Talmud Builders

    Yevamot 63b

    Back to index

    English translation — Yevamot 63b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1from sin. We should therefore show our gratitude to them. The Gemara cites a related incident: Rav Yehuda was teaching Torah to Rav Yitzḥak, his son, and they encountered the verse: “And I find more bitter than death the woman” (Ecclesiastes 7:26). His son said to him: For example, whom? His father replied: For example, your mother.

    2The Gemara asks: Didn’t Rav Yehuda teach Rav Yitzḥak, his son, the following baraita : A man finds peace of mind only with his first wife, as it is stated: “Let your fountain be blessed, and have joy from the wife of your youth” (Proverbs 5:18), and his son said to him: For example, whom, and his father responded in this case as well: For example, your mother. This indicates that Rav Yehuda did find peace of mind with his wife. The Gemara answers: She was aggressive and forceful, but she was easily appeased.

    3The Gemara asks: What are the circumstances when a woman is considered a bad wife? Abaye said: She arranges a table for him and arranges her mouth for him at the same time. In other words, although she prepares food for him, she verbally abuses him while he eats. Rava said: She arranges a table for him and then turns her back to him, displaying her lack of interest in his company.

    4Rabbi Ḥama bar Ḥanina said: Once a man marries a woman his iniquities crumble [ mitpakekin ], as it is stated: “Whoever finds a wife finds good, and obtains [ veyafek ] favor of the Lord” (Proverbs 18:22). In the West, i.e., Eretz Yisrael, when a man married a woman they would say to him as follows: Matza or motze ? In other words, they would ask the groom if the appropriate passage for his wife is that verse, which begins with the word matza , as it is written: Whoever finds [ matza ] a wife finds good, or whether the more appropriate verse is the one beginning with the word motze , as it is written: “And I find [ motze ] more bitter than death the woman” (Ecclesiastes 7:26).

    5Rava said: It is a mitzva to divorce a bad wife, as it is written: “Cast out the scorner and contention will depart; strife and shame will cease” (Proverbs 22:10). And Rava said: A bad wife whose marriage contract settlement is too large for her husband to pay in the event of a divorce, her rival wife is at her side. In other words, the only way for him to improve matters is to take another wife. As people say in the well-known adage: The way to trouble a woman is with her peer and not with a thorn. And Rava said: A bad wife is as troublesome as a day of heavy rain, as it is stated: “A continual dropping on a very rainy day and a contentious woman are alike” (Proverbs 27:15).

    6And Rava said: Come and see how good a good wife is and how bad a bad wife is. How good is a good wife? As it is written: Whoever finds a wife finds good. If the verse speaks of her, a wife, this demonstrates how good a good wife is, as the Bible praises her. If the verse speaks metaphorically of the Torah, it nevertheless indicates how good a good wife is, as the Torah is compared to her. Conversely, how bad is a bad wife? As it is written: “And I find more bitter than death the woman.” If the verse speaks of her, this demonstrates how bad a bad wife is, as the Bible condemns her. If the verse speaks metaphorically of Gehenna, it still demonstrates how bad a bad wife is, as Gehenna is compared to her.

    7The Gemara cites further statements on the same issue. The verse states: “Behold, I will bring evil upon them, which they shall not be able to escape” (Jeremiah 11:11). Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: This is a bad wife whose marriage contract is large. Similarly, with regard to the verse: “The Lord has given me into the hands of those against whom I cannot stand” (Lamentations 1:14), Rav Ḥisda said that Mar Ukva bar Ḥiyya said: This is a bad wife whose marriage contract is large. In the West, Eretz Yisrael, they said this verse is referring to one whose food is dependent on his money. He is forced to purchase his food with cash, as he does not possess land of his own.

    8With regard to the verse: “Your sons and your daughters shall be given to another people” (Deuteronomy 28:32), Rav Ḥanan bar Rava said that Rav said: This is a reference to the children’s father’s wife, their stepmother. With regard to the verse: “I will provoke them with a vile nation” (Deuteronomy 32:21), Rav Ḥanan bar Rava said that Rav said: This is a bad wife whose marriage contract is large. Rabbi Eliezer says that these are apostates, and so too the verse states: “The vile man has said in his heart: There is no God, they have dealt corruptly” (Psalms 14:1), which proves that an apostate is called vile.

    9It was taught in a baraita with regard to the verse: “I will provoke them with a vile nation,” that these are the inhabitants of Barbarya and the inhabitants of Martenai, who walk naked in the marketplace, as none is more despised and abominable before the Omnipresent than one who walks naked in the marketplace. Rabbi Yoḥanan said: These are the Ḥabbarim , a sect of Persian priests. The Gemara relates: When they said to Rabbi Yoḥanan: The Ḥabbarim have come to Babylonia, he shuddered and fell off his chair, out of concern for the Jews living there. They said to him: There is a way to deal with their persecution, as they accept bribes. Upon hearing that not all was lost, he straightened himself and sat in his place once again.

    10Apropos the Ḥabbarim , the Gemara cites the following statement of the Sages: The Ḥabbarim were able to issue decrees against the Jewish people with regard to three matters, due to three transgressions on the part of the Jewish people. They decreed against meat, i.e., they banned ritual slaughter, due to the failure of the Jewish people to give the priests the gifts of the foreleg, the jaw, and the maw. They decreed against Jews bathing in bathhouses, due to their neglect of ritual immersion.

    11Third, they exhumed the dead from their graves because the Jews rejoice on the holidays of the gentiles, as it is stated: “Then shall the hand of the Lord be against you and against your fathers” (I Samuel 12:15). Rabba bar Shmuel said: This verse is referring to exhuming the dead, which upsets both the living and the dead, as the Master said: Due to the iniquity of the living, the dead are exhumed.

    12Rava said to Rabba bar Mari: It is written: “They shall not be gathered nor buried; they shall be for dung upon the face of the earth” (Jeremiah 8:2), and it is written: “And death shall be chosen rather than life” (Jeremiah 8:3). If death will be so indecent that their bodies will not even be buried, why would people choose death over life? Rabba bar Mari said to him: The latter verse does not refer to the previously described state of affairs, but rather it means: Death is preferable for the wicked, as it is better that they not live in this world and sin and consequently descend into Gehenna.

    13The Gemara cites more statements concerning women. It is written in the book of Ben Sira: A good wife is a good gift for her husband. And it is written: A good one will be placed in the bosom of a God-fearing man; a bad wife is a plague to her husband. What is his remedy? He should divorce her and he will be cured of his plague. A beautiful wife, happy is her husband; the number of his days are doubled. His pleasure in her beauty makes him feel as though he has lived twice as long.

    14Turn your eyes from a graceful woman who is married to another man, lest you be caught in her trap. Do not turn to her husband to mix wine and strong drink with him, which can lead to temptation. For on account of the countenance of a beautiful woman many have been destroyed, and her slain is a mighty host. Furthermore, many have been the wounded peddlers. This is referring to men who travel from place to place to sell women’s jewelry. Their frequent dealings with women lead their husbands to harm the peddlers. Those who accustom themselves to licentious matters are like a spark that ignites a coal. As a cage is full of birds, so are their houses full of deceit.

    15The Gemara quotes additional statements from the book of Ben Sira: Do not suffer from tomorrow’s trouble, that is, do not worry about problems that might arise in the future, as you do not know what a day will bring. Perhaps when tomorrow comes, the individual who was so worried will not be among the living, and he was consequently upset over a world that is not his. Prevent a crowd from inside your house, do not let many people enter, and do not even bring all your friends into your house. Make sure, however, that a crowd seeks your welfare, and that you have many allies. Reveal a secret to only one in a thousand, since most people are unable to keep a secret.

    16Rabbi Asi said: The Messiah, son of David, will not come until all the souls of the body have been finished, i.e., until all souls that are destined to inhabit physical bodies will do so. As it is stated: “For the spirit that enwraps itself is from Me, and the souls that I have made” (Isaiah 57:16). It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: Anyone who does not engage in the mitzva to be fruitful and multiply is considered as though he sheds blood, as it is stated: “Whoever sheds the blood of man, by man shall his blood be shed” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7).

    17Rabbi Ya’akov says: It is as though he diminishes the Divine Image, as it is stated: “For in the image of God He made man” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7). Ben Azzai says: It is as though he sheds blood and also diminishes the Divine Image, as it is stated: “And you, be fruitful and multiply,” after the verse that alludes to both shedding blood and the Divine Image.

    18They said to ben Azzai: There is a type of scholar who expounds well and fulfills his own teachings well, and another who fulfills well and does not expound well. But you, who have never married, expound well on the importance of procreation, and yet you do not fulfill well your own teachings. Ben Azzai said to them: What shall I do, as my soul yearns for Torah, and I do not wish to deal with anything else. It is possible for the world to be maintained by others, who are engaged in the mitzva to be fruitful and multiply.

    19It is similarly taught in another baraita that Rabbi Eliezer says: Anyone who does not engage in the mitzva to be fruitful and multiply is considered as though he sheds blood, as it is stated: “Whoever sheds the blood of man,” and it is stated near it: “And you, be fruitful and multiply.” Rabbi Elazar ben Azarya says: It is as though he diminishes the Divine Image. Ben Azzai says: It is as though he both sheds blood and diminishes the Divine Image. They said to ben Azzai: There is a type of scholar who expounds well, etc.

    20The Sages taught with regard to the mitzva to be fruitful and multiply: “And when it rested, he would say: Return, Lord, to the ten thousands of the thousands of Israel” (Numbers 10:36).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מן החטאהרהור עבירה:

    עבורי מיעברא במלהנוחה לרצות ומעברת על מדותיה:

    פומאלקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו:

    ומהדרא ליה גבאשלא לאכול עמו ומצערתו:

    מתפקקיןנסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:):

    צרתה בצדהישא אחרת אצלה:

    בחברתהמקבלת תוכחה יותר:

    בסילתאקוץ:

    סגריריום ברד ורוח:

    דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוהשוין הן:

    תלוין בכספושאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר:

    אין אלהיםמי שאמר אין אלהים קרי נבל:

    חבריפרסיים רשעים ומבזין ואינם מכירים כבודם של ישראל:

    שגאכפף:

    נפלמרוב צער שהיו בני הישיבה מסורים בידם:

    אמרו ליה מקבלי שוחדאלבטל גזירתא:

    תריץ יתיבושמח:

    אמרו ליה על שלשה גזרואמר להם מפני שלשה עבירות שהיו ביד בני בבל:

    גזרו על הבשרשלא יאכלו בשר שחוטה: אמר להם מפני עבירה שבידם שהיו גוזלים מתנות כהונה זרוע ולחיים וקיבה:

    [ועל המרחצאות מפני הטבילהשלא היו זהירין בה:

    מחטטי שכבימוציאים הנקברים מקבריהם]:

    ששמחים ביום אידםבאה עליהם זו הגזרה להתאבל בה:

    בכם ובאבותיכםואבותם כבר מתו ומה מכה יש בהן [אלא] חטוטי שכבי:

    וכתיב ונבחר מות מחייםבתריה דההוא קרא דהואיל ואין ניתנים לקבורה היאך יבחרו החיים למות:

    א"להאי נבחר לא קאמר שיהו הן בוחרין מות מחיים אלא נביא הוא דקאמר להו מוטב להן לרשעים שימותו ממה שיחטאו ויחיו:

    מספר ימיו כפליםכלומר שמח בחלקו ודומה לו כאילו ימיו כפלים:

    מאשת חןשל אחרים:

    רוכלהמוכר בשמים לנשים להתקשט בהן ומצוי בו ניאוף ובא בעלה ופצעו:

    כניצוץ אש המבעיר גחלתכן יצרו מבעירו:

    ככלובקן עופות:

    מחרמת ואיננו בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה ונמצא שנצטער אתמול על עולם שאין שלו:

    גוףפרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות:

    שנאמר כי רוח מלפני יעטוףהגאולה ונשמות שאני עשיתי:

    יעטוףלשון עכבה כדכתיב (בראשית ל) והיה העטופים ללבן. ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו':

    ואתם פרו ורבובתריה דתרוייהו כתיב הלכך כמו שעשה שתיהן הוא:

    יבמות 63 עמוד ב

    1מן החטא. מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה (קהלת ז, כו) ״ומוצא אני מר ממות את האשה״. א"ל כגון מאן כגון אמך׃

    2והא מתני ליה: רב יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנאמר ״(משלי ה יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך וא״ל כגון מאן כגון אמך מתקיף תקיפא ועבורי מיעברא במלה׃

    3היכי דמי אשה רעה אמר אביי מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא רבא אמר מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא׃

    4אמר רבי חמא בר חנינא כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקין שנאמר ״(משלי יח״, כב) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב ״מצא אשה מצא טוב מוצא דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה״׃

    5אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה דכתיב ״(משלי כב״, י) גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון ואמר רבא אשה רעה וכתובתה מרובה צרתה בצדה דאמרי אינשי בחברתה ולא בסילתא ואמר רבא קשה אשה רעה כיום סגריר שנאמר ״(משלי כז״, טו) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה׃

    6ואמר רבא בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה כמה טובה אשה טובה דכתיב ״מצא אשה מצא טוב אי בגוה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה״ אי בתורה משתעי קרא כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה כמה רעה אשה רעה דכתיב ״ומוצא אני מר ממות את האשה אי בגוה משתעי קרא כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה אי בגיהנם משתעי קרא כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה״׃

    7(ירמיהו יא, יא) הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה זו אשה רעה וכתובתה מרובה (איכה א, יד) נתנני ה' בידי לא אוכל קום אמר רב חסדא אמר מר עוקבא בר חייא זו אשה רעה וכתובתה מרובה במערבא אמרו זה שמזונותיו תלוין בכספו׃

    8(דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר אמר רב חנן בר רבא אמר רב זו אשת האב (דברים לב, כא) בגוי נבל אכעיסם אמר רב חנן בר רבא אמר רב זו אשה רעה וכתובתה מרובה רבי אליעזר אומר אלו הצדוקים וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים וגו'׃

    9במתניתא תנא אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום רבי יוחנן אמר אלו חברים אמרו ליה לר' יוחנן אתו חברי לבבל שגא נפל אמרו ליה מקבלי שוחדא תריץ יתיב׃

    10גזרו על ג' מפני ג' גזרו על הבשר מפני המתנות גזרו על המרחצאות מפני הטבילה׃

    11קא מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם שנאמר ״(שמואל א יב״, טו) והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם אמר רבה בר שמואל זו חטוטי שכבי דאמר מר בעון חיים מתים מתחטטין׃

    12א"ל רבא לרבה בר מארי כתיב ״(ירמיהו ח״, ב) לא יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו וכתיב ״(ירמיהו ח״, ג) ונבחר מות מחיים אמר ליה נבחר מות לרשעים שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו ויפלו בגיהנם׃

    13כתוב בספר בן סירא אשה טובה מתנה טובה לבעלה וכתיב ״טובה בחיק ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים״׃

    14העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו יין ושכר כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה׃

    15אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר בא ואיננו נמצא מצטער על העולם שאין שלו מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך רבים יהיו דורשי שלומך גלה סוד לאחד מאלף׃

    16אמר רבי אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר ״(ישעיהו נז״, טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי תניא רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר ״(בראשית ט״, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתיב ״בתריה ואתם פרו ורבו״׃

    17רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר ״(בראשית ט״, ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב ״בתריה ואתם פרו וגו' בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו״׃

    18אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים׃

    Baraita

    19תניא אידך רבי אליעזר אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר ״שופך דם האדם וסמיך ליה ואתם פרו וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר כאילו ממעט הדמות בן עזאי אומר וכו' אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש וכו'״׃

    Baraita

    20ת"ר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל׃

    Tosafot

    צרתה בצדהרבא לטעמיה דאמר בסוף פירקין (לקמן יבמות סה.) נושא אדם כמה נשים על אשתו:

    שיתקיים ע"י אחריםאע"ג דמשמע בפרק אע"פ (כתובות דף סג. ושם) שנשא בתו של ר"ע דקאמר התם ברתיה של ר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי הא אמר בפ"ק דסוטה (דף ד:) דנשא וגירש:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    מה אעשה שנפשי חשקה בתורה פסק הרמב"ם ז"ל דה"ה דפטור מפריה ורביה כל שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי ושאין עליו שום הרהור. אבל בתוס' כתבו שאין בדורות הללו מי שיכול להיות כבן עזאי אפי' לענין זה ואסור לאדם לשתות שום דבר שיעקרהו כדי לעסוק בתורה אבל לבטל ממנו תאוה והרהור שרי ואריך וכן שמעתי בשם רבינו הגדול ז"ל שאם קיים מצות פריה ורביה חשקה נפשו בתורה לגמרי ורוצה לשתות או לאכול דבר של עיקר כדי שלא יתבטל מתורתו שהוא מותר דההיא דר' יהושע מצוה היא דרבנן ובכי הא שרו רבנן וטעמא דמסתבר הוא ושמעתי על גדולים שעשו מעש' בדבר זה בעצמו (א"ה עיין מ"ש על לשון זה אדמ"ו נזר הזמן ומופת הדור הי"ו בס' הנורא ברכי יוסף אה"ע סי' ה' אות י"ג)

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 63b

    Yevamot 63b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 756 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מן החטא הרהור עבירה:

    עבורי מיעברא במלה נוחה לרצות ומעברת על מדותיה:

    פומא לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו:

    ומהדרא ליה גבא שלא לאכול עמו ומצערתו:

    מתפקקין נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים (שבת דף קכה:):

    צרתה בצדה ישא אחרת אצלה:

    בחברתה מקבלת תוכחה יותר:

    בסילתא קוץ:

    27 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 63b · Sefaria

    Tosafot

    צרתה בצדה רבא לטעמיה דאמר בסוף פירקין (לקמן יבמות סה.) נושא אדם כמה נשים על אשתו:

    שיתקיים ע"י אחרים אע"ג דמשמע בפרק אע"פ (כתובות דף סג. ושם) שנשא בתו של ר"ע דקאמר התם ברתיה של ר"ע עבדא ליה לבן עזאי הכי הא אמר בפ"ק דסוטה (דף ד:) דנשא וגירש:

    Tosafot on Yevamot 63b · Sefaria

    Ritva

    מה אעשה שנפשי חשקה בתורה פסק הרמב"ם ז"ל דה"ה דפטור מפריה ורביה כל שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי ושאין עליו שום הרהור. אבל בתוס' כתבו שאין בדורות הללו מי שיכול להיות כבן עזאי אפי' לענין זה ואסור לאדם לשתות שום דבר שיעקרהו כדי לעסוק בתורה אבל לבטל ממנו תאוה והרהור שרי ואריך וכן שמעתי בשם רבינו הגדול ז"ל שאם קיים מצות פריה ורביה חשקה נפשו בתורה לגמרי ורוצה לשתות או לאכול דבר של עיקר כדי שלא יתבטל מתורתו שהוא מותר דההיא דר' יהושע מצוה היא דרבנן ובכי הא שרו רבנן וטעמא דמסתבר הוא ושמעתי על גדולים שעשו מעש' בדבר זה בעצמו (א"ה עיין מ"ש על לשון זה אדמ"ו נזר הזמן ומופת הדור הי"ו בס' הנורא ברכי יוסף אה"ע סי' ה' אות י"ג)

    Ritva on Yevamot 63b · Sefaria

    Meiri

    אשה רעה מצוה לגרשה ואם כתובתה מרובה צרתה בצדה כלומר יגזם לה שישא אשה אחרת עליה כדי שתקבל תוכחת דאמרי אינשי בחברתה ולא בסילתא כלומר האשה מכנעת עצמה יותר ומקבלת תוכחת כשמתיראה לבא צרתה בצדה יותר מהכאות במקל ובבקעת:

    אע"פ שהאומנות משובחת הרבה מכל מקום צריך שישתדל להיות עמו פרקמטיא מועטת להרויח ממנה שהאומנות דיו שיתפרנס בו ואי אפשר לו להתעשר בו דרך צחות אמרו נתנני ה' בידי לא אוכל קום זה שמזונותיו תלויים בכפו:

    ולעולם יזהר אדם שלא לילך דרך הדיוטות דרך צחות אמרו השחיתו התעיבו עלילה אלו בני אדם שמהלכים ערומים בשוק שאין לך משוקץ ומתועב יותר ממי שמהלך ערום בשוק:

    כבר ביארנו שלעולם יהא אדם מתבונן שכל שאירע לו הוא בקו ובמשפט מצד מעשיו הן דברים קלים הן דברים של צער גדול וצרה גדולה דרך הערה אמרו נתנני ה' בידי לא אוכל קום זו אשה רעה וכתובתה מרובה וכן אמרו בניך ובנותיך נתונים לעם אחר זו אשת אב בגוי נבל אכעיסם אלו המינין שנאמר אמר נבל בלבו אין אלהים ויש אומרים אלו פרסיים כלומר שמצרים לישראל וכופרין במעלתם וביחוסם ועוד אמרו אמרו ליה לר' יוחנן אתו חברי לבבל שאג נפל כלומר שאג ונפל מכסאו מרוב פחד אמרו ליה מקבלי שוחדא תריץ ויתיב כלומר נתישב בעצמו ואמרו לו גזרו על שלש ואמר להם שהכל בעונותם מפני שלש שהיו עוברים בהם והכל היה מדה כנגד מדה גזרו שלא לאכול בשר שחוטה מעונש מתנות כהונה שלא היו הם נותנים כראוי וגזרו עליהם שלא לרחוץ במרחצאות שלהם מפני עון טבילה שלא היו טובלים כשהיו צריכים טבילה למצוה וגזרו עליהם לחטט את המתים מפני שהיו שמחים ונושאים ונותנים עמהם ביום אידם שהיו עובדים אליליהם שהם קרויים מתים כמה דאת אמר ויאכלו זבחי מתים וכדכתיב והיתה יד ה' בהם ובאבותיהם והלא אבותיהם כבר מתו אלא זה חטיטת המתים:

    כתוב בספר בן סירא אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו אשה נאה ר"ל ביופי ובמעשים אשרי בעלה העלם עיניך מאשת חן של אחרים פן תלכד במצודתה אל תט אצל בעלה למסוך עמו שכר כי בתואר אשה יפה רבים נשחתו ועצומים כל הרוגיה רבים היו פצעי רוכל ר"ל מוכרי קשוטי נשים המרגילים לדבר עבירה כניצוץ אש המבעיר גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא לשם רבים יהיו אנשי שלומך גלה סודך לאחד מני אלף אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר אינו ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו:

    מכיון שנצטוה האדם על פריה ורביה כדי להעמיד הישוב כל הפורש לגמרי ממנה הרי הוא כשופך דמים ר"ל שמונע קיום הישוב ועוד שמא זה שהוא מונעו היה בא לתכלית שלמות ועל זה נאמר כאלו ממעט את הדמות רומז למה שאמר בצלם אלהים ברא אותו ר"ל בשכל ועתיד להדמות לעליונים אם יבא לתכלית שלמותו מכל מקום כל הנמנע מזה לכונת קיום התורה ופרישות העולם אע"פ שלא קיים מצוה זו הואיל ורואה בעצמו שכך נוח לו לקיום התורה ומצותיה מעבירין לו והוא שאמר בן עזאי מה אעשה שנפשי חשקה בתורה ואיפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים:

    Meiri on Yevamot 63b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אָמַר אַבַּיֵּי מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. פירש רש"י לקלל ולגדף עד זמן סעודה כדי לצערו. קשא וכי שוטה זו דאם מצערתו בחירוף וגידוף למה תכין לו שלחן מלא? והיה לה לצערו גם בזה! ונראה לי בס"ד שאם לא תכין לו שלחן לאכילה יהיה מוכרח לאכול במקום אחר ולא יבא אצלה ולכך היא נזהרת בהכנת שלחן לאכילה כדי שיהיה מצוי אצלה ולא ילך למקום אחר וגם יביא איזה אורח עמו לפעמים ואז תשבעהו מרורות מחירוף וגידוף ותבזהו גם לפני אורחים.

    רָבָא אָמַר מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְהַדְּרָא לֵיהּ גַּבָּהּ. פירש רש"י שלא לאכול עמו. וקשה מה אכפת לו בזה תבטל במיעוטה ולא תאכל עמו? ונראה לי בס"ד דהאשה אינה תובעת תשמיש בפה ורק ברמז והיה דרכם מקודם שהאשה מקשטת השלחן של אכילה במינים המרבים הזרע ומחממים את הגוף שתביאם עם מיני התבשיל על השלחן וזהו הרמז שלה שרומזת לבעלה על התשמיש וכמו שתיקן אדונינו עזרא הסופר ע"ה לישראל לאכול שום בליל שבת שהוא סימן ורמז על התשמיש בליל שבת כי השום מרבה הזרע. וזאת האשה הרעה מקשטא ליה השלחן במאכלים ומשקין המרבים הזרע ומחממים הגוף כדי לעורר בקרבו תאות המשגל ובעת שכיבתם במטה מהדרא ליה גבה שאינה רוצה שישמש עמה ולכן נקראת אשה רעה כי גורמת לו בזה שיראה קרי בר מינן שהבעירה בו התאוה ומונעת התשמיש!

    (משלי יח, כב) 'מָצָא' אוֹ 'מוֹצֵא'? (קהלת ז, כו) נראה לי בס"ד הנה נודע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שהנשמות מזדווגים בעולם הנשמות הזכר עם הנקבה ואחר כך יבואו לעולם הזה ויהיו תחלה בגופים נפרדים ורחוקים זה מזה וכשיגיע זמן הנשואין יפק רצון מאת ה' וישאו זה את זה כבראשונה. אך יש אדם שהוא בא לעולם הזה ואינו לוקח בת זוגו אלא חוטף אשה משל אחרים ויש בזה סיבות המסבבות דבר זה כנזכר בדברי קדשו. וידוע כי האדם יכיר אם לקח בת זוגו או לאו שאם רואה אהבתו נמשכת אחרי אשתו יותר ממה שהיא נמשכת אליו ידע שאין זו בת זוגו יען כי בת זוגו צריך שתהיה היא נמשכת אליו יותר. ובזה יובן השאלה ' מָצָא ' פירוש אם יש לך איזה סימן שידעת בו שהיא בת זוגך שכבר מצא אותה קודם זה בעולם הנשמות או אם רק עתה הוא ' מוֹצֵא ' אותה שאין זו בת זוגו ורק לעת עתה חטף אותה משל אחרים כי יש כמה סימנים עוד חוץ מן האמור כדי להכיר דבר זה.

    אִשָּׁה רָעָה, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב "גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן, וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן". נראה לי בס"ד כי אשה רעה יש בה תערובת רע מצד הזכר והנקבה של הקליפה ולכך היא עצמה נקראת 'דמאי' ואם תחשוב מספר לץ ומדון ודמאי [275] יהיה מספרם רעה [275] ולכן זאת האשה נקראת אִשָּׁה רָעָה! ולכן כשמגרשה נמצא מגרש הלץ שהוא כנוי לזכר דקליפה והמדון שהוא כינוי לנוקבא דקליפה כי זאת האשה היא דמאי שלוקחת רע משניהם ולזה אמר גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן (משלי כב, י). ואמר עוד 'וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן' והיינו דהאשה חשיבה נר לבעלה וכמו שאמר אליהו זכור לטוב לרבי יוסי שמאירה את עיניו ומעמידתו על רגליו, ולכן היא המדלקת נר של שבת ועל כן אשה רעה נהפך אצלה מספר נר למספר דין וקלון כי מספר 'דין קלון' [250] עולה נר [250] ולכן על גרושין שלה אמר 'וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן'. ומה שאמר ' קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר ' היינו סג מלשון כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ (תהלים נג, ד) ונשאר רִיר שהוא כינוי לדברי חרופים וגידוף שמוציאה מפיה לבעלה כמו שאמרו לעיל מקשטא ליה פומא. ופירש בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו הא דדמה אותה ליום סגריר שבו האדם בטל ממלאכתו ועסקו וכן מי שיש לו אשה רעה יהיה לו בטלה במלאכתו ועסקו שאין יכול לעשות עסק ומלאכה כראוי לו וכהך מעשה של אותו השר, עד כאן דבריו נר"ו.

    "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם" אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מַר עוּקְבָא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה. יש להקשות הלא רבה בר אבוה דרש כדרשה זו ממש על פסוק כיוצא בזה ממש והוא פסוק ירמיה ומה בא מסדר התלמוד ללמדנו חידוש יותר בזאת הדרשה של פסוק לא אוכל קום? ונראה לי דאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיט.) על פסוק (דברים יא, ו) וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו ופרשתי בס"ד על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש פרשת וירא, שהאשה מכונית בשם רגל ועל זה אומר רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר (שמואל א' ב' ט), דא איתתא. וידוע ממון בלא ברכה אין לו קיום ועמידה ואמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא נט.) אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בעבור אשתו. ובזה מובן מאמר רבותינו ז"ל שאמרו וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו, רוצה לומר יהיה לו העמדה וקיום על רגליו זו אשתו של אדם שנקראת בשם רגל ולכן קראו הַיְקוּם חלק התיבה לשתים וקרי בה 'הי קום' רוצה לומר על ידי האשה שהיא בסוד 'היה יהיה לו' קום רוצה לומר קימה והעמדה. וכל זה באשה טובה אך אשה רעה לא יתקיימו בה אותיות קום של היקום וישאר הי לשון קינה כדכתיב ביחזקאל הי ונהי וקינה (יחזקאל ב י). ולזה אמר לֹא אוּכַל קוּם (איכה א, יד) מלשון אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל (מלכים א' ז, כו) שאין חונה אצלו אותיות קום מן היקום וישאר רק אותיות הי שהוא לשון הי ונהי וקינה, ופירש זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה שאינו יכול לגרשה אשר ממנה אינו מגיע לו אותיות קום מן היקום.

    (איכה א, יד) בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִין בְּכַסְפּוֹ. נראה לי בס"ד הכונה שאינו יכול לקנות שום דבר בהקפה אפילו על מנת לפרוע למחר או אחר שעה כי אם רק בכספו שנותן מעות מדודים וזה אפשר שאם יום אחד תם הכסף מכיסו ישאר רעב שלא יוכל לקנות בהקפה וכן אם נזדמן יום אחד שנמכרו החיטים או שאר מיני מאכל בזול לא יוכל לקנות לצורך השנה כולה בהקפה כי אין מוכרים לו אלא רק בכסף בעין ולא באמונה וזהו בְּכַסְפּוֹ. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש שאין לו קרקע להתפרנס ממנה או חנות למכור בו סחורה על יד על יד בריוח אלא הרווחתו מכספו ממש שנותן כספו לאחרים בהכשר שאם אלו נשברו לא ישאר בידו פרוטה קטנה להתפרנס מה שאין כן בעל קרקע ובעל חנות, עד כאן דבריו נר"ו.

    קָא מְחַטְּטֵי שַׁכְבֵי, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם פירש בני ידידי נר"ו הטעם כי האלילים נקראים 'מתים' והשמח ביום אידם כאלו שמח ביום זבחי מתים ולכן נענשים במתים שלהם, עד כאן דבריו.

    כְּתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא "אִשָּׁה טוֹבָה, מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ". נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים כי יזדמן לפעמים שהאשה נשלם תיקון שלה ואינה צריכה להתגלגל עוד בשביל עצמה ורק בעלה עדיין לא נשלם וצריך הוא לגלגול ובשביל טובתו שיהיה לו עזר מאשתו מחזיר הקדוש ברוך הוא גם נפש אשתו בגלגול כדי שיזדווג לה ויהיה לו עזר ממנה ועל זה נאמר אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ (שמות כא, ג) עד כאן דבריו יעוין שם. וזהו שאמר אִשָּׁה טוֹבָה רוצה לומר שנשלם תיקון שלה והנה היא טובה לגמרי שאינה צריכה לגלגול עם כל זה תנתן מן השמים מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ שתחזור בגלגול אצל בעלה בסוג מתנה כי היא מצידה אינה צריכה כלל וביאתה לעולם הזה היא בסוג מתנה טובה לבעלה.

    8 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Yevamot 63b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 63, Amud Bet, about 756 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 123 words

      Opens “מן החטא. מקרי ליה רב יהודה לרב…”

      Named: רב יהודה, רב יצחק.

    2. Segment 236 words

      Opens “והא מתני ליה: רב יהודה לרב יצחק…”

      Named: רב יהודה, רב יצחק.

    3. Segment 320 words

      Opens “היכי דמי אשה רעה אמר אביי מקשטא…”

      Named: אביי, רבא.

    4. Segment 447 words

      Opens “אמר רבי חמא בר חנינא כיון שנשא…”

      Named: רבי חמא בר חנינא, רבא.

    5. Segment 548 words

      Opens “אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה דכתיב…”

      Named: רבא.

    6. Segment 674 words

      Opens “ואמר רבא בא וראה כמה טובה אשה…”

      Named: רבא.

    7. Segment 751 words

      Opens “(ירמיהו יא, יא) הנני מביא רעה אשר…”

      Named: רב נחמן, רב חסדא, רבה, רבא.

    8. Segment 853 words

      Opens “(דברים כח, לב) בניך ובנותיך נתונים לעם…”

      Named: רב חנן בר רבא, רב זו, רבי אליעזר, רבא.

    9. Segment 941 words

      Opens “במתניתא תנא אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי…”

      Named: רבי יוחנן.

    10. Segment 1015 words

      Opens “גזרו על ג' מפני ג' גזרו על…”

    11. Segment 1130 words

      Opens “קא מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם…”

      Named: שמואל, רבה.

    12. Segment 1237 words

      Opens “א"ל רבא לרבה בר מארי כתיב (ירמיהו…”

      Named: רבא, רבה.

    13. Segment 1331 words

      Opens “כתוב בספר בן סירא אשה טובה מתנה…”

    14. Segment 1441 words

      Opens “העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה…”

    15. Segment 1536 words

      Opens “אל תצר צרת מחר כי לא תדע…”

    16. Segment 1651 words

      Opens “אמר רבי אסי אין בן דוד בא…”

      Named: רבי אסי, רבי אליעזר.

    17. Segment 1733 words

      Opens “רבי יעקב אומר כאילו ממעט הדמות שנאמר…”

      Named: רבי יעקב.

    18. Segment 1835 words

      Opens “אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש…”

    19. Segment 1943 words

      Opens “תניא אידך רבי אליעזר אומר כל מי…”

      Named: רבי אליעזר, רבי אלעזר.

    20. Segment 2011 words

      Opens “ת"ר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 63b · Segment 11 — “…ביום אידם שנאמר (שמואל א יב, טו) והיתה יד…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 63b · Segment 3 — “…אשה רעה אמר אביי מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 63b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026