Talmud Builders

    Yevamot 32a

    Back to index

    English translation — Yevamot 32a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and part of it must be released by ḥalitza . That is, if two women were married to a single man, one of these women must enter into levirate marriage and the other must perform ḥalitza .

    2The Gemara wonders: So let them say it. Why would it be problematic if people thought that? Even were they to act upon this mistaken assumption it would cause no harm, as there is no transgression involved in performing ḥalitza . The Gemara answers: If he were to consummate the levirate marriage with one and then later proceed to perform ḥalitza with the other, then indeed there would be no reason for concern.

    3Rather, the requirement to perform ḥalitza with both women is a rabbinic decree that was instituted lest he first perform ḥalitza with one of his brother’s wives and subsequently consummate the levirate marriage with the other. Under such circumstances, he would in fact be violating a prohibition. Once he performs ḥalitza with the first woman he is subject to the prohibition indicated by the verse “So shall it be done to the man who does not build his brother’s house” (Deuteronomy 25:9). In this verse the Merciful One states that once he did not build his brother’s house but rather opted to perform ḥalitza with one of his brother’s wives, he may not proceed to build it by consummating the levirate marriage with a different wife.

    4Rava said: If the brother who performed levirate betrothal in the case described in the mishna subsequently gave a bill of divorce to that wife in order to nullify his levirate betrothal before he died, her rival wife is rendered permitted to the third brother. The third brother is allowed to consummate the levirate marriage with the wife of the second brother because this wife is no longer considered to be the rival wife of a woman with a double levirate relationship. The bill of divorce serves to nullify the act of levirate betrothal completely. However, the woman with whom the brother performed levirate betrothal and then received the bill of divorce is forbidden to the third brother. Why is this? She might be confused with a woman who receives a bill of divorce. In general cases where levirate betrothal was not performed, if a man gives a yevama a bill of divorce, he is no longer allowed to consummate the levirate marriage with her. If it were permitted to consummate the levirate marriage in this case, people might mistakenly do so in other cases of divorce as well.

    5There are those who say an alternative formulation of Rava’s statement. Rava said: If the second brother gave a bill of divorce to the wife of the first deceased brother in order to nullify his levirate betrothal to her, then even she herself is permitted to enter into levirate marriage with the third brother. What is the reason for this? That which he performed with her, he removed. The levirate betrothal was completely nullified by the bill of divorce, and it is as though he had done nothing at all. Therefore, as far as the third brother is concerned, she remains with her original, single levirate bond, as though her status had never been changed by the second brother.

    6MISHNA: In the case where two brothers were married to two sisters, and one of the brothers died, the widow at this point would be exempt from levirate marriage as the sister of his wife. And afterward the wife of the second brother died. Although the yevama is no longer the sister of his wife, this woman is nevertheless forbidden to him forever, since she had already been forbidden to him at one time.

    7GEMARA: The Gemara asks: Isn’t this obvious? Now, just as there, in the earlier mishnayot , where there was a third brother and so the woman was not disassociated from this household completely, as the levirate obligation existed between her and the third brother to whom she was permitted, you said that she may not enter into levirate marriage because she was forbidden at one time, here, in the case of only two brothers, where she is disassociated from this household completely, is it not all the more so clear that it should be prohibited for her to enter into levirate marriage? The Gemara answers: The tanna taught this mishna at first, at which time he saw it fitting to rule that those other cases are permitted, and therefore he permitted them. And then he subsequently saw it fitting to rule that they are forbidden. And since that case was novel, it was beloved to him, he taught it earlier. But despite the fact that this mishna was no longer necessary, the mishna does not move from its place.

    8§ The Sages taught: If he engaged in sexual intercourse with this woman who was forbidden to him, he is liable to receive punishment for violating the prohibition against marrying a brother’s wife, because she was never rendered permitted by the levirate mitzva, and he is liable to receive punishment for violating the prohibition against marrying a wife’s sister; this is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Shimon says: He is liable to receive punishment only for violating the prohibition proscribing a brother’s wife. Rabbi Shimon holds that one prohibition does not take effect where another prohibition is already in place, and since she was already forbidden as his brother’s wife, the additional prohibition cannot take effect. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita , Rabbi Shimon says: He is liable only due to the prohibition against marrying a wife’s sister?

    9The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the second baraita , it is referring to a case where the living brother married his wife first and afterward the brother who is now deceased married her sister. In that case, the first prohibition to take effect on the yevama was that of a wife’s sister, and only later, when she was married to his now-deceased brother, did the additional prohibition proscribing a brother’s wife take effect. There, in the first baraita , it is referring to a case where the brother who is now deceased married his wife first, whereby she became forbidden to the brother as a brother’s wife, and afterward the living brother married her sister, rendering her forbidden as his wife’s sister as well.

    10The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Shimon, in a case where the deceased brother married one of the sisters first, in which case she was forbidden to his brother as a brother’s wife, and afterward the living brother married her sister, the only prohibition in place is that of a brother’s wife. Therefore, since the prohibition with regard to a wife’s sister never took effect, then after her husband died she should now enter into levirate marriage. As the prohibition proscribing a brother’s wife is canceled in the face of the levirate mitzva, she should indeed enter into levirate marriage.

    11Rav Ashi said: The prohibition with regard to a wife’s sister remains suspended. If the prohibition proscribing a brother’s wife is terminated, the prohibition proscribing a wife’s sister comes and takes effect. Therefore, it is clear that the prohibition proscribing a wife’s sister is not completely terminated. Accordingly, when a man dies and the prohibition proscribing a brother’s wife is overridden by the levirate mitzva, the prohibition proscribing a wife’s sister takes effect and she is forbidden to him due to that. The moment the first prohibition ceases to exist, the second immediately takes effect.

    12The baraita indicates that Rabbi Yosei holds that if the brother consummated the levirate marriage with this woman he violated two prohibitions. The Gemara asks: And does Rabbi Yosei hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But isn’t it taught in a baraita : One who committed a transgression deserving of two death penalties is sentenced to the harsher of the two deaths? One would be guilty of such a transgression if he engaged in intercourse with a forbidden relative who was also a married woman, as he would incur one death penalty due to her being a forbidden relative and one death penalty due to her being a married woman. Rabbi Yosei says: He is sentenced according to the first relationship that applied to him with regard to this woman.

    13And it is taught in a baraita : In what case did Rabbi Yosei say that he is sentenced according to the first relationship that applied to him? If this woman was his mother-in-law who was widowed or divorced, and therefore forbidden to him only due to her status as his mother-in-law, and later she married and became forbidden as a married woman and he engaged in sexual relations with her, then he is sentenced for violating the prohibition proscribing his mother-in-law, since this was the first prohibition to apply. Alternatively, if she was a married woman and then he married her daughter so that she then became his mother-in-law, and then had sexual relations with her, he is sentenced for violating the prohibition proscribing a married woman.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ומקצתו חלוץואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:

    נתן גט למאמרואמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:

    אבל היא אסורהולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:

    הותרה אפילו היאלשלישי כשימות שני:

    מאי דעבד שקליהוהויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון. ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן יבמות ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:

    פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתאלעיל (יבמות דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה. ואע"ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:

    הכאדבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:

    תנא האמתני' דהכא תנא ברישא:

    והךדשלשה אחים דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי חזיא מעיקרא להיתרא ושריא [משום הכי לא תניא]:

    הדר חזיא לאיסוראדמ"מ לדידה לא קרינא ביה משעת נפילה יבמה יבא עליה:

    דחביבה ליהמשום דחידוש הוא:

    ומשנה הראשונהשיתירה היא משנשנית זו הואיל והיתה שנויה מתחלה:

    לא זזה ממקומהלעוקרה לגמרי:

    בא עליהבחיי אשתו:

    משום אשת אחדהא רחמנא פטרה מייבום וקמה עליה כמי שיש לו בנים:

    אלא משום אשת אחכדמוקי טעמא לקמן:

    נשא חי ואח"כ נשא מתאיסור אחות אשה קדים דקודם שנשאה אחיו המת היתה עומדת עליו באיסור אחות אשה:

    בנשא מת ואח"כ נשא חידאיסור אשת אח קדים ותו לא אתי איסור אחות אשה וחייל עלה דקסבר אין איסור חל על איסור:

    מיתלא תלידאי הוה פקע איסור אשת אח הוה חייל איסור אחות אשה דהאי דלא חייל מעיקרא משום טעמא דאיסור אשת אח דהוה קאי קמיה הלכך הואיל ואיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עליה פטורה מן היבם לא פקע איסור אשת אח וחייב משום אשת אח:

    שתי מיתותכגון חמותו והיא אשת איש דאחמותו שריפה ואאשת איש חנק:

    נידון בחמורהבשריפה:

    חמותו ונעשית אשת איששהיתה אלמנה כשנשא בתה:

    נידון באשת אישואע"ג דקיל הוא. אלמא לא אתי איסור חמותו וחייל אאשת איש דאי חיילי תרוייהו עליה הוה לן למדייניה בחמורה:

    יבמות 32 עמוד א

    1ומקצתו חלוץ.

    2ויאמרו! אי דמייבם והדר חליץ הכי נמי.

    3אלא גזירה דילמא חליץ ברישא והדר מייבם, וקם ליה באשר לא יבנה, ורחמנא אמר: כיון שלא בנה שוב לא יבנה.

    4אמר רבא: נתן גט למאמרו הותרה צרתה. אבל היא אסורה, דמחלפה בבעלת גט.

    5איכא דאמרי, אמר רבא: נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא. מאי טעמא? מאי דעבד בה שקליה.

    Mishna

    6שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן, ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.

    Gemara

    7פשיטא! השתא, ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי אמרת לא, הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש תנא הא תנא ברישא, והך חזיא להיתירא ושריא, והדר חזיא לאיסורא. ואיידי דחביבה ליה אקדמה, ומשנה לא זזה ממקומה.

    Baraita

    8ת"ר בא עליה חייב עליה משום אשת אח, ומשום אחות אשה, דברי רבי יוסי. רבי שמעון אומר: אינו חייב אלא משום אשת אח בלבד. והא תניא, ר"ש אומר: אינו חייב אלא משום אחות אשה בלבד!

    9לא קשיא: כאן שנשא חי, ואח"כ נשא מת. כאן שנשא מת, ואח"כ נשא חי.

    10ור' שמעון, היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי, כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם יבומי!

    11אמר רב אשי: איסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי, אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל, והילכך לא פקע.

    12וסבר רבי יוסי איסור חל על איסור? והא תניא: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות נידון בחמורה. רבי יוסי אומר: נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו.

    13ותניא: כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו? חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו. אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש.

    Tosafot

    גט למאמרו כו'הקשה ריב"ן דתנן בפר"ג (לקמן יבמות דף נ.) דיש מאמר אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחליצה בין יבם אחד לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה אחת אבל יבומי חד מינייהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבומי אידך ותירץ דלכתחלה אין לעשות כן דגזרינן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא דכיון דתו ליכא למיגזר בהאי מאמר אטו שאר מאמרות דעלמא לא גזרינן דלא שכיחי כולי האי אבל לכתחלה גזרינן משום האי מאמר גופיה:

    דאידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"שאע"ג דמהאי בבא שמעינן דאסירא אע"ג דאיחזיא בהך נפילה דלא שמעינן מבבא דלעיל כדאמר לעיל (יבמות דף ל.) מ"מ כיון דאידחיא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דאסירא אע"ג דחזיא בהא נפילה ולעיל דקאמר טעמא דאיחזיא בהך נפילה אהאי מתניתין משום דאכתי לא אסיק אדעתיה טעמא דאידחיא מהאי ביתא:

    שנשא חי ואח"כ נשא מתאע"ג דבכי האי גוונא שרו ב"ש צרה לייבומי לעיל בפ"ק (יבמות דף ח.) דכיון דלא חייל איסור אשת אח חשבי שלא במקום מצוה ר"ש לית ליה האי סברא דמכל מקום הרי היא אשת אחיו:

    לא פקעואע"ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע"ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה וא"ת לר"ש משכחת לה אשת אח מן האב דפוטרת צרתה וליחשבה בהדי ט"ו נשים בפ"ק (דף ב. ודף י.) למ"ד בפלוגתא קא מיירי וכן האי דלעיל דקתני נאסרה עליו עולמית גם היא פוטרת צרתה וליחשבה וי"ל דהני כיון דמכח אחות אשה אסירא בכלל אחות אשה נינהו:

    ונעשית אשת איש נידון בחמותוואין זה מכח זיקה ראשונה דבלאו הכי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתהיש מפרשים (תוס' להלן (יבמות נב, ב) ד"ה או ועיין רמב"ן) אשת השני שנעשית לה צרה במאמר זה אבל צרתה ממש הבאה עמה מבית אחד אסורה דאיהי נמי מיחלפא בצרת בעלת הגט דעלמא. ואינו מחוור דהא דקאמר רבא נתן גט למאמרו ומשמע דפרושו למאמרו דוקא אבל נתן לה גט סתם לא, והכי מוכח לקמן בפרק ר"ג (שם) ואי צרתה אשת השני קאמר כל שכן בסתם או שפירש למאמרו ולזיקתו אלא צרתה הבאה עמה מבית בעלה קאמר דבדידה ממש דעבד בה מעשה גזרינן בצרתה דלא עבד בה מעשה לא גזרינן אלא דקשה לי דהא משמע דאמתניתין קיימי ובמתניתין לאו בשני יבמות הבאות מבית אחד, ויש לומר דאמאי דאייתינן עלה כדי שלא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד חדא מיבמת וחדא חולצת קאי כנ"ל. וללישנא בתרא דרבא אפילו בדידה נמי לא גזרינן דמאי דעבד שקליה. וכתב רש"י ז"ל לקמן בפרק ר"ג (שם ד"ה דילמא) דדוקא לאחין אבל לידידה אסירא דבדידיה גזרינן וכן דעת הרמב"ם ז"ל והא דקאמר רבא סתם הותרה אפילו היא, ולא פירש הותרה לאחין, דאמתניתין קאי שעשה מאמר ומת איהו וקיימי אחין.

    הא דתנו רבנן בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשהפירש רש"י בא עליה בחיי אשתו. ולפי פירושו לאו אסיפא קא מיפלגי, דהיינו ואחר כך מתה אשתו של שני, אלא ארישא דקתני ומת אחד מבעלי אחיות. אבל ר"ח ז"ל פירש אסיפא דמתניתין וז"ל נפלה לפניו אחות אשתו, פירוש ואחר שמת אחיו מתה אשת החי ונפלה לפניו אחות אשתו ליבום, בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה עד כאן. ולא ידעתי מפני מה חייב משום אחות אשה אחר שמתה אשת החי. אלא שכך מצאתי בתוספתא מפורש כדבריו דגרסינן התם בפ"ה (ה"ב) שני אחין נשואין שתי אחיות מת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת, אם בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי. ואפילו הכי נראה לי שדברי התוספתא לצדדין אמורים, והכי קאמר אם מתה אחר כך אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, בא עליה קודם שמתה אשתו חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי, או משום כולל או משום מוסיף כדאיתא בגמרא.

    Babylonian Talmud · folio map

    Yevamot 32a

    Yevamot 32a. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 257 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ומקצתו חלוץ ואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:

    נתן גט למאמרו אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:

    אבל היא אסורה ולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:

    הותרה אפילו היא לשלישי כשימות שני:

    מאי דעבד שקליה והויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון. ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן יבמות ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:

    פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתא לעיל (יבמות דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה. ואע"ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:

    הכא דבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:

    תנא הא מתני' דהכא תנא ברישא:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Yevamot 32a · Sefaria

    Tosafot

    גט למאמרו כו' הקשה ריב"ן דתנן בפר"ג (לקמן יבמות דף נ.) דיש מאמר אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחליצה בין יבם אחד לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה אחת אבל יבומי חד מינייהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבומי אידך ותירץ דלכתחלה אין לעשות כן דגזרינן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא דכיון דתו ליכא למיגזר בהאי מאמר אטו שאר מאמרות דעלמא לא גזרינן דלא שכיחי כולי האי אבל לכתחלה גזרינן משום האי מאמר גופיה:

    דאידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש אע"ג דמהאי בבא שמעינן דאסירא אע"ג דאיחזיא בהך נפילה דלא שמעינן מבבא דלעיל כדאמר לעיל (יבמות דף ל.) מ"מ כיון דאידחיא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דאסירא אע"ג דחזיא בהא נפילה ולעיל דקאמר טעמא דאיחזיא בהך נפילה אהאי מתניתין משום דאכתי לא אסיק אדעתיה טעמא דאידחיא מהאי ביתא:

    שנשא חי ואח"כ נשא מת אע"ג דבכי האי גוונא שרו ב"ש צרה לייבומי לעיל בפ"ק (יבמות דף ח.) דכיון דלא חייל איסור אשת אח חשבי שלא במקום מצוה ר"ש לית ליה האי סברא דמכל מקום הרי היא אשת אחיו:

    לא פקע ואע"ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע"ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה וא"ת לר"ש משכחת לה אשת אח מן האב דפוטרת צרתה וליחשבה בהדי ט"ו נשים בפ"ק (דף ב. ודף י.) למ"ד בפלוגתא קא מיירי וכן האי דלעיל דקתני נאסרה עליו עולמית גם היא פוטרת צרתה וליחשבה וי"ל דהני כיון דמכח אחות אשה אסירא בכלל אחות אשה נינהו:

    ונעשית אשת איש נידון בחמותו ואין זה מכח זיקה ראשונה דבלאו הכי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה:

    Tosafot on Yevamot 32a · Sefaria

    Rashba

    אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה יש מפרשים (תוס' להלן (יבמות נב, ב) ד"ה או ועיין רמב"ן) אשת השני שנעשית לה צרה במאמר זה אבל צרתה ממש הבאה עמה מבית אחד אסורה דאיהי נמי מיחלפא בצרת בעלת הגט דעלמא. ואינו מחוור דהא דקאמר רבא נתן גט למאמרו ומשמע דפרושו למאמרו דוקא אבל נתן לה גט סתם לא, והכי מוכח לקמן בפרק ר"ג (שם) ואי צרתה אשת השני קאמר כל שכן בסתם או שפירש למאמרו ולזיקתו אלא צרתה הבאה עמה מבית בעלה קאמר דבדידה ממש דעבד בה מעשה גזרינן בצרתה דלא עבד בה מעשה לא גזרינן אלא דקשה לי דהא משמע דאמתניתין קיימי ובמתניתין לאו בשני יבמות הבאות מבית אחד, ויש לומר דאמאי דאייתינן עלה כדי שלא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד חדא מיבמת וחדא חולצת קאי כנ"ל. וללישנא בתרא דרבא אפילו בדידה נמי לא גזרינן דמאי דעבד שקליה. וכתב רש"י ז"ל לקמן בפרק ר"ג (שם ד"ה דילמא) דדוקא לאחין אבל לידידה אסירא דבדידיה גזרינן וכן דעת הרמב"ם ז"ל והא דקאמר רבא סתם הותרה אפילו היא, ולא פירש הותרה לאחין, דאמתניתין קאי שעשה מאמר ומת איהו וקיימי אחין.

    הא דתנו רבנן בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה פירש רש"י בא עליה בחיי אשתו. ולפי פירושו לאו אסיפא קא מיפלגי, דהיינו ואחר כך מתה אשתו של שני, אלא ארישא דקתני ומת אחד מבעלי אחיות. אבל ר"ח ז"ל פירש אסיפא דמתניתין וז"ל נפלה לפניו אחות אשתו, פירוש ואחר שמת אחיו מתה אשת החי ונפלה לפניו אחות אשתו ליבום, בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה עד כאן. ולא ידעתי מפני מה חייב משום אחות אשה אחר שמתה אשת החי. אלא שכך מצאתי בתוספתא מפורש כדבריו דגרסינן התם בפ"ה (ה"ב) שני אחין נשואין שתי אחיות מת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת, אם בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי. ואפילו הכי נראה לי שדברי התוספתא לצדדין אמורים, והכי קאמר אם מתה אחר כך אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, בא עליה קודם שמתה אשתו חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי, או משום כולל או משום מוסיף כדאיתא בגמרא.

    Rashba on Yevamot 32a · Sefaria

    Ritva

    והאמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה פרש"י ז"ל דאמתני' קאי כי כשמת ראובן הראשון ועשה אחיו הב' מאמר באשתו וחזר ונתן לה גט למאמרו לבד כפי' ואח"כ מת שמעון הותרה ללוי אחיו אשתו של שמעון שנעשה צרה לאשת ראובן ע"י המאמר כדאיתא במתניתין שכיון שנתן שמעון גט למאמרו השתא ליכא באשת ראובן זיקת ב' יבמין וליכא למיגזר בה מידי מההיא גזירה דאמרי לעיל אבל היא כלומר אשת ראובן עצמה בעלת המאמר אסורה ללוי ולא משום גזירה דלעיל שיאמרו ב' יבמות הבאות מבית א' וכו' דהשתא ליתא לההיא גזיר' כלל כדאמרן וכן לא אסרו לה משום שנתן לה גט ופסל' על כל האחי' משום לא יבנה דההיא ליתא אלא כשנתן גט סתם או שנתן בפי' לזיקתו שפסלה מדרבנן דומיא דחליצה דאורייתא משום לא יבנה אבל כשנתן גט למאמרו בפי' לא מיתסרא:

    אלא גזירה משום בעל' הגט גמורה שנתן גט סתם או שנתן גט לזיקתו דמיתסרא מדרבנן ואע"ג דבעל' הגט איסורה מדרבנן גזרו בהא נמי וכולה חדא גזירה היא ובלישנא בתרא אמרינן דאפי' היא עצמה הותר' ולא גזרינן ביה אטו בעלת הגט עצמה שודאי אסירא כיון דעבד כל דהו ומידי דהוי אממאנת ביבם דלדידיה אסירה מדרבנן ולאחים שריא והא דלא פריש רבא בהדיא דהותרה לאחים קאמר משום דהא פשיטא דאמתני' קיימא דמיירי באיסור אשת ראובן ושמעון לגבי לוי זו שיטת רש"י ז"ל והקשו עליו חדא דלישנ' דהותרה צרתה לא אתי שפיר דקארי השתא לאשת שמעון צרת אשתו של ראובן מפני מאמר שעשה בה והוא כבר נסתלק המאמר בגט ועוד דהא מדאמר רבא נתן גט למאמרו היינו דוקא כשנתן גט למאמרו בפירוש וכדפרש"י ז"ל והכי מוכח הג' בפ"ד ואלו להאי פי' כ"ש דכשנתן גט אפילו לזיקתם שיש להתיר צרת אשת שמעון לגבי לוי דהא לא מחזו ב' יבמות מבית א' והראשונה נראי' זקוקה לראובן לבדו והשניה זקוקת שמעון לבדו וליכא למיגזר מידי והיא גופא דמיתסר' היינו משום איסורה דבעלת הגט. לכן נראה פי' דצרתה דקאמר היינו כגון שהיו לראובן ב' נשים וכשמת ראובן ועש' שמעון מאמר בא' מהן וחזר ונתן לה גט למאמרו בפי' שאילו נתן גט לזיקתו נאסרו ב' נשי ראובן עליו ועל כל האחים אבל עכשו שנתן גט למאמרו הותר' הב' והיא עצמה אסורה משום בעלת הגט דעלמא שנתן לה הגט לזיקתו ובדיד' גזרו ובצרתה לא גזרו ובלישנא בתרא דאפי' היא עצמה הותרה דמה דעבד שקלי' ומיהו דווקא ללוי ושאר אחים הותרה כדפי' לעיל ולדידיה גופי' אסור' היא גופא מיהת כיון דעבד בה מעשה והא דסתם לן רבא משום דעל מתני' קאי כדפרישנא לעיל לפרש"י ז"ל. והוי יודע דמאי דאמרו רבנן במתניתין ששתיהן חולצות ולא מתייבמות דוקא כשעשה בה מאמר כדקתני אבל לא עשה בה מאמר ומת שתיהן מותרו' להתיבם ללוי דתו ליכא גזירה דלעיל משום זיקתו של שמעון דכיון דבחיי שמעון היתה היבמה מותר' ללוי משום דמת שמעון לא מיתסר' עליה וזה ברור:

    הכא דמדחייא מהאי ביתא לגמרי לכ"ש פי' דנחשבה לאשת אח שיש לה בנים וא"ת ודילמא אדרבה הא עדיפא דאתא חזיות' מהא נפילה גופ' הא ליתא דכיון דהותרה לשוק בלא חליצה כאלו יש לה בנים שוב אינה נראית כלל:

    תנו רבנן בא עליה חייב עליה משום אשת אח ומשום אחות אשה פרש"י ז"ל שבא עליה בחיי אשתו וכן היא ע"כ דאילו לאחר מיתת אשתו היכן יש בה איסור אחות אשה ולהוצי' מפר"ח ז"ל שפירשה אסיפא דמתני' שבא עליה לאחר מיתת אשתו ונראה דתנ' תוספא' אטעיי' דקתני ב' אחים נשואין ב' אחיות מת א' מהן ואח"כ מתה אשתו של ב' הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה א' אם בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי ע"כ ולית' דתנא תוספא' (אסיפא) אריש' קאי על מאי דקתני הואיל ונאסרה עליו שעה א' דבאותה שעה אם בא עליה חייב שתים כצ"ל:

    כאן שנש' מת ואח"כ נשא חי וכו' ושמעינן מינה לפום פשט' דרבי יוסי בתרוייהו מחייב ב' דהא על ר' יוסי אתא לאפלוגי:

    Ritva on Yevamot 32a · Sefaria

    Meiri

    המשנה העשירית והיא מענין החלק הראשון והוא שאמר שני אחין נשואין לשתי אחיות מת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת אמר הר"ם דין ההלכה הזאת תקדם לפי הנראה קודם ההלכה השביעית מזה הפרק ומאוחרת לפי הסדר ולא יצטרך אליה אחר זה:

    אמר המאירי שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליה עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת ר"ל בשעת נפילתה ליבום וכבר ביארנו ענין משנה זו למעלה ל' א' במשנה הששית ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    בכמה מקומות ביארנו שאין איסור חל על איסור להרבות במלקויות או בחטאות כמנין שמות האיסורין אלא באחת משלש דרכים או כשהם באים בבת אחת או באיסור מוסיף או באיסור כולל וכל שיש כאן אחד מדרכים אלו מחייבין אותו כמנין האיסורין אם במזיד ובהתראה למלקות אם בשוגג ולחטאת אם הם איסורין הראויין למלקויות ולחטאות וכבר ביארנו ענין שמות הללו ר"ל בת אחת או מוסיף או כולל בפרק גיד הנשה ק"ג א' ובשאר מקומות מעתה שני אחים שהוזכרו במשנתנו שהם נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם אם בא עליה השני שהוא נשאוי לאחותה בחיי אשתו חייב שתים ר"ל משום אשת אח ומשום אחות אשה שאם נשא חי תחלה ונמצא איסור אחות אשה קודם לו בהן הרי כשנשאה אחיו ניתוסף בה איסור אשת אח אצל כל האחים וכשמת הואיל ונאסרה עליו איסור אשת אח שבא באיסור מוסיף לא נפקע וחייב שתים והוא הדין שאם לא מת חייב אף משום אשת איש אלא שאינו מחזר אלא על חיוב שתים ונמצא שאם נשא חי תחלה איסור אשת אח חל על איסור אחות אשה במוסיף ואם נשא מת תחלה שנמצא איסור אשת אח קודם הרי כשנשא זה אחותה אע"פ שלא ניתוסף איסור בגופה של אחותה מכל מקום נכללו שאר כל העריות עמה שהרי כלן בדין אחות אשה ונמצא איסור אחות אשה חל על איסור אשת אח בדין כולל:

    דברים אלו ענינם כשאשתו של זה החי קיימת אבל אם מתה אשתו אם בא עליה אחר כן חייב עליה משום אשת אח שהרי מכיון שנאסרה לו שוב אין לה היתר אבל משום אחות אשה לא שהרי אחות אשה יש לה היתר לאחר מיתת אשתו ואם כן שמועה זו ארישא דמתניתין קיימא ר"ל שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם אבל לא אסיפא ר"ל ואחר כך מתה אשתו של שני כך היא שיטתנו ואף גדולי הרבנים כתבו בפי' בא עליה בחיי אשתו וכן הדברים נראים בלא ספק אלא שגאוני הראשונים כתבו בפי' שאף לאחר מיתת אשתו כן וודאי לענין פירוש נראין הדברים לומר דאכולה מתניתין קאי ואף בתוספתא פ"ה ה"ה אמרו בפי' שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של שני אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה שעה אחת עליו ואם בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה ולענין פסק מיהא הדברים מתמיהין:

    מי שבא על חמותו והיא אשת איש חייב שתים שאם היה איסור חמות בה קודם לאיסור אשת איש כגון שהיתה אלמנה כשנשא הוא את בתה ואחר כך נשאה הרי חל עליה איסור אשת איש בדין מוסיף שהרי ניתוסף בה איסור לכל העולם ואם קדם בה איסור אשת איש הרי מכל מקום כשנעשית חמותו נכללו באיסורה אצל זה קרובותיה וחל עליה איסור חמות בדין כולל הן למלקויות אם הותרה בהן למלקות ולא למיתה הן לחטאות אם שגג אבל אם הותרה בהן למיתה נידון בדין חמות לשריפה שכל שנתחייב שתי מיתות נידון בחמורה כמו שביארנו במקומו:

    Meiri on Yevamot 32a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוד"ה שנשא חי ואח"כ נשא מת אע"ג דבכה"ג שרי ב"ש כו' ר"ש לית ליה האי סברא כו' עכ"ל פירוש לדבריהם דר"ש ודאי לא שרי צרות לייבומי כב"ש כדמשמע בפרק כיצד דאית ליה כבית הלל דאוסרין הצרות של ערוה והשתא קאמרי התוס' דאע"ג דמהאי טעמא דקאמר ר"ש דלא חייל איסור אשת אח סבירא להו לב"ש להתיר הצרות דחשבי ליה מהאי טעמא שלא במקום מצוה ר"ש לית ליה האי סברא ואית ליה דאע"ג דלא חייל איסור אשת אח מ"מ חשיב במקום מצוה דהרי היא אשת אחיו ומהרש"ל פי' דברי התוס' בע"א ולא ידעתי מי הכריחו לכך:

    Chidushei Halachot on Yevamot 32a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' ור"ש היכא דנשא מת עיין בספר המקנה לקידושין דף טז ע"ב בתוס' ד"ה פרט לכ"ג:

    Gilyon HaShas on Yevamot 32a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Yevamot, daf 32, Amud Aleph, about 257 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 12 words

      Opens “ומקצתו חלוץ.…”

    2. Segment 27 words

      Opens “ויאמרו! אי דמייבם והדר חליץ הכי נמי.…”

    3. Segment 320 words

      Opens “אלא גזירה דילמא חליץ ברישא והדר מייבם,…”

    4. Segment 413 words

      Opens “אמר רבא: נתן גט למאמרו הותרה צרתה.…”

      Named: רבא.

    5. Segment 516 words

      Opens “איכא דאמרי, אמר רבא: נתן גט למאמרו…”

      Named: רבא.

    6. Segment 625 words

      Opens “מתני׳ שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת…”

    7. Segment 739 words

      Opens “גמ׳ פשיטא! השתא, ומה התם דלא מידחיא…”

    8. Segment 835 words

      Opens “ת"ר בא עליה חייב עליה משום אשת…”

      Named: רבי יוסי, רבי שמעון.

    9. Segment 914 words

      Opens “לא קשיא: כאן שנשא חי, ואח"כ נשא…”

    10. Segment 1016 words

      Opens “ור' שמעון, היכא דנשא מת ואח"כ נשא…”

    11. Segment 1122 words

      Opens “אמר רב אשי: איסור אחות אשה מיתלא…”

      Named: רב אשי.

    12. Segment 1225 words

      Opens “וסבר רבי יוסי איסור חל על איסור?…”

      Named: רבי יוסי.

    13. Segment 1323 words

      Opens “ותניא: כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה…”

      Named: רבי יוסי.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Yevamot 32a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026