Talmud Builders

    Yevamot 30a

    Back to index

    English translation — Yevamot 30a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to two sisters and one who was married to an unrelated woman, the following occurred: The husband of one of the sisters died childless, and the brother who was married to the unrelated woman married, i.e., performed levirate marriage with, the deceased brother’s wife and later died himself, childless. In this situation, both women happen for levirate marriage before the other, remaining, brother. The first woman is dismissed due to the prohibition proscribing the sister of one’s wife, as she is the sister of this brother’s wife, and the second woman is dismissed due to her status as the first woman’s rival wife. Following the first levirate marriage, this second woman became the rival wife of the sister, and is therefore exempt from levirate marriage as well. If, however, the brother married to the unrelated woman performed only levirate betrothal, but had not yet consummated the levirate marriage with the sister, and he died, the unrelated woman, whose halakhic status with regard to yibbum is similar to that of a sister’s rival wife, must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage.

    2GEMARA: The Gemara deduces the following halakha from the second clause of the mishna: The reason that the mishna requires ḥalitza is specifically because he, the brother who was married to the unrelated woman, performed levirate betrothal with the sister. Consequently, had he not performed levirate betrothal with her, the unrelated woman would be permitted to enter into levirate marriage as well. This is true despite the fact that the levirate bond could potentially render her the rival wife of his wife’s sister. Rav Naḥman said: That is to say, the levirate bond is not substantial; the woman requiring levirate marriage is not considered married to the yavam . And this is true even if the levirate bond was with a single brother, as this widowed sister happened for levirate marriage only before the brother who was married to the unrelated woman; her levirate bond was with him alone.

    3MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to two sisters and one who was married to an unrelated woman, the following occurred: He who was married to the unrelated woman died, and one of the husbands of the sisters married his wife, and then died childless as well. The first woman, i.e., the sister who was originally married to the brother who performed levirate marriage, is dismissed and is exempt from levirate marriage due to her status as the sister of his wife. And the second woman, i.e., the unrelated woman who had entered into levirate marriage, is dismissed as her rival wife. If, however, he performed levirate betrothal with the unrelated woman, and then died, then this unrelated woman must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as levirate betrothal rendered her status with regard to yibbum as similar to the rival wife of his wife’s sister.

    4GEMARA: The Gemara asks: Why do I need this mishna as well? This principle is identical to the principle behind the ruling in the previous mishna, and therefore this ruling can easily be deduced from the previous ruling. Now, just as there, when his wife’s sister became rival wife of the unrelated woman who was already the brother’s wife, you say that the unrelated woman is forbidden despite the fact that the forbidden relative joined later, here, where the unrelated woman became the rival wife of his wife’s sister afterward, is it not all the more so clear that she is exempt as a rival wife?

    5The Gemara answers: This mishna was unnecessary, and this is how the duplication occurred: The tanna taught this mishna at first, and with regard to that previous case saw it fitting to render her permitted, and he permitted her to the brother, for he held that if the forbidden relative joined the man’s household later, then she would not render the first wife prohibited as the rival wife of a forbidden relative. And then the tanna subsequently retracted and saw it fitting to render the woman forbidden. He decided that this woman should be considered the rival wife of a forbidden relative as well, and therefore rendered her forbidden to the brother.

    6And since that case was novel, it was beloved to him and he taught it earlier. In truth, it would have now been possible to eliminate the present mishna, for there was no longer any novelty in it; its ruling could be derived by an a fortiori argument from the previous ruling. However, a mishna does not move from its place. Since this version of the mishna had already been fixed, it was deemed inappropriate to remove it completely, and it remained in place despite the fact that it was no longer necessary.

    7MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to two sisters and one who was married to an unrelated woman, the following occurred: One of the husbands of the sisters died, and he who was married to the unrelated woman married the deceased husband’s wife, and then the wife of the second brother, the other one of the sisters, died. Afterward, the brother who was married to the unrelated woman died, leaving two women for levirate marriage before the remaining brother: The unrelated woman and the woman who was previously prohibited as the sister of his deceased wife. In this case, the sister is forbidden to him forever. She is not forbidden due to her status as his wife’s sister, as his wife already died and one’s wife’s sister is permitted after the wife’s death. However, since she was already forbidden to him at one time, she is forbidden to him forever. When she first happened before the brothers for levirate marriage, before the third brother married her, she was forbidden to the second brother as his wife’s sister. Therefore, she is forbidden to him forever. In addition, she exempts her rival wife, the unrelated woman, from levirate marriage.

    8GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said a principle on this matter: Any yevama to whom the verse “Her brother-in-law will have intercourse with her” (Deuteronomy 25:5) cannot be applied at the time that she happens before him for levirate marriage because she was forbidden to him at that moment, is then forever considered to be like the wife of a brother with whom she has children, and she is forbidden to him. The Gemara asks: What is Rav teaching us with this statement? We already learned this in the mishna: She is forbidden to him forever, since she was forbidden to him at one time.

    9The Gemara answers: This was necessary lest you say that this ruling applies only in cases where she was not eligible at all during the first time that she happened before the brothers for levirate marriage. Such is the case in the mishna, when she was forbidden to the yavam as his wife’s sister the entire time that she was eligible for levirate marriage. Even though his wife died after the other yavam married this woman, because she was forbidden to him that entire time, she is forbidden to him forever. But in cases where she was eligible at some point during the first time she happened before the brothers for levirate marriage, such as in the scenario where the brother’s wife died prior to the time when his other brother married her, one could say that she would be permitted. In that case, since the prohibition had in the meantime been canceled and she was indeed rendered eligible for levirate marriage with him during the period of the first time she happened before him, one might think that she would now be permitted. It is for this reason that Rav teaches us that even in this scenario she would be forbidden to him forever.

    10The Gemara raises an objection: We learned this as well, as a later mishna (32a) states: In the case of two brothers who were married to two sisters, if one of them, i.e., one of the brothers, died and afterward the wife of the second brother died, then she, the surviving wife, is forbidden to him, the surviving brother, forever, since she was forbidden to him during the period she happened before him at one time.

    11The Gemara answers: One cannot learn the halakhic principle from that case. Lest you say that there she is forbidden forever because of the following argument: When she was forbidden to the brother, she was precluded from entering this household completely, i.e., from the entire obligation of levirate marriage. She received total exemption from the mitzva of levirate marriage because this obligation applied only to the one remaining brother, and she was forbidden to him at the time that she happened before him for levirate marriage. But here, however, in the case Rav is referring to, where she was not completely precluded from entering this household because she still required levirate marriage with another brother, one could say: Since she is eligible and permitted to this brother, who was married to the unrelated woman, she is eligible for this second brother following the death of his wife as well, in other words, she was not rendered completely exempt from the obligation of levirate marriage. Lest one make this argument, Rav teaches us that under any circumstances she who was forbidden at one time is forbidden forever.

    12MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to two sisters and one who was married to an unrelated woman, the following occurred: Shimon, the husband of one of the sisters, divorced his wife, and then Levi, who was married to the unrelated woman, died, and Shimon, the man who divorced his wife, married, i.e., performed levirate marriage with, her, i.e., this unrelated woman. And then Shimon himself later died, so that the unrelated woman happened for levirate marriage before Reuven, the third brother, who is married to the second sister. In this scenario, Reuven is allowed to consummate the levirate marriage with the unrelated woman. This is the case that was referred to when they said: And with regard to all those fifteen forbidden relatives who died or were divorced, their rival wives are permitted to enter into levirate marriage. This is because at the time that they happened before the yavam for levirate marriage they were no longer the rival wives of a forbidden relative.

    13GEMARA: The Gemara deduces from here that the reason for this halakha is specifically that Shimon divorced his wife and after that Levi died and Shimon married the unrelated woman. But if Levi had died first, and later Shimon divorced his wife, then the unrelated woman would be forbidden to Reuven due to the levirate bond that existed between her and Shimon prior to the latter’s divorce. She would be considered the rival wife of the divorced woman who is the sister of Reuven’s wife. Rav Ashi said: That is to say, the levirate bond is substantial, even with two brothers. Although the unrelated woman required levirate marriage with two brothers, the levirate bond is substantial enough to create a relationship between the unrelated woman and Shimon such that the unrelated woman is considered the rival wife of the divorced woman, i.e., the sister of Reuven’s wife.

    14The Gemara asks: And according to Rav Ashi, that which Rav Naḥman said is difficult, as Rav Naḥman deduced from the earlier mishna that the levirate bond is not substantial even in the case of a single brother. The Gemara answers: Rav Ashi could have said to you: Rav Naḥman’s deduction in the first mishna was not logically necessary. With regard to that mishna, one could have said that when the mishna requires ḥalitza in the case of levirate betrothal, the same is true even in the case where he who was married to the unrelated woman did not perform levirate betrothal with her. In that case as well, the unrelated woman must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage since she was the rival wife of his wife’s sister by levirate bond. And the reason that it teaches the ruling in the case of levirate betrothal was not in order to inform us that she was forbidden due to levirate betrothal, but rather to exclude the statement of Beit Shammai, who say that through the act of levirate betrothal one acquires the yevama

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' הראשונהלנפילה:

    גמ' נכרית יבומי נמי מייבמהולא אמרינן משמת בעל האחות ונפלה לייבם הוזקקה לנשוי נכרית לבדו דהא על בעל אחיות לא רמיא ונעשית זו צרתה בזיקה וכשמת תאסר הנכרית על הנשאר משום צרת אחות אשה:

    ואפילו בחד אחאכדפרישית דאע"ג דתרי אחין נינהו אין זו זקוקה אלא לנשוי נכרית לבדו:

    מתני' הראשונהלנישואין:

    גמ' היינו הךוכ"ש הוא דהשתא ומה התם דנכרית עיקר נשואה היא דאחות אשה נפלה עליה ונעשית צרתה במאמר אסרתה:

    הכאדאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ"ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה:

    הא תנא ברישאמשנה אחרונה זו שנה תחלה וההיא דלעיל לא הוי בדעתיה למיתני משום דחזיה להתירא הואיל ונכרית עיקר והדר חזיה לאיסורא משום דמ"מ צרתה היא ותנייה:

    ואיידי דקא חביבה ליהדחידוש הוא:

    אקדמהותו לא הוה צריך למיתני סיפא אלא הואיל ונשנית לא זזה ממקומה:

    [מתני'] שעה אחתבנפילה ראשונה כשנפלה מאחיו הראשון:

    גמ' הרי היא כאשת אח כו'ואע"ג דהדר איחזיא:

    בנפילה ראשונהכל זמן נפילה ראשונה היתה אשתו קיימת שהיא אחותה:

    אבל היכא דאיתחזיא בנפילה ראשונהכגון שמתה אשתו אחר מיתת אחיו ולא כנסה נשוי נכרית:

    דאידחיא לה מהאי ביתא לגמרישנפלה ואין כאן אחר אלא זה בעל אחותה נדחית ונפטרת לשוק ואין עליה צד זיקה עוד:

    אבל היכא דלא אידחיא מהאי ביתא לגמריבשעת נפילה שהיה שם נשוי נכרית וזקוקה לייבם אימא מיגו דחזיא לנשוי נכרית עדיין זיקתה עליה וכי מתה אחותה ועודה בנפילה תתייבם לזה בנפילה:

    קמ"לרב יהודה דלא:

    מתני' וכנסה המגרש ומתמותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש את הראשונה שהיא ערוה ולא היתה צרתה מעולם:

    וזהו שאמרובפרק ראשון נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

    גמ' טעמא דגירשבעל האחיות תחלה ואח"כ מת נשוי נכרית דאפילו בזיקה לא נעשית צרתה מעולם הא מת נשוי נכרית והוזקקה נכרית לבעלי אחיות ואח"כ גירש ונשאה לזו הואיל וקודם שגירש נעשית צרתה בזיקה אסורה על אחיו כשימות המגרש משום צרת אחות אשה בשלמא אי לא כנסה הויא מותרת לזה מחמת זיקת אחיו הראשון אבל משכנסה ועכשיו זקוקה לזה מכח בעל הערוה אסורה ואע"ג דלא היתה צרתה אלא בזיקה:

    בתרי אחיכגון הכא דכי מת נשוי נכרית קודם גירושין של זה היתה זו זקוקה לשני בעלי האחיות ומהניא בה זיקה זו לאוסרה על השני:

    קשיא דרב נחמןדדייק לעיל מסתם מתני' זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד אחא:

    אמר לך רב אשיההיא דיוקא דלעיל לאו דוקא דה"ה אע"ג דלא עבד מאמר בעל הנכרית באחות (אשה) אשת אחיו כשימות נכרית אשתו מיחלץ חלצה ולא מתייבמת הואיל וערוה על בעלה לבדו הוית רמיא נעשה צרתה בזיקה:

    יבמות 30 עמוד א

    Mishna

    1שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה, ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת.

    Gemara

    2טעמא דעבד בה מאמר, הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה. אמר רב נחמן: זאת אומרת אין זיקה, ואפילו בחד אחא.

    Mishna

    3שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה, ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת.

    Gemara

    4הא תו למה לי? היינו הך! השתא: ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית אמרת נכרית אסורה, הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה לא כ"ש׃

    5תנא, הך תנא ברישא והך חזיא להתירא ושריא, והדר חזיא לאיסורא.

    6ואיידי דחביבה ליה אקדמה, ומשנה לא זזה ממקומה.

    Mishna

    7שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומתה אשתו של שני, ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

    Gemara

    8אמר רב יהודה אמר רב: כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה (דברים כה, ה) ״יבמה יבא עליה״ הרי היא כאשת אח שיש לה בנים, ואסורה. מאי קמ"ל תנינא: הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת!

    9מהו דתימא: הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה, אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה אימא תישתרי, קמ"ל׃

    10הא נמי תנינא: שני אחין נשואים שתי אחיות, מת אחד מהם, ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת!

    11מהו דתימא: התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי, אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי, אימא: מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית, חזיא נמי להאי קמ"ל:

    Mishna

    12שלשה אחים, שנים מהם נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית. גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו: וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות.

    Gemara

    13טעמא דגירש ואחר כך מת, אבל מת ואחר כך גירש אסורה. אמר רב אשי: זאת אומרת: יש זיקה, אפילו בתרי אחי.

    14ולרב אשי קשיא דרב נחמן! אמר לך רב אשי: ה"ה דאף על גב דלא עבד בה מאמר נכרית מיחלץ חלצה, יבומי לא מייבמה. והא דקתני מאמר לאפוקי ב"ש דאמרי: מאמר קונה׃

    Tosafot

    שלשה אחיןבהך רישא גרסינן הראשונה יוצאה משום אחות אשה וראשונה לנפילה קאמר דומיא דההיא דפרק ב' (לעיל יבמות יז.) ובבבא בתרא ה"ג השניה יוצאה כו':

    אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקהתימה שלא דקדק רב נחמן על מתני' דריש כיצד (לעיל יבמות יז.):

    דחביבה ליה אקדמהבשאר מקומות אין דוחק לומר כן אלא אמר זו ואין צריך לומר זו קתני וכאן דחק לומר כן לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא:

    ונאסרה עליו שעה אחתבהך בבא הו"מ למינקט ואחד מופנה אלא נקט הכי משום דנכרית נמי מתסרא לפי שהיתה צרת אחות אשה שעה אחת וקצת קשה שאינו מזכיר הצרה כלל וא"ת לרבי ירמיה דאמר (לעיל יבמות דף יג.) דהאי תנא דפירקין סבר נישואין מפילין אמאי לא נקט דמתה אחת מן האחיות תחלה ואח"כ מת בעלה של שניה וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת אסורה שנאסרה עליו שעה אחת כיון דנישואין מפילין וכן בבבא דלקמן ב' אחין ה"ל למתני שמתה אחת מהן תחלה ואח"כ מת בעלה של שניה וי"ל דלא מהני למימר נישואין מפילין אלא לענין שאם היתה צרת ערוה שעה אחת שוב אין לה היתר אע"פ שבשעת נפילה כבר אינה צרת ערוה אבל כאן משום נישואין מפילין לא נחשבנה כאילו נפלה בחיי אשתו ויצאה ממנו באותה שעה משום אחות אשה:

    גירש אחד מבעלי אתיות את אשתותימה אמאי נקט ג' אחין ה"ל למימר ב' אחין נשואין ב' אחיות וגירש האחד את אשתו ונשא אשה אחרת ומת ולרבי ירמיה ניחא כיון דאיצטריך לאשמועינן דיש זיקה כדדייק רב אשי בגמרא ולרבא נמי נקט הכי למעוטי מת ולא גירש אבל לרב נחמן דקסבר אין זיקה קשיא אמאי נקט ג' אחין וי"ל דלרב נחמן נקט הכי אגב אורחיה לאשמועינן דאין זיקה דכר' ירמיה ס"ל דנישואין מפילין ואם יש זיקה תיתסר אע"ג דגירש ואח"כ מת דמקודם שגירשה חשובה נכרית כזקוקה לו משעה שנשאת לאחיו דנישואין הראשונים מפילין ורב אשי דדייק מינה דיש זיקה סבר דלא אסרינן לה משום דא"א לה ליאסר אא"כ תרי נישואין מפילין:

    זאת אומרת יש זיקהוא"ת והיאך נסבה המגרש והא הויא לה צרת אחות אשתו בזיקה וי"ל דלא חשיב צרת אחות אשתו בזיקה אלא כשמת אחיו ונפלו שתיהן לפניו אבל כשהוא חי לא ומה שכתב בעל ה"ג דאם מת ולא גירש אסירא לתרוייהו לא בעוד ששניהם חיים אלא לכל אחד כשימות אחיו תהיה אסורה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    ואפילו בחד אחא פי' דהכא ליכא אלא יבום א' דנשוי נכרית דאילו אידך הנשוי אחותה לא רמיא קמיה כלל ומיהו אליבא דהלכתא דקי"ל יש זיקא כי לא עשה בה מאמר נמי חולצת ולא מתייבמות דהויא לה צרות אחות אשה בזיקא ומיהו בסיפא אפילו למ"ד יש זיקא דוקא שעשה בה מאמר הא לאו הכי נכרית מתייבמת דבחיי האב שמת עתה ראויה נכריות לכ"א מהן ומשום דמת חד מינייהו לא איתסר לאידך כלל והא דפרכינן בגמ':

    הא תו למה לי השתא וכו' ולדידיה ודאי בתרוייהו מאמר וקתני דוקא ותרוייהו שוו:

    השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית פי' דנכרית עיקר נשואה ואחות אשה באה לעשות לה צרה והמאמר אסרה כ"ש הכא דאחות אשה עיקר נשואה דאוסרת נכרי' שהיא טפלה והא דלא משני דזו ואין צריך לומר זו קתני משום דקתני לישנא אריכתא תרי זימני ג' אחים נשואין והוה ליה לערבינהו בחדא מתני':

    ומשנה לא זזה ממקומה פי' לפי שהיתה שגורה בפי התלמידים ומהאי טעמא לא כלל לאחרת עמה בחדא מתני' ולא לשבושי גרסת משנה זו שהיו רגילים בה כבר:

    אבל הכא דלא אידחייא לה בהאי ביתא לגמרי פי' דאגידא ביבם א' אימא כיון דחזיא להו לייבם חדא לאידך נמי אי אתיא ליה שעת הכשר בעוד דאגידא ביה ביבם חבריה קמ"ל דלא ומיהו בזיקא דרבנן וקי"ל כר' יוחנן דאמר לעיל דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה תחזור להתיר' הראשון דרב ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ותו לא מידי:

    טעמא דגרש ואח"כ מת פי' דגרש בעל אחות ואח"כ מת נשוי נכריות דאפילו מקמי זיקא דנכרית נתגרשה ערוה מן המת ולא היו צרו' אפי' בזיקא הא מת נשוי נכרית ואח"כ גרש בעל אחות את אשתו אסורה פירוש כשימות הב' בעל אחות האחת אסורה נכרית לג' בעל אחות האחרת משום צרת אחות אשה כי כשימות הראשון שהוא נשוי נכרית נעשית נכרית אצל הב' צרה בזיקת ייבום לאשת הב' הזה שהיא אחות אשתו של ג' ולפי' אסירה לג' ודייקינן לה ממתני' מדלא קתני היתירא אלא כשגרשה ב' קודם מיתת א' הא כל שלא קדמו גרושין למיתה אלא שהמית' קדמה לגרושין (אסורה):

    אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקא ואפילו בתרי אחי כי הנכרית אשת המת נפלה לזיקת ייבום לפני ב' בעלי האחיות וא"ת אנו עושים זיק' באירוסין לעשות אותה צרה אל אשת המגרש לדון אותה לג' בצרת אחו' אשה לאוסרה לו לאחר מיתת ב' ומיהו לא אסרי לה אלא כשחזר המגרש וכנס לנכרית זו אפילו אחר גירושי אשתו דהשתא הובררה לו למפרע ונעשו אשתו של ב' עם היבמה הנכרית צרת זו לזו משעת מיתת הראשון בעל הנכרית אבל אם לא כנסה ומת הב' לא מיתסרא הנכרית על הב' משום צרת אחות אשה ואפילו כשלא גרש הב' אשתו כלל וכ"ש אם גרשה ולא היתה אחות של ב' בשעת מיתתו דכיון דבחיי שני היתה הנכרית זקוקה לשניהם והיה כל אחד מהם ראוי לכונסה משום דמת אחד מהם לא פקע זכותו של ג' וכדבעינן למימר לקמן וכן פירוש רש"י זכרונו לברכה בכאן שמת ראשון ומת בית וכנס לג' לנכרית ומת ובמתני' הכי איתנהו להני תלת מיתה וגרושין וכניס' אלא דקדי' גרושין למית' ואנן דייקינן דכי קדמה מית' כגרושין נכניסה אסורה. עוד הי' נראה דהא דאמרינן דכיון דיש זיקא אם (מת) ראשון וגרש ב' וכנס הנכרית שנאסרה הנכרית לג' כשימות ב' בלא בני' משום צרת אחות אשה דהיינו דוקא למ"ד נשואי הראשון מפילין דבעינן לא כנסה ולבסוף גרש אבל למ"ד מיתה מפלת מת וגרש וכנס מותרות לג' שהרי הב' שבא להפילה לייבום לג' כבר גרש את אשתו הראשונה ובשעת מיתתו אין הנכרית צרת ערוה לג' וכן דעת רש"י ז"ל אבל אין דעת הגאון ז"ל ושאר המפרשי' כדבעינן למימר לקמן:

    ופרכינן ולרב אשי קשיא דרב נחמן פי' ולרב אשי קשיא רישא דמתני' אסיפא לפום דוקייא דדאיק תלמודא ודייק רב נחמן לעיל דמרישא דמתני' שמעינן דאין זיקא ואפי' בחד אחא ומשום דרב נחמן קיימינן לדוקיי' דלעיל וקאמר זאת אומרת תלינן ליה כרב נחמן:

    אמר לך רב נחמן וכו' (נר' דצ"ל רב אשי) ולאפוקי מדב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור פי' דאע"ג דב"ש במקום ב"ה אינה משנה רצה התנא לעקם לשונו בדבור א' למסתם לן כב"ה אלא אי סבר לה כרב אפי' דפריש לעיל דזו ואין צריך לומר זו קתני ולדברי הכל מיתה מפלת וכנסו ולבסוף גירש מותר:

    זו היא למעוטי מאי פי' דלא סגיא דמתני' לא אתיא למעוטי שום דבר לאיסורה מדקתני זו היא ולא עוד אלא דכול' משום זו היא תני לה דאילו גופה דמתניתין פשיטא היא לד"ה וא"ת לרב נחמן למעוטי מאי פרש"י ז"ל דכיון דלרב נחמן אליבא דהאי תנא כנסו ולבסוף גרש מותרת כ"ש מת הראשון וגרש ב' ולבסוף כנס וכי תימא דאתא למעוטי מת ראשון ולא גרש ב' ולא כנסו ומת דאסור' נכרי' לג' מפני שנעשת צרת אשתו של ב' בזיקא והיא עדיין צרתה בשעת מיתתו של ב' ומיתה מפלת הא ליכא למימר דכיון דר"נ סבר אין זיקא אין הנכרית נעשית צרת ערו' בזיקא כלל ונראה מדבריו דלמ"ד יש זיקה שפיר איכא למימר דאסורה נכרית לג' אם מת ראשון ולא גרש ב' אשתו ולא כנס את הנכרית וכן כתב מפורש יותר בסמוך דהא דאמרינן ורבא בשלמא אי סבר לה כרב אשי דיש זיקה זו היא למעוטי מת ולא גרש ולא כנס זו היא גרש"י ז"ל ופי' הוא ז"ל דרבא דסבר מיתה מפלת אע"ג דסבר לה כרב אשי דאמר יש זיקא לא מצי למימר כדאמר רב אשי לעיל דמת ואחר כך גרש וכנס אסורה דההיא אתיא כמ"ד נשואין הראשונים מפילין אבל לרבא דאמר מיתה מפלת הא לא הויא נכרית צרת ערוה כשמיתתו של ב' מפלת לג' אלא דייק מתניתין דזו היא למעוטי מת ראשון ולא גירש ב' ואפילו לא כנס דכיון דיש זיקא הרי נכרית צרת אחות אשה בזיקא לג' כשמת ב' ואסורה לו. והקשו עליו ז"ל שא"כ גדול כחו של ב' במותו מבחייו לאסור הנכרית לג' דאילו בחייו ראוי היה ג' זה לכנס' לגמרי ואע"פ שזקוק' לו ולאחיו וזה ברור לד"ה ואף רש"י ז"ל מודה בזה וכדכתי':

    ומת נשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ונק' בדיעבד משום דדינא לסיפא אתא לאשמועינן וכיון שכן אם אתה אומר כי כשמת הב' עד שלא כנס מיתסרא על הג' גדול כחו של ב' במותו מבחייו ומצינו אשה נעשית צרת ערוה לאחר מיתה וכבר אמרו בירוש' שאין אשה נעשת צרת ערוה לאחר מיתה ועוד דהא דתנן לעיל בההיא שאם מת נשוי נכרית ועשה בה מאמר אחד מבעלי אחיות ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת ודוקא עשה בה מאמר שהוא קצת אירוסין הא לא עשה בה מאמר ייבומי מייבמ' נכרי' לשלישי' וליכא למימ' דא"ה (דאה"נ) דאע"ג דלא עשה בה מאמ' וקתני מאמר לאפוקי מב"ש א"כ תרתי ל"ל לאפוקי מב"ש אלא ודאי אפי למ"ד זיקא מת א' ולא גירש ב' ולא כנס הרי נכרית מותרת לג' לגמרי כמו שהית' מותרת לו בחיי ב' והרי כבר כתבו הגאונים ז"ל ורב אלפס ז"ל בכללם דה"ג ולרב' הא ניחא אי סבר לה כר' אשי מהו (זוהי) למעוטי מת ואח"כ גירש ואסור' פי' דמוקי' מתני' כדדייק רב אשי ממש דמת ראשון וגרש ב' וכנס נכרית ומת אסורה נכרית לג' ואע"ג דרב סבר מיתה מפלת לדידיה אפילו כנס ולבסוף גירש נכרית מותרת התם הוא בכונס נכריות דעלמא אבל זו שהיתה אשת אחיהם הראשון כבר הפילה לפני שניהם מיתתו של ראשון אף על גב דבשעת נפילה ראשונה מותרת לשניהם כשבא ב' וכנסה הוברר' לו למפרע למ"ד יש זיקא והוברר הדבר שנאסרה עליו עולמית וא"ת והא כשנאסרה עליו משום צרת ערוה מפני זיקתו וכניסתו של ב' ערוה שלא במקום מצוה היא ולא מיתסרא כדאיתא בפ"ק י"ל שזה דבר למד מדברי האו' נשואין הראשוני' מפילין והא ודאי לדידיה בשעת נשואין צרת ערוה שלא במקום מצוה אלא שהוא סובר שכך דין תורה דכיון דנשואין גורמים זיקת ייבום דבשעת מיתה שתהא שעת נשואין בשעת מיתה ממש ונעשי' צרת ערוה במקום מצוה הכא נמי עשו חכמים שעת זיקתו של ב' שהיתה בשעת מיתת הראשון כאלו אותה (עתה) נופלת מחמת ב' לפני הג' ועשו מיתת ראשון וזיקת ב' ומיתתו של ג' כאלו באין בת א' ממש וכל זה גזיר' ומדרבנן כדי שלא להתיר יבמה שנאסר' מן התור' בנפיל' א' עשו מת גרש וכנס כמת וכנס ולא גרש כיון דכבר הית' שם נפילה מא' אחא ואנו רואי' שם אסור למפרע מזיקא מאותה נפילה ונ"ל שיש ראייה לפי' זה דהא לעיל בסוגיי' פרכינן לרב נחמן וכתב למעוטי כנס ולבסוף גרש דאסורה הניחא אי סבר לה כר' ירמיה ואם איתא דההיא דרב אשי כמ"ד נישואין הראשונים מפילין וכר' ירמיה אמאי אמרי' הכא כדרב נחמן טפי מדרב אשי (דאיהו) נמי אוקמא ולא אקשי' ליה ולא מידי אלא ודאי דההיא דרב אשי אפי' למ"ד מיתה מפלת וכסברא דרב אתיא שפיר. וא"ת א"כ אמאי לא עבדי האי אוקמת' אליבא דרב נחמן ואמאי אמרי דא"כ כר' ירמיה ס"ל וי"ל דלדידיה סבירא כיון דאין זיקא אין איסור חל אלא לאחר שכנס ולא נאסרה כלל משעת נפילת הראשון. ור"י ז"ל ומקצת רז"ל הולכים בשיטה זו אלא שהם אומרי' דבגזירה רחוקה היא לעשו' זיקא ככניס' ולאוסר' מנפיל' ראשונ' ואפילו למ"ד יש זיקא כיון שגרש קודם כניסה דהא זיקא לחודה לא אסרה וע"י שכנס הוא שנאסרה למפרע כשהובררה לזה וכיון דבאותה שעה ליתא ערוה האוסרת ליכא למגזר כולי האי והם גורסים וכן בנסחאו' ישנות ולרבא הניחא אי סבירא ליה כרב אשי זו היא למעוטי מת ולא גרש כלומר ולא גרש לאלתר אלא לאחר שכנס כלומר דהוה ליה מת וכנס וגירש דהשת' גזרינן ודאי ומתסרא לג' בנפילה ראשונה מפני שהובררה לב' ונעשת צרת ערוה דהויא לה כאשת אח שיש לה להיות אסורה לג' מעולם וזה היה נכון אלא דאכתי קשה הא דאמרי' דכיון דפרכינן לרב נחמן מדרבא ולא פרכינן לרב אשי מכלל דההיא דרב אשי אפי' לרבא היא וא"ת מנא אתיא לן לאפלוגי בין רבא לרב אשי בכלו' (כלל) ולענין פסק הלכה קי"ל כמ"ד יש זיקא וסוגיי' נמי לכולה מכליתין כרבא דאמר מיתה מפלת וכיון דכן את"ל דרב אשי פליג אדרב' כפרש"י ז"ל וכדפר"י ז"ל ליתא דרב אשי דהא סוגיין כרבא ולא עוד אלא שהלשון האמור למעלה אינו של רב אשי ואיהו זאת אומרת קאמר דע"כ ממתניתין שמעינן יש זיקא מכיון דלא שרי אלא גירש ואח"כ מת האחות קודם גירושין אסורה ומיהו אפשר דמודה רב אשי להא דרשא דדוקא מת ולא גרש אסורה גם קודם גירושין כדפר"י ז"ל או שלא גרש ולא כנס כפרש"י ז"ל אבל מת וגירש ואח"כ כנס שריא וכן כתב הראב"ד ז"ל וכן כתבו מבעלי התוספות האחרונות ז"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 30a

    Yevamot 30a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 379 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' הראשונה לנפילה:

    גמ' נכרית יבומי נמי מייבמה ולא אמרינן משמת בעל האחות ונפלה לייבם הוזקקה לנשוי נכרית לבדו דהא על בעל אחיות לא רמיא ונעשית זו צרתה בזיקה וכשמת תאסר הנכרית על הנשאר משום צרת אחות אשה:

    ואפילו בחד אחא כדפרישית דאע"ג דתרי אחין נינהו אין זו זקוקה אלא לנשוי נכרית לבדו:

    מתני' הראשונה לנישואין:

    גמ' היינו הך וכ"ש הוא דהשתא ומה התם דנכרית עיקר נשואה היא דאחות אשה נפלה עליה ונעשית צרתה במאמר אסרתה:

    הכא דאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ"ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה:

    הא תנא ברישא משנה אחרונה זו שנה תחלה וההיא דלעיל לא הוי בדעתיה למיתני משום דחזיה להתירא הואיל ונכרית עיקר והדר חזיה לאיסורא משום דמ"מ צרתה היא ותנייה:

    ואיידי דקא חביבה ליה דחידוש הוא:

    14 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 30a · Sefaria

    Tosafot

    שלשה אחין בהך רישא גרסינן הראשונה יוצאה משום אחות אשה וראשונה לנפילה קאמר דומיא דההיא דפרק ב' (לעיל יבמות יז.) ובבבא בתרא ה"ג השניה יוצאה כו':

    אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה תימה שלא דקדק רב נחמן על מתני' דריש כיצד (לעיל יבמות יז.):

    דחביבה ליה אקדמה בשאר מקומות אין דוחק לומר כן אלא אמר זו ואין צריך לומר זו קתני וכאן דחק לומר כן לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא:

    ונאסרה עליו שעה אחת בהך בבא הו"מ למינקט ואחד מופנה אלא נקט הכי משום דנכרית נמי מתסרא לפי שהיתה צרת אחות אשה שעה אחת וקצת קשה שאינו מזכיר הצרה כלל וא"ת לרבי ירמיה דאמר (לעיל יבמות דף יג.) דהאי תנא דפירקין סבר נישואין מפילין אמאי לא נקט דמתה אחת מן האחיות תחלה ואח"כ מת בעלה של שניה וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת אסורה שנאסרה עליו שעה אחת כיון דנישואין מפילין וכן בבבא דלקמן ב' אחין ה"ל למתני שמתה אחת מהן תחלה ואח"כ מת בעלה של שניה וי"ל דלא מהני למימר נישואין מפילין אלא לענין שאם היתה צרת ערוה שעה אחת שוב אין לה היתר אע"פ שבשעת נפילה כבר אינה צרת ערוה אבל כאן משום נישואין מפילין לא נחשבנה כאילו נפלה בחיי אשתו ויצאה ממנו באותה שעה משום אחות אשה:

    גירש אחד מבעלי אתיות את אשתו תימה אמאי נקט ג' אחין ה"ל למימר ב' אחין נשואין ב' אחיות וגירש האחד את אשתו ונשא אשה אחרת ומת ולרבי ירמיה ניחא כיון דאיצטריך לאשמועינן דיש זיקה כדדייק רב אשי בגמרא ולרבא נמי נקט הכי למעוטי מת ולא גירש אבל לרב נחמן דקסבר אין זיקה קשיא אמאי נקט ג' אחין וי"ל דלרב נחמן נקט הכי אגב אורחיה לאשמועינן דאין זיקה דכר' ירמיה ס"ל דנישואין מפילין ואם יש זיקה תיתסר אע"ג דגירש ואח"כ מת דמקודם שגירשה חשובה נכרית כזקוקה לו משעה שנשאת לאחיו דנישואין הראשונים מפילין ורב אשי דדייק מינה דיש זיקה סבר דלא אסרינן לה משום דא"א לה ליאסר אא"כ תרי נישואין מפילין:

    זאת אומרת יש זיקה וא"ת והיאך נסבה המגרש והא הויא לה צרת אחות אשתו בזיקה וי"ל דלא חשיב צרת אחות אשתו בזיקה אלא כשמת אחיו ונפלו שתיהן לפניו אבל כשהוא חי לא ומה שכתב בעל ה"ג דאם מת ולא גירש אסירא לתרוייהו לא בעוד ששניהם חיים אלא לכל אחד כשימות אחיו תהיה אסורה:

    Tosafot on Yevamot 30a · Sefaria

    Ritva

    ואפילו בחד אחא פי' דהכא ליכא אלא יבום א' דנשוי נכרית דאילו אידך הנשוי אחותה לא רמיא קמיה כלל ומיהו אליבא דהלכתא דקי"ל יש זיקא כי לא עשה בה מאמר נמי חולצת ולא מתייבמות דהויא לה צרות אחות אשה בזיקא ומיהו בסיפא אפילו למ"ד יש זיקא דוקא שעשה בה מאמר הא לאו הכי נכרית מתייבמת דבחיי האב שמת עתה ראויה נכריות לכ"א מהן ומשום דמת חד מינייהו לא איתסר לאידך כלל והא דפרכינן בגמ':

    הא תו למה לי השתא וכו' ולדידיה ודאי בתרוייהו מאמר וקתני דוקא ותרוייהו שוו:

    השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית פי' דנכרית עיקר נשואה ואחות אשה באה לעשות לה צרה והמאמר אסרה כ"ש הכא דאחות אשה עיקר נשואה דאוסרת נכרי' שהיא טפלה והא דלא משני דזו ואין צריך לומר זו קתני משום דקתני לישנא אריכתא תרי זימני ג' אחים נשואין והוה ליה לערבינהו בחדא מתני':

    ומשנה לא זזה ממקומה פי' לפי שהיתה שגורה בפי התלמידים ומהאי טעמא לא כלל לאחרת עמה בחדא מתני' ולא לשבושי גרסת משנה זו שהיו רגילים בה כבר:

    אבל הכא דלא אידחייא לה בהאי ביתא לגמרי פי' דאגידא ביבם א' אימא כיון דחזיא להו לייבם חדא לאידך נמי אי אתיא ליה שעת הכשר בעוד דאגידא ביה ביבם חבריה קמ"ל דלא ומיהו בזיקא דרבנן וקי"ל כר' יוחנן דאמר לעיל דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה תחזור להתיר' הראשון דרב ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן ותו לא מידי:

    טעמא דגרש ואח"כ מת פי' דגרש בעל אחות ואח"כ מת נשוי נכריות דאפילו מקמי זיקא דנכרית נתגרשה ערוה מן המת ולא היו צרו' אפי' בזיקא הא מת נשוי נכרית ואח"כ גרש בעל אחות את אשתו אסורה פירוש כשימות הב' בעל אחות האחת אסורה נכרית לג' בעל אחות האחרת משום צרת אחות אשה כי כשימות הראשון שהוא נשוי נכרית נעשית נכרית אצל הב' צרה בזיקת ייבום לאשת הב' הזה שהיא אחות אשתו של ג' ולפי' אסירה לג' ודייקינן לה ממתני' מדלא קתני היתירא אלא כשגרשה ב' קודם מיתת א' הא כל שלא קדמו גרושין למיתה אלא שהמית' קדמה לגרושין (אסורה):

    אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקא ואפילו בתרי אחי כי הנכרית אשת המת נפלה לזיקת ייבום לפני ב' בעלי האחיות וא"ת אנו עושים זיק' באירוסין לעשות אותה צרה אל אשת המגרש לדון אותה לג' בצרת אחו' אשה לאוסרה לו לאחר מיתת ב' ומיהו לא אסרי לה אלא כשחזר המגרש וכנס לנכרית זו אפילו אחר גירושי אשתו דהשתא הובררה לו למפרע ונעשו אשתו של ב' עם היבמה הנכרית צרת זו לזו משעת מיתת הראשון בעל הנכרית אבל אם לא כנסה ומת הב' לא מיתסרא הנכרית על הב' משום צרת אחות אשה ואפילו כשלא גרש הב' אשתו כלל וכ"ש אם גרשה ולא היתה אחות של ב' בשעת מיתתו דכיון דבחיי שני היתה הנכרית זקוקה לשניהם והיה כל אחד מהם ראוי לכונסה משום דמת אחד מהם לא פקע זכותו של ג' וכדבעינן למימר לקמן וכן פירוש רש"י זכרונו לברכה בכאן שמת ראשון ומת בית וכנס לג' לנכרית ומת ובמתני' הכי איתנהו להני תלת מיתה וגרושין וכניס' אלא דקדי' גרושין למית' ואנן דייקינן דכי קדמה מית' כגרושין נכניסה אסורה. עוד הי' נראה דהא דאמרינן דכיון דיש זיקא אם (מת) ראשון וגרש ב' וכנס הנכרית שנאסרה הנכרית לג' כשימות ב' בלא בני' משום צרת אחות אשה דהיינו דוקא למ"ד נשואי הראשון מפילין דבעינן לא כנסה ולבסוף גרש אבל למ"ד מיתה מפלת מת וגרש וכנס מותרות לג' שהרי הב' שבא להפילה לייבום לג' כבר גרש את אשתו הראשונה ובשעת מיתתו אין הנכרית צרת ערוה לג' וכן דעת רש"י ז"ל אבל אין דעת הגאון ז"ל ושאר המפרשי' כדבעינן למימר לקמן:

    ופרכינן ולרב אשי קשיא דרב נחמן פי' ולרב אשי קשיא רישא דמתני' אסיפא לפום דוקייא דדאיק תלמודא ודייק רב נחמן לעיל דמרישא דמתני' שמעינן דאין זיקא ואפי' בחד אחא ומשום דרב נחמן קיימינן לדוקיי' דלעיל וקאמר זאת אומרת תלינן ליה כרב נחמן:

    3 more comments on this page.

    Ritva on Yevamot 30a · Sefaria

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר שלשה אחים שנים מהם נשואין לשתי אחיות ואחד נשאוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס הנשאוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתיבמת אמר הר"ם פי' זה מבואר ואמנם הביא זאת ההלכה ואע"פ שהיא מבוארת לפי שהיא הקודמת בדין ומאוחר בלמוד והקדימה בסדר ורצה באמרו נכרית ברוב אלו ההלכות הנופלות בזה הענין זרה מן היחס:

    אמר המאירי שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת והרי שתיהן לפני בעל האחות שתיהן יוצאות להיתר בלא כלום השניה ר"ל אותה שנתיבמה משום אחות אשה והראשונה ר"ל הנכרית משום צרתה ואם לא כנסה אלא שעשה בה מאמר הנכרית חולצת ולא מתיבמת ושאלו בגמרא טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר יבומי נמי מיבמא ואמאי והרי מכל מקום האחות היתה זקוקתו של נשוי נכרית וכשמת הויא לה נכרית צרת אחות אשה בזיקה שהרי בשעה שנפלה ליבום נפלה בזיקה עם אחות אשתו והוא שאמרו אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה אפילו בחד אחא ואנן הא קיימא לן דיש זיקה אפילו בתרי וכל שכן בחד ואין הלכה כרב נחמן ומעתה עשה בה מאמר דמתניתין לאו דוקא אלא אף בלא עשה מאמר כן והאי דנקט מאמר לאפוקי מדבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    המשנה החמישית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר שלשה אחים שנים מהם נשואים לשתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתיבמת אמר הר"ם אולם זאת אשר היתה אחות אשתו ונפלה ליבם לייבום בחיי אשתו הנה כבר התבאר שהיתה אסורה עליו עולמית ואמנם צרתה ר"ל הנכרית לא נמצא בה דינה בתלמוד ולא מאמר לאחד מהגאונים והמשפט אצלי שהיא חולצת ולא מתיבמת לפי שאני מסופק אם אסרוה משום ערוה ותהיה צרתה פטורה מן החליצה ומן היבום או אסרוה עליו מדרבנן אשר אמרו הואיל ונאסרה עליו שעה אחת ותהיה כמו השניה וצרת השניה חולצת או מתיבמת ולזה תחלוץ להחמיר:

    אמר המאירי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשאוי נכרית ומת זה שנשאוי הנכרית וכנס אחד מבעלי האחיות את אשתו ומת והרי שתיהן לפני בעל האחות האחרת הראשונה ר"ל האחות יוצאה משום אחות אשה והשניה משום צרתה ואם לא כנסה אלא שעשה בה מאמר הרי המאמר עשאתה צרה במקצת ואינה מתיבמת ומכל מקום חולצת ובזו מיהא אם לא עשה בה בעל האחות מאמר ומת מתיבמת לשני שהרי כששניהם קיימים ראויה לכל אחד מהם ואם כן זה ששאלו בגמרא הא תו למה לי היינו הך ולא עוד אלא דכל שכן הוא דהשתא אידך מתניתין דנכרית עיקר הנשואין ואחות אשה מתגלגלת עליה לעשותה צרה המאמר בא ואוסרתה הכא דאחות אשה עיקר הנשואין לא כל שכן שהמאמר אוסר את הנכרית שהיא טפלה לה עד שהוצרך לתרץ דהא מתניתין תנא ברישא והיה סבור באחרת להתיר משום דנכרית עיקר והדר חזיה לאיסורא ומשום דחביבא ליה אקדמה דמשמע מכל מקום ששתי המשניות שוות לגמרי טעמא הוא משום דאידך מתניתין איתוקמא כרב נחמן דאין זיקה ותרויהו דוקא במאמר ולדידיה ודאי שוות הן אבל לדידן דאית לן יש זיקה וקמייתא אפילו בלא מאמר לאו שוות נינהו דהא דהכא מיהא דוקא במאמר כך היא שיטתנו ומכל מקום גדולי ספרד כתבו אף בזו שאף בלא מאמר כן שהנכרית כשנפלה מתחלה לפני שני בעלי האחיות נעשית זקוקה לכל אחד מהם והויא לה לגבי כל חד מינייהו צרת אחות אשתו בזיקה ואע"פ שבעוד שהיו שניהם היה כל אחד מהם יכול לכנסו וכדקתני בהדיא וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו וודאי לכתחלה נמי דהא כל הני מתנייאתא בהיתרא קא מיירי באיסורא לא קא מיירי מכל מקום התם הוא דמאחר ששניהם קיימים הרי אחות אשה של כל אחד מהם ברשות בעלה היא אין כאן זיקה והויא לה נכרית צרת אחות אשה שלא במקום יבום אבל כשמת האחד היא נעשית לאחיו צרת אחות אשה בזיקה במקום יבום ולמטה יתרחבו הדברים במה שמחלוקת זו תלויה בו כמו שיתבאר:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    המשנה הששית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר שלשה אחין שנים מהם נשואין לשתי אחיות ואחד נשוי נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס הנשוי נכרית את אשתו מתה אשתו של שני ואחר כך מת הנשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת מבואר לר"ם:

    אמר המאירי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשאוי נכרית ומת אחד מבעלי האחיות וכנס נשאוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני שהיא אחת מן האחיות ואחר כך מת נשאוי נכרית ונזדקקו נשותיו לזה ואמר שאע"פ שאחות אשה לאחר מיתת אשתו מותרת זו אסורה עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בשעת נפילה ואחר שבנפילה ראשונה לא היה יכול זה ליבמה שהרי אחות אשתו היתה אף בנפילה שניה אסורה לו משום אשת אח שכל יבמה שאיני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים שהיא אסורה לעולם אף לכשמתו בניה אף זו אסורה לעולם אף בנפילה האחרת ומאחר שהיא אסורה אף הנכרית פטורה:

    6 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 30a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    במשנה שלשה אחין ב' נשואים ב' אחיות ואחד נשוי נכרית מת נשוי נכרית כו' עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת צ"ע דהכא בלאו איסור דאחיות נמי אסירא דה"ל אשת ב' מתים כיון דעשה בה מאמר וכה"ג הקשה רש"י לקמן בשמעתין אמתני' דלקמן ע"ש:

    תוס' בד"ה זאת אומרת יש זיקה כו' אלא כשמת אחיו ונפלו שתיהן לפניו כו' עכ"ל פי' דלא מצינו אסור לכנוס משום זיקה אף אם לא ייבם אחיו אלא כשמת אחיו ונפלו שתיהן לפניו דהיינו מת ולא גירש כדמוקי לה רבא למתני' אבל בלא מת מותרת לכ"א מהם אף בלא גירש ומת וגירש דאסור לרב אשי אינו אסור אלא אם ייבם אחיו אותה אבל אם לא ייבם אותה מותרת לזה מחמת זיקת אחיו הראשון כפרש"י והרא"ש הביא דברי התוס' אבל דבריו מגומגמים וטעות נפל בהם וצ"ל כדברי התוס':

    Chidushei Halachot on Yevamot 30a · Sefaria

    Maharam

    תוס' ד"ה אמר רב נחמן וכו' עד אמתני' דריש כיצד ר"ל דקתני בה נמי בסיפא עשה בה מאמר וכו' היה יכול נמי לדקדק טעמא דעשה בה מאמר וכו' כדדייק הכא:

    Maharam on Yevamot 30a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    מתני' הרי זו אסורה עליו עולמית עי' לקמן דף לב ע"א תד"ה לא פקע:

    Gilyon HaShas on Yevamot 30a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    תוס' ד"ה אמר רב נחמן (זאת אומרת אין זיקה תימא) שלא דקדק ר"נ על מתני' דריש כיצד. תמוה לי, הא לדבריהם לעיל (דף יח ע"א) ד"ה והא דקתני ממילא ניחא דלעיל י"ל דנקט מאמר לאפוקי מדב"ש, דהסברא פשוטה דיש זיקה, אבל מהך מתניתין דאייתרא ע"כ דאתי לאורויי דדוקא מאמר דאין זיקה:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamot 30a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 30, Amud Aleph, about 379 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 137 words

      Opens “מתני׳ שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי…”

    2. Segment 224 words

      Opens “גמ׳ טעמא דעבד בה מאמר, הא לא…”

      Named: רב נחמן.

    3. Segment 337 words

      Opens “מתני' שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי…”

    4. Segment 426 words

      Opens “גמ' הא תו למה לי? היינו הך!…”

    5. Segment 511 words

      Opens “תנא, הך תנא ברישא והך חזיא להתירא…”

    6. Segment 68 words

      Opens “ואיידי דחביבה ליה אקדמה, ומשנה לא זזה…”

    7. Segment 738 words

      Opens “מתני׳ שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי…”

    8. Segment 841 words

      Opens “גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: כל…”

      Named: רב יהודה.

    9. Segment 919 words

      Opens “מהו דתימא: הני מילי היכא דלא איחזיא…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “הא נמי תנינא: שני אחין נשואים שתי…”

    11. Segment 1127 words

      Opens “מהו דתימא: התם הוא דאידחי לה מהאי…”

    12. Segment 1232 words

      Opens “מתני׳ שלשה אחים, שנים מהם נשואין שתי…”

    13. Segment 1322 words

      Opens “גמ׳ טעמא דגירש ואחר כך מת, אבל…”

      Named: רב אשי.

    14. Segment 1431 words

      Opens “ולרב אשי קשיא דרב נחמן! אמר לך…”

      Named: רב אשי, רב נחמן.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 30a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026