Talmud Builders

    Yevamot 6b

    Back to index

    English translation — Yevamot 6b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1you do not revere Shabbat itself, as reverence is not mentioned in this context, but rather, one reveres He Who warned about the observance of Shabbat, so too, the same applies to the reverence stated with regard to the Temple: You do not revere the Temple itself but He Who warned about the Temple.

    2The baraita explains: And what is the reverence of the Temple? In deference to the Temple, a person may not enter the Temple Mount with his staff, his shoes, his money belt [ punda ], or even the dust on his feet. One may not make the Temple a shortcut [ kappendarya ] to pass through it, and through an a fortiori inference, all the more so one may not spit on the Temple Mount, as no disrespect is meant by the other actions, whereas spitting is repulsive even in one’s own private home, and certainly on the Temple Mount.

    3And I have derived only that one is obligated to act in this manner when the Temple is standing. From where do I derive that the mitzva to revere the Temple is in force when the Temple is not standing, i.e., that it is prohibited to be disrespectful toward the place where the Temple stood? The verse states: “You shall keep My Shabbatot , and revere My Sanctuary” (Leviticus 19:30). Just as the keeping stated with regard to Shabbat applies forever, so too, the reverence stated with regard to the Temple is forever.

    4§ With regard to the issue at hand, the Gemara has not yet found an explanation as to why a specific inference was required to teach that a positive mitzva overrides a prohibition that incurs karet . Rather, it might enter your mind to say that this claim might be derived from the halakha of kindling, as the school of Rabbi Yishmael taught with regard to the verse: “You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day” (Exodus 35:3). What is the meaning when the verse states this, as the general prohibition against performing labor on Shabbat appears elsewhere?

    5The Gemara expresses puzzlement at this question: What is the meaning when the verse states this? What kind of question is this? If the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, the verse comes to teach that one who kindles fire on Shabbat merely violates a regular prohibition, which does not entail the penalty of stoning, unlike other prohibited labors. If the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Natan, kindling was singled out to divide the various prohibited labors of Shabbat and to establish liability for the separate performance of each of them.

    6As it is taught in a baraita : The prohibition against kindling was singled out from the general category of prohibited labors and written explicitly to teach that it is unlike other prohibited labors, as it is a regular prohibition, which does not entail the punishment of stoning. This is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Natan says: Kindling is like any other labor prohibited on Shabbat, and it was singled out to divide. In other words, by stating one prohibited labor separately, the Torah teaches that each labor on Shabbat constitutes its own separate prohibition. Consequently, one who unwittingly violates several categories of labor is obligated to bring as many sin-offerings as the prohibited labors he violated.

    7And Rava said in explanation of the question asked by the school of Rabbi Yishmael: For this tanna , the term “habitations” poses a difficulty with regard to his opinion. The baraita should be understood as follows: What is the meaning when the verse states “habitations”? What additional inference is indicated by this term, which might lead to the erroneous conclusion that this Shabbat prohibition applies only in certain places of habitation?

    8The Gemara explains why “habitations” cannot mean that Shabbat observance applies only in certain places. Since Shabbat is an obligation that applies to the body, i.e., to the individual himself and not to an external object, and there is a principle that obligations of the body apply both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, then why do I need the term “habitations” that the Merciful One writes with regard to Shabbat?

    9A student said in the name of Rabbi Yishmael that since it is stated: “And if a man has committed a sin worthy of death, and he is put to death” (Deuteronomy 21:22), I would derive that the death penalty is administered whether on a weekday or on a Shabbat. And how do I establish the verse: “And you shall keep Shabbat, for it is sacred to you; every one who profanes it shall surely be put to death” (Exodus 31:14)? This verse applies to other prohibited labors, except for court-imposed capital punishment, which must be administered even on Shabbat. Or perhaps it is only the case that even court-imposed capital punishment is included in the list of prohibited labors on Shabbat. How, then, do I establish the verse: “And he is put to death”? This is referring to a weekday and not to Shabbat.

    10Surprisingly, the tanna reverts back to his earlier claim: Or perhaps it is only the case that capital punishments may be administered even on Shabbat? Therefore, the verse states by way of a verbal analogy: “You shall kindle no fire throughout your habitations on Shabbat day” (Exodus 35:3) and below it says, at the end of the chapter dealing with murderers: “And these things shall be for you a statute of judgment to you throughout your generations in all your habitations” (Numbers 35:29).

    11Just as the term “habitations” stated below, in Numbers, means in the court, where judgment is performed, so too, the term “habitations” stated here means in the court, i.e., in the place where judges preside. And the Merciful One states in the Torah: “You shall kindle no fire.” Since one of the court-imposed death penalties is burning, which is performed by kindling fire, then evidently, court-imposed death penalties do not override Shabbat.

    12With the above conclusion in mind, the Gemara comments: What, is it not the case that the opinion of the school of Rabbi Yishmael is in accordance with that of Rabbi Natan, who said that the prohibition against kindling fire was singled out to divide, and therefore lighting a fire is punishable by karet and stoning? And if so, the reason why capital punishments are not administered on Shabbat is that the Merciful One writes: “You shall kindle no fire,” from which it may be inferred that if it were not so, then court-imposed capital punishment would override Shabbat. In other words, the positive mitzva of legal execution would override the prohibition against lighting a fire on Shabbat, which incurs karet .

    13The Gemara rejects this: No, there is no proof from here, as it can be claimed that the opinion of the tanna from the school of Rabbi Yishmael is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei that kindling fire is an ordinary prohibition. The Gemara retorts: And let it even be according to the opinion of Rabbi Yosei. You can say that when Rabbi Yosei said that kindling was singled out as a prohibition, he was referring to kindling alone, i.e., that lighting a regular fire is only a regular prohibition.

    14Conversely, the kindling by the court for the execution of burning is actually the cooking of a leaden wick. Since execution by burning involves melting, or cooking, a piece of lead, called a wick, and pouring it into the mouth of the convict, it therefore constitutes the prohibited labor of cooking, which is a different prohibition than kindling fire.

    15And Rav Sheshet said in this regard: What difference is there to me between cooking a wick, which is performed for court-imposed capital punishments, and what difference is there to me between the cooking of herbs used to dye curtains for the Tabernacle, from whose work the list of prohibited labors on Shabbat is derived? Since the court-imposed death penalty involves the prohibited labor of cooking, which according to all opinions incurs karet , this apparently indicates that without the special verse that renders this prohibited, one would have said that a positive mitzva overrides a prohibition for which one is liable to receive karet .

    16The Gemara rejects this argument as well. Rav Shimi bar Ashi said: This tanna does not raise the possibility that a court-administered death penalty might override Shabbat because a positive mitzva comes and overrides a prohibition. Rather, he entertains this option because he learns this by means of an a fortiori inference, and this is what he is saying: How do I establish the verse “Every one who profanes it shall surely be put to death” (Exodus 31:14)? This applies to other prohibited labors, except for court-imposed capital punishment. However, it could be said that court-imposed capital punishment overrides Shabbat, by an a fortiori inference:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לא משבת אתה מתייראדלא כתיב ביה מורא:

    פונדתוארנקי שאוזר בו מתניו:

    קפנדריאלקצר הילוכו שלא להקיף ויכנס בפתח זה ויצא בשכנגדו ולא לשם עבודה אלא לעשות צרכיו:

    מק"ומפרש בברכות בפ' הרואה (ברכות דף סב:) מכי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק שאינו מאוס ק"ו לרוק שהוא מאוס לפני הקב"ה:

    מה ת"לוהלא כבר נאמר לא תעשה כל מלאכה:

    ללאו יצאתהלומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא:

    לחלקשלא תאמר אינו חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות לכך יצתה הבערה מן הכלל לחלק מה הבערה מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייב עליה כרת וסקילה בפני עצמה אף כל שהוא אב מלאכה כו':

    ה"ג ואמר רבא כו':

    מושבותיכםבכל מקום שאתם יושבים אפילו בחוצה לארץ:

    חובת הגוף היאואינה תלויה בקרקע ככלאים וערלה ותרומות ומעשרות:

    או אינו כו'לקמן מפרש:

    והיו אלה לכםגבי מיתת ב"ד כתיב בפרשת רוצחים:

    ה"ג מה מושבות האמורים להלן במיתת ב"ד הכתוב מדבר אף כאן כו':

    מאי לאו ר' נתן היאדאמר הבערה אב מלאכה היא ובכרת ואפ"ה אי לאו דאשמועינן ה"א אתי עשה דוהומת ודחי ליה:

    פתילהשל אבר מתיך וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו. והאי בישול גמור הוא ואב מלאכה הוא דממשכן ילפינן ובישול סמנין היה במלאכת המשכן לצבע תכלת ותולעת שני:

    אמר רב שימי האי תנאדאיצטריך דנסיב לה קרא למיסר מיתת בית דין בשבת לאו משום דאי לא דאשמועינן ה"א דחיא משום טעמא דעשה דחי אלא משום דהוה מייתי ליה בקל וחומר דדחי שבת:

    יבמות ו עמוד ב

    1לא משבת אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר על השבת, אף מורא האמורה במקדש לא ממקדש אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר על המקדש.

    2ואי זו היא מורא מקדש? לא יכנס אדם בהר הבית במקלו, במנעלו, בפונדתו, ובאבק שעל גבי רגליו, ולא יעשנו קפנדריא. ורקיקה מק"ו׃

    3ואין לי אלא בזמן שבהמ"ק קיים, בזמן שאין בהמ"ק קיים מנין? ת"ל (ויקרא יט, ל) ״את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו״. מה שמירה האמורה בשבת לעולם, אף מורא האמורה במקדש לעולם.

    4אלא, סד"א תיתי מהבערה. דתנא דבי רבי ישמעאל: (שמות לה, ג) ״לא תבערו אש בכל מושבותיכם״, מה ת"ל׃

    5מה ת"ל אי לרבי יוסי ללאו. אי לר' נתן לחלק.

    6דתניא: הבערה ללאו יצתה, דברי ר' יוסי. רבי נתן אומר: לחלק.

    7ואמר רבא: תנא ״מושבות״ קא קשיא ליה: ״מושבות״ מה ת"ל׃

    8מכדי שבת חובת הגוף היא, וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל ״מושבות״ דכתב רחמנא בשבת למה לי?

    9משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד, לפי שנאמר: ״(דברים כא״, כב) ״וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת״, שומע אני בין בחול בין בשבת. ומה אני מקיים (שמות ״לא יד) ״מחלליה מות יומת בשאר מלאכות, חוץ ממיתת ב"ד או אינו אלא אפילו מיתת ב"ד ומה אני מקיים והומת בחול ולא בשבת׃

    10או אינו אלא אפילו בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר (במדבר לה, כט) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם׃

    11מה מושבות האמורים להלן בב"ד אף מושבות האמורים כאן בב"ד ואמר רחמנא לא תבערו׃

    12מאי לאו רבי נתן היא דאמר לחלק יצתה וטעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחי׃

    13לא רבי יוסי ותיהוי נמי ר' יוסי אימר דאמר רבי יוסי הבערה ללאו יצתה הבערה גרידתא׃

    14הבערה דב"ד בישול פתילה הוא׃

    15וא"ר ששת מה לי בישול פתילה מה לי בישול סמנין׃

    16אמר רב שימי בר אשי האי תנא לא משום דאתי עשה ודחי ל"ת אלא משום דמייתי מק"ו וה"ק מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד אבל מיתת ב"ד דחיא שבת מק"ו׃

    Tosafot

    מושבות דכתב רחמנא למה ליוהא דדרשינן בפ"ק דשבת (דף כ.) בכל מושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו משום דהוי ליה למכתב מושבות וכתיב מושבותיכם ומדלא כתיב לא תבערו לכם וכתב מושבות משמע דאתא לכדהכא ובסוף פ"ק דקידושין (דף לז: ושם) דקאמר מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל סד"א הואיל ובענין דמועדות כתיב ליבעי בה קידוש ב"ד כמועדות לא מדלא תבערו אש בכל מושבותיכם קדריש אלא מקרא אחרינא דאמור אל הכהנים דכתיב שבת היא לה' בכל מושבותיכם דההוא קרא בענינא דמועד כתיב:

    או אינו אלא אפילו בשבתמשום מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא הקשה ה"ר יהודה כהן היכא בעי לאוקמי רבי ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצתה והא בפ"ק דשבת (דף יב: ושם) אמר דרבי ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה אלמא דבהבערה יש כרת ועוד קשה דנהי נמי רבי יוסי היא מ"מ אי לאו לא תבערו הוי אמינא דמיתת ב"ד נמי דחיא שבת משום מה לי חומרא רבה כו' אע"ג דנטילת נשמה אב מלאכה הוא וא"כ כי כתב לא תבערו אצטריך נמי עליה באחות אשה דליכא סקילה דלא נימא מה לי חומרא כו' וי"ל דבלא"ה פריך שפיר טפי:

    טעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחיבסמוך מוכח דלא בעי למימר השתא מדאיצטריך לא תבערו לאסור מכלל דבעלמא דחי דמפרש דאי לאו לא תבערו ה"א דלידחי כמו בכלאים בציצית דמה לי חומרא רבה ומה לי חומרא זוטא ואיצטריך לא תבערו לגופיה וא"ת וכיון דלגופיה איצטריך אדרבה נילף מהכא דלא דחי דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי כו' וי"ל דלא מצי למילף אלא לאו שיש בו מיתה כמו בשבת דאיכא סקילה אבל לאו שיש בו כרת גרידא התם אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא וה"א דדחי לאו דכרת כמו אחות אשה ולא לאו דמיתה כמו כלתו וחמותו דלהכי לא הוה מקשינן להו אהדדי א"נ השתא נמי מדאצטריך כדלעיל ואין חושש על או אינו וכל סוגיא זו לא אתיא כר"ש דלר"ש איצטריך לא תבערו לאשמועינן דמקלקל בהבערה חייב דמדאסר רחמנא הבערת שריפת בת כהן נפקא ליה בפרק האורג (שבת דף קו. ושם) אלא הך סוגיא אתיא כרבי יהודה דחשיב תיקון תקוני גברא כמו מילה וקריעה על מת ורבי יוסי ורבי נתן נמי דלא כר"ש דלדידיה ליכא למידרש ללאו ולחלק כיון דאצטריך למקלקל בהבערה ור"ש נפקא ליה לחלק מהיכא דנפקא ליה לשמואל בפ' כלל גדול (שבת דף ע.) ו אר"י דאי ללמוד על מקלקל בהבערה לחוד קאתי הוה ליה לאשמועינן במקום שאין מצוה בהבערה וא"ת והיכי דרשינן ללאו או לחלק כיון דאיצטריך לא תבערו למיתת ב"ד דלא דחי שבת וי"ל דדרשינן מדכתיב הבערה דאי למיתת ב"ד לחוד אתא ה"ל למכתב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם וא"ת נהי דהבערה דבישול פתילה לא דחיא שבת דהוי הכשר מצוה רציחה עצמה כשנתבשלה הפתילה מאתמול או חנק וסייף תדחה שבת מטעם מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא ומיהו למאי דיליף מק"ו ע"כ לא אתי לא תבערו אלא לרציחה עצמה דהק"ו עצמו הוא על הרציחה דעל הרציחה כתיב מעם מזבחי תקחנו ולא תבערו אתא לאפוקי הק"ו (וי"ל כיון דגלי לן דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא בהכשר מצוה ה"ה במצוה עצמה לא אמרינן א"נ (אפילו הכשר מצוה נפקא לן מדלעיל ואם אינו ענין לפתילה תנהו ענין לרציחה עצמה ע"כ) וי"ל דבכל דוכתין משוינן מכשירי מצוה שאי אפשר לעשותה מע"ש כמצוה עצמה כדתנן בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קל. ושם) אם לא הביא ובפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף סט:) כלל אמר רבי עקיבא כו' והכא באי אפשר לעשות הפתילה מע"ש מדאצטריך קרא למעוטי:

    לא רבי יוסיואו אינו דקאמר משום דשבת עשה ול"ת (וה"ק או אינו אלא אפי' מיתת ב"ד) א"נ משום דשאני לאוי דשבת דחמירי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    לא ר' יוסי היאוהשתא הוה מצי לאקשויי וליגמר מהכא דלא דחי כדלעיל, אלא דעדיפא מינה קאמר ליה, דאי הוה מקשי ליה הכא הוה מתרץ ליה כדלעיל שאני הכא דהכשר מצוה הוא דהבערה נמי אינה גופא של רציחה, ומיהו איכא למידק היכי הוה סלקא דעתא דמשום דאתי עשה ודחי לא תעשה הוא, והא קיימא לן (ביצה ח, ב) דכי אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה הני מילי כגון מילה בצרעת וכלאים בציצית דבשעה דעבר אלאו מקיים עשה, אבל הכא הא קא מבשל ועבר אלו קודם למיתת ב"ד. ויש לומר דהכא נמי הוי ליה למיפרך הכי, אלא דעדיפא מינה אמר ליה. ויש אומרים (רמב"ן ד"ה לא, ועי' ריטב"א בשם ר"ח) דהכא נמי איכא למימר כגון שהיתה פתילה של אבר בידו ופותח פיו ונותן את האור תחת הפתילה והיא נתכת לתוך פיו, וכן בהבערה, נמצא שהבערה ובשול וקיום מיתת ב"ד באין כאחד. ולא מסתבר שאי אפשר שלא תהא הבערה ובשול הפתילה קודם בזמן, שאין הפתילה נתכת אלא אחר ההבערה זמן אחר. וכן בישול הפתילה על כל פנים קודמת בזמן לירידתה לתוך פיו, ואינו דומה לכלאים בציצית שאי אפשר לאחד מהן להיות קודם בזמן לחברו, וכן מילה בצרעת.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 6b

    Yevamot 6b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 314 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לא משבת אתה מתיירא דלא כתיב ביה מורא:

    פונדתו ארנקי שאוזר בו מתניו:

    קפנדריא לקצר הילוכו שלא להקיף ויכנס בפתח זה ויצא בשכנגדו ולא לשם עבודה אלא לעשות צרכיו:

    מק"ו מפרש בברכות בפ' הרואה (ברכות דף סב:) מכי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק שאינו מאוס ק"ו לרוק שהוא מאוס לפני הקב"ה:

    מה ת"ל והלא כבר נאמר לא תעשה כל מלאכה:

    ללאו יצאתה לומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא לאו בעלמא:

    לחלק שלא תאמר אינו חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות לכך יצתה הבערה מן הכלל לחלק מה הבערה מיוחדת שהיא אב מלאכה וחייב עליה כרת וסקילה בפני עצמה אף כל שהוא אב מלאכה כו':

    ה"ג ואמר רבא כו':

    8 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 6b · Sefaria

    Tosafot

    מושבות דכתב רחמנא למה לי והא דדרשינן בפ"ק דשבת (דף כ.) בכל מושבות אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו משום דהוי ליה למכתב מושבות וכתיב מושבותיכם ומדלא כתיב לא תבערו לכם וכתב מושבות משמע דאתא לכדהכא ובסוף פ"ק דקידושין (דף לז: ושם) דקאמר מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל סד"א הואיל ובענין דמועדות כתיב ליבעי בה קידוש ב"ד כמועדות לא מדלא תבערו אש בכל מושבותיכם קדריש אלא מקרא אחרינא דאמור אל הכהנים דכתיב שבת היא לה' בכל מושבותיכם דההוא קרא בענינא דמועד כתיב:

    או אינו אלא אפילו בשבת משום מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא הקשה ה"ר יהודה כהן היכא בעי לאוקמי רבי ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצתה והא בפ"ק דשבת (דף יב: ושם) אמר דרבי ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה אלמא דבהבערה יש כרת ועוד קשה דנהי נמי רבי יוסי היא מ"מ אי לאו לא תבערו הוי אמינא דמיתת ב"ד נמי דחיא שבת משום מה לי חומרא רבה כו' אע"ג דנטילת נשמה אב מלאכה הוא וא"כ כי כתב לא תבערו אצטריך נמי עליה באחות אשה דליכא סקילה דלא נימא מה לי חומרא כו' וי"ל דבלא"ה פריך שפיר טפי:

    טעמא דכתב רחמנא לא תבערו הא לאו הכי דחי בסמוך מוכח דלא בעי למימר השתא מדאיצטריך לא תבערו לאסור מכלל דבעלמא דחי דמפרש דאי לאו לא תבערו ה"א דלידחי כמו בכלאים בציצית דמה לי חומרא רבה ומה לי חומרא זוטא ואיצטריך לא תבערו לגופיה וא"ת וכיון דלגופיה איצטריך אדרבה נילף מהכא דלא דחי דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי כו' וי"ל דלא מצי למילף אלא לאו שיש בו מיתה כמו בשבת דאיכא סקילה אבל לאו שיש בו כרת גרידא התם אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא וה"א דדחי לאו דכרת כמו אחות אשה ולא לאו דמיתה כמו כלתו וחמותו דלהכי לא הוה מקשינן להו אהדדי א"נ השתא נמי מדאצטריך כדלעיל ואין חושש על או אינו וכל סוגיא זו לא אתיא כר"ש דלר"ש איצטריך לא תבערו לאשמועינן דמקלקל בהבערה חייב דמדאסר רחמנא הבערת שריפת בת כהן נפקא ליה בפרק האורג (שבת דף קו. ושם) אלא הך סוגיא אתיא כרבי יהודה דחשיב תיקון תקוני גברא כמו מילה וקריעה על מת ורבי יוסי ורבי נתן נמי דלא כר"ש דלדידיה ליכא למידרש ללאו ולחלק כיון דאצטריך למקלקל בהבערה ור"ש נפקא ליה לחלק מהיכא דנפקא ליה לשמואל בפ' כלל גדול (שבת דף ע.) ו אר"י דאי ללמוד על מקלקל בהבערה לחוד קאתי הוה ליה לאשמועינן במקום שאין מצוה בהבערה וא"ת והיכי דרשינן ללאו או לחלק כיון דאיצטריך לא תבערו למיתת ב"ד דלא דחי שבת וי"ל דדרשינן מדכתיב הבערה דאי למיתת ב"ד לחוד אתא ה"ל למכתב לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם וא"ת נהי דהבערה דבישול פתילה לא דחיא שבת דהוי הכשר מצוה רציחה עצמה כשנתבשלה הפתילה מאתמול או חנק וסייף תדחה שבת מטעם מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא ומיהו למאי דיליף מק"ו ע"כ לא אתי לא תבערו אלא לרציחה עצמה דהק"ו עצמו הוא על הרציחה דעל הרציחה כתיב מעם מזבחי תקחנו ולא תבערו אתא לאפוקי הק"ו (וי"ל כיון דגלי לן דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא בהכשר מצוה ה"ה במצוה עצמה לא אמרינן א"נ (אפילו הכשר מצוה נפקא לן מדלעיל ואם אינו ענין לפתילה תנהו ענין לרציחה עצמה ע"כ) וי"ל דבכל דוכתין משוינן מכשירי מצוה שאי אפשר לעשותה מע"ש כמצוה עצמה כדתנן בפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קל. ושם) אם לא הביא ובפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף סט:) כלל אמר רבי עקיבא כו' והכא באי אפשר לעשות הפתילה מע"ש מדאצטריך קרא למעוטי:

    לא רבי יוסי ואו אינו דקאמר משום דשבת עשה ול"ת (וה"ק או אינו אלא אפי' מיתת ב"ד) א"נ משום דשאני לאוי דשבת דחמירי:

    Tosafot on Yevamot 6b · Sefaria

    Rashba

    לא ר' יוסי היא והשתא הוה מצי לאקשויי וליגמר מהכא דלא דחי כדלעיל, אלא דעדיפא מינה קאמר ליה, דאי הוה מקשי ליה הכא הוה מתרץ ליה כדלעיל שאני הכא דהכשר מצוה הוא דהבערה נמי אינה גופא של רציחה, ומיהו איכא למידק היכי הוה סלקא דעתא דמשום דאתי עשה ודחי לא תעשה הוא, והא קיימא לן (ביצה ח, ב) דכי אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה הני מילי כגון מילה בצרעת וכלאים בציצית דבשעה דעבר אלאו מקיים עשה, אבל הכא הא קא מבשל ועבר אלו קודם למיתת ב"ד. ויש לומר דהכא נמי הוי ליה למיפרך הכי, אלא דעדיפא מינה אמר ליה. ויש אומרים (רמב"ן ד"ה לא, ועי' ריטב"א בשם ר"ח) דהכא נמי איכא למימר כגון שהיתה פתילה של אבר בידו ופותח פיו ונותן את האור תחת הפתילה והיא נתכת לתוך פיו, וכן בהבערה, נמצא שהבערה ובשול וקיום מיתת ב"ד באין כאחד. ולא מסתבר שאי אפשר שלא תהא הבערה ובשול הפתילה קודם בזמן, שאין הפתילה נתכת אלא אחר ההבערה זמן אחר. וכן בישול הפתילה על כל פנים קודמת בזמן לירידתה לתוך פיו, ואינו דומה לכלאים בציצית שאי אפשר לאחד מהן להיות קודם בזמן לחברו, וכן מילה בצרעת.

    Rashba on Yevamot 6b · Sefaria

    Ritva

    אה"נ ואת שבתותי תשמורו מיבי' לכדתני' ק"ל לההוא תנא דדריש ליה לבנין בית המקדש נגמר מיהא מהת' ואי אתיא לומ' דסבי לן כדאידך תנא דמייתי השתא לא היל"ל למנקט האי לישנא דמיבעי ליה אלא הכי הוה ליה למימר ולאידך תנא דתניא מא"ל וכדא' לעיל הניח' לתנא דבי רבי ישמעאל וי"ל דה"ק דעיקרא קרא לד"ה היינו לכדתניא בסמוך ותנא דדריש ליה לעיל לבנין בית המקדש אסמכתא בעלמא הוא ועיקר דרשא דלימא מאידך דכבוד אב ואם נפקא ואורחיה דתנא הוא בהכי אלא סד"א תיתי מהבערה. עיקר הברייתא כך היא לא תבערו אש בכל מושבותכם מה תלמוד לומ' משום ר' ישמעאל אמ' תלמוד א' זו אלא דתלמודא עאל בגווה דמתנית' לברורי מאי קאמר ומאי קמ"ל לתנא והכי אורחא דתלמודא:

    מאי לאו ר' נתן היא דאמר הבערה לחלק יצתה פי' ולעולם כרת ומיתה יש וטעמא דכתב רחמנא לא תבערו אש הא לאו הכי הוה אמינ' דדחי פי' דאי לעשות בנין אב לדיליה ולעלמא דלא דחי לישתוק וכדפי' לעיל. וק"ל א"כ נגמור מיניה דדחי עשה ול"ת ותו דהא בעידנא דעקרי לאו לא מקיים עשה דשריפתה של בת כהן היא המצו' ולא תבערו היא הפתילה והנכון דאין הכי נמי דמצי למפרך הכי אלא דאינך עדיפא ליה למפרך. ור"ת פי' דמשכחת ליה דבעידנא לא מקיים עשה כגון שפתחו פי הנדון והפתילה נתונה בכלי כעין הצנור והאש תחתיו וכשהוא מבעיר ומתיך העופרות נכנס לפיו של נדון וכאידך נ"ל דהוה ס"ד דכיון דמיתת רשעים תיקון ישראל וקיום העולם אלמא דינם למדחי אפי' עשה ומיהו מכיון דדחי הכא עשה ול"ת נגמר מהכא לעלמא דדחי ל"ת שאין עמו עשה מה לי בשול פתילה מה לי בשול סמנים זה פי' והוצרכנו לטעם זה לאשמעי' דבשול בדבר המתפר' והמתרכ' באש שייך ולא בדברי' של אוכל דוקא ומהכא גמרי' למאן דשרי סוכתא דאתונא דחיוב משום מבשל כדאיתא פ' כלל גדול:

    Ritva on Yevamot 6b · Sefaria

    Meiri

    הבערה בשבת אב מלאכה היא ודינה כשאר מלאכות להיות זדונה בסקילה בהתראה ובכרת בלא התראה ושגגתן בחטאת אם כן זה שיצאה מן הכלל ר"ל מכלל לא תעשה כל מלאכה ונתפרשה בפרט ר"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם לא ללאו יצאה ר"ל ללמד בה שאינה בסקילה וכרת אלא למלקות כשאר הלאוין אלא לחלק יצאת לומר שאם עשה הרבה מלאכות בהעלם אחד חייב קרבן על כל אחת ואחת בין באבות בין בתולדות אלא שעל אב ותולדה שלו אינו חייב אלא אחת כמו שביארנו במקומו:

    כל מצוה שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ וכל שהיא חובת קרקע או פירותיו אינה נוהגת בחוצה לארץ אלא אם כן כתוב בה מושבות לרבות כל מקום שהם יושבים אלא שיש בקצת דברים אלו תנאים כבר ביארנום בראשון של קדושין כ"ט א' אחר שכן שבת הואיל והיא חובת הגוף לא הוצרך לכתוב בה מושבות אם כן למה נאמר בהבערה בכל מושבותיכם להקישו עם אותו שנאמר בפרשת רוצחים והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות האמור להלן בית דין אף מושבות האמור כאן בית דין ואומר להם לא תבערו ללמד שאין מיתת בית דין דוחה שבת שמא תאמר מה הוצרכנו לכך מפני שהיינו למדים מקל וחומר להתיר ומה עבודה שדוחה שבת מיתת בית דין דוחה אותה שאם היה כהן רוצח ורוצה לעבוד מורידין אותו לידון שבת שנדחה מפני עבודה כמו שביארנו אינו דין שתהא מיתת בית דין דוחתו בא ולימד מכאן שאין מיתת בית דין דוחה שבת:

    Meiri on Yevamot 6b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה טעמא דכתב רחמנא לא תבערו כו' ור"ש נפקא ליה לחלק כו' עכ"ל אבל ר' יוסי נפקא ליה לחלק מאחת מהנה ולר"ש ליכא למימר הכי דבהדיא פליג ר"ש עליה דר"י בפרק הבונה ודריש ליה לדרשא אחריתא כ"כ התוס' בפ' האורג:

    בא"ד גליון וי"ל כיון דגלי לן קרא דלא אמרינן מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא בהכשר מצוה ה"ה כו' עכ"ל יש לדקדק דלמאי דמסיק לעיל לשיטת התוס' דאיש אמו ואביו תיראו בלאו דמחמר קמיירי ומיניה נגמר בעלמא דלאו גרידא נמי לא דחי בהכשר מצוה א"כ שפיר אמרינן בהכשר מצוה מ"ל חומרא רבה מ"ל זוטא דבכל גוונא לא דחי וה"נ איכא למימר במצוה גופה דמה לי חומרא רבה כו' דבכל גוונא דחי וי"ל דהשתא דקיימינן לפי סברת המקשה דנילף מבת כהן דדחי בעלמא בהכשר מצוה אפילו לאו שיש בו כרת ע"כ אית לן למימר כדס"ד מעיקרא לפי סברת המקשה דאיש אמו ואביו תיראו וגו' בשחיטה ובישול מיירי אבל לאו גרידא אפי' בהכשר מצוה דחי בעלמא דאל"כ האי בנין אב דלאו דמחמר דנשמע מניה דאפילו לאו גרידא דחי בעלמא בהכשר מצוה יהיה סותר האי מדאיצטריך דבת כהן דשמעינן מניה דבעלמא דחי אפילו לאו שיש בו כרת בהכשר מצוה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Yevamot 6b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה או אינו וכו' עד ועוד קשה וכו' עד וא"כ כי כתיב לא תבערו אצטריך נמי עליה באחות אשה דליכא סקילה וכו'. הא דכתב ודוקא דליכא סקילה משום דלא יקשה לן אדדבה נילף מהכא דלא דחי כמו שמקשין התוס' ומתרצין בדבור שאחר זה ומזה מוכח שקושיא זו אינה במקומה אלא ראויה להיות לקמן בשנויא דמשני לא? ר"י וק"ל:

    Maharam on Yevamot 6b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' שומע אני בין בחול בין בשבת ע' פסחים ד' עה ע"א תד"ה למעוטי:

    Gilyon HaShas on Yevamot 6b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 6, Amud Bet, about 314 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 122 words

      Opens “לא משבת אתה מתיירא, אלא ממי שהזהיר…”

    2. Segment 222 words

      Opens “ואי זו היא מורא מקדש? לא יכנס…”

    3. Segment 330 words

      Opens “ואין לי אלא בזמן שבהמ"ק קיים, בזמן…”

    4. Segment 418 words

      Opens “אלא, סד"א תיתי מהבערה. דתנא דבי רבי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    5. Segment 510 words

      Opens “מה ת"ל אי לרבי יוסי ללאו. אי…”

      Named: רבי יוסי.

    6. Segment 611 words

      Opens “דתניא: הבערה ללאו יצתה, דברי ר' יוסי.…”

      Named: רבי נתן.

    7. Segment 710 words

      Opens “ואמר רבא: תנא ״מושבות״ קא קשיא ליה:…”

      Named: רבא.

    8. Segment 818 words

      Opens “מכדי שבת חובת הגוף היא, וחובת הגוף…”

    9. Segment 951 words

      Opens “משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד, לפי…”

      Named: רבי ישמעאל.

    10. Segment 1025 words

      Opens “או אינו אלא אפילו בשבת ת"ל לא…”

    11. Segment 1114 words

      Opens “מה מושבות האמורים להלן בב"ד אף מושבות…”

    12. Segment 1217 words

      Opens “מאי לאו רבי נתן היא דאמר לחלק…”

      Named: רבי נתן.

    13. Segment 1316 words

      Opens “לא רבי יוסי ותיהוי נמי ר' יוסי…”

      Named: רבי יוסי.

    14. Segment 145 words

      Opens “הבערה דב"ד בישול פתילה הוא…”

    15. Segment 1510 words

      Opens “וא"ר ששת מה לי בישול פתילה מה…”

    16. Segment 1635 words

      Opens “אמר רב שימי בר אשי האי תנא…”

      Named: רב שימי בר אשי.

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Yevamot 6b · Segment 4 — “…מהבערה. דתנא דבי רבי ישמעאל: (שמות לה, ג) ״לא…

    • Rabbi Sheshet · Amoraim · Third generation of Amoraim

      Rabbi Sheshet was a prominent Amora, known for his vast knowledge despite being blind.

      Source: Yevamot 6b · Segment 15 — “וא"ר ששת מה לי בישול פתילה מה לי בישול…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 6b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026