Talmud Builders

    Sanhedrin 97b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 97b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1That is the course that history was to take, but due to our many sins, the Messiah did not come after four thousand years passed, and furthermore, the years that elapsed since then, which were to have been the messianic era, have elapsed.

    2Elijah the prophet said to Rav Yehuda, brother of Rav Sala Ḥasida: The world will exist no fewer than eighty-five Jubilee cycles, or 4,250 years. And during the final Jubilee, the son of David will come. Rav Yehuda said to Elijah: Will the Messiah come during the beginning of the Jubilee or during its end? Elijah said to Rav Yehuda: I do not know. Rav Yehuda asked: Will this last Jubilee cycle end before the Messiah comes or will it not yet end before his coming? Elijah said to him: I do not know. Rav Ashi says: This is what Elijah said to him: Until that time do not anticipate his coming; from this point forward anticipate his coming. Elijah did not inform Rav Yehuda of the date of the coming of the Messiah.

    3Rav Ḥanan bar Taḥlifa sent a message to Rav Yosef: I found one man, and in his hand there was one scroll written in Ashurit script and in the sacred tongue, Hebrew. I said to him: From where did this scroll come into your possession? He said to me: I was hired to serve in the Roman army and I found the scroll among the Roman archives. It was clear that the scroll was written by Jews, not Romans. And it is written in the scroll: After 4,291 years have elapsed from the creation of the world, the world will end; during those years there will be the wars of the sea monsters between the leviathan and the animals, and among those years there will be the wars of Gog and Magog and the remaining years of the messianic period. Then the world will be destroyed. And the Holy One, Blessed be He, will renew His world only after the passage of seven thousand years. Rav Aḥa, son of Rava, says that it was stated: After the passage of five thousand years.

    4§ It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: This verse penetrates and descends until the depths; just as the depths are unfathomable, so too, the period depicted in the following verse is unquantifiable. “For the vision is yet for the appointed time; and it declares of the end, and does not lie; though it tarry, wait for it, because it will surely come; it will not delay” (Habakkuk 2:3).

    5The Messiah will come not in accordance with the opinion of our Rabbis, who would interpret the verse: “For a period and periods and a half period” (Daniel 7:25), to mean that the duration of the ultimate exile will be three and a half times the duration of the period of the exile in Egypt.

    6And the Messiah will come not in accordance with the opinion of Rabbi Simlai, who would interpret the verse: “You have fed them with the bread of tears and have given them tears to drink in great measure [ shalish ]” (Psalms 80:6), to mean that the duration of the ultimate exile will be three times the duration of the period of the exile in Egypt.

    7And the Messiah will come not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who would interpret the verse: “Yet once, it is a little while, and I will shake the heavens and the earth” (Haggai 2:6), to mean that the redemption would transpire soon after the destruction of the Temple.

    8Rather, the first, great, Hasmonean monarchy ruled seventy years. The second kingdom, of Herod and his descendants, ruled fifty-two years, and the duration of the monarchy of bar Koziva, or bar Kokheva, was two and a half years. The duration of the exile that follows is unknown.

    9The Gemara asks: What is the meaning of the phrase “And it declares [ veyafe’aḥ ] of the end, and does not lie”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: May those who calculate the end of days be cursed [ tippaḥ ], as they would say once the end of days that they calculated arrived and the Messiah did not come, that he will no longer come at all. Rather, the proper behavior is to continue to wait for his coming, as it is stated: “Though it tarry, wait for it.” Lest you say we are expectantly awaiting the end of days and the Holy One, Blessed be He, is not awaiting the end of days and does not want to redeem His people, the verse states: “And therefore will the Lord wait, to be gracious to you; and therefore will He be exalted, to have mercy upon you; for the Lord is a God of judgment; happy are all they who wait for Him” (Isaiah 30:18).

    10And seemingly, since we are awaiting the end of days and the Holy One, Blessed be He, is also awaiting the end of days, who is preventing the coming of the Messiah? It is the divine attribute of judgment that prevents his coming, as it is written: “For the Lord is a God of judgment,” and we are not worthy. And since the attribute of judgment prevents the coming of the Messiah and we are not worthy of redemption, why do we await his coming daily? We do so in order to receive a reward for awaiting his coming, as it is stated: “Happy are all they who wait for Him.”

    11Apropos that verse, Abaye said: The world has no fewer than thirty-six righteous people in each generation who greet the Divine Presence, as it is stated: “Happy are all they who wait for Him [ lo ]” (Isaiah 30:18). The numerical value of lo , spelled lamed vav , is thirty-six. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rava say: The row of the righteous before the Holy One, Blessed be He, extends eighteen thousand parasangs, as it is stated with regard to the city of God at the end of days: “It shall be eighteen thousand reeds round about, and the name of the city from that day shall be: The Lord is there” (Ezekiel 48:35)? The Gemara answers: It is not difficult; this statement of Abaye refers to the thirty-six righteous people who view the Divine Presence through a luminous crystal [ be’ispaklarya ], and that statement of Rava refers to the multitudes who view the Divine Presence through a crystal that is not luminous.

    12The Gemara asks: And are those who view the Divine Presence through a crystal that is luminous so numerous? But doesn’t Ḥizkiyya say that Rabbi Yirmeya says in the name of Rabbi Shimon bar Yoḥai: I have seen members of the group of the spiritually prominent, who are truly righteous, and they are few. If they number one thousand, I and my son are among them. If they number one hundred, I and my son are among them; and if they number two, I and my son are they. Apparently, it is conceivable that there are no more than two who view the Divine Presence through a luminous crystal.

    13The Gemara answers: It is not difficult. This statement of Abaye is referring to those who may enter to view the Divine Presence only by requesting and being granted permission [ bar ] from the angels. That statement of Rabbi Shimon ben Yoḥai is referring to the select few who may enter to view the Divine Presence even without requesting permission, for whom the gates of Heaven are open at all times.

    14§ Rav says: All the ends of days that were calculated passed, and the matter depends only upon repentance and good deeds. When the Jewish people repent, they will be redeemed. And Shmuel says: It is sufficient for the mourner to endure in his mourning to bring about the coming of the Messiah. Even without repentance, they will be worthy of redemption due to the suffering they endured during the exile. The Gemara notes: This dispute is parallel to a dispute between tanna’im : Rabbi Eliezer says: If the Jewish people repent they are redeemed, and if not they are not redeemed. Rabbi Yehoshua said to him: If they do not repent, will they not be redeemed at all? Rather, the Holy One, Blessed be He, will establish a king for them whose decrees are as harsh as those issued by Haman, and the Jewish people will have no choice but to repent, and this will restore them to the right path.

    15It is taught in another baraita that Rabbi Eliezer says: If the Jewish people repent they are redeemed, as it is stated: “Return, wayward children, I will heal your iniquities” (Jeremiah 3:22). Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “So says the Lord: You were sold for naught, and without money you shall be redeemed” (Isaiah 52:3)? Rabbi Yehoshua explains: “You were sold for naught” means you were sold for idol worship, which is a sin with no basis. “And without money you shall be redeemed” means you will be redeemed not through repentance and good deeds, but through the will of God.

    16Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: But isn’t it already stated: “Return to me and I will return to you” (Malachi 3:7)? Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “For I have taken you to Myself; and I will take you one from a city and two from a family, and I will bring you to Zion” (Jeremiah 3:14), unconditionally?

    17Rabbi Eliezer said to him: But isn’t it already stated: “In ease [ beshuva ] and rest shall you be saved” (Isaiah 30:15), indicating that redemption is dependent upon repentance [ teshuva ]? Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: But isn’t it already stated: “So says the Lord, Redeemer of Israel, his Holy One, to him who is despised of man, to him who is abhorred of the nation, to a servant of rulers:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אבל בשביל עונותינו שרבולא בא משיח לסוף ד' אלפים ויצאו מה שיצאו שעדיין הוא מעוכב לבא:

    שמנים וחמשה יובליןהיינו ד' אלפים מאתים וחמשים [שנה]:

    בתחלתהיובל האחרון הוא בא או בסופו:

    כלהזמן הזה קודם שיבא משיח או אינו כלה דבתוך היובל בסופו הוא בא:

    עד הכא לא תיסתכי ליהעד יובל האחרון לא תצפה לו דודאי לא יבא קודם הזמן הזה:

    איסתכי ליהחכה לו שיבא:

    אשוריתכתב שלנו אשורית שבא מאשור כדאמר באידך פירקין (ד' כב.):

    לחיילות של פרס נשכרתישהייתי גולייר לאחד מהם:

    תניניםדגים:

    והשאר ימות המשיחשכלה השעבוד ומשיח בא:

    מחדש עולמולברוא עולם חדש:

    נוקב ויורד עד התהוםמה תהום אין לו קץ וסוף כך אין אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה (וכי קא מפרש אימת קאמר אם) יתמהמה חכה לו דאין לו סוף:

    לא כרבותינואל תצפו לאותו קץ שהיו רבותינו דורשין:

    עד עידן עידנין ופלג עידןעידן כעידן הגלות של מצרים והיינו ד' מאות ב' עידנין ח' מאות היינו י"ב מאות ופלג עידן ב' מאות סך הכל אלף וד' מאות:

    ותשקמו בדמעות שלישכלומר השקה אותם הקב"ה בין גלות מצרים לגלות בבל שליש גלות אדום כי קץ גלות אדום זה יהיה לסוף ג' פעמים ת' שנים וג' פעמים ע' שנה כנגד גלות בבל דהיינו לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים כבר עברו ולא היה כך מצאתי כתוב בשם הרב רבי שמואל בר דוד ז"ל:

    עוד אחת מעט היאבנבואת חגי כתיב שהיה מתנבא כשיצאו ישראל מגלות בבל ויבנה בית המקדש והיינו עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן להם לישראל ואני מרעיש את השמים ואת הארץ והבאתי כל חמדת גוים לירושלים ור"ע דריש ליה לימות המשיח ולאחר חורבן והכי דריש ליה [עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן לישראל ואח"כ יבא המשיח ודרשה זו אינה אלא קרא אלפני הבית קאי וה"ק] עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן להם לישראל ושוב לא אתן להם כל ימות בית אחרון וכן היה דמלכות ראשונה של מלכות חשמונאי נתקיימה שבעים שנה ואע"ג דאמרינן בסדר עולם דמלכות בית חשמונאי מאה ושלש ומלכות הורדוס מאה ושלש עיקר כבודם ופארם שלא שלטה בהם אומה לא נתקיים כל כך ומלכות שניה של הורדוס נ"ב שנה ומלכות בן כוזיבא ב' שנים ומחצה ושוב לא היה להם מלך מ"ר. וכל הנך דרשות לאו משנה ולאו ברייתא. ל"א עוד אחת מעט היא מעט מלכות אתן להם לישראל לאחר חורבן ולאחר אותו מלכות הנני מרעיש שמים וארץ ויבא משיח. ואין דרשה זו כלום שהרי ראינו כמה מלכיות לישראל לאחר חורבן ואעפ"כ לא בא משיח שהמלכות הראשונה שהיתה להם לישראל לאחר חורבן שבעים שנה הורדוס נ"ב בן כוזיבא ב' ומחצה ומצינו בסדר עולם מפולמוס של אספסיאנוס עד פולמוס של טיטוס שתים עשרה שנה ומפולמוס של טיטוס עד מלכות בן כוזיבא י"ז שנים ומלכות בן כוזיבא ב' שנים ומחצה:

    [בן כוזיבא מלך בביתר]:

    ויפח לקץתיפח נפשו של מחשב הקץ שלא היה לו לכזב ולומר כיון שהגיע וכו':

    יחכה ה'הוא עצמו מחכה ומתאוה שיבא משיח:

    סביב י"ח אלףבירושלים של מעלה משתעי קרא בסוף יחזקאל:

    באספקלריא המאירהבחוזק נגהו של הקב"ה אין מסתכלין אלא תלתין ושית אבל בקלישות הנוגה לצדדין מרחוק מסתכלין כתות הרבה:

    ומי נפישי כולי האידלהוי בריר לן תלתין ושיתא הוו ולא פחות:

    והא רבי שמעון בן יוחאילא הוה ידע אם אלף הם אם מאה הם אם שנים הם:

    הא דעיילי בברשצריכין ליטול רשות כשנכנסין להסתכל באספקלריא המאירה בהנהו לא פחיתי מתלתין ושית אבל אותן הנכנסין בלא רשות ברוב צדקם הנהו מספקא לן כמה הוו:

    בתשובהאם כל ישראל חוזרין בתשובה יבא ואם לאו לא יבא:

    דיו לאבל שעומד באבלודיו להקב"ה שעומד כמה ימים וימינו אחור כלומר אם לא יעשו תשובה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר ל"א דיו לאבל דיין לישראל צער גלות אפילו בלא תשובה נגאלין:

    לא בכסףלא בתשובה ומעשים טובים דאפילו אין עושין תשובה נגאלין משום דאמר חנם נמכרתם קרי כסף בלשון תשובה:

    בעלתי אתכםמשמע בעל כרחכם בלא תשובה:

    אחד מעיראברור הצדיקים ואביאם לציון אע"פ שאין כולם חוזרין:

    כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גויאותן הבזויין ומתועבין בעבירות אעפ"כ יגאלו מלכים יראו וקמו:

    סנהדרין 97 עמוד ב

    1ובעונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו.

    2אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אין העולם פחות משמונים וחמשה יובלות, וביובל האחרון בן דוד בא. אמר ליה: בתחילתו או בסופו? אמר ליה: איני יודע. כלה או אינו כלה? אמר ליה: איני יודע. רב אשי אמר: הכי א"ל עד הכא לא תיסתכי ליה, מכאן ואילך איסתכי ליה.

    3שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב יוסף: מצאתי אדם אחד ובידו מגילה אחת כתובה אשורית ולשון קדש. אמרתי לו: זו מניין לך? אמר לי: לחיילות של רומי נשכרתי ובין גינזי רומי מצאתיה. וכתוב בה: לאחר ד' אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם, העולם יתום. מהן מלחמות תנינים, מהן מלחמות גוג ומגוג, ושאר ימות המשיח. ואין הקב"ה מחדש את עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה. רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר חמשת אלפים שנה איתמר.

    Baraita

    4תניא: רבי נתן אומר, מקרא זה נוקב ויורד עד תהום: (חבקוק ב, ג) ״כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר״.

    5לא כרבותינו שהיו דורשין: (דניאל ז, כה) עד עידן עידנין ופלג עידן׃

    6ולא כר' שמלאי שהיה דורש (תהלים פ, ו) האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

    7ולא כרבי עקיבא שהיה דורש (חגי ב, ו) עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ׃

    8אלא מלכות ראשון שבעים שנה מלכות שניה חמשים ושתים ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה׃

    9מאי ויפח לקץ ולא יכזב א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר ״אם יתמהמה חכה לו שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה ת״ל (ישעיהו ל, יח) לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם׃

    10וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב מדת הדין מעכבת וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין לקבל שכר שנאמר ״(ישעיהו ל״, יח) אשרי כל חוכי לו׃

    11אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא שנאמר ״אשרי כל חוכי לו לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו איני והאמר רבא דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי [פרסא] הואי שנאמר (יחזקאל מח״, לה) סביב שמנה עשר אלף לא קשיא הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה הא דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה׃

    12ומי נפישי כולי האי והאמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הם אני ובני מהם אם מאה הם אני ובני מהם אם שנים הם אני ובני הם׃

    13לא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר׃

    14אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו כתנאי ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב׃

    Baraita

    15תניא אידך ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין שנאמר ״(ירמיהו ג״, כב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר (ישעיהו נב, ג) חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו חנם נמכרתם בעבודת כוכבים ולא בכסף תגאלו לא בתשובה ומעשים טובים׃

    16אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע והלא כבר נאמר (מלאכי ג, ז) שובו אלי ואשובה אליכם אמר ליה רבי יהושע והלא כבר נאמר (ירמיהו ג, יד) כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃

    17אמר לו ר' אליעזר והלא כבר נאמר (ישעיהו ל, טו) בשובה ונחת תושעון אמר לו ר' יהושע לרבי אליעזר והלא כבר נאמר (ישעיהו מט, ז) כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Gilyon HaShas

    גמ' לא פחות עלמאועי' במ"ר בראשית פ' ל"ה שם איתא לא פחות מתלתין צדיקי ועיין במ"ר במדבר פ' ג':

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 97b

    Sanhedrin 97b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 578 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אבל בשביל עונותינו שרבו לא בא משיח לסוף ד' אלפים ויצאו מה שיצאו שעדיין הוא מעוכב לבא:

    שמנים וחמשה יובלין היינו ד' אלפים מאתים וחמשים [שנה]:

    בתחלת היובל האחרון הוא בא או בסופו:

    כלה זמן הזה קודם שיבא משיח או אינו כלה דבתוך היובל בסופו הוא בא:

    עד הכא לא תיסתכי ליה עד יובל האחרון לא תצפה לו דודאי לא יבא קודם הזמן הזה:

    איסתכי ליה חכה לו שיבא:

    אשורית כתב שלנו אשורית שבא מאשור כדאמר באידך פירקין (ד' כב.):

    לחיילות של פרס נשכרתי שהייתי גולייר לאחד מהם:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 97b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' לא פחות עלמא ועי' במ"ר בראשית פ' ל"ה שם איתא לא פחות מתלתין צדיקי ועיין במ"ר במדבר פ' ג':

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 97b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    רַב אַשִׁי אָמַר הָכִי אָמַר לֵיהּ. הנה ודאי האמת כרב אשי דהכי אמר לו דהא חזינן שלא בא ונראה לי בס"ד רמז הכתוב באיוב וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ (איוב לח, יא) כלומר עַד פֹּה תָבוֹא פ"ה יובלות וּפֹא אותיות 'אף' תָבוֹא לעולם בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ בעבור עון הגאוה. ומה שיהיה הזמן פ"ה יובלות רמז שצריך לתקן עונות שבפה כלשון הרע וכיוצא בתורה שהיא בפה וזהו שאמרו (ברכות נה:) כל החלומות של דניאל בקץ המשיח הולכים אחר ' הפה ' דייקא. ומה שנאמר חַכֵּה לוֹ רצונו לומר לכבוד שמו כִּי בֹא ב' אותיות השם וא' של 'כִּסֵּא' יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר (חבקוק ב, ג).

    מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם (חבקוק ב, ג) צריך להבין מה הלשון אומרת ' נוֹקֵב וְיוֹרֵד ' היכן נוקב וגם ' תְּהוֹם ' מאן דכר שמיה הכא? ונראה לי בס"ד דאיתא במדרש רבא פרשת בראשית (בראשית רבה ב, ד) וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב) זה מלכות אדום שאין להם חקר כמו התהום מה התהום אין לו חקר אף אלו כן עיין שם. ואנא עבדא אומר טעם אחר מה שקורא לאדום בשם 'תְּהוֹם' דכתוב באיוב אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה (איוב ט, כב) ודרשו אותו בזוהר הקדוש (פרשת בשלח דף נג) על נקמה שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים והכונה על מכת בכורות שהרג גם הקטנים שעדיין לא חטאו. וידוע מה שאמר הכתוב כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז, טו) לכן גם באדום יעשה נקמה זו של 'תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה' והנה נקמה זו של ' תָּ ם וְ רָשָׁע ה וּא מְ כַלֶּה' שעתיד לעשותה באדום היא ראשי תיבות 'תְּהוֹם' ולכן מכנה את אדום בשם 'תְּהוֹם'. ואיך שיהיה נמצא מכנה את אדום בשם 'תְּהוֹם' ששם הוא גלות האחרון כי תחילה היה גלות בבל ואחריו מדי ואחריו יון ואחריו אדום ולכן גאולה האחרונה תהיה בגלות אדום והקץ הוא על גלות אדום ולכן אמר זה המקרא המדבר בקץ הגאולה הוא ' נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם ' רצונו לומר עד הגאולה שתהיה לישראל מן התהום שהוא אדום והנה הוא נוקב כל הקצין שנאסרו על שלשה גליות שהם בבל מדי יון ויורד עד התהום גלות אדום שנקראו 'תְּהוֹם'. או יובן בס"ד לכך אמר 'נוֹקֵב' דידוע חָמֵץ סוד הגלות וּמַצָּה סוד הגאולה ואם תעשה נקב ברגל אות ח' תהיה אות ה' ואז מ' חָ מֵץ' יהיה 'מַצָּ ה ' סוד הגאולה וזהו נוֹקֵב באות ח' ד'חָמֵץ' ' וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם ' לעשות מן אותיות חָמֵץ אותיות מַצָּה. או נרמז באותיות ' תְּהוֹם ' כי קץ האמתי יהיה בסוף אלף השישי וזהו תְּהוֹם 'תמה וא"ו' רצונו לומר תמה שנים של וא"ו אלף שנה ואומר ' אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ ' הכונה כדי שבזכות זה שאתם מחכים תזכו לגאולה ונקיט לשון תורה שבעל פה שיש בה ח' דרגין ובזכות כ"ה אתוון דיחודא 'חַכֵּה' ולא אמר צפה או קוה לרמוז שביאתו תהיה בזכות שהוא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֳ' אֱלֹקֵינוּ הֳ' אֶחָד (דברים ו, ד) וזהו חַכֵּה 'ח' כ"ה'.

    רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה, וְהֵן מוּעָטִין אִם אֶלֶף הֵם אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם מֵאָה הֵם אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם שְׁנַיִם הֵם אֲנִי וּבְנִי הֵם. נראה לי בס"ד הטעם דנקיט מדרגות אלו דאמרו רבותינו ז"ל (עירובין יח:) דיו לעולם שישתמש בחצי השם שהוא אותיות י־ה וידוע דאות יו"ד דשם י ־ה היא סוד אלפים ואות ה"א דשם י־ ה היא סוד מאות. לכן נקיט אִם אֶלֶף הֵן כנגד אות יו"ד לבדה שהיא מדרגת האלף ואחר כך נקיט מֵאָה כנגד אות ה"א דשם י־ה שהיא מדרגת מאות ואחר כך נקיט שְׁנַיִם כנגד ב' אותיות דשם י־ה ודו"ק.

    כָּלוּ כָּל הַקִּיצִּין וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הכונה על קצין של 'אֲחִישֶׁנָּה' (ישעיה ס, כב) אבל קץ של 'בְּעִתָּהּ' אינו תלוי בתשובה אלא אפילו אם לא יעשו תשובה נגאלין ולהכי לא מפרשי לפסוקים של שׁוּבוּ בָּנִים (ירמיה ג, כב), וְשׁוּבוּ אֵלַי (מלאכי ג, ז), וּבְּשׁוּבָה וָנַחַת (ישעיהו ל, טו) בקץ האמיתי של 'בְּעִתָּהּ' דכולי עלמא סברי זה הקץ אינו תלוי בתשובה אלא יהיה אפילו בדור שכולו חייב. ומה שאמר רבי אליעזר ' אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין, וְאִם לָאו אֵין נִגְאָלִין ' סבירא ליה שצריך שיעשו כולם תשובה מעליא ולא סגי במקצתם או רובן ורבי יהושע סבירא ליה ' מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת ' ואז היסורין יספיקו במקום תשובה כדי שיהיו נגאלין בגאולה של 'אֲחִישֶׁנָּה'.

    מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחֲזִירָן לַמּוּטָב. נראה לי בס"ד התורה נקראת מים וגם הפלוסופייא נקראת מים כי זה לעומת זה וכו' אך התורה נקראת מים חיים ופלוסופייא מים רעים וידוע מה שכתב 'התורה והמצוה' ז"ל (מלבי"ם על שמות ב, י׳) מַיִם בלשון מצרי מו' ולזה אמר 'למו טב' פירוש מים טובים זו התורה ולא מים רעים שהכל ישוטטו לבקש דבר השם זאת התורה. אי נמי יובן בס"ד דארץ ישראל נקראת בשם 'אילה' [46] שהיא ממהרת לבשל פרותיה וגם אילה סוד לאה וגם מאיר בה שם א־ל ושם י־ה וחוץ לארץ נקראת בשם 'אמה' [46] והחשבון שוה זה לעומת זה ולזה אמר מַחֲזִירָן לַמּוּטָב שיעשו תשובה ויחזרו לארץ ישראל שהיא ' מ " ו טב ' טב דאילה מספרה מ"ו ואמה מספרה מ"ו אך חוץ לארץ 'מו ביש' וארץ ישראל 'מו טב'. או יובן לַמּוּטָב אותיות 'מול טב' שלפני אותיות 'טב' יש אותיות 'יג' שהם מספר אחד [13] שתואר זה גדול מאד דכתיב וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ (דברי הימים א' יז, כא) וזה ניתן להם בהיותם עושין רצונו של מקום ובחטאם נשמט תואר זה מהם וכשעושין תשובה מחזירם 'מול טב' הוא שם זה של אחד.

    "וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ" לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (ישעיה נב, ג) נראה לי כללות תשובה ומעשים טובים הם 'צוֹם קוֹל מָמוֹן' ונרמזו ' בְכֶסֶף ' כ"ף רמז לצום שבו כופף החומר שלו ויהיה לבו נשבר ונדכה וסמ"ך רמז לצדקה שהוא ממון שסומך בו הנופלים הם העניים ופ"ה רמז לקול תורה ותפלה שהוא בפה.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 97b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 97, Amud Bet, about 578 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “ובעונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו.…”

    2. Segment 251 words

      Opens “אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב…”

      Named: רב יהודה, רב סלא, רב אשי.

    3. Segment 377 words

      Opens “שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב…”

      Named: רב חנן בר תחליפא, רב יוסף, רב אחא, רבא.

    4. Segment 430 words

      Opens “תניא: רבי נתן אומר, מקרא זה נוקב…”

      Named: רבי נתן.

    5. Segment 512 words

      Opens “לא כרבותינו שהיו דורשין: (דניאל ז, ״כה)…”

    6. Segment 614 words

      Opens “ולא כר' שמלאי שהיה דורש (תהלים פ,…”

    7. Segment 718 words

      Opens “ולא כרבי עקיבא שהיה דורש (חגי ב,…”

      Named: רבי עקיבא.

    8. Segment 815 words

      Opens “אלא מלכות ראשון שבעים שנה מלכות שניה…”

    9. Segment 954 words

      Opens “מאי ויפח לקץ ולא יכזב א"ר שמואל…”

      Named: שמואל.

    10. Segment 1029 words

      Opens “וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי…”

    11. Segment 1155 words

      Opens “אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא…”

      Named: אביי, רבא.

    12. Segment 1233 words

      Opens “ומי נפישי כולי האי והאמר חזקיה א"ר…”

    13. Segment 139 words

      Opens “לא קשיא הא דעיילי בבר הא דעיילי…”

    14. Segment 1454 words

      Opens “אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר…”

      Named: רב כלו, רבי יהושע, שמואל.

    15. Segment 1545 words

      Opens “תניא אידך ר' אליעזר אומר אם ישראל…”

      Named: רבי יהושע.

    16. Segment 1639 words

      Opens “אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע והלא…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    17. Segment 1737 words

      Opens “אמר לו ר' אליעזר והלא כבר נאמר…”

      Named: רבי אליעזר.

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Sanhedrin 97b · Segment 3 — “…שבעת אלפים שנה. רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Sanhedrin 97b · Segment 9 — “…ולא יכזב א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 97b · Segment 11 — “אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 97b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026