הנך תרתי דדמיין להדדי — אשת אחי אבי האב ואחות אבי האב שהן צד אחוה דאב ולמטה דידהו ערוה:
שלישי שבבנו — בת בן בנו דהא בת בנו ערוה:
ושבבתו — בת בן בתו שהרי בת בתו ערוה הלכך בת בן בתו שניה וכן בת בן בנה של אשתו או בת בן בתה:
רביעי שבחמיו — דור רביעי שבחמיו היינו אם אם חמיו והוא דור רביעי לאשתו ואשתו בכלל:
ושבחמותו — אם אם חמותו:
שניה — דאם חמיו ואם חמותו ערוה שהן בכלל אשה ובת בנה אשה ובת בתה הלכך אמו שניה:
מאי שנא למעלה — דקרי לאם אם חמיו ואם אם חמותו רביעי וקא חשיב לאשתו בחושבנא דדרי:
ומאי שנא למטה — דקרי לבת בן בנו דור שלישי ולא חשיב אשתו דתהוי רביעי:
לאו מכח אשתו קאתי — אלא מכח דידיה דבבנו מאנוסה עסקינן:
לההיא מתניתא — הא דקתני לעיל מה הן שניות בההיא איירי רב ואמר ארבע יש להן הפסק ותו לא אבל בהנך דר' חייא איכא:
ת"ש — דתני בשניות דר' חייא שלישי שבבנו ורביעי שבחמיו ותו לא אלמא יש להם הפסק:
בגרים — גזרו שניות שאם היה גר נשוי אם אמו יוציא:
מקדושה חמורה — שהעובדי כוכבים מוזהרין על העריות:
לא גזרו בהו רבנן — דכקטן שנולד דמי ואין לו קורבה:
לא יעידו — לכתחלה דקורבת אם בגרים קורבה היא דהא ודאי אמו היא:
ואם העידו עדותן עדות — דכקטן שנולד דמי:
מעידין לכתחלה — דרחמנא אפקריה לזרע מצרי דכתיב זרמת סוסים זרמתם (יחזקאל כ״ג:כ׳) הלכך קורבת אב אינה קורבה:
מאי שנא — עדות מעריות דאמר לקמן בפרק נושאין (יבמות דף צח.) גר שהיה נשוי אחותו מן האם יוציא:
לכל מסורה — הכל נושאין נשים הלכך אי שרית לקיומה אתי נמי למישרי ערוה בישראל דכולי עלמא לא ידעי דטעמא דגר משום דכקטן שנולד דמי:
לבית דין מסורה — ואי נמי מכשרת עדות אחים גרים לא אתיא לאכשורי אחין ישראל דבית דין ידעי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי:
מתני' אח מכל מקום — בגמרא מפרש:
ואחיו לכל דבר — מפרש בגמ':
שפחה ועובדת כוכבים — ולדה כמוה ובתרה אזיל כדיליף בגמ':
על מכתו ועל קללתו — אם הכה או קלל את אביו חייב מיתה:
גמ' מדלענין יבום מיפטר — את אשת אביו מיבום פוטר כגון אם היה לו בן ממזר ונשא אשה ומת ולא ילדה לו פטורה מן היבום בשביל הממזר בן בעלה כדיליף לקמן בן אין לו עיין עליו:
