Talmud Builders

    Yevamot 51a

    Back to index

    English translation — Yevamot 51a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1What is the reason for the ruling of Rabban Gamliel that a bill of divorce is not effective after a bill of divorce? It is because he is uncertain with regard to a bill of divorce whether it effectively precludes levirate marriage or whether it does not preclude levirate marriage. Similarly, he is uncertain with regard to levirate betrothal, whether it effectively acquires the yevama or does not acquire her at all. The Gemara clarifies: With regard to a bill of divorce, he is uncertain as to whether it precludes levirate marriage or does not preclude it. If the first bill of divorce precludes levirate marriage , what did he do by giving the latter bill of divorce, as it has no substance? Alternatively, if the first bill of divorce does not preclude levirate marriage, neither does the latter preclude levirate marriage.

    2Likewise, with regard to levirate betrothal, he is uncertain as to whether it acquires the yevama or does not acquire her. If the first levirate betrothal effectively acquires the yevama , what does the last one accomplish? And if the first one does not acquire her, the last one also does not acquire her. For this reason Rabban Gamliel maintains that a bill of divorce is not effective after a bill of divorce was given, and similarly levirate betrothal is not effective after levirate betrothal was performed.

    3Abaye raised an objection to his opinion from a baraita : And Rabban Gamliel concedes that a bill of divorce is effective after levirate betrothal and levirate betrothal is effective after a bill of divorce. If a yavam gave a bill of divorce to one yevama and then performed levirate betrothal with the other, or the reverse, both actions would be effective. And he also concedes that a bill of divorce is effective after intercourse and levirate betrothal such that if the yavam engaged in levirate betrothal with one yevama , engaged in intercourse with a second, and gave a bill of divorce to a third, the bill of divorce is effective and he is prohibited from marrying the relatives of the third yevama . And he concedes that levirate betrothal is effective after intercourse and a bill of divorce, such that if he gave a bill of divorce to one woman, engaged in intercourse with a second, and performed levirate betrothal with a third, the levirate betrothal is effective and the third woman requires a bill of divorce.

    4And if Rabban Gamliel is uncertain with regard to the efficacy of levirate betrothal or a bill of divorce, then the third action should never be effective. Either the initial levirate betrothal or bill of divorce was completely effective, in which case any subsequent action is not effective, or these actions are not effective at all and the intercourse that followed them should be like intercourse performed at the beginning, and it should serve to acquire the yevama completely, and any actions performed afterward with the rival wife should be of no account. For we learned in the mishna: With regard to intercourse, when it is at the beginning, nothing is effective after it. Consequently, Rabban Gamliel’s ruling is difficult.

    5Rather, Abaye said: Actually, it is obvious to Rabban Gamliel that a bill of divorce precludes levirate marriage, and that levirate betrothal acquires the yevama . Nevertheless, the Sages said that with regard to this yevama , in one respect a bill of divorce is effective for her, and in another respect levirate betrothal is effective for her, but they are not effective in the same manner. Therefore, a bill of divorce given after a bill of divorce does not preclude levirate marriage, as the first bill of divorce has already precluded it for him as much as he can preclude it by means of a bill of divorce. And levirate betrothal performed after levirate betrothal does not acquire her , as the first levirate betrothal has acquired her for him as much as possible. However, with regard to a bill of divorce after levirate betrothal, and levirate betrothal after a bill of divorce, this action precludes levirate marriage and that action acquires the yevama . Since the acquisition of levirate betrothal and the nullification of a bill of divorce work in different ways, there can be both an acquisition and a nullification, and therefore one can be effective after the other.

    6However, the Rabbis maintain that the Sages instituted for each and every one of the brothers-in-law both the nullification of a bill of divorce and the acquisition of levirate betrothal for a yevama , and they decreed that these should be effective for each of the yevamot . Therefore the strength of the first bill of divorce or levirate betrothal is equal to that of the second one, and both are effective.

    7Abaye proceeds to explain the rest of Rabban Gamliel’s teaching in the baraita : And this invalid intercourse, i.e., intercourse that was performed after a disqualifying action, such as levirate betrothal or a bill of divorce, is superior to levirate betrothal and also inferior to levirate betrothal: It is preferable to levirate betrothal in the following respect: whereas levirate betrothal after levirate betrothal is not effective at all, intercourse after levirate betrothal is effective, because intercourse acquires a yevama according to Torah law. And it is inferior to levirate betrothal, for whereas levirate betrothal after a bill of divorce according to Rabban Gamliel acquires the entire remainder of the woman left by the bill of divorce, such that any further levirate betrothal would be ineffective, intercourse after a bill of divorce does not acquire the entire remainder of the woman left by the bill of divorce, as it is not considered valid intercourse, and a subsequent levirate betrothal is effective.

    8§ The Sages taught: How, i.e., in what case, did Rabban Gamliel say that a bill of divorce is not effective after a bill of divorce? In the case of two yevamot who happened before one yavam and he gave a bill of divorce to this one and a bill of divorce to that one. Rabban Gamliel says: He performs ḥalitza with the first one and is forbidden to marry her relatives, as she is his ḥalutza , and he is permitted to marry the relatives of the second one. Because the bill of divorce he gave the second woman is of no consequence at all, she is merely the rival wife of his ḥalutza , and he is therefore permitted to marry her relatives.

    9But the Rabbis say: If he gave a bill of divorce to this one and a bill of divorce to that one, he is forbidden to marry the relatives of both of them, and he must perform ḥalitza with one of them. And you would say the same with regard to two yevamim and one yevama . If the two yevamin gave one yevama a bill of divorce, one after the other, Rabban Gamliel maintains that the bill of divorce of the second yavam is of no account, and he is therefore permitted to marry her relatives, whereas the Rabbis hold that it is effective in that it renders him forbidden to her relatives.

    10How, with regard to what circumstance, did Rabban Gamliel say that there is no levirate betrothal after levirate betrothal? In a case of two yevamot who happened before one yavam , and he performed levirate betrothal with this one and levirate betrothal with that one, Rabban Gamliel says: He gives a bill of divorce to the first one and performs ḥalitza with her, and is forbidden to her relatives, but he is permitted to the relatives of the second one, as the levirate betrothal performed with the rival wife is ineffective. But the Rabbis say: He gives a bill of divorce to both of them, as the levirate betrothal is effective for both women, and he is forbidden to the relatives of both of them; and as for ḥalitza , he must perform it with one of them. And you would say the same with regard to two yevamim and one yevama . If the first yavam performed levirate betrothal with the yevama , and the second yavam consequently performed levirate betrothal with her, they are both required to give her a bill of divorce and both are forbidden to marry her relatives.

    11The Master said above in the baraita : He gives a bill of divorce to this one and a bill of divorce to that one. Rabban Gamliel says: He performs ḥalitza with the first one and is forbidden to marry her relatives, and he is permitted to marry the relatives of the second one. The Gemara asks: Shall we say that this is a conclusive refutation of the statement of Shmuel? For Shmuel said: If he performed ḥalitza with the woman who received a bill of divorce, the rival wife is not exempted by this invalid ḥalitza . The yavam must therefore repeat the ḥalitza with the rival wife as well. This appears to contradict the baraita , where Rabban Gamliel rules that he has to perform ḥalitza with only one of the yevamot .

    12The Gemara answers: Shmuel could have said to you: When I said my above teaching, it was in accordance with the opinion of the one who said that the levirate bond is substantial, and he must therefore perform a valid ḥalitza in order to cancel this bond. A ḥalitza performed with a woman who received a bill of divorce is not powerful enough to completely cancel the bond of the rival wife who did not perform ḥalitza . But Rabban Gamliel holds that the levirate bond is not substantial, and therefore any ḥalitza that releases one of the women also serves to release the other.

    13The Gemara asks: But if so, from the fact that Rabban Gamliel holds that the levirate bond is not substantial,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מאי טעמא דר"גדאמר אין גט אחר גט בשתי יבמות או בשני יבמין דלא מיתסר בתרא בקרובותיה:

    שיש גט אחר מאמרמאמר לזו וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן:

    ומאמר אחר גטגט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט:

    וגט אחר ביאה ומאמראחר ביאה שאחר מאמר כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית מהני גט ואסור בקרובותיה: (דביאה פסולה היא בשניה דמאחר שעשה מאמר בראשונה פסולות בשניה):

    ומאמר אחר ביאה וגטגט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית קונה מאמר וצריכה גט ואסור בקרובותיה:

    ואי אמרת מספקא ליהבדחיית הגט וקניית מאמר:

    תיהויהך ביאה אמצעית כביאה בתחלה ותיקני ולא תהני מעשה שלישית בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט ממה נפשך גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתריה ואי מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה וכשרה ותו לא מהני גט בשלישית דהא תנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום וכן במאמר אחר ביאה וגט דאי גט קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה ואי גט לא דחי מידי נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה וכשרה היא וקונה ומאמר דבתריה לאו כלום היא:

    אלאפשיטא ליה דגט דחי קצת ומאמר קני קצת הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה. ומיהו מ"ט יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט דאמור רבנן בחד צד מהני בה גט לדחות חציה וחד צד מהני בה מאמר לקנות חציה:

    גט אחר גט לא דחי דהא דחה ליה קמאכל כח גט הלכך לאו כלום הוא ומותר בקרובותיה וכן מאמר אחר מאמר דהא קנה קמא כל כח מאמר:

    מאמר אחר הגטמאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא:

    האי מילתא כו'גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא דחי גט בבתרייתא וכן בשני יבמין מאי דשייר מאמר דקמא דחי גט דבתרא:

    ורבנןדפליגי עליה דר"ג דאמרי יש גט אחר גט אמרי לך:

    כל חד וחדמן היבמין תיקנו ליה רבנן גט ומאמר בכל היבמות הלכך ליכא למימר קמא דחה כל כח הגט דקמא כל כח הגט דידיה דאית ליה בהך יבמה הוא דדחה אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה לא דחה וכן לענין מאמר:

    והאי ביאה פסולה כו'כלומר להכי אמר ר"ג יש גט אחר ביאה שאחר מאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דהא ביאה אמצעית שהיא פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר:

    עדיפא ממאמר כו'דאילו ביאה אחר מאמר מהניא כדקתני גט אחר ביאה ומאמר אלמא יש ביאה אחר מאמר:

    וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני ליה לכוליה שיורא דגטכל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית כדקאמר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא אין מאמר אחריו ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט מדלא קתני מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט:

    ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגטכל מה ששייר גט לביאה דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום אבל באמצע יש אחריה כלום וכדאמר טעמא לעיל מ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו':

    ה"ג ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג כו':

    חולץ לראשונהוכ"ש דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא דכיון דגט דשניה אין גט חליצה דידה מעלייתא היא אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה שאם יחלוץ לה נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו ואסור בקרובות שתיהן:

    וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחתנתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות:

    מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה כו'לקמן פריך כיון דאין מאמר אחר מאמר ייבומי נמי תתייבם קמייתא דהא לא איפסלה עליה:

    לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר שמואל חלץ לבעלת הגטנפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרתה משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה והא הכא כיון דאמר ר"ג אין גט אחר גט נמצאת זיקה שניה שלימה וקתני חולץ לראשונה וקשה לשמואל. ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל אע"ג דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה לא קשה לשמואל דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט:

    יש זיקהאלימא זיקתה ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא:

    ר"ג סבר אין זיקהכדאמר בפרק ב"ש (לקמן יבמות דף קט.) אם מיאנה מיאנה כו' הלכך כיון דלאו אלימא זיקה פקעה בחליצה כל דהו:

    יבמות 51 עמוד א

    1מ"ט דר"ג דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי. מאמר אי קני אי לא קני. גט אי דחי אי לא דחי. אי קמא דחי בתרא מאי קעביד. אי קמא לא דחי בתרא נמי לא דחי.

    2מאמר אי קני אי לא קני, אי קמא קני בתרא מאי קעביד, ואי קמא לא קני בתרא נמי לא קני.

    3איתיביה אביי: ומודה ר"ג שיש גט אחר מאמר, ומאמר אחר הגט. וגט אחר ביאה ומאמר, ומאמר אחר ביאה וגט.

    4ואי מספקא ליה לר"ג תהוי כביאה דלכתחלה, ותקני. דהא תנן: הבעילה, בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום.

    5אלא אמר אביי, לעולם פשיטא ליה לר"ג בגט דדחי ומאמר דקני. מיהו, אמור רבנן: הא יבמה בחד צד מהני בה גט, ובחד צד מהני בה מאמר. גט אחר גט לא דחי דהא דחה ליה קמא. ומאמר אחר מאמר לא קני דהא קני. ליה קמא גט אחר מאמר ומאמר אחר הגט האי מילתא קא דחי והאי מילתא קא קני׃

    6ורבנן כל חד וחד תקינו ליה רבנן גט ומאמר ביבמה׃

    7והאי ביאה פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר עדיפא ממאמר דאילו מאמר אחר מאמר לא מהני ואילו ביאה אחר מאמר מהני וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט׃

    Baraita

    8ת"ר כיצד אר"ג אין גט אחר גט שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה׃

    9וחכמים אומרים נתן גט לזו וגט לזו אסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת׃

    10כיצד אמר ר"ג אין מאמר אחר מאמר שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ועשה מאמר בזו ומאמר בזו רבן גמליאל אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת׃

    11אמר מר נותן גט לזו וגט לזו ר"ג אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר שמואל חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה׃

    12אמר לך שמואל כי אמרי אנא אליבא דמאן דאמר יש זיקה, ור"ג סבר אין זיקה׃

    13ומדר"ג סבר אין זיקה׃

    Tosafot

    דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחילא מצי למימר דפשיטא ליה דגט ודאי דחי ומאמר ודאי קונה דא"כ אמאי מהני מאמר אחר הגט וגט אחר מאמר ואע"ג דאכתי לא ידע ברייתא דבסמוך דמודה ר"ג דיש גט אחר מאמר כו' מתניתין משתמע ליה דיש גט אחר מאמר לר"ג דדוקא נקט גט אחר גט ומאמר אחר מאמר דלא מהני אבל מאמר אחר הגט או איפכא מהני:

    עדיפא ממאמר דאילו מאמר כו'דמאמר האחרון אין יכול לתפוס במקום שתפס הראשון וביאה פסולה תופסת אחר מאמר אותו צד עצמו שתפס המאמר דסברא הוא שאין תופס אלא אותו צד שתופס המאמר דתרוייהו לקנות והיינו משום דעדיף ממאמר לפי שהיא דאורייתא וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט שהרי אין מאמר מועיל אחריו אבל ביאה לא קני לכוליה שיורא דגט שהרי מאמר מועיל אחריה ואם היתה קונה כל השיור לא היה מאמר מועיל אחריה לתפוש מה שתפשה הביאה דביאה עדיפא ואלימא לפי שהיא דאורייתא כדפרישית ואתי לפרושי טעמא דלא תקשה הא דביאה עדיפא ממאמר אע"ג דגריעא נמי ממאמר ובקונטרס פירש דאילו ביאה אחר גט לא קניא לכוליה שיורא דגט דיש ביאה אחר ביאה פסולה ותימה דלא אשכחן בהדיא להאי מילתא שתהא לר"ג ביאה אחר ביאה פסולה מיהו יש לדקדק דיש ביאה אחר ביאה פסולה לר"ג דאי אין ביאה אחר ביאה פסולה משום שכל קנין הראוי לביאה עשתה ביאה הראשונה ואין האחרונה יכולה לתפוש אחריה אע"ג דראשונה לא קניא כוליה שיורא דגט א"כ מנא ליה שמאמר קונה כוליה שיורא דגט שמא גט ומאמר משייר אלא שאין במאמר אחר כח לחול אחריו במה ששייר כמו שאין ביאה אחר ביאה פסולה אף על פי ששייר לקונה מאמר אחריה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר רבא מאי טעמיה דר"גמסתברא דהא דלא בעי טעמא לרבנן, משום דפשיטא הוא דהדין נותן דכיון דלא הופקעה זיקת הבית לגמרי במאמר או בגט ועדיין זיקתן קיימת, דינא הוא דכי היכי דמאמרו של זה קני הכי נמי קני מאמרו של שני, וכי היכי דגטו של זה דחי גטו של שני נמי לידחי, ויאסרנו בקרובות דהא זיקתו קיימת, והלכך טעמייהו דרבנן פשיטא ליה. ובכלהו שמעתין לא שקלינן לפרושי אלא טעמיה דרבן גמליאל אי קמא קני בתרא נמי ליקני כדאמרן, ואביי דאמר ורבנן כל חד וחד תקינו ליה גט ומאמר, לא הוי צריך, אלא איידי דפריש טעמיה דרבן גמליאל דאצטריך ליה, פריש נמי טעמייהו דרבנן אף על גב דלא אצטריך ליה. ומיהו בספרים מדוקדקים ליתא כלל.

    ואי סלקא דעתך מספקא ליה תהוי ביאה כבתחלה ותקני דתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום. פירש רש"י ז"ל (בד"ה ניהוי) בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט תהוי הבעילה כבתחלה ממ"נ, גט אחר ביאה ומאמר לא להני, דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתרה, ואם מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה שלאחריו ביאה בתחלה וכשרה. וכן במאמר אחר ביאה וגט אי גט קמא דחי תו לא אהני ביאה ומאמר אבתריה, ואי גט לא דחי מידי נמצאת ביאה שלאחריו תחלה וכשרה. וקשיא ליה דלא הוי ליה למימר תהוי ביאה כבתחלה, דדלמא מאמר קמא קני ואי נמי גט קמא דחי ולא הוה ליה למימר אלא ואי אמרת מספקא ליה לא ליהני אחר ביאה כלום ממה נפשך. ותו היכי מצינן למימר דאי מאמר קני לא תהני ביאה שלאחריו, דהא כי אמרינן נמי דמאמר קני לאו קני ממש שלא תהא ביאה אחריו קאמרינן, דמאמר דרבנן וביאה דאורייתא, ולא אתי מאמר דרבנן ומפקיע ביאה דאורייתא וכדאמרינן נמי לאביי הא ביאת פסולה עדיפא ממאמר, דאלו מאמר אחר מאמר לא מהני ביאה אחר מאמר מהני, כלומר משום דמאמר דרבנן וביאה דאורייתא. ואפילו תמצא לומר דמאמר דאורייתא מכל מקום המאמר אינו גומר כביאה לכולי עלמא, אם כן על כרחין יש ביאה אחר מאמר. ונראין דברי רבינו חננאל ז"ל שפירש ואי אמרת מספקא ליה מאמר אי קני או לא קני תבא הביאה ודאי ותדחה למאמר צרתה דהא ספק ותהוי ביאה זו תחלה ותקנה קניה גמורה ולא יועיל גט אחר זאת הביאה. אחר כך מצאתיה בירושלמי (בפרקין ה"א) מפורש כדברי רש"י ז"ל דגרסינן התם רבן גמליאל כר' שמעון המאמר או קונה או לא קונה כו' נשמיענה מן הדא רבן גמליאל מודה לחכמים שיהא גט אחר מאמר ומאמר אחר גט כו' אין תימר המאמר או קונה או לא קונה מאי נפשך קני מאמר אין אחריו כלום לא קנה המאמר ותקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה שהאומר קונה ומשייר. מאמר אחר גט היאך עבידא היו שלש יבמות נתן גט לזו ובעל לזו ועשה מאמר בשלישית הדא אמרת שהגט פוטר ומשייר ואין תימר הגט פוטר או לא פוטר מה נפשך פטר הגט אין אחריו כלום לא פטר הגט תפטור הביאה ולא יהיה אחריה כלום הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר ע"כ בירושלמי. וזה מפורש כדברי רש"י ז"ל (ועיין ריטב"א ומאירי).

    לימא תהוי תיובתא דשמואל דאמר חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרתהוהוא הדין דהוה מצי לאקשויי נמי לסיפא דמימריה דשמואל דאמר חלץ לבעלת המאמר לא נפטרה צרה, דהא ר"ג עשה מאמר בזו ומאמר בזו חולץ לראשונה קאמר, אלא אמר חדא והוא הדין לאידך. וכתב רש"י ז"ל (בד"ה לימא) דמדרבנן ליכא לאותובי לשמואל דאף על גב דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת הגט פוטרת צרתה לא קשיא לשמואל, דהכא היינו טעמא דתרווייהו זיקתן קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט, ע"כ לומר דכי קאמר שמואל דחליצה מעולה בעינן, היינו בדאיכא מעולה וגרועה לא פטרה גרועה את המעולה, אבל כל היכא דכי הדדי נינהו בפסול, חדא מנייהו פטרה חברתה. וכן הלכתא דקיימא לן כרבנן דאמרי חליצה לאחת מהן, ותנן נמי במתניתין מאמר בזו ומאמר בזו צריכות הימנו שני גטין וחליצה ולא קתני שתי חליצות כדקתני שני גיטין. והא דקתני גט לזו וגט לזו צריכות הימנו חליצה, הא אוקימנא בגמרא (להלן יבמות נג, א) דבחדא חליצה סגיא וצריכות דעלמא קתני. וכבר הארכתי בריש פרק ארבעה אחין בס"ד.

    ופרקינן כי אמר שמואל אליבא דמאן דאמר יש זיקהוכתירוצא דרב אשי שם בריש פרק ארבעה אחין (יבמות כז, א) וכבר כתבתי שם דמאן דמוקי לה התם לדשמואל כמאן דאמר אין זיקה, קא מתרץ לה להא דפליגי רבנן עליה דרבן גמליאל אף בזו, כלומר בשיש גרועה וחשובה שאין הגרועה פוטרת החשובה ושמואל דאמר כרבנן. והא דקתני חולץ לאחת מהן משום דתרווייהו חליצות פסולות נינהו לרבנן ושם הארכתי בס"ד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 51a

    Yevamot 51a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 343 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מאי טעמא דר"ג דאמר אין גט אחר גט בשתי יבמות או בשני יבמין דלא מיתסר בתרא בקרובותיה:

    שיש גט אחר מאמר מאמר לזו וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן:

    ומאמר אחר גט גט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט:

    וגט אחר ביאה ומאמר אחר ביאה שאחר מאמר כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית מהני גט ואסור בקרובותיה: (דביאה פסולה היא בשניה דמאחר שעשה מאמר בראשונה פסולות בשניה):

    ומאמר אחר ביאה וגט גט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית קונה מאמר וצריכה גט ואסור בקרובותיה:

    ואי אמרת מספקא ליה בדחיית הגט וקניית מאמר:

    תיהוי הך ביאה אמצעית כביאה בתחלה ותיקני ולא תהני מעשה שלישית בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט ממה נפשך גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתריה ואי מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה וכשרה ותו לא מהני גט בשלישית דהא תנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום וכן במאמר אחר ביאה וגט דאי גט קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה ואי גט לא דחי מידי נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה וכשרה היא וקונה ומאמר דבתריה לאו כלום היא:

    אלא פשיטא ליה דגט דחי קצת ומאמר קני קצת הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה. ומיהו מ"ט יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט דאמור רבנן בחד צד מהני בה גט לדחות חציה וחד צד מהני בה מאמר לקנות חציה:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 51a · Sefaria

    Tosafot

    דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי לא מצי למימר דפשיטא ליה דגט ודאי דחי ומאמר ודאי קונה דא"כ אמאי מהני מאמר אחר הגט וגט אחר מאמר ואע"ג דאכתי לא ידע ברייתא דבסמוך דמודה ר"ג דיש גט אחר מאמר כו' מתניתין משתמע ליה דיש גט אחר מאמר לר"ג דדוקא נקט גט אחר גט ומאמר אחר מאמר דלא מהני אבל מאמר אחר הגט או איפכא מהני:

    עדיפא ממאמר דאילו מאמר כו' דמאמר האחרון אין יכול לתפוס במקום שתפס הראשון וביאה פסולה תופסת אחר מאמר אותו צד עצמו שתפס המאמר דסברא הוא שאין תופס אלא אותו צד שתופס המאמר דתרוייהו לקנות והיינו משום דעדיף ממאמר לפי שהיא דאורייתא וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט שהרי אין מאמר מועיל אחריו אבל ביאה לא קני לכוליה שיורא דגט שהרי מאמר מועיל אחריה ואם היתה קונה כל השיור לא היה מאמר מועיל אחריה לתפוש מה שתפשה הביאה דביאה עדיפא ואלימא לפי שהיא דאורייתא כדפרישית ואתי לפרושי טעמא דלא תקשה הא דביאה עדיפא ממאמר אע"ג דגריעא נמי ממאמר ובקונטרס פירש דאילו ביאה אחר גט לא קניא לכוליה שיורא דגט דיש ביאה אחר ביאה פסולה ותימה דלא אשכחן בהדיא להאי מילתא שתהא לר"ג ביאה אחר ביאה פסולה מיהו יש לדקדק דיש ביאה אחר ביאה פסולה לר"ג דאי אין ביאה אחר ביאה פסולה משום שכל קנין הראוי לביאה עשתה ביאה הראשונה ואין האחרונה יכולה לתפוש אחריה אע"ג דראשונה לא קניא כוליה שיורא דגט א"כ מנא ליה שמאמר קונה כוליה שיורא דגט שמא גט ומאמר משייר אלא שאין במאמר אחר כח לחול אחריו במה ששייר כמו שאין ביאה אחר ביאה פסולה אף על פי ששייר לקונה מאמר אחריה:

    Tosafot on Yevamot 51a · Sefaria

    Rashba

    אמר רבא מאי טעמיה דר"ג מסתברא דהא דלא בעי טעמא לרבנן, משום דפשיטא הוא דהדין נותן דכיון דלא הופקעה זיקת הבית לגמרי במאמר או בגט ועדיין זיקתן קיימת, דינא הוא דכי היכי דמאמרו של זה קני הכי נמי קני מאמרו של שני, וכי היכי דגטו של זה דחי גטו של שני נמי לידחי, ויאסרנו בקרובות דהא זיקתו קיימת, והלכך טעמייהו דרבנן פשיטא ליה. ובכלהו שמעתין לא שקלינן לפרושי אלא טעמיה דרבן גמליאל אי קמא קני בתרא נמי ליקני כדאמרן, ואביי דאמר ורבנן כל חד וחד תקינו ליה גט ומאמר, לא הוי צריך, אלא איידי דפריש טעמיה דרבן גמליאל דאצטריך ליה, פריש נמי טעמייהו דרבנן אף על גב דלא אצטריך ליה. ומיהו בספרים מדוקדקים ליתא כלל.

    ואי סלקא דעתך מספקא ליה תהוי ביאה כבתחלה ותקני דתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום. פירש רש"י ז"ל (בד"ה ניהוי) בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט תהוי הבעילה כבתחלה ממ"נ, גט אחר ביאה ומאמר לא להני, דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתרה, ואם מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה שלאחריו ביאה בתחלה וכשרה. וכן במאמר אחר ביאה וגט אי גט קמא דחי תו לא אהני ביאה ומאמר אבתריה, ואי גט לא דחי מידי נמצאת ביאה שלאחריו תחלה וכשרה. וקשיא ליה דלא הוי ליה למימר תהוי ביאה כבתחלה, דדלמא מאמר קמא קני ואי נמי גט קמא דחי ולא הוה ליה למימר אלא ואי אמרת מספקא ליה לא ליהני אחר ביאה כלום ממה נפשך. ותו היכי מצינן למימר דאי מאמר קני לא תהני ביאה שלאחריו, דהא כי אמרינן נמי דמאמר קני לאו קני ממש שלא תהא ביאה אחריו קאמרינן, דמאמר דרבנן וביאה דאורייתא, ולא אתי מאמר דרבנן ומפקיע ביאה דאורייתא וכדאמרינן נמי לאביי הא ביאת פסולה עדיפא ממאמר, דאלו מאמר אחר מאמר לא מהני ביאה אחר מאמר מהני, כלומר משום דמאמר דרבנן וביאה דאורייתא. ואפילו תמצא לומר דמאמר דאורייתא מכל מקום המאמר אינו גומר כביאה לכולי עלמא, אם כן על כרחין יש ביאה אחר מאמר. ונראין דברי רבינו חננאל ז"ל שפירש ואי אמרת מספקא ליה מאמר אי קני או לא קני תבא הביאה ודאי ותדחה למאמר צרתה דהא ספק ותהוי ביאה זו תחלה ותקנה קניה גמורה ולא יועיל גט אחר זאת הביאה. אחר כך מצאתיה בירושלמי (בפרקין ה"א) מפורש כדברי רש"י ז"ל דגרסינן התם רבן גמליאל כר' שמעון המאמר או קונה או לא קונה כו' נשמיענה מן הדא רבן גמליאל מודה לחכמים שיהא גט אחר מאמר ומאמר אחר גט כו' אין תימר המאמר או קונה או לא קונה מאי נפשך קני מאמר אין אחריו כלום לא קנה המאמר ותקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה שהאומר קונה ומשייר. מאמר אחר גט היאך עבידא היו שלש יבמות נתן גט לזו ובעל לזו ועשה מאמר בשלישית הדא אמרת שהגט פוטר ומשייר ואין תימר הגט פוטר או לא פוטר מה נפשך פטר הגט אין אחריו כלום לא פטר הגט תפטור הביאה ולא יהיה אחריה כלום הדא אמרה שהגט פוטר ומשייר ע"כ בירושלמי. וזה מפורש כדברי רש"י ז"ל (ועיין ריטב"א ומאירי).

    לימא תהוי תיובתא דשמואל דאמר חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרתה והוא הדין דהוה מצי לאקשויי נמי לסיפא דמימריה דשמואל דאמר חלץ לבעלת המאמר לא נפטרה צרה, דהא ר"ג עשה מאמר בזו ומאמר בזו חולץ לראשונה קאמר, אלא אמר חדא והוא הדין לאידך. וכתב רש"י ז"ל (בד"ה לימא) דמדרבנן ליכא לאותובי לשמואל דאף על גב דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת הגט פוטרת צרתה לא קשיא לשמואל, דהכא היינו טעמא דתרווייהו זיקתן קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט, ע"כ לומר דכי קאמר שמואל דחליצה מעולה בעינן, היינו בדאיכא מעולה וגרועה לא פטרה גרועה את המעולה, אבל כל היכא דכי הדדי נינהו בפסול, חדא מנייהו פטרה חברתה. וכן הלכתא דקיימא לן כרבנן דאמרי חליצה לאחת מהן, ותנן נמי במתניתין מאמר בזו ומאמר בזו צריכות הימנו שני גטין וחליצה ולא קתני שתי חליצות כדקתני שני גיטין. והא דקתני גט לזו וגט לזו צריכות הימנו חליצה, הא אוקימנא בגמרא (להלן יבמות נג, א) דבחדא חליצה סגיא וצריכות דעלמא קתני. וכבר הארכתי בריש פרק ארבעה אחין בס"ד.

    ופרקינן כי אמר שמואל אליבא דמאן דאמר יש זיקה וכתירוצא דרב אשי שם בריש פרק ארבעה אחין (יבמות כז, א) וכבר כתבתי שם דמאן דמוקי לה התם לדשמואל כמאן דאמר אין זיקה, קא מתרץ לה להא דפליגי רבנן עליה דרבן גמליאל אף בזו, כלומר בשיש גרועה וחשובה שאין הגרועה פוטרת החשובה ושמואל דאמר כרבנן. והא דקתני חולץ לאחת מהן משום דתרווייהו חליצות פסולות נינהו לרבנן ושם הארכתי בס"ד.

    Rashba on Yevamot 51a · Sefaria

    Ritva

    מספיקא ליה וכו' עד איתיבי' אביי ומודה ר"ג וכו' עד ואס"ד מספק' ליה לר"ג תהוי הך כביאה לכתחלה ותקנ' דתנן הבעילה וכו' פרש"י ז"ל דממ"נ אין אחר ביאה פסולה כלו' כי אם המאמ' שקודם הביאה קונה קנין גמור הרי אין הביאה שאחריו כלום וכ"ש הגט וכן אם הגט שלפניה דוחה דחויה גמורה הרי אין הביאה ומאמר שאחריה כלום ואם המאמר הראשון אינו קונה כלל והגט הראשון אינו דוחה כלל כמאן דליתנהו דמי והוי' לה ביאה בתחלה ותיקנו דתנא וכו' ובדאי דלהאי פירושא לא בא לשונו של אביי בדקדוק דהיכי נקט בהדי' דתהוי הך ביאה בתחלה ותיקנו בהא לכשת"ל דלעולם ראשון קונה וגט ראשון דוחה אין ביאה זו ביאה שבתחלה והכי הל"ל ואס"ד מספקא ליה מתני' לא הוי אחר ביאה פסולה כלום אבל י"ל דלישנא קלילא נקט ולא בעי למנקט אלא ההוא טעמא דהוי ביאה בתחלה משום מתני' דהביאה בזמן שהוא בתחלה:

    וא"ת ולימא ליה דאע"ג דאיכא טעמא דממה נפשך מ"ט גזרו בביאה פסול' זו שיהא אחריה כלום גזירה משום ביאה אחר ביאה כדאמרינן לעיל וי"ל דכיון דלר"ג איכא טעמא דממה נפשך דרויחא ככוליה תלמודא אי משום ההיא גזרה מסתיי' לגזור בביאה עצמה שיהא צריכה חליצה עם הגט ולא לדחות בידים טעמא דממה נפשך לגמרי ור"ח ז"ל מפרש ואס"ד מספקא ליה תהוי הך ביאה בתחלה דכיון דמאמר או גט הם מדרבנן והם ספק אתיא ביאה ודאית דאורית' ודחייא ספקא דרבנן והויא לה ביאה בתחל' ונכון הוא פי' זה אלא שהירוש' פי' כדפרש"י ז"ל וכדכתיבנא:

    אלא אמר אביי פשיטא ליה לר"ג דגט דחי וכו' פי' דלר"ג פשיטא ליה שהמאמר יש מקום שהוא קונה ויש שהו' משייר וכן הגט דוחה בקצת ומשייר בקצת:

    ומיהו אמור רבנן דבחד צד ובחד תכסיסא ליקנו כי אין המאמר מוסיף כלו' על מאמר ולא וכו' אחד גט בין ממנו בין משאר אחין בין באותה יבמה בין בצרתה דביתר כנטול דמי ורבנן סברי דודאי לדידיה גופי' ובאות' יבמה לא תקון אלא חד מאמר או חד גט אבל כל חד וחד תקינו רבנן ליה גט ומאמר וה"ה לכל חדא וחדא מינייהו אפי' מיבם אחד והיינו דאמרי רבנן שיש מאמר אחר מאמר וגט אחר גט ליבם א' בב' יבמות או לב' יבמין ביבמה אחת והא דפרישנ' טעמא דרבנן דאע"ג דלדידן לא קשה לן אלא טעמ' דר"ג אפ"ה מכיון דפריש טעמא דמסתבר לה"נ פריש נמי טעמא דרבנן והכין אורחא דתלמודא:

    והך ביאה פסולה וכו' פי' השתא הדר לפרושי טעמא דר"ג דפתח ביה דמודה בגט אחר מאמר:

    ואלו ביאה אחר מאמר מהניא פי' כדקתני שיש גט אחר ביאה ומאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דאע"ג דביאה פסולה ההיא מ"מ מהניא להצריכה גט וגריעה ממאמר:

    דאלו מאמר אחר גט לר"ג קניא ליה לכוליה שיורא דגט פי' דאי הדר עביד מאמר אחר בשלישית לא מהני כלל ומנא תימר' מדתני מילתא פסיקתא במתניתין שאין מאמר אחר מאמר ולא קתני בבריתא בהודאות דר"ג ומודה ר"ג שיש מאמר אחר מאמר וגט אלמא אין מאמר אפי' לאחר מאמר פסול:

    ואילו ביאה אחר הגט לא קניא לכוליה שיורא דגט פי' דהא חייל מאמר אבתרא וכדתניא לעיל שיש מאמר אחר ביאה וגט ורש"י ז"ל מוסיף עוד שיש ביאה אחר ביאה וגט מדקתני הביאה שהיא בזמן בתחלה אין אחריה כלום ולא קתני בזמן שהיא באמצע אין אחריה ביאה ויש חולקי' עליו ז"ל ומיהו לד"ה אליבא דר"ג אין אחר ביאה פסולה דבר שיהא כעין מה שהוא קודם ביאה רצו' לומר שאין מאמר אחר ביאה ומאמר ולא גט אחר ביאה וגט דלר"ג בחד צד תקון רבנן מאמר או גט לומר תהוי תיובת' דשמואל דאמר חלץ לבעלת הגט וכו' ומ"ה דהוה מצי לאקשויי לסיפא דאמרי' דשמואל דאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה והא ר"ג עשה מאמר בזו ובזו קאמר דחולץ לראשונ' אלא חדא מינייהו נקט והא דלא פרכינן מדרבנן דאמרי וחליצה לאחת מהן כבר פרש"י ז"ל הטעם דלדידהו כיון דיש גט אחר גט תרוייהו גרועות בשוה וכיון דכי הדדי נינהו לד"ה פטורה ופטרה צרת' אבל לר"ג אותה שנתן גט בראשונה גריעה טפי שפוסל בקרובותיה והשני' מעולה ממנ' וא"ה חליצה פסולה פטרה לאידך דהויא מעולה כדפי' בפ' ד' אחין ופרקינן כי קאמר שמואל אליבא דמ"ד יש זיקא ר"ג סבר אין זיקא דכיון דאין זיקא בחליצה גריעה סגי לאפקועי אעפ"י דעדיפא מינ' כיון שהיא כשרה מן התורה וכבר פירשנו בפ' ד' אחין דהא אתו כפום מסקנא דרב אשי דהתם ושם פי' יפה בס"ד:

    Ritva on Yevamot 51a · Sefaria

    Meiri

    ולענין ביאור זו ששאלו מאי טעמא דרבן גמליאל ר"ל דקאמר אין גט אחר גט כו' ולא שאלו מאי טעמא דרבנן משום דטעמא דרבנן טעמא ברירא הוא שמאחר שאין הגט או המאמר מפקיעין זיקת הבית לגמרי דין הוא שיועיל את של זה בשל זה ואביי דקא פריש טעמייהו דרבנן לקמיה וכדקאמר ורבנן כל חד וחד תקינו ליה רבנן גט ומאמר כו' אגב דנסיב ליה טעמא דרבן גמליאל נקטה אע"ג דלא איצטריך ואף בספרים מדוייקים אין גורסין אותה כלל הא מכל מקום טעמא דרבן גמליאל דלאו טעמא ברירא הוא איצטריכא להו לברורי וקאמר רבא מספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי מאמר אי קני אי לא קני ולאו דוקא מספקא ליה אלא כמאן דאמר מה נפשך על כל פנים גט או דוחה או לא דוחה ומאמר או קונה או לא קונה ואם כן על כל פנים בתרא לאו כלום הוא ואותביה אביי מדתניא מודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט ר"ל שאם עשה מאמר בזו ונתן גט לזו נפסלה הראשונה עליו ונאסר אף בקרובות שניה וצריכה גט למאמרו וכן בנתן גט תחלה וכן יש גט אחר ביאה ומאמר כלומר אחר ביאה שקדמה מאמר כגון שעשה מאמר בזו ובעל לצרתה ונתן גט לשלישית שהוא נאסר אף בקרובות שלישית ופסלה מן הכהונה ומאמר אחר ביאה וגט ר"ל אחר ביאה שקדמה גט כגון שנתן גט לזו ובעל לזו ועשה מאמר בשלישית שנאסר אף בקרובות בעלת מאמר וצריכה גט למאמרו ואי סלקא דעתך מספקא ליה תיהוי כביאה בתחלה ותקנה כלומר בגט אחר ביאה ומאמר ובמאמר אחר ביאה וגט תהוי כביאה בתחלה ממה נפשך שאם גט אחר ביאה ומאמר הוא אי מאמר קמא קני ביאה וגט דבתריה לאו כלום הוא ואי מאמר לא קני הרי ביאה שאחריו ביאה בתחלה וכשרה ואי מאמר אחר ביאה וגט הוא אי גט קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר דבתריה ואי לא דחי נמצאת ביאה שאחריו ביאה בתחלה וכשרה כך פירשוה גדולי הרבנים וכן היא שנויה בתלמוד המערב פ"ה ה"א וכמו ששנו שם רבן גמליאל ב"ר שמעון המאמר או קונה או לא קונה מה נפשך קנה מאמר אין אחריו כלום לא קנה מאמר ותקנה הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר מאמר אחר גט וביאה היך עבידא היו שלש יבמות נתן גט לזו ובעל לזו ועשה מאמר בשלישית הגט או פוטר או לא פוטר מה נפשך פטר הגט אין אחריו כלום לא פטר הגט תפטור הביאה ולא יהא אחריה כלום הדא אמרה הגט פוטר ומשייר ומכל מקום גאוני הראשונים פירשו ואי אמרת מספקא ליה מאמר אי קני אי לא קני תבא ביאה שהיא ודאי ותדחה למאמר שהוא ספק ותיהוי ביאה זו תחלה ותקנה קניה גמורה ולא יועיל גט אחר זו הביאה:

    ולענין הסוגיא חזר אביי ותירצה לעולם פשיטא ליה לרבן גמליאל דגט דחי קצת ומאמר קני קצת וביאה שאחריהן אינה תחלה ומיהו טעמא דיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט ואין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר משום דאמור רבנן ביבמה בחד צד מהני בה גט לדחות ובחד צד מהני בה מאמר לקנות כאלו תאמר דרך משל שהגט חל בחציה והמאמר בחציה ואין הגט נכנס בתחום מקום שהמאמר חל בו ולא המאמר בתחום שהגט חל בו ואם כן גט אחר גט לא חייל שכבר דחה הראשון כל כח הגט והרי הוא כאלו נתנו לצרתה באותו חלק עצמו ואין גט עושה בו עוד כלום ומותר בקרובותיה וכן במאמר אחר מאמר אבל גט אחר מאמר הרי הגט מצא מקומו מרווח ונכנס לו ומה ששייר מאמר מן הראשונה דוחהו הגט באחרונה וכן בשני יבמין אבל לרבנן כל חד וחד מן היבמין תקינו ליה גט ומאמר בכל אחת מן היבמות שאין הראשון דוחה או קונה כל אותו הצד אדרבה משייר הוא בו מקום לשני מיהא בחברתה והרי שפירש טעם רבן גמליאל במה שאין גט אחר גט וטעם רבנן דפליגי עליה וחזר ופירש לרבן גמליאל מיהא מאי שנא דקאמר יש גט אחר ביאה ומאמר ומאמר אחר ביאה וגט משום דהאי ביאה אמצעית שהיא פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר עדיפא ממאמר דאלו מאמר אחר מאמר לא מהני לדידיה וביאה אחר מאמר מהניא כדקתני וגט אחר ביאה ומאמר וגריעא מיניה דאלו מאמר אחר הגט קני ליה לכוליה שיורא דגט ר"ל כל מה ששייר לו הגט עד שאין מאמר אחר מועיל אחריו לדידיה וכדקאמר שאין מאמר אחר מאמר ואלו ביאה אחר הגט לא קני לכוליה שיורא דהא חייל מאמר אבתרה אפילו לרבן גמליאל הואיל וביאה פסולה היא:

    ברייתא זו ר"ל כיצד אמר רבן גמליאל אין גט אחר גט כו' אע"פ שאינה צריכה לנו לענין פסק צריכים אנו לבארה מפני שיש ממנה צד ראיה לענין חליצה פסולה אם צריכה לחזר על כל האחין אם לאו שכבר פקפקנו בפסק זה בפרק ארבעה אחין כ"ז א' והוא שאמר שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו רבן גמליאל אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה ואע"ג דלדידיה חליצת שניה עדיפא אחר שאין הגט עושה בה כלום מכל מקום עצה טובה קא משמע לן שיחלוץ לראשונה ויהא מותר בקרובות שניה ואם חולץ לשניה נאסר בקרובות שתיהן וחכמים אומרים אסור בקרובות שתיהן וחולץ לאחת מהן וכן בשני יבמין ויבמה אחת שאם נתן לה זה גט וכן נתן לה זה גט לרבן גמליאל חולצת מן הראשון ואסור בקרובותיה והשני מותר בקרובותיה ולחכמים שניהם אסורים בקרובותיה וחולצת מאחד מהן עשה מאמר בזו ומאמר בזו רבן גמליאל אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחולץ לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמים שאם עשה זה מאמר וזה מאמר לרבן גמליאל ראשון נותן גט וחולץ לה ואסור בקרובותיה והשני מותר בקרובותיה ולרבנן שניהם נותנין גט ושניהם אסורין בקרובותיה וחולצת מאחד מהן והלכה כרבנן כמו שהתבאר ומכל מקום הקשו מדברי רבן גמליאל שבראש השמועה ר"ל ממה שאמר בנתן גט לזו וגט לזו שחולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה למה שאמר שמואל חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרתה ושכך הלכה כמו שביארנו בפרק ארבעה אחין דהא לרבן גמליאל גט של שניה כמאן דליתיה הוא ואפילו הכי מיפטרא בחליצת בעלת הגט והוא הדין דאיכא לאקשויי מסיפא דשמעתא דרבן גמליאל ר"ל ממאמר אחר מאמר לסיפא דשמעתא דשמואל ר"ל חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה אלא דחדא מינייהו נקט ואם נפשך לומר מדרבנן נמי קשיא דקאמרי וחולץ לאחת מהן כלומר לאי זו מהן שירצה אלמא אף חליצת בעלת הגט פוטרת צרתה אין זה כלום דרבנן היינו טעמייהו דהא סבירא להו יש גט אחר גט ושתיהן חליצות פסולות הם וכל דכי הדדי נינהו בפסול חדא מינייהו פטרה חברתה אבל כל דאיכא גרועה ודעדיפא מינה לא אתיא גרועה ופטרה דעדיפא מינה אלא מדרבן גמליאל קשיא ותירץ דרבן גמליאל סבר אין זיקה כלומר אין ליבם זיקת קנין ביבמה אלא איסורא הוא דרביע עלה ובחליצה כל דהוא מיפטרן תרויהו ואף חליצה פסולה פוטרת צרתה שהיה איפשר לה בחליצה כשרה ושמואל יש זיקה סבירא ליה ולא אלימא חליצה פסולה לאפקועי חליצה אלימתא וכבר פסקנו לעיל י"ז ב' דיש זיקה ואם חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה:

    Meiri on Yevamot 51a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ה"ג ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג כו' חולץ לראשונה וכ"ש דאי חלץ לשניה כו' אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו כו' עכ"ל יש לדקדק למאי איצטריך להאי טעמא דהא משנה שלימה שנינו בפ' החולץ וחולץ לפסולה משום דלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם וה"נ הכא כיון דגט דראשונה גט הוא גט שניה אינו גט וחולץ לראשונה שהיא פסולה ואולי דרש"י סובר דגט שניה נמי הוא גט לפוסלה לכהונה דאפילו ריח גט פוסל לכהונה כדלקמן אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסול מלא יקחו כו':

    Chidushei Halachot on Yevamot 51a · Sefaria

    Maharam

    תוס' ד"ה עדיפא ממאמר וכו' עד וביאה פסולה תופסת אחר מאמר אותו צד עצמו שתפס המאמר וכו'. הוצרכו התוס' לפרש כן ולא פירשו כפשוטו שהמאמר אינו תופס בכולה ולכך אתיא הביאה ותופס השיור משום דא"כ שהביאה תופסת שיעור יותר ממאמר א"כ יהיו הדברים סותרים זה את זה שהרי אחר כך אמר דמאמר אחר הגט קני לכולה שיורי דגט וביאה אחר גט לא קני לכולה שיורי דגט א"כ ש"מ שמאמר עדיף מביאה לענין תפיסה ולכך פירשו התוס' דאין ה"נ דלענין שיעור תפיסה מאמר תופס יותר מביאה כדאמר בסוף שהרי הביאה אינה קונה לכולה שיורא דגט והא דיש ביאה אחר מאמר היינו שתופס אותו צד עצמו שכבר תפס המאמר מטעם דביאה הוי דאורייתא לא משום שהביאה תופסת שיעור יותר וק"ל:

    בא"ד ובקונטרס פי' דאילו ביאה אחר גט וכו' דיש ביאה אחר ביאה פסולה וכו'. בספרים שלנו לא נמצא כן בפרש"י:

    Maharam on Yevamot 51a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 51, Amud Aleph, about 343 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 136 words

      Opens “מ"ט דר"ג דמספקא ליה גט אי דחי…”

    2. Segment 220 words

      Opens “מאמר אי קני אי לא קני, אי…”

    3. Segment 319 words

      Opens “איתיביה אביי: ומודה ר"ג שיש גט אחר…”

      Named: אביי.

    4. Segment 417 words

      Opens “ואי מספקא ליה לר"ג תהוי כביאה דלכתחלה,…”

    5. Segment 558 words

      Opens “אלא אמר אביי, לעולם פשיטא ליה לר"ג…”

      Named: אביי.

    6. Segment 610 words

      Opens “ורבנן כל חד וחד תקינו ליה רבנן…”

    7. Segment 740 words

      Opens “והאי ביאה פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר…”

    8. Segment 827 words

      Opens “ת"ר כיצד אר"ג אין גט אחר גט…”

    9. Segment 920 words

      Opens “וחכמים אומרים נתן גט לזו וגט לזו…”

    10. Segment 1049 words

      Opens “כיצד אמר ר"ג אין מאמר אחר מאמר…”

      Named: רבן גמליאל.

    11. Segment 1128 words

      Opens “אמר מר נותן גט לזו וגט לזו…”

      Named: שמואל.

    12. Segment 1215 words

      Opens “אמר לך שמואל כי אמרי אנא אליבא…”

      Named: שמואל.

    13. Segment 134 words

      Opens “ומדר"ג סבר אין זיקה…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 51a · Segment 11 — “…תיובתא דשמואל דאמר שמואל חלץ לבעלת הגט לא נפטרה…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 51a · Segment 3 — “איתיביה אביי: ומודה ר"ג שיש גט אחר מאמר, ומאמר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 51a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026