Talmud Builders

    Yevamot 97b

    Back to index

    English translation — Yevamot 97b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ The opinion that a man may marry a woman raped or seduced by his father can lead to the existence of an unusual family relationship. A woman says: I have a half brother from my father and not from my mother, and my half brother is the husband of my mother, and I am the daughter of his wife. Rami bar Ḥama said: This state of affairs is not legitimate according to the opinion of Rabbi Yehuda in the mishna, who holds that a man may not marry a woman with whom his father engaged in intercourse, even if they were not married. However, according to the Rabbis, a woman whose father was not married to her mother can legitimately have a paternal half brother who is married to her mother.

    2The Gemara cites another riddle about a bizarre family relationship. A woman says: He is my brother and he is my son; I am the sister of this one, whom I carry on my shoulders. What is the solution? You find it in the case of a gentile who engaged in intercourse with his daughter, and she bore him a son, who is therefore both her brother and her son. The Gemara is referring to a gentile because it does not wish to entertain the idea that a Jew would act in such a manner.

    3The Gemara cites another riddle: Peace upon you, my son; I am the daughter of your sister. You find the solution in the case of a gentile who engaged in intercourse with the daughter of his daughter, who bore him a son. This son’s mother is related to him from her mother’s side as well, as she is his sister’s daughter.

    4The Gemara cites another riddle: Water drawers, who draw water in buckets to irrigate fields, let this cryptic riddle fall among you: This boy whom I carry is my son, and I am the daughter of his brother. You find the solution in the case of a gentile who engaged in intercourse with the daughter of his son, as their son is also her uncle.

    5The Gemara cites another riddle: Woe, woe [ baya , baya ] for my brother, who is my father, and who is my husband, and who is the son of my husband, and who is the husband of my mother, and I am the daughter of his wife; and he does not provide bread for his brothers, who are orphans, the sons of me, his daughter. You find the solution in the case of a gentile who engaged in intercourse with his mother, and she bore him a daughter. This daughter is both his sister and his daughter. And he engaged in intercourse with that daughter. And then the old man, his father, engaged in intercourse with her, and she bore him sons. This woman is therefore the wife of her father-brother, and he is also the son of her husband, the old man. Her father’s brothers, i.e., the sons she had with the old man, are his daughter’s sons.

    6The Gemara cites another riddle: You and I are siblings; your father and I are siblings; your mother and I are siblings. You find the solution in the case of a gentile who engaged in intercourse with his mother, and she bore him two daughters, and he then engaged in intercourse with one of them, and she bore him a son. And the sister of the son’s mother calls him and says this statement to him, as she is his sister from his father’s side and his father’s sister from their mother’s side, and she is his mother’s sister from both sides.

    7The Gemara cites another riddle: You and I are cousins; your father and I are cousins; your mother and I are cousins. You find the solution to this riddle in a permitted manner as well. For example, Reuven, who has two daughters, and his brother Shimon came and married one of them, and the son of Levi, the third brother, came and married the other one of them. And the son of Shimon says this statement to the grandson of Levi. They are cousins from their mothers’ sides, Shimon’s son and Levi’s son are cousins from their fathers’ sides, and Shimon’s son and the mother of Levi’s grandson are cousins from their fathers’ sides.

    8MISHNA: With regard to a female convert whose sons converted with her, they do not perform ḥalitza for each other’s wives, and they do not perform levirate marriage with them, as their conversions are considered rebirth, and they are considered unrelated. This is so even if the conception of the first son was not in the sanctity of Israel, i.e., the mother had not yet converted when she conceived of him, but his birth was in the sanctity of Israel, as his mother had converted by the time she gave birth to him, whereas the second son was both conceived and born in sanctity. The first son is considered a convert, who is unrelated to his brother. And this halakha similarly applies to a maidservant whose sons were freed with her, as they too are not considered relatives.

    9GEMARA: The sons of Yudan the maidservant were freed. Rav Aḥa bar Ya’akov allowed them to marry each other’s wives after divorce. Rava said to him: Didn’t Rav Sheshet prohibit marriage in that case? Rav Aḥa bar Ya’akov said to him: He prohibited it and I permit it. I disagree with his ruling.

    10The Gemara explains: If the two freed slaves or converts are half brothers from their father’s side and not from their mother’s side, everyone agrees that the marriage is permitted, as even a gentile and certainly a convert are considered unrelated to their father’s family. If they are half brothers from their mother and not from their father, everyone agrees that it is prohibited.

    11When they disagree, it is a case where they are brothers both from their father and from their mother. The one who permits the marriage claims that we trace them after their father. Their paternal lineage is followed, since they are called the sons of so-and-so, their father. Since they are recognized by their paternal lineage, it is well known that they are considered unrelated, and there is no concern that people will infer that a man may marry his sister-in-law. And Rav Sheshet maintains that they are also called the sons of so-and-so, their mother. Therefore, this concern does exist, as it is not common knowledge that a convert is considered reborn and unrelated to his mother’s family.

    12And some say a different version of this dispute: Rav Aḥa bar Ya’akov disagrees with Rav Sheshet, even with regard to maternal half brothers. And what is the reasoning behind this opinion? The legal status of a convert who just converted is like that of a child just born, and all his previous family relationships are disregarded, whether from his father’s side or from his mother’s side.

    13We learned in the mishna: With regard to a female convert whose sons converted with her, they do not perform ḥalitza with each other’s wives, and they do not perform levirate marriage with them. What is the reason that they may not perform levirate marriage? Is it not because they are prohibited from marrying them, contrary to Rav Aḥa bar Ya’akov’s opinion? The Gemara answers: No, the mishna means that these wives are not included in the law of ḥalitza and levirate marriage, as they are considered unrelated, and each wife is therefore permitted to marry anyone. And they, too, are permitted to marry her.

    14The Gemara asks: But doesn’t the mishna teach that this is so even if the mother converted while pregnant with the first son, and the second converted independently? Granted, if you say that they are prohibited from marrying each other’s wives, this explanation is consistent with that which is taught: Even so they are prohibited from marriage. Although the first son was not conceived in sanctity and only his birth was in sanctity, whereas the second was both conceived and born in sanctity, and therefore they are like the sons of two different mothers, even so they are prohibited from performing levirate marriage with their sisters-in-law. But if you say they are permitted to marry each other’s wives, what is the meaning of the word even?

    15The Gemara answers: The mishna means that although both of them were born in sanctity, and people might come to confuse them with Jews from birth, who may not marry their sisters-in-law, nevertheless they are permitted to marry each other’s wives.

    16There are those who say a different version of this inference: So too, it is reasonable that they are permitted to marry their sisters-in-law, as the mishna teaches: Even if the mother converted while pregnant. Granted, if you say that they are permitted, this explanation is consistent with that which is taught: Even so they are permitted. Although both of them were born in sanctity, and people might come to confuse them with Jews from birth, nevertheless, they are permitted. But if you say that they are prohibited, what is the meaning of the word even?

    17The Gemara answers: The mishna means that although the first son was not conceived in sanctity and only his birth was in sanctity, whereas the second was both conceived and born in sanctity, so that they are like the sons of two mothers, nevertheless, they are prohibited from marrying each other’s wives.

    18The Gemara cites another proof. Come and hear: Two twin brothers who are converts, and similarly twin brothers who are freed slaves, do not perform ḥalitza for each other’s wives, and they do not perform levirate marriage with them, and if they engage in intercourse with them they are not liable to receive karet for engaging in intercourse with a brother’s wife. If they were not conceived in sanctity and only their birth was in sanctity, they do not perform ḥalitza or levirate marriage, but they are liable for engaging in intercourse with a brother’s wife. If they were conceived and born in sanctity, they are like Jews from birth in all of their matters. In any event, the baraita is teaching that regular converts are not liable for engaging in intercourse with a brother’s wife. It can be inferred that while there is no liability by Torah law,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אח מאב כו'משלות הן ורגילים בני אדם לאומרן:

    והוא בעלה דאםאחי מאבי נשא את אמי היינו דיעקב אנס את אשה והוליד בת ונשא ראובן את אנוסת אביו ובת יעקב אומרת כן:

    וברי הואבני הוא:

    שלום עלך ברישלום לך בני:

    בת אחותך אניבעובד כוכבים הבא על בת בתו והוליד בן ונמצאת זו אמו ובת אחותו שאמה של זו אחותו מן האב:

    דלאי דדלו דוולאלבני פועלין המשקין את השדות אני שואלת חידה זו:

    ליפול לכו סתר פתרהרי נפלה לכם חידה סתומה ומוסתרת להפתר:

    ה"ג בר הוא ואנא בת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו:

    בייא מאחקובלת אני על אחי שהוא אבי ובעלי ובן בעלי והוא בעלה דאם שהולידני מאמי והיינו נמי דהוא אב אלא לאפושי מילי הוא:

    לאחוה יתמי בני ברתיהאלו בני הזקן שהוליד ממנה דהוו אחין מאביו ובני ברתיה:

    וחזר הזקןאביו של זה וקאמרה הך בת של אביה הכי דהוא אחיה מן האם וגם אביה הוא ובעלה שחזר ובא עליה ובן בעלה שחזר הזקן ובא עליה והוליד בנים:

    והוליד ממנה בןוקאמרה ליה אחות אמו אנא ואת אחי מאב אחד אנא ואמך אחי מן אב אחד ואנא ואבוך אחי מן האם:

    וקא"ל בריה דשמעון לבר בריה דלויאנא ואת בני אחי בני שתי אחיות אנא ואבוך בני שני אחים אנא ואמך בני שני אחים:

    מתני' לא חולצין כו'דאחוה מן האב בעינן וגר אין לו שאר האב דרחמנא אפקרי' כזרע בהמה שנאמר (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם:

    גמ' נשי דהדדיאשת אחיו ולאו משום ייבום אלא אפילו במקום בנים דקסבר אין קורבה לגר דכקטן שנולד דמי:

    מן האם ולא מן האב דכ"ע אסירדאתי לאיחלופי בישראל:

    בתר אביו שדינן ליה דהא בני פלניא קרו להוהלכך לא מסקי אינשי אדעתייהו שהן אחין מן האם ומידע ידעי דהאי דשרינן להו משום דאין אחוה מן האב לגר דסתם עובדת כוכבים זונה היא ומאיש אחר הוא:

    קרו להו נמי בני פלניתאואמרי אינשי הני ודאי אחי נינהו וקא שרינן להו באשת אחיו ואתי למישרי נמי בישראל כה"ג:

    מ"ט לאו משום דאסירימשום אחוה ואשמעינן מתני' דלא שייכא בהו יבום וקיימא עליה באשת אח:

    אי אמרת בשלמאלא מייבמין דקתני מתני' הכי אשמעינן דאסירא לייבם היינו דקתני אפי' דאע"ג כו' ואיכא למימר דתיהוי עליה כנכרית ואי בעי ליבומי מייבם אפי' הכי אסירא:

    אלא אי אמרתמתניתין לא אתא לאשמועינן אלא דשריא לעלמא מאי אפי' דמשמע אע"ג דכשתי אמהות דמו שרו לעלמא לגבי יבמה לשוק לא איכפת לן אי בני אם אחת נינהו או לא:

    דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושהדאתי לאיחלופי בישראל ולמישרי יבמה לשוק בלא חליצה אפי' הכי שרו לעלמא דמידע ידעי דייבום מן האב הוא ועובד כוכבים אין לו אב. ודוקא לעלמא אבל לדידהו מודי רב אחא דאפי' כרת דאשת אח איכא כיון דלידתן בקדושה הרי כאן אחוה מן האם ודקא משני רב אחא ולדידהו נמי שריין ארישא קאמר ולא אסיפא:

    שני אחים תאומיםדהני ודאי אחים נינהו מן האב דקי"ל (לקמן יבמות דף צח.) טיפה אחת היא ומתחלקת לשתים אפילו הכי לא חולצין ולא מייבמין:

    ואין חייבין משום אשת אחאפי' קידשו לאחר שנתגיירו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי הלכך אין לו אחוה ואפילו מן האם:

    לא חולצין ולא מייבמיןדצד ייבום מן האב הוא והני אין להם אב דזרע מצרי כבהמה:

    אבל חייביןכרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    יבמות 97 עמוד ב

    1״אח מאב ולא מאם, והוא בעלה דאם, ואנא ברתה דאנתתיה״. אמר רמי בר חמא: דלא כר' יהודה דמתני'׃

    2״אח הוא, וברי הוא, אחתיה אנא דהאי דדרינא אכתפאי״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בתו.

    3״שלמא לך ברי, בת אחתיך אנא״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בתו.

    4״דלאי דדלו דוולא, ליפול בכו סתר פתר: דהאי דדרינא הוא בר, ואנא ברת אחוה״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו.

    5״בייא בייא מאח, והוא אב, והוא בעל, והוא בר בעל, והוא בעלה דאם, ואנא ברתה דאיתתיה, ולא יהיב פיתא לאחוה יתמי בני ברתיה״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה בת, וחזר ובא על אותה בת, וחזר זקן ובא עליה והוליד ממנה בנים.

    6״אנא ואת אחי, אנא ואבוך אחי, אנא ואמך אחי״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה שתי בנות, וחזר ובא על אחת מהן, והוליד ממנה בן, וקריא ליה אחתיה דאימא וקאמרה ליה הכי.

    7״אנא ואת בני אחי, אנא ואבוך בני אחי, אנא ואמך בני אחי״. הא בהיתירא נמי משכחת לה כגון ראובן שיש לו שתי בנות, ואתא שמעון ונסב חדא מינייהו, ואתא בר לוי ונסב חד מינייהו, וקאמר ליה בריה דשמעון לבר בריה דלוי.

    Mishna

    8הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה, והשני הורתו ולידתו בקדושה, וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:

    Gemara

    9בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא רב ששת אסר א"ל הוא אסר ואנא שרינא׃

    10מן האב ולא מן האם כ"ע לא פליגי דשרי מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסיר׃

    11כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן דהא בני פלניא קרו להו ורב ששת קרו להו נמי בני פלונית׃

    12ואיכא דאמר פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם ומ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

    13תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין, מ"ט לאו משום דאסירי לא דאינה בתורת חליצה וייבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו׃

    14והא קתני אפילו אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכשתי אמהות דמו אפילו הכי אסירי אלא אי אמרת שרו מאי אפילו׃

    15דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה ואתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרי׃

    16איכא דאמרי הכי נמי מסתברא דשרו דקתני אפילו אי אמרת בשלמא שרו היינו דקתני אפילו דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה דאתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרו אלא אי אמרת אסירי מאי אפי'׃

    17דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי׃

    18ת"ש שני אחים תאומים גרים וכן משוחררים לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראלים לכל דבריהן קתני מיהת אין חייבין משום אשת אח חיובא ליכא׃

    Tosafot

    אח הוא ברי הואכל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:

    דדלו דוולאפי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:

    מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסיריפי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני (יבמות דף כב. ד"ה ערוה) פירשנו:

    והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסורוא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשריפירוש, משום דבגיותן [בכתב יד: דבגירותן, נ"א דבגיותן. ועיין רש"י] לית להו אחוה מן האב, והלכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרינן לעיל בפרק כיצד (יבמות כב, א) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומשום גזרה דאתו למשרי אשת אח בישראל ליכא, דכולי עלמא ידעי דגוים לית להו קורבה מצד אב כלל, הלכך לא אתי לאיחלופי בישראל.

    מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסורמשום דכיון דבגיותן אית להו קורבא מצד האם אתי לאיחלופי בבת ישראל.

    כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי משום דבני פלניא קרו להו. והלכך לא אתו לאיחלופי בישראל. ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, משום דאינהו בגיותן לית להו איסור אישות אלא בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה לא, דבעולת בעל יש להן, הא מת הותרה אפילו לקרובין וכל שכן במשוחררין, דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפ"ד מיתות בסנהדרין (נח, ב) ומאן דאסר סבר בני פלניתא נמי קרו להו, ואיכא משום דאתי לאיחלופי בישראל.

    איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כלומר דמשום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, דהא לית להו איסור קורבה באישות כדאמרן, מאי אמרת משום איחלופי בישראל, כולי עלמא ידעי דהני לית להו קורבה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה והורתו של שני בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי. ואף על גב דהני אפילו מדאורייתא אסירי וחייבין בכרת משום אשת אח כדקתני לקמן בסמוך, והורתו ולידתו שלא בקדושה דבר תורה שרי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשום גזרה בלחוד הוא דאסרינן להו אף על פי כן קתני אפילו לאיסורא, משום דכיון דכב' אמהות דמי והוה במשמע שיהיו מותרין לגמרי קא משמע לן דאסירי. (עיין תוס' ד"ה והשני).

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 97b

    Yevamot 97b. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 462 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אח מאב כו' משלות הן ורגילים בני אדם לאומרן:

    והוא בעלה דאם אחי מאבי נשא את אמי היינו דיעקב אנס את אשה והוליד בת ונשא ראובן את אנוסת אביו ובת יעקב אומרת כן:

    וברי הוא בני הוא:

    שלום עלך ברי שלום לך בני:

    בת אחותך אני בעובד כוכבים הבא על בת בתו והוליד בן ונמצאת זו אמו ובת אחותו שאמה של זו אחותו מן האב:

    דלאי דדלו דוולא לבני פועלין המשקין את השדות אני שואלת חידה זו:

    ליפול לכו סתר פתר הרי נפלה לכם חידה סתומה ומוסתרת להפתר:

    ה"ג בר הוא ואנא בת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו:

    18 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אח הוא ברי הוא כל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:

    דדלו דוולא פי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:

    מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסירי פי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני (יבמות דף כב. ד"ה ערוה) פירשנו:

    והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור וא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי:

    Tosafot on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי פירוש, משום דבגיותן [בכתב יד: דבגירותן, נ"א דבגיותן. ועיין רש"י] לית להו אחוה מן האב, והלכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרינן לעיל בפרק כיצד (יבמות כב, א) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומשום גזרה דאתו למשרי אשת אח בישראל ליכא, דכולי עלמא ידעי דגוים לית להו קורבה מצד אב כלל, הלכך לא אתי לאיחלופי בישראל.

    מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור משום דכיון דבגיותן אית להו קורבא מצד האם אתי לאיחלופי בבת ישראל.

    כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי משום דבני פלניא קרו להו. והלכך לא אתו לאיחלופי בישראל. ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, משום דאינהו בגיותן לית להו איסור אישות אלא בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה לא, דבעולת בעל יש להן, הא מת הותרה אפילו לקרובין וכל שכן במשוחררין, דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפ"ד מיתות בסנהדרין (נח, ב) ומאן דאסר סבר בני פלניתא נמי קרו להו, ואיכא משום דאתי לאיחלופי בישראל.

    איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כלומר דמשום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, דהא לית להו איסור קורבה באישות כדאמרן, מאי אמרת משום איחלופי בישראל, כולי עלמא ידעי דהני לית להו קורבה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה והורתו של שני בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי. ואף על גב דהני אפילו מדאורייתא אסירי וחייבין בכרת משום אשת אח כדקתני לקמן בסמוך, והורתו ולידתו שלא בקדושה דבר תורה שרי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשום גזרה בלחוד הוא דאסרינן להו אף על פי כן קתני אפילו לאיסורא, משום דכיון דכב' אמהות דמי והוה במשמע שיהיו מותרין לגמרי קא משמע לן דאסירי. (עיין תוס' ד"ה והשני).

    Rashba on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    מתניתי' הגיורת שנתגיירו בניה עמה פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה כדדייק לישנא וכדמשמע נמי מסיפא וכל כה"ג גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואפי' קורב' דאם לית להו וכ"ש קורבה דאב. וכשלידתן בקדושה ואין הורתן בקדושה יש להם שאר אם אבל אין להם שאר האב וזרעו של אב שנזרע שלא בקדושה רחמנא אפקריה וכמאן דליתיה דמי וכשהורתן בקדושה יש להם אפי' שאר האב והם כישראלי' גמורי' מן התורה וזה כלל גדול לכל השמועות והכי איתא במתני' דאתי' תאומי' דלקמן הילכך רישא דקתני הגיורת שנתגיירו בניה עמה שהיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה אפי' שאר האם לית להו ופשיטא דלא שייך בהו יבום וחליצה דתליא באחים מן האב והא דקתני לא חולצין ולא מתיבמין בגמרא איפליגו בה (אם) איכא מ"ד דהק"ל דליתנהו בתורת ייבום כלל ואפי' מדרבנן ואי בעי למנסב נשי דהדדי לאחר מיתה נסבי ואעפ"י שהיו לה בנים דלאו אשת אח היא כלל ואיכ' מ"ד דמדרבנן אשמועי' שאסורי' לייב' ולא מדאורית' אלא מדרבנן משום גזירה וכדבעי' לפרושי בגמ':

    ואפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והורתו ולידתו של שני בקדושה פי' אסורים ליבם ואין בהם חליצה ויבום שהרי אינו אחיו מן האב כי הראשון שהיתה הורתה שלא בקדושה רחמנא אפקריה לזרעיה ואין חליצה וייבום אלא באחיו מן האב הילכך אסורי' ביבו' מן התורה דהא כיון דלידתן בקדוש' אחיו מן האם הם והויא לה אשתו של כל א' מהם לגבי חברי' אשת אח שלא במקום מצוה ובגמ' מפ' מאי אפי':

    גמרא בני יודא אמתא אשתחרור פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדוש' כדמוכח לישנא שאלו היתה לידתן בקדוש' דכ"ע אסורי' בנשים דהדדי אפילו לאחר מיתה ומדאורייתא דהא אחים מן האם נינהו אבל השת' שאפי' לדתן שלא בקדוש' כקטן שנולד דמי ומדאוריית' לית להו שום אחוה ושום קורבה:

    שרא להו רב אחא בר יעקב למנסב נשי דהדדי פי' אפי' נשים דנסיב בגיירותן שרא להו לאחר מית' כיון דלית להו קורבה דאוריתא לית לן למסרינהו מדרבנן וכדמפרש ואזיל. ורב ששת פליג ואסור מדרבנן ודכ"ע נשי דנסוב בעכו"מתן שלא ידעום לאחר גיירו' בתור' קדושי' שרו אהדדי וזה הכלל יהיה בידך כי איסור קירבה בגרים הוא מפני א' מג' דרכי' הא' מדאורית' כשלידתן בקדושה דאית להו שאר האם מיהת וכן צ"ל כשהורתן בקדושה שיש להם שאר האב והשני דרכים מדרבנן באחת מטעם שלא יאמרו באנו מקדוש' חמורה לקדוש' קלה כדאית' בפ' כיצד ולקמן בדוכתי אחריני וזה נאמ' בכל איסורי ערוה שיש להם בעודן עכו"מז ממה שאסר הכתוב לבני נח כמפורש בסנהדרין בפ"ד מתות (דף נ"ז) דאלו במה שלא נאסר להם מן התורה אלא שהוא מחוקותיהם אינו חשיב אפילו קדושה קלה ואין חוששין לו כלל וכן קבלתי מרבותי ז"ל וכן דעתי נוטה ונפקא מינה לעכו"מז שנתגייר. והדרך הג' כי לפעמים אנו אוסרי' אותו אפילו במה שהיה מותר להם בעכו"מתן מן התורה משום שהוא אסור אלינו לגר גמור כדי שלא יבא לטעות ולמסרך ולהתחלף הם או אחרי' וכדאמרי' הכא בסוגיי' לקמן ואולי בנשי' שנשאו בעכו"מתן ליכא חדא מהני דאינהו לית להו ערוה משום אישות אלא אשת אב אליבא דר"ע דדריש על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו והא דמרבי' להו מדכתי' איש איש אל כל שאר בשרו שהעכומ"ז מוזהרי' בעריות אינו אלא לענין עריו' של שאר או לענין שאסורי' בנערה מאורסה שלנו ובכנוס' לחופה ולא נבעלה מש"כ לדידהו שאין להן איסור אלא בבעולת בעל אבל שום איסור אחר דמחמת אישות לית להו דהא אחות אשה שריא להו ראיה לדבר מיעקב שנשא שתי אחיות וכן מותר בכלתו כדמוכח מיהודה שבא על תמר ואמר צדקה ממנו ולא מצינן שהותר להם איסור ערוה משום מצות יבום ואפי' תאמר כי דרך יבום עשה כן יהודה וכיון דלית להו בעכו"מתן איסו' אשת אח אין לנו לאסור עליהם לאחר גיירותן אשת אח מטעם שלא יאמרו באנו לקדוש' קלה מקדושה חמורה ואי משום שהיתה עליו אסורה בעכומ"ז מדין אשת חבירו כשנכנס' לחופה ונבעלה הנהו נשואי' כבר פקעו בעכו"מתן וכ"ע ידעי דלא חשיבי כלום ואפי' מחיים וכ"ש לאחר מית' דאפי' נשואין גמורין שלנו פקעי ואי משום גזירה שלא יבואו לטעות באשת אח דעלמ' ליכא דלכ"ע כיון שלידתן שלא בקדושה לית להו אחוה וכגר שנתגיי' דמו ולא טעו בהו הילכך כי פליגי הכא בנשי דנסיב בגיירתן ואלו מחיים אסורה היא מן התורה מדין אשת איש כיון שנשאת בגירות וקדושיו קדושי' מן התורה אבל לאחר מיתה הוא דשרא רב אחא דפקע איסור אשת אח הא מדאורית' כקטן שנולד דמי הואיל ולדתן שלא בקדושה ואי מפני שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הא בעכו"מתן לית להו איסור אשת אח כדאמרן ובגזירה דטעות' ואיחלופי הוא דפליגי כדמפרש ואזיל. דרב אחא סבר דלא טעו בהא ורב ששת חייש דילמא טעו ומסרכי בהו כדמפרש ואזיל:

    כי פליגי מן האם ומן האב פי' שנקראי' אחים פעמים על שם אביה' פעמים על שם אמם רב אחא סבר דשרו דעל הרוב בני פלניא מקרו וכ"ע ידעי שאין אבות להם ולא טעו בהם ורב ששת סבר דכיון דלפעמי' קרו להו בני פלנית' נראי' כאחים מן האם וסבורים העולם כי שאר האם שלהם שאר הוא וקיים הוא בהם לעולם ואי שריית בהו אתי למיטעי אינהו ואחריני באחים מן האם:

    א"ד פליג רב אחא בר יעקב למשרי אפי' באחיו מן האם פי' ולהוסיף בא האי לישנא בתרייתא דה"ה דפליגי במן האם בלחוד ואסר בה רב ששת. מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וק"ל מאי קאמ' וכי עד השתא לא ידעי ה"ט וי"ל דלישנא קלילא נקטי והכי קאמרי' הכל יודעי' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא טעו בהו כלל בענין זה דאיסור אשת אח דאלו במילי אחריני הוא ודאי גזרי' דאתו איהו גופיה וטעו בה כגון ההיא דאמ' לקמן גבי נשא אשה ובת' וגבי חמותו אבל בהא דחשש' הוא דטעו שאר אינשי למישרי בישראל דכות' קאמ' רב אחא דליכא למיחש ופוסק רב אלפס ז"ל הלכת' כרב ששת לחומר' ומשום דרב משמע דקאי כוותי' מדקא מתמה ואמ' והא רב ששת אסר אבל מ"ה ז"ל הסכים לדברי הפוסקי' הלכה כרב אחא לקול' כיון דאיסו' דרבנן הוא ועביד בה עובדא וראמי אנפשיה לומר רב ששת אסר ואנא שרינא מכלל דקים ליה שפיר בשריותא דיליה או מגמרא או משום טעמ' דמסתבר דאית לה וכנ"ע:

    תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין פי' ומילת' פסיקת' קתני אפי' בנשים שנשאו בגיירותן ולא עוד אלא שלא נצרכה אלא לזו דאלו לנשים שנשאו בעכו"מתן פשיט':

    מ"ט לאו משו' דאסורי' פי' דה"ק אינם רשאין ליבם דאלו שפטורי' מלייבם פשיטא אלא ודאי איסור' אתא לאשמועי' דמדרבנן מיהא אסירי בנישואי דאהדדי אפי' לאחר מיתה ופרקי' לא שאינן בתורת יבום וחליצה ושריא לעלמא. ואינהו נמי שרו בה פי' דתנא פטורין מחליצה לאשמועי' דלא חשיבא שום אחוה ואפילו מדרבנן דאפי' אינהו נמי שרו בה כאלו הם נכרים גמורים דהא קתני סיפא ואפי' אא"ב אסירא היינו דקתני אפי' דאע"ג וכו' דכשתי אמהות דמי א"ה אסירי וכו' ק"ל מאי קאמ' דבהא שייך אפי' לרבות' דאיסור' אדרבה וזה פשוט יות' לאיסור שהוא אסור מן התורה דאחים מן האם הם גמורי' וי"ל דהיינו מאי דקא מפרש כי לפי מראות בני אדם וטעות' שייך אפי' כי לעולם נרא' שכיוצא באלו שלא היתה הורתם שוה היתה כשתי אמהות טפי מהורתם ולידתם שלא בקדושה:

    4 more comments on this page.

    Ritva on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    כבר ביארנו במקומו באיסור לשון הרע שהותר מכללו כל שאדם מספר בגנות בעל עבירות או בעל מדות מגונות בכונה שיהו השומעים מתרחקים ממנו עד שלא יהיו למדים ממעשיו ועל דרך זה היו אצל רבותינו משלים וחידות נאמרות באיסורי ביאה כדי להפליג בספור גנותן עד שיהו השומעים נזהרים בכך אלא שמתוך צחות המשלים הוזכרו מהם אף בביאות של היתר ועל דרכים אלו נאמר בסוגיא זו הרבה משלים שצריכים ביאור:

    הראשון אח מאב דלא מאם והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאינתתיה וביאור הדברים כאלו אשה אומרת ראו בן זה שהוא אחי מצד אבי ולא מצד אמי והוא בעלה של אמי ואני בת אשתו ודבר זה אתה מוצאו בהיתר ובאונסין כגון שאנס ישמעאל אשה והוליד ממנה בת ובנו של ישמעאל שהיה לו מאשה אחרת נשא אנוסת אביו ובת זו אומרת על בן ישמעאל שהוא אחיה מצד האב והוא בעל אמה והיא בת אשתו ובהיתר ומכל מקום בנשואין לא שהרי לא היה בנו של ישמעאל יכול לישא אשת אביו ואם כן אי אתה מוצאה להיתר אלא כדעת חכמים שהיו מתירין באנוסת אביו על הדרך שביארנו במשנתנו:

    השני אח הוא בר הוא אחתיה אנא אמיה אנא דהאי דדרינא ליה כלומר אשה שמוליכה תינוק על כתפה ואומרת תינוק זה שאני מוליכתו אחי הוא ובני הוא ואני אחותו ואמו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא באיסור ומתוך כך אינו מיחס בביאורה שם ישראל ומפרשה בגוי הבא על בתו וילדה ממנו בן ומוליכתו ונמצא שהוא אחיה ובנה והיא אחותו ואמו:

    והשלישי הוא באשה שאומרת לאחר שלמא עלך ברי בת אחתך אנא כלומר אתה בני ואני בת אחותך ואי אתה מוצאה אלא באיסור וכגון שבא הגוי על בת בתו והוליד ממנה בן ונמצאת זו שילדתו אמו של זה ובת אחותו:

    והרביעי כעין זה שהזכרנו והוא שהוא בנה והיא בת אחיו ואתה מוצאה בגוי הבא על בת בנו על הדרך שביארנו בבת בתו ומה שאמר דלאי דדוולי דולא ליפול לכו סתר ופתר דרך צחות הוא נאמר כלומר לכם פועלים שבשדותי להשקותם אני מפלת ומוסרת חידה זו שהיא מסותרת וצריכה פתרון:

    והחמשי בייא בייא מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאיתתיה ולא יהיב פתא לאחוה יתמי בני ברתיה כלומר שהאשה אומרת דרך צחות הריני קובלת ומתרעמת מפלוני שיש לו עמי כמה קורבות ואינו משגיח בבני שהם אחיו ובני בתו והזכיר בפרטי הקורבות שהוא אחיו ואביה ובעלה ובן בעלה ובעל אמה והיא בת אשתו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא בעירוב איסורי ביאות ופירשה בגוי הבא על אמו והוליד ממנה בת ונמצאת שהיא אחותו ובתו וחזר ובא עליה ונמצאת אשתו והוא בעלה וחזר הזקן ר"ל אביו של גוי זה ובא על בת זו והוליד ממנה בנים ונקרא בעלה ונמצא הראשון עכשו בן בעלה של זו ובעל אמה ואינו נותן פת לאותם היתומים שנולדו לה מן הזקן ומת הזקן והם אחים שלו שהרי בני הזקן הם ובני בתו שהרי היא בתו:

    והששי אנא ואת אחי אנא ואבוך אחי אנא ואמך אחואתא כלומר שאומרת לתינוק שעל כתפה אתה אחי ובן אחי ובן אחותי ואי אתה מוצאה אלא באיסור כגון שבא גוי על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד ממנה בן ואחותה האחרת מוליכתו ונמצא שזה אחיה שהרי בן אביה הוא והוא בן אחיה שהרי האב אחיה מצד האם וכן הוא בן אחותה שהרי אותה הבת היולדתו היא אחותה מן האב ומן האם:

    השביעי אנא ואת בני אחואתא אנא ואבוך בני אחי אנא ואמך בני אחי ודבר זה אתה מוצאו אף בהיתר כגון שיש לראובן שתי בנות ושמעון אחיו נשא אחת מהן והוליד ממנה בת ובנו של לוי נשא האחרת והוליד ממנה בן והרי בת שמעון אומרת לבן זה שהוא בן בנו של לוי אנא ואת בני אחואתא ששתיהן בנות ראובן ואנא ואבוך בני אחי שהרי אני בת שמעון ואביך בן לוי ואנא ואימך בני אחי שאני בת שמעון והיא בת ראובן:

    4 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא וא"ד פליג רב אחא כו' ומ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי כו' הא ודאי דרב ששת נמי אית ליה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כדקתני בב' אחים תאומים דאין חייבים משום אשת אח אלא דה"ק דרב אחא שרי מטעמא דהכל יודעין דגר שנתגייר כקטן שנולד ולא גזרינן משום אחלופי כדגזר רב ששת וק"ל:

    תוס' בד"ה והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור וא"ת מאי אפילו אדרבה כו' עכ"ל ה"ה דה"מ להקשות דמאי אפילו אדרבה דבהורתו ולידתו בקדושה איסורא דאורייתא איכא וחייבין עליה משום אשת אח וברישא אינו אוסר אלא משום אחלופי ואין חייבין עליה ובתירוצם הא נמי ניחא:

    Chidushei Halachot on Yevamot 97b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 97, Amud Bet, about 462 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “״אח מאב ולא מאם, והוא בעלה דאם,…”

    2. Segment 216 words

      Opens “״אח הוא, וברי הוא, אחתיה אנא דהאי…”

    3. Segment 314 words

      Opens “״שלמא לך ברי, בת אחתיך אנא״ משכחת…”

    4. Segment 422 words

      Opens “״דלאי דדלו דוולא, ליפול בכו סתר פתר:…”

    5. Segment 545 words

      Opens “״בייא בייא מאח, והוא אב, והוא בעל,…”

    6. Segment 635 words

      Opens “״אנא ואת אחי, אנא ואבוך אחי, אנא…”

    7. Segment 741 words

      Opens “״אנא ואת בני אחי, אנא ואבוך בני…”

    8. Segment 826 words

      Opens “מתני׳ הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין…”

    9. Segment 926 words

      Opens “גמ׳ בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו…”

      Named: רב אחא בר יעקב, רב ששת, רבא.

    10. Segment 1018 words

      Opens “מן האב ולא מן האם כ"ע לא…”

    11. Segment 1123 words

      Opens “כי פליגי מן האב ומן האם מאן…”

      Named: רב ששת, אבא.

    12. Segment 1217 words

      Opens “ואיכא דאמר פליג רב אחא בר יעקב…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    13. Segment 1323 words

      Opens “תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין…”

    14. Segment 1433 words

      Opens “והא קתני אפילו אי אמרת בשלמא אסירי…”

    15. Segment 159 words

      Opens “דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה ואתי לאיחלופי בישראל…”

    16. Segment 1630 words

      Opens “איכא דאמרי הכי נמי מסתברא דשרו דקתני…”

    17. Segment 1717 words

      Opens “דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה…”

    18. Segment 1849 words

      Opens “ת"ש שני אחים תאומים גרים וכן משוחררים…”

    Sages named on this page

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Yevamot 97b · Segment 9 — “…אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 97b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026