Talmud Builders

    Sanhedrin 106b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 106b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1With regard to the latter part of the verse: “And Balaam, son of Beor, the diviner, did the children of Israel slay with the sword among the rest of their slain” (Joshua 13:22), Rav says: It means that they accomplished in him all four means of court-imposed executions: Stoning, and burning, beheading, and strangulation.

    2A certain heretic said to Rabbi Ḥanina: Have you heard how old Balaam was when he died? Rabbi Ḥanina said to him: It is not written explicitly in the Torah. But from the fact that it is written: “Bloody and deceitful men shall not live half their days” (Psalms 55:24), this indicates that he was thirty-three or thirty-four years old, less than half the standard seventy-year lifespan. The heretic said to him: You have spoken well, I myself saw the notebook of Balaam and it was written therein: Balaam the lame was thirty-three years old when Pinehas the highwayman killed him.

    3Mar, son of Ravina, said to his son: With regard to all of those enumerated as not having a share in the World-to-Come, do not extensively interpret verses homiletically in order to denigrate them, except with regard to Balaam the wicked, as any negative element that you discover in his regard, continue to interpret homiletically concerning him, as it is appropriate to attribute wickedness to one so wicked.

    4§ It is written in one verse: “Doeg the Edomite” (I Samuel 22:9), and it is written in another verse: “And the king said to Doyeig” (I Samuel 22:18). Rabbi Yoḥanan says in explaining the discrepancy: Initially, the Holy One, Blessed be He, sat and was concerned [ doeg ] that perhaps this person would emerge to undertake an evil path. After he emerged on that path, God said: Alas [ vai ], that person has emerged to undertake an evil path.

    5The Gemara cites a mnemonic for the statements of Rabbi Yitzḥak that follow: Mighty, wicked, and righteous, riches, and counter.

    6Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “Why boast of your evil mighty one? The mercy of God endures continually” (Psalms 52:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Doeg: Aren’t you mighty in Torah? Why do you boast of evil? Isn’t God’s mercy extended over you continually when you engage in His Torah?

    7And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “But to the wicked, God says: What have you to do to declare My statutes, and that you have taken My covenant in your mouth” (Psalms 50:16)? The Holy One, Blessed be He, said to Doeg the wicked: Why do you speak of My statutes and My Torah? When you reach the Torah portion of murderers and the Torah portion of slanderers, how do you teach them? You have violated both. With regard to the end of that verse: “And that you have taken My covenant in your mouth” (Psalms 50:16), Rabbi Ami says: Doeg’s Torah is only insincere lip service, as it is in his mouth but not in his heart. He does not have a profound understanding of the Torah and does not commit himself to the performance of its mitzvot.

    8And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “And the righteous shall see, and fear, and shall laugh at him” (Psalms 52:8)? Initially, they will fear Doeg due to his success, and ultimately they will laugh when they witness his downfall.

    9And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “He has swallowed riches and he shall vomit them again; God shall cast them out of his belly” (Job 20:15)? David said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, Doeg shall die. God said to him: “He has swallowed riches and he shall vomit them again.” He is filled with Torah and wisdom; wait until he forgets what he has learned. David said before Him: “God shall cast them out of his belly.” God can remove his Torah knowledge from him before he will forget it on his own.

    10And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “God shall likewise destroy you forever” (Psalms 52:7)? The Holy One, Blessed be He, said to David: Let Doeg enter the World-to-Come. David said before Him: “God shall likewise destroy you forever,” i.e., let Doeg not have eternal life. What is the meaning of that which is written: “He shall pluck you away, and pluck you from your tent, and root you out from the land of the living. Selah” (Psalms 52:7)? The Holy One, Blessed be He, said to David: At least let them state a halakha in the study hall in his name. David said before Him: “He shall pluck you away, and pluck you from your tent,” i.e., let him be completely removed from the tents of Torah. God said to him: Let him have sons who are Sages. David said: “And root you out from the land of the living. Selah,” i.e., let Doeg be entirely uprooted.

    11And Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: “Where is he that counts; where is he that weighs; where is he that counts the towers [ migdalim ]” (Isaiah 33:18)? Where is he that counts all the letters of the Torah? Where is he that weighs, who considers all the elements of a fortiori inferences in the Torah? Where is he who counts the towers? This is Doeg, who would count three hundred halakhic conclusions with regard to the purity of a cupboard [ migdal ] that floats in the air [ avir ].

    12Rabbi Yehuda HaNasi says: Doeg and Ahithophel raised four hundred dilemmas with regard to the purity of a cupboard that floats in the air, and they did not resolve even one, an indication of their great knowledge. Rava says: Is it greatness to raise dilemmas? That is not a barometer of greatness, as in the years of Rav Yehuda all of their Torah study was confined to the order of Nezikin , and we study much more than that, and are expert even in tractate Okatzin , the final tractate in the difficult order of Teharot .

    13Moreover, when Rav Yehuda would encounter the mishna in tractate Okatzin that discusses the extent to which the stems of various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of contracting ritual impurity, where the mishna discusses the halakha concerning a woman who pickles a vegetable in a pot, and some say when he would reach the mishna ( Okatzin 2:1): Olives pickled with their leaves are pure, because after pickling, it is no longer possible to lift the fruit by its leaves, so they are no longer considered part of the fruit; he would find it difficult to understand. He would say: Those are the discussions between Rav and Shmuel that we see here. And we, by contrast, teach tractate Okatzin in thirteen academies.

    14But nevertheless, when Rav Yehuda would remove one of his shoes the rain would immediately fall, whereas we cry out and no one notices us. Rather, the Holy One, Blessed be He, seeks the heart, and the barometer of greatness is devotion of the heart and not the amount of Torah that one studies, as it is written: “But the Lord looks on the heart” (I Samuel 16:7).

    15Rav Mesharshiyya says: Doeg and Ahithophel did not comprehend halakhic discussions. Mar Zutra objects to this statement: These are people with regard to whom it is written: “Where is he that counts; where is he that weighs; where is he that counts the towers” (Isaiah 33:18), and you say that they did not comprehend halakhic discussions? Rather, Doeg and Ahithophel would not conclude halakhic discussions in accordance with halakhic rulings, as it is written: “The secret of the Lord is with those who fear Him” (Psalms 25:14). Since they did not fear God, they did not arrive at halakhic conclusions despite their keen intellect.

    16Rabbi Ami says: Doeg died only when he forgot what he learned, as it is stated: “He shall die for want of instruction, and in his folly he shall go astray” (Proverbs 5:23). Rav Ashi says: He was afflicted with leprosy before his death, as it is stated: “Those that go far from You shall perish; You destroy [ hitzmatta ] all those who go astray from You” (Psalms 73:27).

    17Where is the allusion to leprosy in this verse? It is written there: “And the land shall not be sold in perpetuity [ litzmitut ]” (Leviticus 25:23), and we translate it into Aramaic as: Laḥalutin . And we learned in a mishna with regard to lepers ( Megilla 8b): The difference between a quarantined leper, i.e., one examined by a priest who found his symptoms to be inconclusive, and who must therefore remain in isolation for a period of up to two weeks to see if conclusive symptoms develop; and a confirmed [ muḥlat ] leper, i.e., one whose symptoms were conclusive and the priest declared him a confirmed leper, is only with regard to letting the hair on one’s head grow and rending one’s garments. The derivation is based on the etymological similarity between hitzmatta and litzmitut ; the translation of litzmitut as laḥalutin , and the etymological similarity between laḥalutin and muḥlat .

    18The Gemara cites a mnemonic for the halakhot that follow: Three, saw, and half, and called him.

    19Rabbi Yoḥanan says: Three angels of destruction encountered Doeg: One who caused him to forget his Torah knowledge, one who burned his soul, and one who dispersed the ashes of his soul in synagogues and in study halls to be trampled beneath the feet of the righteous.

    20Rabbi Yoḥanan says: Doeg and Ahithophel did not see one another, as both died at a young age. Doeg lived in the days of Saul, and Ahithophel lived in the days of David, toward the end of David’s life.

    21And Rabbi Yoḥanan says: Doeg and Ahithophel did not reach half of their allotted days, as they died before the age of thirty-five, half of the standard lifetime mentioned in the verse: “The days of our years are seventy years” (Psalms 90:10). This is also taught in a baraita : “Bloody and deceitful men shall not live half their days” (Psalms 55:24); all the years of Doeg were only thirty-four, and the years of Ahithophel were only thirty-three.

    22And Rabbi Yoḥanan says: Initially, David called Ahithophel his teacher, and eventually, he called him his colleague, and ultimately, he called him his student. Initially, David called Ahithophel his teacher, as it is stated: “But it was you, a man my equal, my master [ alufi ], and my familiar friend” (Psalms 55:14); a teacher is known as aluf as he trains [ me’alef ] his students. And eventually, he called him his colleague, as it is stated: “We took sweet counsel together, and walked to the house of God with the throng” (Psalms 55:15); the term together indicates that they were equals. And ultimately, he called him his student, as it is stated: “Even my own familiar friend, in whom I trusted,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הרגו אל חלליהםמיתות הרבה משמע שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה וחתכו ראשו ונפל לתוך האש תלייה היינו חנק חתיכת הראש הרג כשנפל לארץ סקילה כשנפל לאור היינו שריפה:

    בר תלתין ותלתור"ח לית ליה דר' סימאי דאמר לעיל (עמוד א) שלשה היו באותה עצה דפרעה בלעם ואיוב ויתרו דלר' סימאי בלעם חיה יותר מן מאתים ועשר שנים דהא היה בעצת פרעה דכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דלרבי סימאי כל אותן מאתים ועשר שנים שהיו ישראל בגלות מצרים עד מלחמת מדין חיה בלעם:

    חגיראתרגום של פיסח:

    כד קטל יתיה פנחס ליסטאהשר צבא ואפילו קטליה אחר כל המלחמה נקראת על שמו:

    בכולהומלכים והדיוטות:

    לא תפיש ותדרושלגנאי:

    לבר מבלעםדכל מה דמשכחת ליה לגנאי דרוש:

    (שמא יצא זה לתרבות רעה) לאחר שיצא לתרבות רעה אמר ווילכך כתוב דוייג:

    א"ל הקב"ה לדואג והלא גבור אתה בתורהלמה תתהלל לספר לשון הרע על דוד:

    לא חסד תורה עליךלא חכם בתורה אתה דכתיב (משלי לא) ותורת חסד על לשונה:

    מרצחיםשהרג נוב:

    עלי פיךולא בלב:

    בתחלה ייראוהצדיקים היו יראים שלא ילמד אדם ממעשיו של דואג שהולך וחוטא ומצליח:

    ולבסוףכשמת בחצי ימיו ושב גמולו בראשו ישחקו:

    חיל בלע ויקיאנוהמתן עד שתשכח תורתו:

    אמר לפניו ומבטנו יורישנו אלאל תמתין לו עד שתשתכח אלא תמהר ותשכיחנו:

    בי מדרשאמאהל זה בית המדרש:

    ושרשך מארץ חיים סלהשורש שלו תכסח מארץ חיים דלא להוו ליה בנין רבנן:

    כל אותיות שבתורהשהיה בקי בחסירות ויתירות:

    שוקל קלים וחמוריםיודע לדרוש בקל וחומר:

    במגדל הפורח באוירמתג עליונה שלמעלה מן הלמ"ד מפני מה כפופה למטה. לשון מ"ר מפי השמועה. ל"א במגדל הפורח באויר הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל אם הוא טמא אם לאו. ל"א ג' מאות הלכות במגדל הפורח באויר לעשות כישוף להעמיד מגדל באויר כגון שלש מאות הלכות בנטיעות קשואין דאמרן בפירקין דלעיל (סנהדרין דף סח.) ולמורי נראה דה"ג שלש מאות הלכות במגדל העומד [באויר] ומשנה אחת באהלות (פ"ד משנה א) דמשתעי בהכי מגדל העומד באויר וטומאה בתוכה כלים שבתוכו טמאים וכן נראה לר':

    רבותא למבעא בעייוללמוד תורה רחמנא לבא בעי דהא בשני דרב יהודה כולהו תנויי בסדר נזיקין היה כל הגמרא שלהן לא הוה אלא בסדר נזיקין שלא היו מרבין כל כך [לדרוש]:

    האשה שכובשת ירק בקדירהלא אשכחתיה במסכת עוקצין:

    שכובשת ירקבחומץ או בציר טהורים דאין מקבלין טומאה ע"י עוקצין שאם נגע טומאה בשרשיו העלין טהורין שאין נעשין יד לעלין מאחר שכבשם שאין מניחין לשם אלא למראה:

    זיתים שכבשן בטרפיהןאיתא במסכת עוקצין (פ"ב מ"א):

    טרפיהןעלין שלהן טהורין הזיתים שאין נעשין להם בית יד להכניס להם טומאה:

    הויות דרב ושמואל קא חזינא הכאדלא הוה ידע מאי טעמא הן טהורין:

    תליסר מתיבתאי"ג ישיבות שאנו עוסקין כולן במסכת עוקצין ויודעין אותה יפה ואפי' הכי בהם היו חסידים יותר ממנו דאלו רב יהודה כו':

    לא סבירילא היו יודעין הלכה לפרשה כתקנה בטעמא:

    דלא סלקא להו שמעתתא כו'שלא זכו לקבוע הלכה כמותן:

    ומתרגמינן לחלוטיןואנן תנן לשון חלוטין גבי מצורע:

    אלופיהיינו רבי:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 106 עמוד ב

    1(יהושע יג, כב) ״הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם״, אמר רב: שקיימו בו ארבע מיתות סקילה, ושריפה, הרג, וחנק.

    2א"ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה א"ל מיכתב לא כתיב ״אלא מדכתיב (תהלים נה״, כד) ״אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם״. בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע, א"ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה כתיב ״ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה״׃

    3א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה׃

    4כתיב ״דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן״: בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה׃

    5(סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר)׃

    6א"ר יצחק מאי דכתיב ״(תהלים נב״, ג) מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום אמר לו הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה מה תתהלל ברעה לא חסד אל נטוי עליך כל היום׃

    7וא"ר יצחק מאי דכתיב ״(תהלים נ״, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם (תהלים נ, טז) ותשא בריתי עלי פיך אמר ר' אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ׃

    8ואמר רבי יצחק מאי דכתיב ״(תהלים נב״, ח) ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו בתחילה ייראו ולבסוף ישחקו׃

    9וא"ר יצחק מאי דכתיב ״(איוב כ״, טו) חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע ימות דואג אמר לו חיל בלע ויקיאנו אמר לפניו מבטנו יורישנו אל׃

    10וא"ר יצחק מאי דכתיב ״(תהלים נב״, ז) גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב ״(תהלים נב״, ז) יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל ליהוי ליה בנין רבנן ושרשך מארץ חיים סלה׃

    11וא"ר יצחק מאי דכתיב ״(ישעיהו לג״, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר׃

    12א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין׃

    13וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא׃

    14ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב ״(שמואל א טז״, ז) וה' יראה ללבב׃

    15אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ״ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב (תהלים כה״, יד) סוד ה' ליראיו׃

    16א"ר אמי לא מת דואג עד ששכח תלמודו שנא' (משלי ה, כג) הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה רב (אשי) אמר נצטרע שנאמר ״(תהלים עג״, כז) הצמתה כל זונה ממך׃

    17כתיב ״התם (ויקרא כה״, ל) לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה׃

    18(סימן שלשה ראו וחצי וקראו)׃

    19א"ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות׃

    20(א"ר) יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד׃

    21וא"ר יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש׃

    22וא"ר יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו ולבסוף קראו חבירו ולבסוף קראו תלמידו בתחילה קראו רבו (תהלים נה, יד) ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי ולבסוף קראו חבירו (תהלים נה, טו) אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש ולבסוף קראו תלמידו (תהלים מא, י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    ירק שכבשוהו בקדירה או זיתים שכבשום בטרפיהן טהורים מטומאת יד ר"ל שאע"פ שידות האוכלין מביאות טומאה לאוכלין ר"ל שאם נטמאת היד נטמא האוכל באותה טומאה עצמה כאילו נגעה באוכל מ"מ כל שנכבש היד או נשלק עם האוכל הואיל ואינה ראויה לאחוז בה עוד את האוכל בטלה לה מתורת יד ולא נטמא האוכל בטומאתה אלא מתורת מגע שמזה לזה מראשון לשני ומשני לשלישי ולא באותה טומאה עצמה וכבר בארנוהו במסכת ברכות:

    אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה שהמוחלט בפריעה ופרימה ולא המוסגר הא לענין טומאה זה וזה שוים וכבר בארנו שמועה זו ומה שיש לפקפק בה במסכת מגילה:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 106b

    Sanhedrin 106b. The full printed text of this folio side — 22 numbered segments, about 645 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הרגו אל חלליהם מיתות הרבה משמע שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה וחתכו ראשו ונפל לתוך האש תלייה היינו חנק חתיכת הראש הרג כשנפל לארץ סקילה כשנפל לאור היינו שריפה:

    בר תלתין ותלת ור"ח לית ליה דר' סימאי דאמר לעיל (עמוד א) שלשה היו באותה עצה דפרעה בלעם ואיוב ויתרו דלר' סימאי בלעם חיה יותר מן מאתים ועשר שנים דהא היה בעצת פרעה דכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דלרבי סימאי כל אותן מאתים ועשר שנים שהיו ישראל בגלות מצרים עד מלחמת מדין חיה בלעם:

    חגירא תרגום של פיסח:

    כד קטל יתיה פנחס ליסטאה שר צבא ואפילו קטליה אחר כל המלחמה נקראת על שמו:

    בכולהו מלכים והדיוטות:

    לא תפיש ותדרוש לגנאי:

    לבר מבלעם דכל מה דמשכחת ליה לגנאי דרוש:

    (שמא יצא זה לתרבות רעה) לאחר שיצא לתרבות רעה אמר ווי לכך כתוב דוייג:

    24 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 106b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Meiri

    ירק שכבשוהו בקדירה או זיתים שכבשום בטרפיהן טהורים מטומאת יד ר"ל שאע"פ שידות האוכלין מביאות טומאה לאוכלין ר"ל שאם נטמאת היד נטמא האוכל באותה טומאה עצמה כאילו נגעה באוכל מ"מ כל שנכבש היד או נשלק עם האוכל הואיל ואינה ראויה לאחוז בה עוד את האוכל בטלה לה מתורת יד ולא נטמא האוכל בטומאתה אלא מתורת מגע שמזה לזה מראשון לשני ומשני לשלישי ולא באותה טומאה עצמה וכבר בארנוהו במסכת ברכות:

    אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה שהמוחלט בפריעה ופרימה ולא המוסגר הא לענין טומאה זה וזה שוים וכבר בארנו שמועה זו ומה שיש לפקפק בה במסכת מגילה:

    Meiri on Sanhedrin 106b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Ben Yehoyada

    בַּר תְּלָתִין וּתְלַת שְׁנִין בִּלְעָם חֲגִירָא כַּד קָטֵיל יָתֵיהּ פִּנְחָס לִיסְטָאָה (שמות א, י) (תהלים נה, כד). זה המאמר הפך מאמר רבי סמון שאמר בלעם היה מיועצי פרעה שיעץ על ישראל בהיותם במצרים קודם שנולד משה רבינו ע"ה. ואם נאמר מדרשים חלוקים הן ואיכא טובא כהאי גונא מדרשים חלוקים מכל מקום הדבר יפלא כי בדברי רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים דף כב) כתוב להדיה יונו"ס ויומברו"ס בני בלעם הרשע עשו את העגל בחודש תמוז עיין שם. וגם בשער הגלגולים הנזכר (הקדמה לו דף מה) מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ (ירמיה יז, יא) על בלעם הרשע דהיה בר ל"ג שנה כשנהרג ועיין בשער הפסוקים פרשת ויצא בפסוק וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן (בראשית לא, א) ושם בפרשת בלק בפסוק תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים (במדבר כג, י) והרי דברים אלו סתרי אהדדי דאם בשנה ראשונה לצאתם מארץ מצרים שעשו את העגל היו בניו של בלעם איך אפשר לומר שנהרג בן ל"ג שנים בסוף הארבעים שנה שיצאו ממצרים? ואי אפשר ליישב בדברי רבינו האר"י ז"ל לומר 'תרי בלעם הוו' ובזוהר הקדוש (פרשת בלק דף קצד) מפורש דבני בלעם עשו את העגל אך יש לומר דלא סבר הזוהר דהיה בן ל"ג שנה כשנהרג. ונראה ליישב בס"ד דמפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים דאף על גב דכל גלגול הוא משעת לידה עם כל זה יזדמן וימצא שתתגלגל נפש בגוף האדם אחר שנולד בכמה שנים וזה נקרא 'גלגול בחיים' ומבואר אצלי במקום אחר דנראה מדברי רבינו האר"י ז"ל כאשר תתגלגל הנפש בגוף האדם אחר שנולד שזה נקרא גלגול בחיים יפסקו לה חיים חדשים על היותה בגוף האדם ורק אם תבא הנפש בגוף האדם בסוד העיבור אין פוסקים לה חיים אבל אם תכנס בגוף בסוד הגלגול מוכרח שיפסקו לה חיים חדשים כמה תהיה בגוף זה יען כי כל הנכנסת בגוף בסוד הגלגול אינה נפרדת מן הגוף אלא בשעת מיתה שצריך שתראה היא צער מיתה ולא סגי בלאו הכי כיון שהיא נכנסה בסוד הגלגול אינה נתקנת אלא רק אם תראה צער מיתת הגוף וזה ברור. והנה מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דלבן הארמי נתגלגל תחילה בבעור אביו של בלעם ואחר כך נתגלגל בבלעם ואחר כך בנבל הכרמלי ועל גלגול זה של נבל הכרמלי נתנבא בלעם תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים כנזכר בדברי קדשו ז"ל. ולפי זה יש לומר לעולם לבן מיועצי פרעה היה קודם שנולד משה רבינו ע"ה אך עדיין נתגלגלה בו נפש לבן הארמי ואחר שיצא ממצרים בשש או שבע שנים נתגלגלה בו נפש לבן הארמי גלגול בחיים וכיון שנתגלגלה בו נפש לבן קצבו לו שנים מחדש שבעים שנה ועונותיו ילכדוהו את הרשע שנהרג בן ל"ג שנה מחיים שקצבו לנפשו מחדש הואיל והיה איש דמים ומרמה לא חצה ימיו ובניו שעשו את העגל הוליד אותם קודם כמה שנים שנתגלגלה בו נפש לבן הארמי שהיתה בו גלגול בחיים, ונראה דעל אלו ל"ג שנים שחי מן קצבה החדשה שקצבו לבלעם בעבור נפש לבן שנכנסה בו גלגול בחיים אמר לבן ליעקב אבינו ע"ה אִם תַעֲבֹר עָלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וכו' (בראשית לא, נב). ודע כי מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דנבל הכרמלי שהיה גלגול בלעם דעליו נתנבא 'תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים' הנה הוא נתגלגל אחר מותו בברזלי הגלעדי וידוע דברזלי הגלעדי היה כבר בעולם בזמן שהיה נבל הכרמלי בעולם ומוכרח לומר דמה שאמר רבינו האר"י ז"ל דנבל הכרמלי היה גלגול בחיים וכן הדבר הזה שאנחנו אומרים על בלעם ונמצא אין סתירה בדברי רבינו האר"י ז"ל ולא בזוהר הקדוש ואין צריכין לומר 'תרי בלעם הוו' ולא פליג זוהר הקדוש אהא דל"ג שנים.

    כַּד קָטֵיל יָתֵיהּ פִּנְחָס לִסְטָאָה (במדבר לא, ח) (תהלים נה, כד) פירוש לִסְטָאָה רצונו לומר מזויין כי הואיל והיה הוא שר הצבא קרי ליה לִסְטָאָה כלומר מזויין בכלי זיין. ונראה ניבא ולא ידע מה ניבא שהיה מזויין בשתי נשמות של נדב ואביהו שלקחם כשהרג את זמרי.

    דְּכַּמָּה דְּמַשְׁכְּחַתְּ בֵּיהּ דׇרִישּ בֵּיהּ נראה לי בס"ד הכונה דאותם שמנאום רבותינו ז"ל לעיל הנה באמת כולם נתקנו וכמו שאמרו דורשי רשומות על פסוק לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וכו' (תהלים ס, ט) וכדאמרינן לעיל [דף קד:] ולא כתבו רבותינו ז"ל עליהם דברים המגונים אלא בעבור שיהיה להם כפרה ורוח ה' בדברי רבותינו ז"ל שיזכירו דברים המגונים שהיה בהם שיספיקו לכפרה עליהם בבזיון זה שנכתב עליהם, ועל כן אם תמצא לדרוש בהם דברים מגונים יותר ממה שדרשו ופרשו בהם רבותינו ז"ל אל תעשה כן כי רבותינו ז"ל כתבו דברים המספיקים בעבור כפרתם בשלימות אך בלעם לא נתקן ונשאר אבוד ולכן כל מה שתמצא לדרוש בו מן הגנות דרוש וקבל שכר.

    כְּתִיב "דּוֹאֵג" וּכְתִיב "דּוֹיֵג" אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בִּתְחִילָּה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְדוֹאֵג שֶׁמָּא יֵצֵא זֶה לְתַרְבּוּת רָעָה. אין הכונה ח"ו למעלה אלא הוא משל כלשון בני אדם והא דאמר 'שֶׁמָּא יֵצֵא זֶה לְתַרְבּוּת רָעָה' הנה בודאי ליכא ספיקא קמי שמייא וידע מעיקרא שיצא לתרבות רעה אך אם יאמר דבר זה בלשון ברור יאמרו אין זה חייב ברשעו דמוכרח להרשיע כיון שאמר הקדוש ברוך הוא כך, על כן אמר בלשון ספק 'שֶׁמָּא יֵצֵא' דידיעתו בלבד אינה מוכרחת. ומה שאמר דלכך כתיב דויג מפני שאמר 'וַי שֶׁיָּצָא זֶה' נראה לפרש כי אות א' צורתה וא"ו ושני יודי"ן ואם תסלק ממנה ו"י ישאר יו"ד אחת בלבד נמצא דּוֹאֵג נעשה 'דּוֹיֵג' ולזה אמר אחר שאמר 'וַי שֶׁיָּצָא זֶה' נכתב 'דּוֹיֵג' אך עם כל זה בגופו נתקן כאשר דרשו לעיל.

    אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדוֹאֵג לֹא גִבּוֹר בַּתּוֹרָה אַתָּה. נראה לי בס"ד תלמיד חכם השלם דולה תורה וחכמה משלשה מיני 'בּוֹר' שהם האחד בור רבותיו והשני בור חביריו והשלישי בור תלמידיו וכמו שאמרו (מכות י.) הרבה תורה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם ובזה יובן הטעם שנקראת אוריין תליתאי (שבת פח.) ולזה אמר 'לֹא גִבּוֹר בַּתּוֹרָה אַתָּה' תיבת גִבּוֹר תחלקה לשתים וקרי בה 'ג' בּוֹר' כלומר וכי לא יש לך ג' בּוֹר בתורה שאתה דולה מהם שעל ידי כך אתה שלם בתורה מאחר שדלית מן ג' בּוֹר ולמה יצאת חוץ לשורת התורה ונפלת במדרגה התחתונה של הרע. ואמר עוד 'מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה?' (תהלים נב, ג) כי דואג היה ערמן שבא להגדיל שבחו של דוד המלך ע"ה לפני שאול המלך ע"ה שאמר לו הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַהֳ' עִמּוֹ (שמואל א' טז, יח) ואמרו רבותינו ז"ל שנתכון בדברים אלו להרע בעין רעה ולמראה עינים הוא לשבחו ובערמה דבר ואם תניח אותיות 'מה' באותיות 'רָעָה' יהיה צירוף 'עָרְמָה' ותיבת 'מה' היא לשון שבח כמו מָה רַב טוּבְךָ (תהלים לא, כ) וזה השבח כונתו להרע בו וזהו שאמר 'מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה' כי צרוף 'מה' שהוא השבח שאתה משבח בו עם אותיות 'רָעָה' הוא 'עָרְמָה' שאתה מערים לשבח הרבה כדי שתטיל עין רעה בר מינן. ומה שאמר 'לֹא חֶסֶד אֵ־ל נָטוּי עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם' נראה הכונה כי חכם גדול שבדור נקרא 'ברבי' שהוא תואר עדיף מן תואר 'רבי' וכנזכר ברש"י ז"ל ומספר 'חֶסֶד אֵ־ל כָּל הַיּוֹם' [214] עולה מספר 'ברבי' [214] כלומר אתה גדול בתורה שראוי לומר עליך תואר ברבי.

    תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג מִשָּׂפָה וְלַחוּץ (תהלים נ, טז) נראה לי בס"ד תלמידי חכמים נקראים בנאין שעוסקים בבניינו של עולם כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי הֳ' (ישעיה נד, יג) אל תקרי בָּנַיִךְ אלא בּוֹנַיִךְ (ברכות סד.) ודואג היה מחריב העולם בתורתו ונותץ הבנין וחוץ לאותיות שָּׂפָה יש אותיות תּוֹץ שהוא לשון נתיצה וזהו שאמר תורתו היתה 'מִשָּׂפָה וְלַחוּץ' כלומר עושה נתיצה הרמוזה חוץ לאותיות שפה. או יובן חוץ לאותיות שָּׂפָה יש צֶוֶת שהוא לשון צוותא כי לומד לצוותא בעלמא ואינו לשם שמים. או יובן בס"ד שָּׂפָה [385] גימטריא שְׁכִינָה [385] וחוץ ממדור השכינה יש מדור הקליפות ושם היתה טרופה תורתו בחלקו של טורף.

    מַאי דִּכְתִיב "וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ" בַּתְּחִילָּה יִרָאוּ וּלְבַסּוֹף יִשְׂחֲקוּ (תהלים נב, ח). נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (שבת סג.) למיימינים בה אורך איכא וכל שכן עושר אבל למשמאילים שאין לומדים לשמה ליכא אורך ימים (משלי ג, טז) ולכן החכמים הצדיקים כשראו בתחילה שחטא דואג ולא הגינה עליו תורתו שלא יחטא כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה כא.) על התורה אגוני מגנא ואצולי מצלא מן יצר הרע יראו לעצמם כי חשבו שגם עליהם לא תגין התורה מן היצר הרע דלא ידעו שהיה לומד תורה שלא לשמה ולכך לא הגינה עליו מן יצר הרע אך אחר שראו שמת בחצי ימיו הבינו וידעו בזה שלא היה לומד תורה לשמה, כי למיימינים בה שלומדים לשמה איכא אורך ימים אבל למשמאילים שלומדים שלא לשמה ליכא אורך ימים, וכיון דידעו שהיה לומד שלא לשמה אז שחקו כי עתה הבינו הטעם שלא הגינה עליו מן יצר הרע דאין התורה מגנא ומצלה מן יצר הרע כי אם רק תורה שלומד האדם לשמה ואם כן הם שלומדים תורה לשמה מגינה עליהם מן יצר הרע ולכן שחקו.

    מַאי דִּכְתִיב "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יֹרִשֶׁנּוּ אֵ‏־ל" (איוב כ, טו) נראה לי בס"ד הטעם דקרי לתורה בשם חַיִל כי היא נקנית במ"ח מעלות כמו שאמרו רבותינו ז"ל בברייתא דאבות (משנה אבות ו, ו) כמנין חַיִל. ואמר בָּלַע ולא אמר אָכַל כי בָּלַע בהפוך אתוון 'עלב' שעשה עלבון לתורה כמו שנאמר התנא (משנה אבות ו, ב) אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, ועלב שעסק בה בפיו אשר טמאו בלשון הרע ושפך בו דמים.

    8 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 106b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 106, Amud Bet, about 645 words in 22 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 22 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “(יהושע יג, כב) ״הרגו בני ישראל [בחרב]…”

    2. Segment 257 words

      Opens “א"ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע…”

    3. Segment 317 words

      Opens “א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא…”

    4. Segment 422 words

      Opens “כתיב דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן:…”

    5. Segment 56 words

      Opens “(סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר)…”

    6. Segment 633 words

      Opens “א"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ג)…”

    7. Segment 752 words

      Opens “וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נ, טז)…”

    8. Segment 817 words

      Opens “ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים נב,…”

      Named: רבי יצחק.

    9. Segment 930 words

      Opens “וא"ר יצחק מאי דכתיב (איוב כ, טו)…”

    10. Segment 1056 words

      Opens “וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ז)…”

    11. Segment 1140 words

      Opens “וא"ר יצחק מאי דכתיב (ישעיהו לג, יח)…”

    12. Segment 1230 words

      Opens “א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל…”

      Named: רב יהודה, רבא.

    13. Segment 1329 words

      Opens “וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת…”

      Named: רב יהודה, רב ושמואל, שמואל.

    14. Segment 1423 words

      Opens “ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    15. Segment 1545 words

      Opens “אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו]…”

      Named: רב משרשיא.

    16. Segment 1631 words

      Opens “א"ר אמי לא מת דואג עד ששכח…”

    17. Segment 1716 words

      Opens “כתיב התם (ויקרא כה, ל) לצמיתות ומתרגמינן…”

    18. Segment 185 words

      Opens “(סימן שלשה ראו וחצי וקראו)…”

    19. Segment 1921 words

      Opens “א"ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו…”

    20. Segment 2015 words

      Opens “(א"ר) יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה…”

    21. Segment 2131 words

      Opens “וא"ר יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם…”

    22. Segment 2250 words

      Opens “וא"ר יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו…”

    Sages named on this page

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Sanhedrin 106b · Segment 15 — “אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sanhedrin 106b · Segment 4 — “…וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן: בתחילה יושב הקב"ה ודואג…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 106b · Segment 14 — “…ליבא בעי דכתיב (שמואל א טז, ז) וה' יראה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 106b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026