Talmud Builders

    Sanhedrin 73a

    Chapter 8 - Ben Sorer Umoreh

    גם: סנהדרין דף ע״ג ע״א, פרק ח׳ בן סורר ומורה

    English translation - Sanhedrin 73a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: And these are the ones who are saved from transgressing even at the cost of their lives; that is to say, these people may be killed so that they do not perform a transgression: One who pursues another to kill him, or pursues a male to sodomize him, or pursues a betrothed young woman to rape her. But with regard to one who pursues an animal to sodomize it, or one who seeks to desecrate Shabbat, or one who is going to engage in idol worship, they are not saved at the cost of their lives. Rather, they are forewarned not to transgress, and if they proceed to transgress after having been forewarned, they are brought to trial, and if they are found guilty, they are executed.

    2GEMARA: The Sages taught in a baraita : From where is it derived that with regard to one who pursues another in order to kill him, the pursued party may be saved at the cost of the pursuer’s life? The verse states: “You shall not stand idly by the blood of another” (Leviticus 19:16); rather, you must save him from death. The Gemara asks: But does this verse really come to teach us this? This verse is required for that which is taught in a baraita : From where is it derived that one who sees another drowning in a river, or being dragged away by a wild animal, or being attacked by bandits [ listin ], is obligated to save him? The Torah states: “You shall not stand idly by the blood of another.” The Gemara answers: Yes, it is indeed so that this verse relates to the obligation to save one whose life is in danger.

    3The Gemara asks again: But from where do we derive that one may be saved at the cost of the pursuer’s life? The Gemara answers: It is derived by means of an a fortiori inference from the halakha governing a betrothed young woman who was assaulted by a rapist: If in the case of a betrothed young woman, whom the rapist comes only to degrade, i.e., the result of the rape will be that her status is lowered, the Torah said that she may be saved even at the cost of the rapist’s life, then in the case of one who pursues another person to kill him, all the more so should one say that he may be saved even at the cost of the pursuer’s life.

    4The Gemara asks: But does the court administer punishment based on an a fortiori inference? The Gemara answers: A Sage of the school of Rabbi Yehuda HaNasi taught: This halakha is also derived from an analogy based on a juxtaposition. How so? With regard to the rape of a betrothed young woman it is written: “But you shall do nothing to the young woman; the young woman has committed no sin worthy of death; for as when a man rises against his neighbor, and slays him, so too with this matter” (Deuteronomy 22:26). But why would the verse mention murder in this context? But what do we learn here from a murderer?

    5Now, the mention of murder came in order to teach a halakha about the betrothed young woman, and it turns out that, in addition, it derives a halakha from that case. The Torah juxtaposes the case of a murderer to the case of a betrothed young woman to indicate that just as in the case of a betrothed young woman one may save her at the cost of the rapist’s life, so too, in the case of a murderer, one may save the potential victim at the cost of the murderer’s life.

    6The Gemara asks: And with regard to the betrothed young woman herself, from where do we derive that she may be saved at the cost of the rapist’s life? The Gemara explains: As it was taught in the school of Rabbi Yishmael: The verse states: “For he found her in the field, and the betrothed young woman cried out, and there was none to save her” (Deuteronomy 22:27). But if there was someone to save her, he must do so by any means that can save her, even by killing the potential rapist.

    7Concerning the matter itself, it is taught in a baraita : From where is it derived that one who sees another drowning in a river, or being dragged away by a wild animal, or being attacked by bandits, is obligated to save him? The verse states: “You shall not stand idly by the blood of another” (Leviticus 19:16). The Gemara asks about this derivation: But is this really derived from here? It is derived from there, i.e., from a different verse, as it is taught: The Torah teaches that one must return lost property to its rightful owner. But from where is it derived that one must help his neighbor who may suffer the loss of his body or his health? The verse states: “And you shall restore it [ vahashevato ] to him [ lo ]” (Deuteronomy 22:2), which can also be read as: And you shall restore him [ vehashevato ] to him, i.e., saving his body. Consequently, there should be no need for the additional verse: “You shall not stand idly by the blood of another.”

    8The Gemara answers: If this halakha were derived only from there, I would say that this matter applies only to saving the person in danger by himself, i.e., that he himself must come to his neighbor’s rescue if he can, as is the halakha with regard to returning a lost item. But to trouble himself and hire workers for this purpose, one might say that he is not obligated, just as he is not obligated to hire workers to recover another’s lost item. Therefore, the verse “Do not stand by the blood of another” teaches us that he must even hire workers, and he transgresses a prohibition if he does not do so.

    9§ The Sages taught yet another baraita on the topic of a pursuer: One who pursues another to kill him; or pursues a male to sodomize him; or pursues a betrothed young woman to rape her; or pursues a woman who is forbidden to him by a prohibition, the violation of which renders him liable to receive a court -imposed death penalty; or pursues a woman who is forbidden to him by a prohibition, the violation of which renders him liable to receive karet , all these people are to be saved at the cost of the life of the transgressor. But with regard to a widow who is being pursued by a High Priest, or a divorcée, or a woman who has performed ḥalitza [ ḥalutza ] who is being pursued by an ordinary priest, they are not saved at the cost of the rapist’s life, because these unions are subject only to a mere prohibition.

    10Furthermore, if a sin had already been committed with the betrothed young woman, she is not saved at the cost of the rapist’s life. In addition, if there is one to save her, i.e., if there is another way to save the betrothed young woman that does not involve killing the rapist, she is not saved at the cost of his life. Rabbi Yehuda says: Also, if the betrothed young woman says to those who come to rescue her: Let the rapist be, she is saying this so that he should not kill her, and therefore the rapist is not killed.

    11The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: The verse states: “But you shall do nothing to the young woman [ na’ara ]; the young woman has committed no sin worthy of death” (Deuteronomy 22:26). The word is read as young woman, “ na’ara ,” but it is written as young man, na’ar . Na’ar , as it is written, this is an allusion to sodomy. “ Na’ara ,” as it is read, this is a betrothed young woman. “Sin”; these are women who are forbidden to him by a prohibition the violation of which renders him liable to receive karet . “Death”; these are women who are forbidden to him by a prohibition the violation of which renders him liable to receive a court -imposed death penalty.

    12The Gemara asks: Why do I need all these different cases? Why does it not suffice to offer one example from which all the others can be derived? The Gemara answers: These cases are all necessary, as had the Merciful One written only na’ar to teach the halakha with regard to sodomy, one might say that this victim alone is saved at the cost of his attacker’s life, because it is not his way to engage in intercourse with a man, and so he would suffer excessive embarrassment and pain were he not saved. But a young woman, whose natural way is to engage in intercourse with a man, one might say that her attacker may not be killed.

    13And had the Merciful One written only “ na’ara ” to teach the halakha concerning a betrothed young woman, one might say that she alone is saved at the cost of her attacker’s life, because he degrades her by taking her virginity, and she will be cheapened in the eyes of her betrothed. But a young man, who is not similarly degraded, one might say that his attacker may not be killed.

    14And had the Merciful One written both of these,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' ואלו שמצילין אותן - מן העבירה:

    בנפשן - ניתנו ליהרג לכל אדם כדי להצילן מן העבירה ומקראי נפקי:

    אבל הרודף אחר בהמה - לרבעה והרוצה לעבוד עבודת כוכבים ולחלל שבת וכל שכן שאר כריתות ומיתות ב"ד שאינן עריות דלא ניתן להצילו בנפשו אלא מדבר שהוא ערוה ויש בה קלון ופגם לנרדף כגון זכר ונערה המאורסה ומיהו רוצח בהדיא כתיב ביה והאי דנקט בהמה משום דדמיא לעריות ונקט נמי עבודת כוכבים משום דסד"א תיתי בק"ו כדלקמן ושבת נמי תיתי בגזירה שוה:

    גמ' לא תעמוד - לא תעמוד עצמך על דמו אלא הצילהו:

    לפגמה - לביישה ולזלזלה אמרה תורה נתנה להצילה בנפשו כדילפינן לקמן מואין מושיע לה:

    מן הדין - ק"ו:

    הקישא הוא - שהוקש רוצח לנערה המאורסה וכל היקש וגזירה שוה המופנת הרי הוא כמפורש במקרא ועונשין ממנו לפי שלא ניתנה למדרש מעצמו אבל מקל וחומר שאדם דן ק"ו מעצמו אע"פ שלא קבלו מרבו אין עונשין ממנו כדילפינן במכות (דף יד.):

    וכי מה למדנו מרוצח - כאן לפטור את האונס דקאמר ליה קרא אין לנערה חטא מות כי כאשר יקום איש דמשמע כי היכי דהתם אונס פטור הכי נמי פטורה אלא משמע שזה בא ללמד על הנערה ונמצא שנכתב כאן ללמד הימנה כלומר נמצא אף למד דמשום מילי אחריני איתקוש ותרוייהו ילפי מהדדי:

    מה נערה המאורסה ניתן להצילה - מן העבירה בנפשו אף רוצח וכו' ואכתי ילפא נערה מרוצח שתהרג ואל תעבור כדלקמן ומיהו הכא לא אסיקנא במילתיה דר' דאגב גררא אתיא:

    ומדקאמר אין מושיע - מכלל דבעיא תשועה:

    אבדת גופו - כגון נטבע בנהר מניין שאתה מצווה על השבתו:

    ת"ל והשבותו לו - קרא יתירא הוא למדרש השב את גופו לעצמו:

    הני מילי בנפשו - אם זה הרואהו יכול להצילהו יצילהו:

    קמ"ל - לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך:

    חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד - דעריות קאמר דאיכא עבירה ופגם ותנא דמתני' נמי הכי סבירא ליה מדלא קא מרמינן סתמא אסתמא ותנא הני והוא הדין לכל עריות:

    אלמנה לכהן הגדול - כ"ג הרודף אלמנה לאונסה אע"פ שיש שם פגם דקא משוי לה חללה אין מצילין אותה בנפשו כדמפרש לקמן דחייבי לאוין אין ניתנין להציל בנפשם:

    נעבדה בה עבירה - כבר:

    אין מצילין - דהא אפגימה לה וקרא אפגימה קפיד מדגלי בהני ולא בעבירות אחרות:

    יש מושיע לה - ע"י דבר אחר בלא הריגה אין הורגין אותו ברדיפתו שהרי כשישיגוהו יהיה לה מושיע:

    האומרת - למצילין הרודפין אחריו הניחו לו ואל תרדפו אחריו שלא יהרגנה קודם שתשיגוהו אף על פי דאנוסה היא ומיראה היא דקאמרה אין מצילין אותה וטעמא מפרש לקמן:

    לנערה חטא מות - אכולהו קאי אין מושיע לה וקרא יתירא הוא ולדרשה דהא כתיב ולנערה לא תעשה דבר: נער כתיב וקרינן נערה נדרש מקרא ונדרש מסורת נער להביא את הזכור נערה כמשמעו:

    דלאו אורחיה - ליבעל ואיכא בזיון ובשת גדול:

    פגים לה - בבתולין ומגנה על בעלה:

    סנהדרין 73 עמוד א

    Mishna

    1ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר הנערה המאורסה. אבל הרודף אחר בהמה, והמחלל את השבת, ועובד עבודת כוכבים אין מצילין אותן בנפשן.

    Gemara

    2ת"ר מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו? ת"ל (ויקרא יט, טז) ״לא תעמוד על דם רעך״. והא להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא: מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או חיה גוררתו, או לסטין באין עליו, שהוא חייב להצילו? ת"ל ״לא תעמוד על דם רעך״. אין, ה"נ׃

    3ואלא, ניתן להצילו בנפשו מנלן? אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה: מה נערה המאורסה שלא בא אלא לפוגמה, אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו, רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה.

    4וכי עונשין מן הדין? דבי רבי תנא, הקישא הוא: (דברים כב, כו) ״כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש״. וכי מה למדנו מרוצח?

    5מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד. מקיש רוצח לנערה המאורסה: מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו.

    6ונערה מאורסה גופה מנלן? כדתנא דבי ר' ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: (דברים כב, כז) ״ואין מושיע לה״ הא יש מושיע לה, בכל דבר שיכול להושיע.

    7גופא: מניין? לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו ת"ל לא. תעמוד על דם רעך והא מהכא נפקא מהתם נפקא אבדת גופו מניין ת"ל והשבותו לו׃

    8אי מהתם הוה אמינא ה"מ בנפשיה אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא. קמ"ל׃

    Baraita

    9תנו רבנן אחד הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר ״נערה״, המאורסה ואחר חייבי מיתות ב"ד ואחר חייבי כריתות מצילין אותן בנפשו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אין מצילין אותן בנפשו׃

    10נעבדה בה עבירה אין מצילין אותה בנפשו יש לה, מושיע אין מצילין אותה בנפשו רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה׃

    11מנה"מ אמר קרא ״(דברים כב״, כו) ולנערה לא. תעשה דבר אין לנערה חטא מות נער זה זכור נערה זו נערה המאורסה חטא אלו חייבי כריתות מות אלו חייבי מיתות ב"ד׃

    12כל הני, למה לי צריכי דאי כתב רחמנא נער משום דלאו אורחיה אבל נערה דאורחה אימא לא׃

    13ואי כתב רחמנא נערה משום דקא פגים לה אבל נער דלא קא פגים ליה אימא לא׃

    14ואי כתב רחמנא הני׃

    Tosafot

    ומה נערה המאורסה שלא בא וכו' - וא"ת ההוא פגם חמור מרוצח שזה בסקילה וזה בסייף לאו פירכא היא דהכא לא קפיד קרא אאיסורא אלא אפגימ' דהא נעבדה בה עבירה או שאין מקפדת על פגמה אין מצילין אותה בנפשו כדמוכח שמעתין ופשיטא דיש פגם גדול בנהרג מבנערה המאורסה שנאנסה וא"ת ומנא לן דאפגימ' קפיד רחמנא דילמא אאיסורא קפיד מדאיצטריך למעוטי עובד עבודת כוכבים ומחלל שבת ובהמה ובקונטרס פי' לקמן דאפגימ' קפיד מדגלי בהני ולא בעבירות אחרות ועוד י"ל דאין מושיע לה משמע דאבושתה קפיד קרא:

    הרי זה בא ללמד ונמצא למד - פירוש ונמצא אף למד דהא ללמד נמי אתא כדדרשינן לקמן מה רוצח יהרג ואל יעבור וכן בההוא דלעיל בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נד.) משכבי אשה מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה וקאמר הרי זה בא ללמד ונמצא למד והיינו נמי אף למד דהא ילפינן מיניה העראה בזכור בההיא שמעתין ולשמואל דמחייב אזכר בבן ג' שנים והא דאמר בריש פ"ב דחולין (דף כח.) גבי צבי ואיל הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה פסולי המוקדשים בשחיטה התם נמי יש לפרש דאף למד קאמר דללמד אפסולי המוקדשין נמי קא אתי לפטור מן המתנות כדדרשינן בפ"ק דבכורות (דף טו.):

    אף רוצח ניתן להצילו בנפשו - ואם תאמר מוהוכה בכל אדם נפקא כדדרשינן לעיל (סנהדרין דף עב:) וי"ל דהתם רשות ואשמעינן קרא דאין לו דמים אבל הכא קמ"ל דחובה להציל:

    להצילו בנפשו כו' - משמעות הלשון שמצילין הנרדף בנפשו של רודף אבל לא יתכן לפרש כן ברודף אחר הבהמה וכיוצא בה לפיכך נראה לפרש דמצילין את האדם מן העבירה בנפשו של עצמו אבל קשה מנערה המאורסה דקאמר שניתן להצילה בנפשו וא"ת וכיון דמהכא ילפינן דרוצח ניתן להצילו בנפשו למה לי קרא בטובע בנהר וחיה גוררתו השתא חברו הורג כדי להציל התם לא כ"ש ולא מסתבר למימר דחבירו הורג טפי לאפרושי מאיסורא אלא נראה דאי מהכא ה"א עשה קמ"ל התם דעובר בלאו דלא תעמוד על דם רעך:

    תלמוד לומר והשבותו לו - הכא מוקי ליה לאבידת גופו ובפרק שני דבבא מציעא (דף כח:) מוקי ליה שלא יאכיל עגל לעגלים התם דריש והשבותו והכא לו יתירה:

    חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד - בעריות מיירי דומיא דנערה וא"ת תיפוק ליה מדאיתקוש כל עריות בפ' אחרי מות כדאמרינן בריש הבא על יבמתו (יבמות דף נד:) י"ל מדמעט בהמה ש"מ דלא מקשינן הכי מיהו קשה הא בהמה לא איתקש מדמיבעיא לן קרא לרבות העראה בבהמה בפרק ד' מיתות (לעיל סנהדרין דף נה.):

    נער נערה - פירש בקונטרס נער כתיב וקרי נערה נדרש מקרא ומסורת ואף על גב דאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף מ: ושם) גבי קנס כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה במשמע הכא הוי מצי למיכתב נערה דעל כרחיך לאו בקטנה איירי אלא בבת עונשין ועוד יש לפרש דטובא נערה כתיבי בפרשה ומיהו בסמוך משמע דמחד דריש דקאמר איידי דכתב נער כתב נמי נערה פירוש איידי דכתב נער למעוטי בהמה כתב נערה כלומר כפשטיה דקרא דעל כרחיך נערה קרינן דהא בנערה מישתעי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה הששית והכוונה בה לבאר החלק החמישי ונתגלגל בו על ידי בא במחתרת שניתן רשות לכל אדם להרגו ואמר על זה אלו שמצילין אותם בנפשם הרודף אחר חברו להרגו וכבר ביארנו שמזהירין אותו שלא לעשות ואם לא נמנע אלא שהוא רודף עדיין אע"פ שלא קבל עליו התראה הורגין אותו להציל את הנרדף וכן ביארנו שאם יכולים להצילו באחד מאיבריו עושין וכן ביארנו שכן הדין בכל שחושב להכות את חבירו מכה המביאה לידי מיתה כמו שאמרה תורה במחזקת במבושיו של איש וקצותה את כפה אחר הזכור כלומר שאף הרודף אחר הזכור לרבעו והזכור בורח לו וכן הרודף אחר נערה המאורסה מצילין אותה בנפשו שנאמר בנערה המאורסה ואין מושיע לה הא יש לה מושיע אתה מושיעה בכל שאפשר להושיעה ואפילו בנפשו של רודף והוא הדין לשאר העריות שבאיש ואשה בין כריתות בין מיתות בית דין אבל הרודף אחר הבהמה לרבעה או שראוהו רדוף לעשות מלאכה בשבת או לעבוד ע"ז אע"פ ששבת וע"ז יסודי התורה הם אין ממיתין אותו אלא יתרוהו ויניחוהו לעשות ויביאוהו לבית דין וידינוהו:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    בתלמוד המערב שאלו ברודף שחזר ונעשה נרדף לנרדף שלו אם מצילין אותו בנפשו של רודף ולא נתבררה שם ונראין הדברים שמצילין אותו שהרי אף כשהוא רודף אם היה יכול להצילו באחד מאיבריו ולא עשה חייב מיתה בידי שמים כמו שיתבאר כל שכן שרואה הרודף הופך הנרדף שאע"פ שהיה רודף מתחלתו כיון שעכשו הוא נרדף מצילין אותו בנפשו של רודף חכמי הדורות מסכימים שהרודף נהרג אף בחוצה לארץ ואין צריך לומר שלא בבית דין שהרי לכל אדם אתה מוסר את דינו וראיה לדבר ממה שאמרו באחרון של ברכות במעשה של ר' שילא האי רודף הוא:

    מי שראה חברו טובע בנהר או חיה גוררתו או ליסטים באים עליו חייב להשתדל בהצלתו ולא סוף דבר בעצמו אם הוא יכול בלא סכנה שהרי על אבדת ממונו חייב על אבדת גופו כל שכן אלא אף על ידי אחרים והוא שישכור שכירים ופועלים ובקיאים באותן הדברים להצילו וחברו פורע לו מן הדין אם אין לו במה לפרוע אין לזה לימנע בכך שאע"פ שאסור להציל עצמו בממון חברו דוקא שלא מדעת הבעלים אבל בעלים עצמן חייבין להציל חבריהם וכל שלא עשה כן עובר משום לא תעמוד על דם רעך וכן הענין בכל כיוצא באלו כגון שנודע לו שגוים או מוסרים מחשבים עליו רעה ואינו מודיעו ובספרא אמרוה בפרשת קדושים אף ביודע עדות לחברו ואינו מעידו וכל כיוצא בזה:

    רוצח שאמרו בכאן יהרג ואל יעבור וכן בנערה המאורסה יש לפקפק בהן בקצת דברים ויתבאר ענינם למטה בע"ה:

    כבר ביארנו במשנה שכל העריות ניתן להצילו בנפשו בין חייבי כריתות בין חייבי מיתות בית דין אבל חייבי לאוין אין מצילין אותן בנפשן וכן אם כבר התחיל בכדי חיוב כגון העראה אע"פ שלא גמר לא ניתנה עוד להצילה בנפשו אבל כל שלא התחיל בעבירה אפילו היו הזכור והנערה צווחים ואומרים הניחו לו שמא יהרגנו אין שומעין להן אלא משתדלין להצילן על כל פנים וכל המתרשל בזה כתבו גדולי המחברים שעבר על עשה של וקצותה את כפה ועל שני לאוין לא תחוס עינך ולא תעמוד על דם רעך אלא שאין לוקין עליהם ומ"מ כל ששניהם מתרצים בעבירה אין רשות ביד שום אדם להצילה כלל אלא יתרו בהם ויביאום לבית דין שלא ניתן בערוה להציל בנפשו אלא על שמקפיד בפגמו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 73a

    Sanhedrin 73a. The full printed text of this folio side - 14 numbered segments, about 354 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 73a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026