Talmud Builders

    Yevamot 69a

    Back to index

    English translation — Yevamot 69a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1This verse is referring to a man who has potential widowhood and divorce with her, excluding a gentile and a slave, who do not have widowhood and divorce with her, as they cannot marry Jews at all. Therefore, they disqualify a woman from marrying into the priesthood through sexual intercourse, even if she does not have a child with them.

    2The Gemara asks: We have found a source for the halakha that a gentile and a slave disqualify a priestess. From where do we derive this with regard to a Levite and an Israelite woman? The Gemara answers: It is as Rabbi Abba said that Rav said: The verse “But if a priest’s daughter be a widow, or divorced” (Leviticus 22:13) could have begun with the words: If a priest’s daughter. The word “but,” the prefix vav , expands the prohibition to include additional women. Here too, it may be derived from the distinction between the phrase: If a priest’s daughter, and the phrase as it actually appears in the verse: “But if a priest’s daughter,” that Levite and Israelite women are subject to the prohibition as well.

    3The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this exposition possible? It is in accordance only with the opinion of Rabbi Akiva, as he derives halakhot from the prefix vav . The Gemara responds: Even if you say it is accordance with the Rabbis, the entire phrase: “But if a priest’s daughter,” is superfluous in the verse, as the previous verses had already mentioned the priest’s daughter. Therefore, the inclusion of Levite and Israelite women in the prohibition may be derived from the entire expression.

    4The Gemara suggests: But perhaps you should say a different interpretation of the mention of widowhood and divorce in the verse: In the case of one who has potential widowhood and divorce with her, if he does not have offspring from her she may partake of teruma upon her widowhood or divorce, whereas if he does have offspring from her she does not partake. However, in the case of one who does not have widowhood and divorce with her, even if she has offspring from him, she should be allowed to partake of teruma , as the offspring is not considered his.

    5The Gemara answers: If so, why do I need to include a Levite and an Israelite woman? If the daughter of a priest is not disqualified from teruma due to intercourse with a gentile or slave, certainly a Levite or Israelite woman is not. The fact that the verse indicates inclusion of Levite and Israelite women proves that the halakha that is derived from it is a stringency and not a leniency.

    6The Gemara asks: And according to Rabbi Akiva, who said that betrothal of those who may not engage in intercourse, as they are liable for violating a prohibition, does not take effect, and therefore the meaning of the phrase “And if a priest’s daughter be [ tihye ] to a common man” (Leviticus 22:12) is not: If she marries him, but rather: If she engages in intercourse with him, why do I need the Torah to mention the phrase “a widow, or divorced” in the verse: “But if a priest’s daughter be a widow, or divorced…she may eat of her father’s bread” (Leviticus 22:13)? It is not necessary for this phrase to teach that a gentile and a slave disqualify a woman from marrying into the priesthood through sexual intercourse, as suggested by Rabbi Yishmael, as they are included in the prohibition proscribing a woman who engaged in intercourse with a man who is unfit for her.

    7The Gemara answers: A widow is mentioned to be stringent with her, and a divorcée to be lenient with her, and both are necessary. As, had the Torah taught us only the case of a widow, you might have assumed that specifically if this daughter of a priest is a widow she partakes of teruma when she does not have offspring because she is fit for the priesthood, as she may marry a common priest, but with regard to a divorcée, who is not fit for the priesthood at all, you might say that even if she does not have offspring she does not partake of teruma . And had it taught us only the case of a divorcée, you might have assumed that only a divorcée does not partake of teruma when she has offspring from a non-priest because she is not fit for the priesthood, but with regard to a widow, who is fit for the priesthood, you might say that even if she has offspring she should also partake of teruma . It is therefore necessary for both cases to be stated.

    8The Gemara asks: And perhaps you should say that the category of a woman who engaged in intercourse with a man who is unfit for her and is therefore disqualified from the priesthood applies even to the case of a man remarrying his divorcée after she had been married to another man in the meantime, which is prohibited. The Gemara answers: The Merciful One states in the Torah: “To a common man [ ish zar ],” literally, a man who is a stranger, “she shall not eat of that which is set apart from the sacred.” The Gemara understands the notion of a stranger to be one whom she was forbidden to marry and interprets homiletically: Only marriage to one who was a stranger, i.e., forbidden, to her from the outset precludes her from partaking of teruma , to the exclusion of one who was not a stranger to her from the outset, such as her ex-husband.

    9The Gemara asks: If so, a ḥalal , who was not excluded at the outset, as he may marry even the daughter of a priest, should not disqualify a woman from marrying into the priesthood. The Gemara answers that the verse states, with regard to a priest who marries a woman unfit for the priesthood: “He shall not profane his seed among his people” (Leviticus 21:15), thereby juxtaposing his seed to him. Just as he, a priest who married a woman forbidden to him, disqualifies her from the priesthood, so too, his seed, the ḥalal , also disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse.

    10The Gemara asks: And perhaps you should say that a woman who engaged in intercourse with a man unfit for her is disqualified from the time of their betrothal, even before they engaged in intercourse. The Gemara answers that this is similar to a High Priest who engaged in intercourse with a widow: Just as a High Priest who engaged in intercourse with a widow has disqualified her through intercourse, not betrothal, so too, this unfit man has also disqualified her through intercourse.

    11The Gemara asks: And perhaps you should say that he does not disqualify her until there is both betrothal and intercourse. The Gemara again answers that this is similar to a High Priest who engaged in intercourse with a widow: Just as a High Priest who engaged in intercourse with a widow disqualifies her through intercourse alone, so too, this man also disqualified her through intercourse alone.

    12§ It was taught in the baraita under discussion (68a) that Rabbi Yosei says: Of the men unfit to enter the assembly of Israel, anyone whose offspring are also unfit disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse from the priesthood. However, anyone whose offspring are not unfit does not disqualify her. The Gemara asks: What difference is there between the first tanna of the baraita and Rabbi Yosei?

    13Rabbi Yoḥanan said: The practical difference between them pertains to a second- generation Egyptian and a second- generation Edomite. The children of these men, i.e., the third generation, may marry Jews of unflawed lineage. Therefore, according to Rabbi Yosei, they too do not disqualify a woman from the priesthood through intercourse with them. The first tanna , however, holds that they have the same status as a first-generation Egyptian or Edomite convert, in that they disqualify a woman from the priesthood through intercourse.

    14And both tanna’im derived their respective opinions only from the case of a High Priest who engaged in intercourse with a widow, although they reached different conclusions. The first tanna reasoned: Just as with regard to a High Priest who engaged in intercourse with a widow, his act of intercourse with her is a transgression, and therefore he disqualifies her from the priesthood, so too, this man, a second-generation Egyptian or Edomite, also disqualifies her.

    15And Rabbi Yosei also reasoned: This is like a High Priest who engaged in intercourse with a widow. Just as the High Priest’s children are unfit for the priesthood, and he himself disqualifies the widow from marrying into the priesthood, so too, any man whose children are unfit to marry Jews of unflawed lineage disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse from marrying into the priesthood. This inference comes to exclude a second- generation Egyptian, whose children are not unfit, as it is written: “The children of the third generation that are born to them may enter into the assembly of the Lord” (Deuteronomy 23:9).

    16It is taught in the baraita under discussion that Rabban Shimon ben Gamliel says: Anyone whose daughter you may marry, you may marry his widow; anyone whose daughter you may not marry, you may not marry his widow. The Gemara asks: What difference is there between Rabbi Yosei and Rabban Shimon ben Gamliel? They appear to be stating the same principle, that a man disqualifies a woman from the priesthood only if his children are unfit to marry Jews of unflawed lineage as well.

    17Ulla said: The practical difference between them is in the case of an Ammonite and a Moabite convert. And both of them derived their respective opinions from none other than the case of a High Priest with a widow. Rabbi Yosei reasoned: Just as with regard to a High Priest who engaged in intercourse with a widow, his children are unfit for the priesthood and he himself disqualifies the widow, so too, any man whose children are unfit disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse.

    18Rabban Shimon ben Gamliel reasoned: Just as in the case of a High Priest who engaged in intercourse with a widow, where all of his children from her are unfit for the priesthood and he disqualifies her as well, so too, in the case of a man all of whose children are unfit, he disqualifies a woman with whom he engaged in intercourse. This is to the exclusion of an Ammonite or a Moabite convert, as not all of his children are unfit to marry Jews of unflawed lineage, as the Master said: An Ammonite man is unfit to enter the assembly but not an Ammonite woman; a Moabite man is unfit but not a Moabite woman. Since only the sons of an Ammonite or Moabite convert are unfit, they do not disqualify a woman with whom they engaged in intercourse from marrying into the priesthood.

    19MISHNA: In the case of one who rapes a woman without marrying her; or one who seduces a woman without marrying her; or an imbecile who engages in intercourse with a woman, even if he did marry her, if they are non-priests they do not disqualify the daughter of a priest from partaking of teruma , and if they are priests they do not enable an Israelite woman to partake of teruma . And if they are not fit to enter the assembly of Israel through marriage, they disqualify the daughter of a priest from partaking of teruma . How so? If it was an Israelite who engaged in extramarital intercourse with the daughter of a priest, she may partake of teruma , as this act of intercourse does not disqualify her.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מי שיש לו אלמנות וגירושין בהאני קורא בה ושבה אל בית אביה מלחם אביה תאכל ולא מעובד כוכבים ועבד:

    אשכחן כהנתדפסיל לה עבד:

    כולה ובת קרא יתירא הואדהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ובת כהן ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה:

    אע"ג דאית לה זרע תיכולוכבהמה בעלמא חשיב:

    אם כןדהאי קרא לקולא כתיב ולאשמועינן דזרע דעובד כוכבים ועבד לא פסיל רבויי לויה וישראלית דכתיב ביה למה לי דכתב ובת קרא יתירא השתא כהנת גופה אשמועינן דלא מיפסלא בזרע עובד כוכבים ועבד לויה וישראלית מיבעיא ואי משום לאשמועינן דמי שיש לו אלמנות וגירושין אפי' הכי כי אית לה זרע מיניה לא תיכול ואיצטריך למיסר לויה וישראלית האוכלת בתרומה בשביל בנה כהן דכי תינשא לזר ויהא לה זרע ממנו לא תשוב לתרומה במיתת בעלה הא פשיטא לן דכיון דכהנת גופה מיפסלא בזרע ישראל מתרומה דבי נשא כל שכן ישראלית האוכלת בשביל בנה אלא ודאי כי רבי קרא לויה וישראלית להכי רבייה שאם אוכלת בשביל בנה ונבעלה לעובד כוכבים ועבד אפי' אין לה זרע נפסלה דלא נפקא לן מכהנת כדאמרינן לעיל (יבמות דף סח:) כהנת היא דקדיש גופה כו':

    ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסיןלאדם פסול והאי כי תהיה לאיש זר דלעיל לאו משום הויה נקט ולמימרא דאין ביאת פסול פוסלת אלא במי שראוי לקדש דהא אין קידושין לשום פסול והאי כי תהיה אם בא ללמד על ביאת פסולין אינו אלא לשון בעילה וכל הזרים אצלה במשמע שתהא ביאתם פוסלת אפילו עובד כוכבים ועבד:

    אלמנה וגרושהלאשמועינן עובד כוכבים ועבד למה לי:

    אלמנה להחמיר כו'כלומר לאו למעוטי מי שיש לו אלמנות וגירושין אלא לגופיה איצטריך אלמנה כדי להחמיר עליה דאי לא כתיב ה"א אלמנת ישראל והיא בת כהן תיכול ואע"ג דאית לה זרע וגרושה איצטריך לכתביה רחמנא להקל עליה ולמימר (דכי נתגרשה מישראל להקל) דכי לית לה זרע מישראל תיכול דאי לא כתביה ה"א אע"ג דלית לה זרע לא תיכול דכיון דאיפסלה מכהונה מתרומה נמי מיפסלה:

    ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתומשנישאת לאחר דהא זר הוא אצלה ותפסי לו בה קידושין אלמה תניא בהחולץ (לעיל יבמות מד:) היא כשרה וולדה כשר ואוקימנא כשרה לכהונה וכ"ש לתרומה:

    ה"ג חלל דלאו זר אצלה הוא לא ליפסולדהא חלל מותר אפילו בכהנת:

    מקיש זרעושל כהן גדול מן האלמנה לו מה הוא פוסל האלמנה בביאתו מן התרומה כדיליף בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עז.) ולא יחלל מי שהיה כשר ונתחלל וזו היא האלמנה אף זרעו החלל פוסל אשה בביאתו מן התרומה:

    ואימאמדאפקה רחמנא בלשון כי תהיה משעת הויה אי קידש פסול את האשה פסולה עולמית ואפי' מת כאילו בא עליה:

    כהן גדול בביאה הוא דפסיל כדכתיב (ויקרא כ״א:ט״ו) לא יחלל זרעו כשיש זרע חילל והכי נמי תנן בהבא על יבמתו (לעיל יבמות דף נו:) נתארמלו או נתגרשו מן הנישואין פסולות מן האירוסין כשרות:

    מצרי שניפסול וזרעו כשר לת"ק כיון דהוא פסול פוסלה בביאה לרבי יוסי לא פסיל:

    הכי גרסינן מה כהן גדול באלמנה ביאתו בעבירה ופוסל כו':

    מצרי ואדומי שני ביאתן בעבירה דכתיב (דברים כג) שלישי ולא שני:

    כל שאתהכהן נושא בתו אתה כהן נושא אלמנתו:

    גר עמוניהוא ובנו ובן בנו עד סוף העולם פסולין אבל בתו כשרה דקיימא לן (לקמן יבמות דף עו:) עמוני ולא עמונית. לרבי יוסי דתלי טעמא בכל שזרעו פסול הואיל ויש בזרעו פסול פוסל ולרבי שמעון דתלי טעמא בבתו לא פסיל:

    מתני' והשוטהאפי' על ידי חופה וקדושין לא פוסל ולא מאכיל דאין קנינו קנין:

    הרי אלו פוסליןשהרי נתחללה בביאת פסול לה:

    הרי ישראל שבא על בת כהןבאונס או בפיתוי שלא לשם קידושין:

    יבמות 69 עמוד א

    1מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין.

    2אשכחן כהנת לויה וישראלית מנא לן? כדאמר ר' אבא אמר רב: ״בת״ ״ובת״, ה"נ ״בת״ ״ובת״.

    3כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי? אפילו תימא רבנן כולה ״ובת״ קרא יתירא הוא.

    4ואימא: מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, כי לית ליה זרע קאכלה, כי אית ליה זרע לא אכלה. מי שאין לו אלמנות וגירושין בה, אע"ג דאית ליה זרע נמי תיכול!

    5אם כן, רבויי לויה וישראלית למה לי?

    6ולרבי עקיבא דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, ומאי ״כי תהיה לאיש זר״ כי תיבעל, אלמנה וגרושה למה לי?

    7אלמנה להחמיר עליה, וגרושה להקל עליה. וצריכא. דאי אשמעינן אלמנה: אלמנה הוא דכי לית לה זרע אכלה, משום דחזיא לכהונה. אבל גרושה, דלא חזיא לכהונה, אימא אע"ג דלית לה זרע לא אכלה. ואי אשמעינן גרושה: גרושה הוא דכי אית לה זרע לא אכלה, משום דלא חזיא לכהונה. אבל אלמנה, דחזיא לכהונה, אימא אע"ג דאית לה זרע נמי תיכול, צריכא.

    8ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו! ״לאיש זר״ אמר רחמנא, מי שזר אצלה מעיקרא. לאפוקי האי, דלא זר אצלה מעיקרא הוא.

    9אי הכי, חלל, דלאו זר הוא מעיקרא, לא לפסול! אמר קרא: ״(ויקרא כא״, טו) ״לא יחלל זרעו בעמיו״, מקיש זרעו לו, מה הוא פוסל אף זרעו נמי פוסל.

    10ואימא משעת הויה! דומיא דכהן גדול באלמנה: מה כהן גדול באלמנה בביאה, אף האי נמי בביאה.

    11ואימא: עד דאיכא הויה וביאה?! דומיא דכ"ג באלמנה: מה כהן גדול באלמנה בביאה לחודה, אף האי נמי בביאה לחודה.

    12ורבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול פוסל, וכל שאין זרעו פסול אינו פוסל. מאי איכא בין ת"ק לרבי יוסי?

    13אמר ר' יוחנן: מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו.

    14ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה. ת"ק סבר: מה כ"ג באלמנה, שביאתו בעבירה ופוסל אף האי נמי פוסל.

    15ורבי יוסי סבר: ככהן גדול. מה כהן גדול שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל. לאפוקי מצרי שני דאין זרעו פסול. דכתיב: ״(דברים כג״, ט) ״בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'״.

    16רשב"ג אומר: כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכו'. מאי איכא בין ר' יוסי לרבן שמעון בן גמליאל?

    17אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה. רבי יוסי סבר: מה כהן גדול באלמנה שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל.

    18רשב"ג סבר: מה כהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול ופוסל, אף שכל זרעו פסול ופוסל. לאפוקי עמוני ומואבי, דאין כל זרעו פסול. דאמר מר: ״עמוני״, ולא עמונית, ״מואבי״ ולא מואבית.

    Mishna

    19האונס והמפתה והשוטה לא פוסלין ולא מאכילין. ואם אינן ראויין לבא בישראל הרי אלו פוסלין. כיצד? (היה) ישראל שבא על בת כהן תאכל בתרומה.

    Tosafot

    ואימא מי שיש לו אלמנות וגירושין בה כו'תימה דבכל דוכתא לחומרא מקשינן והכא פריך דנקיש לקולא:

    אם כן רבויי לויה וישראליתתימה דהא איצטריך לרבויי לויה וישראלית לאשמועינן דחוזרת בשביל בנה כדאמרינן בסוף יש מותרות (לקמן יבמות דף פז.) ויש לומר דמשמע ליה דאיצטריך לויה וישראלית לכל מילי דאיירי קרא ולאשמועינן דכי אית לה זרע נמי מן העובד כוכבים תיכול בשביל בנה לא איצטריך כיון דאשמעינן בכהנת דקדיש גופה:

    כי תהיה כי תבעלואם תאמר לדידיה נמי איכא לאוקומי באלמנה לכהן גדול לרבי סימאי ובבעולה לכהן גדול אפי' לרבי ישבב ויש לומר דכל פסולי כהונה נפקא לן דמיפסלי בתרומה מלא יחלל אי נמי לא משמע ליה לאוקמי לאיש זר גבי כהן וא"ת ולוקמא בסוטה שבא עליה בעלה בדרך דליכא אלא עשה דונטמאה ויש לומר דזר אצלה מעיקרא בעינן אפילו לרבי עקיבא כיון דלא הוי ממזר ומיהו קשה דלמה ליה למימר מאי כי תהיה כי תבעל בפשיטות הוה מצי למיפרך דאמאי איצטריך קרא לרבי עקיבא לעובד כוכבים ועבד דהשתא ממזר הוי מיפסלא בביאתו מיבעיא כדאמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין עה: ושם):

    כהן גדול באלמנה בביאה לחודהכדאמר בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף עח. ושם) בעל לוקה משום לא יחלל ואם תאמר היא גופה מנלן דלא בעינן תרתי הא כתיב לא יקח ולא יחלל ויש לומר דלגבי כהן אין להצריך קידושין דכ"ש בלא קידושין וכיון שהבן נפסל גם היא נפסלת:

    ושניהם לא למדוה אלא מאלמנה לכהן גדולעיקר טעמא הוי מלאיש זר אלא דמכ"ג באלמנה ילפינן במאי מסתבר לאוקמי קרא ואי לאו קרא דלאיש זר ליכא למילף מקל וחומר דאלמנה שתתחלל כדפירשתי לעיל (יבמות דף טו: ד"ה מה):

    והמפתה והשוטההא דלא תנן קטן בהדייהו דלא תקינו ליה רבנן נישואין כדקתני בגמרא (לקמן יבמות דף צו:) שוטה וקטן שנשאו כו' אמר רבי יצחק דהיינו משום דבעי למיתני בסיפא וילדה דלא מיתני ליה בקטן:

    לא פוסלין ולא מאכיליןלא איצטריך לאשמועינן באונס ומפתה דאין מאכילין ומשום לא פוסלין נקטיה ואפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה נראה דלא מיפסלה בתרומה דאין זה לאיש זר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ומאי כי תהיה כי תבעלהכי נמי לישנא קייטא הוא, דהא לרבי סימאי (לעיל יבמות מט, א) אליבא דר' עקיבא דאמר דמודה ר' עקיבא בחייבי לאוין דלאו דשאר, מצי מוקי לה בחייבי לאוין דלאו דשאר, אי נמי בחייבי עשה וקרא דכי תהיה הויה דקדושין קאמר, אלא דהכי קאמר תינח לר' סימאי לר' ישבב מאי איכא למימר.

    לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסולכלומר אפילו לכהונה דכתיב בנים אשר יולדו כו'. ולאו דוקא מהכא נפקא אלא מבתולה מעמיו כדאיתא בפרק הערל (יבמות עז, ב). ואק"ל תינח לר' יוחנן דאמר לקמן בפרק הערל דמצרי שני שבא על ישראלית והוליד ממנה בת שכשרה לכהונה מתרץ לה להא פלוגתא הכין, אלא לריש לקיש דפסיל לה לכהונה במאי פליגי. איכא למימר דריש לקיש מתרץ לה הכי, תנא קמא סבר כל שביאתו בעבירה פוסל, ור' יוסי סבר כל שזרעו כפגום שבהם ככהן גדול באלמנה פוסל, לאפקי מצרי שני שזרעו כשר לקהל ואינו כפגום. ולר' יוסי הוא הדין לעמוני ומואבי שפוסל, שהרי מקצת זרעו כמוהו דהיינו זכריו, ואתא רשב"ג למימר כל שהוא ככהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול פוסל לאפוקי עמוני ומואבי שאין כל זרעו הולך אחר הפגום, שבנותיהן כשרות ומותרות לקהל, לפיכך אינה פוסלת לכהונה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 69a

    Yevamot 69a. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 429 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מי שיש לו אלמנות וגירושין בה אני קורא בה ושבה אל בית אביה מלחם אביה תאכל ולא מעובד כוכבים ועבד:

    אשכחן כהנת דפסיל לה עבד:

    כולה ובת קרא יתירא הוא דהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ובת כהן ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה:

    אע"ג דאית לה זרע תיכול וכבהמה בעלמא חשיב:

    אם כן דהאי קרא לקולא כתיב ולאשמועינן דזרע דעובד כוכבים ועבד לא פסיל רבויי לויה וישראלית דכתיב ביה למה לי דכתב ובת קרא יתירא השתא כהנת גופה אשמועינן דלא מיפסלא בזרע עובד כוכבים ועבד לויה וישראלית מיבעיא ואי משום לאשמועינן דמי שיש לו אלמנות וגירושין אפי' הכי כי אית לה זרע מיניה לא תיכול ואיצטריך למיסר לויה וישראלית האוכלת בתרומה בשביל בנה כהן דכי תינשא לזר ויהא לה זרע ממנו לא תשוב לתרומה במיתת בעלה הא פשיטא לן דכיון דכהנת גופה מיפסלא בזרע ישראל מתרומה דבי נשא כל שכן ישראלית האוכלת בשביל בנה אלא ודאי כי רבי קרא לויה וישראלית להכי רבייה שאם אוכלת בשביל בנה ונבעלה לעובד כוכבים ועבד אפי' אין לה זרע נפסלה דלא נפקא לן מכהנת כדאמרינן לעיל (יבמות דף סח:) כהנת היא דקדיש גופה כו':

    ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין לאדם פסול והאי כי תהיה לאיש זר דלעיל לאו משום הויה נקט ולמימרא דאין ביאת פסול פוסלת אלא במי שראוי לקדש דהא אין קידושין לשום פסול והאי כי תהיה אם בא ללמד על ביאת פסולין אינו אלא לשון בעילה וכל הזרים אצלה במשמע שתהא ביאתם פוסלת אפילו עובד כוכבים ועבד:

    אלמנה וגרושה לאשמועינן עובד כוכבים ועבד למה לי:

    אלמנה להחמיר כו' כלומר לאו למעוטי מי שיש לו אלמנות וגירושין אלא לגופיה איצטריך אלמנה כדי להחמיר עליה דאי לא כתיב ה"א אלמנת ישראל והיא בת כהן תיכול ואע"ג דאית לה זרע וגרושה איצטריך לכתביה רחמנא להקל עליה ולמימר (דכי נתגרשה מישראל להקל) דכי לית לה זרע מישראל תיכול דאי לא כתביה ה"א אע"ג דלית לה זרע לא תיכול דכיון דאיפסלה מכהונה מתרומה נמי מיפסלה:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 69a · Sefaria

    Tosafot

    ואימא מי שיש לו אלמנות וגירושין בה כו' תימה דבכל דוכתא לחומרא מקשינן והכא פריך דנקיש לקולא:

    אם כן רבויי לויה וישראלית תימה דהא איצטריך לרבויי לויה וישראלית לאשמועינן דחוזרת בשביל בנה כדאמרינן בסוף יש מותרות (לקמן יבמות דף פז.) ויש לומר דמשמע ליה דאיצטריך לויה וישראלית לכל מילי דאיירי קרא ולאשמועינן דכי אית לה זרע נמי מן העובד כוכבים תיכול בשביל בנה לא איצטריך כיון דאשמעינן בכהנת דקדיש גופה:

    כי תהיה כי תבעל ואם תאמר לדידיה נמי איכא לאוקומי באלמנה לכהן גדול לרבי סימאי ובבעולה לכהן גדול אפי' לרבי ישבב ויש לומר דכל פסולי כהונה נפקא לן דמיפסלי בתרומה מלא יחלל אי נמי לא משמע ליה לאוקמי לאיש זר גבי כהן וא"ת ולוקמא בסוטה שבא עליה בעלה בדרך דליכא אלא עשה דונטמאה ויש לומר דזר אצלה מעיקרא בעינן אפילו לרבי עקיבא כיון דלא הוי ממזר ומיהו קשה דלמה ליה למימר מאי כי תהיה כי תבעל בפשיטות הוה מצי למיפרך דאמאי איצטריך קרא לרבי עקיבא לעובד כוכבים ועבד דהשתא ממזר הוי מיפסלא בביאתו מיבעיא כדאמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין עה: ושם):

    כהן גדול באלמנה בביאה לחודה כדאמר בפ' עשרה יוחסין (קידושין דף עח. ושם) בעל לוקה משום לא יחלל ואם תאמר היא גופה מנלן דלא בעינן תרתי הא כתיב לא יקח ולא יחלל ויש לומר דלגבי כהן אין להצריך קידושין דכ"ש בלא קידושין וכיון שהבן נפסל גם היא נפסלת:

    ושניהם לא למדוה אלא מאלמנה לכהן גדול עיקר טעמא הוי מלאיש זר אלא דמכ"ג באלמנה ילפינן במאי מסתבר לאוקמי קרא ואי לאו קרא דלאיש זר ליכא למילף מקל וחומר דאלמנה שתתחלל כדפירשתי לעיל (יבמות דף טו: ד"ה מה):

    והמפתה והשוטה הא דלא תנן קטן בהדייהו דלא תקינו ליה רבנן נישואין כדקתני בגמרא (לקמן יבמות דף צו:) שוטה וקטן שנשאו כו' אמר רבי יצחק דהיינו משום דבעי למיתני בסיפא וילדה דלא מיתני ליה בקטן:

    לא פוסלין ולא מאכילין לא איצטריך לאשמועינן באונס ומפתה דאין מאכילין ומשום לא פוסלין נקטיה ואפילו לרבי אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה נראה דלא מיפסלה בתרומה דאין זה לאיש זר:

    Tosafot on Yevamot 69a · Sefaria

    Rashba

    ומאי כי תהיה כי תבעל הכי נמי לישנא קייטא הוא, דהא לרבי סימאי (לעיל יבמות מט, א) אליבא דר' עקיבא דאמר דמודה ר' עקיבא בחייבי לאוין דלאו דשאר, מצי מוקי לה בחייבי לאוין דלאו דשאר, אי נמי בחייבי עשה וקרא דכי תהיה הויה דקדושין קאמר, אלא דהכי קאמר תינח לר' סימאי לר' ישבב מאי איכא למימר.

    לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסול כלומר אפילו לכהונה דכתיב בנים אשר יולדו כו'. ולאו דוקא מהכא נפקא אלא מבתולה מעמיו כדאיתא בפרק הערל (יבמות עז, ב). ואק"ל תינח לר' יוחנן דאמר לקמן בפרק הערל דמצרי שני שבא על ישראלית והוליד ממנה בת שכשרה לכהונה מתרץ לה להא פלוגתא הכין, אלא לריש לקיש דפסיל לה לכהונה במאי פליגי. איכא למימר דריש לקיש מתרץ לה הכי, תנא קמא סבר כל שביאתו בעבירה פוסל, ור' יוסי סבר כל שזרעו כפגום שבהם ככהן גדול באלמנה פוסל, לאפקי מצרי שני שזרעו כשר לקהל ואינו כפגום. ולר' יוסי הוא הדין לעמוני ומואבי שפוסל, שהרי מקצת זרעו כמוהו דהיינו זכריו, ואתא רשב"ג למימר כל שהוא ככהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול פוסל לאפוקי עמוני ומואבי שאין כל זרעו הולך אחר הפגום, שבנותיהן כשרות ומותרות לקהל, לפיכך אינה פוסלת לכהונה.

    Rashba on Yevamot 69a · Sefaria

    Ritva

    כוליה ובת קרא יתירא הוא ק"ל דאע"ג דיתיר הא צריכא ליה לכדרבי אבא בשלהי יש מותרות ונ"ל דה"ק דכיון דמיותר הוא לדרשא ולא אתא לגופיה כלל אפי' רב מודה דדרשי' בי' וי"ו יתירא לדרשא דדרשי' מיניה כל מאי דאפשר:

    ומאי כי תהי' לאיש כי תבעל פי' דר"ע ליכא לפרושי בהוייה דקדושי' דהא לדידיה אפי' בחייבי לאוין אין כאן הוייה. וא"ת והא איכא חייבי עשה לר' סימאי. וי"ל דקושיין לר' ישבב. וא"ת והא איכא חייבי לאוין דלאו דשאר והא דפרכי' לה סתמא ולא אמרי' הניחא כבר כתבנו דאורחא דתלמודא היא:

    מה כ"ג באלמנה שזרעו פסול וכו' עד בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'. ק"ל דאנן דומיא דכ"ג שזרעו פסול לכהונה דרשי' ומהאי קרא לא מוכח אלא דבנו של מצרי שני כשר לקהל יש' אבל אכתי אימא לך שהוא פסול לכהונה וי"ל להא נפקא לן לר' יוחנן בקדושין שהוא כשר לכהונה מדכתיב כי אם בתולה מעמיו בתולה הבאה מב' עממים והכא לא דייק תלמודא ונקט חד קרא חלופי קרא אחרינא דהכי אורחא דתלמודא בכמה דוכתי וכדכתיבנא לעיל:

    וא"ת ולר"ל דאמר התם דזרעו של מצרי שני פסול לכהונה מאי איכא בין ת"ק ור' יוסי וי"ל דר"ל דומיא דכ"ג מה כ"ג זרעו דאלמנה בפגום שבהם שהרי הולד כמו האם אף כל שזרעו בפגום שבהם לאפוקי מצרי שני הבא על בת ישראל שכשר לבא בקהל ישראל מיהא שאינו בפגום שבמולדיו דהיינו אביו אלא מאמו הכשרה והכא לא בעי למנקט אלא דרשא דר' יוחנן דהלכתא כוותיה:

    Ritva on Yevamot 69a · Sefaria

    Meiri

    המחזיר גרושתו משנשאת לא נפסלה בתרומה ר"ל בבת כהן שנשאת לישראל וגירשה ונשאת לאחר ואחר כך החזירה הראשון ומת או הוציאה אע"פ שנבעלה לפסול לה לא נפסלה מן התרומה שאין זה אצלה זר מעיקרו ואע"פ שביאת חלל פוסלת אע"פ שאינו זר מעיקרו התם מדכתיב בכהן גדול לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא פסול אף זרעו פסול:

    כל הפסולים שקדושיהן תופסין וקדשו לא נפסלה המקודשת עד שיבא עליה שאין הקדושין פוסלין אלא הביאה פוסלת בין שיש בה קדושין בין שאין בה קדושין ואף לדעת האומר שימור ביאה פסולה פוסלת דוקא בעוד שלא נתאלמנה או נתגרשה כמו שביארנו בפרק הבא על יבמתו:

    שוטה וקטן לא תקנו להם חכמים נשואין כלל ומעתה שוטה וקטן שנשאו נשים ומתו נשיהם פטורות מן החליצה ומן היבום:

    Meiri on Yevamot 69a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה א"כ דהאי קרא לקולא כתיב כו' ואי משום לאשמועי' דמי שיש לו אלמנות וגרושין אפ"ה כי אית לה זרע מיניה כו' דכיון דכהנת גופה מיפסלה בזרע ישראל כו' כ"ש ישראלית כו' עכ"ל פירוש דהשתא לית לן למימר היא הנותנת כהנת דקדיש גופה מיפסלא כו' דהא בזרע כשר מיפסלא בזרע ישראל ואית לן למימר כסברא קמייתא דכיון דהיא בקדושה דנפשה אכלה ופסל לה זרע כשר מישראל לויה וישראלית דאכלה בשביל בנה לא כ"ש ולא קאמרינן דהיא הנותנת כו' אלא היכא דמיפסלא בביאה אסורה או בזרע הבא מאסור לה וק"ל:

    בד"ה ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר כו' ואוקמינא כשירה לכהונה וכ"ש לתרומה עכ"ל אין פירושו דהיא כשירה לכהונה דהא פסולה וקיימא משעת גרושין כפרש"י ותוספות שם אלא דה"פ דולדה כשר לכהונה כדמסיק התם דליכא למיפסל בנה מק"ו דאלמנה לכ"ג משום דאיכא למיפרך מה לאלמנה לכ"ג שכן היא עצמה מתחללת וכ"ש דהיא עצמה כשירה לתרומה דהא בנה גופיה לא מתכשר אלא מתוך הך פירכא מה לאלמנה שכן היא מתחללת בתרומה משא"כ במחזיר גרושתו דאינה מתחללת בתרומה ולרבותא בעלמא נקט לה הכי דהא בפשיטות אית לן למימר התם דהיא כשרה לתרומה כדמסיק התם אילימא היא כשרה לקהל פשיטא משום דזניא איפסלא מקהל אלא לכהונה והיינו לתרומה וק"ל:

    תוס' בד"ה כי תהיה כי תבעל וא"ת לדידיה נמי איכא לאוקמי באלמנה לכ"ג לר' סימאי כו' עכ"ל צ"ע דהיאך קס"ד למילף אלמנה לכ"ג מהאי קרא דכי תהיה לאיש זר דא"כ תיקשי ליה ואימא משעת הויה כו' או עד דאיכא הויה וביאה כדפרכינן לקמן וע"כ מלא יחלל נפקא כשיש זרע חילל ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

    בד"ה שניהם לא למדוה כו' ואי לאו קרא דלאיש זר ליכא למילף מק"ו וכו' עכ"ל הא ודאי דא"נ איכא למילף מק"ו מאלמנה לכ"ג מ"מ איצטריך איש זר ללאו דאין מזהירין מן הדין אלא דבאו לומר דאפילו איסורא ליכא למילף מק"ו כדפי' התוס' לעיל פ"ק (יבמות דף ט"ו) וע"ש:

    Chidushei Halachot on Yevamot 69a · Sefaria

    Maharam

    ד"ה כי תהיה כי תבעל וכו' באלמנה לכהן גדול ובבעולה לכ"ג פי' דהנך תפסי בהו קדושין ואתא קרא דכי תהיה למילף דאפ"ה פסלי בבעילתן לכהונה וכי תהיה הוי שפיר לשון הויה וקדושין אבל למעוטי מהאי קרא כל חייבי לאוין דלא תפסי קדושין לר"ע דלא ליפסלו ליכא למימר לר"ע דהשתא ממזר הוי פוסל בביאתו מבעיא וזה הטעם נמי שייך בעובד כוכבים ועבד לר"ע כמו שהקשו התוס' סוף דבור זה ואין כוונת התוס' עתה להקשות דאפי' לר"ע וכי תהיה הוה אתי למעוטי עובד כוכבים ועבד ונצטרך לקרא דכי תהיה אלמנה וגרושה למילף מניה עובד כוכבים ועבד דפסול אלא כוונת התוס' להקשות מנא לן דכי תהיה לר"ע כי תבעל דלמא לר"ע נמי הוי לשון קדושין ולרבות הנך לאוין דתפסי בהו קדושין אפי' לר"ע ואתא האי קרא למילף דאפ"ה פסלי וכן הא דהקשו התוס' ולוקמא בסוטה וכו' כוונתן ג"כ למה שאמרנו וע"ל בתוס' דף מ"ד ד"ה ה"נ כיון דבא עליה וכו':

    Maharam on Yevamot 69a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה כי תהיה וכו' דליכא אלא עשה עיין לעיל דף יא ע"ב תד"ה מאי נסתרה:

    Gilyon HaShas on Yevamot 69a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 69, Amud Aleph, about 429 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו…”

    2. Segment 216 words

      Opens “אשכחן כהנת לויה וישראלית מנא לן? כדאמר…”

      Named: אבא.

    3. Segment 313 words

      Opens “כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי? אפילו תימא…”

      Named: רבי עקיבא.

    4. Segment 430 words

      Opens “ואימא: מי שיש לו אלמנות וגירושין בה,…”

    5. Segment 57 words

      Opens “אם כן, רבויי לויה וישראלית למה לי?…”

    6. Segment 619 words

      Opens “ולרבי עקיבא דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי…”

      Named: רבי עקיבא.

    7. Segment 759 words

      Opens “אלמנה להחמיר עליה, וגרושה להקל עליה. וצריכא.…”

    8. Segment 822 words

      Opens “ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו!…”

    9. Segment 928 words

      Opens “אי הכי, חלל, דלאו זר הוא מעיקרא,…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “ואימא משעת הויה! דומיא דכהן גדול באלמנה:…”

    11. Segment 1119 words

      Opens “ואימא: עד דאיכא הויה וביאה?! דומיא דכ"ג…”

    12. Segment 1219 words

      Opens “ורבי יוסי אומר: כל שזרעו פסול פוסל,…”

      Named: רבי יוסי.

    13. Segment 139 words

      Opens “אמר ר' יוחנן: מצרי שני ואדומי שני…”

    14. Segment 1419 words

      Opens “ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה.…”

    15. Segment 1536 words

      Opens “ורבי יוסי סבר: ככהן גדול. מה כהן…”

      Named: רבי יוסי.

    16. Segment 1619 words

      Opens “רשב"ג אומר: כל שאתה נושא בתו אתה…”

      Named: רבן שמעון.

    17. Segment 1729 words

      Opens “אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו,…”

      Named: רבי יוסי, עולא.

    18. Segment 1830 words

      Opens “רשב"ג סבר: מה כהן גדול באלמנה שכל…”

    19. Segment 1925 words

      Opens “מתני׳ האונס והמפתה והשוטה לא פוסלין ולא…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 69a · Segment 13 — “אמר ר' יוחנן: מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו.

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Yevamot 69a · Segment 2 — “…מנא לן? כדאמר ר' אבא אמר רב: ״בת״ ״ובת״,…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Yevamot 69a · Segment 17 — “אמר עולא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, ושניהם לא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 69a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026