Talmud Builders

    Sanhedrin 100b

    Back to index

    English translation — Sanhedrin 100b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1You must say that the attribute of reward is greater than the attribute of punishment, as with regard to the attribute of reward it is written: “He commanded the clouds from above, and opened the doors of heaven, and rained upon them manna to eat” (Psalms 78:23–24). And with regard to the attribute of punishment at the time of the flood the verse says: “And the windows of the heavens were opened” (Genesis 7:11). To mete out punishment, God opened only windows, which are considerably smaller openings than doors, indicating that the attribute of reward is greater.

    2With regard to the attribute of punishment it is written: “And they shall go forth, and look upon the carcasses of the men who have rebelled against Me; for their worm shall not die, neither shall their fire be quenched; and they shall be an abhorrence to all flesh” (Isaiah 66:24). The Gemara asks: Is it not so that when a person extends his finger into the fire in this world, he is immediately burned? How, then, can one withstand the fire of Gehenna, which is never extinguished? Rather, just as the Holy One, Blessed be He, provides strength to the wicked to receive their punishment, so too, the Holy One, Blessed be He, provides strength to the righteous to receive their reward, His handful.

    3§ The mishna teaches that Rabbi Akiva says: Also one who reads external literature has no share in the World-to-Come. The Sages taught in a baraita : This is a reference to reading books of heretics. Rav Yosef says: It is also prohibited to read the book of ben Sira, due to its problematic content. Abaye said to Rav Yosef: What is the reason that it is prohibited to read the book of ben Sira? If we say that it is prohibited due to the fact that ben Sira wrote in it: Do not flay the skin of the fish from its ear, so that its skin does not go to ruin, but roast it on the fire and eat with it two loaves of bread, and you believe it to be nonsense, that is not a sufficient reason.

    4If your difficulty is from its literal meaning, that does not pose a difficulty, as in the Torah, God also wrote: “You shall not destroy its trees” (Deuteronomy 20:19). It is prohibited to destroy both trees and fish skin arbitrarily. If your difficulty is from its homiletic interpretation as a euphemism, ben Sira is teaching us proper conduct: A man should not engage in sexual intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, with his wife, as it causes her discomfort.

    5Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: A daughter is for her father false treasure; due to fear for her he will not sleep at night: During her minority, lest she be seduced; during her young womanhood lest she engage in licentiousness; once she has reached her majority, lest she not marry; once she marries, lest she have no children; once she grows old, lest she engage in witchcraft (Ben Sira 42:11–14). Perhaps you believe that one should not say this to the father of daughters. Didn’t the Sages also say it with regard to women? They said: It is impossible for the world to exist without males and without females; nevertheless, happy is one whose children are males and woe unto him whose children are females.

    6Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: Do not introduce anxiety into your heart, as anxiety has killed mighty men (Ben Sira 14:1; 30:29). Didn’t Solomon already say it in the verse: “Anxiety in a man’s heart dejects him [ yashḥena ]” (Proverbs 12:25)? Rabbi Ami and Rabbi Asi interpret the term homiletically and read it as yesiḥenna . One says that it means: He shall remove it [ yesiḥenna ] from his mind, and that will ease his anxiety. And one says: He shall tell it [ yesiḥenna ] to others, and that will ease his anxiety. Both agree with the statement of ben Sira.

    7Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: Prevent the multitudes from inside your house, and do not bring everyone into your house (Ben Sira 11:37). But didn’t Rabbi Yehuda HaNasi also say it, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: A person should never have many friends inside his house, as it is stated: “There are friends that one has to his own detriment” (Proverbs 18:24), as through his association with them he will become weak and be ruined.

    8Rather, perhaps the book poses a difficulty because it is written there: A sparse-bearded man is clever; a thick-bearded man is a fool. One who blows on his cup is not thirsty. One who said: With what will I eat bread, take the bread from him. One who has a passage in his beard, the entire world is unable to overcome him. Abaye suggests: Due to all this nonsense, it is not appropriate to read this book.

    9Rav Yosef says: Even though there are passages in the book that are inappropriate, we teach the superior matters that are in it even in public. A good wife is a good gift; she will be given into the bosom of a God-fearing man (Ben Sira 26:3). A bad wife is leprosy for her husband. What is his remedy? He shall chase her from his house and will be healed from his leprosy (Ben Sira 25:30). A beautiful wife, happy is her husband; the number of his days is doubled (Ben Sira 26:1). Due to his happiness, it is as though his life is twice as long.

    10We also teach what it states there: Avert your eyes from a woman of grace, lest you be trapped in her snare. Turn not to her husband to mix wine and strong drink with him, as many have been corrupted by the beauty of the beautiful woman, and mighty are all her fatalities (Ben Sira 9:9–11). Many are the wounds of a peddler (Ben Sira 11:36), which in this context is referring to those who accustom others to matters of forbidden sexual relations. Like a spark ignites a coal (Ben Sira 11:43), like a cage full of birds, so too, their houses are filled with deceit (Ben Sira 11:36–37). Prevent the multitudes from inside your house, and do not bring everyone into your house (Ben Sira 11:37). Let many be those who greet you; reveal your secrets to one in a thousand. From she who lies in your bosom guard the openings of your mouth, i.e., do not tell her everything. Grieve not about tomorrow’s trouble, because you know not what a day may bring; perhaps tomorrow you will no longer be, and one will have worried about a world that is not his.

    11The verse states: “All the days of the poor are terrible” (Proverbs 15:15). The book of ben Sira says: Also the nights are terrible, as then the poor person worries. The poor person’s roof is among the lowest roofs in the city, and in the elevation of the hills is his vineyard, at the highest point, as those are of the lowest quality and consequently the least expensive places for each. From the rain on the roofs of the entire city, water will flow down to his roof and dampen it, and the soil of his vineyard is eroded by the rain and swept down to other vineyards.

    12§ The Gemara provides a mnemonic for the statements that follow, based primarily on those who authored those statements. Zeira; Rava; Mesharshiyya; Ḥanina toviyya , referring to Rabbi Ḥanina, who spoke of a good [ tova ] wife; Yannai yafe , referring to Rabbi Yannai, who spoke of one who is broad-minded [ da’ato yafe ]; Yoḥanan meraḥem , referring to Rabbi Yoḥanan, who spoke of one who is compassionate [ meraḥem ]; Yehoshua mekatzer , referring to Rabbi Yehoshua ben Levi, who spoke of one who is intolerant [ da’ato ketzara ].

    13Rabbi Zeira says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “All the days of the poor are terrible, and for the good-hearted it is always a feast” (Proverbs 15:15)? “All the days of the poor are terrible”; these are masters of the Talmud, who invest constant effort in their study and encounter endless difficulties and questions. “And for the good-hearted it is always a feast”; these are masters of the Mishna, who study only halakhic conclusions and encounter no difficulties.

    14Rava says that the opposite is true; and this is that which Rav Mesharshiyya said in the name of Rava: What is the meaning of that which is written: “One who quarries stones shall be saddened by them and he who chops wood shall be warmed by it” (Ecclesiastes 10:9)? “One who quarries stones shall be saddened by them”; these are masters of the Mishna, as they invest effort, but are unable to benefit from that effort, as they do not reach halakhic conclusions. “And he who chops wood shall be warmed by it”; these are masters of the Talmud, who invest considerable effort and benefit from it, as they reach halakhic conclusions.

    15Rabbi Ḥanina says: “All the days of the poor are terrible”; this is referring to one who has a bad wife. “And for the good-hearted it is always a feast”; this is referring to one who has a good wife. Rabbi Yannai says: “All the days of the poor are terrible”; this is referring to one who is delicate [ istenis ], i.e., one who is sensitive to repulsive items. “And for the good-hearted it is always a feast”; this is referring to one who is broad-minded [ da’ato yafe ], i.e., he is not particular and will eat anything. Rabbi Yoḥanan says: “All the days of the poor are terrible”; this is referring to one who is compassionate [ meraḥem ], as he always senses the suffering in the world and is constantly anxious. “And for the good-hearted it is always a feast”; this is referring to one who is cruel and indifferent to suffering in the world. Rabbi Yehoshua ben Levi says: “All the days of the poor are terrible”; this is referring to

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענותדבמידה טובה כתיב דלתות ובמדת פורענות כתיב ארובות ודלת גדול מארובה דד' ארובות יש בדלת במסכת יומא בפרק יום הכפורים (יומא דף עו.) אלמא מדה טובה מרובה ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל כך שהרי למדת פורענות נותן הקב"ה כח באדם לקבלו כל שכן שנותן כח באדם לקבל מדה טובה:

    צדוקים[שכופרין באל חי]:

    רב יוסף אמר אף בספר בן סיראשיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה:

    לא תיפשוט גילדנא מאודניהכלומר לא תטול עורו של דג אפילו מעל אזנו מפני שאתה מפסיד העור דאזיל משכיה לחבלא להפסידא אלא צלי יתיה בנורא ואכול ביה תרתין גריצין שאתה יכול לצלות עור הדג עמו ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי חלות:

    גלדנאשם הדג ל"א להכי נקט מאודניה שדרכו של דג להתחיל הפשטו מאזנו:

    אי מפשטיהאי ממשמעותיה קא מתמהת באורייתא נמי כתיב:

    דלא לבעול שלא כדרכהדאין הגון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר מאודניה:

    לא יישןאינו יכול לישן:

    קטנהקודם שהביאה שתי שערות:

    נערהמשהביאה שתי שערות עד שירבה שחור על הלבן הרי היא בוגרת:

    בנערותה שמא תזנהמשבגרה ראויה היא לנישואין להכי אמר שלא תנשא:

    דויאדאגה:

    מנע רביםאותם שאין לך עסק עמהם מנעם מתוך ביתך:

    ולא הכל תביא ביתךאפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם:

    איש רעיםשיש לו רעים הרבה:

    להתרועעלסוף מריעים לו שמתקוטט עמהם:

    זלדקןמי שזקנו דקה וחלושה:

    קורטמןתדע שחכם וחריף הוא ביותר:

    עבדקן סכסןמי שזקנו עבה שוטה הוא:

    סכסןכמו כל בר בר חנא סכסא בבבא בתרא (דף עד.):

    נפח בכסיהמי שנופח אופיא שבכוסו:

    לא צחיבידוע שאינו צמא:

    אמר במאי איכול לחמאהאומר באיזה לפתן אוכל פת זה:

    סב לחמא מיניהבידוע שאינו רעב וקח הלחם מידו שאילו היה רעב היה אוכל:

    מאן דאית ליה מעברתא בדקניהשזקנו מחולק ומפוצל ויש בין שני שבילות כמין מעבר:

    כולי עלמא לא יכלי ליהבערמימותיה דמתוך שחשב כל ימיו בערמות הוא משים ידו לזקנו ומושך כאדם שמחשב עד שנקרחה ל"א גרסינן הכרתא מי שיש לו היכר בזקנו שסעד כולי עלמא שלא סעדו אין יכולין להגיע לכחו ל"א גוורתא והוא לשון קרחה וכל הני דברי רוח ולכך אין קורין בו:

    דרשינןכלומר אמרינן להו בפרקא ומשמעינן להו לכולי עלמא כגון כל הני אשה טובה כו' אשה רעה צרעת לבעלה מה תקנתו יגרשנה מביתו כך הלשון של ספר בן סירא אשה רעה מתנה רעה ל"ג:

    כפלייםמרוב הנאה חשובין ככפליים:

    אל תט אצל בעלהלמסוך עמו יין ושכר:

    רבים היו פצעי רוכלכמה וכמה מכות מקבל רוכל המחזיר בעיר [ונושא] תכשיטי נשים ועסקו עמהם שפעמים שמוצאו בעלה עמה מתיחד עם אשתו ומכהו ופוצעו:

    המרגילים לדבר עבירהניאוף הרי הן כניצוץ מבעיר גחלת כשביב המבעיר את הפחם כך כל אשר להם כלה והולך:

    גחלתאקרי פחם שאינו בוער כדאמרינן (ברכות דף נג:) גחלים עוממות. מ"ר:

    ככלובדירה של עופות:

    ולא הכל תביא ביתךאפילו אותם שאתה מתעסק עמהם לא תביאם תדיר לביתך אלא מבחוץ תדבר עמהם:

    רבים יהיו דורשי שלומךשתהא מתאהב עם הכל ואף על פי כן לא תגלה סודך לכולם אלא לאחד מני אלף:

    מה ילד יוםמה אירע היום שמא למחר איננו שמת הוא היום:

    ונמצאשמיצר על יום שאינו עתיד לראות והיינו עולם שאינו שלו שהוא מצטער עליו ודואג על חנם מיום המחרת שלא תבא עליו צרה:

    כל ימי עני רעים וטוב לב משתהפסוק הוא במשלי (טו):

    בשפל גגים גגושעני הוא ואינו יכול להגביהו לפיכך ממטר גגים לגגו שיורד מטר הגגים הגבוהים לגגו ומזלפים עליו הגשמים ואין לו מנוחה אפילו בלילות:

    במרום הרים כרמושאין לו השגת יד לקנות כרם בשפלה בדמים יקרים וקונה לו באחד מן ההרים בזול וכל עפר שהוא מוציא לזבל (ולדייר) מוליך הרוח מן ההר לשאר כרמים שבבקעה ונמצא העני נפסד:

    בעלי תלמודשקשה ללמוד מרוב קושיות וסוגיות שיש בו:

    משנהנוחה ללמוד:

    רבא אמר איפכאדבעלי תלמוד נהנין מיגיעו שידעו להורות איסור והיתר אבל בעלי משנה שונה ואינו יודע מהו אומר דאין מורין הלכה מתוך משנה:

    יסכןיתחמם:

    סנהדרין 100 עמוד ב

    1הוי אומר: מדה טובה מרובה ממדת פורענות. במדה טובה כתיב: ״(תהלים עח״, כג) ״ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ובמידת פורענות הוא אומר: (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו״.

    2במידת פורענות כתיב: ״(ישעיהו סו״, כד) ״ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר״. והלא אדם מושיט אצבעו באור בעולם הזה מיד נכוה! אלא, כשם שנותן הקב"ה כח ברשעים לקבל פורענותם, כך נותן הקב"ה כח בצדיקים לקבל טובתן.

    3רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא: בספרי מינים. רב יוסף אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי. א"ל אביי מאי טעמא אילימא משום דכתב [ביה] לא תינטוש גילדנא מאודניה דלא ליזיל משכיה לחבלא אלא צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים׃

    4אי מפשטיה באורייתא נמי כתב (דברים כ, יט) לא תשחית את עצה אי מדרשא אורח ארעא קמ"ל דלא ליבעול שלא כדרכה׃

    5ואלא משום דכתיב ״בת לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה בקטנותה שמא תתפתה בנערותה שמא תזנה״ בגרה שמא לא תינשא נישאת שמא לא יהיו לה בנים הזקינה שמא תעשה כשפים הא רבנן נמי אמרוה אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות׃

    6אלא משום דכתיב ״לא תעיל דויא בלבך דגברי גיברין קטל דויא הא שלמה אמרה (משלי יב״, כה) דאגה בלב איש ישחנה ר' אמי ור' אסי חד אמר: ישיחנה מדעתו וחד אמר: ישיחנה לאחרים׃

    7ואלא משום דכתיב ״מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא אל ביתך והא רבי נמי אמרה דתניא רבי אומר לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר (משלי יח״, כד) איש רעים להתרועע׃

    8אלא משום דכתיב ״זלדקן קורטמן עבדקן סכסן דנפח בכסיה לא צחי אמר במאי איכול לחמא לחמא סב מיניה מאן דאית ליה מעברתא בדיקני' כולי עלמא לא יכלי ליה״׃

    9אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן להו אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה מביתו ויתרפא מצרעתו אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים׃

    10העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר כי בתואר אשה יפיה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת (ירמיהו ה, כז) ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך רבים יהיו דורשי שלומך גלה סודך לאחד מאלף משוכבת חיקך שמור פתחי פיך אל תצר צרת מחר (משלי כז, א) כי לא תדע מה ילד יום שמא למחר איננו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו׃

    11(משלי טו, טו) כל ימי עני רעים בן סירא אומר אף לילות בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים׃

    12[סימן זיר"א רב"א משרשי"א חנינ"א טובי"ה ינא"י יפ"ה יוחנ"ן מרח"ם יהוש"ע מקצ"ר]׃

    13אמר ר' זירא אמר רב מאי דכתיב ״(משלי טו״, טו) כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה׃

    14רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב ״(קהלת י״, ט) מסיע אבנים יעצב בהם אלו בעלי משנה (קהלת י, ט) ובוקע עצים יסכן בם אלו בעלי תלמוד׃

    15רבי חנינא אומר כל ימי עני רעים זה מי שיש לו אשה רעה וטוב לב משתה תמיד זה שיש לו אשה טובה רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסטניס וטוב לב משתה תמיד זה שדעתו יפה רבי יוחנן אמר כל ימי עני רעים זה רחמני וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי רבי יהושע בן לוי אמר כל ימי עני רעים זה׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ben Yehoyada

    רַב יוֹסֵף אָמַרבְּסֵפֶר בֶּן סִירָא נַמִי אָסוּר לְמִיקְרֵי אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מַאי טַעְמָא אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּכָתַב בֵּיהּ "לָא תִּינְטוֹשׁ גִּילְדָנָא מֵאוּדְנֵיהּ לֹא לֵיזֵיל מַשְׁכֵּיהּ לְחַבְלָא אֶלָּא צְלֵי יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים" אִי מִפְּשָׁטֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא נַמִי כָּתַב "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" אִי מִדְּרָשָׁא אוֹרְחָא דְּאַרְעָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא לִיבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (דברים כ, יט). פירש רש"י ז"ל אין נכון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר 'מֵאוּדְנֵיהּ'. ולפי זה שאר דברי המשל הכי משמעותם 'דְּלֹא לֹא לֵיזֵיל מַשְׁכֵּיהּ לְחַבְלָא' רצונו לומר שלא ילך הזרע לבטלה 'אֶלָּא צְלֵי יָתֵיהּ בְּנוּרָא' כלומר תשמש על פי חוקת התורה שנמשלה לאש 'וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים' רצונו לומר בתשמיש זה תעשה פריה ורביה שהם זכר ונקבה.

    וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיבבַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹנֶת שָׁוְא. פירוש הבת נקראת מַטְמוֹן כי מַטְמוֹן ראשי תיבות ' מַ זָּל ט וֹב מַ זָּל נ וֹבֵט וְ עוֹלֶה' דכן מברכים העולם לאבי הבת כשתוולד מזל טוב מזל צומח ועולה וצומח היינו נובט, ואמר בן סירא זה המטמון שוא הוא מאחר שאביה כל ימיו לבו מלא פחד בעבורה כי ' מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה ' שהוא זמן שהאדם נח מטרדת עסקיו הנה הוא באותו זמן יבא לו הרהורים ומחשבות של פחד בעבורה. ומפרש ואזיל חדא לחדא ' בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה ' ויבעלו אותה על ידי פתוי ' וּבְנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִּזְנֶה ' מעצמה ברצון דכיון שנבעלה בקטנותה וטעמה טעם ביאה וידעה דרך הנאה של ביאה אז היא תבקש מעצמה לזנות, וכאשר בגרה יחוש ' שֶׁמָּא לֹא תִּינָּשֵׂא ' דאחר שזינתה אז כשיגיעו ימי בגרותה ויבקשו להשיאה לא תרצה להנשא מחמת בושתה דיודעת שפתחה פתוח ואין לה דם בתולים ותתגלה חרפתה לפני החתן. ' וְהִזְקִינָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְּשָׁפִים ' פירוש דאפשר לפעמים כאשר תנאף בנערותה ותחוש שמא תתעבר אז יביאו לה המנאפים סם לבטל ההריון ואחר כך תנשא לאיש ותסמוך על תחבולה שתעשה שלא ירגיש הבעל שאין לה בתולים ומוכרח שתשב תחתיו כמה שנים בלא הריון מחמת הסם ואז זה ישא אשה אחרת ותעשה כשפים שישנא את צרתה ויאהב אותה או תעשה כשפים שיהיה אוהב אותה ולא ישא אשה אחרת.

    וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתְךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתְךָ" (משלי יח, כד). פירש רש"י ז"ל 'מְנַע רַבִּים' אותם שאין לך עסק עמהם 'וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא' אותם שאתה מתעסק עמהם. וקשא אם כן נשתוו אותם שאין לו עסק עמהם עם אותם שיש לו עסק עמהם דהא גם באותם שאין לו עסק עמהם קאמר 'מְנַע רַבִּים' למידק הא מועטים שפיר דמי? ונראה לי דכולא חדא מלתא היא דאם האדם מכניס רבים בתוך ביתו כאילו כל בני עירו נכנסו לביתו כי דרכן של בני אדם לספר בחוץ מה שרואין בפנים וכיון דהנכנסים רבים ודאי יספרו כל מה שראו ואז נמצא כל אנשי העיר ידעו מה שיש בביתו וסדר הנהגתו ואכילתו ושתייתו וכל אשר עושה בביתו וזהו שנאמר 'מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ' ועל ידי כך נמצא 'שֶׁאֵין הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתֶךָ' אבל אם לא מנעת רבים כאילו כל אנשי העיר תביא ביתיך.

    אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיבזַלְדְּקָן קוּרְטְמָן, עַבְדְּקָן סַכְסָן דִּנְפַח בְּכָסֵיהּ לָא צָחֵי. פירוש כוס יין רמז לתורה דלפעמים יתעורר בלב האדם התלהבות לעסק התורה והוא מכבה ומשפיל את התלהבות זו הנה בידוע שמעיקרא לא היה צמא לתורה ונולדה התלהבות זו מכח הצמאון דאי הוה הכי לא היתה נכבית תכף. ומה שאמר, אָמַר ' בְּמַאי אֵיכוּל לַחְמָא נַהֲמָא סַב מִינֵּיהּ ' פירוש התורה נקראת לחם דכתיב לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי (משלי ט, ה) שהיא לחם רוחני וכשאתה בא להאכילו לחמה של תורה ללמדו אומר לך תן לי תחילה לחם הגשמי כדי שאוכל לחם הרוחני דְּאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה (משנה אבות ג, יז) זה 'סַב מִינֵּיהּ' לחמה של תורה מאחר שנותן עיניו במזון הגשמי תחילה ואין לו בטחון בהשם יתברך לא יתקיים לימוד התורה בקרבו וכל מה שילמוד ימהר לאבד. ובזה פרשתי רמז הגמרא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא (ביצה טז.) כלומר הולכים לאכול נהמא של תורה אצל בעלי בתים שלומדים שם למנוחת המתים בנהמא הגשמי בשביל שיאכלו ויעמדו שם ויתנו להם שכר לקנות בו סעודה לביתם.

    זַלְדְּקָן קוּרְטְמָן עַבְדְּקָן סַכְסָן (משלי יח, כד)זל דקן קירטמן: נראה לי ' זל דקן ' כלומר מזלזל בזקן שלו לגלחו וגם תולש שערות ומשליך הרי זה 'קירטמן' מלשון מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל (משנה מעשרות ג, ג) כן זה מקרטם אורות אשר רומזים עליהם שערות הזקן. ואמר ' עב דקן ' מי שהוא חסיד שוטה שכל שערות הנתלשים מזקנו חוזר ותוחב אותם בזקנו עד שעשאו עב הרבה כמשא כבד הרי זה סַכְסְכָן רצונו לומר חסיד שוטה.

    מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעַבַּרְתָא בְּדִיקְנֵיה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּנראה לי בס"ד רמז בזה על תיקון השלישי ותיקון החמישי כי תיקון השלישי שהוא ארחא פנוי בלתי שער תחת אמצע החוטם וכן תיקון החמישי שהוא ארחא תניינא פנוי בלתי שער באמצע שפה התחתונה וכתב הרב מהר"י [רבי יעקב] צמח ז"ל בספר 'מבוא שערים' מציאות זה לא ניכר בחוש הריאות בבני אדם ואולי דיש הפרש בנו שאנו בחינת ז"א [זעיר אנפין] ולא כנגד א"א [אריך אנפין] ולכן יש לנו שערות קטנות בתיקון שלישי תחת חוטמא וכן בתיקון החמישי באמצע שפה תחתונה עד כאן דבריו ז"ל. וכתב הרב 'אמת ליעקב' (דף ק') שראה אדם אחד שיש לו ארחא פנוי בלי שער תחת אמצע החוטם חלק לגמרי והוא פלא גדול בעיני וכו' וכשאנו רואין אדם שיש לו סימן מובהק מא"א [אריך אנפין] זה מורה שיש לו יניקה מא"א [אריך אנפין] מעט יותר משאר אדם עד כאן לשונו. ואפשר על זה קאמר כאן ' מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעַבַּרְתָא בְּדִיקְנֵיה ' שהוא ארחא פנוי בלתי שער למעלה בשפה העליונה ולמטה בשפה התחתונה ' כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ ' כלומר זה יורה שיש לו יניקה מאי אפשר יותר מכל העולם ולכן כולי עלמא לא יכלי ליה מחמת רוב מעלתו ביניקה זאת.

    "אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן"נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים דף יא.) וזה לשונו לפעמים יתגלגל האדם כדי ליקח בת זוגו כי לא זכה בראשונה לקחתה ופעמים שכבר לקח בת זוגו אלא שחטא באיזו עבירה והוצרך להתגלגל לתקן אותה ואז אינו בא יחידי וכו' ולכן אף על פי שהיא אינה צריכה להתגלגל מחזירים אשתו עמו עד כאן לשונו. נמצא שיזדמן שהאשה כבר נעשית טובה ומחזירים אותה לעולם הזה מתנה לבעלה שתהיה לו לעזר וזהו שאמר ' אִשָּׁה טוֹבָה ' כלומר שנתקנה ונעשית טובה אפשר שיתנו אותה בסוג ' מַתָּנָה טוֹבָה ' לבעלה שתבא עמו לעולם הזה עד שישלים חיוב התיקון שלו, לכן מן הראוי כשתחזור לעולם הזה ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' כלומר בחיק אדם כשר כדי שלא תפסיד בביאתה זו. או יובן בס"ד על פי מה שאמר רבינו זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] בשורש האיש והאשה שהנקבה נאצלת מכנגד החזה של הזכר ולמטה ולכן מהחזה ולמטה היא כלולה בזכר ולכך מצוות עשה שהזמן גרמא שהם כנגד איברים שהם מן החזה ולמטה נשים פטורות כי מאחר שמשם ולמטה כלולים בזכרים יועילו מעשים של הזכרים שהם בעליהם להם ואין צורך לנקבות לעשותם ורק מצות שאין הזמן גרמא שהם כנגד איברים אשר למעלה מן החזה נשים חייבות בהם כי שם אין נכללות בזכרים. וזהו שאמר על האשה ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' בְּחֵיק דייקא כי מן החזה ולמטה נכללת עם בעלה ותשתלם ממנו. או יובן בס"ד אומרו ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא נט.) אתתך גוצא גחין ולחוש [אשתך קטנה גחון ולחוש לה] לה רצונו לומר אם היא גוצא שתראה עצמה שוה לך אז זו אשה טובה שראוי לקבל עצה טובה ממנה ואז גחין ולחוש לה לקבל ממנה עצה וזהו שאמר אשה הטובה היא בחיק ירא אלקים שאינה משוה עצמה עם בעלה אלא כאלו היא מגעת עד חיקו דוקא.

    אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּמַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יְגָרְשֶׁנָּה מִבֵּיתוֹ וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. נראה לפרש הטעם שקראה צָרַעַת כי האשה היא שרשה דין וגבורה ולכן היא יכולה לכפות הדינין יותר מן האיש שהוא שרשו בחסד ועל כן באירות שחפר אברהם אבינו 'סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר' (בראשית כו, טו) בא יצחק אבינו ע"ה וחפר אותם הבאירות שכפה את הדינין ולא יכלו לו מפני שהוא שרשו בגבורה אבל אברהם אבינו ע"ה שרשו בחסד וכנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים והלקוטים. ועל כן האשה כוחה גדול שהיא 'תִּרְעַץ אוֹיֵב' (שמות טו, ו). וכל זה אמור באשה טובה שהיא תרעץ אויב ותהיה עזר לבעלה וכמו שנאמר (בראשית ב, יח) 'אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר' באותה שהיא 'כְּנֶגְדּוֹ' כלומר שהיא בגבורה שהיא כנגדו שהוא בחסד, אבל אשה רעה לא מבעיא שלא תרעץ אויב לעזור לבעלה כי תִּרְעַץ בהפוך אתוון צָרַעַת. ומה שאמר ' הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן ' הכונה נראה דכל אשה אסורה לאדם כמו אשת איש או שאר ערוה דרכו של שטן ויצר הרע לעשות לה חן בעיני בני אדם כמו שנאמר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם (משלי ט, יז) ולכן כל אשה ערוה נקראת אשת חן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Sanhedrin 100b

    Sanhedrin 100b. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 565 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הוי אומר מדה טובה מרובה ממדת פורענות דבמידה טובה כתיב דלתות ובמדת פורענות כתיב ארובות ודלת גדול מארובה דד' ארובות יש בדלת במסכת יומא בפרק יום הכפורים (יומא דף עו.) אלמא מדה טובה מרובה ומעכשיו אין לתמוה היאך יש באדם כח לקבל שכר כל כך שהרי למדת פורענות נותן הקב"ה כח באדם לקבלו כל שכן שנותן כח באדם לקבל מדה טובה:

    צדוקים [שכופרין באל חי]:

    רב יוסף אמר אף בספר בן סירא שיש בו דברי הבאי ובא עליהם לידי ביטול תורה:

    לא תיפשוט גילדנא מאודניה כלומר לא תטול עורו של דג אפילו מעל אזנו מפני שאתה מפסיד העור דאזיל משכיה לחבלא להפסידא אלא צלי יתיה בנורא ואכול ביה תרתין גריצין שאתה יכול לצלות עור הדג עמו ולאכול בו שתי חלות דהוי לפתן לשתי חלות:

    גלדנא שם הדג ל"א להכי נקט מאודניה שדרכו של דג להתחיל הפשטו מאזנו:

    אי מפשטיה אי ממשמעותיה קא מתמהת באורייתא נמי כתיב:

    דלא לבעול שלא כדרכה דאין הגון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר מאודניה:

    לא יישן אינו יכול לישן:

    36 more comments on this page.

    Rashi on Sanhedrin 100b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    רַב יוֹסֵף אָמַר בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא נַמִי אָסוּר לְמִיקְרֵי אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מַאי טַעְמָא אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּכָתַב בֵּיהּ "לָא תִּינְטוֹשׁ גִּילְדָנָא מֵאוּדְנֵיהּ לֹא לֵיזֵיל מַשְׁכֵּיהּ לְחַבְלָא אֶלָּא צְלֵי יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים" אִי מִפְּשָׁטֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא נַמִי כָּתַב "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" אִי מִדְּרָשָׁא אוֹרְחָא דְּאַרְעָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא לִיבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (דברים כ, יט). פירש רש"י ז"ל אין נכון לאדם לשנות את דרכו והיינו דקאמר 'מֵאוּדְנֵיהּ'. ולפי זה שאר דברי המשל הכי משמעותם 'דְּלֹא לֹא לֵיזֵיל מַשְׁכֵּיהּ לְחַבְלָא' רצונו לומר שלא ילך הזרע לבטלה 'אֶלָּא צְלֵי יָתֵיהּ בְּנוּרָא' כלומר תשמש על פי חוקת התורה שנמשלה לאש 'וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים' רצונו לומר בתשמיש זה תעשה פריה ורביה שהם זכר ונקבה.

    וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹנֶת שָׁוְא. פירוש הבת נקראת מַטְמוֹן כי מַטְמוֹן ראשי תיבות ' מַ זָּל ט וֹב מַ זָּל נ וֹבֵט וְ עוֹלֶה' דכן מברכים העולם לאבי הבת כשתוולד מזל טוב מזל צומח ועולה וצומח היינו נובט, ואמר בן סירא זה המטמון שוא הוא מאחר שאביה כל ימיו לבו מלא פחד בעבורה כי ' מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה ' שהוא זמן שהאדם נח מטרדת עסקיו הנה הוא באותו זמן יבא לו הרהורים ומחשבות של פחד בעבורה. ומפרש ואזיל חדא לחדא ' בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה ' ויבעלו אותה על ידי פתוי ' וּבְנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִּזְנֶה ' מעצמה ברצון דכיון שנבעלה בקטנותה וטעמה טעם ביאה וידעה דרך הנאה של ביאה אז היא תבקש מעצמה לזנות, וכאשר בגרה יחוש ' שֶׁמָּא לֹא תִּינָּשֵׂא ' דאחר שזינתה אז כשיגיעו ימי בגרותה ויבקשו להשיאה לא תרצה להנשא מחמת בושתה דיודעת שפתחה פתוח ואין לה דם בתולים ותתגלה חרפתה לפני החתן. ' וְהִזְקִינָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְּשָׁפִים ' פירוש דאפשר לפעמים כאשר תנאף בנערותה ותחוש שמא תתעבר אז יביאו לה המנאפים סם לבטל ההריון ואחר כך תנשא לאיש ותסמוך על תחבולה שתעשה שלא ירגיש הבעל שאין לה בתולים ומוכרח שתשב תחתיו כמה שנים בלא הריון מחמת הסם ואז זה ישא אשה אחרת ותעשה כשפים שישנא את צרתה ויאהב אותה או תעשה כשפים שיהיה אוהב אותה ולא ישא אשה אחרת.

    וְאֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתְךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתְךָ" (משלי יח, כד). פירש רש"י ז"ל 'מְנַע רַבִּים' אותם שאין לך עסק עמהם 'וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא' אותם שאתה מתעסק עמהם. וקשא אם כן נשתוו אותם שאין לו עסק עמהם עם אותם שיש לו עסק עמהם דהא גם באותם שאין לו עסק עמהם קאמר 'מְנַע רַבִּים' למידק הא מועטים שפיר דמי? ונראה לי דכולא חדא מלתא היא דאם האדם מכניס רבים בתוך ביתו כאילו כל בני עירו נכנסו לביתו כי דרכן של בני אדם לספר בחוץ מה שרואין בפנים וכיון דהנכנסים רבים ודאי יספרו כל מה שראו ואז נמצא כל אנשי העיר ידעו מה שיש בביתו וסדר הנהגתו ואכילתו ושתייתו וכל אשר עושה בביתו וזהו שנאמר 'מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ' ועל ידי כך נמצא 'שֶׁאֵין הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתֶךָ' אבל אם לא מנעת רבים כאילו כל אנשי העיר תביא ביתיך.

    אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב זַלְדְּקָן קוּרְטְמָן, עַבְדְּקָן סַכְסָן דִּנְפַח בְּכָסֵיהּ לָא צָחֵי. פירוש כוס יין רמז לתורה דלפעמים יתעורר בלב האדם התלהבות לעסק התורה והוא מכבה ומשפיל את התלהבות זו הנה בידוע שמעיקרא לא היה צמא לתורה ונולדה התלהבות זו מכח הצמאון דאי הוה הכי לא היתה נכבית תכף. ומה שאמר, אָמַר ' בְּמַאי אֵיכוּל לַחְמָא נַהֲמָא סַב מִינֵּיהּ ' פירוש התורה נקראת לחם דכתיב לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי (משלי ט, ה) שהיא לחם רוחני וכשאתה בא להאכילו לחמה של תורה ללמדו אומר לך תן לי תחילה לחם הגשמי כדי שאוכל לחם הרוחני דְּאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה (משנה אבות ג, יז) זה 'סַב מִינֵּיהּ' לחמה של תורה מאחר שנותן עיניו במזון הגשמי תחילה ואין לו בטחון בהשם יתברך לא יתקיים לימוד התורה בקרבו וכל מה שילמוד ימהר לאבד. ובזה פרשתי רמז הגמרא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא (ביצה טז.) כלומר הולכים לאכול נהמא של תורה אצל בעלי בתים שלומדים שם למנוחת המתים בנהמא הגשמי בשביל שיאכלו ויעמדו שם ויתנו להם שכר לקנות בו סעודה לביתם.

    זַלְדְּקָן קוּרְטְמָן עַבְדְּקָן סַכְסָן (משלי יח, כד) זל דקן קירטמן: נראה לי ' זל דקן ' כלומר מזלזל בזקן שלו לגלחו וגם תולש שערות ומשליך הרי זה 'קירטמן' מלשון מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל (משנה מעשרות ג, ג) כן זה מקרטם אורות אשר רומזים עליהם שערות הזקן. ואמר ' עב דקן ' מי שהוא חסיד שוטה שכל שערות הנתלשים מזקנו חוזר ותוחב אותם בזקנו עד שעשאו עב הרבה כמשא כבד הרי זה סַכְסְכָן רצונו לומר חסיד שוטה.

    מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעַבַּרְתָא בְּדִיקְנֵיה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ נראה לי בס"ד רמז בזה על תיקון השלישי ותיקון החמישי כי תיקון השלישי שהוא ארחא פנוי בלתי שער תחת אמצע החוטם וכן תיקון החמישי שהוא ארחא תניינא פנוי בלתי שער באמצע שפה התחתונה וכתב הרב מהר"י [רבי יעקב] צמח ז"ל בספר 'מבוא שערים' מציאות זה לא ניכר בחוש הריאות בבני אדם ואולי דיש הפרש בנו שאנו בחינת ז"א [זעיר אנפין] ולא כנגד א"א [אריך אנפין] ולכן יש לנו שערות קטנות בתיקון שלישי תחת חוטמא וכן בתיקון החמישי באמצע שפה תחתונה עד כאן דבריו ז"ל. וכתב הרב 'אמת ליעקב' (דף ק') שראה אדם אחד שיש לו ארחא פנוי בלי שער תחת אמצע החוטם חלק לגמרי והוא פלא גדול בעיני וכו' וכשאנו רואין אדם שיש לו סימן מובהק מא"א [אריך אנפין] זה מורה שיש לו יניקה מא"א [אריך אנפין] מעט יותר משאר אדם עד כאן לשונו. ואפשר על זה קאמר כאן ' מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעַבַּרְתָא בְּדִיקְנֵיה ' שהוא ארחא פנוי בלתי שער למעלה בשפה העליונה ולמטה בשפה התחתונה ' כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ ' כלומר זה יורה שיש לו יניקה מאי אפשר יותר מכל העולם ולכן כולי עלמא לא יכלי ליה מחמת רוב מעלתו ביניקה זאת.

    "אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן" נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים דף יא.) וזה לשונו לפעמים יתגלגל האדם כדי ליקח בת זוגו כי לא זכה בראשונה לקחתה ופעמים שכבר לקח בת זוגו אלא שחטא באיזו עבירה והוצרך להתגלגל לתקן אותה ואז אינו בא יחידי וכו' ולכן אף על פי שהיא אינה צריכה להתגלגל מחזירים אשתו עמו עד כאן לשונו. נמצא שיזדמן שהאשה כבר נעשית טובה ומחזירים אותה לעולם הזה מתנה לבעלה שתהיה לו לעזר וזהו שאמר ' אִשָּׁה טוֹבָה ' כלומר שנתקנה ונעשית טובה אפשר שיתנו אותה בסוג ' מַתָּנָה טוֹבָה ' לבעלה שתבא עמו לעולם הזה עד שישלים חיוב התיקון שלו, לכן מן הראוי כשתחזור לעולם הזה ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' כלומר בחיק אדם כשר כדי שלא תפסיד בביאתה זו. או יובן בס"ד על פי מה שאמר רבינו זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] בשורש האיש והאשה שהנקבה נאצלת מכנגד החזה של הזכר ולמטה ולכן מהחזה ולמטה היא כלולה בזכר ולכך מצוות עשה שהזמן גרמא שהם כנגד איברים שהם מן החזה ולמטה נשים פטורות כי מאחר שמשם ולמטה כלולים בזכרים יועילו מעשים של הזכרים שהם בעליהם להם ואין צורך לנקבות לעשותם ורק מצות שאין הזמן גרמא שהם כנגד איברים אשר למעלה מן החזה נשים חייבות בהם כי שם אין נכללות בזכרים. וזהו שאמר על האשה ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' בְּחֵיק דייקא כי מן החזה ולמטה נכללת עם בעלה ותשתלם ממנו. או יובן בס"ד אומרו ' בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹקִים תִּנָּתֵן ' על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא נט.) אתתך גוצא גחין ולחוש [אשתך קטנה גחון ולחוש לה] לה רצונו לומר אם היא גוצא שתראה עצמה שוה לך אז זו אשה טובה שראוי לקבל עצה טובה ממנה ואז גחין ולחוש לה לקבל ממנה עצה וזהו שאמר אשה הטובה היא בחיק ירא אלקים שאינה משוה עצמה עם בעלה אלא כאלו היא מגעת עד חיקו דוקא.

    אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יְגָרְשֶׁנָּה מִבֵּיתוֹ וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. נראה לפרש הטעם שקראה צָרַעַת כי האשה היא שרשה דין וגבורה ולכן היא יכולה לכפות הדינין יותר מן האיש שהוא שרשו בחסד ועל כן באירות שחפר אברהם אבינו 'סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר' (בראשית כו, טו) בא יצחק אבינו ע"ה וחפר אותם הבאירות שכפה את הדינין ולא יכלו לו מפני שהוא שרשו בגבורה אבל אברהם אבינו ע"ה שרשו בחסד וכנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים והלקוטים. ועל כן האשה כוחה גדול שהיא 'תִּרְעַץ אוֹיֵב' (שמות טו, ו). וכל זה אמור באשה טובה שהיא תרעץ אויב ותהיה עזר לבעלה וכמו שנאמר (בראשית ב, יח) 'אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר' באותה שהיא 'כְּנֶגְדּוֹ' כלומר שהיא בגבורה שהיא כנגדו שהוא בחסד, אבל אשה רעה לא מבעיא שלא תרעץ אויב לעזור לבעלה כי תִּרְעַץ בהפוך אתוון צָרַעַת. ומה שאמר ' הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן ' הכונה נראה דכל אשה אסורה לאדם כמו אשת איש או שאר ערוה דרכו של שטן ויצר הרע לעשות לה חן בעיני בני אדם כמו שנאמר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם (משלי ט, יז) ולכן כל אשה ערוה נקראת אשת חן.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 100b · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Sanhedrin, daf 100, Amud Bet, about 565 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 133 words

      Opens “הוי אומר: מדה טובה מרובה ממדת פורענות.…”

    2. Segment 247 words

      Opens “במידת פורענות כתיב: (ישעיהו סו, כד) ״ויצאו…”

    3. Segment 344 words

      Opens “רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים…”

      Named: רבי עקיבא, רב יוסף, אביי.

    4. Segment 421 words

      Opens “אי מפשטיה באורייתא נמי כתב (דברים כ,…”

    5. Segment 551 words

      Opens “ואלא משום דכתיב בת לאביה מטמונת שוא…”

    6. Segment 633 words

      Opens “אלא משום דכתיב לא תעיל דויא בלבך…”

    7. Segment 733 words

      Opens “ואלא משום דכתיב מנע רבים מתוך ביתך…”

      Named: רבי נמי, רבי אומר, רבה.

    8. Segment 828 words

      Opens “אלא משום דכתיב זלדקן קורטמן עבדקן סכסן…”

    9. Segment 934 words

      Opens “אמר רב יוסף מילי מעלייתא דאית ביה…”

      Named: רב יוסף.

    10. Segment 1087 words

      Opens “העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה…”

    11. Segment 1124 words

      Opens “(משלי טו, טו) כל ימי עני רעים…”

    12. Segment 1212 words

      Opens “[סימן זיר"א רב"א משרשי"א חנינ"א טובי"ה ינא"י…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “אמר ר' זירא אמר רב מאי דכתיב…”

      Named: רב מאי.

    14. Segment 1431 words

      Opens “רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא…”

      Named: רב משרשיא, רבא.

    15. Segment 1563 words

      Opens “רבי חנינא אומר כל ימי עני רעים…”

      Named: רבי חנינא, רבי ינאי, רבי יוחנן, רבי יהושע.

    Sages named on this page

    • Rav Mesharsheya · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Mesharsheya, a fourth-generation Amora and a prominent student of Rava, transmitted many legal rulings in his name.

      Source: Sanhedrin 100b · Segment 14 — “…איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Sanhedrin 100b · Segment 3 — “רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא:…

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Sanhedrin 100b · Segment 15 — “…לו אשה טובה רבי ינאי אומר כל ימי עני…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Sanhedrin 100b · Segment 3 — “…תנא: בספרי מינים. רב יוסף אמר: בספר בן סירא…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Sanhedrin 100b · Segment 3 — “…אסור למיקרי. א"ל אביי מאי טעמא אילימא משום דכתב…

    Encyclopedia entries citing this page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Sanhedrin 100b

    Open in the reader
    Reverse sources — sages citing this page

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026