Talmud Builders

    Sanhedrin 25b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 25b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1I am certain of myself that I know better than my competitor how to win. But with regard to one who makes it dependent on the decision of his pigeon, say that he is not disqualified from bearing witness, as he is aware that he cannot guarantee the results and therefore resolves to transfer the money if he loses.

    2And conversely, had the mishna taught this halakha only with regard to one who makes it dependent on the decision of his pigeon, one might assume that only this type of gambler is disqualified, as he presumably says: The matter, i.e., the race, is determined by knocking on trees and other objects to speed up the pigeons, and I know how to knock better than my opponent. Therefore, he does not resolve to transfer the money if he loses. But with regard to one who makes it dependent on his own decision, say that he is not disqualified from bearing witness, as the roll of the dice is pure chance. Therefore, it is necessary for the mishna to teach both cases.

    3The Gemara raises an objection to the opinion that the expression: Those who fly pigeons, refers to an ara , from a baraita : With regard to the expression one who plays with dice, these are ones who play with pispasim , which are dice of marble or other types of stone. But the Sages did not mean to say that only one who plays with pispasim is disqualified from bearing witness, but rather even one who plays with nutshells or pomegranate shells is disqualified.

    4And when is their repentance accepted, so that they may resume being fit to bear witness? Once they break their pispasim and repent of them completely, abandoning this occupation entirely, where they do not do this even for nothing, i.e., they do not play even without betting.

    5The baraita continues: The expression: One who lends with interest, is referring to both the lender and the borrower. Both are disqualified. And when is their repentance accepted? Once they tear their promissory notes and repent of them completely, abandoning this occupation entirely, where they do not lend with interest even to a gentile.

    6The expression: And those who fly pigeons, is referring to those who induce the pigeons to behave in this manner, i.e., they train them. And the Sages did not mean to say that only those who fly pigeons are disqualified; rather, even those who do this with a domesticated animal, an undomesticated animal, or any type of bird are disqualified. And when is their repentance accepted? Once they break their fixtures [ pigmeihen ] upon which they stand the competing animals, and repent completely, abandoning this occupation entirely, where they do not do this even in the wilderness, where there is no one from whom to steal.

    7The expression: Merchants who trade in the produce of the Sabbatical Year, is referring to those who do business with the produce of the Sabbatical Year. And when is their repentance accepted? Once another Sabbatical Year occurs and they refrain from selling its produce or from assuming ownership of such produce.

    8The baraita continues: And Rabbi Neḥemya said: The Sages did not say that verbal repentance alone is sufficient for a merchant who traded in the produce of the Sabbatical Year to be reinstated as a valid witness; rather, returning the money is also necessary. How can one return the money he gained from selling produce of the Sabbatical Year? He says: I, so-and-so the son of so-and-so, gathered, i.e., profited, two hundred dinars from trading in the produce of the Sabbatical Year, and as I gained it improperly, this sum is hereby given as a gift to the poor.

    9The Gemara explains the objection: In any event, it is taught in the baraita that the status of one who flies pigeons applies to one who uses a domesticated animal in the same manner. Granted, according to the one who says that the term: One who flies pigeons, is referring to those who race pigeons, saying: If your pigeon reaches a certain destination before my pigeon I will give you such and such an amount of money, this is how you find a parallel case of one who races a domesticated animal against another animal. But according to the one who says that the term pigeon flyer means an ara , is a domesticated animal capable of luring other domesticated animals?

    10The Gemara answers: Yes, the baraita states this with regard to the wild ox, which can be lured away from its owner’s property because it is not a completely domesticated animal. And the baraita states this according to the one who says that the wild ox is a species of domesticated animal, as we learned in a mishna ( Kilayim 8:6): The wild ox is a species of domesticated animal. But Rabbi Yosei says: It is a species of undomesticated animal.

    11§ It was taught in a baraita : The Sages added the robbers and those who force transactions, i.e., who compel others to sell to them, to the list of those who are disqualified from bearing witness.

    12The Gemara asks: A robber is disqualified by Torah law; why is it necessary for the Sages to add such an individual to the list? The Gemara answers: It is necessary only to add one who steals an item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor, who acquire those items by rabbinic law only (see Gittin 59b). Since these people are not considered halakhically competent, by Torah law they do not acquire an item that they find, and consequently one who steals such an item from them is not in violation of a prohibition by Torah law.

    13One possibility is that taking such an item is prohibited by rabbinic law because it constitutes robbery. Nevertheless, initially the Sages did not disqualify such an individual from bearing witness, as they assumed that the case of an item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is uncommon. Therefore, it was not deemed necessary to disqualify one who robs them of such an item. Alternatively, the Sages may have reasoned that taking such an item is prohibited merely on account of the ways of peace, i.e., to foster peace and prevent strife and controversy, and is not considered actual robbery. When they realized that ultimately these people were taking property from others and were likely to perform actual robbery, the Sages disqualified them.

    14Similarly, with regard to those who force transactions, initially the Sages did not disqualify them, as they assumed that their behavior could be excused for two reasons: They would pay money for the items they took, and their forcing transactions was merely occasional; it was not a common practice. When they realized that these people were snatching items regularly, the Sages issued a decree that they are disqualified from bearing witness.

    15§ It is taught in a baraita : The Sages further added the following to the list of those disqualified from bearing witness: The shepherds, who shepherd their animals in the fields of others and are therefore considered like robbers; the collectors of government taxes, who collect more than the amount that people are legally liable to pay; and the customs officials, who collect customs in an illegal manner.

    16The Gemara explains: Shepherds were not disqualified at first, as the Sages initially assumed it was merely incidental that they would let their animals graze in the fields of others. When they realized that they would intentionally send the animals to the fields of others from the outset, the Sages issued a decree that they are disqualified from bearing witness. The collectors of taxes and the customs officials were not disqualified at first, as the Sages initially assumed they would take the set amount they were instructed to take. When they realized that these officials were taking more than that, they disqualified them.

    17Rava says: The shepherd that the Sages said is disqualified from bearing witness is referring to both a shepherd of small livestock and a herder of large livestock.

    18The Gemara asks: And does Rava say this? But doesn’t Rava say: Shepherds of small livestock in Eretz Yisrael are disqualified from bearing witness, as besides grazing in others’ fields they also ruin the land? Outside of Eretz Yisrael they are fit to bear witness. By contrast, herders of large livestock, even in Eretz Yisrael, are fit to bear witness. The Gemara answers: That was stated with regard to those who raise their animals on their own land, without herding them on land in the public domain.

    19The Gemara suggests a proof for Rava’s opinion that a herder of large livestock is also disqualified: This too stands to reason, from the fact that the mishna (24a) teaches that a litigant may state: Three cattle herders are trusted for me in court; by inference, cattle herders are generally disqualified. What, is it not with regard to bearing witness that cattle herders are disqualified, in accordance with Rava’s statement?

    20The Gemara rejects this proof: No, it is with regard to sitting in judgment. The Gemara comments: The language of the mishna is also precise according to this interpretation, as it teaches: Three cattle herders are trusted for me. And if it is with regard to bearing witness, why do I need three witnesses? Two are enough.

    21The Gemara asks: But rather, with regard to what are cattle herders disqualified? If it is with regard to sitting in judgment, why does the mishna mention specifically three cattle herders? Any three people who did not study halakha are also disqualified from serving as a court.

    22The Gemara answers: This is what the mishna is saying: The litigants can accept as judges even those cattle herders who dwell in the fields and do not frequent the settled area, and are therefore not proficient in the ways of business.

    23Rav Yehuda says: An ordinary shepherd is disqualified from bearing witness unless the court recognizes him as one who does not let his animals graze in the fields of others. An ordinary tax collector is fit unless the court determines he is one who collects more than people are obligated to pay.

    24The Gemara relates a story about a tax collector: The father of Rabbi Zeira collected taxes for thirteen years. When the head tax collector of the river region would come to the city, Rabbi Zeira’s father would prepare the residents ahead of time. When he would see the rabbis, he would say to them as a hint: “Come, my people, enter into your chambers, and shut your doors behind you; hide yourself for a little moment until the indignation has passed” (Isaiah 26:20). He said this so that the head tax collector would not see the rabbis, and it would be possible to lower the taxes of the city. When he would see the ordinary people of the city, he would say to them: Beware, as the head tax collector of the river region is coming to the city, and will now slaughter the father, i.e., take one’s money, before the son, and the son before the father.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    קים לי בנפשאיולא היתה ספיקא בידו וטעות הוא וכי אתני אדעתא דהוא נצח אתני ולא גמר ואקני אבל תולה בדעת יונו ספיקא הוא בידו אי נצח ואפ"ה אתני מספיקא הלכך גמר ומקני:

    בנקשא תליא מילתאשיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף:

    ה"ג אנא ידענא בנקשא טפי:

    נקשאהכאה זו על זו:

    פספסיןשברי עצים והן מרלי"ש בלע"ז:

    אפילו קליפי אגוזיםשאין עשויין לכך ואקראי בעלמא הוא:

    דאפילו לנכרישישתכח שם ריבית מפיהם דתו ודאי לא הדרי לקלקולייהו:

    שממרים את היוניםמרגיזים אותן זה על זה להלחם:

    אפילו בהמה וחיהדלאו מילתא דשכיחא הוא:

    פגמיהןאלו דפין שמזרזים בהן:

    אפילו במדברדלא שכיחי יונים דיישוב והאי פירושא ללישנא דארא נקיט ליה ולא מגופא דברייתא היא וללישנא דאי תקדמה יונך ליון איכא לפרושי חזרה גמורה דהא אפילו בחנם נמי לא עבדו כדפרישית גבי קוביא:

    ויבדלושלא ישאו ויתנו בפירותיהן ויפקרו גנותיהן לעניים:

    לא חזרת דבריםלומר לא נוסיף עוד אלא חזרה הנכרת שיפזרו פירות שביעית שבגנותיהן לעניים:

    היינו דמשכחת לה בהמהדאפשר שמלמדה לרוץ כשתשמע קולו:

    בת הכי היאשתביא בהמות הבר לביתה עמה והלא ירדפוה החיות:

    שור הברדומה לחיה ואם מגדלו בביתו הולך למדברות ומטעה החיות לבא אחריו ויש בהן גזל מפני דרכי שלום שמביא אותן מן הביברין והא דקרי ליה בהמה כמאן דאמר מין בהמה הוא ופלוגתייהו לענין התרת חלבו וכיסוי הדם:

    חמסןיהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור:

    דאוריי' הואאל תשת רשע עד. ובמסכת גיטין (דף נט:) תנן מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן גזל מפני דרכי שלום שלא יתקוטט אביו או קרוביו:

    סוף סוף ממונא שקליועברי אתקנתא דרבנן מחמת חימוד ממון:

    פסלינהודחשידי למשקל אגרא ואסהודי שקרא:

    כיון דחזו דחטפיושקלי כלומר דאפי' דמי קא יהבי אתי לידי גזלנות כלומר שהיה קשה לבעלים למכור ובעל כרחן חוטפין וזורקין המעות לפניהם:

    גבאיןממונין שהעמידן המלך לגבות מס ומנת המלך וכרגא וארנונא מישראל חביריהם:

    אקראי בעלמאמה שהבהמה נכנסת לשדות של אחרים ורועה אקראי הוא ואין הרועה מתכוין לכך:

    יתירתאיותר מן הקצבה:

    בארץ ישראלחמירי טפי משום ישוב ארץ ישראל:

    מגדלין איתמרשמגדלין אותם בבתיהם ואפי' הכי בארץ ישראל פסולין מגדלי בהמה דקה דעבידא דמשמטא ורהטא לתוך השדות אבל גסה לא משתמטא ואפשר לנוטרה אבל רועה שמרען בחוץ באפר של ישוב אפי' בהמה גסה פסול שנכנסת בשדה של אחרים:

    ה"נ מסתבראדרועה בהמה גסה פסול:

    נאמנין עלי שלשה רועי בקרמכלל דאי לא קבלינהו עליה לא מהימני:

    לא לדינאדלדינא מודינא דפסולין משום דלא גמירי דינא:

    דלא שכיחי בישובולא ראו ולא שמעו עסקי דין בין אדם לחבירו אי קבלינהו עלויה לא מצי למיהדר:

    סתם רועהדאכתי לא חזינן דעיילו בהמותיו בשדות אחרות:

    סתם גבאי כשרעד דשמעינן ביה דשקיל יתירתא:

    כי הוה חזיאבוה דר' זירא:

    רבנןמיושבי העיר:

    אמר לך עמי בא בחדריךדלא נחזינא בך ריש נהרא שהוא שר העיר ורואה שרבים יושבי העיר ושואל ממון הרבה לכל שנה והוא היה מיקל עליהם המס ומדחה את שר העיר לאמר שיושביה מועטין ואין ממי לגבות:

    נכיס אבא לפום בראישחוט את האב לפני הבן כלומר יגבה מהן ממון:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    סנהדרין 25 עמוד ב

    1קים לי בנפשאי דידענא טפי. אבל תולה בדעת יונו אימא לא.

    2ואי תנא תולה בדעת יונו, דאמר: בנקשא תליא מילתא, ואנא ידענא לנקושי טפי. אבל תולה בדעת עצמו אימא לא. צריכא.

    3מיתיבי: המשחק בקוביא אלו הן המשחקים בפיספסים ולא בפיספסים בלבד אמרו, אלא אפילו קליפי אגוזים וקליפי רימונים.

    4ואימתי חזרתן? משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, דאפילו בחנם לא עבדי.

    5מלוה בריבית: אחד המלוה ואחד הלוה. ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן, ויחזרו בהן חזרה גמורה, אפילו לנכרי לא מוזפי׃

    6ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו, אלא אפילו בהמה חיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו את פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפי' במדבר נמי לא, עבדי׃

    7סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדלו׃

    8וא"ר נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא חזרת ממון כיצד אומר אני פלוני בר פלוני כינסתי מאתים זוז בפירות שביעית והרי הן נתונין במתנה לעניים׃

    9קתני מיהת בהמה בשלמא למאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה בהמה אלא למ"ד ארא בהמה בת הכי היא׃

    10אין בשור הבר וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא רבי יוסי אומר מין חיה׃

    11תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין׃

    12גזלן דאורייתא הוא לא נצרכא אלא למציאת חרש שוטה וקטן׃

    13מעיקרא סבור מציאת חרש שוטה וקטן לא שכיחא אי נמי מפני דרכי שלום בעלמא כיון דחזו דסוף סוף ממונא הוא דקא שקלי פסלינהו רבנן׃

    14החמסנין מעיקרא סבור דמי קא יהיב אקראי בעלמא הוא כיון דחזו דקא חטפי גזרו בהו רבנן׃

    15תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין׃

    16רועים מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון דחזו דקא מכווני ושדו לכתחילה גזרו בהו רבנן: הגבאין והמוכסין מעיקרא סבור מאי דקיץ להו: קא שקלי כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו׃

    17אמר: רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה׃

    18ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רועה בהמה דקה בא"י פסולין בחוצה לארץ כשרין רועה בהמה גסה אפילו בא"י כשרין ההוא במגדלים איתמר׃

    19ה"נ מסתברא מדקתני נאמנין עלי שלשה רועי בקר מאי לאו לעדות׃

    20לא לדינא דיקא נמי דקתני שלשה רועי בקר ואי לעדות שלשה למה לי׃

    21ואלא מאי לדינא מאי איריא שלשה רועי בקר כל בי תלתא דלא גמרי דינא נמי׃

    22הכי קאמר אפילו הני דלא שכיחי ביישוב׃

    23א"ר יהודה סתם רועה פסול סתם גבאי כשר׃

    24אבוה דר' זירא עבד גביותא תליסר שנין כי הוה אתי ריש נהרא למתא, כי הוה חזי רבנן א"ל (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך כי הוה חזי אינשי דמתא אמר ריש נהרא אתא למתא והאידנא נכיס אבא לפום ברא וברא לפום אבא,׃

    Tosafot

    אי נמי מפני דרכי שלוםתימה למ"ד מפריחי יונים ארא א"כ מעיקרא נמי פסולים מפני דרכי שלום וי"ל דהא דאמרי' מפני דרכי שלום קאי אלישנא דתקדמיה יונך ליון:

    מעיקרא סבור דמי קיהיבוא"ת וליפסול מדאורייתא דקא עבר אלאו דלא תחמוד וי"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת ועי"ל דהכא הכי קאמר דמי קא יהבי והיו מפייסים אותם עד שיאמרו רוצה אני אם כן לא עברי אלאו דלא תחמוד כיון דחזו דשקלי בעל כרחייהו ולא היו חוששין אם יתפייסו פסלינהו:

    מגדלי איתמרפי' בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב ארץ ישראל דילמא אתי לרעותן בשדות ובהמה גסה מותר לגדל בבית ולא גזרו בה חכמים משום דצריך לחרישה ואין יכולין לעמוד בהאי גזירה וא"ת והא מתניתין היא במרובה (ב"ק דף עט: ושם) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משמע דווקא דקה אבל גסה מגדלין וי"ל דאי מההיא הוה אמינא ה"ה גסה ודקה דנקט לאשמועינן חידוש דסיפא דאפי' דקה אינו אסור אלא בארץ ישראל דווקא אבל לא בסוריא דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש קמ"ל:

    סתם גבאי כשרפ"ה והא דהוסיפו הגבאין והמוכסין בדחזו דשקלי יתירתא וקא אתי לאשמועינן דאע"ג שהחזיר הגבאי והמוכס פסול דלא דמי לשאר גזלנים שהחזירו דכשרים דהאי לא ידע למאן נהדר ועוד כיון דעדיין הם עוסקין בגבאות ובמכס חשודים לחזור לקלקולם:

    Edition: Vilna Edition · License: CC-BY-SA

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    בר ביניתוס אסהידו עליה חד אמר קמאי דידי אוזיף ברבית וחד אשהיד לדידי אוזפן ברבית פסליה רבא לבר ביניתוס. ואקשינן והא רבא הוא דאמר לווה ברבית פסול לעדות ואיך פסליה רבא לבר ביניתוס על פי עד אחד פסול רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ושנינן הני מילי במשהדי עליה סהדי דלווה ברבית אבל בהודאתו הוא כי לוה ברבית לא וזהו שאמר רבא לטעמיה דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וכבר פירשנוהו בפ"א. ההוא טבחא דנפיק טריפתא מתותיה ידיה פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזייה וטופריה סבר לאכשוריה כלומר חזר בתשובה א"ל רבא דלמא איערומי מערים אין לו תקנה אלא עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה או שיוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו אי עביד כי האי גוונא מכשירין אותו:

    ומפריחי יונים הכא תרגימו אי תקדמיה יונך ליוני פי' מתנין ביניהם כל מי שתקדים יונתי ליונת חבירו יטול מחבירו כך וכך ומפריחין אותן שניהן בבת אחת ומנקשין אחריהן והקודם נוטל בעליו מחבירו מה שהיה ביניהן ר' חמא בר הושעיא אמר ארא. פי' ארא קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וזהו שבשא. והכא תרגימו אמר כי האי גוונא לאו גזלן הוא מפני דרכי שלום הוא ומאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו משחק בקוביא אין הכי נמי מיהו משחק בקוביא הוא תולה בדעת עצמו וסבר קים ליה בנפשאי דאנא ידענא לשחק בקוביא טפי מיניה לפיכך לא גמר ומקני אבל תולה בדעת יונתו אימר גמר ומקני כו' ומותבינן על מאן דאמר ארא מהא דתניא מפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא בהמה חיה ועוף בשלמא למאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה אפילו בהמה. אלא למאן דאמר ארא בהמה בת ארא היא ושנינן אין בשור הבר כלומר כי הוא גועה במדברות וכשיגעה מתקבצין אצלו וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא ר' יוסי אומר מין חיה:

    תניא משחק בקוביא שאמרו אלו המשחקין בפספסיןולא פספסין בלבד אמרו אלא קליפי אגוזים או קליפי רמונים ואימתי חזרתן משישברו פספסיהן ויחזרו חזרה גמורה ואפילו בחנם נמי לא עבדי:

    מלוי ברבית אחד המלוה וא' הלוה ואימתי חזרתן משיקרעו שטרותיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו לנכרים נמי לא מוזפי ברבית. מפריחי יונים אלו שממרין היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו בהמה וחיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה. דאפילו במדבר לא עבדי פי' פגמיהן הכלים שצדין בהן. סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדקו בחזרת ממון ולא בחזרת דברים. כיצד אם אמר אני פלוני כנסתי מאתים זוז מפירות שביעית והרי הן במתנה לעניים. תנא הוסיפו בהן הגזלנין מציאת חרש וקטן אע"פ שהן מפני דרכי שלום כיון דסוף סוף ממונא שקלי מינייהו פסלינהו רבנן אבל גזלן גמור מדאורייתא הוא פסול. והחמסנין נמי אע"ג דיהבי דמי כיון דחזו רבנן דחטפי ושקלי מינייהו בעל כרחן פסלינהו רבנן. והרועים כיון דחזו להו דשקלי מן הזרעים שבשדות בני אדם ושדו קמי בהמתייהו פסלינהו רבנן והני מילי רועה בהמה דידהו אבל רועה בהמה דעלמא לא חזקה אין אדם חוטא ולא לו כך מפורש בתחלת שנים אוחזין בטלית והגבאין והמוכסין כיון דחזי להו דשקלי יתירא ממאי דקייץ להו פסלינהו רבנן.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 25b

    Sanhedrin 25b. The full printed text of this folio side — 24 numbered segments, about 414 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    קים לי בנפשאי ולא היתה ספיקא בידו וטעות הוא וכי אתני אדעתא דהוא נצח אתני ולא גמר ואקני אבל תולה בדעת יונו ספיקא הוא בידו אי נצח ואפ"ה אתני מספיקא הלכך גמר ומקני:

    בנקשא תליא מילתא שיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף:

    ה"ג אנא ידענא בנקשא טפי:

    נקשא הכאה זו על זו:

    פספסין שברי עצים והן מרלי"ש בלע"ז:

    אפילו קליפי אגוזים שאין עשויין לכך ואקראי בעלמא הוא:

    דאפילו לנכרי שישתכח שם ריבית מפיהם דתו ודאי לא הדרי לקלקולייהו:

    שממרים את היונים מרגיזים אותן זה על זה להלחם:

    28 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Tosafot

    אי נמי מפני דרכי שלום תימה למ"ד מפריחי יונים ארא א"כ מעיקרא נמי פסולים מפני דרכי שלום וי"ל דהא דאמרי' מפני דרכי שלום קאי אלישנא דתקדמיה יונך ליון:

    מעיקרא סבור דמי קיהיב וא"ת וליפסול מדאורייתא דקא עבר אלאו דלא תחמוד וי"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת ועי"ל דהכא הכי קאמר דמי קא יהבי והיו מפייסים אותם עד שיאמרו רוצה אני אם כן לא עברי אלאו דלא תחמוד כיון דחזו דשקלי בעל כרחייהו ולא היו חוששין אם יתפייסו פסלינהו:

    מגדלי איתמר פי' בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב ארץ ישראל דילמא אתי לרעותן בשדות ובהמה גסה מותר לגדל בבית ולא גזרו בה חכמים משום דצריך לחרישה ואין יכולין לעמוד בהאי גזירה וא"ת והא מתניתין היא במרובה (ב"ק דף עט: ושם) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משמע דווקא דקה אבל גסה מגדלין וי"ל דאי מההיא הוה אמינא ה"ה גסה ודקה דנקט לאשמועינן חידוש דסיפא דאפי' דקה אינו אסור אלא בארץ ישראל דווקא אבל לא בסוריא דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש קמ"ל:

    סתם גבאי כשר פ"ה והא דהוסיפו הגבאין והמוכסין בדחזו דשקלי יתירתא וקא אתי לאשמועינן דאע"ג שהחזיר הגבאי והמוכס פסול דלא דמי לשאר גזלנים שהחזירו דכשרים דהאי לא ידע למאן נהדר ועוד כיון דעדיין הם עוסקין בגבאות ובמכס חשודים לחזור לקלקולם:

    Tosafot on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · CC-BY-SA

    Rabbeinu Chananel

    בר ביניתוס אסהידו עליה חד אמר קמאי דידי אוזיף ברבית וחד אשהיד לדידי אוזפן ברבית פסליה רבא לבר ביניתוס. ואקשינן והא רבא הוא דאמר לווה ברבית פסול לעדות ואיך פסליה רבא לבר ביניתוס על פי עד אחד פסול רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ושנינן הני מילי במשהדי עליה סהדי דלווה ברבית אבל בהודאתו הוא כי לוה ברבית לא וזהו שאמר רבא לטעמיה דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וכבר פירשנוהו בפ"א. ההוא טבחא דנפיק טריפתא מתותיה ידיה פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזייה וטופריה סבר לאכשוריה כלומר חזר בתשובה א"ל רבא דלמא איערומי מערים אין לו תקנה אלא עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה או שיוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו אי עביד כי האי גוונא מכשירין אותו:

    ומפריחי יונים הכא תרגימו אי תקדמיה יונך ליוני פי' מתנין ביניהם כל מי שתקדים יונתי ליונת חבירו יטול מחבירו כך וכך ומפריחין אותן שניהן בבת אחת ומנקשין אחריהן והקודם נוטל בעליו מחבירו מה שהיה ביניהן ר' חמא בר הושעיא אמר ארא. פי' ארא קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וזהו שבשא. והכא תרגימו אמר כי האי גוונא לאו גזלן הוא מפני דרכי שלום הוא ומאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו משחק בקוביא אין הכי נמי מיהו משחק בקוביא הוא תולה בדעת עצמו וסבר קים ליה בנפשאי דאנא ידענא לשחק בקוביא טפי מיניה לפיכך לא גמר ומקני אבל תולה בדעת יונתו אימר גמר ומקני כו' ומותבינן על מאן דאמר ארא מהא דתניא מפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא בהמה חיה ועוף בשלמא למאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה אפילו בהמה. אלא למאן דאמר ארא בהמה בת ארא היא ושנינן אין בשור הבר כלומר כי הוא גועה במדברות וכשיגעה מתקבצין אצלו וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא ר' יוסי אומר מין חיה:

    תניא משחק בקוביא שאמרו אלו המשחקין בפספסין ולא פספסין בלבד אמרו אלא קליפי אגוזים או קליפי רמונים ואימתי חזרתן משישברו פספסיהן ויחזרו חזרה גמורה ואפילו בחנם נמי לא עבדי:

    מלוי ברבית אחד המלוה וא' הלוה ואימתי חזרתן משיקרעו שטרותיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו לנכרים נמי לא מוזפי ברבית. מפריחי יונים אלו שממרין היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו בהמה וחיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה. דאפילו במדבר לא עבדי פי' פגמיהן הכלים שצדין בהן. סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדקו בחזרת ממון ולא בחזרת דברים. כיצד אם אמר אני פלוני כנסתי מאתים זוז מפירות שביעית והרי הן במתנה לעניים. תנא הוסיפו בהן הגזלנין מציאת חרש וקטן אע"פ שהן מפני דרכי שלום כיון דסוף סוף ממונא שקלי מינייהו פסלינהו רבנן אבל גזלן גמור מדאורייתא הוא פסול. והחמסנין נמי אע"ג דיהבי דמי כיון דחזו רבנן דחטפי ושקלי מינייהו בעל כרחן פסלינהו רבנן. והרועים כיון דחזו להו דשקלי מן הזרעים שבשדות בני אדם ושדו קמי בהמתייהו פסלינהו רבנן והני מילי רועה בהמה דידהו אבל רועה בהמה דעלמא לא חזקה אין אדם חוטא ולא לו כך מפורש בתחלת שנים אוחזין בטלית והגבאין והמוכסין כיון דחזי להו דשקלי יתירא ממאי דקייץ להו פסלינהו רבנן.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם גזל מפני דרכי שלום ומ"מ אינה יוצאה בדיינין כמו שבארנו בראשון של מציעא ואעפ"כ הגוזלה פסול לעדות ושמא תאמר מה הוצרך בעל התלמוד למנותה בתוספת והרי היתה בכלל מפריחי יונים לדעת המפרש ארא שאין שם גזל אלא מפני דרכי שלום כמו שביארנו שמא היינו מחלקים ביניהם מצד שמציאת חרש אין בה דרכי שלום מצד הנגזל אלא מצד קרוביו ולא היה לנו לדקדק בה החמסנים גם כן פסולים לעדות הואיל ולוקחים על כרח הבעלים אע"פ שנותנים דמים כמו שאמרו חמסן יהיב דמי:

    הרועים סתמן פסולים לעדות גם כן שסתמן שמרעין בשדות אחרים ואחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה בכלל זה ומ"מ התבאר בראשון של מציעא דווקא ברועה בהמות שלו אבל רועה בהמות של אחרים סתמו כשר שאם לא כן האיך אנו מוסרין בהמות לרועה והרי יש כאן נתינת מכשול אלא חזקה אין אדם חוטא ולא לו ואע"פ שבבהמות שלו סתמו פסול מ"מ אינו בכלל לא מעלין ולא מורידין האמור עליו במסכת עבודה זרה אלא אם נודע בהם שמרעין בשדות אחרים מגדלי בהמה ר"ל שמגדלין אותן בבתיהן או בפרדסיהן ואין מרעין אותן באפר ובבקעה אם בהמה גסה כשרים בכל מקום שאין הגסה עשויה להשמט ולילך ברשות אחרים אבל הדקה בארץ ישראל פסולין שעשויה היא להשמט אבל בחוצה לארץ כשרים הואיל ובביתו הוא מגדלן הא רועה באפר ובבקעה של שדות פסול בכל מקום אפילו מן הסתם:

    גבאים והם שנתמנו מצד המלך לגבות המס שהוא מטיל סתמן כשרים אבל אם נודע שלקחו שום דבר ביתר מן הראוי נפסלו מיד:

    המוכסים סתמן פסולין ולא סוף דבר במוכס העומד מאליו אלא אף בשהעמידו המלך ולא מפני שהמכס מעיקרו גזל שהרי דינא דמלכותא דינא ואסור לגוזלו כמו שבארנו בקמא פרק הגוזל אלא מפני שסתם המוכסים אינם משוים את המדות וסתמן שהם מחניפין את העשירים ומכבידין על העניים ומ"מ אם היה קצוב המכס לפי גולגולת אין כאן בית מחוש לסתמן אא"כ הוא חשוד ליטול יותר וליקח לעצמו:

    אע"פ שדין המלך דין גמור הוא בין בהטלת מכס ובין בהטלת מס ובשאר החקים שהוא חוקק ואסור לאדם לגנוב או לגזול או להעביר עליו את הדרך בשום צד ערמה או תחבולה מ"מ מותר לשנות לו בדברים לומר שיושבי העיר מועטין ועניים ושלא יכביד עליהם במסים ותשחורות וכן מותר להערים שלא להתראות לפניו שהם רבים או עשירים ויכביד לשאול וכן כל כיוצא באלו הדברים:

    Meiri on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא ה"נ מסתברא כו' ג' רועי בקר מאי לאו לעדות כו' למאי דסלקא דעתך השתא ע"כ הך מתני' דג' רועי בקר מתניי' לבתר דהוסיפו עליהן הנך דקתני בברייתא הרועים כו' ולא הוסיפו עליהן רק אהנך דקתני ואלו הן הפסולין כו' ודו"ק:

    תוס' בד"ה מעיקרא כו' ומשמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים כו' עכ"ל אין רצונם דמה"ט ליפסלו מדאורייתא דהא בהדיא קאמר התם דמה"ט דלאינשי בלא דמי משמע להו אינו פוסל לשבועה וה"נ נימא הכא לענין עדות אלא דר"ל כפי מה שפירשו תוספות לעיל דהנך פסולי דמתני' פסולי דרבנן נינהו דמשחק בקוביא אע"ג דאסמכתא לא קניא מ"מ אינו דאורייתא כיון שהוא אינו סבור לעשות איסור כו' וכן מלוה בריבית כו' ואם כן קשיא להו אמאי לא גזרו נמי אחמסן מעיקרא בהנך פסולי דמתני' כיון שהוא עובר בלא תחמוד אע"ג שהוא סובר שאינו עובר דהא בכה"ג גזרו נמי בהנך פסולי דמתני' וק"ל:

    בא"ד וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת עכ"ל אבל התוס' בפרק המניח ובפ' א"נ לא כתבו כן והיינו לפי תירוצם בתרא שכתבו הכא אקושייתם וק"ל:

    בד"ה מגדלי כו' וא"ת והא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה כו' אבל גסה מגדלין כו' עכ"ל ארישא דמלתא דרבא דאמר רועה בהמה דקה בא"י פסול לא קשיא להו בפשיטות הא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה כו' די"ל דאע"ג דאין מגדלין הוה אפשר לומר דאינו פסול אבל מדיוקא דבהמה גסה מגדלין קשיא להו שפיר כיון דמותר לגדל ודאי דכשרין מיהו אכתי ארישא דמלתא דקאמר רועה בהמה דקה כו' בחו"ל כשרין ה"מ לאקשויי הא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה בא"י הא בחו"ל מגדלין ועיין בתוס' בפ' מרובה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' ואחד רועה בהמה גסה עי' רשב"ם ב"ב דף קכ"ח ע"א ד"ה שלשה וצע"ג. אח"כ הראו לי בס' שושנים לדוד הביא קושיא זו בשם הב"ד והוא כתב לתרץ דמתני' קודם שהוסיפו עליהם והרועים כשירים אבל רועי צאן היו פסולים דהתנא בא"י קאי. ולענ"ד אינו דהא בא"י פסולים דאסור לגדל משום ישובו של א"י והרשב"ם שם נקט דפסולים משום גזלנים ובזה גסה ודקה שוין:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    כִּי הֲוָה אָתָא רֵישׁ נַהֲרָא לְמָתָא, כִּי הֲוָה חָזִי רַבָּנָן, אָמַר לְהוּ "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" (ישעיה כו, כ). נראה לפי שהם חכמים מדבר עמהם ברמז אבל להמון העם היה מדבר להדיה ומה שאמרו נָכִיס אַבָּא לְפוּם בְּרָא וכו' כי המעות הם חיות אדם על דרך שאומרים העולם כִּי 'הַדָּם' הוּא הַנָּפֶשׁ (דברים יב, כג) ולכן כשלוקח ממנו ממון כאלו שוחטו בפני בניו המתפרנסים ממנו וכן להפך כי יש אב מפרנס בניו ויש להפך הבן מפרנס אביו וכנגד שתים נקיט האי לישנא.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 25b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 25, Amud Bet, about 414 words in 24 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 24 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “קים לי בנפשאי דידענא טפי. אבל תולה…”

    2. Segment 220 words

      Opens “ואי תנא תולה בדעת יונו, דאמר: בנקשא…”

    3. Segment 317 words

      Opens “מיתיבי: המשחק בקוביא אלו הן המשחקים בפיספסים…”

    4. Segment 413 words

      Opens “ואימתי חזרתן? משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן…”

    5. Segment 519 words

      Opens “מלוה בריבית: אחד המלוה ואחד הלוה. ואימתי…”

    6. Segment 629 words

      Opens “ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא…”

    7. Segment 713 words

      Opens “סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית…”

    8. Segment 826 words

      Opens “וא"ר נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו…”

    9. Segment 921 words

      Opens “קתני מיהת בהמה בשלמא למאן דאמר אי…”

    10. Segment 1021 words

      Opens “אין בשור הבר וכמאן דאמר שור הבר…”

      Named: רבי יוסי.

    11. Segment 115 words

      Opens “תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין…”

    12. Segment 1210 words

      Opens “גזלן דאורייתא הוא לא נצרכא אלא למציאת…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “מעיקרא סבור מציאת חרש שוטה וקטן לא…”

    14. Segment 1416 words

      Opens “החמסנין מעיקרא סבור דמי קא יהיב אקראי…”

    15. Segment 157 words

      Opens “תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין…”

    16. Segment 1630 words

      Opens “רועים מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון…”

    17. Segment 1712 words

      Opens “אמר: רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה…”

      Named: רבא.

    18. Segment 1823 words

      Opens “ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רועה…”

      Named: רבא.

    19. Segment 1911 words

      Opens “ה"נ מסתברא מדקתני נאמנין עלי שלשה רועי…”

    20. Segment 2013 words

      Opens “לא לדינא דיקא נמי דקתני שלשה רועי…”

    21. Segment 2115 words

      Opens “ואלא מאי לדינא מאי איריא שלשה רועי…”

    22. Segment 227 words

      Opens “הכי קאמר אפילו הני דלא שכיחי ביישוב…”

    23. Segment 238 words

      Opens “א"ר יהודה סתם רועה פסול סתם גבאי…”

    24. Segment 2443 words

      Opens “אבוה דר' זירא עבד גביותא תליסר שנין…”

      Named: אבא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 25b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026