Talmud Builders

    Yevamot 81a

    Back to index

    English translation — Yevamot 81a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Shall we say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Hamnuna, who said: A widow waiting for her yavam , who engaged in an act of licentious relations, is disqualified from entering into levirate marriage with her yavam , like an ordinary married woman who committed adultery? The Gemara rejects this argument: No, this presents no difficulty for Rav Hamnuna, as it is possible that the same is true even in a case where she had relations with a different man, that she too would be disqualified from marrying into the priesthood. But since the tanna taught the first clause with regard to the yavam himself, he also taught the latter clause with regard to the yavam himself, even though the same halakha applies if she cohabitated with another.

    2It is taught in the mishna: And similarly, with regard to a sexually underdeveloped woman, if one of the brothers performed ḥalitza with her he has not disqualified her, but if he engaged in intercourse with her he has disqualified her. The Gemara infers from this wording that the reason for her disqualification is that he had intercourse with her; but if he did not have intercourse with her she is not disqualified. According to whose opinion was this clause of the mishna taught? One must say that it was not taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. As, if one would claim that this teaching is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, didn’t he say that a sexually underdeveloped woman is considered like a woman who has had sexual relations with a man forbidden to her by the Torah [ zona ], and so she is in any case disqualified from marrying into the priesthood?

    3MISHNA: If a priest who is a eunuch by natural causes married an Israelite woman, he enables her to eat teruma . Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: If a priest who is a hermaphrodite, possessing both male and female genitals, married an Israelite woman, he enables her to eat teruma .

    4Rabbi Yehuda says: If a tumtum , whose external sexual organs are indeterminate, was torn open so that his genitals were exposed, and he was found to be a male, he must not perform ḥalitza , because he is treated like a eunuch. A hermaphrodite may marry a woman but he may not be married by a man, as he is considered a man. Rabbi Eliezer says: If one had intercourse with a hermaphrodite, he is liable to receive the punishment of stoning on his account as if he had had relations with a male.

    5GEMARA: The Gemara questions the mishna’s teaching concerning a priest who was sexually impotent from birth: This is obvious; why should such a priest not enable his wife to partake of teruma ? The Gemara answers: This halakha is necessary lest you say that since the verse states: “And such as are born in his house, they eat of his bread” (Leviticus 22:11), the allowance to eat teruma depends on the priest’s capacity to father children, i.e., that only one who can father children enables his wife to eat teruma , but one who cannot father children does not enable his wife to eat teruma . Therefore, the tanna teaches us that the priest’s capacity to have children is irrelevant.

    6It is taught in the mishna that Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: If a priest who is a hermaphrodite married an Israelite woman, he enables her to eat teruma . Reish Lakish said: He enables her to eat teruma , but he does not enable her to eat the breast and thigh of peace-offerings. Rabbi Yoḥanan says: He even enables her to eat the breast and thigh of peace-offerings. The Gemara asks: And according to Reish Lakish, what is different about the breast and thigh of peace-offerings? If you say it is that they are by Torah law, teruma is also by Torah law. Why, then, is it permitted for her to eat teruma , but not the breast and thigh of peace-offerings?

    7The Gemara answers: With what are we dealing here? We are dealing with teruma in the present, after the destruction of the Temple, when teruma is in effect only by rabbinic law. The Gemara asks: But when the Temple is standing, what is the halakha ? He does not enable his wife to eat teruma . But if so, there is a difficulty. Instead of teaching that he does not enable her to eat the breast and thigh of peace-offerings, let him distinguish and teach it within the case of teruma itself as follows: In what case is this statement said? It is said with regard to teruma that is in effect only by rabbinic law, but with regard to teruma that is in effect by Torah law this ruling does not apply.

    8The Gemara answers: That is also what he is saying. In other words, this is actually what Reish Lakish means, as his statement should be understood as follows: When he enables her to eat, he enables her to eat teruma in the present, when teruma is in effect only by rabbinic law, but he does not enable her to eat teruma at a time that the breast and thigh are given to the priests, i.e., when the Temple is standing, not even teruma that is in effect only by rabbinic law. This is due to the concern that perhaps he will bring her to eat teruma that is in effect by Torah law.

    9However, Rabbi Yoḥanan disagrees and says that he even enables her to eat the breast and thigh of peace-offerings. With respect to this dispute, Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Since you distinguish between teruma and the breast and thigh, do you maintain that teruma in the present is mandated only by rabbinic law? He said to him: Yes, and the proof is that I teach that a cake of dried figs that became intermingled with other cakes is nullified. If a cake of teruma figs became intermingled with one hundred ordinary cakes, the cake is nullified and it is not necessary to treat them all as teruma . If the cake, which is a food of importance in its own right, is nullified, this must be because the teruma is only by rabbinic law.

    10Rabbi Yoḥanan said to him: But don’t I teach that even a piece of a sin-offering that became intermingled with other pieces of meat is nullified, as I maintain that the halakha of nullification applies even to Torah prohibitions? Do you maintain that we learned that any object that it is usual to count, i.e., any object that is even occasionally sold by unit, rather than by weight or measure, is considered to be important and therefore cannot be nullified? This is not so, as in fact we learned that only that which it is usual to count, i.e., an object that is always sold by unit and in no other manner, is considered to be important and is therefore not subject to nullification; and cakes of dried figs are not always sold by unit.

    11The Gemara asks: What is this halakha to which Rabbi Yoḥanan alludes? As we learned in a mishna ( Orla 3:6–7): In the case of one who had bundles of clover, a type of legume, of a forbidden mixture of food crops in a vineyard, i.e., clover plants that grew in a vineyard, these bundles must be burned, as it is prohibited for one to derive benefit from a forbidden mixture of food crops in a vineyard. If the forbidden bundles became intermingled with others that are permitted,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    פסולה ליבמהכאשת איש שזינתה שאסורה לבעלה וכיון דזונה היא אסורה לכהונה:

    האמר איילונית זונה היאבפרק הבא על יבמתו (לעיל יבמות דף סא.) ויליף לה מהזנו ולא יפרוצו:

    מתני' סריס חמה כהן וכו'אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא דהיינו פצוע דכא:

    לא יחלוץאם יש אח אחר:

    אבל לא נישאשהוא כזכר והשוכב עמו הרי הוא כבא על הזכר:

    רבי אליעזר אומרבגמרא מפרש פלוגתייהו:

    גמ' מהו דתימא מוליד מאכילדדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד יאכיל:

    מאכילה בתרומה כו'לקמן מפרש לה בתרומה בזמן הזה דרבנן אבל במידי דאורייתא לא מאי טעמא ספק איש ספק אשה הוא:

    ה"נ קאמר כו'והכי משתמע מילתיה דר"ל מאכילה בתרומה כלומר בזה"ז שאין נוהג אלא תרומה ואינו מאכילה בכלום בזמן שחזה ושוק נוהגין דהיינו כשהמקדש קיים:

    אפי' בתרומה דרבנןכגון תרומת פירות הואיל ואיכא תרומה דאורייתא כגון דגן תירוש ויצהר גזרי':

    אף מאכילהדזכר מעליא הוא:

    מי סברת תרומה בזה"ז דרבנןדקמוקמת לה למתניתין במידי דרבנן ואסרת לה בחזה ושוק:

    שאני שונהברייתא עיגול של תרומה בטל במאה של חולין או עיגול של תרומה טמאה בטל בק' עיגולים של תרומה טהורה ואי תרומה בזמן הזה דאורייתא כיון דעיגול דבר חשוב הוא ודרכו לימנות לא בטיל אף על גב דתרומת תאנים דרבנן הואיל ותרומה דאורייתא נוהגת לא מבטלינן דרבנן גזרה דרבנן אטו דאורייתא:

    אמר ליה והלא אני שונה כו'כלומר מי אית לך למיגזר בהא דרבנן אטו דאורייתא אי נמי אתית לבטולי בדאורייתא לאו איסורא הוא שהרי אני שונה חתיכה של חטאת טמאה בטיל בטהורה והכא מידי דאורייתא הוא ואף על גב דדרכו לימנות דמי סברת כל שדרכו לימנות שנינו דלא בטיל את שדרכו לימנות במנין שנינו שעשאוהו מיוחד למנין אבל חתיכה ועיגול פעמים שהם נמכרים באומד אף על גב דרגילים לימנות הואיל ואינן מיוחדים בכך בטלין:

    תלתןפניגר"י מין קטנית הוא ולמתק הקדירה בא:

    ידלקוכלאים בשריפה דכתיב (דברים כב) תוקדש תוקד אש:

    יבמות 81 עמוד א

    1לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא, דאמר: שומרת יבם שזינתה פסולה ליבמה! לא: הוא הדין אפילו לאחר נמי, ואיידי דתנא רישא בדידיה, תנא נמי סיפא בדידיה.

    2וכן איילונית שחלצו לה אחין כו'. טעמא דבעלוה. הא לא בעלוה לא. כמאן? דלא כרבי יהודה, דאי רבי יהודה, האמר: איילונית זונה היא.

    Mishna

    3סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה. רבי יוסי ור"ש אומרים: אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה.

    4ר' יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס. אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא. ר' אליעזר אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר.

    Gemara

    5פשיטא? מהו דתימא: מוליד מאכיל, שאינו מוליד אינו מאכיל, קמ"ל:

    6רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אנדרוגינוס. אמר ר"ל מאכילה בתרומה, ואין מאכילה בחזה ושוק. רבי יוחנן אומר: אף מאכילה בחזה ושוק. ולריש לקיש, מאי שנא חזה ושוק דאורייתא? תרומה נמי דאורייתא!

    7הכא במאי עסקינן בתרומה בזמן הזה דרבנן. אבל בזמן שבהמ"ק קיים מאי לא? אדתני ״אין מאכילה בחזה ושוק״, ליפלוג וליתני בדידה: בד"א בתרומה דרבנן, אבל בתרומה דאורייתא לא!

    8הכי נמי קאמר: כשהוא מאכילה מאכילה בתרומה בזה"ז דרבנן, ואין מאכילה בזמן חזה ושוק, ואפילו בתרומה דרבנן, דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא.

    9ור' יוחנן אמר: אף מאכילה בחזה ושוק. א"ל ר' יוחנן לר"ל מי סברת תרומה בזה"ז דרבנן? א"ל אין, שאני שונה: עיגול בעגולים עולה.

    10אמר ליה, והלא אני שונה: חתיכה בחתיכות עולה. מי סברת ״כל שדרכו לימנות״ שנינו? ״את שדרכו לימנות״ שנינו.

    11מאי היא דתנן: מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו. נתערבו באחרות׃

    Tosafot

    לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא כו'וא"ת לעיל בפ"ק (יבמות דף טו:) דקאמר צרות מתיירא אני בני צרות מעיד אני לכם לרב המנונא מבני צרות לפשוט שהצרות פטורות מחליצה ומן היבום שאם היו זקוקות לאחין א"כ היו בני צרות פסולות מק"ו דאלמנה דליכא למפרך מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת שגם היבמה שזינתה מתחללת לרב המנונא ואמר ר"י דמה דפשט להם בני צרות בזה לא היה מתיירא שאם יקפידו עליו יאמר שאין הלכה כרב המנונא:

    ואין מאכילה בזמן חזה ושוק אפילו בתרומה דרבנןבפרק שני דכתובות (דף כה.) גבי מאי גדולה חזקה דקאמר ואיבעית אימא בתרומה דרבנן אכלי דאורייתא לא אכלי ההיא שינויא לא הויא כסוגיא דהכא דגזרינן דרבנן אטו דאורייתא והא דאמר באלו עוברין (פסחים דף מד.) גבי שתי מדוכות הנח לתרומת תבלין דרבנן ולא גזרינן אטו דאורייתא אמר ר"י דשאני התם דאקראי בעלמא ולא איתחזק איסורא דאימור תרומה לתוך תרומה נפלה אבל עיגול בעיגולים דהכא אע"ג דאקראי בעלמא איתחזק איסורא והא דפריך לקמן (יבמות דף פב.) דרבי יוחנן אדרבי יוחנן מברייתא דשתי קופות הו"מ לשנויי בתרומת פירות דרבנן כי ההיא דפסחים אלא דמשני לה שפיר וא"ת ומי דחקו לר"ל דלא אכלה בתרומה בזמן חזה ושוק ואור"י משום דשמעינן לר' יוסי דאמר אנדרוגינוס ספיקא הוי דקאמר שלא הכריעו בו חכמים אם הוא זכר אם הוא נקבה וא"ת והא לר' יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא כדמוכח ברייתא דסדר עולם דמייתי לקמן בשמעתין וי"ל דקסבר ר"ל דר' יוסי תנא לה ולא סבר לה דכה"ג אשכחן בפרק יוצא דופן (נדה דף מו:) ועוד לפי שהיה שונה אליבא דר' יוסי עיגול בעיגולים עולה ורבי יוחנן אית ליה לקמן (יבמות דף פב:) דתני לה וסבר לה כדדייק ממתניתין דמשוי ליה רבי יוסי לאנדרוגינוס ודאי זכר מדקתני נושא ומינה מותבינן לקמן (שם) לריש לקיש ולדידיה ליתא לברייתא מקמי מתני':

    אמר ליה ר' יוחנן לר"ל מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנןאע"ג דר' יוחנן גופיה אית ליה לקמן (שם) דלרבנן תרומה בזה"ז דרבנן הכא אליבא דר' יוסי קיימי וה"ק מי סברת דלר' יוסי תרומה בזה"ז דרבנן והשתא צ"ל דהא דמהדר ליה ר"ל אני שונה עיגול בעיגולים עולה אליבא דרבי יוסי היה שונה:

    שאני שונה עיגול בעיגולים עולה כו'וא"ת אכתי דלמא אע"ג דהוי דאורייתא עולה משום דסבר כרבנן דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד ואר"י דא"כ ה"ל למינקט מידי דאורייתא כגון ביצת טריפה שנתערבה ומדנקט עיגול בעיגולים ש"מ משום דתרומה דרבנן אבל במידי דאורייתא אסור כל שדרכו:

    והלא אני שונה חתיכה בחתיכות עולההיינו מתני' דמייתי בסמוך דחתיכה של חטאת וכו' תימה מנא ליה דאתיא כר' יוסי דלמא רבנן היא דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד וי"ל חדא דבר פלוגתיה דר' יהודה הוא רבי יוסי ועוד מאי איריא דנקט חתיכה דהוי כל שדרכו לימנות הוי ליה למינקט מילתא דהוי את שדרכו כיון דאין מקדש אלא ששה דברים ומדנקט חתיכה דוקא ש"מ דוקא חתיכה דהויא כל שדרכו עולה אבל את שדרכו אוסר וה"נ הוה מצינן לשנויי לר"ל דשפיר דייק מההיא דעיגול בעיגולים דעל כרחך לא אתי כרבנן מדנקט עיגול דהויא כל שדרכו ולא נקט את שדרכו:

    מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן כו'וא"ת לר"ל כיון דתרומה בזמן הזה דרבנן אלמא בטלה קדושת הארץ א"כ כלאי הכרם נמי דרבנן ואמאי תני כל שדרכו הא בדרבנן אין אוסר כל שדרכו ואין לומר דלר"מ תרומה בזמן הזה דאורייתא דהא שמעינן ליה לר"מ דעיגול בעיגולים עולה בריש מסכת ביצה (דף ג:) גבי ליטרא קציעות כו' וי"ל דכלאי הכרם חדא דרבנן דבזמן בהמ"ק הוי דאורייתא אבל עיגול תרתי דרבנן חדא דבטלה קדושת הארץ ועוד דאפילו בזמן בית המקדש תרומת תאנים דרבנן אי נמי חבילי תלתן הוי את שדרכו והכי פירושו שהיה ר"מ אומר כל שדרכו בדאורייתא מקדש ולכך דין הוא דאת שדרכו יקדש אפי' בדרבנן כגון חבילי תלתן:

    נתערבו באחרותאמר ר"ת דלא גרסי' ואחרות באחרות מדפריך בהתערובת (זבחים דף עד. ושם) לשמואל דאסר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מברייתא שמתרת ולא משכח דקאי כשמואל אלא ר' יהודה בברייתא שאוסר אפי' בשאר איסורין ספק ספיקא ושמואל סבר כוותיה בחדא בעבודת כוכבים ופליג בשאר איסורין ואי הוה גרס הכא ובע"ז ובכל דוכתי דכי הך משנה ואחרות באחרות הוה ליה לאתויי לשמואל סייעתא מכל הנך משניות וי"מ דאפילו גרס בכל הנך משניות ואחרות באחרות לא היה יכול להביא ראיה מהם לשמואל דאסר ספק ספיקא דדלמא הכי קאמר וכל האחרות שנתערבו באחרות דליכא אלא חד ספיקא ויש חידוש יותר בנתערב שתי פעמים מבנתערב פעם אחת דאף על גב דאיכא תרי רובי אסיר דגבי שאר מילי אוסרין חד רובא ושרינן תרי רובי כגון גבי יוחסין בסוף פ"ק דכתובות (דף טו. ושם) דאמר הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ורוב סיעה גרידתא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    והא דתנן אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה איפליגו בה ר"ל ור' יוחנן דר"י סבר מאכילה אפי' בתרומ' דאורי' דזכר מעליא הוא ונשואי' גמורי' ור"ל סבר דאנדרוגינוס לר' יוסי ספק' הוא ומאכילה בתרומה דרבנן אבל לא בתרומה דאורייתא ומשום דפריש ר"ל דמאכילה בתרומה דאנן תרומה דרבנן היא:

    אמרינן דא"ל ר' יוחנן לר"ל מסתברא תרומה בזמן הזה דרבנן פי' דתרומת הארץ בזמן הזה אפי' בדגן ותירוש ויצהר מדרבנן היא לפי' שבטלה קדושה מן הארץ וליכא למימר דמפרש' מתניתין בתרומת חוצה לארץ או בתרומת פירות שהיא לד"ה דרבנן דהא מתני' סתמא קתני מאכילם בתרומה וכל תרומה במשמע:

    א"ל אין שאני שונה עגול בעגוליה עולהפי' דעגול תאנים של תרומה עולה במאתים ואעפ"י שהוא דבר שבמנין כיוצא בו מדאוריתא לא בטיל. והא אע"ג דדבר שבמנין בטיל אלו היתה תרומה בזמן הזה דאורייתא היו גוזרים בו משום תרומת דגן דהויא מדאורייתא בזמן הזה דדבר שבמנין כיוצא בו לא בטיל:

    א"ל והלא אפילו חתיכה בחתיכות עולה כלומ' דעגולים בעגול שהוא עולה אינו מן הטעם אלא משום דכיוצא בו בעגול אפילו מדאורית' בטיל דלא חשיב דבר שבמנין:

    מי סברת כל שדרכו לימנות שנינו את שדרכו לימנות שנינו פי' ועגול אינו מאותם שדרכו לימנות לעולם לא בטל:

    מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרים כלן ידלקו פי' ואפי' נתערבו באלף דסבר ר"מ דחבילי תלתן דבר שבמנין הוא ולא בטלי. ולא מצי למימר שימכרו לעכו"מז חוץ מדמי איסור שבהם לפי שהם דברים הנקחים מן עכו"מז ושמא יחזור וימכרם לישראל וכ"פ בירושלמי. וא"ת תוליך הנאה לים המלח ואידך לישתרי כדאמרי במ' עבודת כוכבים דפת שאפאה בעצי ערלה ועצי אשרה ובגד שארגו בכרכר של עבודת כוכבים או שצבעו בקליפי ערלה י"ל והוא שאין בו אלא שבחו של איסור אבל כשיש שם גופו של איסור והוא איסור דאוריתא לית ליה תקנתא בהולכת הנאה לים המלח א"נ דרבנן דהכא לית להו כר' אליעזר דאמר התם יוליך הנאה לים המלח:

    ויש גורסי' כאן נתערבו באחרים ואחרים באחרים כלם ידלקו וליתא דכל שהוא ספק ספקא על ידי תערובת מותר ואינו אסור אלא באיסורי עבודת כוכבים ומזלות בלבד וכדאיתא בפרק התערובת ויש לקים הגירסא כגון שנפלו שם רובן של ראשוני' דחד ספיקא חשיב וקמ"ל בנתערב תרי רובא וכ"נ בתוס':

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 81a

    Yevamot 81a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 240 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    פסולה ליבמה כאשת איש שזינתה שאסורה לבעלה וכיון דזונה היא אסורה לכהונה:

    האמר איילונית זונה היא בפרק הבא על יבמתו (לעיל יבמות דף סא.) ויליף לה מהזנו ולא יפרוצו:

    מתני' סריס חמה כהן וכו' אבל סריס אדם מיפסל נמי פסיל לה מתרומה דבי נשא דהיינו פצוע דכא:

    לא יחלוץ אם יש אח אחר:

    אבל לא נישא שהוא כזכר והשוכב עמו הרי הוא כבא על הזכר:

    רבי אליעזר אומר בגמרא מפרש פלוגתייהו:

    גמ' מהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד יאכיל:

    מאכילה בתרומה כו' לקמן מפרש לה בתרומה בזמן הזה דרבנן אבל במידי דאורייתא לא מאי טעמא ספק איש ספק אשה הוא:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 81a · Sefaria

    Tosafot

    לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא כו' וא"ת לעיל בפ"ק (יבמות דף טו:) דקאמר צרות מתיירא אני בני צרות מעיד אני לכם לרב המנונא מבני צרות לפשוט שהצרות פטורות מחליצה ומן היבום שאם היו זקוקות לאחין א"כ היו בני צרות פסולות מק"ו דאלמנה דליכא למפרך מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת שגם היבמה שזינתה מתחללת לרב המנונא ואמר ר"י דמה דפשט להם בני צרות בזה לא היה מתיירא שאם יקפידו עליו יאמר שאין הלכה כרב המנונא:

    ואין מאכילה בזמן חזה ושוק אפילו בתרומה דרבנן בפרק שני דכתובות (דף כה.) גבי מאי גדולה חזקה דקאמר ואיבעית אימא בתרומה דרבנן אכלי דאורייתא לא אכלי ההיא שינויא לא הויא כסוגיא דהכא דגזרינן דרבנן אטו דאורייתא והא דאמר באלו עוברין (פסחים דף מד.) גבי שתי מדוכות הנח לתרומת תבלין דרבנן ולא גזרינן אטו דאורייתא אמר ר"י דשאני התם דאקראי בעלמא ולא איתחזק איסורא דאימור תרומה לתוך תרומה נפלה אבל עיגול בעיגולים דהכא אע"ג דאקראי בעלמא איתחזק איסורא והא דפריך לקמן (יבמות דף פב.) דרבי יוחנן אדרבי יוחנן מברייתא דשתי קופות הו"מ לשנויי בתרומת פירות דרבנן כי ההיא דפסחים אלא דמשני לה שפיר וא"ת ומי דחקו לר"ל דלא אכלה בתרומה בזמן חזה ושוק ואור"י משום דשמעינן לר' יוסי דאמר אנדרוגינוס ספיקא הוי דקאמר שלא הכריעו בו חכמים אם הוא זכר אם הוא נקבה וא"ת והא לר' יוסי תרומה בזמן הזה דאורייתא כדמוכח ברייתא דסדר עולם דמייתי לקמן בשמעתין וי"ל דקסבר ר"ל דר' יוסי תנא לה ולא סבר לה דכה"ג אשכחן בפרק יוצא דופן (נדה דף מו:) ועוד לפי שהיה שונה אליבא דר' יוסי עיגול בעיגולים עולה ורבי יוחנן אית ליה לקמן (יבמות דף פב:) דתני לה וסבר לה כדדייק ממתניתין דמשוי ליה רבי יוסי לאנדרוגינוס ודאי זכר מדקתני נושא ומינה מותבינן לקמן (שם) לריש לקיש ולדידיה ליתא לברייתא מקמי מתני':

    אמר ליה ר' יוחנן לר"ל מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן אע"ג דר' יוחנן גופיה אית ליה לקמן (שם) דלרבנן תרומה בזה"ז דרבנן הכא אליבא דר' יוסי קיימי וה"ק מי סברת דלר' יוסי תרומה בזה"ז דרבנן והשתא צ"ל דהא דמהדר ליה ר"ל אני שונה עיגול בעיגולים עולה אליבא דרבי יוסי היה שונה:

    שאני שונה עיגול בעיגולים עולה כו' וא"ת אכתי דלמא אע"ג דהוי דאורייתא עולה משום דסבר כרבנן דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד ואר"י דא"כ ה"ל למינקט מידי דאורייתא כגון ביצת טריפה שנתערבה ומדנקט עיגול בעיגולים ש"מ משום דתרומה דרבנן אבל במידי דאורייתא אסור כל שדרכו:

    והלא אני שונה חתיכה בחתיכות עולה היינו מתני' דמייתי בסמוך דחתיכה של חטאת וכו' תימה מנא ליה דאתיא כר' יוסי דלמא רבנן היא דאמרי אינו מקדש אלא ו' דברים בלבד וי"ל חדא דבר פלוגתיה דר' יהודה הוא רבי יוסי ועוד מאי איריא דנקט חתיכה דהוי כל שדרכו לימנות הוי ליה למינקט מילתא דהוי את שדרכו כיון דאין מקדש אלא ששה דברים ומדנקט חתיכה דוקא ש"מ דוקא חתיכה דהויא כל שדרכו עולה אבל את שדרכו אוסר וה"נ הוה מצינן לשנויי לר"ל דשפיר דייק מההיא דעיגול בעיגולים דעל כרחך לא אתי כרבנן מדנקט עיגול דהויא כל שדרכו ולא נקט את שדרכו:

    מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן כו' וא"ת לר"ל כיון דתרומה בזמן הזה דרבנן אלמא בטלה קדושת הארץ א"כ כלאי הכרם נמי דרבנן ואמאי תני כל שדרכו הא בדרבנן אין אוסר כל שדרכו ואין לומר דלר"מ תרומה בזמן הזה דאורייתא דהא שמעינן ליה לר"מ דעיגול בעיגולים עולה בריש מסכת ביצה (דף ג:) גבי ליטרא קציעות כו' וי"ל דכלאי הכרם חדא דרבנן דבזמן בהמ"ק הוי דאורייתא אבל עיגול תרתי דרבנן חדא דבטלה קדושת הארץ ועוד דאפילו בזמן בית המקדש תרומת תאנים דרבנן אי נמי חבילי תלתן הוי את שדרכו והכי פירושו שהיה ר"מ אומר כל שדרכו בדאורייתא מקדש ולכך דין הוא דאת שדרכו יקדש אפי' בדרבנן כגון חבילי תלתן:

    נתערבו באחרות אמר ר"ת דלא גרסי' ואחרות באחרות מדפריך בהתערובת (זבחים דף עד. ושם) לשמואל דאסר ספק ספיקא בעבודת כוכבים מברייתא שמתרת ולא משכח דקאי כשמואל אלא ר' יהודה בברייתא שאוסר אפי' בשאר איסורין ספק ספיקא ושמואל סבר כוותיה בחדא בעבודת כוכבים ופליג בשאר איסורין ואי הוה גרס הכא ובע"ז ובכל דוכתי דכי הך משנה ואחרות באחרות הוה ליה לאתויי לשמואל סייעתא מכל הנך משניות וי"מ דאפילו גרס בכל הנך משניות ואחרות באחרות לא היה יכול להביא ראיה מהם לשמואל דאסר ספק ספיקא דדלמא הכי קאמר וכל האחרות שנתערבו באחרות דליכא אלא חד ספיקא ויש חידוש יותר בנתערב שתי פעמים מבנתערב פעם אחת דאף על גב דאיכא תרי רובי אסיר דגבי שאר מילי אוסרין חד רובא ושרינן תרי רובי כגון גבי יוחסין בסוף פ"ק דכתובות (דף טו. ושם) דאמר הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעה בהדה ואין הולכין אחר רוב העיר גרידתא ורוב סיעה גרידתא:

    Tosafot on Yevamot 81a · Sefaria

    Ritva

    והא דתנן אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה איפליגו בה ר"ל ור' יוחנן דר"י סבר מאכילה אפי' בתרומ' דאורי' דזכר מעליא הוא ונשואי' גמורי' ור"ל סבר דאנדרוגינוס לר' יוסי ספק' הוא ומאכילה בתרומה דרבנן אבל לא בתרומה דאורייתא ומשום דפריש ר"ל דמאכילה בתרומה דאנן תרומה דרבנן היא:

    אמרינן דא"ל ר' יוחנן לר"ל מסתברא תרומה בזמן הזה דרבנן פי' דתרומת הארץ בזמן הזה אפי' בדגן ותירוש ויצהר מדרבנן היא לפי' שבטלה קדושה מן הארץ וליכא למימר דמפרש' מתניתין בתרומת חוצה לארץ או בתרומת פירות שהיא לד"ה דרבנן דהא מתני' סתמא קתני מאכילם בתרומה וכל תרומה במשמע:

    א"ל אין שאני שונה עגול בעגוליה עולה פי' דעגול תאנים של תרומה עולה במאתים ואעפ"י שהוא דבר שבמנין כיוצא בו מדאוריתא לא בטיל. והא אע"ג דדבר שבמנין בטיל אלו היתה תרומה בזמן הזה דאורייתא היו גוזרים בו משום תרומת דגן דהויא מדאורייתא בזמן הזה דדבר שבמנין כיוצא בו לא בטיל:

    א"ל והלא אפילו חתיכה בחתיכות עולה כלומ' דעגולים בעגול שהוא עולה אינו מן הטעם אלא משום דכיוצא בו בעגול אפילו מדאורית' בטיל דלא חשיב דבר שבמנין:

    מי סברת כל שדרכו לימנות שנינו את שדרכו לימנות שנינו פי' ועגול אינו מאותם שדרכו לימנות לעולם לא בטל:

    מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרים כלן ידלקו פי' ואפי' נתערבו באלף דסבר ר"מ דחבילי תלתן דבר שבמנין הוא ולא בטלי. ולא מצי למימר שימכרו לעכו"מז חוץ מדמי איסור שבהם לפי שהם דברים הנקחים מן עכו"מז ושמא יחזור וימכרם לישראל וכ"פ בירושלמי. וא"ת תוליך הנאה לים המלח ואידך לישתרי כדאמרי במ' עבודת כוכבים דפת שאפאה בעצי ערלה ועצי אשרה ובגד שארגו בכרכר של עבודת כוכבים או שצבעו בקליפי ערלה י"ל והוא שאין בו אלא שבחו של איסור אבל כשיש שם גופו של איסור והוא איסור דאוריתא לית ליה תקנתא בהולכת הנאה לים המלח א"נ דרבנן דהכא לית להו כר' אליעזר דאמר התם יוליך הנאה לים המלח:

    ויש גורסי' כאן נתערבו באחרים ואחרים באחרים כלם ידלקו וליתא דכל שהוא ספק ספקא על ידי תערובת מותר ואינו אסור אלא באיסורי עבודת כוכבים ומזלות בלבד וכדאיתא בפרק התערובת ויש לקים הגירסא כגון שנפלו שם רובן של ראשוני' דחד ספיקא חשיב וקמ"ל בנתערב תרי רובא וכ"נ בתוס':

    Ritva on Yevamot 81a · Sefaria

    Meiri

    שומרת יבם שזינתה מותרת ליבמה ומכל מקום לכהונה מיהא נפסלה שהרי נבעלה לפסול לה ואחר שכן אם היתה שומרת יבם של כהן נפסלה לו ואע"פ שאין זה זר מעיקרו מכל מקום הואיל ונסתפקו בו ר"ל בשומרת יבם אם תופסין בה קדושין אם לאו הוה ליה כחייבי כריתות דפסלי אף כשאין זר מעיקרו אחר שאין לה אלמנות וגירושין בה כדין גוי ועבד הא שומרת יבם של סריס שזינתה לא נפסלה שמאחר שאינה בת יבום הוה לה פנויה ופנוי הבא על הפנויה לא עשאה זונה:

    המשנה החמישית והיא חוזרת לענין החלק הראשון והוא שאמר סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה ר' יוסי ור' שמעון אומרים אנדרוגינס שנשא לבת ישראל מאכילה בתרומה ר' יודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרגינס נושא אבל לא נשא ר' לעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר אמר הר"ם מאמר ר' יוסי ור' שמעון שאנדרוגינוס שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה יורה שהוא זכר אצלם חזר ר' יוסי מזה הטעם בברייתא ואמר אנדרגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה והלכה כר' יוסי לפי מה שהתבאר ממאמרו בברייתא הוא הדין שהוא אינו מאכיל בתרומה מפני שהוא ספק וספיקא דאורייתא לחומרא וכאשר התקיים אצלנו שסריס אדם חולץ וחולצין לאשתו אין הלכה כר' יהודה והלכה כר' אליעזר באמרו חייבין עליו סקילה כזכר זה כאשר שכב אותו משכב זכור אולם כאשר שכב אותו במקום נקבותו אין חייבין עליו סקילה כזכר:

    אמר המאירי סריס חמה כהן שנשא בת ישראל הרי זה מאכילה בתרומה שמאחר שביאתו בהיתר וכמו שביארנו שכל שהוא בידי שמים כשר לבא בקהל אע"פ שאינו מוליד מאכילה בתרומה ונמצא הוא ואשתו ועבדיו אוכלים וכן הלכה:

    ר' יוסי ור' שמעון אומרין אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה מפני שהם סוברים זכר מעליא הוא ומכל מקום חזר בו ר' יוסי בגמרא לומר שבריאה בפני עצמה היא ולא הכריעו בה חכמים אם זכר אם נקבה והילכך הוא אוכל אבל אינו מאכיל את אשתו בתרומה וכן הלכה ומאחר שהוא אוכל אף עבדיו אוכלין מתורת קנין כסף וכן הדין בטומטום:

    ר' יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ ר"ל שאינו בר חליצה ובודאי סריס הוא ואין הלכה כמותו וכל שנמצא זכר אין דנין אותו בסריס ומעשה היה באחד שנקרע והוליד אחר כן שבע שנים והילכך חולץ אף במקום אחים כשרים ואין אומרים ודאי סריס הוא ואין חליצתו פוסלת לאחים ואם אין שם אח שלא תהא צריכה חליצה ולא בספק סריס להיות חליצתה פוסלת לאחים אבל לא פוטרת אלא ודאי זכר הוא וחליצתו פוטרת אף במקום אחים וגאוני ספרד פסקו בה לחומרא לחלוץ במקום שאין שם אח אחר ולהיות חליצתו פוסלת במקום אח ולא פוטרת אע"פ שנקרע:

    אנדרוגינוס נושא כלומר שאם קדש קדושיו קדושין אבל לא נישא שאם נתקדש אינו כלום שאינו ראוי לינשא שהרי הבא עליו בספק סקילה וכן הלכה וכן פסקוה גדולי המפרשים אבל גדולי המחברים כתבו שתיהן בספק ומצריכין גט בכל אחת מהן ר"ל בין שקדש בין שנתקדש:

    ר' אליעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר פירשוה בגמרא כשבא עליה דרך זכרותו אבל דרך נקבותו פטור ממיתת בית דין וכן הלכה וכן כתבוה גדולי המחברים ומכל מקום יש פוסקים שמאחר שלא הוכרע ענינו אם זכר אם נקבה אין כאן סקילה אלא ספק איסור סקילה ותנא קמא דקאמר נושא אבל לא נישא סבירא ליה דהבא עליו בין דרך זכרותו בין דרך נקבותו חייב סקילה כדאיתה בגמרא ואין הלכה כדבריו:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    5 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 81a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תובד"ה ואין מאכילה בזמן חזה ושוק כו' וא"ת ומי דחקו לר"ל דלא אכלה בתרומה כו' ועוד לפי שהיה שונה אליבא דר' יוסי עיגול בעיגולים עולה כו' עכ"ל דבריהם אינם מובנים לן דא"נ שהיה שונה עיגול בעיגולים עולה לר' יוסי ותרומה בזמן הזה דרבנן מ"מ אמאי לא נימא הכא דאכלה אפילו בתרומה דאורייתא וזכר ודאי הוא והנראה דהאי ועוד כו' אין כאן מקימו והוא שייך לקמן וכצ"ל נקבה וא"ת והא לר' יוסי תרומה כו' וי"ל דקסבר ר"ל דר' יוסי כו' דכה"ג אשכחן בפרק יוצא דופן ועוד לפי שהיה שונה אליבא דר' יוסי עיגול בעיגולים עולה ור' יוחנן אית ליה כו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yevamot 81a · Sefaria

    Maharam

    תוס' ד"ה ואין מאכילה וכו' עד אר"י דשאני התם דאקראי בעלמא דלא איתחזק איסורא וכו'. נ"ל דצריך לומר דאקראי בעלמא דלא איתחזק איסורא וכו' ור"ל תרתי קאמר אחד שהוא אקראי בעלמא ועוד שלא איתחזק איסורא דהא לא ידעינן בודאי שאיסור נפל לשם אבל עיגול בעיגולים דהכא אע"ג דאקראי בעלמא הוא מ"מ איתחזק איסורא הוא דהא עכ"פ נתערבה תרומה בחולין:

    בא"ד ואר"י משום דשמעינן ליה לרבי יוסי דאמר אנדרוגינוס ספיקא הוי וכו' ועוד לפי שהיה שונה וכו'. לפום ריהטא משמע דתרי שנויין הן דהא מכח טעמא דשמעינן ליה לרבי יוסי דאמר ספיקא הוי לחוד היה מוכרח ר"ל לפרש מתניתין דאיירי דוקא בתרומה דרבנן דבספיקא לא שייך לומר דמאכילה בתרומה דאורייתא לפי סברת ריש לקיש דסבר דההיא ברייתא דסבירא ליה לרבי יוסי ספיקא הוי תפסינן לעיקר אלא שלפי זה לא יתיישב האי ועוד וכו' אי הוה שנויא בפני עצמו דמשום שהיה שונה עיגול בעיגולים עולה דדייק מינה ריש לקיש דתרומה בזמן הזה דרבנן אינו מוכרח משום זה לפרש מתניתין בתרומה דרבנן דיכול להיות דאנדרוגינוס הוי ודאי זכר ומאכילה אפי' בתרומה וקדשים כסברת רבי יוחנן אלא שיש ליישב בדוחק דה"ק ועוד לפי שהיה שונה עיגול בעיגולים עולה דדייק מינה דתרומה בזמן הזה דרבנן וס"ל לר"ל כיון דשמעינן דס"ל דתרומה בזמן הזה דרבנן לא הוי ליה לרבי יוסי לשנות במתניתין מאכילה בתרומה דאיכא למימר שר"ל בתרומה דרבנן אלא היה לו לשנות מאכילה בחזה ושוק דליכא למטעי ביה אלא ודאי האמת הוא דר"ל תרומה דרבנן:

    Maharam on Yevamot 81a · Sefaria

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger

    גמרא טעמא דבעלוה הא לא בעלוה לא כו', דאי ר"י האמר אילונית זונה היא. תמיהני הא פשיטא דאילונית בת כהן אכלה בתרומה, דאף דמחקרי זונה מ"מ בזונה כתיב לא יקחו, אבל לא דמפסלי מתרומה דבי נשי, זולת היכא דנבעלה לפסול לה, דדרשינן מוכי תהיה לאיש זר. וכמ"ש תוספות לעיל (דף מד ע"ב) וגדולה מזו כתבו תוס' לעיל (דף סט) דאפילו דר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, זהו רק לכהונה ולא לתרומה, וא"כ י"ל דבעלוה פסלוה היינו למפסל מתרומת בית אביה, ואפשר לדחוק כיון דקתני בהדי דחלצוה פסלוה דמיירי לכהונה דאילו לתרומה חליצה מעליא ג"כ אינה פוסלת, משמע דבעלוה פסלוה מיירי ג"כ לכהונה:

    Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yevamot 81a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 81, Amud Aleph, about 240 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא, דאמר: שומרת…”

      Named: רב המנונא.

    2. Segment 223 words

      Opens “וכן איילונית שחלצו לה אחין כו'. טעמא…”

      Named: רבי יהודה.

    3. Segment 320 words

      Opens “מתני׳ סריס חמה כהן שנשא בת ישראל…”

      Named: רבי יוסי.

    4. Segment 425 words

      Opens “ר' יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר…”

    5. Segment 511 words

      Opens “גמ׳ פשיטא? מהו דתימא: מוליד מאכיל, שאינו…”

    6. Segment 631 words

      Opens “רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אנדרוגינוס. אמר…”

      Named: רבי יוסי, רבי שמעון, רבי יוחנן.

    7. Segment 728 words

      Opens “הכא במאי עסקינן בתרומה בזמן הזה דרבנן.…”

    8. Segment 822 words

      Opens “הכי נמי קאמר: כשהוא מאכילה מאכילה בתרומה…”

    9. Segment 923 words

      Opens “ור' יוחנן אמר: אף מאכילה בחזה ושוק.…”

    10. Segment 1018 words

      Opens “אמר ליה, והלא אני שונה: חתיכה בחתיכות…”

    11. Segment 1114 words

      Opens “מאי היא דתנן: מי שהיו לו חבילי…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 81a · Segment 9 — “…בחזה ושוק. א"ל ר' יוחנן לר"ל מי סברת תרומה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 81a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026