֵין בֶּן דָוִד בָּא אֶלָא בְּהֶיסַח הַדַעֲת, ששם זה היא בדעת ולכן נרמז בראשי תיבות 'אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ' כי הוא טוב שלם לנפש הנקראת שמים ולגוף הנקרא ארץ כמו שאמרו רבותינו ז"ל (לעיל בדף צא:) על פסוק (תהלים נ, ד) 'יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל' זו הנשמה 'וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ' זה הגוף. ובזה יובן ' זָכוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא אׇתִי ' ששם זה של אהו־ה בשלימותו שהוא עשרה פעמים אהו־ה עולה מספר 'עָנָן' והוא בבחינת שמים שהוא סוד זכר ולכן אמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה י:) בניסן עתידין ליגאל נִיסָן [170] גימטריא עָנָן [170] שהוא מספר ק"ע הנזכר. אבל אם ' לֹא זָכוּ עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר ' והיינו חֲמוֹר [254] עולה מספר נֶדֶר [254] דאין להם זכויות שיבא בעבורם ורק יבא מחמת הנדר שנדר הקדוש ברוך הוא לגאול אותם בקץ האמיתי.

    אָמַר לֵיהּ אֵימַת אָתֵי מָשִׁיחַ? אָמַר לֵיהּ זִיל שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּנראה לי דודאי ידע אליהו זכור לטוב תשובתו של משיח שהשיב לרבי יהושע בן לוי ולא אמרה לו אלא אמר לו 'שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּ' נתכוון לטובת רבי יהושע בן לוי כדי שיזכה לדבר עמו וגם יזכה לקבל ממנו שלום ורמז דק רמז לו באמרו ' לְדִידֵיהּ ' דהוה סגי לומר לו 'זִיל שַׁיְילֵיהּ' אך כי בשם משיח באיזה זכות יבא כי מ"ם דמשיח משמשת במקום 'מן' ונמצא אותיות משיח הם 'מן שיח' והתורה נקראת שיחתו של הקדוש ברוך הוא ונקראת שיחתן של צדיקים כמו שאמר דוד המלך ע"ה מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט, צז) וזו היא תשובתו של משיח שאמר לרבי יהושע בן לוי ' הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ ' (תהלים צה, ז) קֹלוֹ זו התורה שהיא שיחתו של הקדוש ברוך הוא ולכן אמר לו 'שַׁיְילֵיהּ לְדִידֵיהּ' כלומר תשובת שאלתך היא רמוזה בדידיה שהוא קריאת שמו שנקרא משיח שהוא 'מן שיח'.

    דִּילְמָא מִתָּבְעִינָא וְלֹא אִעַכַּבְנָאהקשה הרב תורת חיים ז"ל תימה אם מתעכב פורתא כדי קשירת נגע אחד שהוא כהרף עין, מאי הוי? עיין שם. ונראה לי בס"ד דעושה כן להראות הבטחון שיש לו בהקדוש ברוך הוא בענין הגאולה שלא יאמרו שבאורך הזמן של הגלות נתייאש ח"ו בלבבו וחלשה תקותו לכך הוא עושה כן להראות כח וחוזק בטחונו ותקותו שהדבר ברור אצלו ועושה הכנות בעבור רגע קטן שלא יתעכב.

    אָמַר לֵיהּ שָׁלוֹם עָלֶיךָ בַּר לִיוַאיקשה אמאי לא הזכירו בשמו והלא סימן האוהב להזכיר את אוהבו בשמו וכמו שנאמר על שאול המלך ע"ה שלא מזכיר את דוד המלך ע"ה בשמו אלא קוראו 'בן ישי' מפני שהיה שונא אותו. ונראה לי בס"ד כי הוא רצה להזכיר שם אביו כדי לבשרו שהוא בן עולם הבא וכמו שאמר אליהו זכור לטוב אחר כך לרבי יהושע בן לוי וכיון דרצה להזכיר שם אביו בעבור זאת אם היה זוכר אותו בשמו לומר לו שלום עליך יהושע בר ליואי היה צריך לדבר עמו חמשה תיבות ורבי יהושע בן לוי כשנתן לו שלום אמר לו ארבעה תיבות 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי' ואיך ישיב לו חמשה תיבות די לו שגם הוא ידבר עמו ארבעה תיבות כי מי יזכה שידבר עמו המשיח! אך עדיין יש להקשות למה דבר עמו שתי תיבות האחרונות בלשון תרגום שאמר לו בַּר לִיוַאי ולא אמר לו 'בֶּן לֵוִי' ושני תיבות ראשונות בלשון הקודש שלא אמר לו 'שלמא עלך'? ונראה לי בס"ד כי שתים הראשונות דבר עמו בלשון הקודש כדי להמשיך לו שפע שלום בלשון המובחר שהוא לשון הקודש שיבינו המלאכים ויענו אָמֵן! ומה שאמר לו שתי תיבות אחרונות בלשון תרגום שקראו בַּר לִיוַאי נתכוון להוסיף לו אות אל"ף בשם אביו להמשיך לו שפע מן 'אלף חכמה אלף בינה' ובתיבת בַּר נתכוון להשפיע לו מן 'עָב קַל' [202] שעולים מספר רַב [202] בסוד הִנֵּה הֳ' רֹכֵב עַל עָב קַל (ישעיה יט, א) גם הוא מנין 'מִיכָאֵל מִיכָאֵל' [202] סוד חסד כפול.

    אָמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר לְךָ "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ"צריך להבין מה רמז בדברים אלו? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת בשלח דף נח) בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל מֹשֶׁה בְּגוֹ עֲנָנָא כְּדִכְתִיב וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן (שמות כד, יח) אִיעְרַע בֵּיהּ חַד מַלְאָכָא רַבְרְבָא וְתָאנָא קְמוּאֵ־ל שְׁמֵיהּ וְהוּא מְמָנָא עַל תְּרֵיסָר אַלְפִין מְמָנָן שְׁלִיחָן בָּעָא לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ בְּמֹשֶׁה, פָּתַח מֹשֶׁה פּוּמֵיהּ בִּתְרֵיסַר אַתְוָון גְּלִיפָן דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאוֹלִיף לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּסְּנֶה וְאִתְרְחַק מִנֵּיהּ תְּרֵיסַר אַלְפִין פַּרְסִין עיין שם. וכתב בספר מקדש מלך רוח דאב ואם דעשיה נקרא קמואמר לו עיין שם. וכן מפורש בעץ חיים שער סדר אבי"ע [אצילות, בריאה, יצירה, עשיה] עיין שם. ונראה כיון דמלאך זה הוא רוח דאב ואם דעשיה שהם חו"ב [חכמה ובינה] שהם סוד מחשבה וכונה דמוחא חכמה ובינה ליבא לכך יתעורר על ידי שלימות ישראל במחשבה וכונה של המצות שהם בעשיה מלאך זה. וכאן רמז המשיח זכור לטוב את מלאך קמוא־ל הנזכר באומרו 'אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ' תחבר אותיות 'אִם' באותיות 'קוֹל' יהיה מזה צירוף קמוא־ל ולשון תשמעו הוא אסיפה וחיבור כמו וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם (שמואל א' טו, ד).

    וְהֵיכָא יָתֵיב אַפִּיתְחָא רוֹמִיהכונה על פתח גן עדן, קרי לגן עדן רוֹמִי בלשון מליצה כי הוא מרומם על הארץ הלזו. ומה שאמר ' יָתֵיב בֵּינֵי עֲנִיֵּי סוֹבְלֵי חֳלָאִים ' הם צדיקים שהם מבחינת המלכות דלית ליה מגרמא כלום לכן קראם עֲנִיֵּי והם סובלים יסורין בהתלבשות נפשם בגוף דאין הנפש מרגשת ביסורין אלא אם כן תתלבש בגוף ועליהם אומרים התלמידי חכמים 'אוֹי לָנוּ עַל צַעַר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן' ואחר כך אומרים 'אוֹי לָנוּ עַל צַעֲרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ' (סדר ליל תשעה באב ג׳) והכונה דהמשיח ודאי הוא יושב בגן עדן בזיוו והדרו ויקרו ורק נותן נצוץ מנפשו שתלבש בגוף ויסבול יסורים בפתח גן עדן עם אותם צדיקים ובשבת ויום טוב יתפשט אותו החלק שלו מאותו הגוף ויתחבר עם המשיח ועל זה החלק שנותן ממנו לסבול יסורין קאמר כאן 'הֵיכָא יָתֵיב אַפִּיתְחָא דְּרוֹמִי' ובזה תבין שלא יהיו סותרין דברי רבותינו ז"ל זה לזה. והנה אף על פי שאותם צדיקים סובלים צער ויסורים לכפרת ישראל מכל מקום הם שרו ואסרי החולאים בחד זמנא כלומר יש להם עת קבוע וזמן ידוע שבו סובלים היסורין כל אחד כראוי לו לפי בחינתו ואחר כך מתפשטים מאותו הגוף שסובלים בו היסורין ובאין למקום תענוג שלהם בגן עדן, אך המשיח בלבד אינו מוצא אותו החלק מנוחה והוא שרי חד חולי ומכה שמתרפא ממנה ותכף אסיר חד שבא לו מכה אחרת וקושר אותה. וכל דברים אלו לשון מליצה הן והכונה לומר שסובל חולאים רבים ואינו מוצא מרגוע לנפשו מהם ואמר תלמודא מה שקבל על עצמו יסורין כל כך בזמן הזה היינו משום דאמר המשיח 'דִּילְמָא מִבָּעֵינָא לֹא דְּלָא אִיעַכַּבְנָא' כלומר דילמא יגיע קץ האמיתי ומבעינא לגאל את ישראל ויהיה אותו זמן קטרוג עליהם מצד המעשים שלהם לעכב אותי מלגאלם, על כן אני סובל כל כך כדי שיהיו רבוי היסורין כאלה כדאין לדחות הקטרוג ואבא במהרה לגאל אותם. ומה שאמר ' אָזִיל לְגַבֵּיהּ אָמַר לֵיהּ : שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי ' נראה דהוא הלך לבדו אצלו למקום הידוע שיושב בו ודבר עמו והליכתו היתה על ידי כונות ויחודים ושם מפורש וכשחזר אצל אליהו זכור לטוב לא חזר בו ביום אלא ביום שאחריו דהא אמר לו שאמר לי 'הַיּוֹם' ולא אתא. ומה שאמר ' שַׁקּוּרֵי קָא שִׁקֵּר בִּי ' רצונו לומר משחק בי דודאי אמר לו דברים שהם אמת אך אני לא הבנתי אותם וחושב שהוא משחק בי! ואמר לו לא שחק בך אלא קושטא קאמר לך 'הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ'.

    לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה וְיִפּוֹל וְיִבָּנֶה, וְלֹא יַסְפִּיקוּ לִבְנוֹתוֹ. הנה כיון דאמר 'הַשַּׁעַר הַזֶּה' משמע שהיה לפניו אם כן היה עומד עמהם ברומי ואיך הראה להם האות בְּמְעָרַת פַּמְיָיס שהיה בארץ ישראל וכמו שכתב הרי"ף ז"ל. ונראה דלעולם היו עומדים בארץ ישראל אצל מְעָרַת פַּמְיָיס אך קודם ששאלו ממנו שאלה זו היו מדברים עמו בשער הידוע שברומי ובהיותם עסוקים בדברים של השער ההוא שברומי שאלו אותו שאלה זו והשיב להם לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה שהיינו מדברים בו. ונראה לי בס"ד טעם לסימן זה שיפול ב' פעמים ויבנה ב' פעמים ובנפילה השלישית לא יספיקו לבנותו ויבא משיח על פי מה שאמרו במדרש תנחומא (תנחומא קדושים פרק טו) בבכייתו של עשו שבכה בעבור הברכות שנטלם יעקב אבינו ע"ה ממנו בחכמה שירדו ממנו שתי דמעות והשלישית נקשרה בין ריסי עיניו ולא ירדה ובעבור שתי דמעות שירדו נחרב בית המקדש ב' פעמים וכיון דהשלישית נקשרה בין עיניו ולא ירדה לא יחרב בית שלישי עיין שם. ולכן הסימן יהיה כך שיפול השער ב' פעמים ויבנה ב' פעמים כנגד שתי חרבנות שהיו בעבור שתי דמעות עשו שירדו מעיניו אך כיון דהשלישית לא ירדה לכך כשיפול בשלישית לא יבנה שער רומי ויבא משיח לאבד את אדום בעלי השער. ומה שנתן להם האות שנהפכו המים לדם, כי ישראל נקראו אדם ובגלות נפרד אות א' ונשאר דָּם [44] כמנין גּוֹלָה [44] ולכן נבנה שער אדום ב' פעמים כנגד שני אותיות דם ד'אָדָם' שנשארו לבדם ובגאולה יתחבר אות א' עם דם ויהיה אָדָם [45] כמנין גְּאוּלָּה [45] לכן בשלישית שהיא כנגד אות א' ד'אדם' לא יבנה שער אדום אלא יבואו שני משיחין שהם כנגד אות יו"ד עליונה דאות אלף ואות יו"ד תחתונה ואדם נתקן ונשלם על ידי הענוה הנקראת אָדָם וזהו שנאמר (תהלים קיח, ו) הֳ ' לִי לֹא אִירָא, מַה הענוה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם, יַּעֲשֶׂה 'יתקן' כמו בֶּן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה 'יתקן' (בראשית יח, ח) לִי שם אָדָם שהוא מספר מ"ה.

    אָמְרוּ לוֹרַבֵּינוּ, תֵּן לָנוּ אוֹת. קשא איך יכזבו ח"ו ברבם? וכי דרך ארץ הוא זה! ועוד למה קבל לעשות להם אות? ונראה לי בס"ד דידוע הפרש בין שאלה לבקשה הוא זה דרך משל הבן רוצה לקנות חפץ אחד ושאל מאת אביו דינר כדי לקנות בו החפץ הנה שאלת הדינר נקרא שאלה שאם נתן לו הדינר עשה שאלתו אך נתינת החפץ נקראת בקשה שאם נתן לו החפץ הרי זה עשה בקשתו כי הבקשה אמורה על התכלית והוא אף על פי ששאל מאביו דינר, התכלית הוא כדי לקנות בו החפץ. והנה כאן כששאלו התלמידים ' אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא ' תכלית כונתם לידע באיזה יום בא שזה הוא הבקשה שלהם ואם היה משיב להם 'ביום פלוני יבא' הרי זה עשה בקשתם אך כשהשיב ' לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה ' לא עשה בתשובה זו בקשתם דמזה לא ידעו באיזה יום יהיה הדבר הזה ורק ידעו שביאתו תלויה בשער אחד שיפול ב' פעמים ולא יספיקו לבנותו עד שיבא המשיח. ולכן תחילה קודם שהשיב להם גלה דעתו ואמר ' מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא שֶׁתְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת ' תְּבַקְּשׁוּ דייקא רצונו לומר שתרצו ממני לעשות בקשתכם שהיא התכלית שתדעו באיזה יום יבא. ואמרו ' אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אוֹת ' מְבַקְּשִׁים דייקא רצונו לומר לא נבקש בקשה שהיא התכלית, ואז אמר להם לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה וכו'. והם אמרו לו ' תֵּן לָנוּ אוֹת ' על הדבר הזה שביאתו תלויה במפלה ובנין של השער הזה ולא רצו ממנו שיאמר להם יום שיבא בו שכבר אמרו שלא יבקשו דרך בקשה שהיא בידיעת היום. ואמר ' כְּבָר אֲמַרְתֶּם שֶׁלֹּא תְּבַקְּשׁוּ ' וירא אני פן אם אתן לכם אות על הסימן תבקשו ממני אות של יום בואו, דמאי אהני לכו אם אתן לכם אות על קיום הסימן של השער? אמרו לו אף על פי כן שאין לנו הנאה בזה האות מאחר דתכלית כונתו שהוא לידע יום בואו סתומה היא עם כל זה ' תֵּן לָנוּ אוֹת ' על קיום הסימן ונתן להם אות שביאתו תלויה בשער על ידי נס שראו כי נהפכו מים של מערה לדם. ומה שעשה להם האות בדם היינו כי ישראל נקראו אָדָם [45] שהוא מספר מָה [45] כמנין גְּאוּלָּה [45] ואם אין עושין רצונו של מקום מפרידים אות א' דאדם ונשאר דָּם [44] שהוא מספר גּוֹלָה [44] ולכן עשה להם הסימן של הגאולה בדם לומר ישתלם א' על מספר דם ותהיה הגאולה ולכן על ידי הענוה שנקראת מה תהיה הגאולה. ובזה פרשתי בס"ד הֳ' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם (תהלים קיח, ו) פירוש מַה היא הענוה תעשה ותתקן לי שם אָדָם שיושלם באות א' דאז יהיה מספרו מַה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 98a

    Sanhedrin 98a. The full printed text of this folio side — 21 numbered segments, about 731 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כי למועד מועדים אלמא יש קץ בדבר:

    וככלות נפץ יד עם קדש כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד:

    תכלינה אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד:

    מגולה מזה כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:

    ר' אליעזר אומר מזה הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס:

    שכר בהמה עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה:

    וליוצא ולבא אין שלום אז יבא משיח:

    [שלום רב] והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום:

    39 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 98a · Sefaria · unknown

    Ben Yehoyada

    מַאי "לַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר"? רַב אָמַר אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם שָׁלוֹם (זכריה ח, י). נראה כי תורה שבכתב מכונית בשם קוֹל כי היא סוד התפארת שהוא בחינת קול ותרגום קול ' קָלָא ' [131] לכן מכנעת פלוני שמספר שמו קל"א [סמאל=131] שהוא זכר דקליפה. ותורה שבעל פה מכונית בשם ' רָמָה ' שהיא בחינת המלכות שנקראת רמה הנזכר במקום אחר, רמז לדבר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה (שמות יד, ח) פירוש יוצאים מן הגלות בזכות תורה שבעל פה שהוא סוד רמה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם (הושע ח, י) יִתְנוּ לשון 'מתניתין'. וכיון דתורה שבעל פה שהוא סוד הנוקבא מכונית בשם ' רָמָה ' מכנעת הנקבה דקליפה שהיא פלונית הנקראת ' מָרָה ' בסוד וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה (משלי ה, ד) כנזכר בספר מאורי אור ז"ל דהאותיות שוים הם. והנה צירוף ' קָלָא ' ו' רָמָה ' עולה מספר שָׁלוֹם [131+245=376] ולכן תלמידי חכמים שעוסקין בתורה שבכתב ושבעל פה כתיב בהו שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל (תהלים קיט, קסה) שהם זו"ן [זעיר ונוקבא] דקליפה שנקראים מִכְשׁוֹל ובחבלי משיח לא תהיה להם הארה זו.

    עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַשְּׁעָרִים כּוּלָּן שְׁקוּלִין (תהלים קיט, קסה) פירוש מנהגו של עולם אין לסחורות שער קבוע כל הימים אלא מתייקרים ובזה יהיה ריוח לסוחרים ולתגרים אך בחבלי משיח יהיו השערים שקולים תמיד שלא יש סחורה שתתייקר ואיך ירויח הסוחר? ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש מנהגו של עולם האדם קונה סחורה במקום הזול ומוכרה במקום היוקר ומרויח בה אך בחבלי משיח יהיו כל השערים שקולים שאם שוה סחורה כאן חמשה דנרים בכל העולם כולו שוה כך ואיך ירויח הלוקח?

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא (יחזקאל לב, יד). הנה ודאי אין דרך להאכיל דג לחולה והכונה כאן שאין להם בשר בהמה או עוף להאכיל לחולה ובעבור חיי שעה שהוא רעב מאד ואינו יכול לסבול יבקשו לו דג להשיב נפשו וגם זה לא יעלה בידם ואף על פי שהדג מצי בחנם בנהרות. או יובן בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל בשבת פרק י"ב (שבת קד.) אָלֶף־בֵּית אַלֵּף בִּינָה, גִּימֶל־דָּלֶת גְּמוֹל דַּלִּים. מַאי טַעְמָא? פָּשׁוּט כַּרְעֵיהּ דְּגִימֶל לְגַבֵּי דָּלֶת? שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל גּוֹמֵל חֲסָדִים לָרוּץ אַחֲרֵי דַּלִּים וּמַאי טַעְמָא מְהַדֵּר אַפֵּיהּ דְּדָלֶת מִגִּימֶל? דְּלִתֵּן לֵיהּ בְּצִנְעָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְסוֹף מִינֵיהּ עיין שם. נמצא בסדר 'גד' רמוז שיתן בצנעה וגם שירדוף אחרי הדל אבל בסדר 'דג' שמורה הדל רודף אחר גומלי חסדים אין זה מן המובחר ובחבלי משיח קודם שיבא משיח תהיה הצדקה נעדרת דאפילו בסדר 'דג' לא תמצא. או יובן בס"ד מדתו וטבעו של דג שאינו יכול לעזוב ולהפרד מן המים כן ישראל אין עוזבים התורה שנמשלה למים (עיין עבודה זרה ג:) וכמו שאמר רבי עקיבא במשל של השועל עם הדגים (ברכות סא:) ועל שם זה ישראל נמשלו לדגים שיהיה להם כטבע הדגים במים של התורה ובאותו זמן יבוקש טבע הדג לחולה ישראל שבגלות ולא ימצא כי מרוב הטרדות אין יכולים לעסוק בתורה. או יובן דג לשון דאגה שלא יהיה להם דאגה מפני שיש להם מדת הבטחון.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה מַלְכוּת הַזַּלָּה מִיִּשְׂרָאֵל (ישעיה יח, ה) נראה לי בס"ד הכונה על מנהיגי הדור שגם המנהיג נקרא מלך ובגמרא נקראת ההנהגה בשם מלכות כמו מלך רבה, מלך רב יוסף וכיוצא בזה ויש מנהיגים זלים וריקים ומולכים באלימות או לסיבה אחרת. או יובן מַלְכוּת 'הַזַּלָּה' ז ' לָהּ שאין לה אלא רק ז' מצות.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ גַּסֵּי הָרוּחַ מִיִּשְׂרָאֵל (צפניה ג, יא) נראה לי בס"ד כיון דנשמרים מן הגאוה יזכו שיהיו נשלמים שלשה אותיות או"ה של השם והכסא דכתיב כִּי יָד עַל כֵּס יָ־הּ (שמות יז, טז) וזה בעבור הרחקתם מן 'גַּאֲוָה' שהיא אותיות ג' או"ה. ומה שאמר ' עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מִיִּשְׂרָאֵל ' פירש בני ידידי כבוד הרב יעקב הי"ו הכונה שהממשלה תגזור שלא ידונו דייני ישראל דיני ממונות ולא יכתבו שטרות אלא הכל יהיה בערכאות שלהם וכאשר נמצא עתה בכל הממלכות עד כאן דבריו נר"ו.

    אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב בְּדוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי (ישעיה ס, כא). נראה לי בס"ד דוֹר שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי, 'זך י"א' שמזככים ומבררים את י"א סימני הקטורת על ידי מצות ועמ"ש שכל הדור יתעסקו בבירור זה. או יובן 'שֶׁכּוּלּוֹ זַכַּאי' שעושין תשובה מאהבה 'אוֹ כּוּלּוֹ חַיָּיב' שעושין תשובה מיראה כי 'חַיָּיב' הוא אותיות 'ח"י י"ב' ששמונה־עשרה פעמים שתים־עשרה [12×18=216] עולה מספר יִרְאֶה [216] או עולה מספר גְּבוּרָה [216] שכולם ימתיקו הגבורה.

    אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה (ישעיה א, כז) נראה לי בס"ד ידוע הגאולה תהיה בב"א [במהרה בימינו אמן] באות צד"י דמנצפ"ך וכנזכר בפרקי דרבי אליעזר וזו הצד"י היא גסה שמספרה תת"ק [900] אך תהיה בזכות התורה שנקראת מַיִם ורמוזה באות צד"י הדקה שמספרה תשעים כמנין מַיִם [90] וזהו שאמרו אֵין יְרוּשָׁלַיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, חלקנה לשנים וקרי בה ' בצ ' דקה ' שרמוזה התורה בה. גם ידוע שדיו לעולם שישתמש בחצי השם שהוא שם י־ה (עירובין יח:) ותתפשט השפעתו בשש קצוות שהם מעלה ומטה וארבע רוחות וששה פעמים י־ה עולה כמנין אות צד"י הדקה [15×6=90] שמספרה תשעים וזהו צירוף צְדָקָה 'צ' דקה' כי צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בזה עם העולם.

    אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי (ישעיה א, כה) פירש רש"י עובדי עבודה זרה. נראה לי בס"ד הטעם דתלי זה בזה כי עובדי עבודה זרה טוענים מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו ואנחנו משיבין להם אין חולקין כבוד לעבד לפני רבו כי השכינה שורה למטה בעולם הזה. וידוע דהגאים גורמין סילוק שכינה ואם כן עושין פתחון פה לעובדי עבודה זרה לומר מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו.

    9 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 98a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 98, Amud Aleph, about 731 words in 21 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 21 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו״?…”

    2. Segment 260 words

      Opens “אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    3. Segment 349 words

      Opens “ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה…”

      Named: רבי אבא, אבא.

    4. Segment 435 words

      Opens “מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר…”

      Named: רב אמר, רב לאהבי, שמואל.

    5. Segment 534 words

      Opens “אמר רבי חנינא אין בן דוד בא…”

      Named: רבי חנינא.

    6. Segment 632 words

      Opens “אמר רבי חמא בר חנינא אין בן…”

      Named: רבי חמא בר חנינא.

    7. Segment 736 words

      Opens “אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן…”

      Named: רבי חנינא.

    8. Segment 830 words

      Opens “אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש…”

      Named: רבי שמלאי, רבי אלעזר.

    9. Segment 958 words

      Opens “אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה…”

      Named: רב פפא, עולא.

    10. Segment 1051 words

      Opens “אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט…”

      Named: רבי יוחנן, שמואל.

    11. Segment 1148 words

      Opens “ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא…”

      Named: רבי יוחנן.

    12. Segment 1220 words

      Opens “אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי…”

      Named: רבי אלכסנדרי, רבי יהושע.

    13. Segment 1337 words

      Opens “אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי…”

      Named: רבי אלכסנדרי, רבי יהושע.

    14. Segment 1424 words

      Opens “אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח…”

      Named: שמואל.

    15. Segment 1535 words

      Opens “ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי…”

      Named: רבי שמעון, רבי יהושע.

    16. Segment 1636 words

      Opens “אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה…”

    17. Segment 1760 words

      Opens “אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי…”

      Named: רבי ומורי.

    18. Segment 1825 words

      Opens “שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא…”

      Named: רבי יוסי.

    19. Segment 1932 words

      Opens “א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה…”

    20. Segment 2017 words

      Opens “אמרו לו ואף על פי כן אמר…”

    21. Segment 217 words

      Opens “בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני,…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sanhedrin 98a · Segment 10 — “אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה…

    • Ze'iri · Amoraim · First Generation Amoraim

      Ze'iri was a first-generation Amora and a prominent disciple of Rabbi Hiyya the Great, known for his erudition and piety.

      Source: Sanhedrin 98a · Segment 7 — “אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 98a · Segment 10 — “…חכה לו שנאמר (שמואל ב כב, כח) ואת עם…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Sanhedrin 98a · Segment 9 — “אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר (ישעיהו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 98a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026