Talmud Builders

    Sanhedrin 16b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 16b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It is: And after Ahithophel was Benaiah, son of Jehoiada; and Ebiathar; and the general of the king’s army, Yoav (see I Chronicles 27:34). The individuals named in this verse correspond to the roles in the aggada as follows: Ahithophel is the advisor whose counsel they sought first with regard to going to war, and so it says: “Now the advice of Ahithophel, which he counseled in those days, was like that of a man who inquires of the word of God; so was the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom” (II Samuel 16:23). And Benaiah, son of Jehoiada corresponds to the Sanhedrin, since he was the head of the Sanhedrin, and Ebiathar corresponds to the Urim VeTummim , as Ebiathar, son of Ahimelech the priest would oversee inquiries directed to the Urim VeTummim (see I Samuel 23:9).

    2And so it says with regard to the position of Benaiah, son of Jehoiada, as head of the Sanhedrin: “And Benaiah, son of Jehoiada, was over the Kereti and over the Peleti ” (II Samuel 20:23). And why was the Sanhedrin called Kereti and Peleti ? It was called Kereti because they were decisive [ shekoretin ] in their pronouncements. It was called Peleti because their actions and wisdom were wondrous [ shemufla’in ], as Peleti and mufla’in share the same root. According to the order of the verse, upon being instructed by King David to go to war, the Sages first consulted with Ahithophel, then with the Sanhedrin, and then they would ask the Urim VeTummim ; and only thereafter was the general of the king’s army, Yoav, given the command to ready the army for battle.

    3Rabbi Yitzḥak, son of Rav Adda, and some say Rabbi Yitzḥak bar Avudimi, said: What is the verse from which it is derived that David’s lyre would awaken him at midnight? “Awake, my glory; awake, harp and lyre; I will awaken the dawn” (Psalms 57:9). This means that the self-playing lyre has already awoken, and now I must engage in Torah study until dawn.

    4§ The mishna teaches: They may extend the city of Jerusalem or the courtyards of the Temple only on the basis of a court of seventy-one judges. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Shimi bar Ḥiyya says: The verse states: “According to all that I show you, the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its vessels, and so shall you do” (Exodus 25:9). “And so shall you do” means for future generations; just as the Tabernacle was fashioned in all of its details according to Moses’ instructions, so too later, the Temple is fashioned according to the instructions of the Great Sanhedrin, whose members stand in place of Moses.

    5Rava raises an objection from a baraita : With regard to all of the utensils that Moses fashioned, their anointment with the sacred oil is what consecrates them, rendering them fit for service in the Tabernacle. From that point forward, i.e., in future generations, there is no need for anointment, but rather their service in and of itself dedicates them, meaning that when they are used for the first time in sacred service they become consecrated. Rava explains the objection: And why is this so? Let us say instead that since the verse states: “And so shall you do,” this teaches that it must be done for future generations as in the Tabernacle, and therefore anointment with sacred oil should be required in the Temple as in the Tabernacle.

    6The Gemara answers: It is different there, as the verse states: “And it came to pass on the day that Moses completed erecting the Tabernacle that he anointed it and sanctified it and all its vessels, and the altar and all its vessels, and he anointed them and he sanctified them” (Numbers 7:1). The verse emphasizes that he sanctified “them,” and from this it is inferred that only those utensils need sanctification by anointment, but for future generations there is not a requirement of sanctification by anointment.

    7The Gemara asks: And say instead: Those vessels require sanctification specifically by anointment, but for future generations it could be done either by anointment or by service. Rav Pappa says: The verse states with regard to this: “And they shall take all service vessels with which they shall serve in the sanctuary” (Numbers 4:12). The verse renders it dependent upon service, meaning that the service is what sanctifies them.

    8The Gemara asks: But if so, why do I need the extra word “them”? This emphasis seems superfluous. The Gemara answers: Had the verse not added the word “them,” I would say: For future generations the sanctification is accomplished by anointment and by service together, as it is written: “And so shall you do.” Therefore, the Merciful One writes “them,” to teach: They alone are consecrated by anointment, but for future generations the vessels are not consecrated by anointment.

    9§ The mishna teaches that they may appoint a lesser Sanhedrin for the tribes only on the basis of a court of seventy-one judges. The Gemara asks: From where do we derive this matter? The Gemara answers: It is as we find with regard to Moses, who established lesser courts for all of the people (see Exodus 18:25–26), and Moses stands in place of the seventy-one judges on the Great Sanhedrin. Consequently, a lesser Sanhedrin that stands at the head of a tribe is appointed by the Great Sanhedrin.

    10The Sages taught in a baraita : From where is it derived that society must establish judges for the Jewish people? The verse states: “You shall place judges and officers over you in all of your gates that the Lord your God gives you for your tribes, and they shall judge the people with righteous judgment” (Deuteronomy 16:18). From where is it derived that society must also establish officers for the Jewish people? The same verse states: “You shall place judges and officers.” From where is it derived that society must also establish judges not only for the entire Jewish people but also for each and every tribe? The verse states: “You shall place judges and officers… for your tribes.” From where is it derived that society must also establish officers for each and every tribe? The same verse states: “You shall place judges and officers … for your tribes.”

    11From where is it derived that society must also establish judges for each and every city? The verse states: You shall place judges and officers… for your gates, as the gate of the city is the seat of the elders of the city and its judges. From where is it derived that society must also establish officers for each and every city? The verse states: You shall place Judges and officers … for your gates. Rabbi Yehuda says: You must also have one court appointed over all of them, as it is stated: “You shall place over you,” meaning that there must be a single institution that is responsible for all of these appointments. Rabban Shimon ben Gamliel says: Another halakha is derived from the verse: “For your tribes, and they shall judge.” This teaches that it is a mitzva for a tribe to judge the sinners from within its tribe, and not to delegate the responsibility to other tribes.

    12§ The mishna states that a city may be designated as an idolatrous city only in accordance with the ruling of the Great Sanhedrin, consisting of seventy-one judges. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Ḥiyya bar Yosef says that Rabbi Oshaya says: As the verse states with regard to one who engages in idol worship: “And you shall take out that man or that woman who did that evil thing to your gates” (Deuteronomy 17:5), and it is inferred: You take out a man or a woman to your gates for the lesser Sanhedrin to judge them, but you do not take out the entire city to your gates; rather, they are to be judged by the Great Sanhedrin.

    13§ The mishna teaches that the court may not designate a city as an idolatrous city if it is on the frontier. The Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara answers: The verse states: “Certain worthless people have gone out from your midst and have led astray the inhabitants of their city” (Deuteronomy 13:14). The Merciful One states that this halakha applies when they come from your midst, meaning from within your country, but not from the frontier.

    14§ The mishna teaches: And three adjoining cities may not be designated as idolatrous cities. The source for this ruling is as it is written: “If you shall hear concerning one of your cities that the Lord your God has given you” (Deuteronomy 13:13), and not three cities. The mishna continues: But the court may designate one city, or two adjoining cities as idolatrous cities. The source for this is as it is written: “Your cities,” in the plural. The Sages taught in a baraita : The verse states: “One,” from which it is inferred: One, but not three. Do you say that the meaning is one, but not three, or rather, is this not the meaning of the verse, that it is one, but not two? The baraita explains that this cannot be. When the verse states: “Your cities,” two are stated. How do I realize the meaning of: “One”? One, but not three.

    15At times Rav said: It is in one court that they may not designate more than two adjoining cities as idolatrous cities, but in two or three courts they may designate them. And at times Rav said: Even in two or three courts they may never designate them. What is the reasoning of Rav? It is due to desolation, to ensure there will not be large swaths of uninhabited land in Eretz Yisrael. Reish Lakish says: They taught only that the court may not designate three adjoining cities as idolatrous cities in one region, but in two or three regions they may designate them. Rabbi Yoḥanan says: They may not designate them, due to desolation.

    16The Gemara comments: It is taught in a baraita ( Tosefta 14:1) in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: The court may not designate three adjoining cities as idolatrous cities in Eretz Yisrael, but they may designate two, such as one in Judea and one in the Galilee. But they may not designate two in Judea or two in the Galilee. And if the city is near the frontier, they may not designate even one. What is the reason for this? Perhaps the gentiles will hear that there is a city on the border that is desolate, and they will seize the opportunity to invade and destroy Eretz Yisrael.

    17The Gemara asks: But let him derive this halakha from the fact that the Merciful One states: “From your midst,” from which it is inferred: But not from the frontier. The Gemara answers: This baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as he interprets the reason for the mitzva in the verse and draws halakhic conclusions based on that interpretation.

    18§ The mishna teaches that the Great Sanhedrin was composed of seventy-one judges, and that Rabbi Yehuda holds that it was composed of only seventy, as Moses gathered seventy men of the Elders of the Jewish people, and according to Rabbi Yehuda, Moses himself was not counted as part of the group. The Gemara asks: What is the reasoning of the Rabbis, who say that when Moses gathered seventy men, he was at the head of the court and is therefore counted among them? The verse states: “And the Lord said to Moses: Gather Me seventy men from the Elders of Israel, whom you know to be the Elders of the people and officers over them, and bring them to the Tent of Meeting and they shall stand there

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    Rabbi Shimon extrapolates from the reason of scriptureIn "The Reciever" (Bava Metzia 115a)

    License: CC0

    סנהדרין 16 עמוד ב

    1(דברי הימים א כז, לד) ״ואחרי ״אחיתופל״ בניהו בן יהוידע״ ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו' ובניהו בן יהוידע זו סנהדרין אביתר אלו אורים ותומים׃

    2וכן הוא אומר (דברי הימים א יח, יז) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין דבריהן ופלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך שר הצבא למלך יואב׃

    3א"ר יצחק בריה דרב אדא ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי מאי קרא: (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר:

    4ואין מוסיפין על העיר: מנהני מילי אמר רב שימי בר חייא אמר קרא ״(שמות כה״, ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכן תעשו לדורות הבאין׃

    5מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן מיכן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי נימא וכן תעשו לדורות הבאין׃

    6שאני התם דאמר קרא ״(במדבר ז״, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה׃

    7ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי בעבודה אמר רב פפא אמר קרא ״(במדבר ד״, יב) אשר ישרתו בם בקודש הכתוב תלאן בשירות׃

    8אלא אותם למה לי אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב ״וכן תעשו כתב רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה״:

    9ואין עושין סנהדראות כו': מנא לן כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום שבעים וחד קאי׃

    Baraita

    10תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר (דברים טז, יח) שופטים תתן שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל שוטרים לשבטיך׃

    11שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שוטרים לשעריך רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר ״תתן לך רשב״ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדון את שבטו:

    12ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא דאמר קרא ״(דברים יז״, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך:

    13אין עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט (דברים יג, יד) מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר:

    14ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב ״אחת אבל עושין אחת או שתים דכתיב (דברים יג״, יג) עריך תנו רבנן אחת אחת ולא שלש אתה אומר אחת ולא שלש או אינו אלא אחת ולא שתים כשהוא אומר עריך הרי שתים אמור הא מה אני מקיים אחת אחת ולא שלש׃

    15זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין עושין הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין וזימנין אמר רב אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין מ"ט דרב משום קרחה אמר ר"ל לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות עושין רבי יוחנן אמר אין עושין משום קרחה׃

    Baraita

    16תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל אבל עושין אותם שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתים ביהודה ושתים בגליל אין עושין וסמוכה לספר אפילו אחת אין עושין מאי טעמא שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל׃

    17ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר רבי שמעון היא דדריש טעמא דקרא:

    18סנהדרי גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה על גביהן אמר קרא ״(במדבר יא״, טז) והתיצבו שם׃

    Tosafot

    ואחרי אחיתופל כו'ה"ג ר"ת והכי כתיבי קראי אחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי למה נקרא שמן כו' אביתר אלו אורים ותומים ואח"כ שר צבא וכו' ומייתי ראיה דכי היכי דבניהו בן יהוידע היה ראש סנהדרין כמו כן היה יהוידע אביו כרתי ופלתי הם סנהדרין וק"ק דבדברי הימים (א יא) דבתחלת מלכותו של דוד חשיב בניהו בן יהוידע עם הגבורים של דוד המתחזקים עמו להמליכו והאי קרא דאחיתופל בסוף ימיו של דוד בתחלת מלכים בימי שלמה וקחשיב יהוידע ואיך יתכן שהיה אביו של בניהו וגם בסוף שמואל (ב כג) מונה בניהו עם הגבורים ושמא שני בניהו בן יהוידע הוי אחד אביו של יהוידע ואחד בנו:

    את תבנית המשכן וגו'ומשה במקום ע"א הוי קאי תימה ל"ל וכן תעשו הא גבי סנהדרין ושבטים אמרינן דבעי ע"א כדאשכחן במשה דמוקי סנהדראות והוא במקום ע"א קאי אע"ג דלא כתיב התם וכן תעשו ועוד קשה דבפ' קמא דשבועות (דף יד.) תנן דאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ושבעים ואחד ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה דהוי מלך ונביא ובמקום שבעים ואחד ואם כן גבי סנהדרין דיליף ממשה דבעי שבעים ואחד מהאי טעמא נמי ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות ויש לומר דהכא מרבינן טפי משום דכתיב וכן תעשו משמע דאתא לרבויי כל הנך וא"ת וכלים נמי ניבעי שבעים ואחד וכ"ת הכתוב תלאו בשירות דאין צריך אלא שירות הא משמע בסמוך דאי לאו אותם הוי אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן השתא דכתיב אותם למעוטי משיחה ע"א מיהא לא נמעט וי"ל דאתא אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים ולא בעי לדורות דומיא דמשה:

    שופטים לכל שבט ושבטאם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות:

    אחד ממונה על כולןפ"ה ב"ד הגדול שבירושלים ולא משמע הכי בספרי דברישא דברייתא בתר שופטים לכל ישראל קתני רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולם קודם שהזכיר לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר וי"מ דאחד ממונה על כולן הוא הנשיא דקתני בתוספתא שהנשיא יושב באמצע ונראה לפרש דאחד ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד אב ב"ד ובכל שופטים ושופטים היה שם מופלא כדאמר גבי זקן ממרא הוא ומופלא שבבית דינו ונראה דלא היה מחשבון סנהדרין מדקאמר בפ"ק דהוריות (דף ד:) אההיא דתנן הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו כו' או שלא היה מופלא שבבית דין שם פטור ומפרש בגמרא לפי שהיה להם שילמדו ואי הוה מחשבון מאי איריא מופלא אפילו אחד מן האחרים נמי כדאמר התם לעיל מיניה הכי קאמר רחמנא אי אית לכולי סנהדרי הוי הוראה ואי לאו לא הוי הוראה ולפי זה אתיא ההיא דהוריות כרבי יהודה והא דתנן בפרק הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פו:) כי יפלא במופלא שבבית דין הכתוב מדבר הא לא הוי כשאר מופלא שבכל דוכתא דהתם לא אתי למעוטי אלא תלמיד כדפי' התם הקונטרס שבכל סנהדרי יש דין המראה חוץ מתלמיד לפי שאינו ראוי להוראה כדתנן התם (שם) תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו:

    אחת או ב'פי' אחת בב"ד אחד או ב' בשני בתי דינין ולמאי דשרי בב' או בג' ב"ד אפילו טובא (בפעם אחת) איירי במקום אחד או בב' מקומות:

    אחת ולא שלשהאין להקשות דלישתוק מאחת ואנא ידענא מעריך ב' ולא שלשה דתפסת מועט תפסת:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    המטר היורד מן השמים עד שתמשך לו אמת המים מבחוץ אמר להם יפשטו ידיהם בגדוד מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ונשאלין באורים ותומים כדכתיב ואחרי אחיתופל יהוידע הכהן בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ שנא' ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין שנאמר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי כרתי ופלתי אלו אורים ותומים למה נקרא שמם כרתי שכורתין דבריהם. פלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך ושר צבא למלך יואב:

    אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של ע"א שנאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כן תעשו לדורות העזרות בע"א כבית דינו של משה אבל כלי הקודש עבודתן מקדשתן ואין צריכין הכלים לדורות משיחה:

    ירושלמי ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כן תעשו לדורותמשה זה מלך ונביא. אהרן אלו אורים ותומים. אספה לי שבעים איש מזקני ישראל זו סנהדרין שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ומפורש בשבועות פ"ב בגמרא אחד נכנס לעזרה כו':

    אין עושין סנהדראות לשבטים אלא בב"ד של ע"א מנלן דכתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם ומשה במקום ע"א הוה קאי:

    ת"ר מניין שמעמידין שופטים על ישראל שנאמר שופטים תתן ומניין שמעמידין כך בכל עיר ועיר ת"ל בכל שעריך. ר' יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה לשבט לדון את שבטו:

    ואין עושין עיר הנדחת אלא בע"אמנא לן שנאמר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא וגו'. איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר לשעריך:

    אין עושין עיר הנדחת בספר מקרבך ולא מן הספר:

    ולא שלש דכתיב באחתאבל שתים שלש עיירות מנודחות ואוקימנא לר' שמעון דדריש טעמא דקרא כדבעינן למימר לקמן. ואסיקנא לר' יוחנן דתניא כוותיה. אין עושין סמוך לספר אפילו אחת בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת בגליל ואחת ביהודה אבל שתים בגליל ושתים ביהודה אין עושין שמא ישמעו נכרים ויבואו ויחריבו את ארץ ישראל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 16b

    Sanhedrin 16b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 508 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    Rabbi Shimon extrapolates from the reason of scripture In "The Reciever" (Bava Metzia 115a)

    Rashi on Sanhedrin 16b · Sefaria · CC0

    Tosafot

    ואחרי אחיתופל כו' ה"ג ר"ת והכי כתיבי קראי אחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי למה נקרא שמן כו' אביתר אלו אורים ותומים ואח"כ שר צבא וכו' ומייתי ראיה דכי היכי דבניהו בן יהוידע היה ראש סנהדרין כמו כן היה יהוידע אביו כרתי ופלתי הם סנהדרין וק"ק דבדברי הימים (א יא) דבתחלת מלכותו של דוד חשיב בניהו בן יהוידע עם הגבורים של דוד המתחזקים עמו להמליכו והאי קרא דאחיתופל בסוף ימיו של דוד בתחלת מלכים בימי שלמה וקחשיב יהוידע ואיך יתכן שהיה אביו של בניהו וגם בסוף שמואל (ב כג) מונה בניהו עם הגבורים ושמא שני בניהו בן יהוידע הוי אחד אביו של יהוידע ואחד בנו:

    את תבנית המשכן וגו' ומשה במקום ע"א הוי קאי תימה ל"ל וכן תעשו הא גבי סנהדרין ושבטים אמרינן דבעי ע"א כדאשכחן במשה דמוקי סנהדראות והוא במקום ע"א קאי אע"ג דלא כתיב התם וכן תעשו ועוד קשה דבפ' קמא דשבועות (דף יד.) תנן דאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ושבעים ואחד ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה דהוי מלך ונביא ובמקום שבעים ואחד ואם כן גבי סנהדרין דיליף ממשה דבעי שבעים ואחד מהאי טעמא נמי ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות ויש לומר דהכא מרבינן טפי משום דכתיב וכן תעשו משמע דאתא לרבויי כל הנך וא"ת וכלים נמי ניבעי שבעים ואחד וכ"ת הכתוב תלאו בשירות דאין צריך אלא שירות הא משמע בסמוך דאי לאו אותם הוי אמינא דבעי משיחה ועבודה ואם כן השתא דכתיב אותם למעוטי משיחה ע"א מיהא לא נמעט וי"ל דאתא אותם לגלויי דוכן תעשו לא קאי אכלים ולא בעי לדורות דומיא דמשה:

    שופטים לכל שבט ושבט אם יש בעיר אחת מב' שבטים עושין ב' סנהדראות:

    אחד ממונה על כולן פ"ה ב"ד הגדול שבירושלים ולא משמע הכי בספרי דברישא דברייתא בתר שופטים לכל ישראל קתני רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולם קודם שהזכיר לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר וי"מ דאחד ממונה על כולן הוא הנשיא דקתני בתוספתא שהנשיא יושב באמצע ונראה לפרש דאחד ממונה על כולן הוא מופלא שבב"ד אב ב"ד ובכל שופטים ושופטים היה שם מופלא כדאמר גבי זקן ממרא הוא ומופלא שבבית דינו ונראה דלא היה מחשבון סנהדרין מדקאמר בפ"ק דהוריות (דף ד:) אההיא דתנן הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו כו' או שלא היה מופלא שבבית דין שם פטור ומפרש בגמרא לפי שהיה להם שילמדו ואי הוה מחשבון מאי איריא מופלא אפילו אחד מן האחרים נמי כדאמר התם לעיל מיניה הכי קאמר רחמנא אי אית לכולי סנהדרי הוי הוראה ואי לאו לא הוי הוראה ולפי זה אתיא ההיא דהוריות כרבי יהודה והא דתנן בפרק הנחנקין (לקמן סנהדרין דף פו:) כי יפלא במופלא שבבית דין הכתוב מדבר הא לא הוי כשאר מופלא שבכל דוכתא דהתם לא אתי למעוטי אלא תלמיד כדפי' התם הקונטרס שבכל סנהדרי יש דין המראה חוץ מתלמיד לפי שאינו ראוי להוראה כדתנן התם (שם) תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו:

    אחת או ב' פי' אחת בב"ד אחד או ב' בשני בתי דינין ולמאי דשרי בב' או בג' ב"ד אפילו טובא (בפעם אחת) איירי במקום אחד או בב' מקומות:

    אחת ולא שלשה אין להקשות דלישתוק מאחת ואנא ידענא מעריך ב' ולא שלשה דתפסת מועט תפסת:

    Tosafot on Sanhedrin 16b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    המטר היורד מן השמים עד שתמשך לו אמת המים מבחוץ אמר להם יפשטו ידיהם בגדוד מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ונשאלין באורים ותומים כדכתיב ואחרי אחיתופל יהוידע הכהן בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ שנא' ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין שנאמר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי כרתי ופלתי אלו אורים ותומים למה נקרא שמם כרתי שכורתין דבריהם. פלתי שמופלאין מעשיהן ואחר כך ושר צבא למלך יואב:

    אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של ע"א שנאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כן תעשו לדורות העזרות בע"א כבית דינו של משה אבל כלי הקודש עבודתן מקדשתן ואין צריכין הכלים לדורות משיחה:

    ירושלמי ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כן תעשו לדורות משה זה מלך ונביא. אהרן אלו אורים ותומים. אספה לי שבעים איש מזקני ישראל זו סנהדרין שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ומפורש בשבועות פ"ב בגמרא אחד נכנס לעזרה כו':

    אין עושין סנהדראות לשבטים אלא בב"ד של ע"א מנלן דכתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם ומשה במקום ע"א הוה קאי:

    ת"ר מניין שמעמידין שופטים על ישראל שנאמר שופטים תתן ומניין שמעמידין כך בכל עיר ועיר ת"ל בכל שעריך. ר' יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך רשב"ג אומר לשבטיך ושפטו מצוה לשבט לדון את שבטו:

    ואין עושין עיר הנדחת אלא בע"א מנא לן שנאמר והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא וגו'. איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר לשעריך:

    אין עושין עיר הנדחת בספר מקרבך ולא מן הספר:

    ולא שלש דכתיב באחת אבל שתים שלש עיירות מנודחות ואוקימנא לר' שמעון דדריש טעמא דקרא כדבעינן למימר לקמן. ואסיקנא לר' יוחנן דתניא כוותיה. אין עושין סמוך לספר אפילו אחת בארץ ישראל אבל עושין שתים כגון אחת בגליל ואחת ביהודה אבל שתים בגליל ושתים ביהודה אין עושין שמא ישמעו נכרים ויבואו ויחריבו את ארץ ישראל:

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 16b · Sefaria

    Meiri

    כל הכלים שעשה משה במשכן נמשכו בשמן המשחה ובו נתקדשו קדושת הגוף שלא לצאת לחולין אף על ידי פדיון ואם נשברו טעונין גניזה וכן שאם נתן המנחה לתוכו נתקדשה ליפסל בלינה ובטבול יום ומחוסר כפורים אע"פ שלא נשתמש בהם לעבודה עדיין אבל מכאן ואילך בכל הדורות עבודתן מחנכתן ר"ל שמשנתחנכו לעבוד בהם נתקדשו ולא היו מושחין אותם כלל:

    כשם שמצוה מן התורה למנות שופטים בכל ערי ארץ ישראל סנהדרי גדולה במקדש וסנהדרי קטנה בכל עיר שיש בה מאה ועשרים איש ובית דין של שלשה בכל עיר שאין בה מאה ועשרים איש כך מצוה למנות עמהם בכל מקום שוטרים והם בעלי מקל ורצועה שחובטין את המסרב במקלות על פי השופטים ומחזרין בעיר ומפשפשים במעשי העם ומביאין את דבתם לפני בית דין והם דנין את האדם כפי הראוי ומ"מ סנהדרי גדולה על כלן שאף בדינין שאפשר לעשותן על פי האחרים יש קצת דברים שאם יאמר אחד מן הבעלי דין נעלה לבית דין הגדול ונדון שם כופין את האחר לעלות וכן שאם הוצרכו לשאול דבר כותבין ושולחין ודנין להם כפי מה שיבא בכתב בית דין הגדול כמו שיתבארו פרטים שבענין זה במסכת זו וזהו שאמרו אחד ממונה על כולם וי"מ שאף מסנהדרי גדולה עצמה היה אחד מהם ממונה על כלם והוא ראש ישיבה והוא שהיה קרוי נשיא והשני לו בחכמה היה יושב לימינו וקורין לו אב בית דין והכל אמת:

    זה שבארנו במשנה שלא אמרו שאין בית דין עושין שלש ערים נדחות אלא זו בצד זו אבל במרוחקות עושין זו היא שיטת גדולי המחברים ויש חולקין לומר שאף במרוחקות אין עושין שלש לעולם ונראין הדברים שהרי ר' יוחנן וריש לקיש נחלקו בה והלכה כר' יוחנן ולא עוד אלא שאף בשתים דווקא במרוחקות אבל לא זו בצד זו ולא עוד אלא שלא כל שאינן זו בצד זו נקראות מפוזרות אלא שזו ביהודה וזו בגליל ושיטת הסוגיא מוכחת כן וכן כתבוה גדולי המגיהים ואף מלשון המשנה נראה לי כן שאמר אבל עושין אחת או שתים כלומר אחת ביהודה או שתים אחת ביהודה ואחת בגליל:

    Meiri on Sanhedrin 16b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ואחרי אחיתופל כו' כמו כן היה יהוידע אביו כו' וק"ק דבד"ה כו' ושמא שני בניהו כו' עכ"ל לכאורה מאי קשיא להו ומי הכריח אותם לומר דב' בניהו היו הא איכא למימר דחד בניהו היה ומאביו בניהו מייתי ראיה לבנו יהוידע דמסתמא ממלא מקום אביו היה וכ"כ בהדיא התוס' בפ"ק דברכות ע"ש אבל התוס' דהכא לא ניחא להו למימר הכי דכמה בנים מצינו שאינן ממלאין מקום אביהן אבל מבני בניהו מייתי ראיה שפיר לאביו יהוידע כדאמרינן בפ"ק דמגילה כ"מ ששמו ושם אביו בנביאות כו' בידוע שהוא נביא בן נביא וה"נ שמו ושם אביו בסנהדראות כו' ולזה הוצרכו לומר דב' בניהו הוו וק"ל:

    בד"ה את תבנית כו' וא"כ גבי סנהדרין דיליף ממשה כו' נמי נבעי מלך ונביא כו' עכ"ל יש לדקדק דאימא דקושטא הכי הוא דבעי בסנהדראות נמי מלך ונביא ואע"ג דלא חשיב להו במתני' לא איצטריך ליה למתני כיון דתני ע"א כמו שכתבו התוס' בעצמם דגבי אין מוסיפין על העיר אין לחוש דלא קתני הכא נמי מלך ונביא כיון דתני ע"א וע"ק אמאי לא תקשי להו הכי לעיל גבי ולא את כ"ג כו' דליבעי נמי מלך ונביא כיון דיליף ליה ממשה ונראה לומר דודאי לעיל גבי כ"ג לא קשיא להו הכי דאימא דקושטא הוא דבעי נמי מלך ונביא כמו משה ולא איצטריך ליה למתני כיון דתני ע"א אלא דהכא גבי סנהדראות פסיקא להו בשום דוכתא בתלמוד או בברייתא דלא בעי מלך ונביא ולהכי קשיא להו מנלן למימר הכי דאימא כיון דממשה יליף ליבעי נמי מלך ונביא וק"ל:

    בד"ה אחת או ב' פי' א' בב"ד א' כו' אפילו טובא נפרש אחת במקום אחת או ב' בב' מקומות עכ"ל כצ"ל מה שדקדקו לפרש כן ולא ניחא להו לומר דאחד ושתים שוין הן דאפילו שתים בב"ד אחד כדמשמע מתוך הסוגיא נראה לומר משום דקשיא להו אהא דקתני אחת או ב' כו' אם ב' עושין אחת מבעיא ולא ניחא להו למימר דבכה"ג לא זו אף זו קתני כדמוכח בפ' ב' דיומא דפריך התם אהא דקתני ומה הן מוציאין א' או שתים השתא ב' מוציאין אחת מבעיא וכתבו התוס' שם דכיון דזה הוי בכלל זה לא ה"ל למתניי' ולא שייך לומר בזה לא זו אף זו קתני וכה"ג כתבו התוספות בההיא דריש מפנין ולהכי פירשו הכא לומר דלכך קתני ליה לאשמועינן דא' וב' לא איירי בגוונא חדא ממש ולא הוי זה בכלל זה ממש דא' פי' בב"ד אחד ושתים' לא איירי בב"ד אחד אלא בב' בתי דינין ולמאי דשרי כו' דהשתא ודאי ב' עושין אפילו בב"ד אחד צריך לומר דלא איירי אחד וב' בגוונא חדא ממש אלא דאחד במקום אחת אבל ב' לא איירי במקום א' אלא בב' מקומות וצ"ל לר"ל דאית ליה אפילו טובא בב' וג' מקומות דס"ל כלישנא בתרא דרב וב' דוקא בב' בתי דינין ואע"ג דלית ליה קרחה דמקומות ההיא קרחה דבתי דינין אית ליה ודו"ק:

    בד"ה אחת ולא ג' אין להקשות כו' דתפסת מועט כו' עכ"ל לפירוש הי"מ שכתבו התוספות בפרק קמא דסוכה דתפסת מועט תפסת לפי שמדת המרובה אין לה סוף ניחא דאין להקשות הכא דתפסת מועט תפסת כיון דיש לדבר סוף כל ערי ישראל אבל התוספות דחו שם פירוש זה וכתבו לפרש דתפסת מועט תפסת משום דיש בכלל מאתים מנה וא"כ קשה דהכא נמי איכא למימר שפיר דתפסת מועט תפסת ואין לפרש דבריהם ע"פ מ"ש התוספות לעיל דאיצטריך א' או ב' לא' בב"ד א' וב' בב' בתי דינין דלא כתבו כן אלא בברייתא דאיצטריך למתני הכי לאשמועינן דב' דוקא בב' בתי דינין ומשום טעמא דקאמר בגמ' משום קרחה אבל אחת דקרא הא קאמר תלמודא דאתא למעט ג' ולולי שיראתי להגיה בדברי התוספות אמרתי כי טעות נפל בדבריהם אין להקשות במקום אית להקשות וצ"ע:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 16b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 16, Amud Bet, about 508 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 139 words

      Opens “(דברי הימים א כז, לד) ״ואחרי ״אחיתופל״…”

      Named: שמואל.

    2. Segment 232 words

      Opens “וכן הוא אומר (דברי הימים א יח,…”

    3. Segment 323 words

      Opens “א"ר יצחק בריה דרב אדא ואמרי לה…”

      Named: רב אדא.

    4. Segment 428 words

      Opens “ואין מוסיפין על העיר: מנהני מילי אמר…”

      Named: רב שימי בר חייא.

    5. Segment 518 words

      Opens “מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן…”

      Named: רבא.

    6. Segment 615 words

      Opens “שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א)…”

    7. Segment 723 words

      Opens “ואימא אותם במשיחה ולדורות אי במשיחה אי…”

      Named: רב פפא.

    8. Segment 824 words

      Opens “אלא אותם למה לי אי לאו אותם…”

    9. Segment 915 words

      Opens “ואין עושין סנהדראות כו': מנא לן כדאשכחן…”

    10. Segment 1037 words

      Opens “תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד…”

    11. Segment 1135 words

      Opens “שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים…”

      Named: רבי יהודה.

    12. Segment 1238 words

      Opens “ואין עושין עיר הנדחת: מנה"מ אמר ר'…”

      Named: רבי אושעיא.

    13. Segment 1315 words

      Opens “אין עושין עיר הנדחת בספר: מ"ט (דברים…”

    14. Segment 1447 words

      Opens “ולא שלש (ערי הנדחת): דכתיב אחת אבל…”

    15. Segment 1548 words

      Opens “זימנין אמר רב בב"ד אחד הוא דאין…”

      Named: רב בב, רב אפילו, רב משום, רבי יוחנן.

    16. Segment 1641 words

      Opens “תניא כוותיה דר"י אין עושין שלש עיירות…”

    17. Segment 1714 words

      Opens “ותיפוק לי דמקרבך אמר רחמנא ולא מן…”

      Named: רבי שמעון.

    18. Segment 1816 words

      Opens “סנהדרי גדולה היתה: מ"ט דרבנן דאמרי ומשה…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 16b · Segment 1 — “…וכן הוא אומר (שמואל ב טז, כג) ועצת אחיתופל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 16b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026