Talmud Builders

    Yevamot 45a

    Back to index

    English translation — Yevamot 45a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1to forbidden relations for which one is liable for violation of a prohibition concerning which a betrothal between the couple would take effect. However, here, with regard to a gentile and a slave, since their betrothal of a Jewish woman would not take effect, a union with them is comparable to forbidden relations for which one is liable to receive karet , and therefore the offspring of such a union will be a mamzer .

    2The Gemara raises an objection from a baraita : In the case of a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring born from such a union is a mamzer . Rabbi Shimon ben Yehuda says: The offspring is a mamzer only if born from relations with one who is forbidden by a prohibition of forbidden relations that are punishable by karet . It is apparent from the baraita that one who holds, as does Shimon HaTimni, that only the offspring from forbidden relations for which one is liable to receive karet is a mamzer , nevertheless holds that the offspring of a slave or gentile and a Jewish woman is not a mamzer .

    3Rather, Rav Yosef said: Who is included by saying: All agree? It is Rabbi Yehuda HaNasi, as although Rabbi Yehuda HaNasi says in a baraita (52b) concerning the mishna (50a–51b) that states that a levirate betrothal between a yavam and a yevama with whom he had already performed ḥalitza is ineffective: This statement was said only according to the statement of Rabbi Akiva, as he would consider a ḥalutza like a forbidden relative such that if the yavam betrothed her it would not take effect. And although Rabbi Yehuda HaNasi himself does not hold accordingly with regard to that issue, with regard to the offspring of a union with a gentile or a slave he concedes that the offspring is a mamzer . As, when Rav Dimi came from Eretz Yisrael, he said that Rav Yitzḥak bar Avudimi said in the name of our Master, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi: With regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is a mamzer .

    4The Gemara cites a related incident: Rabbi Aḥa, lord of the capital, and Rabbi Tanḥum, son of Rabbi Ḥiyya, the man of Akko village, redeemed those captives who came from Armon to Tiberias. One of them had been impregnated by a gentile, and they came before Rabbi Ami to ask what the offspring’s status would be when born. He said to them that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar and Rabbi Ḥanina all say: With regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is a mamzer .

    5Upon hearing this, Rav Yosef said: Is it so great to enumerate men? The fact that several great Sages held this opinion does not prove that their opinion is the accepted halakha . But there are Rav and Shmuel in Babylonia, and Rabbi Yehoshua ben Levi and bar Kappara in Eretz Yisrael, and some say to remove bar Kappara from this list and insert instead the Elders of the South, who all say: With regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the lineage of the offspring is unflawed, and he or she may marry into the congregation of Israel.

    6Rather, Rav Yosef said the halakha is in fact that the offspring is a mamzer because this is Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion, as when Rav Dimi came from Eretz Yisrael he said that Rav Yitzḥak bar Avudimi said in the name of our Master, i.e., Rabbi Yehuda HaNasi, that they say: With regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is a mamzer .

    7Rabbi Yehoshua ben Levi says: The lineage of the offspring is sullied, and if the child is a girl she is restricted in whom she may marry. The Gemara asks: To whom is she prohibited from marrying? If we say it is to the congregation of Israel, but didn’t Rabbi Yehoshua himself say that the lineage of the offspring is unflawed and he or she may marry into the congregation of Israel? Rather, the offspring is prohibited to marry into the priesthood, as all of the amora’im who render the offspring fit to enter the congregation of Israel agree that the offspring has flawed lineage and is forbidden to marry into the priesthood.

    8This is derived from an a fortiori inference from the halakha of a widow, as follows: Just as in the case of a widow who is married to a High Priest, where the prohibition that pertains to her is not equally applicable to all Jews, i.e., only a High Priest is prohibited from marrying a widow, and nevertheless her child from that union will have flawed lineage, then so too with regard to this woman who engaged in relations with a gentile or slave, where the prohibition that pertains to her is equally applicable to all Jews, isn’t it logical that her child from that union will have flawed lineage?

    9And if one would say that the logic of this a fortiori inference could be refuted by claiming that what is true with regard to a widow who is married to a High Priest, where her union with him is what makes her herself disqualified from subsequently marrying any priest and, if she is the daughter of a priest, from eating teruma , is not true with regard to the prohibition against a Jewish woman engaging in relations with a gentile or a slave. This is not correct, because here, too, once he has engaged in intercourse with her, he thereby renders her unfit to marry into the priesthood.

    10As Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon: From where is it derived with regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with a daughter of a priest or with a female Levite or with a female Israelite that they thereby render her unfit to marry into the priesthood? As it is stated: “But a priest’s daughter when she will become a widow, or a divorcée, and have no child, she returns to her father’s house as in her youth” (Leviticus 22:13). The verse indicates that she returns to her father’s house and enjoys the rights of the priesthood only in a case where she engaged in intercourse with one to whom widowhood and divorce can apply, i.e., one with whom her marriage would be valid and would be broken only through death or divorce. Excluded from this is a union with a gentile or a slave, to whom neither widowhood nor divorce can apply, as no marriage bond can be formed with them.

    11Abaye said to Rav Yosef: What did you see that you rely upon Rav Dimi and his tradition that Rabbi Yehuda HaNasi holds that the offspring of a gentile or a slave and a Jewish woman is a mamzer ? Rely instead upon Ravin, as when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Natan and Rabbi Yehuda HaNasi both rule that the offspring is permitted to marry into the congregation of Israel. And who is the Rabbi Yehuda HaNasi referred to in Ravin’s report? It is the one who is simply referred to as Rabbi, the redactor of the Mishna, whose opinion is accepted as the halakha .

    12The Gemara notes: And even Rav rules that the offspring is permitted, as is evident from an incident involving a certain individual who came before Rav and said to him: With regard to the offspring of a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman, what is its halakhic status?

    13Rav said to him: The lineage of the offspring is unflawed. The individual who asked the question was himself such a child, and he said to Rav: If so, give me your daughter in marriage. He said to him: I will not give her to you.

    14Shimi bar Ḥiyya, Rav’s grandson, said to Rav: People often say that a camel in Medes can dance upon a small space that holds only a single kav of produce. However, clearly that is an exaggeration, since if one would go to Medes one could demonstrate that this is a space that holds a kav , and this is a camel, and this is Medes, and yet the camel is not dancing, i.e., the truth of a statement becomes apparent when it is put to the test. So too, it would appear that you do not truly believe in your ruling because when put to the test, you are unwilling to rely on it.

    15He said to him: Even if he were as great as Joshua, son of Nun, I would not give him my daughter in marriage. My refusal to give her to him in marriage is not that I do not stand by my ruling; it is for other reasons. He said to him: If he were as great as Joshua, son of Nun, then even if the Master would not give him his daughter, others would still give him their daughters. However, with regard to this man, if the Master does not give him his daughter, others will not give him their daughters either out of fear of damaging the family lineage. Nevertheless, Rav remained unwilling to give his daughter to that individual.

    16That individual would not go from standing before Rav and continued to plead with him. Rav placed his eyes upon him and he died.

    17The Gemara adds: And even Rav Mattana rules that the offspring is permitted, and even Rav Yehuda rules that the offspring is permitted, as is evident from the fact that when a child of a gentile or slave and a Jewish woman came before Rav Yehuda, he said to him: Go and conceal your paternal lineage so that people will not refrain from giving you their daughters in marriage, as it is permitted for you to marry into the congregation of Israel, or otherwise, marry a woman of your own kind, i.e., a woman of similar lineage. And similarly, when such a person came before Rava, he said to him: Either go into exile to a place where your lineage is unknown, so that others will give you their daughters in marriage, or marry a woman of your own kind.

    18The residents of Bei Mikhsei sent the following question to Rabba: With regard to the offspring of one who is a half-slave half-freeman, who engaged in intercourse with a Jewish woman, what is its halakhic status? He said to them: Now that with regard to the offspring of a full slave we say that his lineage is unflawed, is it necessary to ask about a half- slave?

    19Rav Yosef said: The Master who is responsible for dissemination of this halakha that the offspring of a slave and a Jewish woman is not a mamzer ,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חייבי לאוין דתפסי בהו קדושיןדנפקא לן בפרק כיצד (לעיל יבמות דף כג.) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו' ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו דכתיב (בראשית כ׳:ג׳׳:ג׳״ב:ה׳) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין דכתיב (דברים ז׳:ב׳-ג׳) בז' אומות לא תתחתן בם לא יהא לך בהן חיתון ובשאר אומות כתיב (שם כא) ואח"כ תבא מכלל דמעיקרא לית בה הויה ומהני קראי נפקא לן בקדושין (דף סח:) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין ודמיא לחייבי כריתות ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ) ודרשינן בסנהדרין (דף נז:) בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם וכל שכן דארוסה לית להו וביאה לשם קדושין נמי לית להו דאיתקוש הויות להדדי:

    אין ממזר וכו'והא האי תנא כשמעון התימני סבירא ליה וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר:

    אף על גב דקאמר רביבפרק ר"ג אין ביאה אחר חליצה דאם חלץ לזו ובעל את זו אינה צריכה הימנו גט וקאמר אין הדברים הללו אמורים דביאה אחר חליצה לא תפסה אלא לדברי ר"ע כו' אבל לדידיה לא סבירא ליה אפילו הכי בעובד כוכבים ועבד מודים:

    דכי אתא רב דימי כו' משום רבינורבי:

    שבוייתא מן ארמוןלאנטוכי:

    אלא אמר רב יוסף רבי היאלא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה דהא נמי רבים אכשרי אלא משום ההיא דר' איכא למיפסליה דהלכה כמותו:

    והאמר רבי יהושע בן לוילעיל הולד כשר:

    זו שאיסורה שוה בכלעובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית:

    שבנה פגוםבנה פגום לאו דוקא דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאו כהן הוא ואי משום דלא ישא כהנת כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת שאין קדושה בנשים דאפילו כשרות מותרות לפסולים דקיימא לן (קדושין דף עג.) לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים אלא משום בתה נקט דאם תלד בת פסולה לכהונה:

    פסלהאפי' מתרומה דבי נשא וכ"ש מלהנשא לכהן:

    שפסלוהכהנת מתרומת אביה ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד פסלה מתרומה וכ"ש מכהונה:

    מי שיש לו אלמנות וגירושין בהכגון ישראלית הוא דכי מת וזרע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' (ויקרא כ״ב:י״ג):

    יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בהשאין קדושין תופסין:

    א"ל אביילרב יוסף:

    מאי חזית דסמכת אדרב דימידאמר משמיה דרבי הולד ממזר סמוך אדרבין דמכשרי ליה משמיה דרבי:

    דההוא דאתאבן עובד כוכבים מישראלית:

    אמרי אנשי גמלא במדי אקבא רקדאגמל גדול מרקד בתוך קב קטן בד' רגליו במלכות מדי. וגוזמא:

    הא קבא והא גמלא והא מדייבא וירקד לפנינו כלומר אתה שהתרת דבר חידוש האמת דבריך ותן לו בתך:

    לא הוה אזיל מקמיהאותו בן העובד כוכבים דקא א"ל הב לי ברתך:

    זיל איטמרלך במקום שלא יכירוך ושא בת ישראל שאילו יכירוך לא יתנוה לך. אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל שהרי ממזר מוזהר על הכשרה:

    בת מינךבת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך אבל ממזרת ושפחה לא תשא. אלמא כשר הוא:

    גליצא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה:

    בני בי מיכסימקום:

    מרא דשמעתאדאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו כשר:

    יבמות 45 עמוד א

    1מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין, אבל הכא, עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין כחייבי כריתות דמי.

    2מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת.

    3אלא אמר רב יוסף: מאן ״הכל מודים״ רבי, אף על גב דרבי אומר: אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בעובד כוכבים ועבד מודה. דכי אתא רב דימי, אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

    4רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון לטבריא. הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים ואתו לקמיה דר' אמי, אמר להו: ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

    5אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי?! הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל, ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום, דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר!

    6אלא אמר רב יוסף: רבי היא. דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק בר אבודימי: משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

    7רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל הא אמר רבי יהושע: הולד כשר! אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה.

    8מק"ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול, שאין איסורה שוה בכל בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום.

    9מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת! הכא נמי, כיון שנבעלה פסלה.

    10דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוה שנאמר: ״(ויקרא כב״, יג) ״ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה״, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה.

    11אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי סמוך אדרבין! דכי אתא רבין, אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא. ומאן רבי יהודה הנשיא רבי.

    12ואף רב מורה בה היתירא דההוא דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, מהו?

    13אמר ליה: הולד כשר. אמר ליה: הב לי ברתך. לא יהיבנא לך.

    14אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא, והא גמלא, והא מדי ולא רקדא!

    15א"ל אי ניהוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתי. א"ל אי הוה כיהושע בן נון, אי מר לא יהיב ליה אחריני יהבי ליה, האי אי מר לא יהיב ליה אחריני לא יהבי ליה.

    16לא הוה קאזיל מקמיה. יהיב ביה עיניה ושכיב.

    17ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף רב יהודה מורה בה להיתירא. דכי אתא לקמיה דרב יהודה, א"ל זיל איטמר, או נסיב בת מינך. וכי אתא לקמיה דרבא, א"ל או גלי, או נסיב בת מינך.

    18שלחו ליה בני בי מיכסי לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל, מהו? א"ל השתא עבד כולו, אמרי' כשר חציו מיבעיא?

    19אמר רב יוסף: מרא דשמעתא׃

    Tosafot

    יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בהוא"ת והא רבי יוחנן אית ליה לעיל דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר אם כן למה לי קרא דהשתא ממזר הוי מפסיל בביאתו מיבעיא וי"ל הא דידיה והא דרביה ועוד דאמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן כדאמרינן ספ"ק (לעיל יבמות טז:) ושם פירשתי אמאי הוי ממזר מעובד כוכבים כיון דביאת היתר היא מדאורייתא:

    זיל איטמרוישיאוך מיוחסת וא"ת והא בעי ראיה כדאמר בפ"ב בכתובות (דף כד: ושם) דמעלין מתרומה ליוחסין ויש לומר דהתם להשיא בתו לכהן העובד על גבי המזבח כמו שמוכיח שם רבינו תם א"נ התם כר"מ אבל חכמים אומרי' כל משפחות בחזקת כשרות הם עומדות בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עב:):

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הא דאמרינן אבל הני דלא תפסי בהו קדושי כחייבי כריתות דמועבד משום דכתיב עם החמור כדאיתא בקדושין (סח, א) ועכו"ם נמי ליתיה בקדושין ופירש רש"י ז"ל בפרק אלמנה לכהן גדול (להלן יבמות סח, ב ד"ה עבד כנעני) מדכתיב אשת רעהו פרט לאשת אחרים. ואם תאמר דלמא בנשי דידהו דלא תפסי בהו קדושי. ההיא לא צריכא היא קרא דהא נפקא לן מדוכתא אחריתא כדאיתא בקדושין (סח, ב) מואחר כן תבא אליה. ועוד דאם איתא דבישראלית תפסי ליה בה קדושין בעכו"ם אמאי אין תופסין לו בה ובשאלתות דרב אחא ז"ל (פרשת וישלח סי' כה) מפיק לה מדאמרינן במסכת סנהדרין (נז, ב) בעולת בעל יש לה ננכסה לחופה ולא נבעלה אין להן, וכיון דלדידהו לית להו אלא קדושי ביאה, גבי בת ישראל אפילו ביאה נמי לא דמקשינן הויות להדדי, ומאן דלא קני בכספא לא קני בביאה.

    וכלהו אמוראי דמכשרי מודו דהולד פגום לכהונהכתב הרמב"ן נ"ר דכיון דגמר קל וחומר מאלמנה כאלמנה מה אלמנה בנה חלל ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה אף זה כן. ורש"י ז"ל שאמר מנקבה לאו דוקא נקט לה. ואינו נראה מדברי רש"י ז"ל אלא בהדיא קא פריש דאי אפשר אלא בנקבה ובנה דקאמר משום בתה נקט לה (עיין רש"י בד"ה שבנה פגום, וברמב"ן שלפנינו לא הובאו דברי רש"י). ובירושלמי מפורש כן אם ילדה בת פסולה לכהונה דגרסינן התם (פ"ד ה"א) אף על פי דר' יהושע אמר הבא על אחותו הולד כשר, מודה שאם היתה נקבה שהיא פסולה מן הכהונה, אף על גב דרב אמר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, מודה שאם היתה נקבה פסולה מן הכהונה ע"כ. וכן נראה לי ראיה מדאמרינן לקמן (בעמוד ב) עבדיה דרב חייא בר אמי אטבלה לה לההיא עכו"ם לשם אינתתא, א"ר יכילנא לאכשורי בה ובברתה, בה כדרב אסי דאמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה, בברתה דאמר ר' יהושע בן לוי עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. ואם איתא דמאן דפסיל אפי' בבנו פוסל, למה ליה למימר בברתה לימא יכילנא לאכשורי בה ובולדה דהוו בכלל ברה וברתה ובשלמא לדברי רש"י ז"ל כיון דבכולה שמעתין איירי בברתה, דבדידה הוא דאיכא לאפלוגי בין פסול ממזרות לפסול כהונה, משום הכי נקט הכא ברתה, אלא אי וולדה ממש אמרו דפסול כלומר בין הבת ובין הבן, ובין בזה ובין בזה אמרו דפסול ובכלהו איירי בכולה שמעתין, אמאי נקט הכא ברתה נימא ולדה.

    כיון דבא עליה פסלה דאמר ר' יוחנן מנין לעכו"ם ועבד שפוסל כו'קשיא לי לימא גר עמוני ומצרי שני שנשאו בת ישראל יוכיחו שביאתן בעבירה ובתם כשרה לכהונה, וכדאמר ר' יוחנן לקמן בפרק הערל (יבמות עז, א) גמר עמוני ומואבי עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ומאי שני עממין עמוני שנשא בת ישראל וצל"ע (עיין תוס' שם ד"ה רבי יוחנן).

    אמר ליה אוי הוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתימדאהדר ליה הכין ולא אמר ליה פגום מיהא הוי ולא בעינא לערובי בזרעי פסול כהונה, אלמא משמע דלגמרי מורה ביה להיתרא ואפילו לכהונה. ורב יהודה ורבא נמי דאמרי ליה זיל גלי זיל איטמר ודאי משמע דמורו ביה להיתר גמור, דאי לא הוה אפשר דנפיק מינה חורבא אי מיטמר דתנשא בתו לכהונה. ולפי מה שאמרו בירושלמי שכתבתי (לעיל בד"ה וכלהו אמוראי) וכדברי רש"י ז"ל שפירש בנה פגום לאו דוקא בנה אלא בתה, אין מכאן ראיה להכשירה אם בת היא, אלא בנה מותר לגמרי כל שמותר לישראל דלאו ממזר הוא ובתו כשרה לכהונה. והא דאמרו ליה זיל איטמר משום שלא יפסלהו מחמת ממזרות קאמרו ליה וכל פגום דקאמרינן בשמעתין היינו לפגום הולד אם בת היא. וכתב הרמב"ן נר"ו (בספר הזכות) נ"ל דהצעה דשמעתא הכין, דרב יוסף סבר דמסהדותיה דרב דימי דאמר משמיה דר' יהושע בן לוי דאף על גב דמכשר משוי ליה פגום לכהונה, מינה שמעינן לכלהו אמוראי דמכשרי, פגום מיהא הוי ואמר ליה אביי סמוך אדרבין דאמר דר' גופיה מורי ביה להיתרא והיתרא לגמרי משמע ואפילו לכהונה ורב נמי ורב יהודה ורבא כולהו מורו בה להיתרא לגמרי וכדאמרן. ולפי זה כיון דמספקינן הלכתא הולד כשר, ולא אמרינן בהדיא הולד כשר לכהונה, ופגום נמי לא אמרינן בהדיא איכא לספוקי אי כר' יהושע בן לוי ורב אסי ורב דימי, אי כרבין ורב יהודה ורבא, הלכך מספיקא לא מנסבינן בתו לכהונה ואם נשא אין מוציאין מידו והולד ספק חלל. וזה לפי דרכו שכתב הוא ז"ל דמה אלמנה בנה חלל אף זה כן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 45a

    Yevamot 45a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 487 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין דנפקא לן בפרק כיצד (לעיל יבמות דף כג.) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו' ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו דכתיב (בראשית כ׳:ג׳׳:ג׳״ב:ה׳) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין דכתיב (דברים ז׳:ב׳-ג׳) בז' אומות לא תתחתן בם לא יהא לך בהן חיתון ובשאר אומות כתיב (שם כא) ואח"כ תבא מכלל דמעיקרא לית בה הויה ומהני קראי נפקא לן בקדושין (דף סח:) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין ודמיא לחייבי כריתות ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ) ודרשינן בסנהדרין (דף נז:) בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם וכל שכן דארוסה לית להו וביאה לשם קדושין נמי לית להו דאיתקוש הויות להדדי:

    אין ממזר וכו' והא האי תנא כשמעון התימני סבירא ליה וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר:

    אף על גב דקאמר רבי בפרק ר"ג אין ביאה אחר חליצה דאם חלץ לזו ובעל את זו אינה צריכה הימנו גט וקאמר אין הדברים הללו אמורים דביאה אחר חליצה לא תפסה אלא לדברי ר"ע כו' אבל לדידיה לא סבירא ליה אפילו הכי בעובד כוכבים ועבד מודים:

    דכי אתא רב דימי כו' משום רבינו רבי:

    שבוייתא מן ארמון לאנטוכי:

    אלא אמר רב יוסף רבי היא לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה דהא נמי רבים אכשרי אלא משום ההיא דר' איכא למיפסליה דהלכה כמותו:

    והאמר רבי יהושע בן לוי לעיל הולד כשר:

    זו שאיסורה שוה בכל עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 45a · Sefaria

    Tosafot

    יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה וא"ת והא רבי יוחנן אית ליה לעיל דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר אם כן למה לי קרא דהשתא ממזר הוי מפסיל בביאתו מיבעיא וי"ל הא דידיה והא דרביה ועוד דאמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן כדאמרינן ספ"ק (לעיל יבמות טז:) ושם פירשתי אמאי הוי ממזר מעובד כוכבים כיון דביאת היתר היא מדאורייתא:

    זיל איטמר וישיאוך מיוחסת וא"ת והא בעי ראיה כדאמר בפ"ב בכתובות (דף כד: ושם) דמעלין מתרומה ליוחסין ויש לומר דהתם להשיא בתו לכהן העובד על גבי המזבח כמו שמוכיח שם רבינו תם א"נ התם כר"מ אבל חכמים אומרי' כל משפחות בחזקת כשרות הם עומדות בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עב:):

    Tosafot on Yevamot 45a · Sefaria

    Rashba

    הא דאמרינן אבל הני דלא תפסי בהו קדושי כחייבי כריתות דמו עבד משום דכתיב עם החמור כדאיתא בקדושין (סח, א) ועכו"ם נמי ליתיה בקדושין ופירש רש"י ז"ל בפרק אלמנה לכהן גדול (להלן יבמות סח, ב ד"ה עבד כנעני) מדכתיב אשת רעהו פרט לאשת אחרים. ואם תאמר דלמא בנשי דידהו דלא תפסי בהו קדושי. ההיא לא צריכא היא קרא דהא נפקא לן מדוכתא אחריתא כדאיתא בקדושין (סח, ב) מואחר כן תבא אליה. ועוד דאם איתא דבישראלית תפסי ליה בה קדושין בעכו"ם אמאי אין תופסין לו בה ובשאלתות דרב אחא ז"ל (פרשת וישלח סי' כה) מפיק לה מדאמרינן במסכת סנהדרין (נז, ב) בעולת בעל יש לה ננכסה לחופה ולא נבעלה אין להן, וכיון דלדידהו לית להו אלא קדושי ביאה, גבי בת ישראל אפילו ביאה נמי לא דמקשינן הויות להדדי, ומאן דלא קני בכספא לא קני בביאה.

    וכלהו אמוראי דמכשרי מודו דהולד פגום לכהונה כתב הרמב"ן נ"ר דכיון דגמר קל וחומר מאלמנה כאלמנה מה אלמנה בנה חלל ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה אף זה כן. ורש"י ז"ל שאמר מנקבה לאו דוקא נקט לה. ואינו נראה מדברי רש"י ז"ל אלא בהדיא קא פריש דאי אפשר אלא בנקבה ובנה דקאמר משום בתה נקט לה (עיין רש"י בד"ה שבנה פגום, וברמב"ן שלפנינו לא הובאו דברי רש"י). ובירושלמי מפורש כן אם ילדה בת פסולה לכהונה דגרסינן התם (פ"ד ה"א) אף על פי דר' יהושע אמר הבא על אחותו הולד כשר, מודה שאם היתה נקבה שהיא פסולה מן הכהונה, אף על גב דרב אמר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, מודה שאם היתה נקבה פסולה מן הכהונה ע"כ. וכן נראה לי ראיה מדאמרינן לקמן (בעמוד ב) עבדיה דרב חייא בר אמי אטבלה לה לההיא עכו"ם לשם אינתתא, א"ר יכילנא לאכשורי בה ובברתה, בה כדרב אסי דאמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה, בברתה דאמר ר' יהושע בן לוי עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. ואם איתא דמאן דפסיל אפי' בבנו פוסל, למה ליה למימר בברתה לימא יכילנא לאכשורי בה ובולדה דהוו בכלל ברה וברתה ובשלמא לדברי רש"י ז"ל כיון דבכולה שמעתין איירי בברתה, דבדידה הוא דאיכא לאפלוגי בין פסול ממזרות לפסול כהונה, משום הכי נקט הכא ברתה, אלא אי וולדה ממש אמרו דפסול כלומר בין הבת ובין הבן, ובין בזה ובין בזה אמרו דפסול ובכלהו איירי בכולה שמעתין, אמאי נקט הכא ברתה נימא ולדה.

    כיון דבא עליה פסלה דאמר ר' יוחנן מנין לעכו"ם ועבד שפוסל כו' קשיא לי לימא גר עמוני ומצרי שני שנשאו בת ישראל יוכיחו שביאתן בעבירה ובתם כשרה לכהונה, וכדאמר ר' יוחנן לקמן בפרק הערל (יבמות עז, א) גמר עמוני ומואבי עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ומאי שני עממין עמוני שנשא בת ישראל וצל"ע (עיין תוס' שם ד"ה רבי יוחנן).

    אמר ליה אוי הוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתי מדאהדר ליה הכין ולא אמר ליה פגום מיהא הוי ולא בעינא לערובי בזרעי פסול כהונה, אלמא משמע דלגמרי מורה ביה להיתרא ואפילו לכהונה. ורב יהודה ורבא נמי דאמרי ליה זיל גלי זיל איטמר ודאי משמע דמורו ביה להיתר גמור, דאי לא הוה אפשר דנפיק מינה חורבא אי מיטמר דתנשא בתו לכהונה. ולפי מה שאמרו בירושלמי שכתבתי (לעיל בד"ה וכלהו אמוראי) וכדברי רש"י ז"ל שפירש בנה פגום לאו דוקא בנה אלא בתה, אין מכאן ראיה להכשירה אם בת היא, אלא בנה מותר לגמרי כל שמותר לישראל דלאו ממזר הוא ובתו כשרה לכהונה. והא דאמרו ליה זיל איטמר משום שלא יפסלהו מחמת ממזרות קאמרו ליה וכל פגום דקאמרינן בשמעתין היינו לפגום הולד אם בת היא. וכתב הרמב"ן נר"ו (בספר הזכות) נ"ל דהצעה דשמעתא הכין, דרב יוסף סבר דמסהדותיה דרב דימי דאמר משמיה דר' יהושע בן לוי דאף על גב דמכשר משוי ליה פגום לכהונה, מינה שמעינן לכלהו אמוראי דמכשרי, פגום מיהא הוי ואמר ליה אביי סמוך אדרבין דאמר דר' גופיה מורי ביה להיתרא והיתרא לגמרי משמע ואפילו לכהונה ורב נמי ורב יהודה ורבא כולהו מורו בה להיתרא לגמרי וכדאמרן. ולפי זה כיון דמספקינן הלכתא הולד כשר, ולא אמרינן בהדיא הולד כשר לכהונה, ופגום נמי לא אמרינן בהדיא איכא לספוקי אי כר' יהושע בן לוי ורב אסי ורב דימי, אי כרבין ורב יהודה ורבא, הלכך מספיקא לא מנסבינן בתו לכהונה ואם נשא אין מוציאין מידו והולד ספק חלל. וזה לפי דרכו שכתב הוא ז"ל דמה אלמנה בנה חלל אף זה כן.

    Rashba on Yevamot 45a · Sefaria

    Ritva

    אלא אמר ר' יוסף וכו' כלומר אין לן להכריע שיהא הולד ממזר אלא מהא דאמר בשם ר' ורב יוסף סייע' למילת' ואמר דברי ר' יהושע וכולה סוגיי' עד דאמרי ליה אביי מאי חזית דסמכת וכדפרש"י ז"ל:

    והא דאמרי' הולד פגום לכהונה פרש"י ז"ל שאם הית' נקבה היא חללה שפסולה לכהן הדיוט ואם היא כהנת מיפסלא מתרומה דבי נשא ונראה מדבריו ז"ל שאם הוא זכר אינו נפסל כלל וכי קאמרי' שבנה פגו' לאו דוקא אלא בתה קאמר וכן פירשוה בירוש' בפי' בנקבה אבל רבי' הרמב"ן ז"ל היה אומר דכיון דמק"ו מאלמנה מייתי ליה אף אם הוא בן פגום לכהונה שהוא חלל פוסל בביאתו אשה שבעל ודוקא אמרי שבנה פגום:

    רבי נתן ור"י הנשיא מורו ביה להתרא נראין דבריו דהיינו להתר גמור ואפילו לכהונה והיינו דאמר רב שימי דליתן ליה ברתיה וכן ר' יהודה דאמר וכו' והיכי לא חייש לפסול כהונה דק"ל שאין הכהן צריך לבדוק אלא במי שקרא עליו ערער אלא ודאי כדאמרן וא"ת והא איכא ק"ו דאלמנה וכ"ת דאיכא למפרך דמה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת אבל הכא אינה מתחללת דליתא דלר' יוחנן בשם ר' ישמעאל הא ליתא דסוגיי' בכולי תלמודא דההיא דר' יוחנן וכ"מ מתני' דשנויי פסולה לכהונה משום חשש בעולת עכומ"ז כדאי' בפ"ק דכתובות ודוכתיה אחריני והנכון דהנהו סברי דאע"ג דהיא מתחללת בביאה זו אין הולד מתחלל דרחמנא אפקריה לזרעא דעכומ"ז וכביאת בהמ' חשיב והולד נגרר אחר האם וכאלו כלו ישראל דבן בתך הבא מן העכומ"ז קרוי בנך:

    Ritva on Yevamot 45a · Sefaria

    Meiri

    גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר לבא בקהל בין בפנויה בין באשת איש ואין צריך לומר שאין מחלקין בה בין אונס לרצון ומכל מקום אם פסול לכהונה אם לאו נחלקו בה הגאונים רוב הגאונים כתבו שהולד פסול לכהונה וממה שאמרו בסוגיא זו וכולהו אמוראי דמכשרי מודו דולד פגום לכהונה מקל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום ואם תאמר מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת אף זו כיון שבעלוה פסלוה על הדרך שכתבנו וכמו שאמרו מנין לגוי שבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוה ר"ל לכהונה ולתרומה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצתה זו שאין להם אלמנות וגירושין בה ואע"פ שמקרא בכהנת כתיב בת ובת לרבות לויה וישראלית ומאחר שהיא פסולה בביאתם אף ולדה ראוי לומר שפסול לכהונה וכמו שאמרו בפ"ב כ"ג א' לימא קסבר רבינא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ותירץ נהי דממזר לא הוי כשר נמי לא הוי ישראל פסול מיקרי וודאי פירושו פסול לכהונה ושמא תאמר אם כן הוה ליה לתלמודא למימר הלכה גוי ועבד כו' הולד פגום או פסול אין זה כלום שלא הוצרך ללמדנו הלכה שפגום הוא לכהונה אלא שכשר הוא לקהל ועוד ראיה שר' יהושע עצמו שאמר הולד כשר הוא בעצמו אמר הולד מקולקל וכן ראיה ממה שאמרו למטה ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה וודאי לפסלו לכהונה היו אומרים כן כמו שנבאר ולדעת זה הבת פסולה לכהונה אבל הבן כשר לישא כהנת שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ר"ל לפסולי כהונה כך כתבוה גדולי הרבנים ואף גדולי הדורות נסכמים בה ואף בתלמוד המערב פ"ד הט"ו אמרו אם ילדה בת פסולה לכהונה וכן למטה אמרו יכילנא לאכשורי לה ולברתה ומכל מקום יש מפרשים שמאחר שלמדו קל וחומר מאלמנה מה אלמנה בנה חלל ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה אף זה כן ואין הדברים כלום אלא דוקא נקבה וכן צריך שתדע לשיטה זו שאף חציו עבד וחציו בן חורין שבא על בת ישראל הולד פגום מקל וחומר דאלמנה שאף היא נעשית זונה בביאתו ואע"פ שיש לה אלמנות וגירושין מצד החירות מצד עבדות מיהא אין לה אבל לקהל כשר ומכל מקום דוקא שבא על הפנויה בין על ידי קדושין בין שלא על ידי קדושין שאע"פ שצד עבדות משתמש באשת איש הרי אף עבד הבא על אשת איש הולד כשר אבל אם בא על אשת איש אחר אין לולד תקנה מפני שיש בו צד ממזרות מחמת צד החירות שבאביו ויש בו צד שאינו ממזר מחמת צד העבדות שבאביו לפיכך אין לו תקנה לא בבת ישראל ולא בממזרת:

    ומגדולי האחרונים פוסקים שהולד כשר אף לכהונה ומה שאמרו כולהו אמוראי דמכשרי מודו דהולד פגום לדעת רב יוסף נאמרה אבל כשהקשו לו אחר כן סמוך אדרבין דקאמר ר' נתן ור' יהודה הנשיא מורו בה להיתירא מדקאמר להיתירא לגמרי משמע כלומר אפילו לכהונה וכן ראיה ממה שאמרו בסוגיא זו ההוא דאתא לקמיה דרב אמר ליה גוי כו' מהו אמר ליה הולד כשר אמר ליה הב לי ברתך אמר ליה לא יהיבנא לך אמר ליה רב שימי לרב אמרי אינשי גמלא במדי אקבא רקדא כלומר שהם קטנים כל כך שנאמר עליהם דרך גוזמא שיכולים הם לרקד תוך קב אחד ומעולם לא ראינו דבר זה ואף דבריך כך הם שאתה אומר דבר חדוש ואינך מאמתו ואמר ליה אי הוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה כלומר שאינו מכבודי ואמר ליה יהושע בן נון אי מר לא יהיב ליה אחריני יהבי ליה האי אי מר לא יהיב ליה אחריני נמי לא יהבי ליה ומדאהדר ליה הכי ולא אמר פגום מיהא הוי ואיני רוצה בעירוב פסול כהונה משמע דאפילו לכהונה שרי ומכל מקום זו אינה ראיה אלא לדעת הפוסל אף בבן שלדעת אותם שאין פוסלין אלא בבת הא הכא משום דבן הוא לא הוה ליה למימר הכי וכן מה שאמרו איטמר או נסיב בת מינך כלומר בת גוי ועבד הבא על בת ישראל או איטמר כלומר העלם עצמך לעמוד בחזקת ישראל כדי שלא יזהרו ממך ומדקא שרי ליה הכי אלמא כשר לגמרי דאי לאו הכי הא איכא למיחש דילמא אזיל כהן ונסיב ברתיה אף זו אינה ראיה אלא לדעת הפוסל אף בבן ומכל מקום הם כתבו דמדקא סתים ופסיק הולד כשר משמע לגמרי וכן בחציו עבד וחציו בן חורין אלא שבאשת איש אין לולד תקנה ולדעתם גוי ועבד הבא על כהנת לויה וישראלית שפסלוה וכן מה שאמרו בכתובות י"ג ב' בעשרה כהנים ופירש אחד מהם ובעל הולד שתוקי ופירשנו בה שמשתקין אותו מדין כהונה לא להיות הולד פגום לגמרי אלא מזוהם ושאינו ראוי לעבודה והדברים נראין כדעת ראשון אלא שראינו גדולי הפוסקים שהדבר רופף בידם והילכך מספק אין משיאין בתו לכהונה ואם כנס אינו מוציא:

    Meiri on Yevamot 45a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא א"ל אי ניהוי כיהושע בן נון לא יהבינא ליה ברתי כו' אולי שרמז לו אע"ג דאינו ממזר מ"מ פגום הוא כדאמרינן לעיל בשמעתין לריב"ל ובתו פסולה לכהונה דבת חלל זכר פסולה לכהונה כדאמרינן בפ' י' יוחסין ולכך נקט כיהושע בן נון שלא היה לו בן והיה לו בת [א"נ] שא"ל דאף אם חשוב במעלות כיהושע בן נון מ"מ לא אתן לו בתי משום חשש בתי שתיפסל לכהונה:

    Chidushei Halachot on Yevamot 45a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' ה"נ כיון שנבעלה פסלה עיין לקמן עז ע"א תד"ה רבי יוחנן אמר כשרה:

    שם דאמר רבי יוחנן משום ר"ש מנין לעובד כוכבים וכו' לקמן סח ע"ב ובסוטה דף כו ע"ב ובקדושין דף עה ע"ב איתא משום רבי ישמעאל:

    Gilyon HaShas on Yevamot 45a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אַמְרֵי אִינְשֵׁי "גַּמְלָא בְּמָדַי אַקַּבָא רָקְדָא", הָא גַּמְלָא וְהָא קַבָא וְהָא מָדַי, וְלָא רָקְדָא. נראה לי בס"ד המשל על הענין הזה ד' גַּמְלָא ' משל לאיש זה שנולד מנכרי ובת ישראל שיש בו חלק אחד טהור וחלק אחד טמא וכן הגמל יש בו סימן אחד טהרה וסימן אחד טומאה. ו' קַּבָא ' משל על בתו של רב דהאשה נקראת כלי לאיש כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין כב:) אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. ו' מָדַי ' משל על רב ע"ה.

    יָהִיב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְשָׁכִיב קשא מה עון עשה שנענש במיתה? והלא גם רב שימי היתה דעתו מסכמת שיתן לו רב את בתו! ואם משום שהעיז להפציר ברב יותר מדאי איך משום הכי יתחייב מיתה? ונראה בס"ד דהלכה זו דהולד כשר היתה רופפת בימים ההם ורב הורה הלכה למעשה בכך ונתחזקה משום דקיימא לן 'הלכה כרב באיסורי' דאז הבאים אחריו שהם רב מתנה ורב יהודה נמי אורו הכי דהולד כשר. והנה אף על גב דהלכה זו אמת היא מכל מקום אינו ראוי והגון שיקח בתו של רב שהיה גדול הדור אדם בזוי כזה! ואם היה נשאר חי היה מפציר בו עוד ביותר כפלי כפלים והיה נשמע הדבר הזה ומתפרסם אצל הכל ואז היה מקום לפתחון פה לתלות מניעת רב לתת לו בתו משום דהלכה זו היתה רופפת ביד רב וממילא היה נחלש כחה של הוראה זו, לכן מן השמים נגזר מיתה על זה כדי לבטל הפצרתו ולא יוודע הדבר הזה לעולם כדי לעשות על זה בנין לפקפק בהוראה זו.

    Ben Yehoyada on Yevamot 45a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 45, Amud Aleph, about 487 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין, אבל הכא,…”

    2. Segment 224 words

      Opens “מיתיבי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת…”

      Named: רבי שמעון.

    3. Segment 352 words

      Opens “אלא אמר רב יוסף: מאן ״הכל מודים״…”

      Named: רב יוסף, רבי אומר, רב דימי, רב יצחק בר אבודימי.

    4. Segment 445 words

      Opens “רבי אחא שר הבירה ור' תנחום בריה…”

      Named: רבי אחא, רבי חייא.

    5. Segment 536 words

      Opens “אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי?! הא…”

      Named: רב יוסף, רב ושמואל, רבי יהושע, שמואל.

    6. Segment 627 words

      Opens “אלא אמר רב יוסף: רבי היא. דכי…”

      Named: רב יוסף, רבי היא, רב דימי, רבי יצחק בר אבודימי.

    7. Segment 725 words

      Opens “רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל.…”

      Named: רבי יהושע.

    8. Segment 820 words

      Opens “מק"ו מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול, שאין…”

    9. Segment 913 words

      Opens “מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה…”

    10. Segment 1043 words

      Opens “דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין…”

      Named: רבי יוחנן, רבי שמעון.

    11. Segment 1127 words

      Opens “אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב…”

      Named: רב דימי, רבי נתן, רבי יהודה, אביי.

    12. Segment 1219 words

      Opens “ואף רב מורה בה היתירא דההוא דאתא…”

      Named: רב מורה.

    13. Segment 1312 words

      Opens “אמר ליה: הולד כשר. אמר ליה: הב…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי:…”

    15. Segment 1534 words

      Opens “א"ל אי ניהוי כיהושע בן נון לא…”

    16. Segment 168 words

      Opens “לא הוה קאזיל מקמיה. יהיב ביה עיניה…”

    17. Segment 1735 words

      Opens “ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף…”

      Named: רב מתנה, רב יהודה, רבא.

    18. Segment 1825 words

      Opens “שלחו ליה בני בי מיכסי לרבה: מי…”

      Named: רבה.

    19. Segment 195 words

      Opens “אמר רב יוסף: מרא דשמעתא…”

      Named: רב יוסף.

    Sages named on this page

    • Rabbi Judah the Prince · Others · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Judah the Prince (Rebbi) was a leading sage of the fourth generation of Tannaim, famous for compiling the Mishnah.

      Source: Yevamot 45a · Segment 11 — “…בה להיתירא. ומאן רבי יהודה הנשיא רבי.

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 45a · Segment 4 — “…אמי, אמר להו: ר' יוחנן ור' אלעזר ור' חנינא…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yevamot 45a · Segment 3 — “אלא אמר רב יוסף: מאן ״הכל מודים״ רבי, אף…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 45a · Segment 11 — “אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי סמוך…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 45a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026