Talmud Builders

    Yevamot 58b

    Chapter 6 - HaBa Al Yevimto

    גם: יבמות דף נ״ח ע״ב, פרק ו׳ הבא על יבמתו

    English translation - Yevamot 58b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1do you call her a widow waiting for her yavam ? Once they have engaged in intercourse, she is his proper wife, as Rav said that one who has intercourse with his yevama , even without intending to thereby perform levirate marriage, has acquired her for all matters. The Gemara responds: This is in accordance with the opinion of Shmuel, who said that he has acquired her only with regard to the matters stated in the chapter of levirate marriage, but not with regard to other matters, and therefore she is not considered his wife with regard to the halakhot of sota .

    2The Gemara responds: The only reason this proof was presented is to support the opinion of Rav, who is the one who holds that there is legal significance to a priest entering the wedding canopy with a woman who is unfit to marry him. Didn’t Rav say he has acquired her for all matters? The Gemara answers: With what are we dealing here? For example, a case where the yavam performed levirate betrothal with her and afterward had intercourse with her for the sake of promiscuity. And this is in accordance with the opinion of Beit Shammai, who say: Levirate betrothal acquires a yevama in a full-fledged manner and removes the levirate bond. Therefore, when they have intercourse, they do not become fully married.

    3The Gemara raises a difficulty: If so, the case of the yevama who was betrothed is the same as the case of a betrothed woman. What is the difference between the two cases? The Gemara responds: And according to your reasoning, are the examples in the mishna of a married woman and a fully married woman not a single matter? Rather, the mishna must be referring to two very similar cases, with the following difference: A married woman means his own wife and a fully married woman is referring to that of his fellow, i.e., his brother’s wife who became his wife through levirate marriage. Here too, the case of a betrothed woman is referring to his own wife and the case of a widow waiting for her yavam is that of his fellow, i.e., his yevama , who is now betrothed to him.

    4Rav Pappa said: Rava’s question can be resolved in a manner unrelated to the question about a priest entering the wedding canopy with a woman unfit for him. The baraita he cited is in accordance with this tanna , who does not require the man to be clear of iniquity, as it is taught in a baraita : One cannot be jealous over a betrothed woman and warn her not to seclude herself with a particular man in order to cause her to drink the sota waters when she is betrothed, but one can be jealous over her to cause her to drink the sota waters when she is married, even if she secluded herself with the man when she was still betrothed.

    5Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The question never arises at all, as the oath is formulated by means of extension. The woman cannot be forced to drink the sota waters for events that took place while she was betrothed. However, if she is obligated to drink due to events that took place when she was married, the oath may be extended to include any possible acts of infidelity when she was betrothed.

    6§ Rav Ḥanina sent in the name of Rabbi Yoḥanan: One who performs levirate betrothal with his yevama and he has a brother, even if he is a priest and she is the daughter of a priest, he has disqualified her from partaking of teruma . By Torah law, the other brother may still have intercourse with her and thereby perform levirate marriage, but by rabbinic law only the brother who betrothed her may perform levirate marriage. Due to the fact that she is considered to be waiting for levirate marriage even vis-à-vis the brother who is rabbinically prohibited from marrying her, she is classified as a woman who is waiting for an invalid act of intercourse. Consequently, she may not partake of teruma until the consummation of the levirate marriage.

    7The Gemara asks: According to whom did Rabbi Yoḥanan make this statement? If we say it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, say that Rabbi Meir said that a woman who is reserved for an invalid act of intercourse may not eat teruma when the act of intercourse is prohibited by Torah law. However, if the act of intercourse is prohibited by rabbinic law, did Rabbi Meir actually say that the woman is disqualified from eating teruma ? Rather, if we say it is in accordance with the opinions of Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, now that they hold that even a woman who is reserved for intercourse prohibited by Torah law may partake of teruma , is it necessary to state that she may partake of teruma if she is reserved for intercourse prohibited by rabbinic law ?

    8Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael he said an accurate version of Rabbi Yoḥanan’s statement: If a yavam who performed levirate betrothal with his yevama has a brother, all agree that the yevama may partake of teruma . If he has a brother who is a ḥalal , e.g., his mother was a divorcée and therefore unfit to marry his father, who was a priest, all agree that the yevama may not partake of teruma , as she is considered reserved for an invalid act of intercourse. They disagreed only in a case when he gave her a bill of divorce. Rabbi Yoḥanan said she may partake of teruma , as she is considered to have returned to her father’s house, while Reish Lakish said that she may not partake of teruma .

    9The Gemara analyzes the two opinions: Rabbi Yoḥanan said she may eat teruma because even according to Rabbi Meir, who said in the mishna that she may not partake of teruma , this applies only when she is waiting for intercourse that is invalid by Torah law, but if the intercourse is prohibited by rabbinic law, she may partake of teruma . In this case, since they have not yet performed ḥalitza , the levirate bond still applies by Torah law, but they are prohibited by rabbinic law from consummating the levirate marriage.

    10And Reish Lakish said: She may not partake of teruma because even according to Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, who say in the mishna that she may partake of teruma , this applies only to a case of betrothal, as a priest can entitle a woman to partake of teruma in another case via betrothal. But here, where he gave her a bill of divorce, since he cannot entitle a woman to partake of teruma in any other case by giving her a bill of divorce, no.

    11And lest you say here too, in the case of a bill of divorce, he can entitle her to partake of teruma when she returns to her father’s house, this case is different for the following reason: A woman who returns to her father’s house has been severed from her husband and she is close to her father’s house [ bei nasha ], and therefore she may once again partake of teruma on her father’s account. However, this yevama who has received a bill of divorce is still bound to her yavam until they perform ḥalitza , and she is therefore disqualified from eating teruma .

    12§ It was taught in the mishna that in the case of women who married priests despite the fact that they were unfit to do so, if they were widowed or divorced from that marriage, they are disqualified from eating teruma , but if they were widowed or divorced while they were only betrothed, they are fit to partake of teruma . Rabbi Ḥiyya bar Yosef raised a dilemma before Shmuel: In the case of a High Priest who betrothed a minor and she matured under him, i.e., while betrothed to him,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    שומרת יבם קרית לה:

    לישנא אחרינא ועיקר דכוותה גבי שומרת יבם - דקשיא לך נמי בה הא לאו בת אשקויי היא מוקמת לה נמי כגון שבא עליה דהא כשנכנסה לחופה ליכא לאוקומה דהא חופה ביבמה לא שייכא:

    שומרת יבם קרית כו' - אלא לא תוקמה לשומרת יבם כשבא עליה אלא כגון דעבד בה מאמר ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו ומאמר קונה קנין גמור וקרינן בה תחת אישך:

    קנה לכל - בביאת שוגג ומזיד:

    מידי הוא טעמא אלא לרב - הא דמייתינן יש חופה לפסולות לסיועה לרב מייתינן לה דאמר לעיל יש חופה לפסולות ורב האמר לעיל קנה לכל ולדידיה לא מיתרצתא היא:

    כגון דעבד מאמר - ואח"כ בא עליה בזנות בבית חמיה:

    וב"ש היא דאמרי - בפרק ד' אחין (לעיל יבמות דף כט:) מאמר קונה קנין גמור ליעשות ארוסה גמורה והפריח את זיקת היבום ותו לא מקניא ליה בביאת מזיד אלא במסירת חופה כאשה בעלמא כדאמרינן בד' אחין (שם) ומשום הכי קרי לה שומרת יבם אפילו לאחר ביאה דאי לב"ה לא אלים מאמר להפריח זיקת יבמין וליחול זיקת אירוסין ונישואין והוי קני לה בביאת זנות לגמרי:

    אי הכי היינו ארוסה - גמורה וארוסה הא תנא לה:

    נשואה דידיה - אשתו שלא היתה יבמתו:

    דחבריה - אחיו דביבמתו שייך לשון כניסה:

    רב פפא אמר - לעולם לא תדוק מינה דיש חופה והכא כגון דקינא לה כשהיא ארוסה ונשאה ובא עליה והדר איסתתרה ומשקה לה על ידי אותו קינוי והאי תנא הוא כו':

    לישנא אחרינא אמר רב פפא - לעולם דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ומשקה לה כשהיא נשואה [הג"ה עד שלא נבעלה ודקשיא לך משקדמה שכיבת בעל לבועל האי תנא וכו' עכ"ה] ודקשיא לך אין מנוקה מעון האי תנא הוא דלית ליה הך דרשא. וזה הוא לשון מורי והוא נראה עיקר דללישנא קמא איכא למיפרך אם כן מאי לא שטיתי ארוסה ואדרבה הא לא כשהיא ארוסה איסתתרה:

    רב נחמן אמר - מתניתין בדלא קינא ולא איסתתרה כשהיא ארוסה אלא קינא לה משנשאה ואיסתתרה ומשקה לה ע"י קינוי של עכשיו ומגלגל עליה שבועה כל ימים שהיתה תחתיו משנתארסה ונבדקה ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:

    פסלה מן התרומה - עד שיכנוס:

    משתמרת לביאה פסולה - שיש ביד אחיו לבא עליה וביאתו ביאה וכי היכי דהיא משתמרת לביאתו כך היא משתמרת לביאת אחיו שהיא פסולה מדרבנן דיש ביאה אחר מאמר כדתנן (לעיל יבמות דף נ:) מאמר לזו ובעל לזו כו' וכן בב' יבמין ויבמה אחת:

    דאורייתא - ביאה שהיא פסולה דאורייתא כגון אלמנה לכהן גדול:

    דברי הכל - בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש אכלה בתרומה דבי נשא דהא אפילו לרבי מאיר לא פסיל אלא במשתמרת לביאה פסולה דאורייתא:

    יש - לזה היבם אח חלל:

    לדברי הכל לא אכלה - אפי' היא בת כהן ואע"ג דעבד בה מאמר כהן כשר אכתי משתמרת לביאה פסולה היא לביאת החלל דהויא פסולה דאורייתא ולא אכלה ואפי' לרבי אלעזר ורבי שמעון כי מכשרי באלמנה לכ"ג קמכשרי שיש לו להאכיל במקום אחר אבל משתמרת ליבם חלל דאין לו להאכיל דהא כהן חלל זר הוא פסל לה ולא אכלה:

    אלא שנתן לה גט - כהן ליבמתו כהנת ואכתי לביאתו היא משתמרת וביאתה פסולה מדרבנן היא דגט מהני בה מדרבנן:

    אפילו לרבי אלעזר דאמר אוכלת הני מילי - על ידי קידושין דיש לו להאכיל כי האי גוונא במקום אחר:

    אבל על ידי גירושין - דאין לו להאכיל על ידי גירושין במקום אחר לא:

    ואם תאמר הכא נמי יש לו להאכיל - על ידי גירושין גמורים:

    בחוזרת - דאם היה מגרשה לגמרי היתה חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה:

    ובגרה תחתיו - בימי אירוסין וכ"ג אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    יבמות 58 עמוד ב

    1שומרת יבם קרית לה? אשתו מעליא היא, דהא אמר רב: קנה לכל! כשמואל, דאמר: לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה.

    2מידי הוא טעמא אלא לרב. הא אמר רב: קנה לכל. הכא במאי עסקינן כגון דעבד בה מאמר, וב"ש היא, דאמרי: מאמר קונה קנין גמור.

    3אי הכי היינו ארוסה? ולטעמיך, נשואה וכנוסה לאו חדא מילתא היא?! אלא: נשואה דידיה, וכנוסה דחבריה. הכא נמי: ארוסה דידיה, ושומרת יבם דחבריה.

    4רב פפא אמר: האי תנא הוא, דתניא: אין מקנין לה לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה, אבל מקנין אותה להשקותה כשהיא נשואה.

    5רב נחמן בר יצחק אמר: על ידי גלגול.

    6שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן: העושה מאמר ביבמתו [ויש לו אח], אפילו הוא כהן והיא כהנת פסלה מן התרומה.

    7למאן? אילימא לרבי מאיר אימר דאמר רבי מאיר משתמרת לביאה פסולה לא אכלה מדאורייתא, דרבנן מי אמר? ואלא לרבי אלעזר ורבי שמעון. השתא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה דרבנן מיבעיא?!

    8אלא, כי אתא רבין, אמר: עשה בה מאמר ביבמתו דברי הכל אכלה, יש לו אח חלל דברי הכל אינה אוכלת. לא נחלקו אלא שנתן לה גט. רבי יוחנן אמר: אוכלת. ריש לקיש אמר: אינה אוכלת.

    9רבי יוחנן אמר אוכלת אפילו לרבי מאיר דאמר אינה אוכלת, הני מילי משתמרת לביאה פסולה דאורייתא, אבל דרבנן אכלה.

    10וריש לקיש אמר אינה אוכלת אפילו לר"א ורבי שמעון דאמרי אוכלת, הני מילי דיש לו להאכיל במקום אחר, אבל הכא, כיון דאין לו להאכיל במקום אחר לא.

    11וכי תימא: הכא נמי יש לו להאכילה בחוזרת חוזרת פסקה מיניה, וקרובה לבי נשא, אבל הא אגידא ביה.

    12נתארמלו או נתגרשו וכו'. בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל: כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו,׃

    Tosafot

    שומרת יבם קרית לה אשתו מעלייתא היא דהא אמר רב קנה לכל - ואע"ג דקרי לה שומרת יבם במילתיה דרבי יאשיה ורבי יונתן דאיירו בבא עליה יבם בבית חמי' ובלא עבד בה מאמר התם משום דלאו אשתו מעליא היא לענין השקאה קרי לה שפיר שומרת יבם אפילו לרב דאמר קנה לכל דהא ממעט לה רבי יונתן בברייתא מתחת אישך ורבי יאשיה קרי לה נמי שומרת יבם דקתני יכול שאני מוציא שומרת יבם כו' משום דאי לאו רבויא דאיש איש הוה ממעט לה וכן מסיק התם אבל הכא לא הזכיר שום טעם שהיה ראוי לקרותה על ידו שומרת יבם ועוד כיון דקונה לכל לא הוה ליה למימר שומרת יבם וכנוסה דהך נמי כנוסה היא:

    דהא אמר רב קנה לכל - ובנפל מן הגג ונתקע או בנתכוון להטיח בכותל ליכא לאוקמה דויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך דמשמע מבלעדי אישך שנתן בך את שכבתו משמע דבעינן בבעל כוונת שכיבה:

    רב פפא אמר האי תנא - פי' בקונטרס בלשון שני לעולם דקינא לה ואיסתתרה כשהיא ארוסה והאי תנא הוא דלית ליה הך דרשא דונקה האיש מעון ולית ליה הך דרשא שקדמה שכיבת בעל וקש' לר"י דבריש שבועות (דף ה. ושם) ובסוטה (דף כח.) ובכמה דוכתי פריך ומי בדקי לה מיא והתניא ונקה האיש וכו' ולא משני האי תנא הוא משמע דליכא מאן דפליג ועוד מנא ליה דהאי תנא לא בעי שתקדום שכיבת בעל דלמא כשבא עליה ארוסה בבית אביה איירי ונראה כלשון ראשון שבקונטרס ושלא שטית ארוסה דקאמר לא שנסתרה באירוסין קאמר אלא ה"ק שלא שטית להיות נבדקת עליה בקינוי דאירוסין מיהו גם ללשון זה קצת קשה כיון שצריך להביא ראיה על זה שמועיל קינוי דאירוסין להשקותה בסתירה דנישואין מנא ליה דהאי תנא אית ליה האי סברא הא איכא לפרושי מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה היינו דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה ולא נבעלה כדפי' מתניתין דלעיל:

    על ידי גלגול - לא בעי לאפוקי גלגול מגלגול דאיש אחר דלא דמי דגלגול דאיש אחר ראוי להשקות על ידו אם היה מקנא על ידו אבל קרקעות לאו בנות שבועה נינהו כלל אבל מגלגול דארוסה יליף שפיר דלאו בת השקאה היא כלל ואפי' הכי מגלגל זנות דאירוסין וא"ת ולמאי דדייקינן מיניה לעיל דיש חופה לפסולות ולא מוקמינן על ידי גלגול מנלן גלגול שבועה וי"ל דנפקא ליה מאיש אחר ולא הוה מפליג בין קרקעות לאיש אחר אי נמי דמשמע ליה מאיש אחר אפילו קטן דדמי לקרקעות שאין מקנין על ידו כדתנן בסוף פרק ארוסה (סוטה דף כו: וכן בריש פ' שם כד.):

    אימור דאמר רבי מאיר כו' - גם מכאן ראיה דחשיב משתמרת לביאה פסולה אף על פי שלא היו הקידושין בעבירה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הכא במאי עסקינן דעבד בה מאמר - פירוש ואחר כך בא עליה בבית אביה וקסבר כיון שעשה בה מאמר פרחה ממנה זיקת יבמין וחלה עליה זיקת אירוסין ונשואין. ואם תאמר אם כן תפשוט מינה דרבה דבעי ליה בפרק ד' אחין (יבמות כט, ב) גבי שלשה אחין נשואין שנים מהן שתי אחיות ואחד נשוי נכרית. איכא למימר דאין הכי נמי לדעתיה דרב ששת דפשיט לה מיניה. ובספר ספרדי מוגה בישיבת הגאונים ז"ל מצאתי כן בנוסחת הגמרא אי הכי תפשוט הא דבעי רבה מאמר לב"ש אירוסין עושה או נשואין עושה תיפשוט דאירוסין עושה הא לא קשיא תפשוט אי הכי היינו ארוסה וכו'.

    ואוקמה הכא בשעשה בה מאמר וכבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור - ופירש רש"י ז"ל (בד"ה שומרת יבם) ולכשקדמה שכיבת בעל לא קפיד דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שבאה לזה מכוחו. וקשיא לי דאכתי ברייתא לא מתרצא, חדא דהיאך אפשר דנימא ריחוק כזה דיבם מביאה לב"ד והוא משביעה על מה שנסתרה לאחר שנעשית שומרת יבם והוא מזכיר בה ביאת הבעל הראשון במבלעדי אישך וכן תחת אישך. ובלשון זה אינו משמע שמתנה על נשואי אחיו, שאלו היה מתנה על נשואי אחיו היה באפשר לומר בה מבלעדי אישך וכן תחת אישך. ויש לפרד דהכא מיירי בשמתנה עמה על שמירת ייבומה ועל נשואי אחיו הראשון ותחת אישך נמי משום נשואי אחיו. מיהו אכתי קשיא לי דהתינח מבלעדי אישך ותחת אישך דבענין זה שאמרנו, אבל אכתי לא קרינא בה והביא האיש את אשתו, דכל שלא בא עליה ואין לה חופה לאו אשתו היא. ועוד דאם כן כי מוקי לה כבית שמאי מאי הוי והא אכתי אפילו לבית שמאי אינה אלא כארוסה עד שיבא עליה וארוסה אינה שותה. וכן מקשינן אי הכי היינו ארוסה, כלומר למה לי למתני תו יבמה הא תנא ארוסה ותרתי למה לי, עדיפא מינה הוה ליה לאקשויי אימא אכתי ארוסה היא וארוסה אינה שותה. ועוד דאם כן למה לי מאמר וכבית שמאי דהא בלאו הכי אם זינתה משנעשית שומרת יבם אסורה ליבם, ואליבא דר' עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין ומשוי לה כערוה, ואליבא דידיה הוא דמוקמינן הא מתניתין כדאיתא בסוטה בשלהי פרק היה מביא (סוטה יח, ב) לפיכך מסתברא דהכי קאמר כשעשה בה מאמר וכבית שמאי דאמרי קנה קנין גמור ואחר כך בא עליה וקינה לה ונסתרה וכנסה לחופה ולא נבעלה דומיא דארוסה ממש. כרבה דאמר בפ"ד אחין כל העושה מאמר ביבמתו פרחה ממנו זיקת יבומין וחלה עליו זיקת ארוסין ונישואין ובעינן מסירה לחופה. [הוספה מקו"א].

    ר"פ אמר האי תנא הוא כו' - פירש רש"י זל (בד"ה לישנא אחרינא) בשם רבו הרב ז"ל כגון שקנא לה כשהיא ארוסה ונסתרה כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא נשואה ולא נבעלה, והיינו דקתני שלא שטיתי ארוסה, והאי תנא לית ליה דרשא דמבלעדי אישך. וזה רחוק דנימא שאין לו להאי תנא דרשא דמבלעדי אישך דאם כן מאי מבלעדי אישך וכן נמי תחת אישך. ומיהו תחת אישך אפשר לומר דהכי קאמר תחת זה שהוא אישך עכשיו, אבל מבלעדי אישך ודאי משמע שבא עליה אישה זה. ויותר היה נראה כפירוש ראשון שפירש רש"י ז"ל (בד"ה רב פפא) שקנא לה כשהיא ארוסה ונשאה ובעלה ואחר כך נסתרה, דהשתא איכא תחת אישך ומבלעדי אישך. ושלא שטיתי ארוסה דקאמר הכי קאמר, שלא שטיתי משקנאת בעודי ארוסה ולפי שאינה שותה אלא בשקינא לה והוא לא קנא לה אלא בעודה שהיתה ארוסה הוא מתנה כן כנ"ל אלא שרש"י ז"ל אמר שפירוש הרב רבו ז"ל עיקר [הוספה מקו"א].

    לא נחלקו אלא שנתן לה גט - פירש רבינו חננאל ז"ל שנתן לה גט וחזר הוא בעצמו ועשה בה מאמר דהשתא משמרת לביאתו וביאתו פסולה מדרבנן דגט יבמין דרבנן הוא.

    ר' יוחנן אמר אוכלת אפילו לר' מאיר - דלא פסל ר' מאיר אלא במשמרת לביאה פסולה דאורייתא.

    וריש לקיש אמר אינה אוכלת אפילו לר"א ור' שמעון - דלא מכשרי אינהו אלא ביש לו להאכיל ובכי האי גוונא לא אשכחן דמאכיל במקום אחר. כלומר דכהן שגרש את אשתו אם החזירה לא אשכחן שיאכיל וכי תימה הא אשכחן שמסבב אכילתה על ידי גט בחוזרת, התם פסיקא מיניה. ורש"י ז"ל פירש בענין אחר וזה נראה לי נכון.

    הא דבעא מינה רב חייא בר יוסף משמואל כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו. פירש רש"י ז"ל דהכי קא מיבעיא ליה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה דכתיב גביה אי קיחה דנשואין היא ובגרה תחתיו פסולה ליה או קיחה דאירוסין היא ושריא. ופשיט ליה דקיחה דנשואין היא מדקתני נתאלמנו מן האירוסין כשרות. ותמיהא לי טובא חדא דאם כן למה ליה לרב חייא לאורוכי בלישניה לבסוף ולפרושי כי קא מיבעיא לי והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דנשואין או קחיה דאירוסין, דכיון דשמואל נמי הכי שמיע ליה מעיקרא מלישניה דוהוא אשה בבתוליה יקח קא מיבעיא ליה. אלא דמדמי לה למתניתין ומשום דבגרושה נמי כתיב לא יקח לא הוה ליה לרב חייא למימר אלא התם היא גבי חללה משום דביאה הוא דמשוייה חללה הכא מאי, ועוד דמדקאמר לשוייה חללה לא קא מיבעיא לי משמע ודי דשמואל מיטעא טעי בעיא דרב חייא וקסבר דלענין חללה קא מיבעיא ליה, וקשה מזו דהא במסקנא כי פריש ליה רב חייא דוהוא אשה בבתוליה יקח קא מיבעיא ליה, פשיט דבתר אירוסין אזלינן, ותמה על עצמך מעיקרא פשיט ליה בתר נשואין והשתא פשיט ליה בתר אירוסין. ועוד דבספרים מדוקדקים בישיבה גרסי בסיפא אמר ליה הא נמי תנינא אירס את האלמנה, אלמא מעיקרא היה סבירא ליה דלאו הכי קא מיבעיא ליה. ונראה לי דשמואל מעיקרא סבירא ליה דרב חייא מיסבר סבר דבגרה תחתיו פסולה ליה דקיחה דנשואין בעינן, והכא לשוייה חללה קא מיבעיא ליה, והכי קאמר בתר אירוסין אזלינן וכיון דההיא שעתא ראויה היתה לו ולא זמנה עצמה לביאה פסולה, אף על גב דממילא בגרה ונפסלה לו לא נתחללה, ואם מת חוזרת לתרומת בית אביה, ואם בת ישראל היא כשרה לכהונה. או דלמא בתר נשואין אזלינן וכיון דבשעת נשואין פסולה היא לו ומשמרת היא לנשואי איסור משבגרה הרי נתחללה זו.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 58b

    Yevamot 58b. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 262 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 58b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026