Talmud Builders

    Yevamot 42a

    Back to index

    English translation — Yevamot 42a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If they performed the ḥalitza after three months, she does not need to wait three months and may marry immediately.

    2The Gemara infers from the latter clause of the baraita : It must be that the three months that are stated throughout the baraita are counted from the time of the husband’s death and not from the time of the ḥalitza of the yavam .

    3The Gemara asks: In what way is this case different from the case of a bill of divorce, where Rav said that the three months are counted from the time of the giving of the bill of divorce, and Shmuel said that the count is from the time of the writing of the bill. If a couple is secluded together after the bill of divorce is written, the bill of divorce is invalid. Therefore, there is no concern that they were secluded from that time. This is why Shmuel holds that the three months are counted from the writing. Rav apparently assumes that even so, the count always begins from the formal end of the marriage and not from the point from which there was no possibility of her becoming pregnant. Why, then, does the baraita not rule also in the case when a woman happens for levirate marriage, that the count should begin from the point of ḥalitza , since the marriage is only fully severed at that point?

    4Rava said: With regard to a yevama , all agree that the count begins from the time of her husband’s death. This can be derived through an a fortiori inference, as follows: If a prohibition that entails karet , i.e., the prohibition against engaging in relations with one’s brother’s wife in the event she is pregnant and not subject to levirate marriage, you have permitted after three months from the husband’s death, then in the case of a standard negative prohibition, such as the prohibition against engaging in relations with a woman within three months of the death of her previous husband, is it not all the more so clear that she should be permitted to remarry after three months from her husband’s death? Therefore, even Rav agrees that in this case, the count begins from the husband’s death.

    5§ The mishna states: And similarly, all other women may not be betrothed or marry until they have waited three months. The Gemara asks: Granted, a yevama has to wait, in accordance with the reason that we said, that if she is pregnant with viable offspring, consummating the levirate marriage would violate the prohibition against engaging in relations with one’s brother’s wife. But with regard to all other women, why shouldn’t they remarry immediately even if they are pregnant?

    6Rav Naḥman said that Shmuel said: It is due to the fact that the verse states with regard to Abraham: “To be a God to you and your seed after you” (Genesis 17:7), which indicates that the Divine Presence rests with someone only when his seed can be identified as being descended from him, i.e., there are no uncertainties with regard to their lineage. Therefore, to prevent any uncertainties concerning the lineage of her child, the woman must wait so that it will be possible to distinguish between the seed of the first husband and the seed of the second husband. After three months, if she has conceived from her previous husband, the pregnancy will already be noticeable.

    7Rava raised an objection from a baraita : Therefore, on account of the requirement to wait three months, a male convert and a female convert who were originally married to each other and converted need to wait three months before they may remarry following their conversion. Rava asks: Here, in this case, what reason is there to distinguish? Even if they do not wait and she is found to be pregnant, it is clear who the child’s parents are.

    8The Gemara explains: Here, too, there is a need to distinguish between seed that was sown in sanctity, i.e., a child conceived by a Jewish parents, and seed that was not sown in sanctity, i.e., a child conceived by gentile parents.

    9Rava stated a different reason for the need to wait: It is a rabbinic decree lest a child be born and be incorrectly identified as the son of his mother’s second husband when he is fact the son of her first husband. This could result in him marrying his paternal sister, unaware of the true relationship between them, or consummating a levirate marriage with the wife of his maternal brother under the misconception that his maternal brother was also his paternal brother. This would be prohibited because the prohibition to engage in relations with one’s brother’s wife is waived only in the case where there is a mitzva of levirate marriage, which applies only to paternal brothers.

    10Or in the event that his mother’s second husband died and he was assumed to be his only offspring, he would cause his mother to go out and be permitted to the general public because, under the misconception that he was the offspring of the deceased, he assumed that there was no mitzva of levirate marriage. Or, in the event that his maternal brother died childless and the brother’s widow became subject to levirate marriage, under the misconception that he was the paternal brother of the deceased he might perform ḥalitza and permit his supposed yevama to marry a man from the general public. To avoid these problems, the Sages decreed that a woman must wait before remarrying.

    11Rav Ḥananya raised an objection from a baraita : In all of those cases where the Sages prohibit a woman from marrying or consummating a levirate marriage, I identify that the prohibition is due to an ordinance instituted to prevent a violation of forbidden relations, and here, with regard to the prohibition against marrying within three months, it is due to an ordinance for the benefit of the offspring. Rav Ḥananya explains the challenge: And if it is so that Rava’s understanding of the prohibition against marrying within three months is correct, then all of the cases of forbidden marriages are due to an ordinance to prevent violation of forbidden relations. However, the baraita indicates otherwise.

    12The Gemara defends Rava’s opinion and explains that the baraita can be interpreted in a way that is consistent with his understanding: When the baraita says that this prohibition is due to an ordinance for the benefit of the offspring, it means that due to the prohibition the offspring will not encounter a prohibition of forbidden relations.

    13§ The Gemara analyzes the prohibition against marrying before three months have passed: Granted, she should not wait for only two months and then marry, as this is still a case that could give rise to an uncertainty whether the child born to her seven months after remarrying is nine months old, i.e., counting from conception, and it is the offspring of the first husband, or whether the child is only seven months old and is the offspring of the latter husband.

    14However, let her wait only one month and then marry, and then, since it is presumed that a baby born during its eighth month since conception is not viable but a baby born during its seventh or nine month is viable, if after seven months since remarrying she gives birth, then the child is clearly seven months old and is the offspring of the latter husband, and if after eight months since remarrying she gives birth, then this child is clearly nine months old and is the offspring of the first husband. Why, then, is there a need to wait three months?

    15The Gemara explains: Even if she gave birth after eight months since remarrying one could say that the child is the offspring of the latter husband, as perhaps she waited one month after remarrying and conceived only then. As such, the baby would be only seven months old, and that would explain its viability.

    16The Gemara asks further: But let her wait for two and a half months and then marry, as, if after seven months since remarrying she gives birth, then this child is clearly seven months old and is the offspring of the latter husband. And if after six and a half months since remarrying she gives birth, then this child is clearly nine months old and is the offspring of the first husband, because if one would suggest it is the offspring of the latter husband, in that case it would be six and a half months old, at which age it cannot survive.

    17The Gemara objects: Even if after six and a half months since remarrying she gave birth, one could say that the child is the offspring of the latter husband, as Mar Zutra said: Even according to the one who says that a woman who gives birth after nine months does not give birth after an incomplete number of months, i.e., she carries for a full nine months, nevertheless, a woman who gives birth after seven months can give birth after an incomplete number of months, and therefore it is possible that the baby was actually born after six and a half months.

    18This fact is derived from the verse concerning the birth of Samuel the prophet, as it is stated: “And it came to pass, when the seasons of the days had come, that Hannah conceived, and bore a son” (I Samuel 1:20). How much time is indicated by the phrase “the seasons of the days”? The minimal sense of the word “seasons” is two, and since each season of the year is three months, that indicates six months. The minimal sense of the word “days” is two. Accordingly, one may conclude that Samuel the prophet was born after six months and two days.

    19The Gemara suggests further: But let her wait any minimal amount of time, less than a month, and then marry, and then when three months after the end of her first marriage are complete, examine her body to see if she is noticeably pregnant. If she is, then perforce the baby is the offspring of her previous husband because a pregnancy is not noticeable until three months.

    20Rav Safra said: This solution is not possible because one does not examine the bodies of married women so as not to shame them before their husbands. The Gemara suggests: But let her be examined through the way she walks, since after three months a pregnant woman walks differently than a woman who is not pregnant.

    21Rami bar Ḥama said: A woman who conceived from her previous husband would mask herself by purposefully walking in a manner in which her pregnancy will not be discerned, so that her child will be identified as the son of her new husband in order that her child will ultimately inherit her new husband’s property. Therefore, it is impossible to rely upon a test of this kind. In summary, the Gemara has demonstrated that it would be ineffective to wait any less than three months.

    22§ The Gemara asks: In cases where we are convinced that she is pregnant, let her marry immediately, as the reason to wait three months does not apply. Why, then, is it taught in a baraita : A man may not marry a woman who is pregnant with the child of another man, nor a woman who is nursing the child of another man; and if he transgressed and married her, he is penalized for violating the prohibition, and he must divorce her and may never take her back?

    23The Gemara explains: This prohibition is a rabbinic decree lest she become pregnant a second time and her original fetus will be deformed into the shape of a sandal fish. The Gemara asks: If so, even if his wife is pregnant with his own child, the same concern applies.

    24The Gemara responds: She is permitted to engage in relations, both if one holds in accordance with the one who said that a young girl, for whom it is dangerous to become pregnant, is permitted to engage in relations using a contraceptive resorbent placed at the entrance to her womb, then also a woman pregnant with her husband’s child may engage in relations using a resorbent, and similarly if one holds in accordance with the one who said a young girl is permitted to engage in relations in her usual manner and Heaven will have mercy upon her and prevent any mishap, then in this case as well a pregnant woman should continue to engage in relations and Heaven will have mercy upon her.

    25The Gemara objects: But here, too, in the case of a woman who is pregnant with the child of another man, these solutions could be employed: Both if one holds in accordance with the one who says that a young girl may engage in relations using a resorbent, in this case as well she may do so using a resorbent, and similarly if one holds in accordance with the one who says that Heaven will have mercy upon her, in this case as well Heaven will have mercy upon her.

    26The Gemara suggests a different reason for the prohibition against marrying a woman who is pregnant with the child of another man: Rather, it is due to the damage that could be caused to the fetus by the pressure applied to it at the time of intercourse. The Gemara asks: If so, even if his wife his pregnant with his own child, the same concern applies. The Gemara explains: When it is his own child, he has mercy upon it and tries not to apply too much pressure. The Gemara asks: But here, too, when it is the child of another man, he will have mercy upon it, as certainly one is careful not to cause harm to any human life and will be careful not to press down too hard.

    27The Gemara suggests a different reason: Rather, the reason for the prohibition is that a typical pregnant woman is poised to nurse her child once it is born;

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הויכלומר הוי לומד מכאן שלשה חדשים שאמרו כו':

    ומ"ש מגט דרב אמר משעת נתינהואף על גב דמשעת כתיבה לא נתייחד עמה דאם כן הוה ליה גט ישן ואפילו הכי משעת נתינה מנינן ה"נ נמני משעת חליצה:

    לאיסור כרתליבם התרת לאחר ג' חדשים מיד:

    לאיסור לאולשוק לא כ"ש דמותרת לאחר חליצה מיד הואיל ועברו שלשה חדשים מיום מיתה:

    ולזרעך אחריךשאין השכינה שורה אלא על הוודאים שזרעו מיוחס אחריו והכי נמי קיימא לן בנדרים (דף כ:) וברותי מכם המורדים והפושעים בי אלו בני ערבוביא:

    גר וגיורתגר שנתגייר ואשתו עמו צריכים להמתין ג' חדשים לפרוש זה מזה והכא מאי להבחין איכא הרי אין כאן ראשון ושני:

    רבא אמר שמא ישא אחותו מאביואם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן ט' לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב:

    ומייבם אשת אחיו מאמושאם תלד לאחרון בן אחר וישא אשה וימות בלא בנים וייבמנה זה כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מייבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת:

    ויוציא את אמו לשוקאם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורים שזה בנו ותנשא אמו לשוק בלא חליצה:

    ויפטור את יבמתו לשוקאם יש לו אח מאביו הראשון ולא היו לו בנים ומת ואין שם אח אלא הוא והוא סבור שהוא בן האחרון ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה. וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש כגון לשמא ייבם אשת אחיו מאמו שמא מעוברת היתה וכשתלד סבורה היא שבן ז' הוא ובקדושה נזרע ותחזור ותלד בן אחריו וישא אשה וימות בלא בנים וייבם זה את אשתו דסבור שגם הוא נזרע בקדושה וכיון שזה נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא איכא למימר שמא אינו בנו של זה ונמצא נושא אשת אחיו מאמו:

    בכולן אני קורא בהןכל נשים שאסרו חכמים להנשא או להתייבם קורא אני בהן תקנת ערוה כדי שלא יבאו לידי ערוה:

    וכאןבהמתנה של ג' חדשים שאסרו חכמים לשאר נשים אין כאן תקנת ערוה אלא תקנת הולד להבחין בן מי הוא:

    ואם איתאדחשו חכמים לשמא ישא אחותו מן אביו הא נמי תקנת ערוה היא:

    דלא לפגעולד בערוה. אבל כל שאר הנאסרות איכא תקנתא היא ובעל עצמו דלא לפגעו בערוה:

    הא בר ז' לבתרא הואדאי מקמא איעברא כשמת אישתכח דבר תמניא הוא ובר תמניא לא חיי:

    א"נ לתמניא ילדה כו'תירוצא הוא:

    אישתהילאחר שנשאה. וה"ה נמי דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה ילדה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא מעיקרא חדש אחד איעברא קודם מיתתו אלא הואיל ותירץ למילתיה בחדא ואוקי דאכתי איכא ספק סגי ליה בהכי:

    אפילו למ"דבמסכת נדה בפרק בנות כותים:

    ויהי לתקופות הימיםהרי ששה חדשים וב' ימים:

    ותמתין משהושבוע או שבועים:

    וכי מלו ג' חדשיםליום מיתת בעלה שדרך עובר להיות ניכר ליבדקה בדדיה כדרך נשים ואי מיעברא ודאי בר קמא הוא דאי בר בתרא הוא אכתי לא הוה מינכר דלא מלו שלשה חדשים לנישואיה דחסר ליה ההוא משהו שהמתינה ואי לא מינכר ולבתר הכי מינכר ודאי בר בתרא הוא:

    בהילוכהמוליכין אותה בעפר תיחוח אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר משאר נשים שהולד מכבידה. כך מצאתי בתשובת הגאונים:

    מחפה עצמהשלא תראה מעוברת כדי שלא יבינו שבן הראשון הוא ויירש בנכסי בעלה שני:

    היכא דקים לן כו'הואיל וטעם המתנה משום ולד הוא שלא יהא ספק כשאנו יודעים ודאי שהיא מעוברת מראשון תנשא. ומשני גזרה שמא תעשה כו':

    דידיה נמילא ישמש עם אשתו מעוברת שמא תחזור ותתעבר וידחוק אחיו וימעך צורת פניו כסנדל הזה שאין לו צורה:

    אי למ"ד במוך במוךפלוגתא היא בפ"ק (לעיל יבמות דף יב:):

    דחסהשממעכו בשעת תשמיש. דחסה לשון לחץ שלוחצו כדאמר לקמן (יבמות דף קג.) גבי חליצה צריך למידחסיה לכרעיה:

    ה"נ חייס עילויהשאין אדם מתכוין להרוג הנפש:

    למניקה קיימאכשתלד מניקתו:

    יבמות 42 עמוד א

    1לאחר ג' אין צריכה להמתין ג' חדשים.

    2הוי הג' חדשים שאמרו, משעת מיתת הבעל, ולא משעת חליצת היבם.

    3מ"ש מגט, דרב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה!

    4אמר רבא, ק"ו איסור כרת התרת, איסור לאו לא כ"ש:

    5וכן שאר כל הנשים. בשלמא יבמה, כדאמרן. אלא שאר כל הנשים אמאי?

    6אמר רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר קרא: ״(בראשית יז״, ז) ״להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך״, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני.

    7מתיב רבא: לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין ג' חדשים, הכא מאי להבחין איכא?

    8ה"נ איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה.

    9רבא אמר: גזירה שמא ישא את אחותו מאביו, וייבם אשת אחיו מאמו.

    10ויוציא את אמו לשוק. ויפטור את יבמתו לשוק.

    11מתיב רב חנניה: בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה, וכאן משום תקנת ולד. ואם איתא, כולהו משום תקנת ערוה!

    12האי משום תקנת ולד, דלא לפגע בהו ערוה.

    13בשלמא תמתין ב' חדשים ותנשא לא, דהיינו ספיקא: אי בר תשעה לקמא, אי בר שבעה לבתרא.

    14אלא תמתין חדש אחד ותנשא, ואי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא. ואי לתמניא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא!

    15אי נמי לתמניא ילדה, איכא למימר דבתרא הוא. דלמא אישתהויי אישתהא חדש אחד ואיעבר.

    16ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא, דאי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא, ואי לשיתא ופלגא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא. דאי בר בתרא הוא בר שיתא ופלגא לא חיי!

    17א"נ לשיתא ופלגא ילדה, איכא למימר דבתרא הוא, דאמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לט' אינה יולדת למקוטעין, ילדה לז' יולדת למקוטעין.

    18שנאמר: ״(שמואל א א״, כ) ״ויהי לתקופות הימים״, מיעוט ״תקופות״ ב' מיעוט ״ימים״ ב'׃

    19ותמתין משהו ותנשא, וכי מלו שלשה חדשים לבדקה!

    20אמר רב ספרא: אין בודקין את הנשואות, שלא יתגנו על בעליהן. ונבדקה בהלוכה!

    21אמר רמי בר חמא: אשה מחפה עצמה, כדי שיירש בנה בנכסי בעלה.

    22היכא דקים לן דמעוברת היא, תנשא! אלמה תניא: לא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו. ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית!

    23גזרה שמא תעשה עוברה סנדל. אי הכי, דידיה נמי!

    24אי למ"ד במוך במוך, ואי למ"ד מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו.

    25הכא נמי: אי למאן דאמר במוך במוך, אי למאן דאמר מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו!

    26אלא, משום דחסה. אי הכי, דידיה נמי! דידיה חייס עילויה. הכא נמי: חייס עילויה!

    27אלא: סתם מעוברת למניקה קיימא,׃

    Tosafot

    לאחר שלשה חדשים אין צריכה להמתיןאמר ר"ת דוקא חלץ שהחליצה מוכחת שלא בא עליה כדאמר בממאנת דמיאונה מוכיח עליה שהיא קטנה אבל אם מת היבם לאחר ג' צריכה להמתין שלשה חדשים דיותר יבמה קרובה לביאה מארוסה דגזרינן אטו נשואה אע"ג דאמר לקמן בפ' ב"ש (יבמות דף קיב.) ובפסחים פרק אלו דברים (פסחים דף עב:) יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה היינו לענין לאוקמי אנפשיה עד שלשים אבל לענין גזרה שמא ישא אחותו כו' איכא למימר יבמתו קרובה לביאה טפי:

    מאי שנא מגט דרב אמר משעת נתינהאע"ג דודאי לא בא עליה מקמי כתיבה דאם כן לא היה פוטרה בגט זה דהוה ליה גט ישן וטעמא מפרש בפרק שני דגיטין (דף יח. ושם) שלא יאמרו ב' נשים בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת שהעולם סוברים שכתיבת שניהם היתה סמוך לנתינה ויבא להתיר תוך שלשה והכא גבי חליצה נמי יסברו ששתיהן סמוך למיתה חלצו ויבא להתיר תוך שלשה ומשני לאיסור כרת התרת דאם היה רוצה לייבם אחר שלשה היה מייבם לאיסור לאו לא כ"ש דהיאך אפשר לאסרה להנשא לשוק אחר חליצה שזה דומה לחוכא ואיטלולא ולא ישמעו לנו העולם על כך:

    לזרעך אחריךלקמן בפ' נושאין (יבמות דף ק:) דריש מהאי קרא דאזהר ליה רחמנא לאברהם לא תינסיב עובדת כוכבים ושפחה דלא יתייחס זרעך בתרה:

    גר וגיורתמכאן משמע דגר מותר בגיורת ודלא כאוסרים כשנשאה מקודם דלא יחזרו לסורם:

    בכולן אני קורא כו'איבמה לחוד קאי ונקט לשון כולן משום דאיירי בכל יבמות בין ארוסות בין נשואות בין להתייבם או להנשא לשוק אם חלצה תוך ג' כולן צריכות להמתין שלשה חדשים:

    ותמתין משהו ותנשאלאו דוקא משהו שצריכה להמתין שלשה ימים של קליטת הזרע:

    סתם מעוברת למניקה קיימארבינו שמשון זקנו של רשב"א היה אומר דגרושה מינקת מותרת לינשא משום דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפ' אע"פ (כתובות נט: ושם) נתגרשה אינו כופה ואין נראה לר"ת דהא למאי דהוה בעי למימר דטעמא משום סנדל או משום דיחסא לא היה חילוק בין אלמנה לגרושה וה"ה להאי טעמא דאינו חוזר בו אלא מהטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה או תבעה כתובתה לא משעבדא וכן פוסק בשאלתות דרב אחאי דלא שנא גרושה ולא שנא אלמנה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הואוכתב רש"י ז"ל (בד"ה אישתהי) דהוא הדין דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה ילדה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא ומעיקרא חדש אחד איעבר קודם מיתתו, אלא הואיל ותירץ מלתא בחדא אוקמה בהכי משום דאכתי איכא ספיקא [סגי (עפ"י רש"י)] ליה בהאי. ויש מתרצים (רמב"ן וחסר שם אי נמי או ועוד יש לומר) משום דמתניתין מלתא פסיקתא קתני ואפילו לא עמדה אצל הראשון אלא חד יומא דליכא למיחש להכי אפילו הכי לא תתיבם עד שיעברו עליה שלשה חדשים, דאי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הוא ואשתהויי אשתהי ואיעבר. והוא הדין דהוי מצי למימר האי בר בתרא הוא והאי לשבעה נגמר ואשתהויי אשתהי חדש, ונפקא מינה היכי דבא עליה בתרא ופירש מיד וילדה לשמונה, אלא משום דפלוגתא הוא לקמן (יבמות פ, ב) ולא ניחא ליה לאוקמה בפלוגתא כנ"ל.

    ותמתין ב' חדשים ומחצה ותנשא דאי לשבעה ילדה בר בתרא הואפירוש דקא סלקא דעתך דאין הולד משתהי אחר תשעה כלל.

    אלא סתם מעוברת למניקה קיימאוהא דלא פירש לעיל טעמא דשלשה חדשים מהאי טעמא דדילמא נמצאת מעוברת וסתם מעוברת למניקה קיימא איכא למימר משום דכולה האי לא גזרינן בספק מעוברת.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 42a

    Yevamot 42a. The full printed text of this folio side — 27 numbered segments, about 375 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הוי כלומר הוי לומד מכאן שלשה חדשים שאמרו כו':

    ומ"ש מגט דרב אמר משעת נתינה ואף על גב דמשעת כתיבה לא נתייחד עמה דאם כן הוה ליה גט ישן ואפילו הכי משעת נתינה מנינן ה"נ נמני משעת חליצה:

    לאיסור כרת ליבם התרת לאחר ג' חדשים מיד:

    לאיסור לאו לשוק לא כ"ש דמותרת לאחר חליצה מיד הואיל ועברו שלשה חדשים מיום מיתה:

    ולזרעך אחריך שאין השכינה שורה אלא על הוודאים שזרעו מיוחס אחריו והכי נמי קיימא לן בנדרים (דף כ:) וברותי מכם המורדים והפושעים בי אלו בני ערבוביא:

    גר וגיורת גר שנתגייר ואשתו עמו צריכים להמתין ג' חדשים לפרוש זה מזה והכא מאי להבחין איכא הרי אין כאן ראשון ושני:

    רבא אמר שמא ישא אחותו מאביו אם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן ט' לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב:

    ומייבם אשת אחיו מאמו שאם תלד לאחרון בן אחר וישא אשה וימות בלא בנים וייבמנה זה כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מייבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת:

    21 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 42a · Sefaria

    Tosafot

    לאחר שלשה חדשים אין צריכה להמתין אמר ר"ת דוקא חלץ שהחליצה מוכחת שלא בא עליה כדאמר בממאנת דמיאונה מוכיח עליה שהיא קטנה אבל אם מת היבם לאחר ג' צריכה להמתין שלשה חדשים דיותר יבמה קרובה לביאה מארוסה דגזרינן אטו נשואה אע"ג דאמר לקמן בפ' ב"ש (יבמות דף קיב.) ובפסחים פרק אלו דברים (פסחים דף עב:) יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה היינו לענין לאוקמי אנפשיה עד שלשים אבל לענין גזרה שמא ישא אחותו כו' איכא למימר יבמתו קרובה לביאה טפי:

    מאי שנא מגט דרב אמר משעת נתינה אע"ג דודאי לא בא עליה מקמי כתיבה דאם כן לא היה פוטרה בגט זה דהוה ליה גט ישן וטעמא מפרש בפרק שני דגיטין (דף יח. ושם) שלא יאמרו ב' נשים בחצר אחת זו אסורה וזו מותרת שהעולם סוברים שכתיבת שניהם היתה סמוך לנתינה ויבא להתיר תוך שלשה והכא גבי חליצה נמי יסברו ששתיהן סמוך למיתה חלצו ויבא להתיר תוך שלשה ומשני לאיסור כרת התרת דאם היה רוצה לייבם אחר שלשה היה מייבם לאיסור לאו לא כ"ש דהיאך אפשר לאסרה להנשא לשוק אחר חליצה שזה דומה לחוכא ואיטלולא ולא ישמעו לנו העולם על כך:

    לזרעך אחריך לקמן בפ' נושאין (יבמות דף ק:) דריש מהאי קרא דאזהר ליה רחמנא לאברהם לא תינסיב עובדת כוכבים ושפחה דלא יתייחס זרעך בתרה:

    גר וגיורת מכאן משמע דגר מותר בגיורת ודלא כאוסרים כשנשאה מקודם דלא יחזרו לסורם:

    בכולן אני קורא כו' איבמה לחוד קאי ונקט לשון כולן משום דאיירי בכל יבמות בין ארוסות בין נשואות בין להתייבם או להנשא לשוק אם חלצה תוך ג' כולן צריכות להמתין שלשה חדשים:

    ותמתין משהו ותנשא לאו דוקא משהו שצריכה להמתין שלשה ימים של קליטת הזרע:

    סתם מעוברת למניקה קיימא רבינו שמשון זקנו של רשב"א היה אומר דגרושה מינקת מותרת לינשא משום דלא משעבדא להניק כדאמרי' בפ' אע"פ (כתובות נט: ושם) נתגרשה אינו כופה ואין נראה לר"ת דהא למאי דהוה בעי למימר דטעמא משום סנדל או משום דיחסא לא היה חילוק בין אלמנה לגרושה וה"ה להאי טעמא דאינו חוזר בו אלא מהטעם בלבד ועוד אלמנה גופה אי אמרה איני ניזונית ואיני עושה או תבעה כתובתה לא משעבדא וכן פוסק בשאלתות דרב אחאי דלא שנא גרושה ולא שנא אלמנה:

    Tosafot on Yevamot 42a · Sefaria

    Rashba

    אי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הוא וכתב רש"י ז"ל (בד"ה אישתהי) דהוא הדין דמצי לתרוצי אי נמי לשבעה ילדה איכא למימר בר תשעה לקמא הוא ומעיקרא חדש אחד איעבר קודם מיתתו, אלא הואיל ותירץ מלתא בחדא אוקמה בהכי משום דאכתי איכא ספיקא [סגי (עפ"י רש"י)] ליה בהאי. ויש מתרצים (רמב"ן וחסר שם אי נמי או ועוד יש לומר) משום דמתניתין מלתא פסיקתא קתני ואפילו לא עמדה אצל הראשון אלא חד יומא דליכא למיחש להכי אפילו הכי לא תתיבם עד שיעברו עליה שלשה חדשים, דאי נמי לתמניא ילדה איכא למימר בר בתרא הוא ואשתהויי אשתהי ואיעבר. והוא הדין דהוי מצי למימר האי בר בתרא הוא והאי לשבעה נגמר ואשתהויי אשתהי חדש, ונפקא מינה היכי דבא עליה בתרא ופירש מיד וילדה לשמונה, אלא משום דפלוגתא הוא לקמן (יבמות פ, ב) ולא ניחא ליה לאוקמה בפלוגתא כנ"ל.

    ותמתין ב' חדשים ומחצה ותנשא דאי לשבעה ילדה בר בתרא הוא פירוש דקא סלקא דעתך דאין הולד משתהי אחר תשעה כלל.

    אלא סתם מעוברת למניקה קיימא והא דלא פירש לעיל טעמא דשלשה חדשים מהאי טעמא דדילמא נמצאת מעוברת וסתם מעוברת למניקה קיימא איכא למימר משום דכולה האי לא גזרינן בספק מעוברת.

    Rashba on Yevamot 42a · Sefaria

    Ritva

    רבא אמר גזרה שמא ישאו אחותו מאביו פי' כי אולי הוא בן ז' לב' ואמרינן שהוא בן ט' לראשון ומסבא ליה בתו של ב' שיש לו מאשה אחרת שהיא אחותו מאביו א"נ איפכא שהיא בן ט' לראשון ודיינינן ליה שהוא בן שבעה לשני ומסבא ליה בתו של ראשון מאשה אחרת שהיא אחותו מאביו:

    וייבם אשת אחיו מאמו פירוש כי היא בן ט' לראשון דיינינן ליה בבנו של ב' וכשימות בן אחר שיש לב' בלא בנים יאמרו לזה שייבם את אשתו ונמצא מיבם אשת אחיו מאמו. א"נ איפכא שהוא בנו של ב' ודיינינן ליה בבנו של ראשון וייבם אשת בנו של ראשון שהיה לו מאמו של זה נמצא מייבם אשת אחיו מאמו:

    ויוציא את אמו לשוק פי כשימות הב' בלא בנים אחרים חוץ מזה הספק יאמרו שהוא מותרת לשוק משום דדינינן ליה להאי ספק בנו של ב' ואולי הוא בנו של ראשון:

    ויפטור את יבמתו לשוק פי' כגון שיש לו בן אחר לראשון ומת בלא בנים ויאמרו כי זה הספק בנו של ב' הוא ואין לו לאותו המת אחין מן האב ואשתו פטורה לשוק ואולי כי זה הספק בנו של ראשון ואשת המת זקוקה לו. א"נ איפכא שימות בנו של ב' בלא בנים ואין לב' בן אחר ואולי הספק הזה בנו ואשת המת זקוקה לו ויאמרו שהוא בנו של ראשון וכי אשתו של מת פטורה לשוק לפי שאין לו אחין וגבי גר וגיורת משכחת לה שישא אחות מאביו שהוא בן ט' שנזרע בגירות ושרו ליה בבת אביו הגר שנולדה ונזרעה לו בגיירות מאשה אחרת ואולי הוא בן ז' שנזרע בגיירות והיא אחותו מאחיו:

    וכן אולי ייבם אשת אחיו מאמו פי' אביו שנולד לו בן בגיירות גמורי' וימות בלא בנים ויאמרו שזה אחיו מאביו כי בן ז' לגיירות הוא ואולי הוא בן ט' לעכו"מז ונשא אשת אחיו מאמו שלא במקום מצוה ואולי שהוא אחיו כי הוא בן ז' ויאמרו שהוא בן ט' ויפטרו אשת המת לשוק בלא חליצה אבל לא משכחת לה שיוציא את אמו לשוק דלא משכחת לאמו שתהא נופלת לפניהם:

    ואי לז' ילדה בר ז' לבתרא הוא פי' דאילו הוי בן ראשון הוי ליה נולד לח' שהוא נפל:

    א"נ לתמניא ילדה איכא למימר דבר ז' לבתרא הוא ואשתהויי אשתהי חדש א' ואיעברא פי' שלא נתעברה מן הב' אכא לסוף חדש וא"ת ונימא ליה דאפילו לז' ילדה דילמא בר ט' לקמא הוא וכבר היתה מעוברת מן הראשון חדש אחד קודם מיתתו דמילתא פסיקתא קתני ואפילו לא עמדה עם הראשון אלא יום א' בלבד דליכא למיחש להכי. וא"ת בבתרא נמי מצי למימר שאפילו לא נבעלה לו אלא פעם א' פי' דילמא בר ז' לבתרא הוא ונשתהה העובר עד חדש ח' דהא איכא מאן דסבר להכי לק' במכילתי' וי"ל דההיא פלוגתא היא ולא בעי לאוקמה בפלוגתא:

    ותמתין ב' חדשים ומחצה ותנשא דאי לז' ילדה בר ז' לבתרא הוא פי' דאלו הוי בר קמא ה"ל נולד לט' חדשים ומחצה. והשתא קס"ד שאי' הולד משתהה אחר ט' אלא משום דסתם מעוברת למניקה קיימא וא"ת ואמאי לא פריש מה"ט צריכה להמתין ג' חדשים שמה מעוברת וקיימא למניקה וי"ל דדיינו לאיסור מטעם הנקה דלבסוף מעוברת גמורה ולא בספק מעוברת ואפילו בגדולה ונשואה כ"ש דנגזור בבתולה וארוסה כדאיתא במתני':

    Ritva on Yevamot 42a · Sefaria

    Meiri

    הגיורת אין צריך לומר שאם נשאת לישראל מיד שהיא צריכה להמתין שלשה חדשים משנתגיירה אלא אף אם נתגייר בעלה עמה צריכה להמתין שלא ליזקק עמו שלשה חדשים כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ויש מפרשים בה כדי לידע אם יאסר בממזרת אם לאו הא מכל מקום מי שהחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין כלל וכן כתבוה גאוני ספרד:

    זה שכתבנו בנתאלמנה או נתגרשה שהצרכנוה להמתין כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני וזהו הנקרא תקנת ולד יש בה עוד טעם אחר שהוא תקנת ערוה והוא שמא ישא אחותו מאביו או שמא ייבם אשת אחיו מאמו או שמא יוציא את אמו לשוק או שמא יפטור את יבמתו לשוק כיצד הרי שמת בעלה ונשאת בתוך שלשה איפשר שהיא מעוברת מן הראשון ותלד לשבעה ויאמרו בנו של אחרון הוא שנולד לשבעה ונושא בתו של ראשון שהיתה לו מאשה אחרת בחזקת נכרית והרי היא אחותו מאביו וכן שמא נולד לזה האחרון בן אחר אחריו וכשמת זה הספק מיבם זה את אשתו בחזקת שהיא אשת אחיו מאביו ואינו אלא אחיו מאמו וכן כשימות הבעל האחרון ואין לו בן אלא ספק זה הם סבורים שהוא בנו והרי זה הספק מוציא את אמו לשוק בלא חליצה וכן שמא יש לבעל ראשון בן וכשמת בלא בנים הם סבורים שאין לו אח שהרי חושבים על ספק זה שבנו של אחרון הוא והרי ספק זה מוציא את יבמתו בלא חליצה ואף בגר וגיורת יש לחוש בקצת דברים אלו והם בהוצאת יבמתו לשוק או ביבום אשת אחיו מאמו כל שנולד לה אחריו בן שהורתו בקדושה שאם מת האחרון בלא בנים איפשר שהראשון גם כן הורתו בקדושה וסבורים עליו שאינה בקדושה והרי הוא פוטר יבמתו בלא חליצה או שמא הורתו שלא בקדושה והאחרון אחיו מאמו ולא מאביו וסבורים שהורתו בקדושה ומיבם אשת אח מאם שאין אבות לגוי:

    ולענין ביאור גירסא המדויקת כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה כלומר כל הנשים שאסרו להנשא או להתיבם כגון עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת וכן בהרבה ספיקות כלן משום חשש ערוה אבל כאן ר"ל בהמתנת שלשה חדשים משום תקנת ולד ולטעם שהזכרנו אף זו משום תקנת ערוה ותירץ תקנת ולד שלא להיות פוגע בערוה והכי קאמר כלן אני קורא בהן משום תקנת ערוה לדידהו גופייהו ובזו משום תקנת ערוה לגבי ולד ויש מהפכין את הגירסא ללא צורך אלא שהכל עולה לענין אחד לרוב הפירושין:

    זה שהצרכנו להמתין שלשה חדשים לאלמנה או גרושה שמא תאמר והלא דיה בהמתנת חדש שאם לשבעה יולדת דבתרא הוא ואם לשמונה יולדת דקמא הוא שהרי בן שמנה לא חיי אין זה כלום שאם לשבעה יולדת איפשר שהוא לראשון ונתעברה חדש אחד קודם מיתה ואי נמי לתמניא איפשר דלבתרא הוא ולא נתעברה תכף לנשואיה אלא לסוף חדש ובר שבעה הוא ואם תאמר תמתין שני חדשים ומחצה שאם יולדת לשבעה דבתרא הוא דאי דקמא רובא דנשי טפי מתשעה לא שהיין ואי לשיתא ופלגא ילדה ודאי דקמא הוא דבר שיתא ופלגא לא חיי אין זה כלום שאפילו יולדת לשיתא ופלגא איפשר דלבתרא הוא וחיי שהיולדת לשבעה יולדת היא אף למקוטעים ושמא תאמר דיה בשהייה מועטת ולסוף שלש נבדקה אם בדדיה אם בבטנה ואם הוכר עוברה ודאי דקמא הוא דאי מבתרא הרי תוך שלשה אין העובר ניכר אין בודקין לנשואות שמא יתגנו על בעליהן ואע"פ שאם עברו ונישאו בתוך שלשה בודקין בהא הואיל ושלא ברשות נשאת תתגנה ותתגנה מכל מקום תקנו להן שלא לבא לידי כך ואם תאמר שאיפשר לבדוק בהלוכה שהמעוברת הלוכה כבד יותר מן האחרות אף היא מדקדקת בפסיעותיה ומחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה:

    מי שהיתה מעוברת חברו אע"פ שנודע שהיא מעוברת לראשון אין האחר יכול לנשאה שמא תפסד צורת הולד ואע"פ שהמעוברת מותרת לשמש ומן השמים ירחמו מכל מקום סתם מעוברת להנקה קיימא וכשתניק שמא תתעבר ויעכר חלבה וכן הדין מטעם זה שלא לישא מיניקת חברו ואע"פ שהמינקת גם כן מותרת לשמש עם בעלה ומן השמים ירחמו כל שהולד שלו אין היא בושה הימנו ומסמסא ליה לולד בביצים וחלב כלומר מאכילתו מהם הרבה אבל כשהולד אינו של בעל זה בושה ממנו ואינה תובעת לו ואם תאמר שתתבעם ליורשים של בעל ראשון שהוא אביו של ולד זה אף היא בושה לבא לבית דין ומתוך כך תקנו שלא לישא מעוברת חברו ומינקת חברו ומכל מקום מקצת רבני צרפת כתבו דדוקא באלמנה אבל גרושה יכולה לינשא אע"פ שהיא מעוברת ומיניקה שהרי הבעל חי ואינה בושה לתבוע ממנו ומכל מקום אין נראה כן דהא מעוברת חברו ומינקת חברו סתם קאמר ועוד כתבו בה אחרוני הרבנים דהא בגרושה גופה אי אפשר לתובעו אלא על ידי שליח כמו שביארנו בשני של כתובות כ"ח א' ואף היא בושה בכך וכן היא כתובה בשאלתות:

    Meiri on Yevamot 42a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה ויפטור את יבמתו כו' וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש לשמא ייבם אשת אחיו מאמו כו' דכיון שזה נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא איכא למימר שמא אינו בנו כו' עכ"ל פירושו תמוה דמי הכריחו לפרש משום דסתם עובדת כוכבים זונה היא כו' דהא א"נ הוא ודאי בנו כיון שלא נזרע בקדושה ליכא ביה יבום שהוא מצד אב וחייב משום אשת אחיו מאמו כדאיתא בהדיא בפרק נושאין ב' אחים תאומים שנזרעו שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין וחייבים משום אשת אח מאם ועוד קשה דאם נימא לתירוצא דרבא דניחוש שמא זינתה ואין זה בנו של גר אישה א"כ מאי קפריך רבא לתירוצא דשמואל דהא שפיר איכא הבחנה בין ב' זרעים של ב' בני אדם דשמא זינתה בעודה עובדת כוכבים ונתעברה או שמא נתעברה בקדושה מן הגר דהא ודאי משום דהראשון עובד כוכבים והב' גר לא עדיף מאם היו שניהם ישראלים דרבא לא בעי למימר דליכא הבחנה אלא בזרע של אדם אחד של גר זה ומשום דסתם עובדת כוכבים זונה היא שכתב רש"י איכא למימר דאין לחוש הכא דכיון דבעי לאיגיורי אם היא מזנה מתהפכת לבד מזרע אישה שאינה מתהפכת ממנו כמ"ש התוס' בס"פ ד' אחין לדעת ר"י דאתיא ברייתא כוותיה ואולי דאיזה תלמיד טועה כתב כך בפרש"י ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yevamot 42a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 42, Amud Aleph, about 375 words in 27 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 27 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 17 words

      Opens “לאחר ג' אין צריכה להמתין ג' חדשים.…”

    2. Segment 211 words

      Opens “הוי הג' חדשים שאמרו, משעת מיתת הבעל,…”

    3. Segment 310 words

      Opens “מ"ש מגט, דרב אמר: משעת נתינה, ושמואל…”

      Named: רב אמר, שמואל.

    4. Segment 410 words

      Opens “אמר רבא, ק"ו איסור כרת התרת, איסור…”

      Named: רבא.

    5. Segment 512 words

      Opens “וכן שאר כל הנשים. בשלמא יבמה, כדאמרן.…”

    6. Segment 624 words

      Opens “אמר רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר…”

      Named: רב נחמן, שמואל.

    7. Segment 713 words

      Opens “מתיב רבא: לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין…”

      Named: רבא.

    8. Segment 811 words

      Opens “ה"נ איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה…”

    9. Segment 912 words

      Opens “רבא אמר: גזירה שמא ישא את אחותו…”

      Named: רבא.

    10. Segment 108 words

      Opens “ויוציא את אמו לשוק. ויפטור את יבמתו…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “מתיב רב חנניה: בכולן אני קורא בהן…”

      Named: רב חנניה.

    12. Segment 128 words

      Opens “האי משום תקנת ולד, דלא לפגע בהו…”

    13. Segment 1316 words

      Opens “בשלמא תמתין ב' חדשים ותנשא לא, דהיינו…”

    14. Segment 1421 words

      Opens “אלא תמתין חדש אחד ותנשא, ואי לשבעה…”

    15. Segment 1514 words

      Opens “אי נמי לתמניא ילדה, איכא למימר דבתרא…”

    16. Segment 1631 words

      Opens “ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא, דאי לשבעה…”

    17. Segment 1723 words

      Opens “א"נ לשיתא ופלגא ילדה, איכא למימר דבתרא…”

    18. Segment 1814 words

      Opens “שנאמר: (שמואל א א, כ) ״ויהי לתקופות…”

      Named: שמואל.

    19. Segment 198 words

      Opens “ותמתין משהו ותנשא, וכי מלו שלשה חדשים…”

    20. Segment 2013 words

      Opens “אמר רב ספרא: אין בודקין את הנשואות,…”

      Named: רב ספרא.

    21. Segment 2112 words

      Opens “אמר רמי בר חמא: אשה מחפה עצמה,…”

    22. Segment 2221 words

      Opens “היכא דקים לן דמעוברת היא, תנשא! אלמה…”

    23. Segment 239 words

      Opens “גזרה שמא תעשה עוברה סנדל. אי הכי,…”

    24. Segment 2412 words

      Opens “אי למ"ד במוך במוך, ואי למ"ד מן…”

    25. Segment 2516 words

      Opens “הכא נמי: אי למאן דאמר במוך במוך,…”

    26. Segment 2614 words

      Opens “אלא, משום דחסה. אי הכי, דידיה נמי!…”

    27. Segment 275 words

      Opens “אלא: סתם מעוברת למניקה קיימא,…”

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Yevamot 42a · Segment 6 — “…רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר קרא: (בראשית יז,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 42a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026