Talmud Builders

    Yevamot 10b

    Back to index

    English translation — Yevamot 10b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If, however, his mother was a woman who was raped by his father and subsequently married his paternal brother, and the brother died, this is a case of his mother who exempts her rival wife. According to the opinion of the Rabbis this marriage is permitted, and even according to the opinion of Rabbi Yehuda the marriage is valid despite the transgression. Consequently, both the mother and her rival wife come before the son for levirate marriage. Since the mother is a forbidden relation to him, her rival wife is exempt as well.

    2And although the Sages taught in the mishna: Fifteen women, we must add a sixteenth case, for example, the situation described above. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: According to the opinion of Levi, who said that the mishna teaches even cases of: What if, which involve a transgression, let the mishna also teach the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, and then died childless. His betrothal is a transgression, as after ḥalitza the yevama is permanently forbidden to him. As, in this case, since she is forbidden to all the brothers, due to the ḥalitza performed by the deceased yavam , her rival wife is also forbidden. This is an additional case of a woman who exempts her rival wife.

    3Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: This example is not cited because the case does not include the possibility of a rival wife of a rival wife. All of the other cases listed in the mishna involve both rival wives and rival wives of rival wives. Here, however, this is impossible, as the same prohibition applies equally to all of the brothers, and therefore none of them may marry her.

    4The Gemara asks: And let Rabbi Yoḥanan say a different answer to Reish Lakish, as he could simply have pointed out that marriage to a woman who had performed ḥalitza is not a violation that incurs karet , neither for the one who performed the ḥalitza nor for his brothers if they marry her after he dies. Rather, it is an act for which they are liable for violating a regular prohibition, and those liable for violating a prohibition are obligated in ḥalitza and levirate marriage. In these cases the mitzva of levirate marriage still applies, and although the woman should be released by ḥalitza , she is not entirely exempt from levirate marriage, and therefore her rival wife is not exempt either.

    5The Gemara responds that Rabbi Yoḥanan is speaking in accordance with the statement of Reish Lakish, as follows: According to my opinion your question is groundless, as they are liable for violating a prohibition, and those liable for violating a prohibition are obligated in ḥalitza and levirate marriage. However, according to your opinion, those brothers who marry a yevama who had performed ḥalitza are liable to receive karet , and therefore you must resolve the difficulty by saying that the mishna did not teach this case because it does not include the possibility of a rival wife of a rival wife.

    6The Gemara discusses the dispute alluded to in the previous paragraph. It was stated: With regard to one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, Reish Lakish said: The brother who earlier performed ḥalitza is not liable to receive karet for returning to the yevama who performed ḥalitza [ ḥalutza ]. She is no longer forbidden as a brother’s wife, although she is forbidden by a regular prohibition.

    7And the brothers who did not actually perform the ḥalitza are liable to receive karet for having relations with a ḥalutza . In their case, the woman retains her status as a forbidden brother’s wife even after the ḥalitza . With regard to the rival wife of the ḥalutza , although she too is released from the levirate bond, since the act of ḥalitza itself was not performed with her, both the brother who performed the ḥalitza and the other brothers are liable to receive karet for having relations with the rival wife, as she retains her forbidden status as a brother’s wife.

    8And Rabbi Yoḥanan said: Neither he nor the other brothers are liable to receive karet , neither for the ḥalutza nor for having relations with the rival wife. The Gemara explains: What is the rationale of Reish Lakish? The verse states with regard to one who performs ḥalitza with his yevama : “Who does not build up his brother’s house” (Deuteronomy 25:9), which teaches that since he did not build his brother’s house by entering into levirate marriage, opting instead for ḥalitza , he shall never build it again. This statement is understood not only as a negative description of events, but also as a prohibition against marrying this woman at any point in the future.

    9However, it is the man who performed the act of ḥalitza who stands liable to receive punishment for violating this prohibition of: Does not build up, i.e., the prohibition against marrying his ḥalutza . For him the prohibition involving karet has been replaced by the regular prohibition of: Who does not build up his brother’s house. However, with regard to his brothers, where they stood before, they stand now. In other words, just as before the mitzva of levirate marriage applied to them this woman was forbidden to them as a brother’s wife, once the obligation of levirate marriage has been removed they remain bound by the same prohibition. Consequently, she is forbidden to the brothers on pain of karet .

    10And furthermore, only with regard to her, the ḥalutza , does he stand liable for: Does not build up, but as for the rival wife, who did not perform ḥalitza , where all the brothers stood before, they stand now. Just as before her rival wife performed ḥalitza she was forbidden on pain of karet , the same applies after the ḥalitza , both for the man who performed ḥalitza and his brothers.

    11And Rabbi Yoḥanan claims: Is there anything of this kind in halakha ? After all, at the outset, before the ḥalitza , if this brother wanted he could perform ḥalitza , and if that brother wanted he could perform ḥalitza , and if he wanted he could perform ḥalitza with this woman and if he wanted he could perform ḥalitza with that woman. All the deceased brother’s wives were included in the levirate obligation of marriage or ḥalitza , and therefore the prohibition proscribing a brother’s wife was negated for all of them at that time. And now, after the ḥalitza , they stand to incur karet for having relations with her? How can the prohibition proscribing a brother’s wife return after it was nullified by the death of the childless brother?

    12Rather, he who performs ḥalitza performs the agency of the other brothers, and therefore he also releases her from the levirate bond of his brothers. Similarly, she who performs ḥalitza performs the agency of the rival wife, as the ḥalitza of one wife serves to release the other one as well. Consequently, it is as though all of the brothers released all of the wives, and there is no longer any prohibition that incurs karet .

    13§ The Gemara cites the ensuing discussion between the two disputing Sages. Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from a baraita : In the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, and then died, she requires ḥalitza from one of the brothers. Granted, this makes sense according to my opinion, as I say that brothers who marry a ḥalutza are liable only for violating a prohibition, and that is why she requires ḥalitza from the other brothers. The principle is that a woman with whom relations are forbidden by a regular prohibition that does not incur karet may not enter into levirate marriage, but she must undergo ḥalitza .

    14However, according to your opinion that the penalty of karet does apply here, why does she require ḥalitza at all? The penalty of karet indicates that the betrothal did not take effect at all, and therefore she is not bound to the brothers with regard to the requirement of ḥalitza .

    15Reish Lakish answered: And according to your reasoning, how would you state and explain the latter clause of the baraita : If one of the brothers arose and betrothed her, she has no claims on him, i.e., the marriage does not take effect at all and she does not require a bill of divorce from him? But if the brothers are liable only for violating a prohibition, why does she have no claim on him? After all, in cases of regular prohibitions a betrothal is valid. According to my opinion that these brothers are liable to receive karet the matter is clear, as the betrothal is invalid. This indicates that there is a contradiction between the first and latter clauses of the baraita . How, then, can Rabbi Yoḥanan cite a proof from an apparently flawed baraita ?

    16Rav Sheshet said in resolution of this contradiction: In the latter clause of the baraita we have come to a different opinion, that of Rabbi Akiva, who said: Betrothal with those who are forbidden as they are liable for violating a prohibition is not valid. In Rabbi Akiva’s opinion there is no difference between regular prohibitions and prohibitions that incur karet in this regard, as in both cases the betrothals are invalid. The Gemara raises a difficulty: But if the first clause of the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, while the latter clause is in accordance with a different opinion, let the mishna teach explicitly: According to the statement of Rabbi Akiva she has no claims on him, as this represents a different opinion.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביוקידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:

    ללוי דאמר דאי נמי קתנידהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:

    וחזר וקדשהוקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ומת בלא בניםולו אשה אחרת:

    דמיגו דהיא אסורהלאחים דקיימא עלייהו בכרת לר"ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:

    לפי שאינה בצרת צרהדליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:

    ולימא ליהרבי יוחנן לר"ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר"ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:

    וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהוכלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':

    על הצרהאם היתה לה צרה ונפטרה בחליצתה של זו דכתיב בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים ואותה צרה חמורה לעמוד על כולן באיסור אשת אח בכרת שנפטרה מהן כדמפרש טעמא:

    כדקיימי קיימיבאיסור אשת אח:

    ור' יוחנןאמר לך מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי אח חליץ ואי בעי האי אח חליץ שהרשות ביד כולן ולענין צרתה נמי מעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא משום דחליץ חד לחדא קאי על צרה בכרת וכן אחיו על כולהו בכרת:

    האי שליחותא דידהו עבדדמעיקרא היה הרשות ביד כולן וכן היא שליחותא דצרה עבדה וכי היכי דהוא עלה בלא יבנה כן על צרתה בלא יבנה וכן האחים על שתיהם:

    אמאי צריכה חליצהנהי נמי דקידושין תפסי בה דאיהו לא קאי עלה בכרת מיהו כשמת תיפטר ותצא מן האחים משום ערוה הואיל ובכרת היא עלייהו:

    עמד אחד מן האחין וקדשהשלא קדשה החולץ אלא אחד מן האחין:

    אין לה עליו כלוםדאין קידושין תופסין לו בה ואינה צריכה הימנו גט דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:

    סיפא אתאן לרבי עקיבאורישא רבנן ומיהו חייבי לאוין הוא דברי הכל:

    יבמות י עמוד ב

    1היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו, ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.

    2ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו ״חמש עשרה״, יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו. א"ל ר"ל לרבי יוחנן: ללוי דאמר ״דאי״ נמי קתני לתני: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, ומת בלא בנים, דמגו דאיהי אסורה צרתה נמי אסירא!

    3א"ל לפי שאינה בצרת צרה.

    4ולימא ליה: חייבי לאוין היא, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו.

    5לדבריו קאמר ליה: לדידי חייבי לאוין הם, וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו. אלא לדידך חייבי כריתות נינהו. לפי שאינן בצרת צרה.

    6איתמר: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, אמר ר"ל הוא אין חייב על החלוצה כרת,׃

    7והאחין חייבין על החלוצה כרת. על הצרה, בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת.

    8ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת, ולא על הצרה כרת. מ"ט דר"ל אמר קרא: ״(דברים כה״, ט) ״אשר לא יבנה״, כיון שלא בנה שוב לא יבנה.

    9איהו הוא דקאי בלא יבנה, אבל אחיו כדקיימי קיימי.

    10ועלה דידה, הוא דקאי בלא יבנה, הא צרה כדקיימי קיימי׃

    11ורבי יוחנן: מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ, ואי בעי האי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, ואי בעי להאי חליץ, והשתא קאי עלה בכרת?

    12אלא, איהו שליחותא דאחים קעביד, איהי שליחותא דצרה קעבדה.

    13איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר וקדשה, ומת צריכה חליצה מן האחין. בשלמא לדידי, דאמינא חייבי לאוין נינהו, היינו דצריכה חליצה מן האחין.

    14אלא לדידך, אמאי צריכה חליצה?

    15ולטעמיך, אימא סיפא: עמד אחד מן האחין וקדשה, אין לה עליו כלום. ואי חייבי לאוין נינהו, אמאי אין לה עליו כלום?

    16אמר רב ששת: סיפא אתאן לר"ע דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין. וליתני: לדברי ר"ע אין לו עליו כלום!

    Tosafot

    לפי שאינן בצרת צרההקשה הר"ר משה כהן לר"ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי"ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר"ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:

    החולץ ליבמתו וחזר וקדשהוליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור"ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור"ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה"ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:

    איהו הוא דקאי בלא יבנהאי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר"ל קם ליה בכרת:

    וליתני לר"ע אין לו עליו כלוםתימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולא פריך ולימא לדברי ר"ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    א"ל ר"ל ור"י ללוי דאמר דאי נמי קתני וכו' א"ל לפי שאינה בצרת צרתה. כלומר, דלכולהו אחי אסירא וא"א לה לינשא לאחי. וא"ת א"כ ליתניה בשש עריות חמורות (להלן יבמות יג, א). איכא למימר היינו אשת אחיו מאביו, כלומר שלא במקום מצוה דקתני במתניתין בשש עריות וזו בכלל דמשום אשת המת חייב עליה ולא משום אשת חולץ. ואם תאמר היכי קאמר דליתא בצרת צרה, והא משכחת לה כשנולד לו אח לאחר שחזר וקדשה ואליבא דר' שמעון וכדאיתא בשמעתין (להלן יבמות יא, א) בהדיא, צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים (כ"ה גי' רבינו ועוד ראשונים ולפנינו הילודים ועי' מאירי), כלומר לאחר שקדשה אליבא דר' שמעון, והכי נמי שחזר וקדשה ונולד לו אח ואחר כך מת הוא ועמד נולד ויבמה ולא אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפני האחין הראשונים כשם שהיא אסורה כך צרתה פטורה. ויש לומר דלא קתני אלא פלוגתא דסבירא לן כוותי', ובהא לא קיימא לן כר' שמעון. והיינו נמי דלא קתני ממזרת ונתינה ושאר חייבי לאוין אליבא דר"ע, משום דלא סבירא לן כוותיה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 10b

    Yevamot 10b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 271 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו קידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:

    ללוי דאמר דאי נמי קתני דהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:

    וחזר וקדשה וקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

    ומת בלא בנים ולו אשה אחרת:

    דמיגו דהיא אסורה לאחים דקיימא עלייהו בכרת לר"ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:

    לפי שאינה בצרת צרה דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:

    ולימא ליה רבי יוחנן לר"ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר"ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:

    וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו כלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':

    8 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 10b · Sefaria

    Tosafot

    לפי שאינן בצרת צרה הקשה הר"ר משה כהן לר"ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי"ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר"ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:

    החולץ ליבמתו וחזר וקדשה וליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור"ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור"ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה"ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:

    איהו הוא דקאי בלא יבנה אי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר"ל קם ליה בכרת:

    וליתני לר"ע אין לו עליו כלום תימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר"ג ולא פריך ולימא לדברי ר"ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:

    Tosafot on Yevamot 10b · Sefaria

    Rashba

    א"ל ר"ל ור"י ללוי דאמר דאי נמי קתני וכו' א"ל לפי שאינה בצרת צרתה. כלומר, דלכולהו אחי אסירא וא"א לה לינשא לאחי. וא"ת א"כ ליתניה בשש עריות חמורות (להלן יבמות יג, א). איכא למימר היינו אשת אחיו מאביו, כלומר שלא במקום מצוה דקתני במתניתין בשש עריות וזו בכלל דמשום אשת המת חייב עליה ולא משום אשת חולץ. ואם תאמר היכי קאמר דליתא בצרת צרה, והא משכחת לה כשנולד לו אח לאחר שחזר וקדשה ואליבא דר' שמעון וכדאיתא בשמעתין (להלן יבמות יא, א) בהדיא, צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים (כ"ה גי' רבינו ועוד ראשונים ולפנינו הילודים ועי' מאירי), כלומר לאחר שקדשה אליבא דר' שמעון, והכי נמי שחזר וקדשה ונולד לו אח ואחר כך מת הוא ועמד נולד ויבמה ולא אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפני האחין הראשונים כשם שהיא אסורה כך צרתה פטורה. ויש לומר דלא קתני אלא פלוגתא דסבירא לן כוותי', ובהא לא קיימא לן כר' שמעון. והיינו נמי דלא קתני ממזרת ונתינה ושאר חייבי לאוין אליבא דר"ע, משום דלא סבירא לן כוותיה.

    Rashba on Yevamot 10b · Sefaria

    Ritva

    אתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה הוא אינו חייב על חליצה כרת ופי' משום קדושין גרידי לא שייך כרת כלל ומלקות נמי ליכא משום לא יבנה אלא דאנן אתינן למימר דין ביאתם עליה ועל צרתה כדי לדון על קדושיו כשמת בלא בנים ולו אשה אחרת ר"ל דאמר האחים חייבים על חליצה לדידהו בכרת וכיון שהיתה אשתו הויא לה אידך צרת ערוה ושתיהן פטורות מן החליצה ומן היבום אבל לר' יוחנן אף החליצה אינה אלא חייבי לאוין והויא ליה היא צרה באיסור קדושיה וחולצת ולא מתייבמת וצרתה מותרת:

    אמר קרא אשר לא יבנה בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה מכאן ואילך את אשת אחיו וה"ל לאו גמור נתקו הכתוב מכרת ללאו גרידא. וסבר ר"ל דלגבי חולץ הכתוב במקרא ולגבי חליצה גופה הוא דנתקו הכתוב ללאו אבל לגבי שאר אחים באיסור כרת כדקיימ' קיימא ור' יוחנן סבר דאע"ג דקרא בחולץ וחולצת משתעי כיון דאיהו ואיהי שליחותא דידהו עבדי דינם כמותם:

    וליטעמיך פי' דהשבת לה (לא) מתרצא אימא סיפא אנא ודאי משבשת' היא וליתני לדברי ר"ע אין לה עליו כלום פירש דאע"ג דאשכחן טובא דאמרינן רישא רבנן וסיפא ר' פלוני הכא בבבא יתירתא קשה לן למה לי למיתני בבא דסיפא כלל ליתני ארישא גופא של דברי ר"ע אין לה עליו כלום:

    Ritva on Yevamot 10b · Sefaria

    Meiri

    החולץ ליבמתו וחזר החולץ עצמו וקדשה קדושיו תופסין בה וצריכה גט שאע"פ שחלץ לה ונפקעה מצות יבום ונשאר איסור אשת אח שלא במקום מצוה לא חזרה לה לגמרי לדין אשת אח להיותה בכרת אלא בלאו שהכתוב הוציאה מכלל כרת להעמידה בלאו שנאמר אשר לא יבנה מכיון שלא בנה ר"ל שהפקיע יסודו של בנין וחלץ שוב לא יבנה ומכיון שהדין כן בחלוצתו הוא הדין בצרתה ר"ל שלא קדש חלוצתו אלא צרתה שאינה אלא בלאו וקדושיו תופסין בה וכן הדין בשאר אחין מכיון שהוציאה הכתוב מכלל אשת אח שלא לידון בכרת אלא בלאו לא לו בלבד אלא אף לאחים ולא עליה בלבד אלא אף לצרה ומעתה כל שחזר וקדש את חלוצתו אם מת צריכה חליצה מן האחים כדין שאר חייבי לאוין ור"ל מן האחים הנולדים כבר במיתתו של ראובן אבל אינה צריכה חליצה מן הילודים ר"ל שנולדו לאחר חליצה שהרי אשת אח לזה שלא היה בעולמו בכרת היא ואפילו נולד אחר חליצה וקדושין ומת החולץ שהרי לדעת חכמים אשת אח שלא היה בעולמו בכרת אף ביבם ואחר כך נולד וכן אם עמד אחד מן האחים הנולדים וקדשה צריכה חליצה מן האחים עמד אחד מן הילודים וקדשה אין לה עליו כלום אפילו נולד לאחר שקדשה החולץ ומת החולץ וקדשה הוא וכדעת חכמים שאף ביבם ולבסוף נולד אמרו שהיא בכרת כמו שהתבאר:

    Meiri on Yevamot 10b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה החולץ ליבמתו וחזר וקדשה כו' וה"ה דה"מ למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין עכ"ל מהרש"ל הגיה וחזר א' מן האחין וקדשה וה"פ כו' ואין צורך אבל דברי התוס' נמשכים לגירסת ר"ת ור"ח לקמן גבי הבא על יבמה ובא כו' דפליגי בה רב אחא ורבינא ובפלוגתא דר"ל ור"י וגרסינן שם וחזר ובא הוא או אחד מן האחים על צרתה וא"כ ה"נ הכא בפלוגתא דר"י ור"ל בחלץ ליבמתו ה"ל נמי לתלמודא למנקט בכה"ג ואהא קאמרי התוס' דחזר הוא ובא עליה ודאי לא ה"מ למנקט הכא דכ"ע מודו הכא דהוא אינו חייב על חלוצתו כרת אלא לקמן נקט שפיר וחזר הוא ובא על צרתה דעל צרתה ודאי חייב כרת לר"ל דלא יבנה לא קאי אלא אדידה וצרה כדקיימי קיימי אמנם כתבו דהאי מלתא אחריתא דהיינו ובא אחד מן האחין ודאי ה"ה דה"מ למנקט הכא כדהתם:

    Chidushei Halachot on Yevamot 10b · Sefaria

    Maharam

    תוס' ד"ה לפי שאינה בצרת צרה וכו' כגון שנולד אחיו אחר שחלץ וקדשה וכו'. ואותו אח ייבם צרתה ומת ולו אשה אחרת ונפלו קמי האח שהיה בעולם בעת שחלץ וחזר וקדשה היבם הראשון ונאסרה אותה היבמה עליה וצרתה פוטרת צרתה:

    בא"ד ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו בסיפא פירש דגם לוי תני ג"כ הסיפא ובסיפא תני אנוסת אביו דהיינו כר"י וא"כ איירי בפלוגתא והשתא צ"ל דלוי תני אנוסת אביו תרי זימני ברישא ובסיפא ברישא כגון שנשאה אחיו ובסיפא כשנשאה איש נכרי:

    ד"ה החולץ ליבמתו וכו' עד ושניהם מודים במחזיר גרושתו וכו' דרך בנין אסרה תורה. נראה שהספר חסר וכך צ"ל הכל מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אמרה רחמנא ה"נ דדרך בנין אסרה תורה ועיין בפרק עשרה יוחסין בקדושין דף ע"ח:

    בא"ד וה"ה דהוי מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין פירוש ופליגי דלר"ל חייב כרת ולר"י מלקות ובספר ח"ש גריס וחזר וקדשה אחד מן האחים ופליגי אי הקדושין תופסין לר"ל אי אין הקדושין תופסין דחייבי כריתות הן וכו':

    Maharam on Yevamot 10b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' לפי שאינה בצרת צרה לעיל דף ג ע"ב:

    Gilyon HaShas on Yevamot 10b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 10, Amud Bet, about 271 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 113 words

      Opens “היתה אמו אנוסת אביו, ונשאת לאחיו מאביו,…”

    2. Segment 236 words

      Opens “ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו ״חמש עשרה״, יש…”

      Named: רבי יוחנן.

    3. Segment 35 words

      Opens “א"ל לפי שאינה בצרת צרה.…”

    4. Segment 411 words

      Opens “ולימא ליה: חייבי לאוין היא, וחייבי לאוין…”

    5. Segment 522 words

      Opens “לדבריו קאמר ליה: לדידי חייבי לאוין הם,…”

    6. Segment 613 words

      Opens “איתמר: החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, אמר ר"ל…”

    7. Segment 715 words

      Opens “והאחין חייבין על החלוצה כרת. על הצרה,…”

    8. Segment 833 words

      Opens “ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין…”

      Named: רבי יוחנן.

    9. Segment 99 words

      Opens “איהו הוא דקאי בלא יבנה״, אבל אחיו…”

    10. Segment 1010 words

      Opens “ועלה דידה, הוא דקאי בלא יבנה״, הא…”

    11. Segment 1126 words

      Opens “ורבי יוחנן: מי איכא מידי דמעיקרא אי…”

      Named: רבי יוחנן.

    12. Segment 129 words

      Opens “אלא, איהו שליחותא דאחים קעביד, איהי שליחותא…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר…”

    14. Segment 145 words

      Opens “אלא לדידך, אמאי צריכה חליצה?…”

    15. Segment 1521 words

      Opens “ולטעמיך, אימא סיפא: עמד אחד מן האחין…”

    16. Segment 1619 words

      Opens “אמר רב ששת: סיפא אתאן לר"ע דאמר:…”

      Named: רב ששת.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Yevamot 10b · Segment 13 — “איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו, וחזר וקדשה, ומת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 10b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026