Talmud Builders

    Sanhedrin 22b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 22b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1your youth” (Proverbs 5:18). Rav Yitzḥak, his son, said to him: Such as whom? Rav Yehuda said to him: Such as your mother.

    2The Gemara wonders: Is that so? But didn’t Rav Yehuda once read to Rav Yitzḥak, his son, from the verse: “And I find more bitter than death the woman whose heart is snares and nets” (Ecclesiastes 7:26)? And Rav Yitzḥak said to him: Such as whom? And Rav Yehuda said to him: Such as your mother. The Gemara responds: This is not a contradiction. Granted, she is difficult and angry, but afterward she is conciliatory, so she is both more bitter than death and a source of calmness and joy for him, at different times.

    3Rav Shmuel bar Unya says in the name of Rav: A woman is raw material, like a vessel that has not been completed, and makes a covenant, becoming truly connected, only to the one who made her a vessel through her first act of sexual intercourse, as it is stated: “For your Maker is your husband, the Lord of hosts is His name” (Isaiah 54:5).

    4It is taught in a baraita : A man dies only to his wife, i.e., it is primarily she who suffers the pain and sadness resulting from his death, and a woman dies only to her husband. A man dies only to his wife, as it is stated: “And Elimelech, Naomi’s husband, died” (Ruth 1:3), and a woman dies only to her husband, as it is stated in Jacob’s parting words to Joseph: “And as for me, when I came from Paddan, Rachel died on me” (Genesis 48:7).

    5§ The mishna teaches: One may not see the king when he is having his hair cut. The Sages taught in a baraita : A king has his hair cut every day. A High Priest waits from the eve of Shabbat to the eve of Shabbat between haircuts. An ordinary priest has his hair cut once every thirty days.

    6The Gemara explains: A king has his hair cut every day, as it is stated: “Your eyes should see the king in his beauty” (Isaiah 33:17), so his beauty must be tended to daily. A High Priest waits from the eve of Shabbat to the eve of Shabbat, as Rav Shmuel bar Naḥman says that Rabbi Yoḥanan says: Since new priestly watches begin every week on the eve of Shabbat, the High Priest must have his hair cut in order to look his best when the new watch arrives.

    7The Gemara continues its explanation of the baraita : An ordinary priest has his hair cut once every thirty days, as it is written with regard to the priests: “They shall not shave their heads, and long hair they shall not grow out; they shall trim only their heads” (Ezekiel 44:20), and derive by verbal analogy “long hair” in this verse from “long hair” in the verse written with regard to the nazirite. It is written here, with regard to the priests: “And long hair they shall not grow out,” and it is written there, with regard to the nazirite: “Long hair growing on his head” (Numbers 6:5). Just as there, nazirite hair growth is at least thirty days, so too here, it is thirty days, and the priest must cut his hair before it is called long. And we also learn in a mishna ( Nazir 5a): A term of naziriteship of unspecified length is thirty days.

    8The Gemara asks: And there, in the verse about the nazirite, from where do we derive that thirty days is the minimum length of a term? Rav Mattana says: As the verse states: “He shall be [ yihye ] holy” (Numbers 6:5): The word “ yihye ” has the numerical value of thirty.

    9Rav Pappa said to Abaye: Say that the priests should not grow their hair at all, but shave their heads instead. Abaye said to him: Had it been written: They shall not grow long hair, it would be as you said, but now that it is written: “And long hair” (Ezekiel 44:20), it can be somewhat long hair, but they should not grow it out very long.

    10The Gemara asks: If so, that the restriction on priests growing long hair is a mitzva by Torah law and not just a regulation for its time, now too, after the destruction of the Temple, priests should be required to have their hair cut every thirty days. The Gemara responds: The prohibition against priests growing long hair is similar to the prohibition against their drinking wine. Just as with regard to wine, only at the time of their entering the Temple is it forbidden to the priests, but when it is not the time of their entering the Temple it is permitted, so too, with regard to those with long hair, at the time of their entering the Temple, growing their hair long is prohibited, but when it is not the time of their entering the Temple, it is permitted.

    11The Gemara challenges this comparison: And is wine permitted when it is not the time of their entering the Temple? But isn’t it taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that actually, it is always prohibited for priests to drink wine, even since the destruction of the Temple, but what can I do, as his repair is his ruin, meaning that it is the same destruction of the Temple that ruined and confused all priestly regulations and that also improved priests’ lifestyle by enabling them to drink. And Abaye said: In accordance with whose opinion do priests drink wine nowadays? In accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. The Gemara concludes by inference that if Rabbi Yehuda HaNasi is singled out as a lone opinion, then the Rabbis prohibit it.

    12The Gemara responds: There, with regard to drinking wine, this is the reason for the prohibition: The Temple will speedily be built, and we need a priest who is fit for the Temple service; and if the priests drink wine there are none. Therefore, none of them may drink wine. The Gemara objects: If so, here too, with regard to growing hair long, I need a priest who is fit for performing the Temple service as soon as the Temple is rebuilt, and if the priests grow their hair long, there are none.

    13The Gemara responds: Here it is possible for him to cut his hair and enter the Temple immediately. The Gemara objects: There too, it is possible for him to sleep a little and go in, as Rav Aḥa says: Walking the distance of a mil or sleeping even a minimal amount will dispel the effect of wine that one has drunk. The Gemara responds: But wasn’t it stated with regard to Rav Aḥa’s statement: Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: They taught that the wine’s effect is dispelled in such a way only when he drank a quarter- log , at most, but if he drank more than a quarter- log , all the more so that walking that distance disturbs him and sleep makes him more drunk, unless he sleeps for a long time.

    14Rav Ashi said: The difference between drinking wine and growing hair is this: Concerning priests drunk on wine, who desecrate the Temple service when they perform it while intoxicated, the Sages decreed about them not to drink even after the Temple was destroyed. With regard to long-haired priests, who do not desecrate Temple service by performing it with hair that is too long, the Sages did not decree about them not to grow their hair long after the Temple was destroyed.

    15The Gemara raises an objection to Rav Ashi’s distinction from a baraita ( Tosefta , Karetot 1:2): And these are they who are sentenced to death at the hand of Heaven: Priests who enter the Temple with long hair or drunk on wine.

    16The Gemara comments: Granted, priests entering the Temple drunk on wine are liable for death, as it is written: “Drink no wine nor strong drink, you, nor your sons with you, when you go into the Tent of Meeting, that you not die; it shall be a statute forever throughout your generations” (Leviticus 10:9). But as for priests with long hair, from where do we derive that they are punished with death at the hand of Heaven?

    17The Gemara responds: It is from the fact that priests drunk on wine were juxtaposed to those with long hair. It is written: “They shall not shave their heads, and long hair they shall not grow out” (Ezekiel 44:20), and it is written in the next verse: “Neither shall any priest drink wine when they enter the inner court” (Ezekiel 44:21). Just as priests drunk on wine are liable to receive death at the hand of Heaven, so too, those with long hair are liable to receive death at the hand of Heaven.

    18And if so, from this very juxtaposition one may learn that just as priests drunk on wine desecrate the Temple service, so too, those with long hair desecrate the Temple service, which poses a difficulty for Rav Ashi’s statement. The Gemara acknowledges: This poses a difficulty.

    19Ravina said to Rav Ashi: This halakha , until Ezekiel came and taught it, who said it? How can a halakha by Torah law be derived from the juxtaposition of verses in Ezekiel? Rav Ashi responds: And according to your reasoning, then, with regard to this statement that Rav Ḥisda says: We did not learn this following matter from the Torah of Moses, our teacher, until Ezekiel came and taught it to us: “No stranger, uncircumcised in heart and uncircumcised in flesh, shall enter into My Sanctuary to serve Me” (Ezekiel 44:9), until Ezekiel came and taught it, who said it? Rather, this halakha is learned as a tradition and therefore was observed for generations, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse. Here too, this halakha is learned as a tradition, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse.

    20The Gemara comments: And when they learned this halakha , it was to teach that a priest who violates the restriction is liable to receive death at the hand of Heaven. But the fact that it is considered desecration of the Temple service is not learned as a tradition.

    21The Gemara asks: What is the meaning of “they shall trim only their heads” (Ezekiel 44:20)? The Sages taught in a baraita : Like a lulyanit haircut. The Gemara asks: What is a lulyanit haircut? Rav Yehuda says that Shmuel says: A unique haircut. The Gemara asks again: What is it like? Rav Ashi says: The hair is cut so that the head of the hair in this row is at the side of the bottom of that row.

    22The Sages asked Rabbi Yehuda HaNasi: What was the haircut of the High Priest? He said to them: Go out and see the haircut of ben Elasa, who was the son-in-law of Rabbi Yehuda HaNasi, and who sported the High Priest’s hairstyle. It is taught in a baraita : Rabbi Yehuda HaNasi says: Not for nothing did ben Elasa disburse his money on his haircuts, but in order to demonstrate on himself the haircut of the High Priest.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    עבורי מעברא במלהמעברת על מדותיה:

    גולם היאקודם שנבעלה:

    גולםכלי שלא נגמר קרוי גולם כדתנן גולמי כלי עץ טמאין:

    משמרותמתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי:

    לא לירבו כללואפי' עד שלשים:

    אמר ליהפרע מקרי בשלשים יום:

    אי הוה כתיב לא ישלחו פרעהוה משמע לא יגדלו פרע עד שיעור פרע השתא דכתיב ופרע לא ישלחו דקאמר פרע והדר לא ישלחו משמע פרע דשלשים יום ליהוי אבל שלוחי טפי לא לשלחו:

    דומיא דייןדסמוך ליה ויין לא ישתו בבואם וגו' מקיש פרועי ראש לשתויי יין וכתיב ביין בבואם:

    רבי אומר אומר אני כהן אסור לשתות יין לעולםרישא דברייתא קתני כהן המכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו אסור ביין כל אותו היום אף בזמן הזה מכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו אסור כל אותו שבת אינו מכיר לא משמרתו ולא משמרת בית אב שלו אסור לשתות יין לעולם שמא עכשיו זמנו הוא ויש לחוש שמא יבנה בית המקדש:

    רבי אומר אומר אניאם באנו לחוש שמא יבנה אסור ביין לעולם ואפילו הוא מכיר שאינו עכשיו זמן משמרתו שמא יבנה וכל הקודם ואישתכח עייל ועביד:

    אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתןחורבן הבית שקלקלן ועירבב סדר' משמרותיהן שהיה אוסרן ביין בזמן משמרתן ומתירן שלא בזמן משמרתן הוא תיקנן עכשיו לשתות יין לעולם דלא חייש שמא יבנה פתאום:

    כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבישהרי רוב כהנים אינן בקיאין בזמן משמרותיהן ואסורין לעולם לרבנן:

    התם היינו טעמא כו'שינויא היא ובניחותא גרסינן לה כלומר מדאוריי' שרי ורבנן הוא דגזור:

    ופרכינן הכא נמי מהרה יבנה וכו':

    שתויי יין דמחלי עבודהדכתיב (ויקרא י׳:י׳) יין ושכר וגו' וסמיך ולהבדיל בין הקדש ובין החול משמע בין עבודה קדושה לעבודה מחוללת גזרו בהו רבנן בזמן הזה משום מהרה יבנה:

    ה"ג אף פרועי ראש מחלי עבודה קשיא:

    הא עד דלא אתא יחזקאלואקשינהו:

    מאן אמרהפירוש מהיכא נפקא לן פרועי ראש במיתה:

    הא דאמר רב חסדאבזבחים בפ' שני דבר זה דכהן ערל פסול לעבודה:

    כל בן נכרכהן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ונערל לבו או ערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה:

    יחידאהנאה ואין דוגמתה:

    בן אלעשהחתנו של רבי היה ונתן ממון ולמדו לו אותה תספורת:

    סנהדרין 22 עמוד ב

    1נעוריך. אמר לו: כגון מאן? אמר לו: כגון אמך.

    2איני? והא מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: (קהלת ז, כו). ומוצא אני: מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים ואמר לו כגון מאן וא"ל כגון אמך מיתקף תקיפא עיבורי מעברא במלה׃

    3אמר רב שמואל: בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר ״(ישעיהו נד״, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו׃

    4תנא אין איש מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא לבעלה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר ״(רות א״, ג) וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר ״(בראשית מח״, ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל:

    5אין רואין אותו כו': ת"ר מלך מסתפר בכל יום כהן גדול. מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחד לשלשים יום׃

    6מלך מסתפר בכל יום שנאמר ״(ישעיהו לג״, יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך: כהן גדול. מע"ש: אמר רב שמואל בר נחמן א"ר יוחנן הואיל ומשמרות מתחדשות׃

    7כהן הדיוט אחד לשלשים יום דכתיב ״(יחזקאל מד״, כ) וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם ויליף פרע פרע מנזיר כתיב ״הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם (במדבר ו״, ה) גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים ותנן נמי סתם נזירות שלשים יום׃

    8והתם מנא לן אמר רב מתנה דאמר קרא ״קדש יהיה בגימטריא תלתין הוו״׃

    9אמר ליה רב פפא לאביי אימא לא לירבו כלל אמר ליה אי כתיב ״לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע פרע ליהוי שלוחי לא לישלחו״׃

    10אי הכי האידנא נמי דומיא דיין מה יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף פרועי ראש בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי׃

    11ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא כרבי מכלל דרבנן אסרי׃

    12התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא ה"נ בעינא כהן הראוי לעבודה וליכא׃

    13הכא אפשר דמספר ועייל התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל דאמר רב אחא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל יותר מכדי רביעית כ"ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו׃

    14רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן׃

    15מיתיבי ואלו שבמיתה פרועי ראש ושתויי יין׃

    16בשלמא שתויי יין דכתיב ״(ויקרא י״, ט) יין ושכר אל תשת אתה ובניך ולא תמותו אלא פרועי ראש מנא לן׃

    17דאיתקש שתויי יין לפרועי ראש כתיב ״וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו (וכתיב) ויין לא ישתו וגו' מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה״׃

    18ומינה מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא׃

    19אמר ליה רבינא לרב אשי האי עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו עד שבא יחזקאל ולימדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני עד דלא בא יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ה"נ גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא׃

    20(וכי גמרי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי)׃

    21מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית מאי תספורת לוליינית אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה ה"ד אמר רב אשי ראשו של זה בצד עיקרו של זה׃

    22שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג אמר להן צאו וראו מתספורת של בן אלעשה תניא רבי אומר לא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול:

    23הדרן עלך כהן גדול׃

    Tosafot

    ואימא לא לירבו כללתימה דפרע פרע במאי מוקי לה אלא נראה לומר דה"פ אימא לא לירבו שלשים דהיינו שיעור פרע אלא יגלחו בכ"ט ומשני אי כתיב לא ישלחו פרע משמע לא ישלחו שיעור פרע אבל השתא דכתיב פרע קמא לא ישלחו משמע טפי מפרע לא ישלחו:

    אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקראוקשה הרי רב אשי עצמו סותר דבריו ומיישב הך הקישא דיחזקאל שסותר דבריו הראשונים דאמר רב אשי לעיל פרועי ראש דלא מחלי עבודה וי"ל ממה שרב אשי אמר גמרא גמירי ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא מתרצי שתי הקושיות דעד דאתי יחזקאל מאן אמרה ומתרצה קושיא דלעיל דכיון דגמרא היא מצינו למימר הכי גמירי הלכתא למיתה ואחולי עבודה לא גמירי ויחזקאל אסמכה אקרא מענין ההלכה אסמכה וא"כ לא אסמכינן לעשות ההקישא רק לענין מיתה אבל לעיל דלא ידע דגמיר הלכה סבר הוא לעשות הקישא מפרועי ראש לשתויי יין מכל וכל דאין היקש למחצה:

    כסום יכסמופי' כעין כוסמת הגדל כך שבלין ראשו של זה בצד עיקרו של זה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר ושמח מאשת נעוריך ואמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה כגון אמך. אמר רב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי בועליך עושיך. תנא אין איש מת אלא לאשתו שנאמר וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר מתה עלי רחל וגו':

    ואין רואין אותו כשהוא מסתפרת"ר מלך מסתפר בכל יום שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך. כהן גדול מע"ש לע"ש הואיל ומשמרות מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשי' יום שנאמר ופרע לא ישלחו כלומר שערם לא יגדלוהו אלא פרע ליהוי שלוחי לא ישלחוהו וגמר פרע פרע מנזיר כתיב הכא ופרע לא ישלחו וכתיב בנזיר גדל פרע שער ראשו מה נזיר ל' יום ובל' יום נקרא פרע כך בכהן בל' יום נקרא פרע כלומר לא יגדלהו יתר מפרע שיער בן ל' יום נקרא פרע והתורה הזהירה הכהן שלא לשלח פרע כלומר לא יגדלוהו יתר מפרע אי הכי ניהוי כהני האידנא אסירי לשלוחי פרע ושנינן דומיא דיין מה יין שלא בזמן ביאה שרי דכתיב בהו יין ושכר אל ישתו בבואם אף פרע שלא בזמן ביאה שרי ואקשינן ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא ר' אומר אומר אני כהן אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרא כרבי מכלל דרבנן אסרי כהני לשתות יין לעולם. מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא וא"ת ניים פורתא ומפיג היין. הני מילי אם שתה כדי רביעית אבל אם שתה יתר מרביעית כ"ש שדרך משכרתו וכ"ש ששינה משכרתו וסלקא שמעתא דר' מתיר ורבנן אסרי לעולם. ורב אשי נמי אתא למפשט דלא אסרי רבנן למשתי חמרא אלא משום דשתויי יין מחלי עבודה ולא גזרו איסור בפרע דפרועי ראש לא מחלי עבודה ואותבינן עליה ואסיקנא דאפילו פרועי ראש מחלי עבודה. וגמרא הוו גמירי לה. ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ואקיש שתויי יין לפרועי ראש. והא דתקנתו קלקלתו כבר פרשנוהו בתעניות. כסום יכסמו את ראשיהם. תנא כמין תספורת לוליאנית מאי היא תספורתא יחידאה ראש שיער בצד עיקרו של זה וזה היא תספורת של בן אלעשה כו':

    הדרן עלך פרק כהן גדול

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 22b

    Sanhedrin 22b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 586 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    עבורי מעברא במלה מעברת על מדותיה:

    גולם היא קודם שנבעלה:

    גולם כלי שלא נגמר קרוי גולם כדתנן גולמי כלי עץ טמאין:

    משמרות מתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי:

    לא לירבו כלל ואפי' עד שלשים:

    אמר ליה פרע מקרי בשלשים יום:

    אי הוה כתיב לא ישלחו פרע הוה משמע לא יגדלו פרע עד שיעור פרע השתא דכתיב ופרע לא ישלחו דקאמר פרע והדר לא ישלחו משמע פרע דשלשים יום ליהוי אבל שלוחי טפי לא לשלחו:

    דומיא דיין דסמוך ליה ויין לא ישתו בבואם וגו' מקיש פרועי ראש לשתויי יין וכתיב ביין בבואם:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 22b · Sefaria

    Tosafot

    ואימא לא לירבו כלל תימה דפרע פרע במאי מוקי לה אלא נראה לומר דה"פ אימא לא לירבו שלשים דהיינו שיעור פרע אלא יגלחו בכ"ט ומשני אי כתיב לא ישלחו פרע משמע לא ישלחו שיעור פרע אבל השתא דכתיב פרע קמא לא ישלחו משמע טפי מפרע לא ישלחו:

    אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא וקשה הרי רב אשי עצמו סותר דבריו ומיישב הך הקישא דיחזקאל שסותר דבריו הראשונים דאמר רב אשי לעיל פרועי ראש דלא מחלי עבודה וי"ל ממה שרב אשי אמר גמרא גמירי ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא מתרצי שתי הקושיות דעד דאתי יחזקאל מאן אמרה ומתרצה קושיא דלעיל דכיון דגמרא היא מצינו למימר הכי גמירי הלכתא למיתה ואחולי עבודה לא גמירי ויחזקאל אסמכה אקרא מענין ההלכה אסמכה וא"כ לא אסמכינן לעשות ההקישא רק לענין מיתה אבל לעיל דלא ידע דגמיר הלכה סבר הוא לעשות הקישא מפרועי ראש לשתויי יין מכל וכל דאין היקש למחצה:

    כסום יכסמו פי' כעין כוסמת הגדל כך שבלין ראשו של זה בצד עיקרו של זה:

    Tosafot on Sanhedrin 22b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר ושמח מאשת נעוריך ואמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה כגון אמך. אמר רב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר כי בועליך עושיך. תנא אין איש מת אלא לאשתו שנאמר וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר מתה עלי רחל וגו':

    ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ת"ר מלך מסתפר בכל יום שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך. כהן גדול מע"ש לע"ש הואיל ומשמרות מתחדשות כהן הדיוט אחד לשלשי' יום שנאמר ופרע לא ישלחו כלומר שערם לא יגדלוהו אלא פרע ליהוי שלוחי לא ישלחוהו וגמר פרע פרע מנזיר כתיב הכא ופרע לא ישלחו וכתיב בנזיר גדל פרע שער ראשו מה נזיר ל' יום ובל' יום נקרא פרע כך בכהן בל' יום נקרא פרע כלומר לא יגדלהו יתר מפרע שיער בן ל' יום נקרא פרע והתורה הזהירה הכהן שלא לשלח פרע כלומר לא יגדלוהו יתר מפרע אי הכי ניהוי כהני האידנא אסירי לשלוחי פרע ושנינן דומיא דיין מה יין שלא בזמן ביאה שרי דכתיב בהו יין ושכר אל ישתו בבואם אף פרע שלא בזמן ביאה שרי ואקשינן ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא ר' אומר אומר אני כהן אסור לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרא כרבי מכלל דרבנן אסרי כהני לשתות יין לעולם. מאי טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא וא"ת ניים פורתא ומפיג היין. הני מילי אם שתה כדי רביעית אבל אם שתה יתר מרביעית כ"ש שדרך משכרתו וכ"ש ששינה משכרתו וסלקא שמעתא דר' מתיר ורבנן אסרי לעולם. ורב אשי נמי אתא למפשט דלא אסרי רבנן למשתי חמרא אלא משום דשתויי יין מחלי עבודה ולא גזרו איסור בפרע דפרועי ראש לא מחלי עבודה ואותבינן עליה ואסיקנא דאפילו פרועי ראש מחלי עבודה. וגמרא הוו גמירי לה. ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ואקיש שתויי יין לפרועי ראש. והא דתקנתו קלקלתו כבר פרשנוהו בתעניות. כסום יכסמו את ראשיהם. תנא כמין תספורת לוליאנית מאי היא תספורתא יחידאה ראש שיער בצד עיקרו של זה וזה היא תספורת של בן אלעשה כו':

    הדרן עלך פרק כהן גדול

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 22b · Sefaria

    Meiri

    המלך צריך לו שיהא מתהדר ביופי תמיד ושלא יראה בו שום נוול כדי שלא יקל מוראו ומפני זה אמרו עליו שמסתפר בכל יום וכהן גדול מערב שבת לערב שבת ואין זה תלוי לו בזמן ביאה אלא מסתפר על כל פנים מערב שבת לערב שבת אבל כהן הדיוט אם רצה ליכנס למקדש מסתפר אחת לשלושים יום שהרי משלשים יום ואילך גדול פרע הוא וכל כהן אסור ליכנס למקדש בגדול פרע:

    מי שאמר הריני נזיר ולא פרט לנזירותו זמן הרי הוא נזיר שלשים יום שכך הוא זמן סתם נזירות ומ"מ אם אמר שלא אשתה יין בשבועה או בנדר או בנזירות אין כאן זמן ובמקומו יתבאר בע"ה:

    כהנים שתויי יין אסורין בעבודה ואם עבדו חייבין מיתה בידי שמים ועבודתם פסולה אבל פרועי הראש אע"פ שהם במיתה אם עבדו לא חללו ר"ל שאין עבודתם פסולה וכן קרועי בגדים וערל ששמש עבודתו פסולה אף במתו אחיו מחמת מילה ולוקה אלא שאינו במיתת שמים ואין צריך לומר בערל הגמור או כהן שנשתמד שאם עבד חלל:

    שתויי יין שהזכרנו שיעורו ברביעית בבת אחת וביין שמארבעים יום ואילך וששתאו חי שתה פחות מרביעית או רביעית עם מעט שהייה בין מקצתו לכולו או רביעית שהיה שם מעט מים פטור ואין עבודתו פסולה ומ"מ בשני אלו בשהיה ובמזיגה אם שתה מהם יותר מרביעית חייב מיתה ופוסל אבל יין שבתוך ארבעים יום אפילו יתר מרביעית פטור ואינו פוסל וכן שכור משאר המשכרים כגון דבש וחלב או דבילה קעילית לוקה אבל עבודתו כשירה שאין חלול עבודה אלא בשכרות יין שתה רביעית וישן מעט או הלך דרך מיל כבר הופג טעם היין ומותר לו ליכנס ולעבוד אבל יתר מרביעית הרי דרך ושינה מוסיפין בשכרותו ואין בו אלא שעור שיהא שכרותו נפקע מכל וכל עד שלא ישאר ממנו כלום:

    שתיית יין זה לא הוזהרו בה אלא בשעת ביאה למקדש ר"ל שלא ליכנס אחר שתייתו למקדש עד שיהא שכרותו נפקע מכל וכל וכן גדל פרע לא הוזהרו בו אלא שלא ליכנס עמו למקדש הא כל שאינו רוצה ליכנס למקדש מגדל פרע כמה שירצה וישתה כמה לוגין ואין לנו ומעתה כל שאינו מאותה משמרה שותה באותה שבת כמה שירצה ואם הוא מאותו משמר אלא שאינו מבית אב של אותו היום שותה בלילות אבל לא בימים אלא פחות מרביעית שמא ירבו העבודות ויצטרכו אנשי בית אב להסתייע באנשי משמרתם ואם הוא מבית אב של אותו היום אסור אף בלילה שהרי יש קצת עבודות בלילה לאנשי בית אב כגון איברים שלא נתאכלו ושהוא צריך גם כן להשכים לעבודתו מעתה כל כהן שיודע משמרתו ובית אב שלו ויודע שבית אביו קבוע לעבודת אותו היום אסור לו לשתות יין כל אותו היום שמא יצטרכו לו וימצא שתוי יין היה יודע משמרתו ואינו יודע בית אב שלו אסור לשתות כל אותה שבת שאע"פ שאינו מכיר בית אב שלו בני בית אב מכירין אותו וכשיצטרכו לו מבהילין אותו לבא ואם אינו יודע אפילו משמרתו הדין נותן לאסרו לעולם אלא שקלקלתו תקנתו וסגנון שלו מורה עליו שחסרונו משכיחו ומונעו מלימנות ובטוחין אנו בו שאין המשמרות מחזרות אחריו וישתה עד שתבקע כריסו ואין לנו:

    לפי דרכך למדנו שלאחר חורבן לא הוזהרו הכהנים לא בגדול פרע ולא בשתית יין שהרי אין כאן זמן ביאה ומ"מ היה לנו לחוש שמא יבנה מעט מקדש בפתע ויצטרכו להקריב והיה לנו לידון כאלו המקדש קיים והכהנים עומדים ומקריבים וכהן המכיר משמרתו ובית אב שלו יהא נאסר ביומו ואם אינו מכיר אלא משמרתו יהא נאסר כל שבתו ואם אינו מכיר אפילו משמרתו ויודע שבתי אבותיו קבועים היו לעבודה בחשבון המשמרות ולא היו מאותם שנתגאלו מן הכהונה יהא נאסר לעולם אלא שקלקלת החורבן ושלא היה בנינו בפתע מצוי כל כך אף בסמוך לחורבן אחר ששלטה בו יד האויב מתקנתם להיתר שתייה ובגדול פרע מיהא אינך צריך טעם להיתרו שאף אם יארע כך מסתפרין לשעתן ונכנסין וכבר כתבנו דברים שבסוגיא זו או רובם במסכת תענית פרק שני:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Sanhedrin 22b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא כו' יש לדקדק כיון דלא ס"ל לרב אשי היקשא דומיא דיין כו' אם כן הדרא קושיין לדוכתין האידנא נמי לא לישלחו מדאורייתא דהא לא אתא לן התירא לעיל אלא מהיקשא דומיא דיין מה יין בזמן ביאה אסור בשלא בזמן ביאה שרי דכתיב בבואם אף פרועי כו' ומה בכך שלא גזרו בהו רבנן וי"ל הא דקאמר דומיא דיין כו' לאו אהיקשא דיחזקאל סמיך אלא במה מצינו וכן משמע מדלא מייתי לעיל קרא דיחזקאל כדמייתי ליה לקמן לענין מיתה ומיהו לענין מיתה אית ליה לתלמודא שום פירכא דליכא למילף ליה ממה מצינו ועי"ל דרב אשי דלית ליה היקשא ואית ליה דפרועי ראש לא מחלי עבודה יליף התירא דהאידנא בק"ו ומה יין דמחלי עבודה שרי שלא בזמן ביאה פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא כ"ש דשרי שלא בזמן ביאה וק"ל:

    שם עד דלא אתי יחזקאל מאן אמרה כו' פירש"י מהיכא נפקי לן פרועי ראש במיתה עכ"ל נראה דה"ה דה"מ לפרושי דקאי אדלעיל דכהן א' לל' יום דיליף פרע פרע מנזיר ועד דלא אתי יחזקאל מאן אמרה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 22b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מַתְקִיף תְּקִיפָא, עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי קשא אם 'עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי' איך קורא עלה מַר מִמָּוֶת (קהלת ז, כו)? ונראה לי בס"ד הכונה היא מצד מזגה כעסנית רגזנית ועוד מדות קשות יש לה עד שראוי לקרא עליה 'מַר מִמָּוֶת' אך היא גוברת על טבעה ומהפכת מדותיה לטוב וישר כההוא חכם שראה הפילוסוף שרטוט שלו ואמר שהוא נואף וכעסן וגאה ובאמת היה נקי ובר ממדות אלו ואין השירטוט משקר אלא השרטוט מורה על מזגו וטבעו אבל הוא גובר ומשנה טבעו לטוב וכמו שכתוב בחומת אנך בישעיה על פסוק הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם (ישעיה ג, ט) המעשה הזאת עיין שם וכן היא 'עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי' לשנות טבעה לטובה.

    אִשָּׁה גֹּלֶם הִיא, וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית, אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי (ישעיה נד, ה). נראה לאו על כל גופה קאמר הכי אלא מדבר על אותם ארבעה דברים שהם לצורך הלידה שנמצאים אצל האשה בלבד דאלו נחשבים גולם רצונו לומר כדבר שלא נגמר יען כי הם משמשים לצורך ההריון וכיון שאינה מתעברת אלא אחר שיבא עליה ביאה ראשונה שאז עשאה כלי וראויה לקבל אחרי זה העיבור ולכך נחשבים גולם מעיקרא ועד שתהיה בסוג כלי דהיינו בביאה ראשונה אז נשלמים. והנה בענין כְּלִי האמור גבי אשה אמרתי רמז נכון בס"ד כי חבור איש ואשה רמוז באות ט' יען בחבורם יחד נקראו אדם דכתיב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם (בראשית ה, ב) וידוע אָדָם במספר קטן הוא ט' [4+4+1=9] ובמספר גדול מ"ה [1+4+40=45] וגם מספר גדול זה של אדם נרמז באות ט' כי אות ט' במספר הקדמיי אבג"ד הוזח"ט [45] עולה אות ט' גימטריא מ"ה. נמצא תואר אָדָם שנקראו בו חיבור איש ואשתו רמוז באות ט' וכמה מעלות נרמזו באות ט' כי היא במלואה טי"ת תתחלף בא"ת ב"ש באותיות אָמֵן [91] שהם חיבור הוי־ה אדנ־י [91] ומספר שם פי־א [91] הרמוז בראשי תיבות פּ וֹתֵחַ אֶ ת יָ דֶךָ (תהלים קמה, טז) ומספר שם סא־ל [91] הרמוז בראשי תיבות אַ תָּה סֵ תֶר לִ י (תהלים לב, ז) ומספר אִילָן [91] ומספר מַאֲכָל [91] הרי כמה מעלות נרמזו באות טי"ת. נמצא שם אָדָם המורה על חיבור איש ואשתו כדכתיב 'וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם' רמוז באות ט' והנה אחר אות ט' באלפא ביתא תמצא אותיות כְּלִי לרמוז בחיבור הראשון שמתחברים הזכר והנקבה דאז יש להם תואר אָדָם הרמוז באות ט' אז אחר חיבור זה הראשון היא נעשית כְּלִי לכן אותיות כלי באים אחר אות ט' וסמוכים לה. והנה כאן עשה סמך לדבר זה של כלי האמור על האשה בפסוק כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ (ישעיה נד, ה) כי יש לישראל עם הקדוש ברוך הוא כביכול דין אשה ובעלה, והקדוש ברוך הוא עֲשָׂאָם כְּלִי על ידי ג' קדושות של 'כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל' שהם ראשי תיבות 'כְּלִי' ורמז בזה רמז גדול על שם אחד מן ע"ב שמות של 'וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט' (שמות יד, יט) ששם זה נקרא כְּלִי והשם יתברך האיר להם לישראל מן שם הקדוש הנקרא כְּלִי שהוא שם שמונה־עשרה משמות ע"ב ובזה עֲשָׂאָם כְּלִי שהוא ראשי תיבות 'כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרׇאֵלִים'. וזהו שנאמר בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, ' בֹעֲלַיִךְ ' אותיות 'ע"ב כְּלִי' כלומר על ידי שם כְּלִי שהוא משמות ע"ב שהוא חסד בו עֹשַׂיִךְ שמתקנים אותך בסוד כלי דכמו האשה הגשמית בעלה עושה אותה כלי כן הקדוש ברוך הוא עושה אותך כְּלִי בשלשה קדושות של 'כהנים לוים ישראלים'.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 22b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 22, Amud Bet, about 586 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “נעוריך״. אמר לו: כגון מאן? אמר לו:…”

    2. Segment 234 words

      Opens “איני? והא מקרי ליה רב יהודה לרב…”

      Named: רב יהודה, רב יצחק.

    3. Segment 327 words

      Opens “אמר רב שמואל: בר אוניא משמיה דרב…”

      Named: רב שמואל, רב אשה, שמואל.

    4. Segment 439 words

      Opens “תנא אין איש מת אלא לאשתו ואין…”

    5. Segment 520 words

      Opens “אין רואין אותו כו': ת"ר מלך מסתפר…”

      Named: רב שבת.

    6. Segment 625 words

      Opens “מלך מסתפר בכל יום שנאמר (ישעיהו לג,…”

      Named: רב שמואל בר נחמן, שמואל.

    7. Segment 749 words

      Opens “כהן הדיוט אחד לשלשים יום דכתיב (יחזקאל…”

    8. Segment 813 words

      Opens “והתם מנא לן אמר רב מתנה דאמר…”

      Named: רב מתנה.

    9. Segment 925 words

      Opens “אמר ליה רב פפא לאביי אימא לא…”

      Named: רב פפא, אביי.

    10. Segment 1026 words

      Opens “אי הכי האידנא נמי דומיא דיין מה…”

    11. Segment 1131 words

      Opens “ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא רבי…”

      Named: רבי אומר, רבי מכלל, אביי.

    12. Segment 1218 words

      Opens “התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש…”

    13. Segment 1346 words

      Opens “הכא אפשר דמספר ועייל התם נמי אפשר…”

      Named: רב אחא, רב נחמן, רבה.

    14. Segment 1419 words

      Opens “רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה…”

      Named: רב אשי.

    15. Segment 157 words

      Opens “מיתיבי ואלו שבמיתה פרועי ראש ושתויי יין…”

    16. Segment 1620 words

      Opens “בשלמא שתויי יין דכתיב (ויקרא י, ט)…”

    17. Segment 1725 words

      Opens “דאיתקש שתויי יין לפרועי ראש כתיב וראשם…”

    18. Segment 1812 words

      Opens “ומינה מה שתויי יין דמחלי עבודה אף…”

    19. Segment 1965 words

      Opens “אמר ליה רבינא לרב אשי האי עד…”

      Named: רב אשי, רב חסדא.

    20. Segment 208 words

      Opens “(וכי גמרי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא…”

    21. Segment 2130 words

      Opens “מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין…”

      Named: רב יהודה, רב אשי, שמואל.

    22. Segment 2234 words

      Opens “שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג…”

      Named: רבי איזהו, רבי אומר.

    23. Segment 234 words

      Opens “הדרן עלך כהן גדול…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Sanhedrin 22b · Segment 6 — “מלך מסתפר בכל יום שנאמר (ישעיהו לג, יז) מלך…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sanhedrin 22b · Segment 13 — “…פורתא ועייל דאמר רב אחא דרך מיל ושינה כל…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Sanhedrin 22b · Segment 19 — “אמר ליה רבינא לרב אשי האי עד דלא אתא…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 22b · Segment 3 — “אמר רב שמואל: בר אוניא משמיה דרב אשה גולם…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 22b · Segment 11 — “…שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 22b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026