Talmud Builders

    Yevamot 76a

    Back to index

    English translation — Yevamot 76a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1from truncated [ mimula’ei ] people, as Rav Beivai’s family traced their lineage to the house of Eli, all of whose descendants were destined to be short-lived (see I Samuel 2:31), you speak truncated [ mulayata ] and unsound matters. When the semen passes through its proper place, it fertilizes; but if it does not pass through its proper place, it does not fertilize. Since he cannot father children, he is like one whose testicles have been crushed, and therefore he may not enter into the congregation.

    2Rav Yehuda said that Shmuel said: If a man’s member had been punctured and it later healed and the hole closed up with flesh, in any case where, if he would emit semen, it would tear open again, he is unfit to enter into the congregation; but if not, he is fit. Rava discussed this ruling and raised a question: Where is this perforation? If we say it is below the corona, at the end of the man’s member, why should this perforation render him unfit? Even if the member was entirely severed, he would also be fit. Rather, the hole is in the corona itself, that is, at the point where the corona meets the rest of the member. It was also stated explicitly that this is the case, as Rav Mari bar Mar said that Mar Ukva said that Shmuel said: If a man’s member had been punctured in the corona itself, and it later healed and the hole closed up with flesh, in any case where if he would emit semen it would tear open again, he is unfit; but if not, he is fit.

    3With regard to this issue, Rava, son of Rabba, sent the following question to Rav Yosef: Let our teacher teach us, what should we do to verify whether or not the perforation was adequately closed? Rav Yosef said to him: We bring warm barley bread and place it upon his anus [ bei pukrei ], and owing to the heat he emits semen, and we observe what happens and see whether or not the perforation remains closed.

    4Abaye said: Is that to say that everyone is like our Patriarch Jacob, with regard to whom it is written: “Reuben, you are my firstborn, my might and the first fruits of my strength” (Genesis 49:3), implying that Jacob never experienced an emission of semen in all his days, so that his eldest son Reuben was conceived from his first drop of seed, i.e., “the first fruits of my strength.” The implication is that there is certainly no need for such measures in order to bring a man to ejaculate.

    5Rather, Abaye said that a different method is used: We pass before him colorful garments of a woman, and thereby bring him to arousal, so that he will experience an emission. Rava said: Is that to say that everyone is like Barzilai the Gileadite, traditionally known for his licentious character? Not all men are brought to excitement when they merely see such clothes. Rather, the Gemara rejects this proposal and states that it is clear as we initially answered, that we follow the former procedure even though not all men require it.

    6The Sages taught in a baraita : If a man’s member was punctured, he is unfit to enter into the congregation of Israel because his semen is discharged gently and does not fertilize; if the perforation later closed up with flesh, he is fit, because now he can father children. And this is an instance of one who is unfit who returns to his previous state of fitness. The Gemara asks: What does the word this come to exclude? The Gemara explains that it comes to exclude a case involving an entirely different matter, that of a membrane that formed on the lung of an animal in the wake of a wound, which is not considered a proper membrane, as it is likely to rupture. If a puncture in the lung became covered with such a membrane the animal does not regain its former kosher status.

    7With regard to this issue, Rav Idi bar Avin sent the following question to Abaye: What should we do to expedite the healing of such a perforation? Abaye answered: We bring a sharp-edged grain of barley and lacerate the area around the hole with it. We then bring fat and rub it on the spot, and afterward we bring a large ant [ shumshena ] and let it bite inside the hole. This leads to bleeding and the formation of a scab, which eventually heals as new flesh grows there. We also cut off the ant’s head so that it should remain in place until the wound is fully healed. The Gemara comments: And this procedure must be done specifically with a grain of barley, but an iron tool would cause inflammation [ zareif ]. The Gemara adds: And this applies only to a small perforation, but a large one will eventually peel off and reopen.

    8Rabba bar Rav Huna said: One who passes water from two places, so that he appears to have a hole or some other blemish in his member, is unfit to enter into the congregation of Israel, as is a man with crushed testicles. Rava said: With regard to these matters, the halakha is in accordance neither with the opinion of the son nor with that of the father. The son, this refers to that opinion of Rabba bar Rav Huna, which we just stated. As for the ruling of the father, this is referring to that which Rav Huna said: Women who rub against one another motivated by sexual desire are unfit to marry into the priesthood, as such conduct renders a woman a zona , whom a priest is prohibited from marrying. It was about this that Rava said that the halakha is not in accordance with Rav Huna’s opinion.

    9And even according to the opinion of Rabbi Elazar, who said that an unmarried man who has intercourse with an unmarried woman not for the sake of marriage renders her a zona , a woman who has had sexual relations with a man forbidden to her by the Torah, this applies only to intercourse with a man, but lewd behavior with another woman is mere licentiousness that does not render her a zona , and therefore she is still permitted to marry into the priesthood.

    10MISHNA: A man with crushed testicles or with other wounds to his genitals and one whose penis has been severed are permitted to marry a female convert or an emancipated maidservant, and they are prohibited only from entering into the congregation and marrying a woman who was born Jewish, as it is stated: “A man wounded with crushed testicles or a severed penis shall not enter into the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:2).

    11GEMARA: They raised a dilemma before Rav Sheshet: What is the halakha governing a priest with crushed testicles with respect to a female convert or an emancipated maidservant? The Gemara clarifies the two sides of this dilemma: Does he retain his state of sanctity like any other priest and is therefore prohibited from marrying either one of these women, or perhaps he does not retain his state of sanctity and therefore is permitted to marry a convert, like an ordinary Israelite with crushed testicles?

    12Rav Sheshet said to them: You already learned the answer to this question in the following baraita : It is permitted for an ordinary Israelite with crushed testicles to marry a Gibeonite woman. Now, if it enters your mind that he retains his sanctity as a Jew, one should apply here the prohibition stated with regard to Canaanites: “You shall not marry them” (Deuteronomy 7:3). Apparently, then, one whose testicles have been crushed loses his former sanctity, and the same should apply to a priest.

    13Rava said: This is no proof, as is that to say that the prohibition there against marrying Canaanites is due to sanctity or lack of sanctity? Rather, the reason for the prohibition is that perhaps one will father a child from his Canaanite wife and that child will later go off and engage in idolatrous worship. Now, this concern applies only when they are still gentiles, but when they convert, as did the Gibeonites, they are permitted to Jews. And it is the Sages who decreed that Gibeonites are forbidden like mamzerim even after their conversion. And when the Sages decreed that one may not marry them, the decree was limited to those who are capable of having children, but with regard to this one, a man with crushed testicles who is incapable of having children, the Sages did not issue a decree.

    14The Gemara raises an objection against Rava: However, if that is so, then with regard to a mamzer , who is capable of having children, so too one would say that he is prohibited from marrying a Gibeonite. But didn’t we learn otherwise in a mishna ( Kiddushin 69a): Mamzerim and Gibeonites are permitted to marry one another. Rather, retract this explanation and replace it with the following: When the Sages decreed that one may not marry a Gibeonite, they limited their decree to those who are fit, so as to prevent them from mingling with Gibeonites; but with regard to those who are unfit to enter into the congregation, the Sages did not issue a decree.

    15Rava then reconsidered and said that what he had previously argued, that the prohibition against marrying them applies only when they are gentiles, is not correct. The prohibition cannot be referring to gentiles, as when they are gentiles there can be no valid marriage with them at all. It is only after they have converted that there can be valid marriage with them, and therefore the prohibition against entering into marriage with them applies. Nevertheless, it is permitted for a man with crushed testicles to marry a Gibeonite woman.

    16Rav Yosef raised an objection from the verse that states: “And Solomon married the daughter of Pharaoh, king of Egypt” (I Kings 3:1), which indicates that there can, in fact, be valid marriage even with gentiles. The Gemara answers: Before Solomon took Pharaoh’s daughter as his wife, he converted her. The Gemara asks: But isn’t it so that they did not accept converts, neither in the days of David nor in the days of Solomon? The Gemara answers: But isn’t the reason that they did not accept converts during those periods only due to concern that the converts were not acting for the sake of Heaven but in fact desired the power of the table of kings, David and Solomon?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    "Who act lewdly"in the manner of male-female intimacy, they rub their female parts on each other, and this word usage is the same as in "one who acts lewdly with her young son" from Sanhedrin (69b).

    "Unfit for the priesthood"because of lewd conduct.

    License: CC0

    יבמות 76 עמוד א

    1ממולאי, אמריתו מילי מוליתא? במקומה מבשלה, שלא במקומה לא מבשלה.

    2אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע פסול. ואי לאו כשר. הוי בה רבא: היכא? אילימא למטה מעטרה אפי' נכרת נמי, אלא בעטרה עצמה. איתמר נמי, אמר רב מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל: ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע פסול, ואי לאו כשר.

    3שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף: ילמדנו רבינו, היכי עבדינן? א"ל מייתינן נהמא חמימא דשערי, ומנחינן ליה אבי פוקרי, ומקרי, וחזינן ליה.

    4אמר אביי: אטו כ"ע יעקב אבינו הואי, דכתיב ״ביה (בראשית מט״, ג) ״כחי וראשית אוני״, שלא ראה קרי מימיו!

    5אלא, אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כ"ע ברזילי הגלעדי הוא?! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.

    Baraita

    6ת"ר ניקב פסול, מפני שהוא שותת. נסתם כשר, מפני שהוא מוליד. וזהו פסול שחוזר להכשירו. ״זהו״ למעוטי מאי? למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה, דאינו קרום.

    7שלח ליה רב אידי בר אבין לאביי: היכי עבדינן? מייתינן שערתא ומסרטינן ליה, ומייתינן תרבא ושייפינן, ומייתינן שומשנא גמלא ומנכתינן ליה, ופסקינן ליה לרישיה. ודוקא שערתא, אבל פרזלא מזרף זריף. וה"מ קטן, אבל גדול מיקפולי מיקפל.

    8אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים משתי מקומות, פסול. אמר רבא: לית הלכתא לא כברא ולא כאבא, ברא הא דאמרן. אבא דא"ר הונא: נשים המסוללות זו בזו, פסולות לכהונה.

    9ואפילו לרבי אלעזר, דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ה"מ איש, אבל אשה פריצותא בעלמא.

    Mishna

    10פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבא בקהל, שנאמר: ״(דברים כג״, ב) ״לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'״.

    Gemara

    11בעו מיניה מרב ששת: פצוע דכא כהן מהו, בגיורת ומשוחררת? בקדושתיה קאי ואסיר, או דלמא לאו בקדושתיה קאי ושרי?

    12א"ל רב ששת, תניתוה: פצוע דכא ישראל מותר בנתינה. ואי ס"ד בקדושתיה קאי, אקרי כאן (דברים ז, ג) ״לא תתחתן בם״.

    13אמר רבא: אטו התם משום קדושה ולאו קדושה הוא? דלמא מוליד בן, ואזיל פלח לעבודת כוכבים וה"מ בהיותן עובדי כוכבים כי מגיירי בישראל שרו, ורבנן הוא דגזרו בהו. וכי גזרו בהו רבנן בהנך דבני אולודי, אבל האי דלאו בר אולודי לא גזרו ביה רבנן.

    14אלא מעתה, ממזר, דבר אולודי, הכי נמי דאסיר? והא תנן: ממזרים ונתינים מותרים לבא זה בזה! אלא: כי גזור רבנן בכשרים. בפסולים לא גזור רבנן.

    15הדר אמר רבא: לאו מילתא היא, בהיותן עובדי כוכבים לית להו חתנות, נתגיירו אית להו חתנות.

    16מתיב רב יוסף: (מלכים, א ג, א) ויתחתן שלמה את בת פרעה מלך מצרים גייורי גיירה והא לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה מידי הוא טעמא אלא לשולחן מלכים׃

    Tosafot

    ממולאיפי' בקונטרס מקוטעים משפחה אומללה וקשה דהוה ליה למימר משום דאתון מולאי ויש לפרש שהוא שם מקום כדאמרינן בב"ר ר"מ אזל לממלא חזנהו דהוו שחורי ראש אמר להו מדבית עלי אתון דכתיב כל מרבית ביתך וגו':

    שלא ראה קרי מימיוונתעברה מביאה ראשונה שמיעכה באצבעה כדאמרינן בתמר בפרק ד' אחין (לעיל יבמות לד:):

    המסוללותפירש ריב"ן מטילות שכבת זרע שקבלו מבעליהן ולא יתכן דבפ' במה אשה (שבת דף סה. ושם) אמרי' שמואל לא שביק להו לבנתיה דגנין גבי הדדי משום דרב הונא דאמר נשים המסוללות כו' ומשמע דלא היו נשואות שהיו עדיין בבית שמואל ולא יתכן נמי הא דפירש בקונטרס התם דפסולות לכהן גדול דאע"ג דכהן גדול לא הוה בימי שמואל מכל מקום מכוער הדבר כיון שנפסלות בכך לכהן גדול דהכא משמע דפסולות אף לכהן הדיוט משום זונה מדקאמר אפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי כו' מכלל דרב הונא משום זונה פסיל להו:

    בהיותן עובדי כוכבים לית להו חתנותוהא דפריך בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו. ושם) בנותיהן דאורייתא נינהו דכתיב לא תתחתן בם אסיפא דקרא סמיך דכתיב בתו לא תקח לבנך וכן בשילהי האומר בקדושין (דף סח: ושם) לא גרסינן התם לא יהא לך חיתון בהם דלשון זה משמע דמלא תתחתן דריש ור"ת הגיה לא יהא לך ליקוחין בהן דמלא תקח דריש כדפרישית ואיירי בנכריותן כדדרשינן כי יסיר לרבות כל המסירים דלא שייך בגירות:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    משום דאתו ממולאי פרש"י ז"ל לשון כרותים ואומללי' שהם ממשפחת בני עלי שנכרתים בחצי ימיהם ור"י ז"ל פי' ממולאי שם מקום כדאמרי' במדרש ר"מ הלך לממולא חזנהו להנהו דהוו שחורי ראש אמר להם מדבית עלי אתון ועסקו בתורה:

    ניקב בעטרה עצמה ונסתם כל שאלו ניקרי ונקרע פסול פי' שנקרע למעלה מן העטרה פסול וזהו פיסול החוז' להתרו ולהכשירו פי' ה"ר אלעזר ממיץ ז"ל דאינו פסול לבא בקהל שאין זה פצוע דכא שהרי אמרו בספרי הפצוע דכא אינו חוזר לברייתו ולקמן בפ' אמרי' כי סריס אדם אין לו רפואה אלא לומר שהוא פסול מלהוליד ובניו ממזרים וכן כתב בעל ס' המצות אבל הגאונים והרמב"ם ז"ל פוסלים אותו לקהל:

    זהו למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום ולא מצי למימר למעוטי ריאה שניקבה ודופן סותמה במקום רביתה שהיא טריפא דדומיא דהא דגיד בעי' שהסתימה היא מגופו של גיד והיינו דלא פליגא הא אמאי דק"ל דריאה שניקבה ודופן סותמה במקום רביתא שהיא כשרה וכדאיתא בדוכתא בפ' אלו טריפות:

    ואמר רב הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה פרש"י ז"ל משום זונה ולא מחוור דהא רב הונא לית ליה דר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה כדאיתא בפ' הבא על יבמתו וכ"ש בזו דגריע מינה טובא כדאמרי' בסמוך לפי' הנכון כדפרש"י ז"ל במ' שבת גבי אבוה דשמואל דלא שבק להו לברתי' דגניין בהדי הדדי קאתי לומר דטעמ' משו' דר"ה דפסל' לכ"ג משו' השרת בתולי' והויא כבוגר' שכלו קצת בתולי' ואע"ג דכ"ג בימי ר"ה לא הוה אמר לה לענין הלכת' כדאמר ר' בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ט ע"ב) ואבוה דשמואל הוה בעי לנטורינהו לקדוש' גמורה:

    והא דאמרי' הכא ואפילו אליבא דר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה כו' הכי פי' אפי' לר' אליעזר דמחמיר בפסולי כהונה לומ' דפנוי הבא על הפנייה עשאה זונה התם הוא משום דאיכא מעשה איש אבל הכא פריצות בעלמא הוא ואפי' לכ"ג לא פסילא ולרבותא נקט לה רבא אע"ג דלית הלכתא כוותיה ואע"ג דלא שייכא כדרב הונא להאי:

    הדר אמר רבא לאו מילתא הוא דאמרי' בעכומו"תן לית ליה חתנות פי' דודאי חתנות דאסר רחמנא בגרותן הוא וישראל כשר אסור הוא בנתינה וגיור' מן התורה וכיון דשרי בה פצוע דכא על כרחך טעמ' דמילתא משום דלא קאי בקדושתיה וש"מ דפצוע דכא כהן מותר בגיור' למ"ד דקהל גרים לא איקרו קהל ולא פסלי ליה עליה משום זונה כדמעיקרא דהא לא קאי בקדושתיה לאחר שנפל וכן הלכתא הלכך פצוע דכא אפי' כהן מותר בגיור' ונתינה אעפ"י שהן איסור מן התור' לכהן ברור ולישראל ברור כשנפצעו אשתרו להו בנייהו לפי שיצאו מקדושתם וכיון שכן ה"ה שהם מותרי' בממזרת כיון דממזרים לא איקרי קהל והני יצאו מקדושתם דמה לי נתינה מה לי ממזרת הא והא איסור תורה הוא כישראל ברור וכן אמר בירושלמי בפי' דלמאן דשרי פצוע דכא בנתינה מותר נמי בממזרת ושלא כדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שהוא מותר בגיור' ונתינ' ואסור בממזר' כי הוא סובר דגיורת לכהן ונתינה לישראל אסור' מדבריהם וממזרת אסור תורה ולא הותרו לו אלא איסור מדבריהם וליתא כדמוכח סוגיין במסקנא ובכל דוכתיה נמי אסור תורה וכדבעיא למימ' קמן וגיורת נמי איסור תורה היא לכהן כדכתב בפרק הבא על יבמתו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 76a

    Yevamot 76a. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 416 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    "Who act lewdly" in the manner of male-female intimacy, they rub their female parts on each other, and this word usage is the same as in "one who acts lewdly with her young son" from Sanhedrin (69b).

    "Unfit for the priesthood" because of lewd conduct.

    Rashi on Yevamot 76a · Sefaria · CC0

    Tosafot

    ממולאי פי' בקונטרס מקוטעים משפחה אומללה וקשה דהוה ליה למימר משום דאתון מולאי ויש לפרש שהוא שם מקום כדאמרינן בב"ר ר"מ אזל לממלא חזנהו דהוו שחורי ראש אמר להו מדבית עלי אתון דכתיב כל מרבית ביתך וגו':

    שלא ראה קרי מימיו ונתעברה מביאה ראשונה שמיעכה באצבעה כדאמרינן בתמר בפרק ד' אחין (לעיל יבמות לד:):

    המסוללות פירש ריב"ן מטילות שכבת זרע שקבלו מבעליהן ולא יתכן דבפ' במה אשה (שבת דף סה. ושם) אמרי' שמואל לא שביק להו לבנתיה דגנין גבי הדדי משום דרב הונא דאמר נשים המסוללות כו' ומשמע דלא היו נשואות שהיו עדיין בבית שמואל ולא יתכן נמי הא דפירש בקונטרס התם דפסולות לכהן גדול דאע"ג דכהן גדול לא הוה בימי שמואל מכל מקום מכוער הדבר כיון שנפסלות בכך לכהן גדול דהכא משמע דפסולות אף לכהן הדיוט משום זונה מדקאמר אפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי כו' מכלל דרב הונא משום זונה פסיל להו:

    בהיותן עובדי כוכבים לית להו חתנות והא דפריך בפ' אין מעמידין (ע"ז דף לו. ושם) בנותיהן דאורייתא נינהו דכתיב לא תתחתן בם אסיפא דקרא סמיך דכתיב בתו לא תקח לבנך וכן בשילהי האומר בקדושין (דף סח: ושם) לא גרסינן התם לא יהא לך חיתון בהם דלשון זה משמע דמלא תתחתן דריש ור"ת הגיה לא יהא לך ליקוחין בהן דמלא תקח דריש כדפרישית ואיירי בנכריותן כדדרשינן כי יסיר לרבות כל המסירים דלא שייך בגירות:

    Tosafot on Yevamot 76a · Sefaria

    Ritva

    משום דאתו ממולאי פרש"י ז"ל לשון כרותים ואומללי' שהם ממשפחת בני עלי שנכרתים בחצי ימיהם ור"י ז"ל פי' ממולאי שם מקום כדאמרי' במדרש ר"מ הלך לממולא חזנהו להנהו דהוו שחורי ראש אמר להם מדבית עלי אתון ועסקו בתורה:

    ניקב בעטרה עצמה ונסתם כל שאלו ניקרי ונקרע פסול פי' שנקרע למעלה מן העטרה פסול וזהו פיסול החוז' להתרו ולהכשירו פי' ה"ר אלעזר ממיץ ז"ל דאינו פסול לבא בקהל שאין זה פצוע דכא שהרי אמרו בספרי הפצוע דכא אינו חוזר לברייתו ולקמן בפ' אמרי' כי סריס אדם אין לו רפואה אלא לומר שהוא פסול מלהוליד ובניו ממזרים וכן כתב בעל ס' המצות אבל הגאונים והרמב"ם ז"ל פוסלים אותו לקהל:

    זהו למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום ולא מצי למימר למעוטי ריאה שניקבה ודופן סותמה במקום רביתה שהיא טריפא דדומיא דהא דגיד בעי' שהסתימה היא מגופו של גיד והיינו דלא פליגא הא אמאי דק"ל דריאה שניקבה ודופן סותמה במקום רביתא שהיא כשרה וכדאיתא בדוכתא בפ' אלו טריפות:

    ואמר רב הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה פרש"י ז"ל משום זונה ולא מחוור דהא רב הונא לית ליה דר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה כדאיתא בפ' הבא על יבמתו וכ"ש בזו דגריע מינה טובא כדאמרי' בסמוך לפי' הנכון כדפרש"י ז"ל במ' שבת גבי אבוה דשמואל דלא שבק להו לברתי' דגניין בהדי הדדי קאתי לומר דטעמ' משו' דר"ה דפסל' לכ"ג משו' השרת בתולי' והויא כבוגר' שכלו קצת בתולי' ואע"ג דכ"ג בימי ר"ה לא הוה אמר לה לענין הלכת' כדאמר ר' בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ט ע"ב) ואבוה דשמואל הוה בעי לנטורינהו לקדוש' גמורה:

    והא דאמרי' הכא ואפילו אליבא דר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה כו' הכי פי' אפי' לר' אליעזר דמחמיר בפסולי כהונה לומ' דפנוי הבא על הפנייה עשאה זונה התם הוא משום דאיכא מעשה איש אבל הכא פריצות בעלמא הוא ואפי' לכ"ג לא פסילא ולרבותא נקט לה רבא אע"ג דלית הלכתא כוותיה ואע"ג דלא שייכא כדרב הונא להאי:

    הדר אמר רבא לאו מילתא הוא דאמרי' בעכומו"תן לית ליה חתנות פי' דודאי חתנות דאסר רחמנא בגרותן הוא וישראל כשר אסור הוא בנתינה וגיור' מן התורה וכיון דשרי בה פצוע דכא על כרחך טעמ' דמילתא משום דלא קאי בקדושתיה וש"מ דפצוע דכא כהן מותר בגיור' למ"ד דקהל גרים לא איקרו קהל ולא פסלי ליה עליה משום זונה כדמעיקרא דהא לא קאי בקדושתיה לאחר שנפל וכן הלכתא הלכך פצוע דכא אפי' כהן מותר בגיור' ונתינה אעפ"י שהן איסור מן התור' לכהן ברור ולישראל ברור כשנפצעו אשתרו להו בנייהו לפי שיצאו מקדושתם וכיון שכן ה"ה שהם מותרי' בממזרת כיון דממזרים לא איקרי קהל והני יצאו מקדושתם דמה לי נתינה מה לי ממזרת הא והא איסור תורה הוא כישראל ברור וכן אמר בירושלמי בפי' דלמאן דשרי פצוע דכא בנתינה מותר נמי בממזרת ושלא כדברי הרמב"ם ז"ל שכתב שהוא מותר בגיור' ונתינ' ואסור בממזר' כי הוא סובר דגיורת לכהן ונתינה לישראל אסור' מדבריהם וממזרת אסור תורה ולא הותרו לו אלא איסור מדבריהם וליתא כדמוכח סוגיין במסקנא ובכל דוכתיה נמי אסור תורה וכדבעיא למימ' קמן וגיורת נמי איסור תורה היא לכהן כדכתב בפרק הבא על יבמתו:

    Ritva on Yevamot 76a · Sefaria

    Meiri

    שני נקבים יש בגיד שאחד מוציא שתן ואחד מוציא זרע וביניהם כקליפת השום ואם נסתם שביל של זרע על ידי אדם ויוצא לו דרך שביל שמי רגלים יוצאין משם פסול שאין הזרע מתבשל לשם ומכל מקום אם היה מטיל מים משני מקומות כגון בשביל של זרע ובשביל של מי רגלים כשר הואיל ומכל מקום אין הזרע יוצא משביל שלו אע"פ שהשתן נכנס בשביל שלו אין בשולו נמנע אחר שהוא במקומו:

    ניקבה העטרה עצמה אם כשהוא רואה קרי הנקב מתרחב ויוצא שכבת זרע דרך הנקב פסול ואם לאו כשר ואם ניקב בכדי יציאת הזרע ונסתם חזר להכשרו:

    הריאה שניקבה ועלה בה קרום מחמת מכה שבמקום אחר שלא ממקום הנקב אינו קרום וטרפה כמו שביארנו במקומו:

    נשים המסוללות זו בזו ר"ל שבאות זו על זו אפילו פלטו זו בזו אפילו היו חייבי כריתות זו בזו אינן נעשות זונות בכך ליפסל לכהונה שאין ענינם אלא פריצות בעלמא ולשון מסוללות כאדם שדורך במסלה ואינו בוקע בעפרה כלום:

    המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ובמשוחררת ואינן אסורין אלא מלבא בקהל שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' מבואר לר"ם:

    אמר המאירי פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת שהרי לא נאסרו אלא לבא בקהל כדכתיב לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה' וקהל גרים ומשוחררים לא איקרו קהל הא בישראל אסורים הם לבד אבל לא בניהם שהרי לא מנה בו דורות:

    משנה עמוני ומואבי אסורין ואסורן אסור עולם אבל נקיבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי אינן אסורין אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות אמ"ר שמעון קל וחמר הדברים מה אם במקום שאסר את הזכרים אסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל אם הדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר ממזרין ונתינין אסורין ואסורן אסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות אמר הר"ם התשובה אשר אפשר שיושב בה ר' שמעון כי להם שאמרו לו מה לעמון ומואב שכן נתפרש טעמן על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים האיש דרכו לקדם ולא האשה תאמר במצרי ואדומי שלא תלה ריחוק לשלש הדורות בדבר בעולם ואין הלכה כר' שמעון:

    אמר המאירי עמוני ומואבי אע"פ שנתגיירו אסורין לבא בקהל ואיסורם איסור עולם דור אחר דור שהרי נאמר בהם גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם ונקבותיהם מותרות מיד ומפני שנתלה איסורן בטעם שאין לו מקום אצל הנשים דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם וכו' איש דרכו לקדם ואשה אין דרכה לקדם:

    7 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 76a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא פצוע דכא כהן מהו בגיורת כו' הרמב"ם פי"ז מהלכות א"ב פסק דפצוע דכא מותר בנתינה וכל הספיקות ואסור בממזרת כו' עכ"ל והראב"ד השיג עליו שם גם הטור אה"ע סימן ה' כתב ואינו נראה דהא דשרי בנתינה דריש לה מקרא לא יבא ממזר בקהל ה' דהיינו בישראל לא יבא אבל באחריני שרי ואין חילוק עכ"ל. כתב הב"י לא מצאתי בגמרא שידרשו כן מפסוק זה ואולי כו' עכ"ל ואין דברי הטור מובנים כך דאיך עלה על הדעת להתיר פצוע דכא בנתינה מקהל ה' דכתיב גבי ממזר ולא מקהל ה' דכתיב גבי פצוע דכא גופיה אבל נראה דטעות נפל בספרי הטור וצ"ל במקום ממזר בקהל ה' פצוע דכא בקהל ה':

    Chidushei Halachot on Yevamot 76a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה כהן וכו' שנבעלה מקודם עיין תוס' לעיל סא ע"א ד"ה אין זונה:

    Gilyon HaShas on Yevamot 76a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 76, Amud Aleph, about 416 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “ממולאי, אמריתו מילי מוליתא? במקומה מבשלה, שלא…”

    2. Segment 252 words

      Opens “אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם,…”

      Named: רב יהודה, רב מרי בר מר, שמואל, רבא.

    3. Segment 323 words

      Opens “שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף:…”

      Named: רב יוסף, רבא, רבה.

    4. Segment 419 words

      Opens “אמר אביי: אטו כ"ע יעקב אבינו הואי,…”

      Named: אביי.

    5. Segment 518 words

      Opens “אלא, אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין.…”

      Named: אביי, רבא.

    6. Segment 626 words

      Opens “ת"ר ניקב פסול, מפני שהוא שותת. נסתם…”

    7. Segment 736 words

      Opens “שלח ליה רב אידי בר אבין לאביי:…”

      Named: רב אידי בר אבין, אביי, רבא.

    8. Segment 830 words

      Opens “אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים…”

      Named: רב הונא, רבה, רבא, אבא.

    9. Segment 919 words

      Opens “ואפילו לרבי אלעזר, דאמר: פנוי הבא על…”

      Named: רבי אלעזר.

    10. Segment 1025 words

      Opens “מתני׳ פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “גמ׳ בעו מיניה מרב ששת: פצוע דכא…”

      Named: רב ששת.

    12. Segment 1221 words

      Opens “א"ל רב ששת, תניתוה: פצוע דכא ישראל…”

      Named: רב ששת.

    13. Segment 1344 words

      Opens “אמר רבא: אטו התם משום קדושה ולאו…”

      Named: רבא.

    14. Segment 1425 words

      Opens “אלא מעתה, ממזר, דבר אולודי, הכי נמי…”

    15. Segment 1516 words

      Opens “הדר אמר רבא: לאו מילתא היא, בהיותן…”

      Named: רבא.

    16. Segment 1632 words

      Opens “מתיב רב יוסף: (מלכים, א ג, א)…”

      Named: רב יוסף.

    Sages named on this page

    • Rabbi Huna · Amoraim · Second Generation Amoraim

      Rabbi Huna, a preeminent student of Rav, led the Sura Yeshiva for forty years.

      Source: Yevamot 76a · Segment 8 — “אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים משתי מקומות,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yevamot 76a · Segment 16 — “מתיב רב יוסף: (מלכים, א ג, א) ויתחתן שלמה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 76a · Segment 2 — “…רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 76a · Segment 4 — “אמר אביי: אטו כ"ע יעקב אבינו הואי, דכתיב ביה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 76a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026