Talmud Builders

    Yevamot 99a

    Back to index

    English translation — Yevamot 99a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ The Sages taught: There is a case in which one performs ḥalitza with his mother due to uncertainty, or with his sister due to uncertainty, or with his daughter due to uncertainty. This is the halakha despite the fact that a levirate bond cannot be created between these relatives.

    2How so? If his mother and another woman had two sons, one each, and they then gave birth to two other sons in hiding, whose identities were confused, such that their lineage was consequently indeterminate, and the known son of this woman came and married the mother of that other known son, and the known son of that woman married this son’s mother, and they died without children, the halakha is that this one of the mixed sons performs ḥalitza with both women, as it is unknown which is his mother and which his yevama , and that one likewise performs ḥalitza with both women. It is therefore found that each one of them performs ḥalitza with his mother, due to the uncertainty.

    3There is a case where a man performs ḥalitza with his sister due to uncertainty. How so? If his mother and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and the paternal, but not maternal, half brothers of this man and of the son of the other woman came and married them, and those half brothers died without children, the halakha is that the living half brothers perform ḥalitza with both wives, each with his half sister-in-law. It is therefore found that one performs ḥalitza with his half sister due to uncertainty.

    4There is a case where one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty. How so? If his wife and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and his brothers and the brothers of the other woman’s husband came and married them, and they died without children, then this one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty, and that one also performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty.

    5§ Following the previous baraita , the Gemara cites two additional baraitot that discuss unusual family situations. It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man and a woman can sometimes bear children of five nations, i.e., of five separate categories of lineage.

    6How so? If a Jew bought a slave and a maidservant from the market, and the slave and maidservant had two children at the time, and one of these children converted, it is found that one child is a convert and the other one is a gentile. If the master immersed the slave and maidservant for the sake of giving them the status of slaves, and they engaged in intercourse with each other and had a child, here there are three children in the family who are a convert, and a gentile, and a slave. If he freed the maidservant, which renders her a Jewess, and her husband the slave engaged in intercourse with her, and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, and a mamzer . The offspring of a slave and a Jewess, according to Rabbi Meir, have the same status as a son born from an incestuous or adulterous relationship. If the master subsequently freed both the maidservant and the slave and married them to each other and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, a mamzer , and a regular Jew.

    7The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: It is teaching us that if a gentile or a slave engaged in intercourse with a Jewish woman, their offspring is a mamzer .

    8The Sages taught: There is a case in which a man sells his father in order to collect his mother’s marriage contract for her. How so? A Jew bought a slave and a maidservant from the market, and they had a son, and the master freed the maidservant and married her, and he arose and wrote that all his property should go to her son, including her son’s father, the slave. It is found that this son, after receiving the master’s property, might sell his father to collect for his mother her marriage contract.

    9The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: The entire baraita is the statement of Rabbi Meir, and it is teaching us that although the legal status of a slave is like that of movable property, and there are those who hold that movable property cannot be mortgaged, Rabbi Meir holds that movable property is mortgaged for a marriage contract. This is also Rabbi Meir’s ruling elsewhere. Therefore, one might be obligated to sell his slave to pay a marriage contract. And if you wish, say that it is teaching us this: The legal status of a slave is like that of real estate, and therefore, according to all opinions one is obligated to sell his slave to pay a marriage contract.

    10MISHNA: With regard to a woman whose offspring was mixed with the offspring of her daughter-in-law, and their lineage was consequently indeterminate, and the mixed sons matured and married women, and subsequently they died, the certain sons of the daughter-in-law perform ḥalitza with the wives, but not levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, and therefore his yevama , and uncertain whether she is his father’s brother’s wife, who is forbidden to him.

    11However, the certain sons of the elder woman, i.e., the mother-in-law, perform either ḥalitza or levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, in which case levirate marriage is valid, or his brother’s son’s wife, in which case she is permitted to him, after having performed ḥalitza with a son of the daughter-in-law.

    12If the sons of certain, unflawed lineage were the ones who died, then the mixed sons perform ḥalitza with the widows of the elder woman’s sons but not levirate marriage, as it is uncertain whether she is his brother’s wife or his father’s brother’s wife. With the widows of the certain sons of the daughter-in-law, one of the mixed sons performs ḥalitza , in case she is his brother’s wife. And the other one performs levirate marriage, as even if she is his brother’s son’s wife, she is permitted to him.

    13In the case of a priestess whose offspring was mixed with her maidservant’s offspring, they may partake of teruma , as both a priest and the slave of a priest partake of teruma . And they receive one share of teruma in the granary.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    יש חולץ לאחותו מספקאע"פ שהיא מחמש עשרה נשים הפוטרות צרותיהן וכן לבתו ואמו:

    אמו ואשה אחרתשילדו שני זכרים במחבא והוא א' מהן ולהן שני זכרים ודאין כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון ממנו וחזרו וילדו שני זכרים במחבא ומתו יעקב וראובן ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון וחצרון נשא את רחל ומתו יוסף וחצרון ונפלו לפני התערובות רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון וחנה לפני בנה של רחל שהוא אחי יוסף ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהן נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק:

    ה"ג לאחותו מספק כיצד אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שני אחים מן האב ונשאום חולץ לשתיהן נמצא חולץ לאחותו מספק - כך שנויה בתוספ' (דמכילתין פי"ב ה"ב). אמו שילדה מאיש אחר שנשאה לאחר מיתת אביו וילדה עם אשה אחרת שתיהן שתי נקבות ואין ידוע איזו בת לאיזו אם ועמדו שני אחין שהיו לזה מאביו שלא מאמו ונשאום לשתי הנקבות הללו המעורבות ונפלו שתיהן לפני זה ליבום ואחת מהן אחותו מאמו ואילו היה מכירה לא היתה צריכה חליצה ועכשיו שאין מכירה שתיהן צריכות חליצה. לישנא אחרינא ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של חצרון נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ושמא אחותו היא וכן חצרון ז"ו שמעת"י ולב"י מגמג"ם ב"ה דהא שמא לאו אחותו היא והכי איבעי ליה למימר זה חולץ לספק אחותו וזה חולץ לספק אחותו אבל לאחותו מספק משמע שחלץ ודאי לאחותו מחמת ספק שבידו:

    אשתו ואשה אחרתאשת ראובן ואשת כלב שילדו שתי נקבות במחבא נמצאת האחת בתו ובאו (אחיהן אחי הבעלים הם) שני אחי ראובן ונשאום נמצא ראובן חולץ לבתו מספק ששתיהן צריכות חליצה ואם היה מכיר בתו היתה פטורה ואם שני אחי כלב נשאום הרי כלב חולץ לבתו מספק. ולשון מור"י אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של כלב נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ואע"פ שספק בתו היא וכן כלב ולאו היינו נמי חולץ לבתו מספק אלא חולץ לספק בתו:

    אחד עובד כוכבים ואחר גרדבנים שילדה בעודה תחת ידי העובד כוכבים המוכרה אינן עבדים דקי"ל בהחולץ (לעיל יבמות מו.) מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם מכם ולא הם קונין זה מזה:

    שחרר את השפחהוהרי היא כישראלית ובא עליה העבד הולד ממזר:

    ולהם בןולא קנה את הבן:

    וכתב לו כל נכסיוומת והרי אמו תובעת כתובתה מן הנכסים:

    כולה ר"מ היאהא מתניתא בתרייתא דיש מוכר ר"מ נמי אמרה וסיפא דקמייתא היא ומש"ה קתני עבד משועבד לכתובה דר"מ סבר מטלטלים משתעבדי לכתובה במס' כתובות בפ' האשה שנפלו (כתובות ד' פ:) דקתני הניח פירות התלושים מן הקרקע כו':

    מתני' לבני הכלהלאשת בן הכלה ודאי:

    אחדמן התערובות חולץ תחלה ואח"כ מייבם השני ממ"נ אם יבמתו היא הרי טוב ואם אשת בן אחיו היא הרי חלץ לה יבמה ומותרת לו:

    אוכלין בתרומהאחד כהן ואחד עבד כהן:

    חולקין חלק אחדמפרש בגמ':

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    יבמות 99 עמוד א

    Baraita

    1תנו רבנן: יש חולץ לאמו מספק, לאחותו מספק, לבתו מספק.

    2כיצד? אמו ואשה אחרת, ולהן שני זכרים, וחזרו וילדו שני זכרים במחבא, ובא בנה של זו ונשא אמו של זה, ובנה של זו נשא אמו של זה, ומתו בלא בנים זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן. נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק.

    3לאחותו מספק כיצד? אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא, ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום, ומתו בלא בנים חולץ לשתיהן, נמצא חולץ לאחותו מספק.

    4לבתו מספק כיצד? אשתו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא, ובאו אחיהן ונשאום, ומתו בלא בנים זה חולץ לבתו מספק, וזה חולץ לבתו מספק.

    Baraita

    5תניא, היה ר"מ אומר: איש ואשה פעמים שמולידין חמש אומות.

    6כיצד? ישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק, ולהן שני בנים, ונתגייר אחד מהן נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים הטבילן לשם עבדות ונזקקו זה לזה, הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד. שחרר את השפחה ובא עליה העבד, הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד וממזר. שחרר שניהם, והשיאן זה לזה הרי כאן גר ועובד כוכבים ועבד וממזר וישראל.

    7מאי קמ"ל עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

    Baraita

    8ת"ר יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה. כיצד? ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן. ושחרר את השפחה ונשאה, ועמד וכתב כל נכסיו לבנה, נמצא זה מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה.

    9מאי קא משמע לן? כולה רבי מאיר היא, ועבדא מטלטלי, ומטלטלי משתעבדי לכתובה. ואיבעית אימא: הא קמשמע לן עבדא כמקרקע דמי.

    Mishna

    10האשה שנתערב ולדה בולד כלתה, הגדילו התערובות ונשאו נשים, ומתו בני הכלה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו, ספק אשת אחי אביו. בני׃

    11הזקנה או חולצין או מייבמין, שספק אשת אחיו ואשת בן אחיו.

    12מתו הכשרים, התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו. לבני הכלה אחד חולץ, ואחד מייבם.

    13כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלים בתרומה וחולקין חלק אחד בגורן,׃

    Tosafot

    כתב כל נכסיו לבנה כו'בסמוך מוקי לה כר"מ דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה תימה לר"ת דבכל דוכתא משמע דבמיניה פליגי בהאומר בקדושין (דף סה:) גבי שנים שבאו ממדינת הים וחבילה עמהן כו' דקאמר אשה גובה כתובתה מן החבילה ומוקי לה כר"מ וכן בנדרים (דף סה:) גבי אפילו אתה מוכר שער ראשך חייב אתה ליתן לה כתובה שמע מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה והא עיקר פלוגתייהו בהאשה שנפלו (כתובות ד' פ: ושם) גבי הניח אחיו מעות כו' דפליגי התם ר"מ ורבנן אי משתעבדי לכתובה או לא משמע דביתמי פליגי אבל מיניה מודו רבנן דמשתעבדי כמו בבעל חוב דאפילו מגלימא דעל כתפיה ואר"ת דיבם במקום אחיו קאי והוי כמיניה אבל מיתמי אפילו רבי מאיר מודה דלא משתעבדי וכן נראה לר"י דאי לר"מ מיתמי נמי אית ליה דמשתעבדי א"כ סברת ר"מ הפוכה מדרבנן דלרבנן כתובה גרועה מב"ח דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפי' מיניה וב"ח אפי' מגלימא דעל כתפיה ולר"מ עדיפא דאפילו מטלטלי דיתמי משתעבדי לה ולב"ח לא משתעבדי אלא ודאי לכ"ע מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובה ומיהו קשה דהכא משמע דמטלטלי דמתנה משתעבדי לר"מ ומתנה אלימא מיתמי דשטרא שאין בו אחריות לא גבי ממקבל מתנה כדמשמע בפ"ק דב"מ (דף יב:) דתנן מצא שטר שאין בו אחריות נכסים יחזיר ולא חיישינן שמא יעשה קנוניא על מקבל מתנה ואילו מיתמי אפי' מלוה על פה קי"ל (ב"ב דף קעו.) דגבי ואר"י דהכא במתנת ש"מ איירי דגרועה כגון ירושה אבל ממתנת בריא לא גביא וכן משמע ביש נוחלין דקאמר מה ירושה דאורייתא אלמנתו נזונית מנכסיו מתנת ש"מ דרבנן לא כ"ש ולפי מה שתקנו דגובה אשה לכתובתה ממטלטלי דיתמי כ"ש דגביא ממטלטלי דמתנת ש"מ אבל ממתנת בריא דעדיפא לא תקינו שתגבה:

    מני ר' מאיר היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובהאע"ג דבכל דוכתא אמרינן הוקשו עבדים לקרקעות הכא יש לחושבם כמטלטלי דלא סמכה דעתה עילוייהו לפי שמתים ובורחים וללישנא דחשיב להו מקרקעי סבר דסמכה דעתה עילוייהו כמו קרקעות:

    ספק אשת אחיו ואשת בן אחיואמרי' בירושלמי זאת אומרת מותר לאדם לישא אשת בן אחיו פי' אע"פ שיכול לבא לידי ביטול מצות יבמין אם ימות ותפול לפני האחין אפ"ה מותר מכאן יכול להיות ראיה לפירוש ריב"ן שפי' בהבא על יבמתו (לעיל יבמות סב:) והנושא בת אחותו דוקא בת אחותו אבל בת אחיו אין עושה כ"כ מצוה דמבטל מצות יבמין:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    ת"ר יש חולץ לאמו מספק והנכון בזה כפרש"י ז"ל וכבר פירשתי' בחדושי' הארוכי':

    ת"ר יש מוכר את אביו להגבו' את אמו כתובת' עד הא קמ"ל מטלטלי משתעבדי לכתוב' ור"מ היא וש"מ דעבד' מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתוב' כי היכי דמטלטלי משתעבדי לב"ח משא"כ לרבנן דלדידהו אפי' מחיים לא משתעבדי לה מטלטלי מדין התלמוד וכמוכח מההי' דנדרי' שאמרו לו אפי' אתה מוכר שער ראשך חייב אתה להגבות לה כתובת' ואוקמ' כר"מ אלמא לרבנן אפי' מחיים לא משתעבדי לה מש"כ בב"ח דמיני' אפי' מגלימ' דאכתפי' וק"ל אפי' לר"מ היאך גובה כתובת' מהם דכיון שנתן כל נכסיו והוו להו נכסים משועבדי' שאין ב"ח טורף מהם עד דכתב לי' מטלטלי אגב מקרקעי כדאי' בב"ב וכדתני' עשה שורו אפותיקי ומכרו וכו' וכ"ת כשעשאו אפותיקי לכתוב' וקי"ל עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה ממנו א"כ מאי אירייא לר"מ אפילו לרבנן נמי משתעבדי וכדאמרי' ייחוד לה מטלטלי לכתובה גובה בלא שבועה בפ' אעפ"י ולא אמרו חכמים אלא שמדין התלמוד אין מטלטלי' משועבדים לכתובת אשה וי"ל דהכא כשנתן כל נכסיו במתנת ש"מ דשויוה רבנן כירושה ולא כנכסים משועבדי' וכדכת' בפ' יש נוחלי' לדעת גדולי רבי' ז"ל ולדעתנו. אבל יש שפירוש שם והוא דעת רבי' דאפילו מתנת ש"מ כנכסי' משועבדים דיינם לה ולדבריהם י"ל דמיירי הכא כשנתן כל נכסיו לבן ע"מ שיהא קיי' בהם כתובת אמו שלא תפסיד כלום מכתובת' מפני מתנה זו:

    Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 99a

    Yevamot 99a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 305 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    יש חולץ לאחותו מספק אע"פ שהיא מחמש עשרה נשים הפוטרות צרותיהן וכן לבתו ואמו:

    אמו ואשה אחרת שילדו שני זכרים במחבא והוא א' מהן ולהן שני זכרים ודאין כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון ממנו וחזרו וילדו שני זכרים במחבא ומתו יעקב וראובן ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון וחצרון נשא את רחל ומתו יוסף וחצרון ונפלו לפני התערובות רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון וחנה לפני בנה של רחל שהוא אחי יוסף ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהן נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק:

    ה"ג לאחותו מספק כיצד אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שני אחים מן האב ונשאום חולץ לשתיהן נמצא חולץ לאחותו מספק - כך שנויה בתוספ' (דמכילתין פי"ב ה"ב). אמו שילדה מאיש אחר שנשאה לאחר מיתת אביו וילדה עם אשה אחרת שתיהן שתי נקבות ואין ידוע איזו בת לאיזו אם ועמדו שני אחין שהיו לזה מאביו שלא מאמו ונשאום לשתי הנקבות הללו המעורבות ונפלו שתיהן לפני זה ליבום ואחת מהן אחותו מאמו ואילו היה מכירה לא היתה צריכה חליצה ועכשיו שאין מכירה שתיהן צריכות חליצה. לישנא אחרינא ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של חצרון נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ושמא אחותו היא וכן חצרון ז"ו שמעת"י ולב"י מגמג"ם ב"ה דהא שמא לאו אחותו היא והכי איבעי ליה למימר זה חולץ לספק אחותו וזה חולץ לספק אחותו אבל לאחותו מספק משמע שחלץ ודאי לאחותו מחמת ספק שבידו:

    אשתו ואשה אחרת אשת ראובן ואשת כלב שילדו שתי נקבות במחבא נמצאת האחת בתו ובאו (אחיהן אחי הבעלים הם) שני אחי ראובן ונשאום נמצא ראובן חולץ לבתו מספק ששתיהן צריכות חליצה ואם היה מכיר בתו היתה פטורה ואם שני אחי כלב נשאום הרי כלב חולץ לבתו מספק. ולשון מור"י אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של כלב נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ואע"פ שספק בתו היא וכן כלב ולאו היינו נמי חולץ לבתו מספק אלא חולץ לספק בתו:

    אחד עובד כוכבים ואחר גר דבנים שילדה בעודה תחת ידי העובד כוכבים המוכרה אינן עבדים דקי"ל בהחולץ (לעיל יבמות מו.) מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם מכם ולא הם קונין זה מזה:

    שחרר את השפחה והרי היא כישראלית ובא עליה העבד הולד ממזר:

    ולהם בן ולא קנה את הבן:

    וכתב לו כל נכסיו ומת והרי אמו תובעת כתובתה מן הנכסים:

    5 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    כתב כל נכסיו לבנה כו' בסמוך מוקי לה כר"מ דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה תימה לר"ת דבכל דוכתא משמע דבמיניה פליגי בהאומר בקדושין (דף סה:) גבי שנים שבאו ממדינת הים וחבילה עמהן כו' דקאמר אשה גובה כתובתה מן החבילה ומוקי לה כר"מ וכן בנדרים (דף סה:) גבי אפילו אתה מוכר שער ראשך חייב אתה ליתן לה כתובה שמע מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה והא עיקר פלוגתייהו בהאשה שנפלו (כתובות ד' פ: ושם) גבי הניח אחיו מעות כו' דפליגי התם ר"מ ורבנן אי משתעבדי לכתובה או לא משמע דביתמי פליגי אבל מיניה מודו רבנן דמשתעבדי כמו בבעל חוב דאפילו מגלימא דעל כתפיה ואר"ת דיבם במקום אחיו קאי והוי כמיניה אבל מיתמי אפילו רבי מאיר מודה דלא משתעבדי וכן נראה לר"י דאי לר"מ מיתמי נמי אית ליה דמשתעבדי א"כ סברת ר"מ הפוכה מדרבנן דלרבנן כתובה גרועה מב"ח דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפי' מיניה וב"ח אפי' מגלימא דעל כתפיה ולר"מ עדיפא דאפילו מטלטלי דיתמי משתעבדי לה ולב"ח לא משתעבדי אלא ודאי לכ"ע מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובה ומיהו קשה דהכא משמע דמטלטלי דמתנה משתעבדי לר"מ ומתנה אלימא מיתמי דשטרא שאין בו אחריות לא גבי ממקבל מתנה כדמשמע בפ"ק דב"מ (דף יב:) דתנן מצא שטר שאין בו אחריות נכסים יחזיר ולא חיישינן שמא יעשה קנוניא על מקבל מתנה ואילו מיתמי אפי' מלוה על פה קי"ל (ב"ב דף קעו.) דגבי ואר"י דהכא במתנת ש"מ איירי דגרועה כגון ירושה אבל ממתנת בריא לא גביא וכן משמע ביש נוחלין דקאמר מה ירושה דאורייתא אלמנתו נזונית מנכסיו מתנת ש"מ דרבנן לא כ"ש ולפי מה שתקנו דגובה אשה לכתובתה ממטלטלי דיתמי כ"ש דגביא ממטלטלי דמתנת ש"מ אבל ממתנת בריא דעדיפא לא תקינו שתגבה:

    מני ר' מאיר היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה אע"ג דבכל דוכתא אמרינן הוקשו עבדים לקרקעות הכא יש לחושבם כמטלטלי דלא סמכה דעתה עילוייהו לפי שמתים ובורחים וללישנא דחשיב להו מקרקעי סבר דסמכה דעתה עילוייהו כמו קרקעות:

    ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו אמרי' בירושלמי זאת אומרת מותר לאדם לישא אשת בן אחיו פי' אע"פ שיכול לבא לידי ביטול מצות יבמין אם ימות ותפול לפני האחין אפ"ה מותר מכאן יכול להיות ראיה לפירוש ריב"ן שפי' בהבא על יבמתו (לעיל יבמות סב:) והנושא בת אחותו דוקא בת אחותו אבל בת אחיו אין עושה כ"כ מצוה דמבטל מצות יבמין:

    Tosafot on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ritva

    ת"ר יש חולץ לאמו מספק והנכון בזה כפרש"י ז"ל וכבר פירשתי' בחדושי' הארוכי':

    ת"ר יש מוכר את אביו להגבו' את אמו כתובת' עד הא קמ"ל מטלטלי משתעבדי לכתוב' ור"מ היא וש"מ דעבד' מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתוב' כי היכי דמטלטלי משתעבדי לב"ח משא"כ לרבנן דלדידהו אפי' מחיים לא משתעבדי לה מטלטלי מדין התלמוד וכמוכח מההי' דנדרי' שאמרו לו אפי' אתה מוכר שער ראשך חייב אתה להגבות לה כתובת' ואוקמ' כר"מ אלמא לרבנן אפי' מחיים לא משתעבדי לה מש"כ בב"ח דמיני' אפי' מגלימ' דאכתפי' וק"ל אפי' לר"מ היאך גובה כתובת' מהם דכיון שנתן כל נכסיו והוו להו נכסים משועבדי' שאין ב"ח טורף מהם עד דכתב לי' מטלטלי אגב מקרקעי כדאי' בב"ב וכדתני' עשה שורו אפותיקי ומכרו וכו' וכ"ת כשעשאו אפותיקי לכתוב' וקי"ל עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה ממנו א"כ מאי אירייא לר"מ אפילו לרבנן נמי משתעבדי וכדאמרי' ייחוד לה מטלטלי לכתובה גובה בלא שבועה בפ' אעפ"י ולא אמרו חכמים אלא שמדין התלמוד אין מטלטלי' משועבדים לכתובת אשה וי"ל דהכא כשנתן כל נכסיו במתנת ש"מ דשויוה רבנן כירושה ולא כנכסים משועבדי' וכדכת' בפ' יש נוחלי' לדעת גדולי רבי' ז"ל ולדעתנו. אבל יש שפירוש שם והוא דעת רבי' דאפילו מתנת ש"מ כנכסי' משועבדים דיינם לה ולדבריהם י"ל דמיירי הכא כשנתן כל נכסיו לבן ע"מ שיהא קיי' בהם כתובת אמו שלא תפסיד כלום מכתובת' מפני מתנה זו:

    Ritva on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    אע"פ שהעריות אינן בתורת חליצה ויבום פעמים שאדם חולץ במקצת עריות מצד אי זה ספק הנולד בהן והיא שאמרו יש חולץ לאמו ולאחותו ולבתו מספק אמו כיצד הרי אמו ואשה אחרת שיש לכל אחת מהן בן ידוע וניכר כל אחד לאמו ואחר כך ילדו שתיהן במחבוא ונתערבו הולדות ומתו בעליהן ונשאו הודאין זה אמו של זה וזה אמו של זה ומתו בלא בנים ונזדקקו לפני התערובות וכל אחד מהן חולץ לשתיהן מספק ומאחר שחלץ לשתיהן הרי חלץ לאמו על כל פנים לאחותו כיצד הרי אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות ונתערבו ויש לכל אחת בן ידוע מאיש אחר ולאותו איש אחר בן ידוע שלא מאותה אשה נמצאו כאן שתי נקבות מעורבות ושני זכרים שהם לתערובות אחים מן האם ולא מן האב ושני זכרים שאין להם שום קורבא עם התערובות אבל הם לשני הזכרים האחרים אחים מן האב ולא מן האם ובאו אלו הזכרים שהם אחים מן האב ושאין להם צד קורבא עם התערובות ונשאו את התערובות ומתו בלא ולד והרי התערובות מזדקקות לפני אותם שהם אחיהן מן האם שהיו לבעליהן אחין מן האב וכל אחד חולץ לשתיהן והרי שעל כל פנים חולץ לאחותו מן האם לבתו כיצד אשתו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבוא ונתערבו ובאו אחיהן של אבות ונשאום ומתו בלא בנים ונפלו לפני אחיהן של אבות וכל אחד חולץ לשתיהן והרי על כל פנים חלץ לבתו ונמצאת אומר בשלשתן שחלץ לאמו ולאחותו ולבתו ואי אתה מפרש לספק אמו ולספק אחותו ולספק בתו כמו שפירשו רבים שזו אינה ריבותא שאם היא ספק ערוה מאי ריבותיה אם צריכה חליצה שמא אינה ערוה ועוד שהיה לו לומר יש חולץ לספק אמו וכשהוא אומר יש חולץ לאמו מספק ודאי פירושו שחולץ לאמו בודאי ולאחותו ולבתו מצד אי זה ספק שבידו והוא שלא נתברר לו אי זו מהן ערוה אצלו אלא שעל כל פנים הוא חולץ לערוה:

    כבר ביארנו בגוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר ואם כן זו שאמרו כאן יש איש ואשה שמולידין חמש אומות ר"ל שיצאו מהן חמשה מינין חלוקים זה מזה ביחס ואחד מהם ממזר אינה שנויה כהלכה ואין בהם אלא ארבע גר וגוי ועבד וישראל ותורף הענין ישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק ר"ל מן הגוי ונמצא שלא הוטבלו לשם עבדות והרי הם גוי וגויה ואינו קורא אותם עבד ושפחה אלא מפני שהוא לוקחם להטבילם לשם כך ולהם שני בנים שילדו עד שלא הוטבלו והרי הם גוים ונתגייר אחד מהם והרי כאן גר וגוי הטבילן לשם עבדות ונזקקו זה לזה וילדה והרי כאן עבד והם שלשה מינין שחרר את השפחה ובא עליה העבד והרי לדעת האומר בעבד הבא על בת ישראל שהולד ממזר יש כאן גר וגוי ועבד וממזר שחרר אחר כן את העבד ובא על השפחה והוליד הרי כאן ישראל והרי חמשה מינין ולענין פסק אינן אלא ארבע שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר:

    כבר ביארנו במקומו שעבדים לענין גוביינת כתובה מטלטלין הן ואין כתובה נגבית מהן ואם כן זו שאמרו כאן יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה אינה שנויה כהלכה שאינה שנויה אלא או לדעת ר' מאיר שאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה או לדעת האומר עבדא כמקרקעי ושתיהן שלא כהלכה ולענין ביאור מיהא תורף הענין הוא שישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק מישראל אחר וכבר הוטבלו לשם עבדות ולהם בן שהיה עבד ושחרר את השפחה ונשאה וכתב לה כתובה על כל נכסיו וכתב כל נכסיו במתנה לבנה של שפחה זו ונמצא אביו של עבד שהוא עבד בכלל המתנה והוא קנה עצמו בן חורין וקונה את אביו בכלל הנכסים ומת זה או גירש ושפחה תובעת כתובתה לבנה מפני שהיא קדומה בכתובתה למתנת בנה ואם אין לו מה לפרוע הוא נזקק למכור את אביו כדי להגבות לאמו כתובתה ומכל מקום אין הלכה כן ואף בזמן הזה שתקנו הגאונים להיות כתובה נגבית מן המטלטלין דוקא מבני חרי או מיורשים אבל ממשעבדי כגון מכירה ומתנה לא ומשנתנם לזה משעבדי נינהו ומכל מקום אם התנה בכך והקנה מטלטלי אגב קרקע גובה מהם אף מן המשועבדים כמו שביארנו במקומו בבבא בתרא מ"ד ב' ועל דרך זה אתה מוצאה כהלכה ושמא תאמר אם מתנה זו מתנת בריא היאך אמר ר' מאיר עלה דמטלטלי לכתובה משתעבדי והרי פירשנו במסכת כתובות פ' בדוקא מיניה או מיתמי אבל מלקוחות לא כמו שכתבנו בכתובות פרק נכסים והרי אף באפותיקי אמרו עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו ומתוך כך פירשוה במתנת שכיב מרע ומתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן ובעל חוב גובה מהן לר' מאיר ולדידן מתקנת הגאונים ומכל מקום יש פוסקים דמתנת שכיב מרע כמתנת בריא שלא להיות בעל חוב גובה ממטלטלין וזו פירושה שכתב כל נכסיו לבנה על מנת שתהא זכותה קיים וכן מצאתיה לקצת גדולי הדור וכן לענין פסק אתה מוצאה בשעשאו אפותיקי אבל אי אתה מפרשה כן לענין ביאור שאם כן אף לרבנן כן שהרי אמרו עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו:

    המשנה הרביעית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר האשה שנתערב ולדה בולד כלתה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין ולא מיבמין שהיא ספק אשת אחיו ואשת אביו ובני הזקנה או חולצין או מיבמין הוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו מתו הכשרין התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מיבם אמר הר"ם פי' אמרו הכשרים ירצה בו האמתיים ואמרו אחד חולץ ואחד מיבם מבואר לפי שהוא כאשר חלץ הוא וחלץ אשת אחיו והשני בן הזקנה ואשת בן אחיו חלץ ואין ראוי אליה חליצה כלל ואינה חלוצה והשני אשר הוא בן הכלה ייבם אשת אחיו והתנאי גם כן בכאן שתקדים החליצה:

    אמר המאירי האשה שנתערב ולדה בולד כלתה כלומר וכל אחת מהן יש לה בנים מצד אחר ידועים וניכרים והרי תערובות אלו כל אחד מהם ספק אם הוא בן הזקנה והוא אח לבני הזקנה ואחי האב לבני הכלה אם הוא בן הכלה והוא אח לבני הכלה ובן אח לבני הזקנה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין לכל אחת מהן שמא בעלה אחיהם היה וצריכים לפטור את אשתו אבל אינן מיבמין שמא אחי אביהם היה ואשת אחי האב אסורה ובני הזקנה חולצים או מיבמין חולצין שמא אשת אחיהם היא או מיבמין אחר חליצת האחרים שאף כשתאמר שאינה אשת אחיהן הרי היא אשת בן האח ומותר אדם באשת בן אחיו ומשום יבמה לשוק אין כאן שהרי נחלצה תחלה שדברים אלו כלם דוקא מיחלץ והדר יבומי:

    מתו הכשרים ופירשו בגמרא דלאו כשרים דוקא שאף האחרים אע"פ שנתערבו כשרים הם שאין העירוב פוסלם אלא פירושו הודאים כלומר זו שביארנו בשמתו התערובות אבל אם מתו הודאים של זקנה ושל כלה ונזדקקו נשותיהן לפני התערובות הרי תערובות אלו חולצין לבני הזקנה ר"ל לנשיהם שמא נשות אח הם וצריכות ליפטר מהם אבל אינן מיבמין שמא נשות אחי אביהם היו אבל לנשי בני הכלה אחד חולץ תחלה ואחד מיבם ממה נפשך שאם אשת אחיו היא שפיר קא מיבם ואם אשת בן אחיו היא שפיר קא נסיב שהרי חלצה מיבמה שהרי פירשנו שכל שיש כאן יבום דוקא מיחלץ תחלה והדר יבומי אבל יבומי והדר מיחלץ לא דילמא פגע ביבמה לשוק:

    זהו ביאור המשנה וכן הלכה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

    המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק הרביעי והוא שאמר כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד לגורן ואינן מטמאין למתים ואינן נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מטמאין למתים ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים ואינן אוכלין בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש ואינן חולקין על הגורן ומוכרין את התרומה והדמין שלהן ואינן חולקין בקדשי המקדש ואין נותנין להם קדשים ואין מוציאין את שלהן מידיהן ופטורין מן הזרוע והלחיים והקיבה ובכורן יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי כהנים אמר הר"ם אלו הדינין כלם מבוארים על שלשה שרשים אחד מהן ספיקא דאיסורא לחומרא והשני המוציא מחברו עליו הראיה והשלישי שהוא לא הקיש על אחד גדר מהגדרים מספק ואמרו חולקין חלק אחד ירצה בו חולקין החלק האחד שנקח מהגורן לפי שהם יתנו להם חלק אחד בהכרח וחומרי כהנים וקרבנות לפי שמנחת כהן אמר השם בו לא תאכל באש תשרף ומנחת ישראל מפני הקומץ ויאכל הנשאר וכאשר הביא אחד מהם מנחה הנה היא נקמצת כמנחת ישראל וקמצה קרב בפני עצמו ושיריה נשרפין:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בתוספות בד"ה כתב כל נכסיו לבנה כו' וכן נראה לר"י דאי לר"מ מיתמי נמי כו' עכ"ל פירוש לדבריהם דכן נראה לר"י להביא ראיה לפירוש ר"ת דמיתמי אפילו ר"מ מודה ודלא נימא בכל גוונא בין במיניה בין מיתמי פליגי אבל הא ודאי אין צריך ראיה דבמיניה פליגי כמו שהוכיח ר"ת דבכל דוכתא משמע דבמיניה פליגי דהשתא שפיר קאמרי התוספות דאי פליג ר"מ נמי ביתמי הוי סברת ר"מ הפוכה מדרבנן כו' ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Maharam

    ד"ה כתב כל נכסיו וכו' עד וכן נראה לר"י דאי לר"מ וכו' הלשון דחוק דמאי דיוק זה דמשמע דבעי למידק דבלא קושיא זו צ"ל דר"מ מודה ביתמי ר"ל אפי' לא הוי קשה לן ההיא דהכא אלא אההיא דהאשה שנפלו לחודיה צריכין אנו לומר דיבם במקום אחיו קאי דאל"כ הוי סברת ר"מ הפוכה מדרבנן וזה ליתא דבלאו ההיא דהכא נוכל לומד דר"מ אית ליה דמשעבדי אפי' בדיתמי ורבנן לא פליגי עליה אלא בדיתמי אבל מיניה מודו והשתא אינה סברא הפוכה דלרבנן הויא כתובה וב"ה שוין ולר' עדיפא כתובה מב"ה וק"ל ויש ליישב דה"ק וכן נראה לר"י תרוצו של ר"ת דאין לתרץ דלא קשיא מידי ההיא דהכא אההיא דהאשה שנפלו די"ל דבשניהם פליגי דרבנן אית להו אפילו מיניה לא גבי ממטלטלי ור"מ ס"ל דאפילו מיתמי גבי והכא אתא לאשמועינן רבותא דרבנן ובהאשה שנפלו אתא לאשמועינן רבותא דר"מ דא"כ הוה סברת ר"מ הפוכה מדרבנן וכו' ודו"ק נ"ל ברור:

    Maharam on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה מני וכו' דלא סמכה דעתה וכו'. וכ"כ הרשב"ם ב"ב ד' קכח ע"א ד"ה ור"נ:

    Gilyon HaShas on Yevamot 99a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 99, Amud Aleph, about 305 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “תנו רבנן: יש חולץ לאמו מספק, לאחותו…”

    2. Segment 243 words

      Opens “כיצד? אמו ואשה אחרת, ולהן שני זכרים,…”

    3. Segment 325 words

      Opens “לאחותו מספק כיצד? אמו ואשה אחרת שילדו…”

    4. Segment 424 words

      Opens “לבתו מספק כיצד? אשתו ואשה אחרת שילדו…”

    5. Segment 510 words

      Opens “תניא, היה ר"מ אומר: איש ואשה פעמים…”

    6. Segment 657 words

      Opens “כיצד? ישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק,…”

    7. Segment 711 words

      Opens “מאי קמ"ל עובד כוכבים ועבד הבא על…”

    8. Segment 834 words

      Opens “ת"ר יש מוכר את אביו להגבות אמו…”

    9. Segment 921 words

      Opens “מאי קא משמע לן? כולה רבי מאיר…”

      Named: רבי מאיר.

    10. Segment 1025 words

      Opens “מתני׳ האשה שנתערב ולדה בולד כלתה, הגדילו…”

      Named: רב ולדה.

    11. Segment 1111 words

      Opens “הזקנה או חולצין או מייבמין, שספק אשת…”

    12. Segment 1221 words

      Opens “מתו הכשרים, התערובות לבני הזקנה חולצין ולא…”

    13. Segment 1313 words

      Opens “כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו…”

      Named: רב ולדה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 99a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026