Talmud Builders

    Sanhedrin 53b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 53b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The mishna explains: A prohibition resulting from a mitzva is referring to secondary forbidden relatives, e.g., one’s son’s daughter-in-law, who are forbidden by rabbinic law. The Sages instituted this prohibition in order to distance people from incest. The Gemara explains: And why do the Sages call it a prohibition resulting from a mitzva? Because it is a mitzva to listen to the words of the Sages.

    2The mishna continues: A prohibition stemming from sanctity is referring to the marriage of a widow to a High Priest, or to the marriage of a divorcée or of a woman who has performed ḥalitza [ ḥalutza ], to an ordinary priest. The Gemara explains: And why do the Sages call it a prohibition stemming from sanctity? As it is written with regard to the priests: “They shall be sanctified to their God” (Leviticus 21:6).

    3And it is taught in a baraita with regard to this mishna: Rabbi Yehuda switches the terms; he refers to the marriage of a divorcée or of a ḥalutza to a priest as a prohibition resulting from a mitzva, and to the marriage of secondary relatives as a prohibition stemming from sanctity.

    4The Gemara infers: He switches the terms but does not dispute the halakha ; but even Rabbi Yehuda agrees that if a priest marries a ḥalutza and then dies, she requires ḥalitza . And if it enters your mind that Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, this poses a difficulty; after all, those liable for violating prohibitions, according to the opinion of Rabbi Akiva, are considered like those liable to receive karet , and those liable to receive karet are not capable of performing ḥalitza and levirate marriage, as the mitzva of levirate marriage does not apply to such relationships.

    5The Gemara resolves the difficulty: Rabbi Yehuda does hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, and as for his comment with regard to the definitions of a prohibition resulting from a mitzva and a prohibition stemming from sanctity, he merely stated his opinion in accordance with the statement of the first tanna ; but he himself does not hold accordingly.

    6§ When Rav Yitzḥak came from Eretz Yisrael to Babylonia, he taught a baraita as we learned in the mishna: Rabbi Yehuda says: One who engages in intercourse with his mother who is also his father’s wife is liable to bring only one sin-offering, due to the fact that she is his mother, whether or not her marriage to his father was legitimate.

    7The Gemara asks: And what is the reason for this? Abaye says: It is because the verse states: “The nakedness of your father and the nakedness of your mother you shall not uncover: She is your mother; you shall not uncover her nakedness” (Leviticus 18:7). Rabbi Yehuda derives from this verse that you shall render him liable due to the fact that she is his mother, but you shall not render him liable to bring another sin-offering due to the fact that she is his father’s wife.

    8The Gemara asks: If that is so, it should be derived from the verse: “The nakedness of your father’s wife you shall not uncover; it is your father’s nakedness” (Leviticus 18:8), that you shall render him liable due to the fact that she is his father’s wife, but you shall not render him liable due to the fact that she is his mother.

    9But if so, with regard to one’s mother who is his father’s wife, it is found that the verse stands, i.e., is written, here, with regard to intercourse with one’s mother, and excludes liability due to the fact that she is his father’s wife, and stands there, with regard to intercourse with one’s father’s wife, and excludes liability due to the fact that she is his mother. The result now is that for his mother who is not his father’s wife he is rendered liable, and for his father’s wife who is not his mother he is rendered liable, but for his mother who is his father’s wife he is not rendered liable at all, which seems absurd.

    10And furthermore, according to the Rabbis too, who disagree with Rabbi Yehuda and hold that one who engages in intercourse with his mother who is married to his father is liable to bring two sin-offerings, isn’t the verse: “She is your mother,” written; i.e., how do they explain this verse? Rather, that phrase is necessary for the halakha derived from it by Rav Sheisha, son of Rav Idi, as the Gemara will soon explain (54a). Therefore, according to Rabbi Yehuda as well, that phrase is necessary for the halakha derived by Rav Sheisha, son of Rav Idi, and Rabbi Yehuda’s opinion in the mishna cannot be derived from it.

    11Rather, Rav Aḥa, son of Rav Ika, says that there is a different source for Rabbi Yehuda’s opinion: The verse states: “You shall not uncover her nakedness [ ervatah ],” in the singular form, from which it is derived that you shall render him liable for one forbidden sexual relationship [ erva ], but you shall not render him liable for two types of forbidden sexual relationships.

    12The Gemara asks: If that is so, then from the verse: “You shall not uncover the nakedness of your daughter-in-law; she is your son’s wife, you shall not uncover her nakedness” (Leviticus 18:15), should it also be derived that you shall render him liable for one forbidden sexual relationship, but you shall not render him liable for two types of forbidden sexual relationships?

    13But didn’t we learn in the mishna: One who engages in intercourse with his daughter-in-law is liable to bring two sin-offerings for his intercourse with her: One due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s daughter-in-law, and one due to the prohibition against engaging in intercourse with a married woman; the former liability applies both during his son’s lifetime and after his son’s death. And Rabbi Yehuda does not dispute this halakha .

    14Rather, it must be explained that since the daughter-in-law has one body, although engaging in intercourse with her involves two prohibitions, the term “her nakedness [ ervatah ],” in the singular, is written. Here too, with regard to one’s father’s wife, since she has one body, although there are two prohibitions, the term “her nakedness [ ervatah ]” is written.

    15Rather, Rava says that there is an alternative source for Rabbi Yehuda’s opinion: Rabbi Yehuda holds that concerning the meaning of the phrase “the nakedness of your father,” this is referring to your father’s wife. And he derives this interpretation by means of a verbal analogy from the verse: “And the man who lies with his father’s wife, he has uncovered his father’s nakedness” (Leviticus 20:11).

    16And the Torah indicates that she is forbidden whether she is his father’s wife who is his mother or whether she is his father’s wife who is not his mother. From where is it derived that one who engages in intercourse with his mother who is not his father’s wife is liable? The verse states subsequently: “The nakedness of your mother you shall not uncover.” And from the ensuing phrase: “She is your mother,” it is derived that in a case where his mother is also his father’s wife, you shall render him liable due to the fact that she is his mother, but you shall not render him liable due to the fact that she is his father’s wife.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    איסור מצוה שניות מדברי סופריםתנא גופיה קתני לה במשנה הכי:

    ואמאי קרי לה וכו'פירוש אמוראים נינהו:

    ר' יהודה מחליףשהיה שונה ומפרש איסור מצוה אלמנה לכהן גדול דכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ד) בסוף ספר ויקרא כשהשלים כל מצות כהונה אלה המצות איסור קדושה שניות מדברי סופרים כגון אם אמו ואם אביו ואמאי קרי ליה איסור קדושה שא"ל חכמים קדש עצמך במותר לך להתרחק אף מזו המותר כדי שלא תכשל באיסורא אבל חליצה בעיא:

    חייבי לאויןדקתני אלמנה:

    כחייבי כריתותמשוי להו דלא תפסי בהו קדושי:

    וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהווכן חייבי לאוין לרבי עקיבא מה חייבי כריתות אינן בתורת קדושין ואין בהן חליצה ויבום אף אלו הואיל ואינן בתורת קדושין אין בהן חליצה ויבום:

    לדבריו דתנא קמאדמחייב אלמנה בחליצה קאמר רבי יהודה לדבריך דמחייבת ליה בחליצה אין לך לקרותה איסור קדושה אלא איסור מצוה:

    תני כדתנןאייתי מתניתא בידיה דתני בה דר' יהודה אומר אף בראויה לאביו קאמר דאינו חייב אלא משום אם בלבד וכדתנן במתני':

    אמך היאערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא למה לי אמך היא אלא לומר לך שאם יש בה שני שמות אם ואשת אב אינך חייב אלא משום אמו:

    אלא מעתהדדרשת אמך היא למעוטי:

    ערות אביך היאדכתיב גבי אשת אב תדרשיה נמי למעוטי שם אם מינה ונימא דה"ק הך ערות אשת אב דרישא דקרא אם יש עוד עליה שם אחר כגון שהיא אמך לא תתחייב אלא משום אשת אב:

    אלא אמו שהיא אשת אביובתמיה כלומר לדבריך קאי הכא ומעיט לה מאיסור אם קאי הכא ומעיט לה מאיסור אשת אב אם כן על כרחיך לגמרי מיעטה דקראי אהדדי לא נימא דסתרי ותמיהה לי אמאי לא אקשי ליה לרבי יהודה גופיה דהא משום אם מודה ליה דחייב ואי איכא למדרשיה להאי היא למיעוטא הכי דרשינן ובכי האי גוונא מתרצי דה"ק אי אמך לבד היא לא תגלה ערותה אבל אם יש שם אחר עליה אינך מוזהר עליה והיא דערות אביך הכי נמי מדריש ערות אשת אביך לא תגלה אם ערות אביך לבד היא אבל אם יש שם אחר עליה אינך מוזהר עליה והשתא י"ל אמו שאינה אשת אביו ואשת אביו שאינה אמו חייב אשת אביו שהיא אמו לא ליחייב. ולי נראה דהשתא אמו שאינה אשת אביו וכו' לישנא יתירא הוא וה"ג קאי הכא וממעט לה קאי הכא וממעט לה ותו לא מידי והכי קא קשיא ליה אם כן קשו קראי אהדדי הא מיחייב ליה באמו וממעט ליה מאשת אב והאי ממעט ליה מאמו ומחייב באשת אב:

    ותואי איכא למדרשיה להאי היא למיעוטא כי האי גוונא רבנן מאי עבדי ליה אלא על כרחיך לא משמע מהיא מיעוטא למימר דאיסור זה לבדו עליה ולא אחר וכי משמע היא מיעוטא הכי משמע אמך היא ואין אחרת אמך והאי היא דלא מצית למדרשה הכי על כרחך לאו למיעוטא אתא אלא לדרשה אחרינא אתא לכדרב שישא בריה דרב אידי בשלהי שמעתין לעונש דאמו שאינה אשת אביו דלא כתיב בם דמיהם בם דבאשת אביו כתיב דמיהם בם ומשמע בין אשת אביו שאינה אמו בין שהיא אמו אבל אמו שאינה אשת אביו אזהרה כתיב בה (ויקרא י״ח:ז׳) ערות אמך לא תגלה ומשמע אע"פ שאינה אשת אביו אבל עונש לא כתיב בה ויליף לה מאמך היא בהוייתה תהא כל צדדיה שוין דכי היכי דאמך שהיא אשת אביך ענש בה כך אמך שאינה אשת אביך ענש בה והכי נמי לרבי יהודה להכי מבעי ליה וכן היא דערות אביך לדרשה אחרינא לחייב עליה אפילו לאחר מיתת אביו כלומר בהוייתה תהא לעולם כדלקמן בשמעתין ולאו למעוטי מאיסורא אתי:

    מן אלא מעתה עד לכדרב שישא בריה דרב אידי חדא אתקפתא היא:

    אמר קראערות אמך היא לא תגלה ערותה:

    אלא אמר רבאלעולם מקרא קמא דהיא בערות אמך מיעוטא משמע כדהוה דרשינן מעיקרא ומיהו היא דערות אביך דקשיא לך דממעט ליה נמי מאיסור אם לאו פירכא היא דהא רישא דקרא דערות אביך שם אשת אב הוא דאדכר ולא משום איסור אם ומייתי לה בג"ש כדלקמן נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר ומשמע לן איסורא בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שאינה אמו דחייב עליה משום איסור אשת אב הלכך כי הדר כתיב בסיפא דאידך קרא ערות אביך היא לאו למדרש מיניה משום אב ולא משום אם דהא רישא דקרא ערות אביך נמי משום אשת אב הוא דחייביה בין אינה אמו בין היא אמו הלכך לרבי יהודה ערות אביך היא למעוטי משום אשת איש מוקים לה לקמן דלא תימא שם אשת איש לא נפיק מכלל אשת אב דרישא דקרא דהא אביו נמי עמיתו הוא וקרי נמי ביה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך וגו' (שם) וערות אשת אביך היא דרישא מוקי לאזהרת אשת אב לאחר מיתה אבל היא דגבי אמך לרבי יהודה למעוטי מאיסור אשת אב אתא דהא נ"ל מרישא דקרא דלחייב עליה משום אשת אב כשהיא אמו ואשת אביו דקסבר רבי יהודה ערות אביך דרישא דקרא זו אשת אביך ולא אביך במשכב זכור ממש דיליף לה בגזירה שוה כדלקמן ומשמע אף כשהיא אמו חייב עליה באיסור אשת אב וערות אמך להביא אמו אנוסה והדר כתיב אמך היא לאפוקי ממשמעותיה דרישא ולמימרא דמשום אמו אתה מחייבו וכו' ולדרב שישא בריה דרב אידי לא מיבעי ליה לרבי יהודה דכיון דאית ליה האי גזירה שוה דלקמן מיניה נפקא ליה נמי עונש לאמו שאינה אשת אביו דלרבנן דלית להו גזירה שוה נפקא להו מהאי קרא דאמך היא הא דרב שישא בריה דרב אידי ולמעוטי באיסור אשת אב לא משתמע להו לרבנן משום דקא סברי האי ערות אביך דרישא דקרא במשכב זכור ממש קאמר כדלקמן ולאו באיסור אשת אב איירי מידי הלכך לא אתא סיפא למעוטי מידי דלא דמי ליה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 53 עמוד ב

    1איסור מצוה שניות מדברי סופרים. ואמאי קרו להו איסור מצוה? שמצוה לשמוע דברי חכמים.

    2איסור קדושה אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ואמאי קרו להו איסור קדושה? דכתיב: ״(ויקרא כא״, ו) קדושים יהיו לאלהיהם.

    3ותניא עלה: רבי יהודה מחליף.

    4חלופי הוא דמחליף, הא חליצה בעיא. ואי סלקא דעתך ר' יהודה כר' עקיבא סבירא ליה, מכדי חייבי לאוין לרבי עקיבא כחייבי כריתות דמי, וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו!

    5לדבריו דתנא קמא קאמר, וליה לא סבירא ליה.

    6כי אתא רבי יצחק, תני כדתנן: רבי יהודה אומר, אינו חייב אלא משום האם בלבד.

    7וטעמא מאי? אמר אביי: דאמר קרא ״(ויקרא יח״, ז) ״אמך היא״. משום אמו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אשת אב.

    8אלא מעתה, (ויקרא יח, ח) ״ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא״, משום אשת אב אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אמו?

    9אלא אמו שהיא אשת אביו, קאי הכא וממעט לה, קאי הכא וממעט לה. השתא, אמו שאינה אשת אביו מיחייב, אשת אביו שאינה אמו מיחייב, אמו שהיא אשת אביו לא מיחייב כלל?

    10ותו, לרבנן נמי, הכתיב ״אמך היא״? אלא, ההוא מיבעי ליה לכדרב שישא בריה דרב אידי. לרבי יהודה נמי, ההוא מיבעי ליה לכדרב שישא בריה דרב אידי.

    11אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא: אמר קרא ״ערותה״, משום ערוה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי ערות׃

    12אלא, מעתה (ויקרא יח, טו) ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה הכי נמי משום ערוה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי ערות׃

    13והתנן הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו ולא פליג ר' יהודה׃

    14אלא כיון דחד גופא הוא אע"ג דתרי איסורי נינהו כתיב ״ערותה הכא נמי כיון דחד גופא הוא אע״ג דתרי איסורי נינהו כתיב ערותה׃

    15אלא אמר רבא קסבר ר' יהודה ערות אביך זו אשת אביך ומייתי לה בגזירה שוה׃

    16ומשמע בין אשת אביו. שהיא אמו בין אשת אביו שאינה אמו אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל ערות אמך לא תגלה אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אביו׃

    Tosafot

    וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהותימה מנ"ל לדמויי חייבי לאוין לחייבי כריתות לכל מילי דאע"ג דדמו לענין ממזרות וקידושין לענין חליצה ויבום נימא יבא עשה וידחה ל"ת:

    לדבריו דת"ק קא"ל וליה לא ס"להמ"ל דסבר כדתניא בסוף החולץ (יבמות דף מט.) דאמר כרבי עקיבא איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא אבל מחייבי לאוין גרידא לא:

    השתא י"ל אמו שאינה אשת אביולא צריך להאי ק"ו דבלא"ה פריך שפיר משום דקשו קראי אהדדי כדפ"ה אבל אין עונשין מן הדין לא שייך כאן ולא דמי לאחותו בת אביו ובת אמו דפ"ק דמכות (דף ה:) דהתם כתיב בת אביך או בת אמך דמשמע דלישנא דקרא מיירי בבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו אבל הכא כתיב אשת אביך סתם וכן ערות אמך דמשמע שפיר אמו שהיא אשת אביו הויא שפיר בכלל זה וזה ועוד כתיב התם מולדת בית או מולדת חוץ דמתרגמינן דילידא מן אביך מן אחת אוחרי או מן אמך מן גבר אוחרן ואע"ג דדרשינן ליה בפ"ב דיבמות (דף כג.) בין שאומר לו לאביך קיים בין שאומר לו הוצא מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט דרבנן סברי כיון דתפסי בהו קידושי אשת אב קרינן ביה ור' יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ולאו אשת אב היא. הלכך אינו חייב עליה אלא משום אם בלבד מאי טעמא דרבי יהודה דמחייב אחת דאמר אביי אמר קרא ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא אחר שהזכיר ערות אביו שהיא ערות אשת אביך ואע"פ שחזר ופרט בפירוש ערות אשת אביו כיון שהזכיר האב והאם וחזר ופירש ש"מ כי לא חזר ואמר אמך היא ללמדך כי משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אביו. ואקשינן אלא מעתה ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא משום אשת האב אתה מחייבו ולא משום אמו. הנה למעלה אמרת משום אמו אתה מחייבו ולא משום אשת אביו כלו' זו אמו היא שאינה אשת אביו כגון שבא עליה שלא באישות וזו ערות אשת אביך אוקימתא באשת אביו שאינה אמו. אמו שהיא אשת אביו מיעטוה הני קראי קשיא לאביי אליבא דר' יהודה ותו לרבנן דמחייבי ליה תרתי משום אשת אב ומשום אמו הכתיב אמך היא. ושנינן אמך היא לרבנן מיבעי להו לכדרב שישא בריה דרב אידי ונדחה הא דאביי. ופי' רב אחא אמר קרא ערותה משום ערוה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי ערוות ונדחה גם זה. ופירש רבא קסבר רבי יהודה ערות אביו זו אשת אביך מדמייתי לה בג"ש כדמפרש בברייתא ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שאינה אמו. אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל וערות אמך לא תגלה אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 53b

    Sanhedrin 53b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 336 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    איסור מצוה שניות מדברי סופרים תנא גופיה קתני לה במשנה הכי:

    ואמאי קרי לה וכו' פירוש אמוראים נינהו:

    ר' יהודה מחליף שהיה שונה ומפרש איסור מצוה אלמנה לכהן גדול דכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ד) בסוף ספר ויקרא כשהשלים כל מצות כהונה אלה המצות איסור קדושה שניות מדברי סופרים כגון אם אמו ואם אביו ואמאי קרי ליה איסור קדושה שא"ל חכמים קדש עצמך במותר לך להתרחק אף מזו המותר כדי שלא תכשל באיסורא אבל חליצה בעיא:

    חייבי לאוין דקתני אלמנה:

    כחייבי כריתות משוי להו דלא תפסי בהו קדושי:

    וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו וכן חייבי לאוין לרבי עקיבא מה חייבי כריתות אינן בתורת קדושין ואין בהן חליצה ויבום אף אלו הואיל ואינן בתורת קדושין אין בהן חליצה ויבום:

    לדבריו דתנא קמא דמחייב אלמנה בחליצה קאמר רבי יהודה לדבריך דמחייבת ליה בחליצה אין לך לקרותה איסור קדושה אלא איסור מצוה:

    תני כדתנן אייתי מתניתא בידיה דתני בה דר' יהודה אומר אף בראויה לאביו קאמר דאינו חייב אלא משום אם בלבד וכדתנן במתני':

    8 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו תימה מנ"ל לדמויי חייבי לאוין לחייבי כריתות לכל מילי דאע"ג דדמו לענין ממזרות וקידושין לענין חליצה ויבום נימא יבא עשה וידחה ל"ת:

    לדבריו דת"ק קא"ל וליה לא ס"ל המ"ל דסבר כדתניא בסוף החולץ (יבמות דף מט.) דאמר כרבי עקיבא איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא אבל מחייבי לאוין גרידא לא:

    השתא י"ל אמו שאינה אשת אביו לא צריך להאי ק"ו דבלא"ה פריך שפיר משום דקשו קראי אהדדי כדפ"ה אבל אין עונשין מן הדין לא שייך כאן ולא דמי לאחותו בת אביו ובת אמו דפ"ק דמכות (דף ה:) דהתם כתיב בת אביך או בת אמך דמשמע דלישנא דקרא מיירי בבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו אבל הכא כתיב אשת אביך סתם וכן ערות אמך דמשמע שפיר אמו שהיא אשת אביו הויא שפיר בכלל זה וזה ועוד כתיב התם מולדת בית או מולדת חוץ דמתרגמינן דילידא מן אביך מן אחת אוחרי או מן אמך מן גבר אוחרן ואע"ג דדרשינן ליה בפ"ב דיבמות (דף כג.) בין שאומר לו לאביך קיים בין שאומר לו הוצא מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו:

    Tosafot on Sanhedrin 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט דרבנן סברי כיון דתפסי בהו קידושי אשת אב קרינן ביה ור' יהודה סבר לה כרבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ולאו אשת אב היא. הלכך אינו חייב עליה אלא משום אם בלבד מאי טעמא דרבי יהודה דמחייב אחת דאמר אביי אמר קרא ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא אחר שהזכיר ערות אביו שהיא ערות אשת אביך ואע"פ שחזר ופרט בפירוש ערות אשת אביו כיון שהזכיר האב והאם וחזר ופירש ש"מ כי לא חזר ואמר אמך היא ללמדך כי משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אביו. ואקשינן אלא מעתה ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא משום אשת האב אתה מחייבו ולא משום אמו. הנה למעלה אמרת משום אמו אתה מחייבו ולא משום אשת אביו כלו' זו אמו היא שאינה אשת אביו כגון שבא עליה שלא באישות וזו ערות אשת אביך אוקימתא באשת אביו שאינה אמו. אמו שהיא אשת אביו מיעטוה הני קראי קשיא לאביי אליבא דר' יהודה ותו לרבנן דמחייבי ליה תרתי משום אשת אב ומשום אמו הכתיב אמך היא. ושנינן אמך היא לרבנן מיבעי להו לכדרב שישא בריה דרב אידי ונדחה הא דאביי. ופי' רב אחא אמר קרא ערותה משום ערוה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי ערוות ונדחה גם זה. ופירש רבא קסבר רבי יהודה ערות אביו זו אשת אביך מדמייתי לה בג"ש כדמפרש בברייתא ומשמע בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שאינה אמו. אמו שאינה אשת אביו מניין ת"ל וערות אמך לא תגלה אמך היא משום אמו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב:

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מי שמת ונפלה אשתו לפני יבם והיא אצלו מחייבי כרת כגון אחות אשתו וכיוצא בה הרי היא פטורה מן החליצה ומן היבום והיא אצלו ערוה אפילו מתה אשתו אח"כ הואיל והיתה לה ערוה בשעה שנזקקה לו היתה אצלו מחייבי לאוין או מחייבי עשה או אפילו משניות שמדברי סופרים חולצת ולא מתיבמת ושמא תאמר יבא עשה של יבום וידחה לא תעשה וכל שכן שנייה שמדברי סופרים הרי בביאה ראשונה נתקיימה מצות יבום ונמצאו כל שאר הביאות באיסור אבל אם היתה מותרת ליבם אע"פ שהיתה אסורה על הבעל בלאו הואיל וקדושיו תפסו לו בה מתיבמת חוץ ממחזיר גרושתו אחר שנשאת ומת כמו שיתבאר במקומו:

    Meiri on Sanhedrin 53b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה אלא אמו שהיא כו' עכ"ל לגמרי מיעטה דקראי אהדדי לא נימא דסתרי ואי איכא כו' אינך מוזהר עליה והשתא י"ל כו' שהיא אמו לא ליחייבו תמיהא לי אמאי לא אקשי ליה לר"י גופיה דהא משום אם מודה להו דחייב ול"נ דהשתא כו' עכ"ל כצ"ל. וכן מצאתי בדפוס חדש שבלובלין ואין כאן טעות רק הקדמת המאוחר ור"ל לפי מה דגרסינן והשתא י"ל אמו כו' דמתרץ תלמודא קראי אהדדי דלגמרי מעטה ופריך דאין סברא למעטה לגמרי דק"ו הוא ואהא הקשה רש"י דה"ל לתלמודא להקשות בפשיטות טפי אדרבי יהודה דהוא מודה דמשום אם מיהת חייב וקראי דמתרצי דלא סתרי אהדדי לגמרי מיעטה וע"כ כתב ולי נראה דהשתא אמו כו' לישנא יתירא הוא אינו מלשון התלמוד וה"ג קאי הכא וממעט כו' ופריך בפשיטות לר' יהודה דקשו קראי אהדדי ומהרש"ל הגיה בפירש"י בע"א ואינה מבוררת לן ואין להאריך ודו"ק:

    בד"ה אלא אמר רבא כו' משום איסור אשת אב ומשום איסור אם הלכך כו' דקרא ערות אביך נמי משום אשת אב ומשום איסור אם הוא דחייביה כו' עכ"ל כן הוא בנוסחות ישנות שבפירש"י וחדשים מקרוב באו הגיהו ולא משום איסור אם ויש מחקו ומשום איסור אם אבל הנ"ל לקיים כל נוסחאות ישנות שבפירש"י ור"ל דערות אביך מג"ש משמע ליה אשת אביך ומשמע ליה איסורא בין אשת אביו שהיא אמו בין כו' דחייב עליה משום איסור אשת אב ומשום איסור אם דאיסור אשת אב כתיב בהאי קרא ערות אביך וגו' איסור אם נמי כתיב בהאי קרא וערות אמך לא תגלה ולא כתיב ברישא דקרא ערות אביך מיעוטא דהיא למעט איסור אם באשת אב הלכך כי כתיב באידך סיפא דקרא ערות אביך היא ע"כ לאו למדרש מיניה איסור אב ולא משום אם דהא רישא דקרא נמי משום אב ומשום אם חייביה וא"כ ערות אביך היא דסיפא דקרא דחייבים משום איסור אב אינו חוזר לגופיה דאיסור דאשת אב כבר הוזכר ברישא דקרא ערות אביך ולא ה"ל למכתב רק מיעוטא לאיסור אם באשת אב וע"כ אתא למעוטי איסור אשת איש אבל אמך היא שפיר חוזר לגופיה לחייב באשת אב והיא אמו משום איסור אם ולא משום אשת אב דאע"ג דלא נתמעטה מרישא דקרא איסור אם ואשת אב מ"מ לא הזכיר מפורש איסור אם ברישא דקרא והוה שפיר חוזר לגופיה אמך היא לחייב משום אם ובא היא למעט איסור אשת אב באמו כן נ"ל ליישב כל נוסחות ישנות שבפירוש רש"י ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 53b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 53, Amud Bet, about 336 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “איסור מצוה שניות מדברי סופרים. ואמאי קרו…”

    2. Segment 221 words

      Opens “איסור קדושה אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה…”

    3. Segment 35 words

      Opens “ותניא עלה: רבי יהודה מחליף.…”

      Named: רבי יהודה.

    4. Segment 430 words

      Opens “חלופי הוא דמחליף, הא חליצה בעיא. ואי…”

      Named: רבי עקיבא.

    5. Segment 58 words

      Opens “לדבריו דתנא קמא קאמר, וליה לא סבירא…”

    6. Segment 615 words

      Opens “כי אתא רבי יצחק, תני כדתנן: רבי…”

      Named: רבי יצחק, רבי יהודה.

    7. Segment 721 words

      Opens “וטעמא מאי? אמר אביי: דאמר קרא (ויקרא…”

      Named: אביי.

    8. Segment 823 words

      Opens “אלא מעתה, (ויקרא יח, ח) ״ערות אשת…”

    9. Segment 931 words

      Opens “אלא אמו שהיא אשת אביו, קאי הכא…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “ותו, לרבנן נמי, הכתיב ״אמך היא״? אלא,…”

      Named: רב שישא, רב אידי, רבי יהודה.

    11. Segment 1121 words

      Opens “אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא:…”

      Named: רב אחא, רב איקא.

    12. Segment 1228 words

      Opens “אלא, מעתה (ויקרא יח, טו) ״ערות כלתך…”

    13. Segment 1322 words

      Opens “והתנן הבא על כלתו חייב עליה משום…”

    14. Segment 1423 words

      Opens “אלא כיון דחד גופא הוא אע"ג דתרי…”

    15. Segment 1515 words

      Opens “אלא אמר רבא קסבר ר' יהודה ערות…”

      Named: רבא.

    16. Segment 1633 words

      Opens “ומשמע בין אשת אביו. שהיא אמו בין…”

    Sages named on this page

    • Rav Aha b. Rav Ika · Amoraim · Fifth Generation of Amoraim

      Rav Ika, a prominent Amora, was the nephew of Rav Aha bar Yaakov and a key figure in Rav Ashi's academy.

      Source: Sanhedrin 53b · Segment 11 — “אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא: אמר קרא…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sanhedrin 53b · Segment 11 — “אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא: אמר קרא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 53b · Segment 7 — “וטעמא מאי? אמר אביי: דאמר קרא (ויקרא יח, ז)…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 53b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026