Talmud Builders

    Yevamot 79b

    Back to index

    English translation — Yevamot 79b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1It is related that in the days of Rabbi Yehuda HaNasi the Sages sought to permit the Gibeonites and treat them like Jews in all regards, thereby allowing them to enter into the congregation. Rabbi Yehuda HaNasi said to them: Even if we permit our share and say that the court nullifies the Jewish people’s right to enslave the Gibeonites, and so they should be treated like emancipated slaves, who can permit the altar’s share? Do they not belong to the Temple and the altar as well?

    2The Gemara comments: And Rabbi Yehuda HaNasi disagrees with the teaching of Rabbi Ḥiyya bar Abba. As Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: The share in the enslavement of the Gibeonites that belongs to the congregation of Israel is forbidden forever and can never be permitted. However, with regard to the share belonging to the altar, when the Temple is standing it is forbidden, but when the Temple is not standing it is permitted.

    3MISHNA: Rabbi Yehoshua said: I heard two rulings from my teachers. One ruling is that a eunuch performs ḥalitza with his yevama , and his brothers perform ḥalitza with his wife, and the other ruling is that a eunuch does not perform ḥalitza with his yevama , and his brothers do not perform ḥalitza with his wife. And I cannot explain these two rulings, as I do not remember the circumstances to which each ruling applies.

    4Rabbi Akiva said: I will explain. A eunuch caused by man, i.e., one who became emasculated after birth, performs ḥalitza with his yevama and his brothers perform ḥalitza with his wife, because he had an hour of fitness, a time when he was fertile. On the other hand, a eunuch by natural causes, i.e., who was entirely lacking in sexual capacity from birth, does not perform ḥalitza with his yevama and his brothers do not perform ḥalitza with his wife, because he did not have an hour of fitness, as he never had the potential to father children.

    5Rabbi Eliezer says: No; rather, the opposite is the case: A eunuch by natural causes performs ḥalitza with his yevama and his brothers perform ḥalitza with his wife because he can be cured, whereas a eunuch caused by man does not perform ḥalitza with his yevama and his brothers do not perform ḥalitza with his wife because he cannot be cured.

    6Rabbi Yehoshua ben Beteira testified about a man named ben Megusat, who lived in Jerusalem and was a eunuch caused by man, that his brothers nevertheless entered into levirate marriage with his wife, in order to fulfill and confirm the statement of Rabbi Akiva.

    7A sexually underdeveloped man does not perform ḥalitza or enter into levirate marriage with his yevama . And similarly, a sexually underdeveloped woman [ aylonit ], who is incapable of bearing children, does not perform ḥalitza or enter into levirate marriage with her yavam .

    8If a sexually underdeveloped man performed ḥalitza with his yevama , he has not thereby disqualified her from marrying into the priesthood, as his ḥalitza is invalid. However, if he had intercourse with her, he has disqualified her. This is because it is considered licentious sexual intercourse, since such intercourse does not fulfill the mitzva of levirate marriage and is therefore categorized as forbidden relations with one’s sister-in-law. And similarly, with regard to a sexually underdeveloped woman, if one of the brothers performed ḥalitza with her he has not thereby disqualified her from marrying into the priesthood. However, if he had intercourse with her, he has disqualified her because the intercourse is considered licentious sexual intercourse.

    9GEMARA: Now, we learned that Rabbi Akiva said: Those liable for violating a prohibition are like those liable to receive karet with regard to the validity of their marriage and all its ramifications, and those liable to receive karet are not eligible to perform ḥalitza or levirate marriage. A eunuch caused by man has the status of a man with crushed testicles, and is therefore prohibited by a standard negative mitzva from marrying a Jewish woman. If he violated the prohibition and married her, his marriage is invalid according to Rabbi Akiva, just as if he had married a woman who is forbidden to him by a prohibition punishable by karet . Why, then, should his ḥalitza be valid?

    10Rabbi Ami said: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the eunuch’s brother had married a convert, and Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said that the congregation of converts is not called a congregation of the Lord. Consequently, it is permitted even for those for whom it is prohibited to enter into the congregation, e.g., a eunuch, to marry converts.

    11The Gemara raises a difficulty: If so, the eunuch should also be able to perform levirate marriage with the convert. The Gemara answers: Yes, it is indeed so, but since Rabbi Yehoshua said that a eunuch performs ḥalitza with his yevama , Rabbi Akiva as well said that he performs ḥalitza with her, while in fact he may enter into levirate marriage with her if he so chooses.

    12The Gemara adds: The language of the mishna is also precise in this regard, as it teaches: Rabbi Yehoshua ben Beteira testified about a man named ben Megusat, who lived in Jerusalem and was a eunuch caused by man, that his brothers entered into levirate marriage with his wife, to fulfill the statement of Rabbi Akiva. This indicates that according to Rabbi Akiva, not only ḥalitza but even levirate marriage is permitted. The Gemara concludes: Learn from this that this is the correct understanding of the mishna.

    13Rabba raised an objection from the following baraita : A man with crushed testicles, and one whose penis has been severed, and a eunuch caused by man, and an elderly man who is no longer capable of fathering children, may either perform ḥalitza or enter into levirate marriage. The baraita clarifies the matter: How so? If these men died and they had wives and they also had brothers, and the brothers proceeded to perform levirate betrothal with their wives, or gave them a bill of divorce, or performed ḥalitza with them, what they did is done, i.e., it is a valid act. And if the brothers had intercourse with the wives, they acquired them in levirate marriage, like any other yevama .

    14If the brothers of these sexually impaired men died, and the sexually impaired men proceeded to perform levirate betrothal with their brothers’ wives, or gave them a bill of divorce, or performed ḥalitza with them, what they did is done, i.e., it is a valid act. And if they had intercourse with their brothers’ wives they acquired them in levirate marriage, but they are prohibited from maintaining them as their wives because it is stated: “A man with crushed testicles or a severed penis shall not enter into the congregation of the Lord” (Deuteronomy 23:2). Apparently, we are dealing with a case where the eunuch’s brother had married a woman who is in the congregation of the Lord, i.e., a Jew from birth who is governed by this prohibition, and not a convert.

    15Rather, Rabba said that the case here is one where one’s brother died and his yevama happened before him for levirate marriage, and he was injured only afterward. Since the mitzva of levirate marriage had initially applied to him, he performs ḥalitza with her.

    16Abaye said to him: If so, let the prohibition applying to a man with crushed testicles come and override the positive mitzva of levirate marriage. Didn’t we learn in a mishna (109a) as follows: With regard to a case of two brothers who were married to two sisters, one of whom was a minor married off by her brothers in a marriage valid only by rabbinic decree, and the brother who was married to the adult sister passed away, Rabban Gamliel says: If the minor sister refuses her husband, declaring that she does not desire the marriage, she has refused him. Since the marriage is valid only by rabbinic decree, the girl may terminate it before she reaches the age of twelve by declaring that she does not wish to remain in the marriage, and no bill of divorce is required. In such a case the marriage is nullified retroactively, and so her former husband, the yavam , may perform levirate marriage with her sister.

    17The mishna continues: But if she does not refuse him, the minor must wait and her husband must not have relations with her until she reaches adulthood and their marriage is valid by Torah law, since in the meantime she is forbidden to him as the sister of a woman awaiting levirate marriage with him. At that point, when the minor reaches adulthood, this one, the adult sister, goes out free from the yavam without levirate marriage or ḥalitza as his wife’s sister. Apparently, the prohibition with regard to a wife’s sister comes and overrides the mitzva of levirate marriage that had previously been in effect. Here too, then, let the prohibition applying to a man with crushed testicles come and override the positive mitzva of levirate marriage.

    18Rather, Rav Yosef said: This tanna of our mishna is the tanna of the school of Rabbi Akiva, who said that only the child born of a union between those who are liable for violating prohibitions involving incestuous relationships is a mamzer , but the child born of a union between people who are liable for violating ordinary prohibitions is not a mamzer . The prohibition applying to a man with crushed testicles falls into the latter category, and therefore his marriage is valid and he may perform ḥalitza .

    19The Gemara asks: Why does the mitzva of levirate marriage apply at all to a eunuch? Read here the verse with regard to levirate marriage: “To establish a name for his brother in Israel” (Deuteronomy 25:7), and this one is no longer capable of this, even if previously he had an hour of fitness when he was fertile earlier in his life.

    20Rava said: If it is so that anyone who cannot presently father children is exempt from levirate marriage even if he had previously been capable of doing so, there is no instance of a woman who is fit for the yavam , as even if her husband died of natural causes it is impossible that he did not become like a eunuch by natural causes an hour before his death. He had certainly lost his fertility before dying, and therefore he has the status of a eunuch, which means that the mitzva of levirate marriage should not apply in his case at all. Rather, it must be that a man who had previously been capable of fathering children is considered fit for the purposes of levirate marriage.

    21The Gemara comments: According to the opinion of Rabbi Eliezer in the mishna that a eunuch caused by man does not perform ḥalitza and his marriage is invalid even though he had an hour of fitness when he was fertile, Rava’s answer, his proof from the fact that all men on their deathbeds lack sexual capacity, is undoubtedly a refutation.

    22The Gemara answers: Rabbi Eliezer maintains that a man who is about to die cannot be compared to a eunuch, as there, he can no longer father children due to the general weakness that begins to take over his body as death approaches, which prevents him from engaging in relations with a woman, but his basic ability to father children remains unimpaired.

    23The Gemara raises a practical question: What are the circumstances of a eunuch by natural causes? Rav Yitzḥak bar Yosef said that Rabbi Yoḥanan said: Anyone

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חלקנו נתירדיכולין בית דין להתיר ולהפקיר חלקם של ישראל דקי"ל (לקמן יבמות דף פט:) הפקר בית דין היה הפקר:

    ופליגא דר' חייאהאי דקאמר חלק המזבח מי יתיר ואע"ג דמזבח בימי רבי לא הוה קאמר דחלק מזבח אסור פליגא דרבי חייא:

    חלק עדה לעולם אסורעד שיתירוהו:

    מתני' והסריס לא חולץ כו'דכתיב לא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי:

    ואין לי לפרשאיני יודע אי זה סריס בן חליצה ואי זה פטור:

    סריס אדםשנסתרס לאחר שנולד:

    סריס חמהממעי אמו:

    לקיים דברי ר"עעדות זו של רבי יהושע ב"ב לקיים דברי ר"ע העיד:

    לא פסלהמן הכהונה שאין חליצתן חליצה:

    בעילת זנותשאסורה לו משום אשת אח שלא במקום מצוה:

    גמ' כחייבי כריתות דמידא"ר עקיבא בהחולץ (לעיל יבמות מט.) יש ממזר מחייבי לאוין וסריס אדם מחייבי לאוין הוא דכתיב (דברים כ״ג:ב׳) לא יבא פצוע דכא והיכי קאמר ר"ע סריס [חולץ] את אשת אחיו הא לא רמיא קמיה ואבראי קיימא כחייבי כריתות וקאי עלה באיסור אשת אח:

    ואיידי דאמר ר' יהושע חולץדלרבי יהושע יבומי לא דאית ליה קהל גרים מיקרי קהל ומיהו מיחלץ חלצה דחייבי לאוין לר' יהושע בני חליצה נינהו:

    דיקא נמידלר' עקיבא יבומי נמי שרי דקתני וכו' ויבמו את אשתו:

    סריס אדםהואיל והיתה לו שעת הכושר ור"ע היא:

    זקןנקט ליה בהדי הנך משום דדמי להו דהיתה לו שעת הכושר והשתא פסק מלידה:

    ונתנו גטכלומר או נתנו לה גט:

    מה שעשו עשווצריכות גט למאמרן או אם נתנו גט אסורין שוב לייבמן:

    ואסור לקיימןלאו אזקן קאי:

    שנפלה לווהוזקקה לייבום:

    ולבסוף נפצעדהשתא בעיא חליצה לאפקועי זיקה:

    דרבן גמליאל בפרק ב"ש בגדולה שנפלה לפני בעל אחות קטנהאלמא אתי איסור אחות אשה ודחי אע"ג דבשעת נפילה איחזיא:

    אלא אמר רב יוסףשנפצע ואח"כ נפלה לו ודקאמרת הא אית ליה לר"ע חייבי לאוין כחייבי כריתות האי תנא דמתניתין הך תנא דבי ר"ע הוא דאמר בהחולץ ליבמתו (לעיל יבמות מט.) אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא ודלא כרבי סימאי דאמר (כתובות דף כט:) מן הכל היה עושה רבי עקיבא ממזר חוץ מאלמנה לכ"ג שהרי אמרה תורה לא יקח ולא יחלל אבל מכל חייבי לאוין גרידי אפילו ליכא קורבה הולד ממזר: ופרכינן ואמאי סריס חולץ ואפילו היתה לו שעת הכושר איקרי כאן להקים כו':

    אמר רבא אם כןדשעת הכושר דמעיקרא לאו מלתא היא הואיל ובשעת מיתה לא חזי אין לך אשה כו':

    סמוך למיתתוייסורי מיתה מתישים כחו. אלא אמרינן הואיל ומעיקרא בר הקמה הוה בת חליצה היא הכא נמי לא שנא:

    לרבי אליעזר פירוקא דרבא פירכא היאגמרא פריך. כלומר האי פירוקא דרבא פירכא היא לרבי אליעזר דהא ודאי חזינן דשעת הכושר מילתא היא ואמאי קאמר רבי אליעזר סריס אדם אין חולץ דלא מהניא ליה שעת הכושר דמעיקרא הא ודאי סריסות של מיתה אין לו רפואה אפילו הכי מתייבמת האשה משום שעת הכושר דמעיקרא:

    כחישותא הוא דאתחילה ביהולאו סריס הוא אלא מיתה מכחשת כחו:

    היכי דמי סריס חמהדקאמרת שלא היתה לו שעת הכושר:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    יבמות 79 עמוד ב

    1בימי רבי בקשו להתיר נתינים. אמר להם רבי: חלקנו נתיר, חלק מזבח מי יתיר?

    2ופליגא דר' חייא בר אבא. דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: חלק עדה לעולם אסור, חלק מזבח, בזמן שבית המקדש קיים אסור, אין בית המקדש קיים שרי.

    Mishna

    3אמר רבי יהושע: שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו, והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו, ואין לי לפרש.

    4א"ר עקיבא, אני אפרש: סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שלא היתה לו שעת הכושר.

    5ר' אליעזר אומר: לא כי, אלא: סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו, מפני שיש לו רפואה. סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שאין לו רפואה.

    6העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם, ויבמו את אשתו, לקיים דברי ר"ע׃

    7הסריס לא חולץ ולא מייבם, וכן איילונית לא חולצת ולא מתייבמת.

    8הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה, מפני שהיא בעילת זנות. וכן איילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה. בעלוה פסלוה, מפני שבעילתה בעילת זנות.

    Gemara

    9מכדי שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין כחייבי כריתות דמו, וחייבי כריתות לאו בני חליצה וייבום נינהו!

    10אמר ר' אמי: הכא במאי עסקינן כגון שנשא אחיו גיורת, ור"ע סבר לה כר' יוסי, דאמר: קהל גרים לא אקרי קהל.

    11אי הכי, יבומי נמי מייבם! אין הכי נמי, ואיידי דאמר ר' יהושע חולץ, אמר איהו נמי חולץ.

    12דיקא נמי, דקתני: העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם, ויבמו את אשתו לקיים דברי ר"ע ש"מ׃

    13מתיב רבה: פצוע דכא וכרות שפכה, סריס אדם והזקן או חולצין או מייבמין. כיצד: מתו ולהם נשים, ולהם אחין, ועמדו אחין ועשו מאמר בנשותיהן, ונתנו גט, או שחלצו מה שעשו עשו, ואם בעלו קנו.

    14מתו אחין, ועמדו הן ועשו מאמר בנשותיהן, ונתנו גט או חלצו מה שעשו עשו. ואם בעלו קנו, ואסור לקיימן, משום שנאמר: ״(דברים כג״, ב) ״לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'״, אלמא בקהל עסקינן!

    15אלא אמר רבה: כגון שנפלה לו, ולבסוף נפצע.

    16אמר ליה אביי: וליתי איסור פצוע ונידחי עשה דייבום! מי לא תנן, ר"ג אומר: אם מיאנה מיאנה,׃

    17ואם לאו תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו משום אחות אשה. אלמא: אתי איסור אחות אשה ודחי. הכא נמי: ניתי איסור פצוע ונידחי!

    18אלא אמר רב יוסף: האי תנא הך תנא דבי רבי עקיבא היא, דאמר: מחייבי לאוין דשאר הוי ממזר, מחייבי לאוין גרידי לא הוי ממזר.

    19איקרי כאן (דברים כה, ז) ״להקים לאחיו שם״, והא לאו בר הכי הוא?

    20אמר רבא: אם כן, אין לך אשה שכשרה ליבם, שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו!

    21לר' אליעזר, פירוקא דרבא פירכא היא!

    22התם כחישותא דאתחילה ביה.

    23היכי דמי סריס חמה? אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: כל׃

    Tosafot

    בימי ר' בקשו להתיר נתיניםאין זה מבטל דברי ב"ד חברו דהפקר בית דין היה הפקר:

    אי הכי יבומי נמי תתייבםפי' אא"ב בנשא ישראלית איירי אע"ג דהיא שפיר מתייבמת אז לא תקשי אמאי אין מייבם שהרי הוא אסור בה דהוי פצוע דכא ואיידי דקאמר חולץ קאמר נמי חולצין לאשתו אבל כיון דאיירי בגיורת איהו גופיה שרי לייבם:

    ואיידי דאמר רבי יהושע חולץ כו'וא"ת ור' יהושע גופיה אמאי נקט חולץ כיון דאיירי בגיורת אי משום דקסבר דקהל גרים איקרי קהל כדפירש בקונטרס א"כ מאי קאמר ואין לי לפרש האיכא למשמע מדאתניוהו חולץ וחולצין ולא אתניוהו מייבם ומייבמין ש"מ דבסריס אדם חולץ וחולצין דאי בסריס חמה א"כ אפי' לייבם נמי שרי וי"ל דרבי יהושע נקט חולץ וחולצין אגב דבעי למימרא לא חולץ ולא חולצין דלא מצי למנקט לא מייבם ולא מייבמין דהוי משמע יבומי הוא דלא אבל מיחלץ שרי מיהו רבי עקיבא הוי מצי למיתני לא מייבם ולא מייבמין דכיון דפירש הטעם משום שלא היה לו שעת הכושר ממילא הוה ידענא דמיחלץ נמי לא חליץ אלא אגב דנקט ר' יהושע חולץ נקט נמי ר' עקיבא:

    אלמא בקהל עסקינןוכרבי עקיבא אתיא דסריס אדם בר חליצה וייבום הוא ותימה דלמא בהא לא סברה כרבי עקיבא דמשוי חייבי לאוין כחייבי כריתות:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    בימי רבי בקשו להתיר נתיניםואף על גב דקיימא לן שאין בית דין רשאי להתיר דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (גיטין לו, ב) הכא שאני דאין אלא כמפקירין ממונם וכן פירש רש"י. ואפילו למאן דמפרש (לעיל יבמות עח, ב ד"ה נתינים) דוד גזר עליהן משום חתנות, הא לכולי עלמא לא אסרן בהדיא לבא בקהל אלא שגזר עליהם שעבוד וממילא איפסילו להו לקהל (עיין רמב"ן).

    וניתי איסור פציעה ונדחי עשה דיבום מי לא תנן ר"ג אומר אם מאנה מאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה. קשיא לי שאני התם משום דקסבר רבן גמליאל אין זיקה והלכך קילא לה ומדחייא. אבל לדידן דקיימא לן דיש זיקה לא אתי איסור אחות אשה דבתר זיקא ודחיא ליה. וכי תימא מידי הוא טעמא אלא לר' עקיבא אין זיקה סבירא ליה כדאיתא בנדרים פרק נערה המאורסה (נדרים עד, א) דתנן התם שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין ר' אליעזר אומר יפר ור' יהושע אומר לאחד ולא לשנים ור"ע אומר לא לאחד ולא לשנים. ואתמר עלה בגמרא בשלמא ר' עקיבא קסבר אין זיקה. ליתא דהא רבא ורב אשי פרישו טעמא התם (עה, א) משום דאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה, ולדידהו לא איצטרכינן לאוקימ' ר' עקיבא באין זיקה. ועוד דבמקצת ספרים גרסינן הכא אמר רבא כיון שנפלה לו וכו' ואם כן היכי מקשה ליה אביי מדר"ג דהא רבא הוא דמוקי לה לרבי עקיבא התם ביש זיקה כדאמרן. ולפיכך אני אומר דמהכא שמעינן דלכולי עלמא נשואין דלאחר זיקה כדאמרן. ולפיכך אני אומר דמהכא שמעינן דלכולי עלמא נשואין דלאחר זיקה פוטרין יבמה והולכת לה בלא כלום כר"ג, ועד כאן לא פליגי עליה דרבן גמליאל אלא בלכתחלה הגדיל עמו אבל אם גדלה עמו ובעל לכולי עלמא נפטרה יבמה והלכה לה. והיינו דפריך מינה אביי להדיא. ועוד דבעל כרחן אית לן למימר הכין דהא לכולי עלמא זיקה לאו דאורייתא, וליכא בין רשב"ג לדידן אלא דלדידיה אין זיקה וקילא לדמחי לכתחלה, ולדידן לא דחינן לכתחלה, אבל בשעבר ונשא לכולי עלמא מידחיא צרתה והולכת ומותרת לשוק.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 79b

    Yevamot 79b. The full printed text of this folio side — 23 numbered segments, about 438 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חלקנו נתיר דיכולין בית דין להתיר ולהפקיר חלקם של ישראל דקי"ל (לקמן יבמות דף פט:) הפקר בית דין היה הפקר:

    ופליגא דר' חייא האי דקאמר חלק המזבח מי יתיר ואע"ג דמזבח בימי רבי לא הוה קאמר דחלק מזבח אסור פליגא דרבי חייא:

    חלק עדה לעולם אסור עד שיתירוהו:

    מתני' והסריס לא חולץ כו' דכתיב לא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי:

    ואין לי לפרש איני יודע אי זה סריס בן חליצה ואי זה פטור:

    סריס אדם שנסתרס לאחר שנולד:

    סריס חמה ממעי אמו:

    לקיים דברי ר"ע עדות זו של רבי יהושע ב"ב לקיים דברי ר"ע העיד:

    19 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    בימי ר' בקשו להתיר נתינים אין זה מבטל דברי ב"ד חברו דהפקר בית דין היה הפקר:

    אי הכי יבומי נמי תתייבם פי' אא"ב בנשא ישראלית איירי אע"ג דהיא שפיר מתייבמת אז לא תקשי אמאי אין מייבם שהרי הוא אסור בה דהוי פצוע דכא ואיידי דקאמר חולץ קאמר נמי חולצין לאשתו אבל כיון דאיירי בגיורת איהו גופיה שרי לייבם:

    ואיידי דאמר רבי יהושע חולץ כו' וא"ת ור' יהושע גופיה אמאי נקט חולץ כיון דאיירי בגיורת אי משום דקסבר דקהל גרים איקרי קהל כדפירש בקונטרס א"כ מאי קאמר ואין לי לפרש האיכא למשמע מדאתניוהו חולץ וחולצין ולא אתניוהו מייבם ומייבמין ש"מ דבסריס אדם חולץ וחולצין דאי בסריס חמה א"כ אפי' לייבם נמי שרי וי"ל דרבי יהושע נקט חולץ וחולצין אגב דבעי למימרא לא חולץ ולא חולצין דלא מצי למנקט לא מייבם ולא מייבמין דהוי משמע יבומי הוא דלא אבל מיחלץ שרי מיהו רבי עקיבא הוי מצי למיתני לא מייבם ולא מייבמין דכיון דפירש הטעם משום שלא היה לו שעת הכושר ממילא הוה ידענא דמיחלץ נמי לא חליץ אלא אגב דנקט ר' יהושע חולץ נקט נמי ר' עקיבא:

    אלמא בקהל עסקינן וכרבי עקיבא אתיא דסריס אדם בר חליצה וייבום הוא ותימה דלמא בהא לא סברה כרבי עקיבא דמשוי חייבי לאוין כחייבי כריתות:

    Tosafot on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    בימי רבי בקשו להתיר נתינים ואף על גב דקיימא לן שאין בית דין רשאי להתיר דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין (גיטין לו, ב) הכא שאני דאין אלא כמפקירין ממונם וכן פירש רש"י. ואפילו למאן דמפרש (לעיל יבמות עח, ב ד"ה נתינים) דוד גזר עליהן משום חתנות, הא לכולי עלמא לא אסרן בהדיא לבא בקהל אלא שגזר עליהם שעבוד וממילא איפסילו להו לקהל (עיין רמב"ן).

    וניתי איסור פציעה ונדחי עשה דיבום מי לא תנן ר"ג אומר אם מאנה מאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה. קשיא לי שאני התם משום דקסבר רבן גמליאל אין זיקה והלכך קילא לה ומדחייא. אבל לדידן דקיימא לן דיש זיקה לא אתי איסור אחות אשה דבתר זיקא ודחיא ליה. וכי תימא מידי הוא טעמא אלא לר' עקיבא אין זיקה סבירא ליה כדאיתא בנדרים פרק נערה המאורסה (נדרים עד, א) דתנן התם שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין ר' אליעזר אומר יפר ור' יהושע אומר לאחד ולא לשנים ור"ע אומר לא לאחד ולא לשנים. ואתמר עלה בגמרא בשלמא ר' עקיבא קסבר אין זיקה. ליתא דהא רבא ורב אשי פרישו טעמא התם (עה, א) משום דאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה, ולדידהו לא איצטרכינן לאוקימ' ר' עקיבא באין זיקה. ועוד דבמקצת ספרים גרסינן הכא אמר רבא כיון שנפלה לו וכו' ואם כן היכי מקשה ליה אביי מדר"ג דהא רבא הוא דמוקי לה לרבי עקיבא התם ביש זיקה כדאמרן. ולפיכך אני אומר דמהכא שמעינן דלכולי עלמא נשואין דלאחר זיקה כדאמרן. ולפיכך אני אומר דמהכא שמעינן דלכולי עלמא נשואין דלאחר זיקה פוטרין יבמה והולכת לה בלא כלום כר"ג, ועד כאן לא פליגי עליה דרבן גמליאל אלא בלכתחלה הגדיל עמו אבל אם גדלה עמו ובעל לכולי עלמא נפטרה יבמה והלכה לה. והיינו דפריך מינה אביי להדיא. ועוד דבעל כרחן אית לן למימר הכין דהא לכולי עלמא זיקה לאו דאורייתא, וליכא בין רשב"ג לדידן אלא דלדידיה אין זיקה וקילא לדמחי לכתחלה, ולדידן לא דחינן לכתחלה, אבל בשעבר ונשא לכולי עלמא מידחיא צרתה והולכת ומותרת לשוק.

    Rashba on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Ritva

    בימי ר' בקשו להתיר נתיני' ויש שואלים והא ק"ל אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול מחבירו כלומר ממנו בחכמה ובמנין ורש"י ז"ל נשמר בזה שאין זה בטול תנאי ב"ד אלא שמפקירי' ישראל זכות שיש להם עליהם וכמפקיד עבדו וממילא משתרי איסור חתנות שבהם ואפי' למ"ד מפקיר עבדו צריך גט שחרור הא פרישנא שאין אלו עבדים קנויי' אלא כעין עבדים:

    ואפליגא דר' חייא בר אבא פי' הא דאמ' חלק המזבח מי יתיר דמשמ' דאפי' לאחר החרבן היה חלק המזבח אסור פליג לר' חייא בר אבא דאמ' חלק המזבח בזמן שאין בית המקדש קיים מותר:

    ואפשר שאף לר' חייא בר אבא אינו מותר אלא בזמן שהבית חרב וכשיחזור יחזור לשעבודו והכי מוכח לישנא והא דאמ' חלק עדה לעולם אסור יש שפי' אסור לעולם ואין ישראל יכולי' להתירו שכן התנו ב"ד של דוד אבל רש"י פי' אסור עד שיתירוהו:

    מכדי שמעי' ליה לר"ע דאמר חייבי לאוין כחייבי כריתות דמו פי' דלא תפסי בהו קדושי':

    וחייבי כריתות לאו בני חליצה וייבום נינהו פי' וה"ה חייבי לאוין כר"ע ובפ"ק פי' הטע' כדעת ר"י ז"ל:

    דיקא נמי דקתני העיד וכו' פי' מדקתני ויבמה כלומר שהתירוהו ליבם ואפי לכתחלה:

    אלמא בקהל ה' עסקי' פי' אלא אפי' באותן שאסורי' לבא בקהל קא ר"ע שחולץ או מייבם ואי בגירות מיירי כר' יהודה ס"ל דאמר קהל גרים איקרי או מיירי בבת ישראל:

    אלא אמר רבא לעולם בבתי ישראל וכגון שנפלה לו לייבום ונפצוע דכא בסוף פי' דכיון דבשעת נפילה הוא חזייא ליה תו לא משתליף זיק' יבום מינה. ואתקיף ליה אביי וניתי איסור פצוע דהשתא ולידחי עשה דייבו' מי לא תנן רבן גמליאל אומ' אם מיאנה מיאנה ואם לא תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה:

    5 more comments on this page.

    Ritva on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר אמר ר' יהושע בן לוי שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו שהיתה לו שעת כושר וסריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו שלא היתה לו שעת כושר ר' אליעזר אומר כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה וסריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו שאין לו רפואה העיד ר' יהושע בן בתירה על בן מגוסת שהיה בירושלם סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים את דברי ר' עקיבא אמר הר"ם הלכה כר' עקיבא שאמר סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו וכן גם כן מיבמין לאשתו ואמנם אמר ר' עקיבא חולץ משיב לר' יהושע אשר לא דבר זולת בחליצה ומבואר הוא שסריס אדם אינו מיבם מפני שהוא אסור לבא בקהל ירצו באמרם סריס חמה שהוא לא ראה השמש אלא סריס ר"ל מעת יציאתו לעולם יצא סריס ר"ל נעדר הקושי:

    אמר המאירי אמר ר' יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והוא הדין ליבום ר"ל חולץ הוא לאשת אחיו שלא היה סריס או מיבם ואחיו חולץ לאשתו או מיבם וכן שמעתי שאינו חולץ ולא חולצין לאשתו וכן הדין ליבום ר"ל שאינו חולץ ולא מיבם לאשת אחיו ולא אחיו חולץ ולא מיבם לאשתו ואין לי לפרש כלומר אין בידי לברר באי זה סריס אמרו חולץ ומיבם וחולצין או מיבמין לאשתו ובאי זה אמרו לא חולץ ולא מיבם ולא חולצין ולא מיבמין לאשתו ואמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם והוא שלא נולד סריס אלא שנסתרס מאיליו על ידי חולי או שסירסו אדם או שהוכה באותם האיברים או שנשכו כלב או חיה ונסתרס בזה אמרו חולץ וחולצין לאשתו והוא הדין שמיבם ומיבמין לאשתו ומיבם מיהא דקאמרינן דוקא אם יבמתו גיורת שפצוע דכא מותר בה שאם לא כן חולצת ולא מתיבמת שהרי סריס אדם אסור לבא בקהל מתורת חייבי לאוין ולא עוד אלא שלר' עקיבא מיהא אף חליצה אין כאן שהרי לדעתו חייבי לאוין כעריות אלא שאתה מפרשה לענין פסק אם כשהיבמה ישראלית ולענין חליצה לבד הא ביבום לא דלא אתי עשה דיבום ודחי לאו דפצוע דכא מגזירת ביאה ראשונה אטו ביאה שניה או אף ביבום ובדיעבד וכמו שאמרו אם בעלו קנו ואסור לקיימן בביאה שניה אם בגיורת ואף לענין יבום ולמצוה וטעם הדבר מפני שמאחר שהיתה לו שעת הכשר והיה ראוי להוליד ולקיים מצות יבום וחליצה וכן להתקיים בו מצות יבום וחליצה אע"פ שנסתרס אחר כן לא נפקעה ממנו מצוה על אחיו ולא מאחיו עליו אבל סריס חמה ר"ל שנולד סריס ולא היתה לו שעת הכשר מעולם אע"פ שראוי לבא בקהל אינו חולץ לאשת אחיו וכן לא מיבם אינו מיבם שהרי אינו בר הקמה וכתיב להקים לאחיו גו' ומאחר שאין יבום אין חליצה וכן לא מיבמין את אשתו דכתיב ולא ימחה שמו פרט לסריס שכבר שמו מחוי ומאחר שאין יבום אין חליצה ולמדת שבמשנה זו אתה צריך לפרש סריס חמה שנולד סריס כלומר שהוא סריס משעת צאתו לאויר העולם ושלא ראה פני חמה אלא בסריסות ועדיין הוא סריס וכל שתחלתו וסופו לקוי אין חוששין לו שהבריא בינתים וסימן לדבר נתפרש בגמרא פ' ב' כל שמטיל מים ואינו עושה כיפה ואע"פ שלענין הכשר ביאתו בקהל אנו קורין סריס חמה אף כשנסתרס בחולי שמתוך גופו ומלשון אחזתו חמה בזו ודאי כל שהוא כן בכלל חליצה ויבום הוא והוא שאמרו בגמרא שאלמלא כן ר"ל אם אתה קורא סריס חמה אף לנסתרס בחולי שמתוך גופו ליפקע מדין חליצה ויבום אין לך אשה כשרה ליבום שאין לך אדם שלא נעשה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו ואחר שכן אתה צריך לידע שמה ששאלו בגמרא היכי דמי סריס חמה ופירשו בו כל שלא ראה שעה אחת בכשרותו פירושו היכי דמי סריס חמה דאיירינן ביה במתניתין הא מכל מקום יש סריס חמה אע"פ שראה זמן בכשרותו כל שנסתרס מחמת חולי שבגופו לענין שהוא כשר לבא בקהל:

    ור' אליעזר אומר הפך הדברים שסריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה וסריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו שאין לו רפואה ואין הלכה כר' אליעזר אלא כר' עקיבא על השיטה שביארנו ר"ל אם בישראלית ולענין חליצה או אף לענין יבום בדיעבד אם בגיורת ואף ליבום ולמצוה מפני שכבר נדחו דבריו במה שאמר להיות חייבי לאוין כעריות:

    העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלם סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר' עקיבא ויש מפרשה כשהיבמה היתה גיורת שבעלה היה מותר בה אבל ישראלית חולצת ולא מתיבמת ועיקר הדברים לפרשה אף בישראלית ואע"פ שנאסרה לבעלה אין אומרין שתאסר ליבם על הדרך שאמרו בסוטה אם נאסרה במותר לה ר"ל הבעל אינו דין שתאסר באסור לה ר"ל היבם דסוטה שאני דאיסורא מדידה קא אתי וכן שאלו זינתה כמו כן תחת היבם ברצון תאסר עליו והרי שיש צד ליאסר ליבם כמו שנאסרה לבעל אבל זה אע"פ שהיא אסורה לבעל מותרת ליבם דהא לא איתיליד בגופה מידי ואיסורא מבעל קאתי והרי זו מן האסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן כמו שיתבאר בפרק יש מותרות פ"ד ב' והרי אף בסוטה אמרו באשת כהן שנאנסה ויש לו אח חלל שתתיבם הואיל ואינה נאסרת ליבם במה שנאסרה לבעל דהא אונס בישראל שרי למדת שאין אומרין קל וחומר אלא בשהאיסור יוצא ממנה ושנעשה בה מעשה האוסרה לבעל כסוטה או מחזיר גרושתו משנשאת על הדרך שכתבנו בפרק ראשון י"א ב' שנשואיה גרמו לה ליאסר לבעל אבל בזו אין קל וחומר ומתוך כך יבמו את אשתו אע"פ שהיתה ישראלית וכדברי ר' עקיבא אע"פ ששמו היה מחוי בשעת מיתה הואיל והיתה לו שעת הכושר יבמו את אשתו והוא הדין שאם היה היבם סריס אדם אע"פ שאינו עכשו בר הקמה מיבם אם בגיורת ולכתחלה אם בישראלית ולחליצה או ליבום ובדיעבד:

    משנה הסריס לא חולץ ולא מיבם וכן איילונית לא חולצת ולא מתיבמת הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות וכן איילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה בעלוה פסלוה מפני שהיא בעילת זנות אמר הר"ם הסריס הוא סריס חמה כר' עקיבא מפני שהוא דומיא דאילונית שאינה בידי אדם והיות בעילתה בעילת זנות אינו מפני שהיא אילונית אלא מפני שאינה בת יבום ובעלוה אחים והיא אסורה עליהם:

    אמר המאירי הסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ר"ל סריס חמה דהא דומיא דאילונית קתני וסתמא כר' עקיבא דהלכתא כותיה כדכתיבנא וכן האילונית לא חולצת ולא מתיבמת דכתיב אשר תלד פרט לאילונית ומכל מקום דוקא אילונית שלא היתה לה שעת הכושר אבל עקרה ספיקא היא והולכין אחר רוב נשים ופירשוה גאוני ספרד אפילו הוחזקה בשלש שמכל מקום שמא היתה ראויה ולבסוף נעקרה:

    ואומר עכשו שמאחר שהסריס אינו בר חליצה אם חלץ לא פסלה בחליצתו לאחים ולא לכהונה אבל אם בעלה פסלה מן הכהונה מפני שהיא בעילת זנות אחר שאינו בר יבום אבל לאחים לא דהוה ליה כשומרת יבם שזינתה שלא נאסרה ליבמה כמו שיתבאר וכן אילונית שחלצו לה אחים לא פסלוה מן הכהונה מתורת חלוצה אבל בעלוה פסלוה לכהונה מביאת זנות שבה שהרי בעלו אשת אח שלא במקום מצוה:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה על הצדדין שכתבנו ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    2 more comments on this page.

    Meiri on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה א"ה יבומי נמי תתייבם פירוש אא"ב בנשא ישראלית איירי אע"ג דהיא שפיר מתייבמת אז כו' עכ"ל מדבריהם נראה דהמקשה נמי ידע דודאי מייבמין לאשתו של סריס ולא קתני חולצין אלא איידי דקאמר חולץ וקשה דא"כ מאי קאמר דיקא נמי דקתני כו' וייבמו את אשתו דהא נמי ידע המקשה דמייבמין אשתו כיון דבת חליצה היא אמאי לא מתייבמת (ב) דהא ליכא בסריס חמה איסור לאו דפצוע דכה אלא דסבר המקשה דחולץ דוקא נקט ומשום חולץ נקט נמי חולצין ולא אסיק אדעתיה למימר דנקט חולץ איידי דא"ר יהושע חולץ ויש ליישב (ג) דלא המתרץ קאמר דיקא נמי דקתני כו' אלא תלמודא קאמר לן שלא נטעה לומר לדעת המקשה דחולצין נמי דוקא וקאמר דיקא נמי דקתני כו' וייבמו לאשתו ואם כן ע"כ המקשה נמי ידע דחולצין לאו דוקא אלא איידי דנקט חולץ נקט נמי חולצין אלא דלא אסיק אדעתיה למימר דמשום איידי דר' יהושע נקט חולץ וליכא לאקשויי נמי דהשתא דלא אסיק אדעתיה למימר דמשום איידי דר' יהושע נקט חולץ א"כ אמאי קאמר גבי סריס חמה חולץ וחולצין לר"א דהא היא שפיר מתייבמת והוא שפיר מייבם דליכא בסריס חמה איסור פצוע דכא די"ל דכיון דר"ע ור"א פליגי בפירושא דמילתיה דר' יהושע ור"ע נקט חולץ דוקא דבישראלית איירי נקט נמי ר"א הכי אבל אי בגיורת איירי א"כ לר"ע נמי שרי ליבומי ותרוייהו הל"ל יבום וק"ל:

    Chidushei Halachot on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Gilyon HaShas

    מתני' א"ר יהושע שמעתי כעין זה פסחים צו ע"ב:

    רש"י ד"ה והסריס וכו' דכתיב לא ימחה וכו' לעיל כד ע"א:

    Gilyon HaShas on Yevamot 79b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 79, Amud Bet, about 438 words in 23 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 23 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “בימי רבי בקשו להתיר נתינים. אמר להם…”

      Named: רבי בקשו.

    2. Segment 229 words

      Opens “ופליגא דר' חייא בר אבא. דאמר ר'…”

      Named: אבא.

    3. Segment 318 words

      Opens “מתני׳ אמר רבי יהושע: שמעתי שהסריס חולץ…”

      Named: רבי יהושע.

    4. Segment 427 words

      Opens “א"ר עקיבא, אני אפרש: סריס אדם חולץ…”

    5. Segment 526 words

      Opens “ר' אליעזר אומר: לא כי, אלא: סריס…”

    6. Segment 618 words

      Opens “העיד ר' יהושע בן בתירא על בן…”

    7. Segment 711 words

      Opens “הסריס לא חולץ ולא מייבם, וכן איילונית…”

    8. Segment 824 words

      Opens “הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה,…”

    9. Segment 917 words

      Opens “גמ׳ מכדי שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין…”

    10. Segment 1021 words

      Opens “אמר ר' אמי: הכא במאי עסקינן כגון…”

    11. Segment 1117 words

      Opens “אי הכי, יבומי נמי מייבם! אין הכי…”

    12. Segment 1222 words

      Opens “דיקא נמי, דקתני: העיד ר' יהושע בן…”

    13. Segment 1334 words

      Opens “מתיב רבה: פצוע דכא וכרות שפכה, סריס…”

      Named: רבה.

    14. Segment 1435 words

      Opens “מתו אחין, ועמדו הן ועשו מאמר בנשותיהן,…”

    15. Segment 158 words

      Opens “אלא אמר רבה: כגון שנפלה לו, ולבסוף…”

      Named: רבה.

    16. Segment 1617 words

      Opens “אמר ליה אביי: וליתי איסור פצוע ונידחי…”

      Named: אביי.

    17. Segment 1722 words

      Opens “ואם לאו תמתין עד שתגדיל, ותצא הלזו…”

    18. Segment 1824 words

      Opens “אלא אמר רב יוסף: האי תנא הך…”

      Named: רב יוסף, רבי עקיבא.

    19. Segment 1913 words

      Opens “איקרי כאן (דברים כה, ז) ״להקים לאחיו…”

    20. Segment 2018 words

      Opens “אמר רבא: אם כן, אין לך אשה…”

      Named: רבא.

    21. Segment 216 words

      Opens “לר' אליעזר, פירוקא דרבא פירכא היא!…”

      Named: רבא.

    22. Segment 224 words

      Opens “התם כחישותא דאתחילה ביה.…”

    23. Segment 2313 words

      Opens “היכי דמי סריס חמה? אמר רב יצחק…”

      Named: רב יצחק בר יוסף, רבי יוחנן.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Yevamot 79b · Segment 18 — “…הך תנא דבי רבי עקיבא היא, דאמר: מחייבי לאוין…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 79b · Segment 2 — “…בר אבא אמר ר' יוחנן: חלק עדה לעולם אסור,…

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Yevamot 79b · Segment 4 — “א"ר עקיבא, אני אפרש: סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו,…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Yevamot 79b · Segment 18 — “אלא אמר רב יוסף: האי תנא הך תנא דבי…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Yevamot 79b · Segment 16 — “אמר ליה אביי: וליתי איסור פצוע ונידחי עשה דייבום!…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 79b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026