Talmud Builders

    Sanhedrin 67a

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 67a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It is merely a mnemonic. The verse is not relevant to this halakha , and it is cited merely as a sign indicating that just as the halakha of a betrothed young woman pertains to her first act of sexual intercourse, so too, the halakha of the daughter of a priest who committed adultery pertains to a case where it is her first disqualification from the priesthood.

    2MISHNA: With regard to the case of an inciter, listed among those liable to be executed by stoning, this is an ordinary person, not a prophet. And it is referring to one who incites an ordinary person and not a multitude of people. What does the inciter do? He says: There is an idol in such and such a place, which eats like this, drinks like this, does good for its worshippers like this, and harms those who do not worship it like this.

    3The mishna states a principle with regard to the halakha of an inciter: With regard to all of those mentioned in the Torah who are liable to receive the death penalty, if there are no witnesses to their transgressions, the court does not hide witnesses in order to ensnare and punish them, except for this case of an inciter.

    4The mishna elaborates: If the inciter said his words of incitement to two men, they are his witnesses, and he does not need to be warned before the transgression; they bring him to court and stone him. If he said his words of incitement to one man alone, that man’s testimony would not be sufficient to have the inciter executed. Therefore he says to the inciter: I have friends who are interested in this; tell them too. This way there will be more witnesses.

    5The mishna continues: If the inciter is cunning, and he knows that he cannot speak in front of two men, the court hides witnesses for him behind the fence so that he will not see them, and the man whom the inciter had previously tried to incite says to him: Say what you said to me when we were in seclusion. And the other person, the inciter, says to him again that he should worship the idol. And he says to the inciter: How can we forsake our God in Heaven and go and worship wood and stones? If the inciter retracts his suggestion, that is good. But if he says: This idol worship is our duty; this is what suits us, then those standing behind the fence bring him to court and have him stoned.

    6The halakha of an inciter includes one who says: I shall worship idols, or one of the following statements: I shall go and worship idols, or: let us go and worship idols, or: I shall sacrifice an idolatrous offering, or: I shall go and sacrifice an idolatrous offering, or: Let us go and sacrifice an idolatrous offering, or: I shall burn incense as an idolatrous offering, or: I shall go and burn incense, or: Let us go and burn incense, or: I shall pour an idolatrous libation, or: I shall go and pour a libation, or: Let us go and pour a libation, or: I shall bow to an idol, or: I shall go and bow, or: Let us go and bow.

    7GEMARA: The mishna teaches: With regard to the case of an inciter, this is an ordinary person. The Gemara infers: The reason he is executed by stoning is that he is an ordinary person, but if he is a prophet he is executed by strangulation, not by stoning. The mishna states further: And it is referring to one who incites an ordinary person. The Gemara infers: The reason he is executed by stoning is that he incited an individual, but if he subverted a multitude of people, he is executed by strangulation.

    8Consequently, whose opinion is expressed in the mishna? It is the opinion of Rabbi Shimon, as it is taught in a baraita : A prophet who subverted others to participate in idol worship is executed by stoning. Rabbi Shimon says: He is executed by strangulation. Likewise, the subverters of an idolatrous city are executed by stoning. Rabbi Shimon says: By strangulation.

    9The Gemara challenges: Say the last clause of the mishna, i.e., say the following mishna: With regard to the case of the subverter listed among those liable to be executed by stoning, this is one who says: Let us go and worship idols. And Rav Yehuda says that Rav says: In this mishna the Sages taught the case of the subverters of an idolatrous city. Here we arrive at the opinion of the Rabbis, who hold that those who incite a multitude of people are also executed by stoning. Is it possible that the first clause of the mishna expresses the opinion of Rabbi Shimon, and the last clause expresses that of the Rabbis?

    10Ravina says: The entire mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis, and the tanna teaches the mishna employing the style of: Not only this but also that. In other words, the mishna should be explained as follows: Not only is one who incites an individual executed by stoning, but even one who subverts an entire city is executed by stoning.

    11Rav Pappa says: When the mishna teaches with regard to one who incites that this is referring to an ordinary person, it is not indicating that a prophet is not included in this halakha . Rather, it is referring to the hiding of witnesses behind a fence in order to ensnare the inciter, as his life is treated with contempt and derision, as though he were an ordinary person, i.e., a simpleton.

    12As it is taught in a baraita : And with regard to all the rest of those liable to receive the death penalty by Torah law, the court does not hide witnesses in order to ensnare them and punish them except for this case of an inciter.

    13How does the court do this to him? The agents of the court light a candle for him in an inner room, and they place witnesses for him in an outer room in the dark, so that they can see him and hear his voice but he cannot see them. And the other person, whom the inciter had previously tried to incite, says to him: Say what you said to me when we were in seclusion. And he says to him again that he should worship the idol. And the other person says to him: How can we forsake our God in Heaven and worship idols? If the inciter retracts his suggestion, that is good. But if he says: This idol worship is our duty, and this is what suits us, the witnesses, who are listening from outside, bring him to court, and they have him stoned.

    14And the court did the same to an inciter named ben Setada, from the city of Lod, and they hanged him on Passover eve.

    15The Gemara asks: Why did they call him ben Setada, when he was the son of Pandeira? Rav Ḥisda says: Perhaps his mother’s husband, who acted as his father, was named Setada, but his mother’s paramour, who fathered this mamzer , was named Pandeira. The Gemara challenges: But his mother’s husband was Pappos ben Yehuda, not Setada. Rather, perhaps his mother was named Setada, and he was named ben Setada after her. The Gemara challenges: But his mother was Miriam, who braided women’s hair. The Gemara explains: That is not a contradiction; Setada was merely a nickname, as they say in Pumbedita: This one strayed [ setat da ] from her husband.

    16MISHNA: With regard to the case of the subverter listed among those liable to be executed by stoning, this is one who says to a multitude of people: Let us go and worship idols.

    17The warlock is also liable to be executed by stoning. One who performs a real act of sorcery is liable, but not one who deceives the eyes, making it appear as though he is performing sorcery, as that is not considered sorcery. Rabbi Akiva says in the name of Rabbi Yehoshua: For example, two people can each gather cucumbers by sorcery. One of them gathers cucumbers and he is exempt, and the other one gathers cucumbers and he is liable. How so? The one who performs a real act of sorcery is liable, and the one who deceives the eyes is exempt.

    18GEMARA: With regard to the case of subverters mentioned in the mishna, Rav Yehuda says that Rav says: The Sages taught here the case of the subverters of an idolatrous city. Accordingly, there is no halakhic difference between one who incites individuals to idolatry and one who subverts an entire city; both are liable to be executed by stoning.

    19The mishna teaches that the case of the warlock is referring to one who performs a real act of sorcery. The Sages taught in a baraita : The verse: “You shall not allow a witch to live” (Exodus 22:17), does not refer only to a female who practices sorcery; both a man and a woman are included. If so, why does verse state “a witch”? This is because most women are familiar with witchcraft.

    20In what manner is their death sentence administered? Rabbi Yosei HaGelili says: It is stated here: “You shall not allow a witch to live,” and it is stated there, with regard to the conquest of the Canaanites: “You shall allow nothing that breathes to live” (Deuteronomy 20:16). Just as there, the Canaanites were to be killed by the sword (see Numbers 21:24), so too here, the execution of a witch is administered by the sword.

    21Rabbi Akiva says: It is stated here: “You shall not allow a witch to live,” and it is stated there, with regard to Mount Sinai: “No hand shall touch it, for he shall be stoned, or thrown down; whether it be animal or man, it shall not live” (Exodus 19:13). Just as there, the verse speaks of stoning, so too here, a witch is executed by stoning.

    22Rabbi Yosei HaGelili said to him: I derived the meaning of the verse “You shall not allow a witch to live” from the verse “You shall allow nothing that breathes to live” via a verbal analogy between two similar phrases, but you derived the meaning of the verse “You shall not allow a witch to live” from the verse “It shall not live,” which is a less similar phrase.

    23Rabbi Akiva said to him: I derived a halakha concerning Jews from a halakha concerning Jews, with regard to whom the verse included many types of death penalties. Therefore, the fact that the expression “It shall not live” refers to stoning when stated with regard to Jews is especially significant. But you derived a halakha concerning Jews from a halakha concerning gentiles, with regard to whom the verse included only

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    סימנא בעלמאובתחילת שום דבר הכתוב מדבר דתחלת חלול מיהא הוה:

    מתני' המסית זה הדיוטמסית דחשבינן ליה בנסקלין זה הדיוט שהסית אבל נביא שהסית אינו בסקילה אלא בחנק כדמפרש בגמרא:

    המסית את ההדיוטהוא דבסקילה אבל מסית את הרבים כגון עיר הנדחת בחנק כדמפרש בגמרא והא ליכא למידק אבל מסית את הנביא בחנק דלא מצינו חלוק בין מסית את הנביא למסית את ההדיוט אבל מצינו חלוק בין נביא שהסית להדיוט שהסית דהדיוט שהסית כתיב (דברים י״ג:ו׳) וסקלתו באבנים ובנביא כתיב (שם) והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת ומיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק:

    אמר לשניםיחד הן עצמן נעשו עדים ואין צריכין להתרות בו כשאר חייבי מיתות אלא מביאין אותו לבית דין דכתיב (שם) לא תחמול ולא תכסה עליו:

    אמר לאחד הוא אומר יש לי חברים רוצים בכךהניסת צריך להשיבו יש לי חברים רוצים בכך בא ואמור לי בפניהם:

    ואם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהםכלומר אומר איני יכול לפרסם הדבר מפני יראת ב"ד:

    מכמינין לודמתרגמינן וארב לו וכמן ליה (דברים יט) מעמידין ליה מארבין אחורי הגדר לשמוע דבריו:

    ביחודכלומר אין איש עכשיו עמנו ויכול אתה לומר מה שאמרת לי:

    האומר אעבוד וכו'באחת מכל הלשונות הללו הוי מסית וחייב:

    גמ' הא נביאאם מסית זה נביא שהיה מתנבא בשם הקב"ה לעבוד עבודת כוכבים:

    טעמאדמסית את ההדיוט כלומר את היחיד הא אם מסית את הרבים כגון אנשי עיר הנדחת לאו בסקילה הוא אלא בחנק דהא ליכא למידק דהא דקתני והמסית את ההדיוט למעוטי מסית את הנביא קאמר דלא אשכחן תנא דמפליג בין מסית את הנביא למסית את ההדיוט אבל בין נביא המסית להדיוט המסית אשכחן חלוק כדמפרש ואזיל:

    טעמא דר"ש ורבנן מפרש באלו הן הנחנקין:

    מדיחי עיר הנדחת שנובמשנתנו זאת ואשמועינן סיפא דמדיח דרישא במדיח עיר הנדחת קאמר וה"ק המדיח דתנן לעיל (סנהדרין דף נג.) בהדי נסקלין זה האומר לרבים נלך ונעבוד עבודת כוכבים:

    רבינא אמר גרס ולא גרסי' אמר רבינא דאיהו ורב פפא לא פליגי אלא מר מתרץ חדא ומר מתרץ חדא ולא פליגי דהא בתרי מילי אוקימנא לרישא כר"ש ואתו הנך אמוראי לתרוצה כרבנן והכי פירושה רבינא תרצה לחדא ואמר רישא נמי רבנן והמסית את ההדיוט לאו למעוטי מסית את הרבים אתא אלא תרוייהו תנא להו תנא רישא מסית את היחיד והדר תנא סיפא המדיח זה האומר לרבים נלך ונעבוד עבודת כוכבים:

    ולא זו אף זו קתניכלומר אי קשיא לך ליתני מסית את הרבים ולא ליתני מסית את היחיד דהא פשיטא דכולהו מודו בה דבסקילה אורחא לתנא למתני הכי תנא מילתא ברישא דפשיטא ליה והדר תנא רבותא ולא זו דמסית יחיד בלבד בסקילה אלא אף זו דמסית רבים בסקילה ודלא כר' שמעון ורב פפא אתא אף לתרוצי לדקתני המסית זה הדיוט לאו למעוטי נביא המסית קתני אלא כל המסיתים קרי הדיוטות משום הכמנה כלומר מסית הדיוט ושוטה הוא ומדת הקלין נוהג בו שמקילין בחייו שכל חייבי מיתות צריכין התראה וזה נהרג בהכמנה:

    בבית הפנימיבחדרי חדרים לפי שהוא ירא לדבר בגלוי:

    הן רואין אותולאור הנר שעמו דאי לא מצי חזו ליה לא מצי מסהדי עליה לחיוביה קטלא ואף על גב דשמעי קליה דמצי למימר לא הואי אנא:

    ושומעין קולושהוא אומר דברי הסתה:

    [הוספה מחסרונות הש"סבן סטדא - בעל אמו סטדא שמו:

    סטת דאעל שם שזינתא קרי לה הכי:]

    מתני' המדיח זה האומר וכו'בגמרא מוקים לה במדיח עיר הנדחת:

    העושה מעשהממש בסקילה:

    ולא האוחז את העיניםמראה לבריות כאילו הוא עושה ואינו עושה כלום:

    שנים מלקטין קשואיןבמכשפות לפנינו אחד מהן לוקט וחייב וחברו לוקט ופטור:

    העושה מעשהשהיתה כאן שדה קשואין ולקטה ממש בכשפים חייב:

    האוחז את העיניםמראה לנו כאילו התקבצו כולם במקום אחד והקשואין לא זזין ממקומן פטור:

    גמ' מכשפה אחד האיש ואחד האשהדהא גבי אוב וידעוני דמכשפים הם לא חלק בין איש לאשה דכתיב (ויקרא כ׳:כ״ז) איש או אשה:

    לא תחיה כל נשמהבשבע אומות כתיב:

    מה להלן בסייףדכתיב בסיחון ועוג ויכהו ישראל לפי חרב (במדבר כ״א:כ״ד):

    מה להלןבסיני:

    בסקילהדכתיב (שמות י״ט:י״ג) כי סקול יסקל או ירה יירה:

    שריבה בהן הכתוב מיתות הרבהומצינו בסיני שנבחרה בהן סקילה:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 67 עמוד א

    1סימנא בעלמא.

    Mishna

    2המסית זה הדיוט, והמסית את ההדיוט. אמר: יש יראה במקום פלוני, כך אוכלת, כך שותה, כך מטיבה, כך מריעה.

    3כל חייבי מיתות שבתורה, אין מכמינין עליהם, חוץ מזו.

    4אמר לשנים: הן עדיו, ומביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו. אמר לאחד: הוא אומר ״יש לי חבירים רוצים בכך״.

    5אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם, מכמינין לו עדים אחורי הגדר. והוא אומר לו: ״אמור מה שאמרת ביחוד״ והלה אומר לו. והוא אומר לו: ״היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים״ אם חוזר בו הרי זה מוטב, ואם אמר: ״כך היא חובתנו, כך יפה לנו״ העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו.

    6האומר: ״אעבוד״, ״אלך ואעבוד״, ״נלך ונעבוד״; ״אזבח״, ״אלך ואזבח״, ״נלך ונזבח״; ״אקטיר״, ״אלך ואקטיר״, ״נלך ונקטיר״; ״אנסך״, ״אלך ואנסך״, ״נלך וננסך״; ״אשתחוה״, ״אלך ואשתחוה״, ״נלך ונשתחוה״.

    Gemara

    7המסית זה הדיוט. טעמא דהדיוט, הא נביא בחנק. והמסית את ההדיוט, טעמא דיחיד, הא רבים בחנק.

    Mishna

    8מני ר"ש היא דתניא נביא שהדיח בסקילה, ר' שמעון אומר בחנק מדיחי עיר הנדחת בסקילה. ר"ש אומר בחנק׃

    9אימא סיפא המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים ואמר רב יהודה אמר רב מדיחי עיר הנדחת שנו אתאן לרבנן רישא ר"ש וסיפא רבנן׃

    10רבינא אמר כולה רבנן היא ולא זו אף זו קתני׃

    11רב פפא אמר כי קתני מסית זה הדיוט להכמנה׃

    12דתניא ושאר כל חייבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהן חוץ מזו׃

    13כיצד עושין לו מדליקין לו את הנר בבית הפנימי ומושיבין לו עדים בבית החיצון כדי שיהו הן רואין אותו ושומעין את קולו והוא אינו רואה אותן והלה אומר לו אמור מה שאמרת לי ביחוד והוא אומר לו והלה אומר לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונעבוד עבודת כוכבים אם חוזר בו מוטב ואם אמר כך היא חובתנו וכך יפה לנו העדים ששומעין מבחוץ מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו:

    14[הוספה מחסרונות הש"ס: וכן עשו לבן סטדא בלוד ותלאוהו בערב הפסח׃

    15בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב חסדא בעל — סטדא בועל — פנדירא בעל פפוס בן יהודה הוא אלא אֵימא אמו סטדא אמו מרים מגדלא נשיא הואי כדאמרי בפומדיתא סטת דא מבעלה:]׃

    Mishna

    16המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים׃

    17המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העינים ר"ע אומר משום ר' יהושע שנים לוקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור:

    Gemara

    18אמר רב יהודה אמר רב מדיחי עיר הנדחת שנו כאן:

    19המכשף זה העושה מעשה וכו': תנו רבנן מכשפה אחד האיש ואחד האשה א"כ מה ת"ל מכשפה מפני שרוב נשים מצויות בכשפים׃

    20מיתתן במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן (שמות כב, יז) מכשפה לא תחיה ונאמר להלן (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה מה להלן בסייף אף כאן בסייף׃

    21ר' עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן (שמות יט, יג) אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה׃

    22אמר לו ר' יוסי אני דנתי לא תחיה מלא תחיה ואתה דנת לא תחיה מלא יחיה׃

    23אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה ואתה דנת ישראל מעובדי כוכבים שלא ריבה בהן הכתוב אלא׃

    Tosafot

    רבינא אמר כו'פי' הקונטרס ול"ג אמר רבינא דאיהו ורב פפא לא פליגי ואין זו שיטת הש"ס ור"ת מפרש דרבינא משני כולה מתני' דהמסית זה הדיוט דמשמע הדיוט ולא נביא נמי זו אף זו קתני דתנן בסיפא המסית את ההדיוט דמשמע כל מי שמסית אפילו נביא ורב פפא הא לא מסתבר לי' דמשום דקתני המסית את ההדיוט דאתא למימר אפילו נביא:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה השלש עשרה והכונה בה ככונת שלפניה ואמר המסית ר"ל מסית זה שנמנה בנסקלים זה הדיוט המסית אבל נביא המסית אינו אלא בחנק וכן שהוא מסית את ההדיוט ר"ל יחיד או יחידים אבל אם הסית רוב העיר הרי זה בחנק ודבר זה אין הלכה כן אלא בין שהיה המסית הדיוט בין שהיה נביא בין שהיה הניסת יחיד או רבים מיתת כלן בסקילה שאין דין עיר הנדחת לידון בסייף אלא בשמדיחיה שנים ואין דין נביא בחנק אלא כשמתנבא בשם ע"ז אפילו להתיר את המותר ואמר שהמסית והניסת בסקילה אע"פ שלא עבד הניסת אחר שקבל ממנו את דבריו ולימד במשנתינו דרך ההסתה האיך היא ואמר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת וכך שותה ר"ל כך מאכלת וכך משקה וכן כך מטיבה לעובדיה וכך מריעה למרחיקיה:

    ואמר שכל חייבי מיתות אין מכמינין להם חוץ מזה אמר לשנים הן הן עדיו ומביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו אמר לאחד והרי שאין ממיתין אותו על פי עד אחד הרי הניסת אם לבו שלם יש לו לרמותו בדברים ולומר לו יש לי חברים רוצים בכך ואזדווג עמהם עד שיביאוהו לומר כן בפני שנים אם היה ערום ואינו רוצה לדבר בפניהם מכמינין לו עדים אחורי הגדר ומדליקין את הנר בבית פנימי ומושיבין עדים בבית החיצון שיהו רואין אותו ושומעין את קולו והוא אינו רואה אותם וכל כיוצא בזה והוא מחזירו לאותן הדברים האיך נעשה מאותן הדברים שאמרת לי ביחוד והלה משיבו וזה אומר לו והאיך נניח אלהינו שבשמים לעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו או שתק הרי טוב אחר שהניסת לא קבל את דבריו ואם לא חזר בו אע"פ שהניסת לא קיבל את דבריו ואומר כך הוא חובתינו כך הוא יפה לנו העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו האומר אעבוד או אלך ואעבוד או נלך ונעבוד פירוש בכדרכה וכן בארבע עבודות אף שלא כדרכה כלן לשון הסתה הם ונסקל עליהם כמו שביארנו למעלה המדיח ר"ל שנים שהדיחו רוב העיר ושהיו מתוכה על הדרך שיתבאר והודחו רוב אנשי העיר אחריהם הרי הם בסקילה ואנשי העיר בסייף כמו שיתבאר:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו:

    וכבר התבאר שאין המסית צריך התראה ושמצוה ביד המוסת להרגו תחלה ומ"מ המוסת צריך התראה לא החמירו לידון שלא בהתראה אלא על המסית לבד וכמו שאמרו כל חייבי מיתות אין מכמינין עליהם חוץ מזו כך נראה לי וכן הסכימו בה עמי גדולי הדור:

    המשנה הארבע עשרה והכונה בה ככונת שלפניה והוא שאמר המכשף ר"ל שנמנה בכלל הנסקלין הוא שעושה מעשה כשפים אבל האוחז את העינים עד שנראה כעושה ואינו עושה פטור כמו שכתבנו למעלה אלא שמכין אותו מכת מרדות ונמצאת למד במלאכת הכשוף שנים מלקטין קשואין דרך כשוף שהאחד חייב והאחד פטור כיצד העושה מעשה שהיו שם קשואין ולקטן ממש דרך כשוף חייב האוחז את העינים שמראה כאלו נלקטו ולא נלקטו פטור:

    זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

    בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא"כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע"ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 67a

    Sanhedrin 67a. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 497 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    סימנא בעלמא ובתחילת שום דבר הכתוב מדבר דתחלת חלול מיהא הוה:

    מתני' המסית זה הדיוט מסית דחשבינן ליה בנסקלין זה הדיוט שהסית אבל נביא שהסית אינו בסקילה אלא בחנק כדמפרש בגמרא:

    המסית את ההדיוט הוא דבסקילה אבל מסית את הרבים כגון עיר הנדחת בחנק כדמפרש בגמרא והא ליכא למידק אבל מסית את הנביא בחנק דלא מצינו חלוק בין מסית את הנביא למסית את ההדיוט אבל מצינו חלוק בין נביא שהסית להדיוט שהסית דהדיוט שהסית כתיב (דברים י״ג:ו׳) וסקלתו באבנים ובנביא כתיב (שם) והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת ומיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק:

    אמר לשנים יחד הן עצמן נעשו עדים ואין צריכין להתרות בו כשאר חייבי מיתות אלא מביאין אותו לבית דין דכתיב (שם) לא תחמול ולא תכסה עליו:

    אמר לאחד הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך הניסת צריך להשיבו יש לי חברים רוצים בכך בא ואמור לי בפניהם:

    ואם היה המסית ערום ואינו יכול לדבר בפניהם כלומר אומר איני יכול לפרסם הדבר מפני יראת ב"ד:

    מכמינין לו דמתרגמינן וארב לו וכמן ליה (דברים יט) מעמידין ליה מארבין אחורי הגדר לשמוע דבריו:

    ביחוד כלומר אין איש עכשיו עמנו ויכול אתה לומר מה שאמרת לי:

    24 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    רבינא אמר כו' פי' הקונטרס ול"ג אמר רבינא דאיהו ורב פפא לא פליגי ואין זו שיטת הש"ס ור"ת מפרש דרבינא משני כולה מתני' דהמסית זה הדיוט דמשמע הדיוט ולא נביא נמי זו אף זו קתני דתנן בסיפא המסית את ההדיוט דמשמע כל מי שמסית אפילו נביא ורב פפא הא לא מסתבר לי' דמשום דקתני המסית את ההדיוט דאתא למימר אפילו נביא:

    Tosafot on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Meiri

    המשנה השלש עשרה והכונה בה ככונת שלפניה ואמר המסית ר"ל מסית זה שנמנה בנסקלים זה הדיוט המסית אבל נביא המסית אינו אלא בחנק וכן שהוא מסית את ההדיוט ר"ל יחיד או יחידים אבל אם הסית רוב העיר הרי זה בחנק ודבר זה אין הלכה כן אלא בין שהיה המסית הדיוט בין שהיה נביא בין שהיה הניסת יחיד או רבים מיתת כלן בסקילה שאין דין עיר הנדחת לידון בסייף אלא בשמדיחיה שנים ואין דין נביא בחנק אלא כשמתנבא בשם ע"ז אפילו להתיר את המותר ואמר שהמסית והניסת בסקילה אע"פ שלא עבד הניסת אחר שקבל ממנו את דבריו ולימד במשנתינו דרך ההסתה האיך היא ואמר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת וכך שותה ר"ל כך מאכלת וכך משקה וכן כך מטיבה לעובדיה וכך מריעה למרחיקיה:

    ואמר שכל חייבי מיתות אין מכמינין להם חוץ מזה אמר לשנים הן הן עדיו ומביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו אמר לאחד והרי שאין ממיתין אותו על פי עד אחד הרי הניסת אם לבו שלם יש לו לרמותו בדברים ולומר לו יש לי חברים רוצים בכך ואזדווג עמהם עד שיביאוהו לומר כן בפני שנים אם היה ערום ואינו רוצה לדבר בפניהם מכמינין לו עדים אחורי הגדר ומדליקין את הנר בבית פנימי ומושיבין עדים בבית החיצון שיהו רואין אותו ושומעין את קולו והוא אינו רואה אותם וכל כיוצא בזה והוא מחזירו לאותן הדברים האיך נעשה מאותן הדברים שאמרת לי ביחוד והלה משיבו וזה אומר לו והאיך נניח אלהינו שבשמים לעבוד עצים ואבנים אם חוזר בו או שתק הרי טוב אחר שהניסת לא קבל את דבריו ואם לא חזר בו אע"פ שהניסת לא קיבל את דבריו ואומר כך הוא חובתינו כך הוא יפה לנו העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו האומר אעבוד או אלך ואעבוד או נלך ונעבוד פירוש בכדרכה וכן בארבע עבודות אף שלא כדרכה כלן לשון הסתה הם ונסקל עליהם כמו שביארנו למעלה המדיח ר"ל שנים שהדיחו רוב העיר ושהיו מתוכה על הדרך שיתבאר והודחו רוב אנשי העיר אחריהם הרי הם בסקילה ואנשי העיר בסייף כמו שיתבאר:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הדרך שכתבנו ולא נתחדש עליה בגמ' דבר שלא ביארנוהו:

    וכבר התבאר שאין המסית צריך התראה ושמצוה ביד המוסת להרגו תחלה ומ"מ המוסת צריך התראה לא החמירו לידון שלא בהתראה אלא על המסית לבד וכמו שאמרו כל חייבי מיתות אין מכמינין עליהם חוץ מזו כך נראה לי וכן הסכימו בה עמי גדולי הדור:

    המשנה הארבע עשרה והכונה בה ככונת שלפניה והוא שאמר המכשף ר"ל שנמנה בכלל הנסקלין הוא שעושה מעשה כשפים אבל האוחז את העינים עד שנראה כעושה ואינו עושה פטור כמו שכתבנו למעלה אלא שמכין אותו מכת מרדות ונמצאת למד במלאכת הכשוף שנים מלקטין קשואין דרך כשוף שהאחד חייב והאחד פטור כיצד העושה מעשה שהיו שם קשואין ולקטן ממש דרך כשוף חייב האוחז את העינים שמראה כאלו נלקטו ולא נלקטו פטור:

    זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

    בין שהיה המכשף איש או אשה כלן בסקילה ולא נאמר מכשפה לא תחיה אלא שהכשוף מצוי בנשים ודבר הכתוב בהוה וכל מעשה שדים הרי הוא בכלל כשפים כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים אפילו ידעו לברא בריות יפות שלא מזווג המין כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע רשאים לעשות שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכשוף ודומה לזה שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי כמו שיתבאר במקומו כל שנאסר בדברים אלו שכתבנו לא נאסר אלא בלמד לעשות אבל להבין ולהורות הכל מותר ולא עוד אלא שאין מושיבין בסנהדרין אא"כ היו יודעין דרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע"ז כדי שידעו בטיב כל הענינים הבאים לפניהם:

    Meiri on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפירש"י בד"ה האומר אעבוד כו' הלשונות הללו הוי מסית וחייב עכ"ל כל הני לישני באומר ניסת משמע ומוקמינן להך מתני' לעיל בניסת מפי אחרים ולא בניסת מפי עצמו דהכי משמע דבמסית דנקט ברישא קמשתעי נמי הכא וזה שפירש"י הלשונות הללו הוי מסית וחייב ר"ל דאיירי בניסת על ידי מסית וחייב המסית דקתני ברישא כיון דהניסת מתחייב בלשונות הללו ע"י ולא מהני ליה למסית בכה"ג חזרה משא"כ ברישא דלא ליסת על ידו ומש"ה גם הוא אם חוזר בו פטור ודו"ק:

    בד"ה מכשפה וא' האיש וכו' דהא גבי אוב וידעוני כו' דכתיב איש או אשה עכ"ל ויש לדקדק דא"כ ב' כתובים אוב וידעוני מלמדין על מכשפה דאיש נמי חייב ומשמע דרבי יהודה סבר דשני כתובין מלמדין אבל שאר תנאי מצו סברי דאין מלמדין ויש לומר דלשאר תנאי לא הוצרך לפרש מהיכא קאתי איש דהא מהיכא דקאתי מיתתן במה אי למ"ד מלא תחיה כל נשמה אי למ"ד מכל שוכב עם בהמה איש ואשה נמי שוין אלא דלר"י דאצטריך לפ' הכי דאית ליה ב' כתובין מלמדין לענין מיתה קאמר דהכי נמי לענין איש וק"ל:

    תוס' בד"ה רבינא אמר כו' ואין זה שיטת התלמוד כו' עכ"ל ר"ל שהמתרץ הראשון לא יתרץ רק חדא ויניח חדא בקושיא אבל לפר"ת ניחא דרבינא ודאי מתרץ כולה ורב פפא דלא מתרץ רק חדא היינו משום דבהך חדא לא מסתבר ליה כרבינא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    במתניתין אמר לשנים הן עדיו וכו' אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם מכמינים לו עדים וכו' ובגמרא אימא סיפא המדיח זה האומר נלך ונעבוד ע"ז ואמר רבי יהודה וכו' כצ"ל:

    שם כי קתני מסית זה הדיוט להכמנה דתניא ושאר כל חייבי מיתות וכו' כיצד עושין לו וכו' יש לדקדק מה צריך להביא ברייתא זו הא במתני' גופא קתני בהדיא דמכמינים לו עדים ונראה משום דהא דקרי ליה מסית הדיוט היינו כלומר הדיוט ושוטה כמו שפירש רש"י והיינו שטותו שמדליקין לו נרות בבית הפנימי ומדברים עמו ואינו מרגיש שבשביל כך עושין זה כדי שיהיו העדים שמבחוץ רואים אותו והוא אינו רואה אותם וק"ל:

    ברש"י ד"ה המדיח זה האומר וכו' פירוש זה שייך למתניתין דלקמן בסמוך:

    ד"ה מדיח עיר הנדחת שנו וכו' ואשמועינן סיפא דמדיח דרישא וכו' ר"ל דרישא היא מתניתין דריש פרק דקתני אלו הן הנסקלין וקא חשיב נמי מדיח:

    בתוס' ד"ה רבינא אמר וכו' ואין זה שיטת הגמרא ר"ל מה שפירש רש"י דרבינא ורב פפא לא פליגי אלא שזה מתרץ חדא וזה מתרץ חדא אין זה שיטת הגמרא שזה יתרץ חדא וזה יתרץ חדא:

    Maharam on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    תָּנוּ רַבָּנָן "מְכַשֵּׁפָה" אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "מְכַשֵּׁפָה"? מִפְּנֵי שֶׁרֹב נָשִׁים מְצוּיוֹת בִּכְשָׁפִים (שמות כב, יז). נראה לי בס"ד מפני דהכשפים הם רוחות טומאה וידוע דהקליפה ורוחות הטומאה נאחזים בכוחות הדינין מוצלחים ביותר ולכן דהנשים הם בחינת הדינין [מצויות] במעשה כשפים ביותר. ועוד נראה לי הטעם כי הנשים מצוי בגופם טומאה ביותר מחמת דם נידות ולכן נגררים אחר כשפים כי מצא מין את מינו וניעור.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 67a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 67, Amud Aleph, about 497 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 12 words

      Opens “סימנא בעלמא.…”

    2. Segment 220 words

      Opens “מתני׳ המסית זה הדיוט, והמסית את ההדיוט.…”

    3. Segment 39 words

      Opens “כל חייבי מיתות שבתורה, אין מכמינין עליהם,…”

    4. Segment 418 words

      Opens “אמר לשנים: הן עדיו, ומביאין אותו לב"ד…”

    5. Segment 557 words

      Opens “אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם,…”

    6. Segment 626 words

      Opens “האומר: ״אעבוד״, ״אלך ואעבוד״, ״נלך ונעבוד״; ״אזבח״,…”

    7. Segment 717 words

      Opens “גמ׳ המסית זה הדיוט. טעמא דהדיוט, הא…”

    8. Segment 819 words

      Opens “מתני׳ מני ר"ש היא דתניא נביא שהדיח…”

    9. Segment 924 words

      Opens “אימא סיפא המדיח זה האומר נלך ונעבוד…”

      Named: רב יהודה, רב מדיחי.

    10. Segment 1010 words

      Opens “רבינא אמר כולה רבנן היא ולא זו…”

    11. Segment 119 words

      Opens “רב פפא אמר כי קתני מסית זה…”

      Named: רב פפא.

    12. Segment 1211 words

      Opens “דתניא ושאר כל חייבי מיתות שבתורה אין…”

    13. Segment 1369 words

      Opens “כיצד עושין לו מדליקין לו את הנר…”

    14. Segment 1411 words

      Opens “[הוספה מחסרונות הש"ס: וכן עשו לבן סטדא…”

      Named: רב הפסח.

    15. Segment 1533 words

      Opens “בן סטדא בן פנדירא הוא אמר רב…”

      Named: רב חסדא.

    16. Segment 168 words

      Opens “מתני׳ המדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודת…”

    17. Segment 1729 words

      Opens “המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את…”

    18. Segment 1811 words

      Opens “גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב מדיחי…”

      Named: רב יהודה, רב מדיחי.

    19. Segment 1921 words

      Opens “המכשף זה העושה מעשה וכו': תנו רבנן…”

    20. Segment 2029 words

      Opens “מיתתן במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר…”

      Named: רבי יוסי.

    21. Segment 2125 words

      Opens “ר' עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא…”

    22. Segment 2216 words

      Opens “אמר לו ר' יוסי אני דנתי לא…”

    23. Segment 2323 words

      Opens “אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל…”

      Named: רבי עקיבא, רבה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Sanhedrin 67a · Segment 23 — “אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה…

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Sanhedrin 67a · Segment 21 — “ר' עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sanhedrin 67a · Segment 10 — “רבינא אמר כולה רבנן היא ולא זו אף זו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 67a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026