Talmud Builders

    Yevamot 48b

    Back to index

    English translation — Yevamot 48b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rabbi Eliezer says: “Her father” means her actual father and “her mother” means her actual mother. Rabbi Akiva says: Her father and her mother; this is referring to the idolatrous deity that she had worshiped but will no longer be able to worship, and so it says: “They say to a tree: You are my father, and to a stone: You have given birth to us” (Jeremiah 2:27).

    2The verses states: “A month of days and after that you may come to her” (Deuteronomy 21:13). This means a thirty-day month. Rabbi Shimon ben Elazar says: She must wait ninety days. This is derived as follows: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, i.e., a further thirty days.

    3Ravina strongly objects to this: If the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, then one should say: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and then the words “after that” add another period which is equal to the total sum of all those days she has already waited, i.e., an additional sixty days. The Gemara concedes: Indeed, this is difficult.

    4§ The Sages taught in a baraita : One may maintain slaves that are not circumcised under one’s control; this is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: One may not maintain such slaves, even for a moment. Rabbi Yishmael said to him: But it says with regard to Shabbat: “And the son of your maidservant will be refreshed” (Exodus 23:12). The verse prohibits a Jewish master from allowing his slave to perform labor on Shabbat. The Gemara will explain that this is referring to an uncircumcised slave. It is therefore apparent that it is permitted to keep such a slave. Rabbi Akiva said to him: The verse speaks of one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat.

    5The Gemara notes: In any event, in the opinion of everyone the verse: “And the son of your maidservant will be refreshed,” is written with regard to an uncircumcised slave. From where is this inferred? As it is taught in a baraita : “And the son of your maidservant will be refreshed”; the verse speaks of an uncircumcised slave. Do you say it speaks of an uncircumcised slave, or perhaps it is speaking only of a circumcised slave? When it says elsewhere: “And the seventh day is a Shabbat to the Lord your God, you shall not do any labor, you, and your son, and your daughter, and your slave, and your maidservant… so that your slave and your maidservant may rest like you” (Deuteronomy 5:13), a circumcised slave is already mentioned; how, then, do I uphold the verse “And the son of your maidservant will be refreshed”? It must refer to an uncircumcised slave.

    6The verse continues: “And the stranger [ ger ]” (Exodus 23:12). This is referring to a gentile who observes certain mitzvot [ ger toshav ]. Do you say that this is a ger toshav , or perhaps it is only a righteous convert [ ger tzedek ], who is a Jew in every sense? When it says elsewhere: “And your stranger [ ger ] that is within your gates” (Deuteronomy 5:13), a righteous convert is already mentioned. How, then, do I uphold the verse “And the stranger [ ger ]”? It must be that this is a ger toshav .

    7Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, he abides with him up to twelve months. If, after this period, he will still not be circumcised, he then sells him on to gentiles.

    8The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi applies only where the slave did not make his refusal to be circumcised explicit; however, where he did make his refusal to be circumcised explicit, since he has made it explicit, it is prohibited to maintain him, as Rabbi Akiva rules.

    9Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may temporarily maintain a slave who has not explicitly refused to be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara explains: Rabbi Akiva said only one out of two possible reasons why it would be permitted to be in possession of such a slave.

    10Ravin sent a message citing a halakha in the name of Rabbi Ilai: And all of my teachers said to me in his name: What is the case of an uncircumcised slave whom it is permitted to maintain? This is one whose master purchased him on condition not to circumcise him. The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that ruling of Rabbi Akiva applies only where the master did not make a condition with regard to the slave that he would not be circumcised; however, where he did make such a condition, since he made a condition, even Rabbi Akiva would concede it is permitted to maintain him.

    11Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a and he said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may maintain a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised.

    12The Gemara responds: But even according to your reasoning that Rabbi Akiva disagrees, since you do agree with Rav Pappa’s resolution of Rabbi Akiva’s opinion with the halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi, let Rabbi Akiva answer him that the verse is referring to that case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara answers: Rabbi Akiva said only one out of two or three possible reasons that it would be permitted to be in possession of such a slave.

    13Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Ami, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. They were sitting and saying: There was one city in Eretz Yisrael whose slaves did not wish to be circumcised. Their masters abided with them until twelve months had passed and then sold them to gentiles. In accordance with whose opinion did they act?

    14It is in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita : In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, the master abides with him for up to twelve months. If, after this period, the slave will still not be circumcised, the master then sells him to gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not allow him to remain in Eretz Yisrael due to the loss of ritually pure items he could cause. As long as the slave remains uncircumcised, he is considered to be a gentile; therefore, by rabbinic decree, ritually pure items that he touches are considered to be impure. And in a city that is near to the border he may not be allowed to remain at all, lest he hear some secret matter concerning security and go and say it over to his fellow gentile in an enemy country. However, once he has been circumcised and accepted the yoke of mitzvot, this concern no longer exists.

    15§ It is taught in a baraita : Rabbi Ḥananya, son of Rabban Gamliel, says: For what reason are converts at the present time tormented and hardships come upon them? It is because when they were gentiles they did not observe the seven Noahide mitzvot. Rabbi Yosei says: They would not be punished for their deeds prior to their conversion because a convert who just converted is like a child just born in that he retains no connection to his past life. Rather, for what reason are they tormented? It is because they are not as well-versed in the intricacies of the mitzvot as a born Jew, and consequently they often inadvertently transgress mitzvot. Abba Ḥanan says in the name of Rabbi Elazar: It is because they observe mitzvot not out of love of God, but only out of fear of the punishments for failing to observe them.

    16Others say: It is because they waited before entering under the wings of the Divine Presence, i.e., they are punished for not converting sooner than they did. Rabbi Abbahu said, and some say it was Rabbi Ḥanina who said: What is the verse from which it is derived that one should convert at the earliest opportunity? Boaz said to Ruth: “The Lord shall recompense your work, and your reward shall be complete from the Lord, the God of Israel, under whose wings you have come to take refuge” (Ruth 2:12).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כי הניששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה:

    הרי הוא אומר וינפש בן אמתךוהאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן:

    בין השמשות של ע"ש ולא הספיק למולוומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל:

    גר תושבשקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:

    האמר אין מקיימיןאפילו יום אחד:

    ה"מדאין מקיים:

    היכא דלא פסקא למילתיהדלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו:

    אבל היכא דפסקא למילתיהבשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי:

    לישנא אחרינא ה"מדאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה שמקיימין סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תמול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא:

    לשמעתאהאי תרוצא דרב פפא דהיכא דפסק למילתיה משהינן:

    לישני ליה האכגון דפסק למילתיה דיכול לקיימו כל י"ב חדש:

    חד מתרי טעמישני ליה:

    וכל רבותי אמרו לי משמיהדרבי אלעאי:

    הפסד טהרותשמטמא את התרומות דעובד כוכבים גזרו עליו שיהא טמא כזב לכל דבריו:

    לספרמרק"א (גבול, סְפַר) בלע"ז כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים:

    שלא קיימו ז' מצותבעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מינייהו דפורענות גנוזה להם לעתיד לבא אבל כשמתגיירין נפרעין מהם כדי למרק חובתן:

    כקטן שנולדואינו נענש על שעבר:

    מיראהמיראת גיהנם והפורענות האמורה עליהם:

    אשר באתשמיהרת ולא איחרת:

    יבמות 48 עמוד ב

    1ר' אליעזר אומר: ״אביה״ אביה ממש, ״אמה״ אמה ממש. ר"ע אומר: ״אביה ואמה״ זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר: (ירמיהו ב, כז) ״אומרים לעץ אבי אתה וגו'״.

    2״ירח ימים״ ירח שלשים יום. ר"ש בן אלעזר אומר, תשעים יום: ״ירח״ שלשים, ״ימים״ שלשים, ״ואחר כן״ שלשים.

    3מתקיף לה רבינא: אימא: ״ירח״ שלשים, ״ימים״ שלשים, ״ואחר כן״ כי הני? קשיא.

    Baraita

    4ת"ר מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר ליה ר' ישמעאל הרי הוא אומר: (שמות כג, יב) וינפש בן אמתך א"ל בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר׃

    5דכ"ע מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל כתיב ״מאי משמע דתניא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר אתה אומר בעבד ערל״ או אינו אלא בעבד מהול כשהוא אומר (דברים ה יג) למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מהול אמור הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל׃

    6והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב׃

    7אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו עד י"ב חדש לא מל חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים׃

    8אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר' עקיבא דאי ר"ע האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא ר' עקיבא הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה אבל היכא דפסקא למילתיה פסקא׃

    9אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי אי הכי כי אמר ליה ר"ע בלוקח עבד בין השמשות לישני ליה הא חדא מתרי טעמי קאמר׃

    10שלח רבין משמיה דרבי אילעאי וכל רבותי אמרו לי משמו איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי ר"ע האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא ה"מ היכא דלא אתני בהדיה אבל היכא דאתני אתני׃

    11אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא וא"ל אי הכי כי קאמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו לישני ליה הא׃

    12וליטעמיך לישני ליה הך אלא חד מתרי ותלת טעמי קאמר׃

    13יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ור' יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי עיר אחת היתה בארץ ישראל ולא רצו עבדיה למול וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש וחזרו ומכרום לעובדי כוכבים׃

    14כמאן כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לעובדי כוכבים ר' שמעון בן אלעזר אומר אין משהין אותו בארץ ישראל מפני הפסד טהרות ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויאמר לחברו עובד כוכבים׃

    Baraita

    15תניא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר מפני מה גרים בזמן הזה מעונין ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח רבי יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא מפני מה מעונין לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל אבא חנן אומר משום ר' אלעזר לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה׃

    16אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה אמר ר' אבהו ואיתימא ר' חנינא מאי קראה (רות ב, יב) ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות וגומר.

    Tosafot

    רבי אליעזר אומר אביה כו'למיסבר קראי פליגי אי נמי נפקא מינה אם מתו אביה ואמה או נתגיירו וריב"ן פירש דלר"ע צריכה שתכפור בעבודת כוכבים קודם שתבעל לו ולפירושו לא אתי כר"ע הא דקתני לעיל בד"א שלא קיבלה עליה:

    ירח שלשים יוםוכן בפ"ק דנזיר (דף ה. ושם) ואימא שלשים יום כדכתיב עד חדש ימים משמע דסתם חדש שלשים והא דאמרי' בר"ה (דף יט:) ובסנהדרין (דף יא. ושם) כמה עיבור שנה שלשים יום רשב"ג אומר חודש היכא דמוכח שאני:

    אין מקיימיןפירש ריב"ן שלא ינסך יינו וקשיא לר"י דא"כ כי אתני בהדיה נמי ועוד דמתשובתו של ר' ישמעאל משמע דמדאורייתא פליגי ונראה לר"י דטעמא דר' עקיבא לפי שצוה הקב"ה לאברהם למול עבדיו לכך אסור לקיים שאינם מולין:

    זה גר תושבפירש בקונטרס שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד עבודת כוכבים וקשה דאם כן נפישי להו משבע מצות ובמסכת ע"ז (דף סד:) משמע דבשבע מצות שקבלו בני נח איקרי גר תושב ועוד דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמרי' דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה אפילו בחול כל שכן בשבת ובפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט. ושם) קאמר ר"ע דגר תושב אין מוזהר על השבת ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך:

    היכא דלא פסקא וכו'פר"ת דהני מילי אדר' יהושע קאי ולא פסקא למילתיה היינו שכל שעה דוחה אותו מיום ליום שימול אבל היכא דפסקא למילתיה שלא ימול כלל התם אין מקיימין ולא משמע כן דה"מ אדר"ע קאי ונראה לר"י כפירושו אבל אדר"ע קאי דהיכא דנתרצה למול ודוחהו התם אין מקיימין הואיל ומצוה למול דשהויי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסק שלא ימול אינו מחויב למולו בעל כרחו ומגלגל י"ב חדש עמו אולי יתרצה וכן פי' בשערי דרב האי בשער רביעי:

    שאין עושין מאהבה אלא מיראהבפרק נוטל (בסוטה דף כב: ושם) משמע ששניהם רעים ובפרק כשם (שם דף לא. ושם) משמע דשניהם לשבח ואומר ר"י דמאהבת המקום ומיראת המקום הוו תרוייהו לשבח מאהבת אדם ומיראת אדם תרוייהו לגריעותא או כמו שפירש שם בקונט' מאהבת שכר וכגון שאם לא יהיה לו שכר תוהא על הראשונות ואין עושה אלא על מנת לקבל פרס ומיראה היינו מיראת עונש אבל הכא קשה דנקט מאהבה לשבח ומיראה לגריעותא והוי מצי למימר איפכא או תרוייהו לגריעותא או תרווייהו לשבח:

    אשר באת לחסותפירוש שמיהרת ותימה דבפ' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר דף כג: ושם) אומר רות בת בנו של עגלון בנו של בלק מלך מואב היתה וכשתחשוב שנותיו של אהוד שהרג עגלון עד סוף ימים של אבצן דהיינו בועז תמצא יותר ממאתים שנה ולעת זקנתו נשאה דכתיב לבלתי לכת אחרי הבחורים וי"ל דבת בנו של עגלון לאו דוקא אלא כלומר דמזרעו היתה כמו בן בנו של נמרוד הרשע (חגיגה דף יג.) ובקרא קרי לה נערה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הגר זה גר תושבפירש רש"י שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות, ומזהירו הכתוב על השבת דמחלל שבת כעובד עבודה זרה, ואינו מחוור דגר תושב היינו בן נח והוא אינו מוזהר על השבת, אדרבא אמרו ז"ל (סנהדרין נח, ב) עכו"ם ששבת חייב מיתה. ועוד דבכריתות פ"ד מחוסרי כפרה (ט, ב) אמר ר"ש אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבין, עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול, וא"ר אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר' שמעון, ולא אמר התורה שישבות הגר והעבד אלא ממלאכתנו, ולא להם אסרה תורה אלא לנו שלא לעשות מלאכתנו על ידי עבדינו ולא על ידי גר תושב. ואף על פי שאין באמירה לעכו"ם דעלמא אלא שבות של דבריהם, הכא גזרת הכתוב היא. ומכאן אנו למדין דעבד העוסק במלאכת בעליו בשבת חייב להפרישו, לפי שהעבד לעולם עושה על דעת רבו, וכאותה שאמרו בשבת (קכא, א) קטן שבא לכבות אין שומעין לו, ואוקימנא בקטן העושה על דעת אביו. אבל בגר תושב אפשר שהוא מותר לפי שאינו עושה אלא מדעת עצמו, וכמו שאמרו שם אי הכי נכרי נמי בעושה על דעת ישראל אמאי אין אומרים לו אל תכבה, ופריק נכרי אדעתא דנפשיה קא עביד. אלא שבאמירתנו אסור במלאכתנו דבר תורה, מה שאין כן בעכו"ם דעלמא. וצרכי חולה שאין בו סכנה הנעשין ע"י עכו"ם בשבת, נראה גם כן שאסור על ידי עבד ערל, דלא התירו אלא דוקא שבות של דבריהם אבל של תורה שלא במקום סכנה אי אפשר, ונראה לי דלכולי עלמא נמי ואפילו לישראל אחר שאינו רבו אסור, דעבד ערל כגר תושב מה גר תושב אסור אף על פי שאין רשותך עליו אף עבד ערל כמוהו אסור אפילו במלאכת מי שאין רשותו עליו כנ"ל (ועיין עבודת הקדש להרשב"א בית מועד שער ה פ"ה).

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 48b

    Yevamot 48b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 527 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כי הני ששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה:

    הרי הוא אומר וינפש בן אמתך והאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן:

    בין השמשות של ע"ש ולא הספיק למולו ומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל:

    גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:

    האמר אין מקיימין אפילו יום אחד:

    ה"מ דאין מקיים:

    היכא דלא פסקא למילתיה דלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו:

    אבל היכא דפסקא למילתיה בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי:

    11 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 48b · Sefaria

    Tosafot

    רבי אליעזר אומר אביה כו' למיסבר קראי פליגי אי נמי נפקא מינה אם מתו אביה ואמה או נתגיירו וריב"ן פירש דלר"ע צריכה שתכפור בעבודת כוכבים קודם שתבעל לו ולפירושו לא אתי כר"ע הא דקתני לעיל בד"א שלא קיבלה עליה:

    ירח שלשים יום וכן בפ"ק דנזיר (דף ה. ושם) ואימא שלשים יום כדכתיב עד חדש ימים משמע דסתם חדש שלשים והא דאמרי' בר"ה (דף יט:) ובסנהדרין (דף יא. ושם) כמה עיבור שנה שלשים יום רשב"ג אומר חודש היכא דמוכח שאני:

    אין מקיימין פירש ריב"ן שלא ינסך יינו וקשיא לר"י דא"כ כי אתני בהדיה נמי ועוד דמתשובתו של ר' ישמעאל משמע דמדאורייתא פליגי ונראה לר"י דטעמא דר' עקיבא לפי שצוה הקב"ה לאברהם למול עבדיו לכך אסור לקיים שאינם מולין:

    זה גר תושב פירש בקונטרס שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד עבודת כוכבים וקשה דאם כן נפישי להו משבע מצות ובמסכת ע"ז (דף סד:) משמע דבשבע מצות שקבלו בני נח איקרי גר תושב ועוד דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמרי' דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה אפילו בחול כל שכן בשבת ובפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט. ושם) קאמר ר"ע דגר תושב אין מוזהר על השבת ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך:

    היכא דלא פסקא וכו' פר"ת דהני מילי אדר' יהושע קאי ולא פסקא למילתיה היינו שכל שעה דוחה אותו מיום ליום שימול אבל היכא דפסקא למילתיה שלא ימול כלל התם אין מקיימין ולא משמע כן דה"מ אדר"ע קאי ונראה לר"י כפירושו אבל אדר"ע קאי דהיכא דנתרצה למול ודוחהו התם אין מקיימין הואיל ומצוה למול דשהויי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסק שלא ימול אינו מחויב למולו בעל כרחו ומגלגל י"ב חדש עמו אולי יתרצה וכן פי' בשערי דרב האי בשער רביעי:

    שאין עושין מאהבה אלא מיראה בפרק נוטל (בסוטה דף כב: ושם) משמע ששניהם רעים ובפרק כשם (שם דף לא. ושם) משמע דשניהם לשבח ואומר ר"י דמאהבת המקום ומיראת המקום הוו תרוייהו לשבח מאהבת אדם ומיראת אדם תרוייהו לגריעותא או כמו שפירש שם בקונט' מאהבת שכר וכגון שאם לא יהיה לו שכר תוהא על הראשונות ואין עושה אלא על מנת לקבל פרס ומיראה היינו מיראת עונש אבל הכא קשה דנקט מאהבה לשבח ומיראה לגריעותא והוי מצי למימר איפכא או תרוייהו לגריעותא או תרווייהו לשבח:

    אשר באת לחסות פירוש שמיהרת ותימה דבפ' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר דף כג: ושם) אומר רות בת בנו של עגלון בנו של בלק מלך מואב היתה וכשתחשוב שנותיו של אהוד שהרג עגלון עד סוף ימים של אבצן דהיינו בועז תמצא יותר ממאתים שנה ולעת זקנתו נשאה דכתיב לבלתי לכת אחרי הבחורים וי"ל דבת בנו של עגלון לאו דוקא אלא כלומר דמזרעו היתה כמו בן בנו של נמרוד הרשע (חגיגה דף יג.) ובקרא קרי לה נערה:

    Tosafot on Yevamot 48b · Sefaria

    Rashba

    הגר זה גר תושב פירש רש"י שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות, ומזהירו הכתוב על השבת דמחלל שבת כעובד עבודה זרה, ואינו מחוור דגר תושב היינו בן נח והוא אינו מוזהר על השבת, אדרבא אמרו ז"ל (סנהדרין נח, ב) עכו"ם ששבת חייב מיתה. ועוד דבכריתות פ"ד מחוסרי כפרה (ט, ב) אמר ר"ש אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבין, עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול, וא"ר אידי בר גרשון אמר רב אדא בר אהבה הלכה כר' שמעון, ולא אמר התורה שישבות הגר והעבד אלא ממלאכתנו, ולא להם אסרה תורה אלא לנו שלא לעשות מלאכתנו על ידי עבדינו ולא על ידי גר תושב. ואף על פי שאין באמירה לעכו"ם דעלמא אלא שבות של דבריהם, הכא גזרת הכתוב היא. ומכאן אנו למדין דעבד העוסק במלאכת בעליו בשבת חייב להפרישו, לפי שהעבד לעולם עושה על דעת רבו, וכאותה שאמרו בשבת (קכא, א) קטן שבא לכבות אין שומעין לו, ואוקימנא בקטן העושה על דעת אביו. אבל בגר תושב אפשר שהוא מותר לפי שאינו עושה אלא מדעת עצמו, וכמו שאמרו שם אי הכי נכרי נמי בעושה על דעת ישראל אמאי אין אומרים לו אל תכבה, ופריק נכרי אדעתא דנפשיה קא עביד. אלא שבאמירתנו אסור במלאכתנו דבר תורה, מה שאין כן בעכו"ם דעלמא. וצרכי חולה שאין בו סכנה הנעשין ע"י עכו"ם בשבת, נראה גם כן שאסור על ידי עבד ערל, דלא התירו אלא דוקא שבות של דבריהם אבל של תורה שלא במקום סכנה אי אפשר, ונראה לי דלכולי עלמא נמי ואפילו לישראל אחר שאינו רבו אסור, דעבד ערל כגר תושב מה גר תושב אסור אף על פי שאין רשותך עליו אף עבד ערל כמוהו אסור אפילו במלאכת מי שאין רשותו עליו כנ"ל (ועיין עבודת הקדש להרשב"א בית מועד שער ה פ"ה).

    Rashba on Yevamot 48b · Sefaria

    Ritva

    בלוקח עבד ע"ש בין השמשות פי' שלא היה לו פנאי ואפ"ה בכל דכוותא שלא היו לו פנאי כגון שהיה א' מהם חולה או שלא היה שם מוהל או ב"ד וכיוצא בו וחדא מן האונסי' וזה ברור:

    והגר זה גר תושב פרש"י ז"ל שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבי' ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת מפני שמחלל שבת כעובד עבוד' כוכבי' והק' עליו דגר תושב היינו בן נח ובן נח אינו מוזהר על השבת ואעפ"י שמוזהר על עבוד' כוכבים אדרב' אמרי' התם עכו"מז ששבת חייב מיתה ועוד דבהדיא אמרו פ"ד מחוסרי כפר' (דף ט') ר' שמאי או' א' גר תושב וא' עבד ואמה התושבי' עושי' מלאכ' בשבת לעצמן כישראל בחול ואפסיקנא הלכתא בהדיא כב"ש לכ"פ דגר תושב ולא עבד ואמה שלא טבלו לשם עבדות אינם מוזהרים כלל על השבת אלא שהזהיר הכתוב אלינו שלא יעשו שום מלאכה לצרכינו ואיסור תורה זה משא"כ בעכומ"ז דעלמא שאין במה שעושה לצרכינו אלא שבות דרבנן כל שצרכם אין בו שום אמירה לעכו"מז שבות ולכן נהגו הרופאים לומר בשבת לעשות לעכו"מז צרכיו ובודאי שכל שהוא לצרכנו וצרכי חולי שאין בו סכנה אסור ע"י עבדינו מן התורה כי לא התירו אלא ע"י עכו"מז שהוא שבות דרבנן וכל שלצרכם אפי' בעבדנו ושפחתינו מותר ואם אמ' לו שיעשה לעצמו ויזון עצמו בשבת כיון שהתנה עמו מבעוד יום עושה הוא לצורך מזונותיו ובלבד בצנעה בענין שלא יהא חשד הרואים מה' רה"ם ז"ל:

    ולא רצה למול וא"ת והא אמרי' שיכול לכופו ולהטבילו לשם עבדות וי"ל כגון שאומ' לו שאם יטבילנו בע"כ לא קיים שום מצוה ומכיר בו שהוא עקש וכי יעשה כן שאין לו להטבילו בע"כ לכתחילה:

    ה"מ היכא דלא פסק' למילתיה פרש"י ז"ל שעומד עמו סתם אבל אם פסק עמו שאם לא ימול עד י"ב חדש שימכרנו מותר להשהותו עד י"ב חדש דהוי גבי' כשכיר דעלמא ור"ח ז"ל פירש ה"מ שאמר ר' יהושע כל דלא פסק העבד למלתיה לומ' שלא יתגייר אלא שדוחה אותו בדברים אבל אם פסק דבריו לימא לא אמול פסק' ושוב מקיימין וזה הפי' מחוור בטעם אלא דלישנא דאמר אינו הולך בשיטת התלמוד דעלמא כדאמרינן בסמוך ה"מ היכא דלא אתני דפי' ה"נ אדר"ע:

    מפני מה גרים בזמן הזה מעונין דיסורי' באין עליהם פי' דאלו ישראל בעון אבותם:

    מאי קראה פרש"י ז"ל דקאי על מילתא דאחרים ודריש אשר באת שמיהרת ולא איחרת ומ"ה פי' דלסיועי לר' יוסי אתא אשר באת היום לעולם דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואחרים בתר טעמא דר' יוסי גרירי:

    Ritva on Yevamot 48b · Sefaria

    Meiri

    עבד שמל וטבל לשם עבדות ואין צריך לומר גר צדק אין עושין מלאכה על ידו בשבת ויום טוב שנאמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ובגוי גמור אסור משום שבות עבד ערל או גר תושב אסור מן התורה אלא שאינו אלא בעשה שנאמר וינפש בן אמתך והגר ולמדנו מפי השמועה בן אמתך זה עבד ערל והגר זה גר תושב ולעצמן מיהא מותר וכמו שאמרו בשני של כריתות ט' א' אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול וגדולי הרבנים שכתבו שגר תושב חייב בשבת שהרי בכלל ע"ז הוא במחילה מהם אינו כן ואין גר תושב אלא שקבל עליו שבע מצות של בני נח ובן נח אינו מוזהר על השבת אדרבה נאמר עליו יום ולילה לא ישבותו אלא בעבודת רבו ולישראל אחר מיהא דינו כגוי ואסור משום שבות באמירתו ומכאן הקלו רבים לומר לעבדו או לשפחתו שמשאר אומות שיהא מעשה ידיו של שבת שלו או שיוציאם למזונותיו של שבת שכיון שהתנה עמו שלא יתחייב לו במזונות של שבת נמצא עושה מלאכה לעצמו ומותר הא כל שבמלאכת בעליו אסור וחייב להפרישו וכמו שאמרו שבת קכ"א א' בדליקה בקטן שבא לכבות שאם על דעת אביו הוא עושה אין שומעין לו וגר תושב מיהא אם אינו עבדו מותר שעל דעת עצמו הוא עושה אלא שבאמירתו אסור דבר תורה ויש פוסקים שעבד ערל וגר תושב בכל מלאכת ישראל אסור אע"פ שאינו רבו וכן מחמירין שלא ליעשות על ידם בחולי שאין בו סכנה והדברים זרים וכבר כתבנוה בשני של יום טוב כ"ב א':

    זה שביארנו שהלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מיטפל בו שנים עשר חדש יש פוסקים בה דוקא שראינוהו לעבד פוסח אבל אם חתך דברו לומר שאינו מתגייר לעולם אסור לקיימו וזהו לדעתם מה שאמרו הני מילי היכא דלא פסקה למילתיה אבל פסקה פסקה ומכל מקום קנאו בין השמשות ולא הספיק למולו עד שנכנס שבת לדברי הכל משתמש בו באותה שבת אפילו פסקה למילתיה ויש פוסקין אותה בהפך דכי פסקה למילתיה מיטפל בו שנים עשר חדש אבל לא פסקה מל אותו מיד או אומר לו שילך כדי שיבהילהו לעשות כן ואין הדברים נראין וכן יש מפרשים אותה בפנים אחרים שלא ניתנו ליכתב:

    כבר ביארנו שגר תושב הוא הגוי שקבל עליו שבע מצות ואע"פ שלא מל וטבל מקבלין הימנו והרי הוא מחסידי אומות העולם וכל שלקח עבד מן הגוי והתנה עמו שלא למול אלא שיהא כגר תושב הרי זה מותר לקיימו וגדולי המחברים כתבו שמאחר שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל הא כל שאין יובל אפילו קבל כל התורה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין הימנו אף עבד זה אין מקיימין אותו יותר משנים עשר חדש אלא בזמן היובל ומכל מקום גדולי המגיהים כתבו שזה שאמרו אין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל פירושו שאין לו דין גר תושב ובקצת דברים להחמיר ובקצת דברים להקל להחמיר שגר תושב אע"פ שמותר להושיבו בארץ ישראל אחר שפסקה עבודת האלילים ממנו והוא הוא שקרוי תושב מכל מקום דוקא בתחום העיר אבל בעיר עצמה לא דדרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ובזמן שאין יובל אפילו בעיר עצמה וכן גר תושב שמצוה להחיותו דוקא בזמן יובל שהיו שם שמטין ויובלות ויכולין לפרנסו שלא בטורח צבור אבל לענין קבלתו מקבלין אותו בכל זמן ועקר הדברים שזו של ספרי דחויה וכל שמקבלן אותו יושב אף בתוך העיר ומצוה להחיותו אלא שבזמן שאין יובל אין הארץ במלואה ואין נשענין על בינתנו לקבל גר לחצאין וכל שמשהין את העבד ומתגלגלין עמו משהין אותו אף בארץ ישראל ואף בעיר הסמוכה לספר:

    גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו נענש על מה שעבר בגיותו ולא על ששיהא עצמו מליכנס תחת שכינה ולא על מה שעבר ממה שנתחייב בגיותו דהיינו שבע מצות וכן כקטן שנולד לענין קורבא ר"ל שאין קרובת גיותו ערוה אצלו בגרותו כמו שהתבאר:

    Meiri on Yevamot 48b · Sefaria

    Maharam

    תוס' ד"ה אשר באת וכו' עד תמצא יותר ממאתים שנה רצה לומר א"כ ע"כ לא נתגיירה בימי נערותיה אלא לעת זקנותה וא"כ מה זה שאמר אשר מיהרת לבא לחסות וכו':

    Maharam on Yevamot 48b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' גר שנתגייר כקטן עיין סנהדרין דף עא ע"ב תד"ה בן:

    Gilyon HaShas on Yevamot 48b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מִפְּנֵי מַה גֵּרִים בַּזְּמַן הַזֶּה מְעֻנִּים וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּנֵי נֹחַ. ונראה לי בס"ד בשלמא בזמן שיד ישראל תקיפה לכך הגרים מעונים ויסורין באין עליהם כדי לנסותם אם באו בשביל פניה או בשביל אהבת הדת אך עתה בזמן הזה דישראל דווים וסחופים בגלות למה אצטריך נסיון זה? פשיטא בשביל אהבת דת ישראל באים! ואומרו 'מִפְּנֵי מַה' לפי כלל הידוע איכא תרי טעמי ופירש בני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו דאיכא חד טעמא דנקיט תלמודא ועוד טעם אחר פשוט כדי לבחון אותם ולבדקם אם יבעטו או לאו עד כאן דבריו נר"ו.

    Ben Yehoyada on Yevamot 48b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 48, Amud Bet, about 527 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “ר' אליעזר אומר: ״אביה״ אביה ממש, ״אמה״…”

    2. Segment 218 words

      Opens “״ירח ימים״ ירח שלשים יום. ר"ש בן…”

    3. Segment 313 words

      Opens “מתקיף לה רבינא: אימא: ״ירח״ שלשים, ״ימים״…”

    4. Segment 436 words

      Opens “ת"ר מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי…”

      Named: רבי ישמעאל, רבי עקיבא.

    5. Segment 550 words

      Opens “דכ"ע מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל…”

    6. Segment 631 words

      Opens “והגר זה גר תושב אתה אומר זה…”

    7. Segment 724 words

      Opens “אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד…”

      Named: רבי יהושע.

    8. Segment 833 words

      Opens “אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא…”

      Named: רב פפא.

    9. Segment 928 words

      Opens “אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב…”

      Named: רב כהנא, רב זביד.

    10. Segment 1053 words

      Opens “שלח רבין משמיה דרבי אילעאי וכל רבותי…”

      Named: רבי אילעאי, רב פפא, רבי עקיבא.

    11. Segment 1127 words

      Opens “אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב…”

      Named: רב כהנא, רב זביד, רבי עקיבא.

    12. Segment 1210 words

      Opens “וליטעמיך לישני ליה הך אלא חד מתרי…”

    13. Segment 1335 words

      Opens “יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי…”

      Named: רבי חנינא בר פפי, רבי אמי, רבי יצחק.

    14. Segment 1454 words

      Opens “כמאן כי האי תנא דתניא הלוקח עבד…”

    15. Segment 1554 words

      Opens “תניא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל…”

      Named: רבי חנניא, רבי יוסי, רבן גמליאל, אבא.

    16. Segment 1634 words

      Opens “אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Yevamot 48b · Segment 4 — “…שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין…

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Yevamot 48b · Segment 4 — “…דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר…

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Yevamot 48b · Segment 8 — “…פפא אפילו תימא ר' עקיבא הני מילי היכא דלא…

    • Rabbi Abbahu · Amoraim · Second and third generation Amoraim

      Rabbi Abbahu was a prominent Amora in the Land of Israel, known for his wisdom, humility, and defense of Judaism against heretics.

      Source: Yevamot 48b · Segment 16 — “…כנפי השכינה אמר ר' אבהו ואיתימא ר' חנינא מאי…

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Yevamot 48b · Segment 9 — “אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Yevamot 48b · Segment 3 — “מתקיף לה רבינא: אימא: ״ירח״ שלשים, ״ימים״ שלשים, ״ואחר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 48b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026